אגרת הקודש פרק ו'

00:00 דובר 1 ערב טוב. אנחנו אוחזים באיגרת הקודש ו'. אה, שזה מעלה נוספת בצדקה שעדיין לא, לא דיברנו עליה. הרבי הזקן עוד לא דיבר עליה, משהו, עניין חדש. הוא מתחיל את האיגרת עם ציטוט מספר משלי: "זורע צדקה שֶׂכֶר אמת". אנחנו בדרך כלל רגילים לקרוא את זה "זורע צדקה שָׂכָר אמת". זה סתם טעות. הפסוק אומר, אומר "זורע צדקה שֶׂכֶר אמת", ומנוקד עם שני סגול. ובאמת המפרשים שמה שואלים מה פירוש שֶׂכֶר אמת? מה זה שֶׂכֶר? מה קשור שֶׂכֶר אמת? אז רש"י מסביר ששֶׂכֶר זה כמו סכר שעוצרים נהר, עוצרים ים. ש-- מה זה שֶׂכֶר אמת? שמי שנותן צדקה אז ה-ה-השפע שנותנים, נותנים לו, מתרכז עליו, נעצר עליו, לא הולך-- נשאר אצלו. משהו כזה. ומפרשים אחרים מסבירים שבאמת שֶׂכֶר אמת פירושו שכר אמת. ושֶׂכֶר פירושו שכר. אבל מה הכוונה בשכר? הכוונה שהשכר הוא אמיתי. זאת אומרת מי שנורה-- נות-- מי שנותן צדקה אז הקדוש ברוך הוא נותן לו שכר אמיתי. אנחנו כבר יודעים שמה זה אמת. אמת זה דבר שהוא נצחי, שהוא קיים לעד. אז המפרשים מסבירים כך: מי שנותן צדקה אז השכר שלו שכר קבוע, שכר נצחי, שכר אמיתי. הרבי הזקן מתחיל את, את האיגרת הקודש: "זורע צדקה שֶׂכֶר אמת, פירוש". אנחנו כבר יודעים שכל מקום שהרבי הזקן כותב "פירוש" זה כלל כזה. יש לו פירוש שהוא לא כמו הפירוש של שאר המפרשים. מסביר הרבי הזקן: "פירוש ששכר זריעת הצדקה היא מידת אמת". זאת אומרת, הרבי הזקן מסביר מצד אחד כמו אותם מפרשים ששֶׂכֶר אמת פירושו שכר אמת. מי שנותן צדקה נותנים לו שכר אמת, אבל שלא כמו המפרשים הוא-- המפרשים אומרים שנותנים לו שכר והשכר הוא אמיתי.

02:21 דובר 1 אבל הרבי הזקן אומר: לא שנותנים לו, לא שנותנים לו שכר, והשכר הוא אמיתי. השכר שנותנים לו זה אמת. נותנים לו אמת בתור שכר. מה פירוש הדברים שנותנים למישהו אמת בתור שכר? איך, ואיך בכלל אמת יכולה להיות שכר? אז מביא על זה ראיה מפסוק שיכול להיות דבר כזה שאמת תהיה שכר, והראיה שהוא כות-- מביא מספר מיכה, זה הפסוק האחרון בספר מיכה, אה, כתיב "תיתן אמת ליעקב". על זה עצמו אפשר לשאול. כשמסתכלים על הפס-פסוק "תיתן אמת ליעקב", על המפרשים שמה, אז המפרשים שמה מסבירים בדיוק מה שהם מסבירים על "זורע צדקה שֶׂכֶר אמת". זאת אומרת, גם שם מסבירים שמה פירוש "תיתן אמת ליעקב"? שהקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, אה, אה, יקיים את הבטחתו ליעקב. לא שהקדוש ברוך הוא ייתן ליעקב אמת. אז זה בדיוק אותו פירוש. אז, אז מה אתה מביא לי בתור הוכחה פסוק שהוא, שהוא הוכחה על, על, על, על הפוך, על הצד השני? אז לכן הרבי הזקן מוכרח להביא ראיה שבאמת אפשר לפרש שכוונת הפסוק "תיתן אמת ליעקב" היא כמו הפשט של המילים, שנותנים ליעקב אמת. וממילא גם הפסוק שלנו "זורע צדקה שֶׂכֶר אמת", גם פה יהיה הפירוש שאפשר לתת ש-שמד-- עניין של אמת הוא, הוא שכר על צדקה.

03:55 דובר 2 אמת ידעת?

03:57 דובר 1 אנחנו תכף נראה. כל ה, כל האיגרת מדברת מה זה אמת שמקבלים על ידי הצדקה. אבל קודם המהלך של ה, של הנגלה של ה, של תחילת האיגרת. אז אומר הרבי הזקן איפה ההוכחה שאפשר לפרש את הפסוק במיכה שאמת זה דבר שנותנים ליעקב? אז "שבחא דקודשא בריך הוא דקא משבח ליה נביא הוא", כמו שכתוב בזוהר הקדוש, כמו שכתוב בזוהר הקדוש. הזוהר הקדוש באמת מפרש את הפסוק הזה, "תיתן אמת ליעקב", כמו שמסביר הרבי הזקן, שהקדוש ברוך הוא יש לו שלוש עשרה מידות של רחמים ואת מידת האמת הוא נותן ליעקב. וכך מסביר הזוהר. אז ממילא על פי הזוהר פירוש "תיתן אמת ליעקב" זה שנותנים ליעקב אמת. מזה אנחנו מבינים שאפשר לתת אמת בתור שכר, ומתי נותנים-- אנחנו הולכים עכשיו מהסוף להתחלה. מתני-- מתי נותנים ליהודי את האמת בתור שכר? כשהוא נותן צדקה. אז עכשיו כל מה שנשאר לנו לברר זה מהי אותה אמת שמק-- שנותנים ליעקב ושאנחנו מקבלים אותה על ידי צדקה. וצריך להבין: "וכי אין אמת ביעקב?" חס ושלום עד שהקדוש ברוך הוא ייתן לו מלמעלה. הקדוש ברוך-- יעקב מידתו מידת האמת. מה פירוש שיק-- שהקדוש ברוך הוא צריך לתת לו אמת בתור שכר? אך הנה-- אה, אז באמת הרבי הזקן עוזב את העניין של שכר ושל, של אמת וכל ענייניה ומסביר את ה-- מסביר את מידתו של יעקב אבינו, ועל פי זה הכל יהיה מובן. "אך הנה מודעת זאת דמידת יעקב היא מידת רחמנות". זה אנחנו כולם יודעים שאברהם, יצחק ויעקב זה חסד, גבורה ו-תפארת. ותפארת, נכון? ותפארת זה רחמים. למה תפארת? מה הקשר בין תפארת לרחמים? מישהו יודע?

06:00 דובר 3 כשהחסד מגיע מהמדרגה הגבוהה זה.

06:03 דובר 1 תפארת זה עניין של יופי. מפואר. כן? מתי אומרים על משהו שהוא יפה? שיש בו כמה צבעים. אם הוא חלק הוא אולי הוא מכובד, אבל הוא לא יפה. יפה זה כשיש בו קנייטשים ו-ו-וקשקושים ו... כן? יופי זה שיש חיבור של-של-- בקבלה, עניין של יופי זה שיש בו את-- הוא כלול משני הצדדי-- הצבעים המנוגדים, מלבן ואדום, מחסד ומ-- וחסד, חסד וגבורה. אז תפארת זה כלול משניהם. מה זה קשור למידת הרחמים? איך מידת הרחמים כלולה מחסד וגבורה? אז כשאדם מרחם על מישהו, מצד אחד, אה, הוא רוצה לתת לו ו... זה עניין של חסד. כן? איילה איתנו?

07:00 דובר 3 חלמתי.

07:01 דובר 1 נראה לי שחלמת רגע. כן. אני חוזר על תשע. אה, מה הקשר בין רחמים לחסד? בין רחמים לתפארת? תפארת זה שני צבעים, אדום ולבן, מחובר ביחד. יופי זה כשיש שני צבעים. שני צבעים זה אדום ולבן, אה, חסד וגבורה. איפה רואים במידת הרחמים שהיא תפארת? איפה רואים שם חסד וגבורה מעורבבים ביחד? מצד אחד רחמים זה שהוא מרחם על השני ורוצה לתת לו, לתת לו זה חסד. מצד שני לא מרחמים על כל אחד. אדם ש-- מה עליו אני ארחם? הוא יש לו יותר ממה שיש לי. מה יש לרחם עליו? כן? רחמים זה חסד מוגבל. אז מצד אחד יש פה את העניין של חסד ומצד שני יש פה את העניין של הגבלה. אז רחמים, ה-התנועה הנפשית של רחמים זה לא חסד, היא לא חסד בכלל. היא גם לא גבורה בכלל, אבל יש בה משהו מזה. מצד אחד זה קו בפני עצמו, מצד שני הוא כלול. יש פה עוד שני עניינים של שני... כן? אז אברהם אבינו הוא היה-- אברהם אבינו מידת החסד, יצחק היה מידת הגבורה ויעקב הוא מידת הרחמים, מידת התפארת. ועבודת השם במידת רחמנות אצלנו, מה פירוש שאני-- איך אני עובד את השם באהבה, ב-ב-חסד? אהבת השם. איך אדם עובד את השם ב-ב-גבורה? יראת השם. אז כבר למדנו הרבה פעמים איך אפשר לעורר, איך אדם יכול לעורר בעצמו אהבה ויראה. אז אני יודע איך עובדים את השם באהבה ויראה. איך אני יכול לעבוד את השם ברחמים? מה פירוש לעבוד את השם ברחמים? עבודת השם במידת הרחמנות היא הבאה מהתעוררות רחמים רבים בלב האדם על ניצוץ אלוקות שבנפשו. כשאדם מרחם על הנשמה שלו. שמעתם פעם על עבודת השם

09:02 דובר 1 כזאתי? אה? היה כזה דבר פעם.

09:07 דובר 4 כן. בתניא.

09:08 דובר 1 גם בתניא, נכון, בפרק מ"ה. שם הוא באמת מדבר בדיוק על אותו עניין. ש-שניצוץ אלוקות שבנפשו רחוקה מאור פני השם כאשר הולך בחושך הבלי עולם, והוא מתבונן על הניצוץ, נפשו המסכנה, שנפשו האלוקית הולכת בחושך הבלי העולם, והוא מרחם על הנשמה שלו, על ניצוץ נשמתו. ורחמנות זו היא באה מתבונה ודעת בגדולת השם. למה? כי רק כשאדם קולט עד כמה ניצוץ אלוקות שמחיה אותו שבנפשו, עד כמה שהוא גבוה, עד כמה שהוא נפל למטה, רק אז הוא ירחם עליו. אם אדם לא יודע, לא מודע לנפילה של הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, למה שהוא ירחם עליה? אז זה התבוננות על ידי שהוא יודע את גדולת השם. איך, מה היא גדולת השם? הוא מתבונן איך שאפילו העולמות העליונים למעלה מעלה עד אין קץ כלא ממש חשיבי קמיה. זה תחילת ההתבוננות, שאפילו העולמות הכי הכי נעלים נחש-- מה זה העולמות הכי נעלים שאנחנו מכירים?

10:26 דובר 4 האצילות.

10:26 דובר 1 האצילות זה... כן. אבל לפני כן, אני חושב שפעם סיפרתי לכם, יש, אה, ספר שנקרא, אה, סיפורים נוראים. סיפרתי לכם פעם על הספר?

10:40 דובר 4 פעם ראיתי אותו ולא כל כך הצלחתי להבין מה בדי-- מה הנושא של הסיפורים שם.

10:45 דובר 1 ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

10:49 דובר 4 זה סיפורים לימים נוראים או סיפורים נוראים. לא ידעתי גם. זה נראה ספר מעניין.

10:58 דובר 1 זה ספר מרתק. זה ספר שהרבי הקודם נתן לרבי מתנה לפני החתונה וציווה עליו להיות בקי בסיפורים שבו. ספר סיפורים. והספר הזה נכתב על ידי רבי יעקב קאדאנער, נדמה לי היה שמו, שהוא עוד הכיר את, אה, הוא עוד היה חסיד של הבעל שם-- של, אה, של אדמו"ר הזקן, והוא שמע מאדמו"ר הזקן עצמו סיפורים שאדמו"ר הזקן שמע מהמגיד ומהבעל שם טוב. והוא כותב, אז זה נחשב לספר, זה הספר של הסיפורים המוסמך על הבעל שם טוב.

11:37 דובר 4 של סיפורים ככה מיוחדים?

11:38 דובר 1 זה הסי-- זה, אז זה הספר המוסמך של סיפורי הבעל שם טוב. זה ה-ספר. יש שם סיפורים שהוא אומר שאדמו"ר הזקן בעצמו סיפר לו כמה וכמה סיפורים על הילדות של אדמו"ר הזקן, על הילדות של הבעל שם טוב ועוד ועוד. אחר כך בהמשך הספר יש גם סיפורים על, אה, על הרב המגיד וגם על אדמו"ר הזקן וקצת סיפורים על חסידים. עכשיו הסיפורים שיש שמה, הוא לא סתם נקרא סיפורים נוראים. זה סיפורים שחלק גדול מהם כל כך נוראיים שבאמת לא ראיתי אותם מעולם מצוטט באף ספר ילדים.

12:11 דובר 4 מה זאת אומרת?

12:12 דובר 1 אה, צריך לקרוא את הספר. הלשון שלו היא לשון, אה, של עברית מאוד ישנה, לשון קצת קשה לקריאה, אבל הספר נמצא בהוצאה של קה"ת. זה ספרון דק, ספרון מרתק, פשוט מרתק. הספר סיפור-

12:27 דובר 4 רציתי לענות לך. השאלה אם זה באמת מודפס ככה ב...

12:32 דובר 1 נו, כן.

12:33 דובר 4 נראה לי זה הרבה יותר-

12:33 דובר 1 אפשר לקנות אותו מחר ב-ב-קה"ת. אפשר להרים טלפון ומחר הוא אצלך. כן, אין שום בעיה. אז בקיצור, למה הזכרתי את הספר? כי שמה, אה, רב יעק-יעקב קאדאנער, זה ש-- המחבר במבוא לספר הוא כותב למה הוא חיבר את הספר. כי אנשים לא יודעים מה זה גן עדן. הוא מתחיל להסביר, לתאר מה זה גן עדן והתיאור שראיתי שהוא מס-מסביר-- אני לא יכול לחזור על התיאור הזה בטח לא אחרי שקראתי את זה פעם אחרונה לפני כמה שנים, אבל התיאור שהוא מסביר מ-- זה-זה-זה נותן לך תחושה מה זה גן עדן, עד כמה מופרך ונעלה מאיתנו העניין של גן עדן. הוא פשוט מכניס את זה בתוך, בתוך מילים, מצייר את זה. ו-והוא מדבר, אומר זה גן עדן של עולם העשייה. זה זה פה אצלנו, זה קרוב. אז כשמדברים מה זה שיש עולם היצירה ועולם הבריאה ואצילות ולמעלה מעלות, מעלה, מעלה, מעלה, מעלה ומה מ-מ-מתבונן בגדולת השם שכל העולמות, אפילו ה-הכי עליונים, זה כאין ואפס ממש. כלא ממש נחשבים, כלא ממש, כי כל שפעם וחיותם של עולמות אפילו עליונים, אינו רק מזיו והארה, זיו והארה ממה? מאות אחת משמו יתברך. מאיזה אות?

13:53 דובר 4 י'.

13:54 דובר 1 אה?

13:54 דובר 4 י'.

13:55 דובר 1 העולמות העליונים מ-י' והעולם שלנו למדנו ב-ב-איגרת הקודמת.

13:59 דובר 4 ה'.

13:59 דובר 1 מה'. כמאמר: ביו"ד נברא עולם הבא וכולי. והנה בזיו והארה זו, שהוא התפשטות, זה רק ההתפשטות של החיות. והתפשטות ממה? לא התפשטות מהקדוש ברוך הוא. התפשטות מהשם שלו. השם של הקדוש ברוך הוא, השם זה רק הארה. השם של האדם לא קשור לאדם עצמו, למהות שלו. יכולים להיות שני אנשים שהם בעלי אופי לגמרי שונה ויש להם את אותו שם. שם זה רק הארה, זה לא הוא. ומה שמחיה את כל העולמות זה רק התפשטות מאות אחת מהשם, אפילו את העולמות הכי עליונים. אז כשמדברים על הזיו וההארה שהוא רק התפשטות החיות משמו יתברך, שזה מה שמחיה את העולמות העליונים והתחתונים, אז שם יש הבדל והפרש בין עליונים ותחתונים, שעולם הזה נברא בה' והעולם ההוא נברא ביו"ד וכולי. וכן כל שינויי הפרטים שבכל עולם ועולם. לא רק ההבדל שיש עולמות עליונים ותחתונים, גם הפרטים שבכל עולם בפני עצמו, הכל זה לפי שינויי צירופי האותיות. וכן שינויי הזמנים בעבר, הווה ועתיד, ושינויי כל הקורות בחילופי הזמנים. כן, אתה מתחיל לחשוב רק מה שהוא עבר מהיום בבוקר עד עכשיו. כן? כל אחד חושב רק על מה שהוא ראה ושמע בארבע אמות שלו בשעה האחרונה. וכל החילופים והתמורות והשינויים בכל העולמות, הכל, מה זה? רק חילופים של צירופים, של תמורות, של זה שמזיו מהשם, מאות אחת. הכל משינויי צירופי האותיות שהן המשכת החיות ממידותיו יתברך, כמו שכתוב בליקוטי אמרים חלק ב' פרק י"א, למדנו את זה. אבל מהותו ועצמותו יתברך, כתיב: אני ה' לא שניתי. אין אצלו שום שינויים, ובבחינת שינוי השתלשלות מרום המעלות עד למטה מטה. מה פירוש שאין אצל הקדוש ברוך הוא, השתלשלות לא עושה אצלו

16:11 דובר 1 שום שינוי? שכמו שהוא יתברך מצוי בעליונים, כך הוא ממש בשווה בתחתונים, כמו שכתוב בליקוטי אמרים חלק א' פרק נ"א. וכן בבחינת שינויי הזמן, שכמו שהיה הוא לבדו, הוא יחיד ומיוחד לפני ששת ימי בראשית, כך הוא עתה אחר הבריאה. היינו משום שהכל כאין ואפס ממש לגבי מהותו ועצמותו, כמו שכל העולמות, עם כל החילופים והשינויים והצירופים והזמנים והמקומות והאיכויות והעולמות, הכל הוא כמו אות אחת מדיבורו של אדם או אפילו ממחשבתו לגבי כללות מהות הנפש השכלית ועצמותה, על דרך משל. וזה רק לשכך את האוזן, שכל העולמות זה לעומתו כמו אות אחת. למה זה רק לשכך את האוזן? כי באמת אין ערוך, על דרך הכתוב, או כמו שנתבאר במקום אחר בליקוטי אמרים חלק ב' פרק ט', שמה שאנחנו אומרים שכל העולמות הם אין ואפס לעומתו, כמו אות אחת מהדיבור לעומת עצם הנפש, אז בסופו של דבר עצם הנפש זה אותיות. יש איזשהו ערך, ערך שאין לו ערך, אבל יש איזשהו קשר. אבל עצמותו ומהותו לעומת העולמות, זה בלי ערך, אפילו בלי ערך לזה בכלל. והוא ממשיך בהתבוננות. אנחנו מתבוננים כדי לרחם, לעורר רחמים על הנפש צריך להתבונן בגדולת ה'. כן? אז מתבוננים מהי גדולת ה', שכל העולמות אפילו וכולי, וכל השינויים וצירופים הם אין ואפס לעומתו. וזהו מה שאנחנו אומרים בתפילה: המלך המרומם לבדו מאז. מה פירוש מרומם לבדו מאז? פירוש, כמו שמאז קודם הבריאה היה הוא לבדו הוא, כך עתה הוא מרומם ומתנשא מימות עולם. פירוש שהוא רם ונישא למעלה מעלה מבחינת זמן הנקרא בשם ימות עולם. כמו שהוא מרומם מבחינת מקום, גם הוא מרומם מבחינת זמן. היינו לפי שחיות כל ימות העולם.

18:28 דובר 1 מה זה ימות העולם? ימות העולם זה מבחינת זמן. קודם אמרנו שהוא מרומם מחיות העולמות, כלומר מבחינת מקום. הוא מרומם גם מחיות ימות עולם מבחינת הזמן. שחיות כל ימות העולם הוא רק מבחינת מלך, ומלך עוד פעם זה רק שם, וכן הלאה. כמו שנתבאר במקום אחר. ואי לזאת, אחרי שאנחנו מתבוננים באריכות, כל אחד בעומק מחשבתו, בעוצם גדולת רוממות והפלאת אין סוף ברוך הוא, אז הוא מגיע למסקנה, אי לזאת, הרחמנות גדולה מאוד מאוד על הניצוץ השוכן בגוף החשוך והאפל, משכא דחויא. הרי הנשמה שלי היא חלק אלוקה ממעל ממש, זה ניצוץ אלוקות ממש. ואותו הבורא, עצמותו ומהותו אין סוף, הוא ירד להתלבש, משהו ממנו, בתוך הגוף שלי שנקרא עור הנחש, והגוף שלי עלול לקבל טומאה אפילו בפועל אדם לא נטמא, לא עשה עבירות. אדם יכול לעשות עבירות, יש לו את האפשרות לזה. אז עצם זה שהניצוץ אלוקות נמצא במקום, מכריחים אותו לחיות בגוף כזה שיכול לעשות עבירות, ששייך בכלל בעבירות, אז זה כבר בעצמו ירידה נוראית בשבילו. ויותר מזה, להתגאל בכל התאוות, רחמנא ליצלן. ולולא שהקדוש ברוך הוא מגן לו, לאותו ניצוץ, ונותן לו עצה ותעצומות ללחום עם הגוף ותאוותיו ולנצחן, אז הוא לא היה יכול לנצח את הגוף. וזהו שאנחנו אומרים בהמשך: אדון עוזנו וכולי, מגן ישעינו וכולי. אז אומרים ככה: המלך המרומם לבדו מאז, צור משגבנו, אדון עוזנו, מגן ישעינו. נכון? אז זה בדיוק ההתבוננות. המלך המרומם לבדו מאז זה התבוננות בגדולת ה'. צור משגבנו, אדון עוזנו, זה שהוא נותן לנו כוח ללחום עם הגוף. מגן ישעינו, שהוא מציל אותנו מלהתגאל בתאוות. אז מה הוא הסביר בעצם מתחילת האיגרת עד לפה?

21:03 דובר 1 שאל מה פירוש, מה זה אותה אמת שנותנים בתור שכר על מי ש-- למי שנותנים צדקה. אז הוא התחיל להסביר מהי מידת הרחמנות, מהי עבודה במידת הרחמנות. עבודה במידת הרחמנות, רחמנות היא להתבונן בגדולת השם, ואחרי שהוא מתבונן בגדולת השם, לעורר בלבו רחמנות על האלוקות שירד להתלבש בתוך הנפש שלי, ואני עכשיו עושה לו-- מכניס אותו בתוך תאוות או חס ושלום בתוך עבירות. או אפילו בלי זה, עצם זה שהוא נכנס ב-ב-בגוף שלי ומחיה אותי זה כבר, זה כבר מספיק בשביל לרחם עליו. אז זה עבודה במידת הרחמנות. עוד לא, לא הסברנו מה זה קשור ל-- לאמת. כן? זה עבודה, עבודה של יעקב. עבודה במידת הרחמנות. מה המשמעות של העבודה הזאת? והנה מודעת זאת, כלומר ידוע לכל, דיש ב' מיני דחילו ורחימו. יש שני סוגים של יראה ואהבה. דיברנו על זה הרבה פעמים. הראשונות הן דחילו ורחימו, יראה ואהבה הנולדות מהתבונה והדעת בגדולת השם ובדברים המביאים לידי אהבת השם ויראתו, יראת השם. זה הסוג הראשון של אהבה ויראה, שאדם מתבונן בגדולת השם עד שמת-מתעורר בתשוקה להתקרב אליו באהבת השם, או בפחד, ביראה מ-מגדולתו ולפרוש שלא לעשות עבירות. אהבה ויראה. זה סוג אחד של אהבה ויראה. והאחרונות, הסוג השני של אהבה ויראה, הן הבאות אחר כך מלמעלה בבחינת מתנה, כמו שנתבאר במקום אחר על פסוק "עבודת מתנה אתן את כהונתכם". אז יש עבודה של אהבה ויראה שאדם יכול לעורר בעצמו אהבה ויראה, ויש אהבה ויראה כזו שהם אהבה ויראה של הקדוש ברוך הוא. זה לא שלו, אלא מה, הקדוש ברוך הוא נותן לו את זה במתנה. מתי הקדוש ברוך הוא נותן את זה במתנה? למי הוא נותן את זה במתנה?

23:27 דובר 1 והנה ודאי אין ערוך כלל בין הראשונות, שהן תולדות השכל הנברא, לגבי האחרונות, אהבה ויראה אחרונות שהן מהבורא יתברך שמו. זה, זה משהו אחר לגמרי. ברור שאדם שיש לו אהבה ויראה שהוא התבונן בשכלו ונולדה לו אהבת השם, יראת השם, אין לזה שום ערך לאהבה ויראה שהקדוש ברוך הוא נותן לו במתנה בכוחו של הקדוש ברוך הוא. זה משהו אחר לגמרי. ולכן האחרונות--

23:55 דובר 5 מתי הקדוש ברוך הוא נותן את האהבה והיראה האלה? שכאילו--

23:58 דובר 1 הוא רק אמר שהן מגיעות אחר כך. כשאדם מתאמץ באהבה ויראה--

24:05 דובר 5 ולכן--

24:05 דובר 1 אחר כך הוא לא כותב איך אחר כך. אחר כך. קודם כל יש תנאי. אתה צריך להתייגע. אחר כך נראה כבר מה יהיה הלאה. אבל לפני שאדם מתייגע באהבה ויראה רגילים, אין על מה לדבר. קודם כל אתה צריך להראות, אה, להיות כלי, להראות נכונות. עכשיו הוא מדבר על אותם אהבה ויראה עליונות. ולכן היות והם אין להם שום ערך ו-ו-והשוואה לאהבה ויראה שאדם מעורר בעצמו על ידי ההתבוננות שלו, לכן הן הן הנקראות בשם אמת. אז מה זה אמת? שכר אמת. אמת פירוש הדבר שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם את האמת האמיתית, את האמת שלו. האמת של הקדוש ברוך הוא זה אהבה ויראה לא של האדם. אהבה ויראה של הקדוש ברוך הוא. כשאדם זוכה והקדוש ברוך הוא נותן לו את האהבה ויראה שלו, שהם אלו שנקראות אמת, האדם זה כבר, זה כבר אה, זה כבר משהו אחר. הוא כבר לא נראה כמו שהוא נראה. זה כבר, הוא כבר מקבל צורה של צדיק. אתם, אני משער שרובכן לפחות לא זוכרות שלמדנו פרק י"ג בחלק הראשון. אז הוא שם הוא דיבר, הגדיר מהי העבודה של בינוני, מה, איך, איך נראה בינוני. אז הוא אמר שיש שם, אומר שם בפרק הזה באופן כללי שיש שם שלוש מדרגות בבינוני. יש בינוני כזה שזה רובנו ככולנו. הוא בזמן התפילה יכול להתעורר בליבו אולי אפילו באהבה ויראה, אבל אחרי התפילה אז אה, צריך לשמור על עצמו חזק כל היום, וכל הזמן גם עולות לו מחשבות והרהורים והוא צריך להילחם בעצמו. ואם הוא לא נלחם בעצמו אז עלול ליפול גם כן. זה בינוני רגיל. יש בינוני, יש, יש אינסוף דרגות, כן, אבל יש בינוני בדרגה

26:10 דובר 1 יותר גבוהה. בינוני בדרגה יותר גבוהה זה אחד כזה שהוא פשוט כל היום לומד תורה. לומד תורה, מתפלל, מקיים מצוות. הוא כל היום, הוא פשוט תפס את עצמו בידיים, זרק את כל העולם לצד והוא כל היום עם הקדוש ברוך הוא. היות והוא כל היום לומד תורה, כל היום מתפלל, הוא כל היום עוסק במצוות, אז ממילא אין לו מחשבות זרות, אין לו מחשבות זרות. זה לא בגלל שאין לו יצר הרע. יש לו יצר הרע ועוד איך. אבל הוא כל הזמן עוסק פיזית ומנטלית ורגשית, הוא עסוק, מ-מ-מעסיק את עצמו עם הקדוש ברוך הוא בצורה ככה, תופס את עצמו חזק כל הזמן. אז הוא אומר תהילים והוא, הוא יש לו יצר הרע בפנים, הוא מרגיש אותו טוב, אבל יצר הרע לא, לא, לא יכול. לא, לא נותנים לו צ'אנס. הוא לא נותן לו להכניס סיכה. כן, הוא כל הזמן טבוע בזה. בינוני. יש לו יצר הרע. יצר הרע לא-- בכלל, בינוני זה אחד כזה שיש לו יצר הרע, אבל יצר הרע לא בא לידי ביטוי. יש אחד כזה. למה הוא לא בא לידי ביטוי? הוא לא בא לידי ביטוי במעשה, אבל במחשבה הוא נכנס, הוא מנסה להפיל אותו. אז יש מלחמה. יש אחד כזה שהוא כל היום לומד ומתפלל ונותן צדקה, הוא פשוט לא נותן ליצר הרע צ'אנס להיכנס. אז ממילא יצר הרע לא, לא מתבטא אצלו, אבל יש לו יצר הרע. זה דרגה השנייה וזה דרגה כמובן הרבה יותר גבוהה, ואין הרבה אנשים שיכולים להיות כל היום לתפוס את עצמם, אה, ולהיות בתורה ומצוות כל היום בלי הפסקה, עשרים וארבע שבע. כן, זה דרגה. יש דרגה

27:48 דובר 1 עוד יותר גבוהה. יש דרגה של, אה, של בינוני כזה שגם כשהוא נמצא בעניינים של חולין, הוא עוסק במשא ומתן או לא יודע מה שהוא עושה, כן, הוא עדיין מחזיק את עצמו כאילו שהוא מתפלל.

28:08 דובר 5 בענייני מתפלל.

28:10 דובר 1 מה?

28:10 דובר 5 בענייני המתפלל אתה אומר?

28:12 דובר 1 מה זה?

28:13 דובר 5 בענייני המתפלל.

28:14 דובר 1 אה כן, כאילו, כ-- דומה בעיניו כבינוני המתפלל כל היום. כן. הוא-הוא-הוא זוכר שהוא בבוקר התפלל. בבוקר כשהוא התפלל הוא היה-- הוא בדרגה נעלית, הייתה לו אהבה ויראה והוא כל הזמן תוקע את הראש שלו כל הזמן בתוך אהבה ויראה של-- שהייתה לו בשעת התפילה והוא לא מתנתק מזה. כן? בינוני כזה, לך תבדיל בינו לבין צדיק. איך תבדיל?

28:41 דובר 5 זו הייתה הטעות של רבה בעצם.

28:43 דובר 1 זאת הייתה הטעות של רבה. איך-איך-איך הוא יכול? איך? כאילו, הוא-- לא רק שאחרים לא יכולים להבדיל, הוא בעצמו לא יכול להבדיל בינו לבין צדיק. יש לו כל היום אהבת השם ויראת השם. אהבה אמיתית, אהבה בתענוגים בלי הפסקה. אה, יש לו יצר הרע? הוא בינוני, אין לו... כן? עוד יש לו יצר רע? כן, אבל היות והוא כל הזמן תוקע את עצמו שמה בפנים, אבל יצר הרע אפילו ב-ב-- אפילו ברגע שלא בא אצלו לידי ביטוי. אבל לא שאין לו, יש לו. הוא רגע אחד יפסיק, זה יחזור. רק רבה אמר על עצמו, זו הייתה הטעות שלו. כן? הוא אמר לעצמו אני בסך הכול בינוני. למה אני אף פעם אין לי שום מחשבות? כי אני תופס את עצמי כל הזמן. זה מצד הענווה שלו, אבל זה כבר מקום שאפשר לטעות. אז מה זה תיתן אמת ליעקב? תיתן אמת ליעקב זה יהודי ש-כזה שהקדוש ברוך הוא נתן לו את האמת שלו. התגלה אצלו אלוקות בנפש. הוא מרגיש את הקדוש ברוך הוא, אוהב את הקדוש ברוך הוא לא בגלל שהוא מבין שיש אלוקות. הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא באמת כי הוא, כי הוא חי עם אלוקות. ולהגיע לדבר כזה, לחוש, להרגיש את האלוקות, לראות אלוקות בעיניים, בשביל זה צריך לקבל את זה במתנה ולא ב-ב-בעבודה עצמית. אדם בעבודה עצמית שלו יכול להשת-- לעורר בעצמו השת-השתוקקות וכרשפי אש ואהבה ויראה בדרגות מאוד נעלות, נעלית אפילו, אבל הוא לא יכול להרגיש, להרגיש זה-זה-זה או שנותנים לו או שלא נותנים לו. זה בא מלמעלה. זה נקרא אמת. אז בואו נקרא בשורה שתים עשרה: "ולכן האהבה ויראה הזאת הן הן הנקראות בשם אמת,

30:30 דובר 1 כי חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, שהוא אמת האמיתי, וכל האמת שבנבראים כלא חשיבי קמיה", לא נחשב בכלום לעומת האמת שלו. "אך איזו היא הדרך שיזכה האדם לאמת השם?" איך אדם יכול לקבל כזה מתנ-- כזו מתנה? "הנה הוא על ידי שיעורר רחמים רבים לפני השם על ניצוץ שבנפשו, שהיא מידתו של יעקב מבריח מן הקצה אל הקצה." אמרנו כשאדם מתבונן בגדולת השם, מה הוא יכול ל-לעורר בליבו? אהבה ויראה, נכון? אבל איזו אהבה ויראה שנולדות מהשכל? אם הוא רוצה לקבל אהבה ויראה של הקדוש ברוך הוא, הדרך היא על ידי מידת הרחמנות. "כי מידתו של יעקב מבריח מן הקצה אל הקצה." אתן רואות את המושג מן הקצה אל-- איפה זה הפסוק הולך מבריח מן הקצה אל הקצה? על מה זה הולך, זוכרות?

31:36 דובר 5 על המשכן.

31:37 דובר 1 נכון, על המשכן.

31:39 דובר 5 על הבריח התיכון.

31:40 דובר 1 הבריח התיכון. היו שמה חמישה בריחים, כן? היה ב-- המשכן, בכל צלע של המשכן, הרי זה עצי שיטים, קרשים עומדים, ו... הם היו מחוברים ביניהם כדי שהם לא יפלו אחד לפה אחד לפה. איך הם היו מחוברים? בצד החיצוני היה לכל קרש טבעות. היו מכניסים בריחים לתוך הטבעות שמחבר את כולם ביחד. אז היה שני בריחים למעלה ושני בריחים למטה כי זה היה מאוד ארוך, אבל היה עוד בריח אחד שהיה מבריח מן הקצה אל הקצה על כל האורך. ולא סתם מהקצה אל הקצה, אלא שני ה-- ארבעה הבריחים האחרים היו מכוסים בטבעות בחוץ והבריח התיכון א', הוא היה באמצע, אמצע הגובה והוא לא היה בחוץ, אלא היה חור עובר בתוך הקרשים והיה עובר מן הקצה אל הקצה בתוכו, בבפנים, בפנוכו, מחבר את הכל לחתיכה אחת מהפנימיות שלו. וזו מידתו של יעקב שמחבר מן הקצה אל הקצה. מידתו של יעקב זה מידת הרחמנות, ומידת הרחמנות זה תפארת, קו האמצעי. הקו האמצעי עולה עד רזא דאין סוף, עד סוד האין סוף. אז רק על ידי קו האמצע, על ידי מידת הרחמנות אפשר לתפוס את הקצה העליון, עצמות ומהות אין סוף ברוך הוא, את האמת של הקדוש ברוך הוא ולהוריד אותה אליי לתוך השכל והרגש שלי. איזו היא הדרך שיזכה האדם לאמת השם? הנה הוא על ידי שיעורר רחמים רבים לפני השם על ניצוץ שבנפשו, שהיא מידתו של יעקב, מבריח מן הקצה אל הקצה, דהיינו מרום המעלות עד למטה מטה. להמשיך אמת השם לעולם השפל הזה החשוך. כמו שאמר קודם לגוף האפל הזה והחשוך שלי. וכמו שכתוב מה זה העולם החשוך? כי אשב בחושך ה' אור לי. גם כשניצוץ האלוקות יושב בתוך החושך, בתוך

34:00 דובר 1 הגוף האפל שלי. מה שחז"ל כינו, ה' אור לי גם פה. איך? על ידי מידתו של יעקב. וזהו כי גבר עלינו חסדו. שחסד השם, האמת של השם, גבה ויורד עד אלינו. יכול להתגבר על חושך העולם ולהאיר גם אצלי. אך התעוררות רחמים רבים לפני השם צריך להיות גם כן באמת. כדי לעורר את האמת של השם אני צריך שההתעוררות שלי תהיה באמת. אני באמת ארחם על ניצוץ האלוקות. כי איך אני אעורר מידת אמת אם אצלי זה רק הצגה? אני צריך לרחם באמת. ויותר מזה, גם כשהוא באמת שלו. אוקיי, כבר הצלחתי לעורר ואני באמת מרחם על ניצוץ האלוקות. כבר הגעתי לזה. עדיין. איך יוכל על ידי האמת שלו, אמת של נברא, לעורר את הרחמים העליונים ואת האמת של השם? מה הקשר? העצה לזה היא מידת הצדקה. מידת הצדקה היא מידת הרחמים על מאן דלית ליה מגרמיה כלום. אחד שאין לו מעצמו כלום להחיות כלום. מידת הרחמים להחיות רוח שפלים וכולי. ובהתעוררותא דלתתא התעוררותא דלעילא. אז גם כשאדם כבר התייגע בעבודה של אהבה ויראה והתייגע בעבודה של מידת הרחמים, עדיין כדי שזה יהיה-- כדי שהאמת שלו תוכל לעורר את אמת השם, הוא צריך לתת צדקה, כי כשהוא נותן בפועל מרחם על השני, אז מרחמים עליו. בהתעוררותא דלתתא התעוררותא דלעילא השם מעורר ישנים ומקיץ נרדמים. מי זה אותם ישנים ונרדמים שהשם מקיץ אותם על ידי-- ההתעוררותא דלתתא? הם בחינת רחמים רבים וחסדים עליונים הנעלמים. בגלל שהם נעלמים נקראים נרדמים, כביכול לא פעילים. לצאת מההיעלם אל הגילוי והארה רבה ל-אור-- להאיר באור החיים אמת השם לעולם. וזהו לשון זריעה נאמר בצדקה, כן, מצ-- אה, זורע צדקות מצמיח ישועות.

36:36 דובר 1 יש עוד איגרת הקודש שלמה ש-שזה הכותרת שלה. אנחנו עוד נגיע אליה, אבל זה אותו עניין. עניין דומה מאוד למה שנאמר פה, שעל ידי שהוא זורע צדקה או לוקח כמה מטבעות ונותן אותן למי שאין לו, מעורר מתוך רחמים, אז זה מעורר את הרחמים העליונים, את אמת ה'. להצמיח אמת העליון, אמת ה'. ובפרט, זה נכון לגבי כל צדקה, ובפרט בצדקה וחסד של אמת שעושים עם ארץ הקודש, תיכון ותבנה במהרה בימינו אמן. לקיים מה שכתוב: אמת מארץ תצמח. על ידי שיהודי מחיה את הארץ הקודש הגשמית, אז זה מחיה גם את ארץ הקודש העליונה, את מלכות דאצילות. כמו שהוא מחיה פה אז משי-- ממשיך גם חיים גם, אה, למעלה. על ידי זריעת צדקה בה, אה, וחסד ורחמים רבים הנאספים ונלקטים לתוכה, למלכות של א-- ארץ ישראל שלמטה, הם מעוררים גם כן חסדים עליונים הצפונים ונעלמים, אה, בכנסת ישראל למעלה, כמו שקשור-- כתוב: אשר צפנת וכולי ליראיך, לכוננה ולהקימה. וזהו שנאמר: בצדקה תכונני. אז, אה, היה לנו איגרת הקודש אחת שמדברת על מעלת הצדקה, שהיא מגינה עלינו מהפגעים הרעים. אחר כך אמרנו שהיא גם נותנת לנו כל השפע הגשמי שבעולם מגיע על ידי הצדקה. אחר כך הייתה עוד איגרת הקודש אחת שאמרה שהצדקה גם פודה את הנפש שלנו מהגלות, ופה מוסיפים שהצדקה גם נותנת ל-לאדם, מגלה אצל האדם את אמת ה', אהבה ויראה עליונים שהקדוש ברוך הוא נותן לו כשהוא מרחם על השני ונותן צדקה.