אגרת הקודש פרק ז'

00:00 דובר 1 טוב, ערב טוב, אנחנו באיגרת הקודש ז'. אה, האיגרות הקודמות דיברו בעיקר על צדקה. ואחרי שיש לנו-- אנחנו שומעים על עוד מעלה בצדקה ועוד אחת ועוד אחת, ואנחנו רגע אחד עוצרים ואומרים: אשרינו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו. אז פשוט איגרת שככה באמצע האיגרות שמדברות על צדקה. אז הכניסו פה הבנים של ה, אה, של אדמו"ר הזקן, הכניסו פה איגרת שעוסקת-- שמסבירה מה, מהו האושר של יהודי. אשרינו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו. ה... הלשון הזאת, אשרינו, זה לשון שלקוחה מהסידור. אנחנו אומרים אותה בבוקר בתפילה לפני הודו. אה?

01:04 דובר 2 זה לך.

01:05 דובר 1 לא קשור.

01:05 דובר 2 מה?

01:05 דובר 1 לא קשור.

01:05 דובר 2 מה קורה לי?

01:12 דובר 1 אחרי שמדברים, אה, אחרי שמתבוננים בזה שכל הגויים כאין ואפס ורק לנו נתת נשמה, רק אנחנו יהודים, רק לנו נתת תורה ומצוות, אז אנחנו מכריזים: אשרינו מה טוב חלקנו, מה נעים גורלנו וכולי. מיד כשנשאלת השאלה, אם מישהו מסתכל במילים, אז מה פירוש חלקנו? מה זה החלק שלנו? אשרינו שנתת לנו נשמה. אשרינו. מה זה? מה זה חלק? מה, מה פירוש המילה חלק? אז אדמו"ר הזקן מביא פסוק שמסביר לנו מה זה המילה חלק. "ה' מנת חלקי וכוסי וגומר. אתה תומיך גורלי. חבלים נפלו לי" וגומר. בנעימים, שם אומר בתהילים. זאת אומרת, כשמדברים על-- יהודי מדבר ש-- אשרינו שנתת לנו חלק. מה זה אותו חלק שעליו מדובר? ה-- דוד המלך עליו השלום בתהילים אומר שה' מנת חלקי, שהחלק שנותנים לי, שזכיתי בו, זה חלק מהקדוש ברוך הוא. ה' מנת חלקי. הוא ממשיך, ממשיך שם בתהילים: חבלים נפלו לי בנעימים, ושם, ושם מסבירים המפרשים שחבלים זה גורל. זאת אומרת שמה שיש לכל יהודי זה חלק וגורל, וצריך להבין מה זה אשרינו. מה, מה זה לשון חלקנו וגורלנו? מה פירוש שיש לנו חלק בקדוש ברוך הוא? צריך להבין, בשביל זה צריך להבין היטב לשון השגור במאמר חז"ל: אין לו חלק באלוקי ישראל. מה צריך להבין? אין לו חלק, אין לו חלק. מה צריך להבין?

03:02 דובר 2 א'.

03:02 דובר 1 אה?

03:04 דובר 2 פושעי.

03:05 דובר 1 על פושעי ישראל. אין לו חלק באלוקי ישראל. אם הוא עשה ככה, אם הוא עשה ככה, אם הוא עשה ככה, אז אין לו חלק. מה צריך להבין? כי אגב, דלכאורה לא שייך לשון חלק כלל באלוקות יתברך. הרי אלוקות אינו מתחלק לח-- אינו מתחלק לחלקים. חס ושלום. איך אפשר? מה פירוש הקדוש ברוך הוא? מה, שאפשר לחלק אותו לחלקים ולתת לכל אחד איזה חלק או לקח-לקחת חלק ממנו ולתת אותו לעם ישראל? מה פירוש חלק? כאילו הרבי מקשה על כל הלשון של אשרינו מה טוב חלקנו. אנחנו אומרים כל הזמן, רגילים להגיד, אבל מה, איך בכלל אפשר לתת חל-- לחלק אלוקות לחלקים? וכדי להבין את זה הוא מסביר את זה. אך העניין הוא כמו שכתוב ביעקב. אצל יעקב כתוב "ויקרא לו אל אלוקי ישראל". הפסוק הקודם שם, שאחרי שיעקב ניצל מלבן כתוב "ויבן שם ויצ-- ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלוקי ישראל". אז אה, מפרשים שמסבירים שי-כי יעקב, י-יעקב אחרי שהוא ניצל מ-מלבן, אז הוא קרא לקדוש ברוך הוא, קרא למזבח על שם הקדוש ברוך הוא, קרא ל-לקדוש ברוך הוא אל אלוקי ישראל. אבל הפירוש הפשוט של ה-- של הפסוק, ערב טוב, הפירוש הפשוט של הפסוק הוא לא כל כך פשוט. קודם, קודם מה הקשר של ויקרא לו הקדוש ב-- יעקב קורא לקדוש ברוך הוא אל אלוקי ישראל. מה זה קשור למזבח? בגלל שבנית מזבח עכשיו אתה קורא לקדוש ברוך הוא אל אלוקי ישראל? מה הקשר? דבר שני, מה פתאום נזכר פסוק שליעקב קוראים ישראל? למה הוא אומר אל אלוקי ישראל? למה לא אל אלוקי יעקב? כל-- עד עכשיו כל הפרשה קראו לו יעקב. פתאום פה קוראים לו

05:20 דובר 1 ישראל. מה הקשר דווקא-

05:22 דובר 5 אחרי שהוא קיבל את השם, לא?

05:22 דובר 1 מממ?

05:23 דובר 5 אחרי שהוא קיבל את השם, לא?

05:25 דובר 1 כן! ברור, ברור אחרי שהוא קיבל את השם. אבל, אבל מה ז-מה זה קשור, אה, פה? עד עכשיו קראו לו יעקב. למה עכשיו פתאום לקרוא לו ישראל? דרך זה עוד כמה וכמה שאלות, עניינים לא מובנים בפסוק. אז אדמו"ר הזקן אומר: טוב, יש לי פירוש על פי פנימיות, ועל פי פנימיות אז נרוויח שני דברים. א', הפסוק יהיה מובן. חוץ מזה שהפסוק יהיה מובן, גם נבין מה, מה זה עניין של חלק באלוקות. חלקנו וגורלנו. אז הוא מתחיל להסביר את הפסוק, אה, אל אלוקי ישראל. הנה באמת הקדוש ברוך הוא כשמו כן הוא. מה פירוש כשמו כן הוא? קוראים לו הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא, הוא קדוש והוא ברוך והוא הוא. כשמו כן הוא. מה זה? מה פירוש? אז הוא מתחיל להסביר מה זה שהוא קדוש. אף דאיהו ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים, מרום המעלות עד מתחת לארץ הלזו החומרית, כמו שכתוב "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא". אני ממש, כי יש פסוק גם שכתוב "מלא כל הארץ כבודו". אבל יש פסוק אחר שכתוב, אה, "את השמים ואת הארץ אני מלא". מי זה אני? אני זה עצמותו ומהותו. זה לא הכבו-- זה לא הכבוד שלו, זה לא ההתפשטות שלו, זה לא ההארה, זה, זה הוא בעצמו. והיות והוא בעצמו... והוא בעצמו נמצא עם כל קדושתו, נמצא בשמים ובארץ. דהיינו מהותו ועצמותו כביכול. אולי צריך להעיר, יש פה משהו מבלבל קצת. כתוב, אה, אף דאיהו ממלא כל עלמין. בדרך כלל כשאנחנו מדברים על האור ממלא כל עלמין, אז על מה מדברים? על עצמותו או על ההארה ממנו?

07:18 דובר 5 הארה.

07:19 דובר 1 רק על הארה.

07:20 דובר 5 ובעצם רק יכול להתלבש.

07:22 דובר 1 כי ל-- אם זה מתלבש-- אם מדברים על התלבשות, אז התלבשות זה לפי ערך הדבר, וממילא זה רק הארה. זה לא יכול להיות עצמותו. אז פה אדמו"ר הזקן משתמש בלשון ממלא כל עלמין, לא מלשון של ממלא ומתלבש, אלא ממלא שהוא נמצא בכל מקום. אז ה-ה-הפתגם, ה-המטבע לשון ממלא כל עלמין כאן הולך על, על עצמותו ומהותו. דהיינו מהותו ועצמותו כביכול, ולא כבודו לבד. אף על פי כן, למרות שהוא נמצא בכל מקום, גם בעליונים גם בתחתונים, גם בשמיים, גם בארץ, למרות זאת הוא קדוש ומובדל מעליונים ותחתונים. מה פירוש קדוש ומובדל? הרי גם אמרת שהוא נמצא בתוך השמיים והארץ. אז איך הוא קדוש ומובדל? כי אינו נתפס כלל בתוכם חס ושלום. זה שהוא נמצא, הוא לא מתלבש פה. סתם ככה יכולים להיות אפילו בגשמיות, יכול להיות מציאות של דבר אחד נמצא פה ואין לו שום קשר. למשל גלי רדיו שיש פה עכשיו בחדר כל הזמן מסתובבים. הם לא משפיעים על המציאות שלנו, הם לא נקלטים אצלנו. כן. אז הוא נמצא אבל הוא לא מתלבש. האור האלוקי שמחיה את העולמות, מהווה את העולמות וכולי, זה רק הארה ממנו. ועצמותו ומהותו, למרות שהוא נמצא פה, הוא קדוש ומובדל. הוא נמצא, אבל הוא מובדל מהעולמות. העולמות לא מרגישים בו. ומה שהוא נמצא ב-- מה שהוא נמצא בכל מקום, למרות זאת הוא קדוש ומובדל מעליונים ותחתונים ואינו נתפס כלל בתוכם חס ושלום. והוא-- וזה לא כמו תפיסת נשמת האדם בגופו על דרך משל, כמו שנתבאר במקום אחר באריכות. האמת היא זה יותר, יותר עמוק. לא יודע אם צריך להיכנס לזה עכשיו ב... האופן שבו האלוקות מחיה את העולמות זה לא כמו שהנשמה מחיה

09:47 דובר 1 את הגוף. הנשמה כש-- בסופו של דבר זה שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום, הוא זה שמהווה את העולמות ומחיה אותם. כן? אז איך אתה אומר שזה לא בהתלבשות? הרי הוא זה שמהווה ומחיה את העולמות. מה פירוש זה לא בהתלבשות? זה באמת יש בזה שני אופנים. האופן הנעלה יותר, מה שעצמותו ומהותו מחיה את העולמות, זה בדרך ממילא. הוא לא נתפס בתוכם.

10:16 דובר 6 זה על ידי אמירה, לא?

10:17 דובר 1 מה?

10:18 דובר 6 זה על ידי אמירה, לא את גלי קול כאילו. אי אפשר להגיד שגלי קול תופסים כאילו.

10:23 דובר 1 לא, אני מחפש איך להסביר. אמ, היה יכול להיות אופן שיתהווה העולם, שהקדוש ברוך הוא, הוא כל יכול. הוא רוצה להוות את העולם. הוא יגיד ויהיה עולם. כן? באופן כזה, אם הקדוש ברוך הוא היה בורא את העולם באופן כזה, אז לא היה שום קשר בין עולם לאלוקות. הקדוש ברוך הוא, הוא שם והוא ברא עולם פה. איך הוא יכול לברוא דבר שהוא חוץ ממנו? הוא כל יכול, הוא יכול. אין לו בעיה כזאת. בסדר? אבל אם הקדוש ברוך הוא היה בורא באופן כזה, לעולם לא היה קשר לאלוקות. הקדוש ברוך הוא רצה שיהיה לו דירה בתחתונים, שזה יהיה בהתלבשות. אריכות שלמה, לא לפה, לא לעכשיו. אז לכן הקדוש ברוך הוא ב-ב-ב-בפועל ברא את העולם כן באופן של התלבשות, אבל גם כשהוא מהווה ומחיה את העולם, האור האלוקי שמחיה, שמהווה את העולם, זה אור אלוקי וזה עולם.

11:31 דובר 6 אז כאילו כל האור האלוקי, כאילו כל הזה שהאלוקות נמצאת בכל פינה, זה מזה שאלוקים ממשיך שפע בבריאה כאילו?

11:39 דובר 1 כן. דיברנו כמה פעמים על משל, למרות שיש משלים יותר מוצלחים, אבל זה משל שמאוד, מאוד קל להבין אותו. שאדם עומד מול מראה והדמות משתקפת במראה, אז ה-ה-הדמות שלו במראה זה, זה לא אדם, זה לא אדם ולא שייך למציאות של האדם, וזה רק השתקפות שלו. כן? אבל בלי האדם אין דמות במראה. אז זה מה שהוא מהווה את העולמות. העולמות זה לא הוא. הוא לא נתפס בתוכם. זה לא כמו שהנשמה מחיה את הגוף.

12:13 דובר 6 אבל זה לא ככה. כי אנחנו אומרים שזה כן אלוקות. אנחנו לא אומרים?

12:18 דובר 1 לא.

12:21 דובר 6 אתה אומר שזה לא אלוקות?

12:23 דובר 1 נכון.

12:24 דובר 6 אז מה זה?

12:25 דובר 1 זה משהו שהקדוש ברוך הוא ברא, עולם גשמי.

12:29 דובר 6 ומה יהיה בימות המשיח? מה נהיה עם זה?

12:31 דובר 1 בתוך זה יתגלה האלוקות, אבל לא קשור. הקדוש ברוך הוא ברא יש מאין. הקדוש ברוך הוא זה לא יש. הקדוש ברוך הוא זה לא מציאות. הוא ברא מציאות. לפני שהוא ברא את המציאות לא הייתה מציאות, והמציאות שברא זה מציאות שחוץ ממנו.

12:53 דובר 6 מה, זה היה רק רוחות?

12:55 דובר 1 היה רק הקדוש ברוך הוא בעצמו. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

13:02 דובר 6 אמן.

13:02 דובר 1 טוב, נכנסנו לזה כבר יותר מדי. זה נושאים ש-ש-דיברנו עליהם, טחנו אותם הרבה בשער היחוד והאמונה. לא נחזור לזה עכשיו. על כל פנים, יש שני אופנים איך שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם: על ידי התלבשות ועל ידי, על ידי... בדרך ממילא. ופה מדובר שמה שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום, ״את השמים ואת הארץ אני מלא״, זה לא כמו שהוא נתפס בתוך כל העולם, אלא הגם שהוא מהווה ומחיה את העולם ונמצא בו, הוא לא נתפס בתוכו. לא כמו שהנשמה מחיה את הגוף. ולזאת, לכן היות והוא לא נתפס בתוכם, לא היו יכולים העולמות לקבל חיותם ממהותו ועצמותו לבדו כביכול, כי אין להם שום קשר אליו. אז כדי שהם יוכלו להתקיים הם מקבלים את החיות שלהם רק מהתפשטות החיות אשר הקדוש ברוך הוא מחיה עליונים ותחתונים. והוא, ההתפשטות של החיות שממנה העולמות מקבלים את החיות שלהם, על דרך משל כמו הארה מאירה משמו יתברך. אז יש לקדוש ברוך הוא, יש את שמו, ששמו זה כבר הארה ממנו, והארה מהשם שלו יורדת למטה ומחיה את העולמות, והשם, השם שלו מיוחד איתו, והארה מהשם מחיה את העולמות. עד אה... וכמו שכתוב: ״כי נשגב שמו לבדו, הודו על ארץ ושמים״. אפילו שמו של הקדוש ברוך הוא נשגב ונעלה מכדי שיוכל, שיוכלו, יוכל לחיות את העולמות באופן ישיר, אלא רק הארה ממנו היא זו שמחיה את העולמות.

14:50 דובר 6 רגע, כתוב ״הוא ושמו אחד״. אז בעצם מצד אחד, זה כן שני דברים. הוא והשם, שם זה דבר אחד.

14:57 דובר 1 שמו מיוחד בו.

15:00 דובר 6 מה זה אומר שמו מיוחד בו?

15:06 דובר 1 את זוכרת, בפרק ז' בשער היחוד והאמונה למדנו באריכות גדולה. הפרק הזה לקח לנו שם שניים-שלושה שיעורים. למדנו על עניינה של מלכות, של ספירת המלכות, של ספירת המלכות. מלך עניינו למלוך. למלוך צריך מישהו למלוך עליו. הוא לא יכול למלוך על, על הילדים שלו. המלך צריך מישהו זר, מישהו נפרד למלוך עליו. כלומר, כל המהות של מלכות דורשת, מצד גדר המלכות זה דורש שיהיה מישהו בחוץ. כן? שאר כוחות הנפש שבאדם, ועל דרך זה למעלה. למשל אהבה. זה שאני צריך שיהיה מישהו שני זה רק בשביל שכוח האהבה שלי יהיה לו, יהיה לו על מי לפעול. אבל הכוח קיים בלי קשר לשני. כן? זה כוח פנימי באדם, ועל דרך זה שאר הכוחות, השכל והרגש, זה כוחות פנימיים באדם. המלכות, אם אין זולת, הכוח לא קיים. כל מציאותו זה זולת, המלכות. מלכות דאצילות היא נקראת שמו, השם שלו. היא רק הארה, היא רק זיו, והתחתונה היא מקבלת מכולם, והיא השורש שממנו יוצא זיו והארה ומחיה את כל העולמות. אבל המלכות עצמה, מצד אחד היא רק שם. מצד שני היא חלק מעשר ספירות האצילות. היא מיוחדת בו. זה מוסבר שם באריכות, שני הצדדים. אז הוא ממשיך פה בשורה החמש עשרה: והארה זו, ההארה, אחרי שהיא שם והארה מהשם, היא מתלבשת ממש בעליונים ותחתונים להחיותם, והיא כבר נתפסת בתוכם על ידי... וגם זה רק על ידי ממוצעים רבים וצמצומים רבים ועצומים בהשתלשלות המדרגות דרך עילה ועלול. אז זה סדר. יש שני אופנים איך שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם. יש מה שהוא עצמו נמצא בכל מקום, ומצד זה העולמות קיימות בדרך ממילא. הוא אמר ויהי, הוא ציווה ונבראו. הוא לא עשה

17:28 דובר 1 שום דבר בשביל לברוא אותם. הוא אמר וזה נהיה מעצמו. ויש אופן של הבריאה שהוא קשור לאור האלוקי שיורד ומתלבש ומחיה את העולמות על ידי הארה וצמצומים וכו'. על, על עצמות האלוקות הוא אומר שהוא קדוש. והנה הארה זו שמחיה את העולמות, אף שלמעלה היא מאירה ומתפשטת בבחינת בלי גבול ותכלית להחיות עולמות נעלמים לאין קץ ותכלית, כמו שכתוב באדרא רבא, שהאור האלוקי יורד למטה. כן, ה-ה-המלכות, מלכות דאין סוף יורדת מטה מטה מטה על ידי ירידות וצמצומים ו-ו-ו-פרסאות וכו'. והיא מתלבשת בתוך העולמות להחיות, וההתפשטות שלה היא אינסופית להחיות אינסוף עולמות. מה פירוש אינסוף עולמות? אנחנו מכירים רק בריאה, יצירה, עשייה. מה זה אינסוף עולמות?

18:31 דובר 7 בתוך זה יש.

18:33 דובר 1 מדובר על עולמות האינסוף, העולמות שלמעלה מהאצילות, אולי גם האצילות בפנים. עולמות האינסוף, ושם יש באמת אינסוף. אז ההארה הזאת, למרות שהיא רק הארה, היא יורדת מטה מטה. היא הארה אלוקית, והיות והיא עצמה אינסופית, היא מחיה עולמות נעלמים נעלמים עד אין קץ ותכלית. ואף על פי כן, בירידתה למטה על ידי צמצומים רבים להחיות נבראים ויצורים ונעשים, כשמדובר כבר איך שהיא מחיה את עולמות בריאה, יצירה, עשייה, אז פה היא כבר נחלקת. פה כבר יש עניין של חלק. מה שהאור האלוקי מחיה את העולמות אינסוף שלמעלה מבריאה, יצירה, עשייה, זה באופן של אינסוף. יש אינסוף עולמות וכל עולם הוא אינסופי, וממילא שמה לא שייך לדבר על חלקים. אין שם חלקים. הכל זה אינסופי. כל דבר הוא אינסופי, אז אין שם חלקים. מתי מתחילים לדבר על חלקים באלוקות? מתי שהאור האלוקי יורד להחיות את הנבראים והנוצרים והנעשים. והיא, ההארה הזאתי, היא כבר נחלקת בדרך כלל, באופן כללי, למספר תרי"ג כנגד תרי"ג מצוות התורה. אז החלוקה הכללית הראשונה של אותה הארה האלוקית היא לשש מאות ושלוש עשרה, שהם תרי"ג מיני המשכות הארה זו מאור אין סוף ברוך הוא להאיר לנשמת האדם, שנשמת האדם היא כלולה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים. או באופן אחר, מדוע ההארה האלוקית הזאת נחלקת לתרי"ג חלקים? בגלל שכל תכליתה ומטרתה זה להחיות את האדם, והאדם הקדוש ברוך הוא רצה שהוא יהיה כלול מתרי"ג איברים. היות והקדוש ברוך הוא רצה שתכלית כל הבריאה—

20:35 דובר 8 רמ"ח איברים?

20:37 דובר 1 רמ"ח איברים ושס"ה גידים. בסדר, באופן כללי. היות ותכלית הבריאה היא האדם, האדם הגשמי, והאדם הגשמי כזה שיש לו תרי"ג איברים, גידים, איברים וגידים. אז לכן גם הנשמה שלו היא כלולה מהמספר הזה. ולכן ההארה האלוקית שמחיה את כל העולמות היא גם כן כלולה במספר הזה. אשר בעבורה, בעבור הנשמה של האדם, הוא עיקר תכלית ירידת והמשכת הארה זו למטה לכל הנבראים והיצורים והנעשים, שתכלית כולן, כל העולמות בריאה, יצירה, עשייה, מטה מטה וכל הנבראים והיצורים והנעשים, זה תכלית כולם הוא האדם. ולכן ה-ההארה הזאת היא באה באופן של תרי"ג חלקים. והנה מספר זה של ההארה האלוקית כמו שהיא מתחלקת בעולמות הוא בדרך כלל.

21:37 דובר 8 קבוע?

21:38 דובר 1 מממ?

21:39 דובר 8 קבוע או שבדרך כלל משתנה.

21:42 דובר 1 באופן כללי, באופן כולל. ש-שלמות הבריאה זה אדם. שלמות זה כשיש פרצוף שלם, ראש, גוף ורגל. כן? והראש יש לו צורה כזאת, והגוף יש לו ידיים והרגליים וכן הלאה. הראש עצמו נחלק לחכמה, בינה ודעת, והגוף נחלק לשבע, שבע המידות והרגל וכן הלאה. אז באופן כללי שבכללי זה שלושה חלקים: ראש, גוף ורגל. באופן יותר פרטי זה מתחלק יותר לעשר, עשר ספירות, עשר כוחות, ובאופן פרטי שבפרטי אז תרי"ג, תרי"ג המשכות, תרי"ג חלקים. אבל גם התרי"ג הזה זה עדיין כללי. כללי מאוד, אבל בדרך פרט, הנה כל מצווה מהתרי"ג, כל מצווה ומצווה מתחלקת לפרטים רבים לאין קץ ותכלית, והן הן גופי הלכות פרטיות שבכל מצווה שאין להן מספר. באופן כללי מדובר על תרי"ג מצוות שהן נועדו לתרי"ג איברי נשמת האדם. אבל באופן פרטי כל מצווה יש לה ריבוי גדול של הלכות ועד אינסוף. מדוע אינסוף? כי ההארה הזאת היא הארה מאינסוף. אז גם כשהיא, גם כשהיא מתחלקת לתרי"ג ואפילו כשהיא מתחלקת למצווה פרטית אחת, גם שם יש, גם שם רואים את האינסופיות שלה.

23:21 דובר 8 גם אם יש לך הרבה הלכות.

23:23 דובר 1 ממ?

23:24 דובר 8 גם אם יש לך הרבה הלכות.

23:25 דובר 1 תמיד מתחדשות הלכות כל יום. כן. בכל מקצוע בתורה שרק בוחרים, לא משנה באיזה, אתה יכול לראות שמדור לדור מודפסים עוד ספרים ועוד ספרים ועוד ספרים, ודנים עוד. ובאמת כל יום יש דברים חדשים, פשוטו. וזה הכל נכנס בתוך הכלל של אותה מצווה. והן הן גופי הלכות פרטיות שבכל מצווה שאין להן מספר, כמו שכתוב: "ששים המה מלכות" – ס' מסכתות וכו', אבל "ועלמות אין מספר" – הן ההלכות וכו', שהן ההלכות, הן המשכת רצון עליון וכו'. וכמו שזה בתורה, שכל אחד רואה ובפשטות בגשמיות יכול לראות שיש תרי"ג מצוות, וכל מצווה נחלקת למסכתות, וכל מסכת נחלקת לפרקים ולהלכות, וזה עד אין מספר ממש. כמו שזה בתורה, כן הוא ממש בנשמת אדם. אותו דבר. איפה רואים את זה? כי הנה כל הנשמות שבעולם היו כלולות באדם הראשון. אדם הראשון, כמה חלקים היה לו בנשמה שלו? גם שם הייתה נשמה של תרי"ג איברים רוחניים. ודרך כלל הייתה נשמתו נחלקת למספר תרי"ג, רמ"ח איברים ושס"ה גידים. אך דרך פרט נחלקת הנשמה של אדם הראשון לניצוצות אין מספר, שהן נשמות כל ישראל מימות האבות והשבטים עד ביאת המשיח ועד בכלל, כולל כל אלו שייוולדו כשיבוא המשיח. אז כמו שבתורה ההמשכה הכללית של התרי"ג מצוות מתחלקת לפרטים עד אין קץ ותכלית, אז כך ההמשכה הכללית של נשמת אדם הראשון גם היא מתחלקת עד אין קץ ותכלית. איפה רואים את זה? בנשמות של היהודים שבכל הדורות.

25:35 דובר 9 הנשמות לעתיד לבוא הן לא נשמות אדם הראשון?

25:39 דובר 1 אז זה כבר עוד עניין, שיהיה כתוב שלעתיד לבוא יתגלו נשמות שלא היו בנשמתו של אדם הראשון. זה כבר עוד עניין. ועד בכלל שיקוים אז. כשיבוא המשיח אז יקוים מה שכתוב: "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר מרוב", אז אפילו כל הנשמות, "לא ימד ולא יספר מרוב", שיהיו לעתיד לבוא, אפילו כל זה היה כלול בנשמת אדם הראשון. אין סוף ממש. והנה, מה נוגע לנו כל זה? להסביר את הפסוק "ויקרא לו אל אלוקי ישראל". הנה, שופרי דיעקב, היופי. שופר זה מלשון שיפור, משופר, יפה. היופי של יעקב הוא מעין שופרי דאדם הראשון. במה היופי של יעקב דומה ליופי של אדם הראשון? שיעקב תיקן את חטא אדם הראשון והייתה נשמתו גם כן כלולה מכל הנשמות שבישראל מעולם ועד עולם, כמו אדם הראשון. והיה יעקב מרכבה לתורה שלמעלה, כמו שאדם הראשון היה מרכבה לתורה, לכן שלמות התורה הייתה אצלו בשלמות איבריו. אז כך היה גם אצל יעקב, שהתורה למעלה... מה הפירוש שיעקב היה מרכבה לתורה? יעקב הוא בחינת אדם. אדם זה תרי"ג איברים. התורה למעלה גם כן כלולה מתרי"ג, אה, תרי"ג, תרי"ג עניינים, תרי"ג המשכות. דיברנו על זה פעם, לא?

27:40 דובר 9 על כל דבר.

27:41 דובר 1 איך העשר ספירות... למה יש דווקא תרי"ג מצוות? עשינו פעם את החשבון, לא? התכללות הספירות. עכשיו התייחסתי לזה כזה לדבר מובן. חשבתי שדיברנו על זה.

27:59 דובר 9 יכול להיות שדיברנו, אבל כבר רוב...

28:01 דובר 1 איך שהספירות מתכללות אחת עם השנייה, אז יש בזה תשע ספירות, כי מלכות עניינה להשפיע, לא עניינה להתכלל עם הספירות האחרות. אז יש לנו תשע ספירות בלי המלכות, וכל אחת מתכללת עם כל האחרות ביחד, זה יוצא שמונים ואחד. תשע פעמים תשע. והיות ובכל ספירה יש את הספירה עצמה, מהות שלה, ויש את הפנימיות שלה והחיצוניות שלה, ראש תוך וסוף של הספירה, אז שמונים ואחד כפול שלוש זה מאתיים ארבעים ושלוש. ויש עוד ה' חסדים המגדילים, שהם גורמים לכל ההתכללות הזאת. אז זה יוצא מאתיים ארבעים וחמש. מאתיים ארבעים ושמונה. מאתיים ארבעים ושלוש ועוד חמש – מאתיים ארבעים ושמונה. זאת אומרת, אממ...

29:10 דובר 10 רמ"ח.

29:11 דובר 1 שזה, שזה רמ"ח מצוות עשה. אז למה התורה נקראת אדם? כי התורה כלולה מרמ"ח איברים כמו שאדם כלול מרמ"ח... אפשר להגיד הפוך. אדם כלול מרמ"ח איברים כמו שהתורה. זה אותו עניין, אותו דבר. מה פירוש שיעקב אבינו היה מרכבה לאדם העליון? אדם העליון שעל הכיסא זה התורה כמו שהיא למעלה, זה התרי"ג, רמ"ח ושס"ה, כמו שהם למעלה. כן. התורה שלמעלה זה האדם הרוחני, ויעקב פה למטה, נשמה שלו הייתה מרכבה. זאת אומרת, התגלה אצלו בפנימיות עולם האצילות. אז, אז היות וכמו שאדם הראשון היה כלול מתרי"ג, יעקב היה כלול מתרי"ג, ולכן הוא היה מרכבה לתורה שלמעלה, שהיא גם כן כלולה מתרי"ג. ולכן התורה שלמעלה נקראת בשם אדם, כמו שכתוב: "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם". מה, יש שם הקדוש ברוך הוא? יש לו איזה פרצוף למעלה? אלא מה, שעולם האצילות, העולם שעל הכיסא, עולם הכיסא זה עולם הבריאה. העולם שעל הכיסא זה עולם האצילות. עולם האצילות הוא כמראה אדם כי הוא כלול מתרי"ג. כמו שכתוב "וזאת לפנים בישראל", שביעקב, כמו שהוא נקרא ישראל, מתגלה אצלו הפנימיות. מה זה הפנימיות? הפנימיות זה התורה. וזה מה שכתוב "וזאת לפנים בישראל". זאת, אין זאת אלא תורה וכו', שהתורה הייתה כלולה ומלובשת בנשמת ישראל סבא, יעקב אבינו, הכלולה מכל הנשמות. אחרי שהבנו מהו עניין של חלק באלוקות, שההארה האלוקית כמו שהיא יורדת לחיות את הנבראים והנוצרים והנעשים, היא נקראת... ושהיא מתחלקת לחלקים. לכמה חלקים היא מתחלקת? לתרי"ג. למה? כי זה כללו... כי זה התכללות כל הספירות, זה בא במספר תרי"ג, וזה מתגלה, איפה זה מתגלה? ביעקב אבינו. מתי זה מתגלה ביעקב? רק כשהוא נמצא בדרגה של ישראל. כשיעקב אבינו נמצא בדרגה העליונה, הדרגה של...

31:40 דובר 1 ישראל, שהוא מרכבה לתורה שלמעלה, אז התורה שלמעלה, שהיא החלק, החלקים, החלק באלוקות, היא מתלבשת בנשמתו. וזהו, "ויקרא לו אל אלוקי ישראל", שלא הפירוש כמו הפירוש שמסביר אדמו"ר הזקן. לא כמו הפירוש הפשוט שיעקב אבינו קרא לקדוש ברוך הוא "אל אלוקי ישראל", אלא יעקב ישראל אבינו קרא לקדוש ברוך הוא, קרא אליו לבוא. ובאיזה אופן הייתה הקריאה? "אל אלוקי ישראל", אל לשון המשכת הארה מאור אין סוף ברוך הוא, מההעלם אל הגילוי. מה עשה ישראל אבינו על ידי שהוא בנה מזבח אחרי שהוא עבר את כל הניסיונות? המשיך את התורה כמו שהיא למעלה פה למטה בעולם.

32:41 דובר 11 אפשר לומר את זה, יכול להיות שנשמע כמו "קרא אל", הוא קרא אליו כאילו...

32:45 דובר 1 כן.

32:45 דובר 11 אלוקי ישראל.

32:46 דובר 1 כן, כן.

32:47 דובר 11 זה הקטע?

32:48 דובר 1 כן, כן. בדיוק.

32:49 דובר 11 אז גם זה נשמע כאילו אחרי שאמרת לי ש"אל", כאילו "אל ישראל", כאילו יש פה עוד-

32:55 דובר 1 הפירוש הפשוט, הפירוש הפשוט זה שקרא לו. הקדוש ברוך הוא נתן לקדוש ברוך הוא שם. מה השם של הקדוש ברוך הוא? אל אלוקי ישראל.

33:03 דובר 11 אוקיי, זה מה שאני-

33:04 דובר 1 זה הפירוש הפשוט. הרי אדמו"ר הזקן מסביר ש"קרא" זה לשון הארה.

33:11 דובר 11 הארה שיבוא כאילו?

33:13 דובר 1 לא. הכתוב "ויקרא לו אל", הוא קרא להארה לבוא.

33:19 דובר 12 עליי מגיע מהשאלה הכי גדולה, ה-ה-המשכה פה בעולם.

33:26 דובר 1 כן.

33:26 דובר 12 זה מגיע מהשם של הקדוש ברוך הוא ומהקריאה שכאילו הוא מחליט כל העולם.

33:33 דובר 1 על איזה המשכה את מדברת?

33:35 דובר 12 שאמרנו שהקדוש ברוך הוא מחליט את ה...

33:38 דובר 1 בורא את הנבראים?

33:40 דובר 12 על האלוקות, כאילו בעולם. זה על ידי הדיבור או על ידי ה... או על ידי השם שלו, כאילו מה יש את זה בשמו. שמו של הקדוש ברוך הוא, על ידי האלוקות, כאילו.

33:55 דובר 1 יש, יש-- לא לערבב. יש, יש את ה-הקיום הגשמי של העולם ויש את גילוי האלוקות שבעולם. הקיום הגשמי שבעולם זה, זה חידוש תמידי. זה... זה קיים כל הזמן. הקדוש ברוך הוא אומר-

34:13 דובר 11 איך זה קיים?

34:13 דובר 1 מממ?

34:14 דובר 11 איך זה קיים על ידי אמירה?

34:16 דובר 1 על ידי אמירה.

34:17 דובר 11 אוקיי.

34:18 דובר 1 כן. אבל ה-הגילוי, התוכן, האלוקות, שיורגש האלוקות בעולם, זה בא על ידי עבודה של ישראל.

34:25 דובר 12 אבל על ידי אמירה זה לא... זה לא גורם ל-לאלוקות. היי, כאילו אני מרגישה... בוא-בוא-

34:38 דובר 1 זה כמו, זה כמו ב-, כמו ב-, זה כמו ב-ב-בגשמיות, כמו אצלנו. אדם יכול לדבר, אה, בלי רגש, סתם לדבר. אני יודע לקרוא טקסט מבלי, מבלי להבין מה שהוא אומר.

34:50 דובר 12 כי אנחנו כשאנחנו מדברים אנחנו לא יוצרים משהו בדיבור.

34:54 דובר 1 חז"ל קראו ל-חז"ל קראו לזה דיבור בגלל שזה משל מכוון. מה, מה המשל? צריך להבין כל מה הפרט שבמשל שמדובר פה. כשאדם מדבר הוא יכול לקחת טקסט ולקרוא אותו. הוא מדבר, הוא אומר את המילים והוא יכול ל-להגיד דיבורים שיש בהם, אה, רגש גדול, שבתוך הדיבור מי ששומע אותו, ששומע שהוא מתרגש, הוא מתפעל. ויכול להיות גם דיבור כזה שבדיבור הוא מכניס שכל גדול. זאת אומרת, הדיבור מצד עצמו לא מחייב שיהיה פה, שהוא יהיה עם, עם התפעלות, עם, עם, עם שהתוכן הפנימי של האדם יתבטא בו. הוא לא-- התוך-- האדם שהוא רוצה לבטא את עצמו הוא משתמש בדיבור, אבל הדיבור מצד עצמו לא מחייב שיהיה בתוכו האדם.

35:53 דובר 12 בדיבור הקדוש ברוך הוא מהווה פה את העולם. זה אומר שזה מבטא אותו לגמרי.

35:58 דובר 1 לא. אז יש מה שהקדוש ברוך הוא אומר, אומר דיבור שבורא את המציאות הגשמית של העולם.

36:06 דובר 12 זה לא עובר אותך? זה לא מבטא אותו, את מי שיצר אותו?

36:09 דובר 1 ברור.

36:10 דובר 12 לא, איך ברור?

36:11 דובר 11 זה לא הגיוני.

36:12 דובר 12 למה זה לא הגיוני בכלל?

36:14 דובר 11 זה שאני אומרת משהו זה לא אומר שאני זאת שכאילו-

36:17 דובר 12 די! את בוראת פה, בוראת פה עולם. זה לא אומר שיש לך חלק בזה?

36:23 דובר 1 אפשר, אני יכול להסביר את זה בצורה מאוד פשוטה. אני יכול. זה כאילו, זה העניין הוא מאוד פשוט.

36:28 דובר 12 מה?

36:29 דובר 1 תסתכלי על זה ככה. כש... אדם לא יהודי, וגם אפילו יהודי, הוא לא יודע, לא סיפרו לו שום דבר שיש הקדוש ברוך הוא, הוא לא יודע את זה, הוא חי כמו, חי כמו גוי, חיים של גוי. פשוט הוא מסתכל, יכול לעבור את כל החיים שלו בעולם ולא לחלום שהקדוש ברוך הוא ברא אותו.

36:50 דובר 12 אוקיי.

36:51 דובר 1 למה? כי הוא לא מתגלה. אם אדם חושב ולומד ומתבונן, וואה! הנה כן, הנה פה, הנה. וואה! זה אחרי שהוא מתבונן. העולם מצד עצמו לא מספר את זה. העולם לא צועק, "הנה הקדוש ברוך הוא".

37:09 דובר 12 גורל.

37:10 דובר 1 מה?

37:10 דובר 12 יש פה גורל.

37:11 דובר 1 מה זה?

37:12 דובר 12 יש פה גורל.

37:15 דובר 1 לא יודע מה את מתכוונת גורל.

37:17 דובר 12 לא, אפשר להסתכל פה-

37:20 דובר 1 את זה, יכול אדם גם להיות אתאיסט ולא להאמין בגורל וגם לחיות טוב כל החיים. העולם לא... אני מכיר הרבה אנשים שהם אנשים מיושבים וחכמים ו-ו-מתעסקים בעניינים טכנולוגיים ו-ו-הוא לא מגדיר את עצמו כלא מאמין.

37:40 דובר 12 אוקיי.

37:40 דובר 1 הוא לא, הוא לא. הוא חי טוב, אין לו שום בעיות, אין לו איזה התלבט, איזה ספקות פנימיים או משהו שמפריע לו בחיים. לא, הוא חי טוב, הכל בסדר. למה? איך זה יכול להיות? כי הקדוש ברוך הוא לא מתגלה. אבל יכול להיות מציאות כזאת שהקדוש ברוך הוא כן מתגלה ברגע שיש נס. פתאום המים של ים סוף פתאום עומדים כמו חומה. תשמע, אם אני הייתי עומד שמה אז...

38:13 דובר 12 יש פה איזה משהו.

38:14 דובר 1 אתה, אתה מתפעל! זה, זה אתה, אתה פתאום קולט שיש פה מישהו ש-

38:19 דובר 12 יש פה משהו.

38:20 דובר 1 יש פה משהו ש-ש-שזה לא, זה לא דבר רגיל. וזה רק בדיוק כך יכול אדם לבוא ולראות שקורה כזה דבר. את יודעת מה, לא ניקח, ניקח משהו יותר... את יודעת, אפילו קריעת ים סוף. פשש, משה רבנו, איזה עושה לו איזה טריקים. אני חייב ללמוד איך הוא עושה את הטריק הזה. אדם יכול להסתכל, הוא לא רואה את הקדוש ברוך הוא, הוא רואה את המים עומדים. הוא יכול לעלות על דעתו שיש פה איזה אחיזת עיניים או שלא אחיזת עיניים, הוא יודע לעשות איזה טריק כזה, אני לא יודע, אבל אדם יכול לעלות על דעתו כזה דבר. כי גם כשהמים עומדים כמו נס, כמו נס, עדיין אדם יכול לחשוב, הוא, הוא את הקדוש ברוך הוא לא רואה, הוא לא מרגיש אותו.

38:58 דובר 11 עם כל הטכנולוגיה של היום.

39:00 דובר 1 הוא לא מרגיש. להרגיש פירוש הדבר שאלוקות מתגלה, ש-שאני מרגיש שזה הוא. לא צריך להסביר לי או להראות לי או להוכיח לי ואפילו לא להראות לי ניסים, שאני באמת מרגיש את זה. זה לא מתגלה. זה דיבור לא מגלה. זה תלוי באמת בעבודת האדם. מהי אותה עבודת האדם שפועלת את התגלות האלוקות בעולם? אז אומרים לנו שזה תורה ומצוות. אז תורה אני עוד יכול להבין. תורה אתה לומד את חוכמתו, אתה לומד, אתה מבין את ה-, את ה-, משהו פועל אצלך בפנים. אבל איך מצוות גורמות שהאלוקות תתגלה?

39:42 דובר 12 תראה איך אנשים

39:43 דובר 1 כן, אבל באופן שכלי למה שאדם לוקח איזה, קוטף איזה, איזה פרי מהעץ, דווקא את האתרוג? לא, לא, לימון לא טוב. איזה נראה אותו, תן טיפות מים וזה לא, זה, זה לא יעבוד. את זה קח אותו ביד, תנענע אותו, עכשיו אלוקות תתגלה. איפה הוא התגלה? מה התגלה? מי התגלה? איפה? מה? מי? מו? המעשה מצד עצמו לא עושה כלום. זה שמצוות ממשיכות אלוקות בעולם כי זה רצון השם, אלא מה, שעכשיו זה קורה ואני לא מרגיש את זה. לעתיד לבוא זה יתגלה. אז רק מספרים לי, אני לא מרגיש את זה. בסדר? אז יש שני... בוא, בוא, בואי, בואי, בואי נתכנס פה בפנים. אז יש שני אופנים מה שהקדוש ברוך הוא, יש מה שהקדוש ברוך הוא מחיה את ה-- מהווה את העולם ומחיה אותו באופן שיהיה קיים, ויש את ההתגלות אלוקות. התגלות אלוקות שבעולם זה בא על ידי... זאת תכלית בריאת העולם וזה בא על ידי עבודה של נשמות ישראל ונשמות ישראל. אז הוא התחיל להסביר את העניין מאדם הראשון. אדם הראשון תכליתו היה לעבדה ולשמרה, לגלות אלוקות בגן עדן. ואחר כך יעקב אבינו היה שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון. כמו שאדם הראשון היה כלול מכל הנשמות, היה שלמות המשכה אלוקית בעולם, גם יעקב היה ככה. ובמה זה התבטא? בזה שיעקב קרא לקדוש ברוך הוא "אל אלקי ישראל".

41:22 דובר 3 למה דווקא אל אלקי ישראל?

41:24 דובר 1 כי אל זה מלשון המשכת ההארה. איזה הארה? אותה הארה שהיא מתחלקת לחלקים, ש-- האור האלוקי שמחיה, שמחיה את העולם מההעלם אל הגילוי. להאיר בבחינת גילוי בנשמתו, לא רק ש-- או שזה יהיה פה, אלא שזה יהיה בגלוי. מה פירוש בגלוי? דבר שגלוי אני רואה אותו ומרגיש אותו. וכמו שכתוב "אל ה' ויאר לנו", ואחריו זה לא נשאר רק אצל יעקב אבינו, אלא אחריו כל ישרי לב. מי זה ישרי לב? אה, בכלל, אה, אה, ישראל זה אותיות בין השאר ישר אל. אז ישרי לב, כל יהודי הוא ישר לב. כל י-- ישרי לב העוסקים בתורה ובמצוות, אז מאיר אור ה' אין סוף ברוך הוא בבחינת גילוי בנשמתם. אז כל אחד-- אז באופן כללי, מי שהמשיך את כללות ההארה האלוקית בעולם לגלות אותה זה יעקב. אבל באופן פרטי, אז כל הנשמות שבכל הדורות שהן כלולות מנשמת יעקב אבינו, ניצוצות ממנו, התפקיד שלהם זה לקיים את כל התורה ומצוות, אותם תורה ומצוות של ישראל, של ישראל אבינו, שהתורה ומצוות ממשיכות לגלות את האלוקות בעולם. וזמן גילוי זה ביתר שאת ויתר עוז, הארה במוחם וליבם ובשעת התפילה, כמו שכתוב במקום אחר. אז עד כאן הוא הסביר מה פירוש חלק. אשרינו מה טוב חלקנו. מה טוב חלקנו? שלנו יש נשמה. מה פ-- הרי זה בדיוק מה שאומרים שם בקטע שלפני הודו. על מה אנחנו מודים? שיש לנו נשמה. אנחנו לא כמו הגויים. יש לנו נשמה. אשרינו מה טוב. מה אתה כל כך שמח שיש לך נשמה? מה כל כך אשרינו? למה זה נקרא חלקנו? על זה שיש לי נשמה, לכן יש לי חלק באלוקות, כי כל עניינה של הנשמה הוא להמשיך חלק מהאלוקות

43:38 דובר 1 בעולם.

43:39 דובר 3 חיה, וגוי שמקיים שבע מצוות בני נח?

43:41 דובר 1 מה?

43:43 דובר 3 גוי שמקיים שבע מצוות בני נח.

43:45 דובר 1 עכשיו אלוקות הוא לא יכול להמשיך.

43:47 דובר 3 אז מה הוא עושה? כלום.

43:48 דובר 1 לא יודע. שאלה טובה. לא יודע עכשיו. אז זה רק מסביר מה זה חלק.

43:56 דובר 3 בגלל זה אתה אומר זה מצוות.

43:57 דובר 1 מה? למה על המצוות קוראים מצוות?

44:01 דובר 3 למה על מצוות בני נח קוראים מצוות אם הוא לא ממשיך בזה כלום?

44:05 דובר 1 כי הקדוש ברוך הוא ציווה אותם.

44:09 דובר 3 זה ההגדרה של מצווה.

44:11 דובר 1 פשוט, לא? מה זה מצווה? מה שהקדוש ברוך הוא מצווה.

44:15 דובר 3 אחר כאילו

44:16 דובר 1 מה, מה

44:17 דובר 3 מצווה זה משהו רצון-

44:18 דובר 1 אני לא יודע כרגע מה פועלות המצוות שלהם. זה כן פועל או לא פועל או מה זה נוגע פה? את העניין שמוסבר פה שעל ידי תורה ומצוות ממשיכים את האלוקות, מגלים אלוקות בעולם, זה פועלת נשמה של יהודי. מה פועל אצל הגויים? לא יודע. שיעשו חקירה. אני לא יודע.

44:41 דובר 3 מה?

44:42 דובר 1 יעשו חקירה. מה פועל על הנשמה שלהם? אני לא יודע. אולי זה כן מוסבר, אולי לא מוסבר. אני לא יודע. והנה, אז זה מסביר רק מה זה חלק.

44:53 דובר 3 מה זה גורל אחר?

44:54 דובר 1 מה זה גורל? הנה

44:57 דובר 3 מה זה ירושה? אה, ירושה זה מתווך

45:00 דובר 1 אף שגילוי זה על ידי עסק התורה והמצוות הוא שווה לכל נפש מישראל בדרך כלל, כי תורה אחת ומשפט אחד לכולנו. כולם חייבים באותם תרי"ג מצוות. אין הבדל. אף על פי כן, בדרך פרט אין כל הנפשות או הרוחות והנשמות שוות בעניין זה באופן פרטי. למה? לפי עת וזמן גלגולם ובואם בעולם הזה, וכמאמר רז"ל, כמו שאמרו חז"ל במפורש: "אבוך במאי הוה זהיר טפי? אמר ליה: בציצית". אז הוא שאל את תנא, שאל את החבר שלו במה היה אביך זהיר באופן מיוחד? אז אמר לו אבי היה זהיר בציצית. זה לא שאבא שלו לא קיים את המצוות האחרות. הוא קיים את כל המצוות, אבל בזאת הוא היה זהיר באופן מיוחד. וכך על דרך זה, כמו ש... וכך על דרך זה לכל אדם יש לו את המצווה הפרטית שלו או את העניין המיוחד שלו בתורה ומצוות, שהוא זה התפקיד שלו, את הדבר הזה להמשיך, אז זה כבר נקרא גורל. חלקנו זה חלק. זה מתי מחלקים משהו? עושים חלוקה, כן? שייצא לכולם אותו דבר. אז זה חלוקה, זה ח-ח-חלק, זה משהו שווה. זה תורה ומצוות שזה חלק של כולנו. זה שווה לכולם.

46:43 דובר 3 גורל זה משהו ספציפי.

46:44 דובר 1 אבל גורל זה משהו שאדם אחד אנחנו. איך אומרים, הזוכה בגורל.

46:51 דובר 3 כמו גורל של השבטים, משהו ספציפי.

46:52 דובר 1 כן, זה זה זה זה רק הנשמה שלו זכתה בעניין הזה להמשיך אותו באופן ספציפי, ובזה זכתה הנשמה שלו. אז לכל נשמה, חוץ מה שיש לה חלק, שזה צריכה לשמור את כל התורה והמצוות, זה הבסיס. חוץ מזה לכל נשמה יש לה גם גורל, איזשהו עניין פרטי באלוקות, שזה התפקיד שלו. בשביל זה ירדה הנשמה שלו לעולם הזה, ובזה הוא צריך להיזהר יותר. והיות וכל חלק מאלוקות הרי הכל זה בא דרך התורה והמצוות, אז לכן רואים פה במובהק שלכל אחד ואחד ממש יש איזושהי מצווה שהוא נדלק עליה. אפשר לראות שאחד מאוד מתלהב כשמגיע חג סוכות, ואחד מאוד, אה, חי מאוד במבצעים, ואחד בלימוד תורה, ואחד בנגלה ואחד בחסידות. וגם באופן פרטי, אתה לא ב-נגלה, אחד נדבק דווקא על הלכה ואחד דווקא על גמרא, וגם בפרטי פרטיות אחד דווקא מסכת הזאת או גם מסכת הזאת וכן הלאה. פרטי, פרטי ובהשגחה פרטית. מהו אותו עניין שאדם מרגיש שהוא נמשך אליו? זה הגורל שלו. בשביל זה ירדה נשמתו לעולם.

48:11 דובר 3 אומרים שזה דווקא מה שהכי קשה לו.

48:14 דובר 1 או משהו הכי קשה לו, לאידך. שני-- שני הצדדים. נכון. זה יכול להיות בשני אופנים. זה גם כן תלוי בגורל שלו. אם נפל לו בגורל דבר שהוא צריך להמשיך אותו על ידי ניסיונות או בדרך ישר.

48:30 דובר 3 כן, כן.

48:30 דובר 1 וכן אין כל הדורות שווים, כי כמו שאברי האדם, כל איבר יש לו פעולה פרטית ומיוחדת. העין לראות והאוזן לשמוע. אז למרות שזה ק-- אדם זה אדם אחד, אבל כל איבר יש לו את התפקיד שלו. אז ככה גם כל יהודי וכל נשמה פרטית יש את התפקיד שלה, מה היא צריכה לעשות עבור כללות עם ישראל. כך בכל מצווה מאיר אור פרטי ומיוחד מאור אין סוף ברוך הוא, ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים את כל התרי"ג מצוות, ככה כתב האר"י ז"ל. מכל מקום לא נצרכה כל אחד-- כל נשמה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה, ביתר שאת ויתר עז, כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצוות באותו עניין מיוחד. וזהו ש-ש-שאמר אותו תנא, אבוך במאי הוי זהיר טפי, טפי דייקא. לא, לא במי היה אביך זהיר. במי אביך היה זהיר יותר. לא שהוא שאר המצוות לא קיים. תביני, יתרון האור הזה הפרטי לנשמות פרטיות אינו בבחינת טעם ודעת מושג. אף אחד לא יכול להגיד, להסביר למה לדבר הזה הוא נמשך ולמה בדבר הזה יש לו יותר קשיים מאחרים. זה לא משהו שתלוי בדעת, בהבנה והשגה, אלא למעלה מבחינת הדעת, שכך עלה במחשבה לפניו יתברך, ודוגמתו למטה בבחינת הגורל ממש. אז ה-העניין הזה ש-- ל-- שכל אחד מאיתנו מרגיש שיש לו דבר שהוא יותר נמשך אליו או לאידך גיסא, מצד שני, דבר שיותר קשה לו לעשות אותו, אז זה עצמו, כן, שזה עצמו מורה. למה דבר זה יותר קשה לך מדברים אחרים? פה הקדוש ברוך הוא רוצה ש-שתשי-

50:28 דובר 3 זה לגבי אהבה? זה גם משהו שאוהבים יותר?

50:31 דובר 1 מממ?

50:31 דובר 3 זה לגבי אהבה, זה גם משהו שאוהבים יותר לעשות?

50:35 דובר 1 כן. כן, בפירוש.

50:37 דובר 3 גם אוהבים לעשות את זה וזה גם קשה יותר.

50:40 דובר 4 לא, זה או שאתה מאוד אוהב את זה או זה משהו שמאוד, מאוד קשה לך.

50:43 דובר 1 יכול להיות שני האופנים. יכול להיות גם ש-ש-שילוב של שני האופנים.

50:47 דובר 3 זה מעניין.

50:48 דובר 1 מה?

50:49 דובר 3 שזה לך קשה לך לעשות את זה, מה שאוהבים לעשות אז כאילו יותר קל לעשות אותו.

50:56 דובר 1 אבל, אבל, אבל-

50:57 דובר 4 למה מישהו אוהב

50:59 דובר 1 אבל יכולים להיתקל-- להיתקל בקשיים, כן?

51:01 דובר 4 תלוי מה הקושי. מבחינתי אין לו כוח, לא יכול.

51:07 דובר 1 ל-ל-למה? למה? כן, יכול להיות דבר שאדם מאוד, מאוד רוצה ומשתוקק לעשות אותו, אבל הוא, הוא לא מצליח. קשה לו.

51:21 דובר 4 טוב, יש דברים

51:21 דובר 3 אבל לא יודעת אם אני, אני באמת קושי מבחינתי כאילו יוצא לו לעשות את זה.

51:27 דובר 1 אז זה איגרת הקודש ז', אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ש-

51:32 דובר 3 למה דווקא טוב חלקנו ונעים גורלנו? שזה כבר משהו, זה כבר עניין אחר. זה כבר דרך-

51:38 דובר 1 אני, אני חושב שזה קשור למה שכתוב בתהילים. אה, איך הלשון שם? הוא מביא אותה בהתחלה. חבלים נפלו לי בנעימים. חבלים זה גם כן פירוש של מילה חבלים, זה גם חל-חלקים. חבלים פה בפסוק-

51:54 דובר 3 לחבלים אז הנה כבר

51:55 דובר 1 חבלים ב-ב-בפסוק הזה אומרים חבלים זה לא מלשון קושי וצער, אלא מלשון חלק. ח-ח-חבלים נפלו לי-

52:03 דובר 3 בנעימים, אז זה אמור להיות נעים חלקנו. כבר שמענו שחבלים זה גורל, אז זה נעים גורלנו.

52:09 דובר 1 חבל פה פירוש של מילה חלק. חלקים הקדוש ברוך הוא נתן לי בנעימים.

52:16 דובר 3 אז מה נעים גורלי?

52:19 דובר 1 שהחבלים. לכן יש את הכפל ב-בפסוק.

52:23 דובר 3 סבבה, אז עוד שאלה-

52:24 דובר 1 איך, איך? ה' מנת ח-חלקי וכוסי, אתה תומיך גורלי. מה זה אותו גורלי? חבלים שנפלו לי בנעימים. שהעניין של הגורל זה חלק שהוא, שהוא שייך לנעים, נעימות. לכאורה לכן זה טוב וזה טוב וזה נעים.

52:48 דובר 3 עוד אחד. זה מצאנו.