אגרת הקודש פרק ה' (חלק 2)

00:00 דובר 1 שהחול יודה.

00:01 דובר 2 טוב, ערב טוב, אנחנו נתחיל. אנחנו מחזיקים באיגרת הקודש ה', "ויעש דוד שם". התחלנו את השבוע שעבר, אה, בעצם כל השבוע שעבר היה מין הקדמה לתוכן של השבוע שעבר, כן.

00:17 דובר 1 שבוע שעבר.

00:20 דובר 2 כל השיעור הקודם היה בעצם, אה...

00:23 דובר 1 אה, ראית.

00:25 דובר 2 זה היה הקטע הראשון לפי החלוקה של השיעור היומי בתניא. אז בעצם כל השיעור הקודם למדנו רק את הקטע הראשון, שזה מעין הקדמה להבין את תוכן האיגרת. אני אחזור, נחזור קודם כול על השאלות: מה הרבי הולך להסביר פה? נחזור בקצרה.

00:47 דובר 1 יש שם למה דווקא אבא הוא אב... הוא אבי הבת.

00:51 דובר 2 כן, נכון, נכון, נכון, נכון, זה המקום שבו זה מוסבר. נכון. אה, נחזור בקצרה על התוכן, על הרקע, ואז נוכל להתחיל ללמוד את האיגרת בפנים. זאת אומרת שכך, אז הוא אומר ככה: ישנו פסוק "ויעש דוד שם". דוד חזר מאחת המלחמות, אז אומרת התורה שהוא עשה שם. מה זה שם? אז המפרשים אומרים: עשה שם לעצמו. יש פירוש אחר שהוא עשה שם טוב לעם ישראל, עשה שם, עשה שם טוב. הזוהר הקדוש מביא את הפסוק הזה גם כן ומסביר באופן שונה לגמרי. שמה שכתוב "ויעש דוד שם" זה לא שהוא עשה שם טוב לעצמו, לעם ישראל, אלא שהוא עשה את השם של הקדוש ברוך הוא. כביכול לקדוש ברוך הוא אין שם, ודוד המלך עשה, עשה, עושה את השם של הקדוש ברוך הוא. ואת זה הזוהר הקדוש מקשר לכמה פסוקים שיש אחר כך, שהם בהמשך העניין. "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו". זאת אומרת שדוד המלך, זאת אומרת שמה שדוד המלך עשה שם לפי הזוהר זה לא שהוא עשה... זה לא קשור למלחמות שהוא עשה, אלא זה קשור לצדקה שהוא עשה אחר כך. שעל ידי שהוא היה נותן צדקה, אז הוא, בזה הוא עשה את שמו של הקדוש ברוך הוא. כך אומר הזוהר. ו... כמובן זה מאוד תמוה. מה צריך, למה צריך לעשות לקדוש ברוך הוא שם? ומה, הקדוש ברוך הוא אין לו שם אם לא עושים אותו? ומה הקשר שצדקה עושה את השם? מה קשור דוד המלך? כל מאמר הזוהר הזה צריך ביאור. ו... אנחנו נראה בהמשך, בסוף האיגרת, כמו רוב האיגרות באיגרת הקודש, גם האיגרת הזאת עוסקת במעלה של הצדקה. כשנבין מה הפירוש על

02:49 דובר 2 ידי צדקה עושים את שמו של הקדוש ברוך הוא, זה ייתן לנו חיות גדולה בנתינת צדקה. אז כרגיל, וכנהוג, אנחנו נעזוב לרגע את השאלה ונתחיל ל... הרבי מתחיל לבאר איזשהו עניין, ובסוף יהיה ברור איך העניין שהרבי מסביר מבאר את השאלות שהוא שואל בהתחלה. אז מה הוא מתחיל לבאר? ישנו פסוק, אה, "כי ביה ה' צור עולמים", וחז"ל דרשו על הפסוק הזה: מה פירוש "ביה ה'"? אה, אה, איך זה הולך שמה? "בטחו בה'". לא זוכר את המילים של הפסוק. עם ישראל צריכים לבטוח בה'. למה צריכים לבטוח בה'? כי בגלל שביה ה' צור עולמים. מה פירוש "ביה צור עולמים"? מה זה עולמים לשון רבים? מה זה צור? כאילו מה פירוש? אז המפרשים מסבירים שם. המדרש מסביר שאחד משמות הקדוש ברוך הוא זה י-ה, ובשם הזה הקדוש ברוך הוא ברא את העולמים. לשון רבים, שני עולמות. איזה עולמים הקדוש ברוך הוא ברא באותיות י-ה? באות י הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הבא, ובאות ה הקדוש ברוך הוא בורא, ברא, בורא את העולם הזה. כך מסביר, כך מסביר המדרש. ושואל הרבי על זה עצמו: מה הפירוש שהקדוש ברוך הוא בורא את העולמות, העולם הבא באות י ואת העולם הזה באות ה? מה, מה ההסבר בזה? והוא התחיל להסביר. כדי להסביר מה הפירוש שהקדוש ברוך הוא בורא את העולמות ב-י ו-ה, הוא התחיל להסביר איך נמשכת החיות האלוקית להחיות את העולמות. אז שורש וראשית החיות האלוקית זה אות י. זה כבר למדנו הרבה פעמים בשיעור הזה, הזכרנו את זה המון פעמים, שבאותיות שם ה' י-ה-ו-ה זה הולך כנגד עשר הספירות, נכון? הזכרנו

05:00 דובר 2 המון פעמים. והאות י זה כנגד ספירת החוכמה.

05:04 דובר 4 ה-י הראשונה... אה, כן.

05:05 דובר 2 ה-י של ההתחלה, החוכמה. הרי זה חוכמה, בינה, מידות ומלכות. אז האות י זה כנגד ספירת החוכמה, וספירת החוכמה היא ראשית הגילוי, היא ההתחלה של הגילוי מבחינת עדן, ראשית הגילוי, החיות האלוקית. ואומר אדמו"ר הזקן שמאותה אות י, שהיא חוכמה דאצילות, ממנה נמשכת החיות לעולמות בשני אופנים. אופן אחד, שהחיות הפנימית של האלוקות, החיות הפנימית של היו"ד של החוכמה, היא מתגלית בבינה. כן? אנחנו יודעים גם מכוחות הנפש שלנו, נכון? שחוכמה ובינה זה תרין ריעין דלא מתפרשין. שני חברים שלא הולכים... שתמיד הולכים ביחד. כן? אין דבר כזה חוכמה בלי בינה ואין דבר כזה בינה בלי חוכמה. הבינה תמיד מבינה את מה? את עניין החוכמה. והחוכמה, כשאדם יש לו איזושהי נקודה של הבנה, של השכלה, איפה זה מתגלה? בבינה. אין דבר כזה אף פעם חוכמה בלי בינה, וגם לא קיים.

06:15 דובר 4 לא יכולה להתגלות?

06:17 דובר 2 מה?

06:18 דובר 4 זה לא יכול... הרי היא לא מתגלית.

06:21 דובר 2 מה לא יכול להתגלות?

06:22 דובר 4 החוכמה לא יכולה רגע לא להתגלות.

06:26 דובר 2 היא יכולה... אה, היא יכולה לא להתגלות, אבל, אבל היא לא יכולה להתגלות בלי בינה. הגילוי של החוכמה זה על ידי בינה.

06:33 דובר 4 אה, אוקיי, בסדר.

06:34 דובר 2 זו הכוונה. תמיד כשאתה רואה חוכמה אתה רואה בינה. אתה רואה בינה, אתה... אתה אף פעם לא רואה אותם לחוד. אנחנו מבינים בהבנה שזה שני כוחות נפרדים. יש כוח חוכמה וכוח בינה, שהם אפילו הפכים, יש תכונות שונות ומוסבר בזה הרבה, אבל זה רק השכל שלנו מחלק אותם לשני מינים שונים. וכשאנחנו רואים בעולם איזשהו דבר שכלי זה תמיד הולך ביחד. יש פה את החיות, את הדבר שאותו מבינים. יש בו את ההסברה. זה תמיד אין, אין, אין, זה לא הולך לבד. כן? אז זה אופן אחד שהחיות האלוקית מתגלה בעולמות, שהחיות האלוקית עצמה יורדת לבינה ומורגשת ומתגלה בה. זה אופן אחד. יש עוד אופן, של זה הוא דיבר באריכות. דיברנו על זה רוב השיעור הקודם, שזה מה שאת הזכרת, עניין של אבא יסד ברתא. כן? האבא מוליד את הבן. זוכרות שדיברנו על זה? אה, הוא מוליד את הבת, כן.

07:31 דובר 4 כן, אמרנו אנחנו נסביר למה דווקא את זה, אבל...

07:34 דובר 2 כן. אה, לא נחזור פה על כל העניין באריכות, אבל לנקודת העניין שמהאמא, מהבינה, נולדות המידות, הרגש, ומהחכמה נולדות האותיות, הדיבור. והוא הסביר באריכות, אה, מדוע אי אפשר לומר שהדיבור ב-באדם, כן? האותיות של הדיבור, אי אפשר לומר שהשורש שלהן הוא שכלי, ואי אפשר לומר שהשורש שלהן הוא רגשי, ואי אפשר לומר ש-שזה קורה מעצמו, אלא מה? מוכרחים לומר שהיסוד של האותיות זה דווקא בחכמה. כל מי שפה היה בפעם הקודמת?

08:12 דובר 4 נראה לי.

08:13 דובר 2 אה?

08:14 דובר 4 נראה לי שכן.

08:16 דובר 2 זוכרות את ההסבר ב-ב-בכללות? לא צריך את כל ה...

08:19 דובר 4 זוכרת.

08:19 דובר 2 אה?

08:20 דובר 4 זוכרת.

08:20 דובר 5 השיעור האחרון היה בהקפה, כאילו. כן, בשנה שעברה.

08:30 דובר 4 טוב.

08:30 דובר 5 זהו, כן.

08:31 דובר 4 כאילו לפני שבוע היה את שמחת תורה, כאילו.

08:33 דובר 2 אומרים לפני שנה.

08:35 דובר 5 זהו.

08:37 דובר 2 טוב, אז טוב, אז בסדר, אז נחזור על זה גם כן. נו, מה נעשה? זה כאילו זה-זה יסוד.

08:42 דובר 4 אמ, כאילו כה... האותיות יוצאות כי הן יוצאות. לא, לא חושבים איך חושבים.

08:46 דובר 2 נכון. כש... כן, כש-כשאת-

08:48 דובר 4 אנחנו היינו חודש, יצאנו עליו, ואת היית פה.

08:52 דובר 5 לא, לא, אנחנו, היה שיעור, היה שיעור.

08:54 דובר 4 לא, היה שיעור. לא, אני מדברת שאני הייתי באורות של הארץ, הם היו באורות של-

08:57 דובר 2 היה, היה פעם, שפעם הייתי מוסר שיעורים ל... מאמר מוסגר, פעם הייתי מוסר שיעורים לנשים, אה, לפני... את היית בשיעורים האלה? זה היה-

09:09 דובר 5 בפרקי אבות.

09:09 דובר 2 כן, זה תקופה, בדיוק. אז, אה, באחד השיעורים, אין הרבה שיחות של הרבי על פרקי אבות. כלומר, בכל שנה אותן שיחות. אז באחד השיעורים אז הזכרתי להם, "אף אחד לא זוכר את זה, אבל דיברנו על זה שנה שעברה". אז חדווה אמרה לי, "אם אתה היית יולד גם אתה לא היית זוכר".

09:33 דובר 4 של חיה, ילדה אחת ששברה. חיה, מתי נולדת?

09:37 דובר 2 ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

09:40 דובר 4 הכי בריאה.

09:41 דובר 5 לי גם הגיע. למי שהגיע היום.

09:43 דובר 4 אה, יוצא מצוין.

09:45 דובר 2 טוב, בוא, בוא, בוא, בוא, אה, בואו נאסוף את ה... הנפ-- כן. "וישמע שאול את הצאן". בואו נתכנס פנימה. זה הולך ככה. ה-הדיבור, אותיות הדיבור... מה המקור שלהן? אנחנו לא יוכ-- אי אפשר לומר שהמקור של אותיות הדיבור זה שכל. למה? כי אף אחד לא חושב איך להזיז את השפתיים או את הלשון או את החך בשביל לבטא את האותיות. זה לא בא מצד עניין של-

10:19 דובר 4 זה כן בשכל כי תינוק הוא לא מדבר בגלל שהוא-

10:22 דובר 2 הוא מבין.

10:24 דובר 4 כן, אבל כאילו בגלל שהוא קטן, עד שהוא לא טעם טעם דגן, תינוק אומר אבא.

10:30 דובר 2 שנייה אחת. זה לא עניין של, של הבנה, של השגה. זה לא מקור שכלי. שכל זה דבר. אני מבין איך-איך-איך תינוק לומד ללכת. הוא מנסה להזיז את הרגל ו... כן, עד שהוא מתאמן על זה. בדיבור אין כזה דבר. הוא רוצה לדבר, מגיע הזמן אז הוא מתחיל לדבר. הוא לא-- גם תינוק קטן שמתחיל לדבר הוא לא מתכנן, הוא לא מנסה ל-לשחק עם הלשון ו-ו-ולהזיז אותה ככה וככה. כשהוא רוצה להגיד ב, הוא אומר ב. כן? זאת אומרת, המקור של האותיות הוא לא, הוא לא שכל. אז היינו אומרים, טוב, אם זה לא שכל אז מה זה כנראה? אז כ-- בטח רגש. מה פירוש זה? רגש זה יוצא מהלב, שברגע שמהלב יוצא ה-ההבל, כן? ה-הרגש או אפילו ההבל הגשמי יוצא, הוא מגיע לפה וזה עושה את האותיות. איך זה יכול להיות? הרי מה-מהלב, מהריאות בגשמיות יוצא רק אוויר. איך זה יוצא פעם ב, פעם ג, פעם צ? אז ברור שהמקור של הדיבור לא יכול להיות לא מ-- לא מהגשמיות ולא מהשכל. אז מאיפה הוא בא? אז לזה התשובה שהאותיות באות מחכמה, מעדן, מקדמות השכל. לא מעניין של שכל במובן של הבנה והשגה, אלא משהו פנימי מאוד בעצם הנפש, הפנימיות של החכמה מבחינת עדן, ושם. על זה נאמר, על זה אמרו חז"ל שהנפש מלאה אותיות. אז הזכרנו גם, זה לא כתוב בתניא, אלא כמו בתחומים זה כתוב, שלכן, אה, מוסבר בחסידות, שלכן נקרא אדם מין המדבר. לכאורה היתרון האדם על הבהמה זה שיש לו שכל. הוא יכול לחשוב. מה פתאום? למה קוראים לאדם על שם הדיבור? כי באמת עניין הדיבור באדם שורשו נעלה הרבה יותר מאשר עניין השכל. זה הוא הסביר קודם.

12:35 דובר 2 אז נקודת העניין ש-מה שלמדנו בפעם הקודמת כדי להבין מ-מה הפירוש שדוד עשה שם לקדוש ברוך הוא ומה זה קשור לצדקה. קודם כול צריך להבין מה זה "כי ביה ה' צור עולמים", שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם הבא על ידי י' ואת העולם הזה על ידי ה'. כדי להבין את זה אז הוא מקדים שמ-מחכמה עילאה יש שני סוגי המשכה. יש המשכה פנימית שמורגשת בעולמות, מורגשת בגן עדן. מי שנמצא בגן עדן מרגיש ומתענג ונהנה מהאור האלוקי. הוא מרגיש את החיות הזאת, ויש, אה, ויש המשכה שהיא גם כן באה מחכמה, אבל זה בא באופן לגמרי שונה, באופן של אותיות, כמו אותיות הדיבור ש... שאותיות הדיבור מבחינה מסוימת מעלימות על-- ומכסות על השכל. זאת אומרת, אה, אם אדם מדבר למישהו שלא מבין את השפה הוא לא יבין כלום. זאת אומרת מה שמגלה-- ה-ה-השכל שנמצא בתוך האותיות הוא מוסתר בתוכן. ועל אחת כמה וכמה אם מדברים על אותיות שבכתב, אז אם מישהו לא למד בצורת האותיות זה סתם כתמים ש-של דיו על הדף. זה-זה-זה חסר משמעות. כן, ה-הדיבור, האותיות מצד עצמן זה עניין של העלם והסתר. אז יוצא שמאותה נקודת החכמה יש שני סופ-- סוגים של השפעה. יש השפעה באופן שמרגישים ומתלבש בשכל וברגש, בכוחות הפנימיים שלנו, וגם למעלה ככה באלוקות, ויש השפעה באופן של העלם והסתר שזה נקרא אותיות. זה היה בפעם הקודמת. בסדר? טוב, עכשיו אנחנו נתחיל מ-מאיפה שהפסקנו. זה בדף נ"ה.

14:42 דובר 6 אני כתבתי את זה בהתחלה.

14:55 דובר 2 אז הוא ממשיך עכשיו לדבר על העניין של האותיות. אנחנו עוזבים לרגע את היו"ד וממשיכים לחקור מהו העניין של אותן אותיות שהן גם נובעות מהשכל, אבל באופן של העלם והסתר שלא מורגשת בהן החיות. אך האותיות, אותן אותיות שדיברנו עליהן, הן בבחינת חומר וצורה. לכל האותיות, כל אות בנפרד ולכולן ביחד, יש את החומר: ממה האות עשויה. אה, קודם כול האותיות של הדיבור בגשמיות. כן, יש את ה... עשויה מאוויר או לא משנה, כן, איך שתקרא לזה, מצורת הזזת השפתיים ואברי הדיבור, ויש את התוכן: מה המשמעות שלה. ועל דרך זה אותיות הכתב. יש ממה זה עשוי. זה אז כשכתבו את זה בדיו על קלף, ויש את התוכן, מה היא אומרת. אז החומר של האותיות זה ממה הן עשויות. הצורה של האותיות זה מה המשמעות שלהן. אז כל אות יש לה את החומר ואת הצורה. והצ-

16:06 דובר 6 הצורה היא תמיד אותו דבר והחומר הוא, הוא משתנה.

16:10 דובר 2 מה?

16:11 דובר 6 הצורה תמיד אותו דבר, אבל החומר משתנה.

16:17 דובר 2 לא. אם אני מבין מה את שואלת, אז לא, זה לא נכון לומר שהצורה אותו דבר והחומר משתנה, הצורה גם משתנה. אה...

16:26 דובר 6 זה הנקודות, חבל צפה?

16:28 דובר 2 לא, זה הבלים, גם בזה נקרא בהמשך. אה... אנחנו קוראים צורה בלשון פשוטה שלנו. אז יש לה צורה עגולה ויש לה צורה מרובעת ויש לה צורה משולשת. כן? ו... כשמתבוננים בזה בעומק, משקיעים בזה מחשבה, זה עניין שקצת קשה לתפוס אותו, אבל אפשר. זה עניין, עניין עמוק קצת, אבל צריך להבין את זה, שלמה... אנחנו נוטים לחשוב בהרגשה שלנו שצורה זה דבר גשמי. נכון? מה ההבדל בין זה לזה? זה עגול וזה מרובע. נכון? זה נראה דבר גשמי לגמרי. האמת היא שצורה זה דבר רוחני, הוא רוחני לגמרי. ומה שלחומר מסוים יש צורה זה רק ביטוי גשמי של הצורה הרוחנית שלו. וניתן דוגמה למרות שכבר נתנו את הדוגמה הזאת פעם, אבל זו דוגמה טובה. אה, מה זה שולחן? שואלים מה זה שולחן. שולחן. איזו צורה יש לשולחן? אז כל אחד אומר מיד, פלטה עם ארבע רגליים. נכון? עכשיו שואלים אותו רגע, ואם יש לו רק שלוש רגליים זה כבר לא צורה של שולחן? כן, לא... נכון, לא משנה, גם יש לו שלוש. ואם יש לו רק רגל אחת אז זה לא שולחן? ודאי שזה גם שולחן. כל אחד רואה את זה שולחן. כן. לא, אבל זה מרובע עם ר... עם רגליים. סליחה, ואם הוא עגול זה לא שולחן? כן.

18:15 דובר 6 מין פלטה כזאת שיש משהו-

18:16 דובר 2 אז זה פלטה שיש משהו שמחזיק אותה למטה. נו אז מה ההבדל בין שולחן לכיסא? זאת אותה הגדרה בדיוק. אבל ברור לי שזה שולחן וזה כיסא. אני לא צריך שיסבירו לי את זה. אני רואה צורה של שולחן, אני יודע שזה שולחן. בלי שום הגדרה. מדוע באמת כל כך קשה ואולי אי אפשר להגדיר מה זה צורה? כי צורה זה באמת דבר רוחני. אלא שאנחנו, המהות שלנו בעצם למרות שאנחנו עשויים מ... מעפר, אבל המהות שלנו היא באמת מהות רוחנית, ולכן אנחנו תופסים את הדברים הרוחניים. לכן כשאנחנו רואים משהו, את הצורה, אנחנו יודעים מיד להבדיל שזה יש לו צורה של שולחן למרות שהוא נראה מבחינת ההגדרה שלו בדיוק הוא נראה כמו כיסא. אבל אני יודע שזה שולחן. למה? כי אני תופס את הצורה שלו. בסדר?

19:13 דובר 6 רוחני.

19:13 דובר 2 הרוחני.

19:13 דובר 6 אבל גויים גם יודעים שזה שולחן.

19:15 דובר 2 מה?

19:16 דובר 6 כי גם הם...

19:16 דובר 2 מי אמר שלגויים אין נשמה? דיברנו על זה.

19:22 דובר 6 עובדי גילולים.

19:23 דובר 2 אה? נשמת עובדי גילולים, נכון. הנשמה זה מחיה.

19:28 דובר 6 אוקיי.

19:34 דובר 2 זה רק משל לדוגמה להמחיש שצורה זה, זה... כשאומרים בחסידות צורה מתכוונים לצורה הרוחנית של הדבר, וחומר זה ממה הדבר עשוי. עכשיו יכול להיות ממה הדבר עשוי, מדבר גשמי, ויכול להיות גם חומר רוחני. אבל בכל, על כל מציאות שעליה מדברים יש לה את החומר שלה והצורה שלה, ואפילו לאותיות, לדיבור האלוקי, האותיות שבוראות את העולם, אז לאותיות יש, יש את החומר שלהן ואת הצורה שלהן. אותן אותיות של אבא יסד ברתא שהן רק מעלימות ומכסות, אז יש את החומר ואת הצורה.

20:14 דובר 6 מה החומר? מה הצורה?

20:16 דובר 2 מממ?

20:17 דובר 6 מה החומר? מה הצורה?

20:18 דובר 2 זה מיד הוא ממשיך באותה, במילה הבאה שלא קראנו אותה. האותיות הן בבחינת חומר וצורה הנקרא פנימית וחיצונית. בכל דרגה, כל עניין שעליו מדברים, יש את הפנימיות של הדבר והחיצוניות של הדבר. החיצוניות של הדבר זה נקרא החומר שלו והפנימיות שלו נקראת הצורה שלו. כמו שאנחנו מחזיקים כוס אז החיצוניות שלו זה לא רק ממה הוא עשוי, כן, אלא גם איך הוא נראה. הוא עגול והוא שטוח והוא מכיל וכולי. כן, זה החיצוניות שלו. מה הפנימיות שלו? הוא מיועד להכיל בתוכו משקה. המטרה שלו, התכלית שלו, העניין שלו זה הצורה שלו. היות והצורה שלו הוא דבר שמיועד להכיל משקה חם, אז לכן הוא עשוי מחומר כזה ויש לו צורה כזו וכן הלאה בגשמיות. בסדר, אז כל דבר, התכלית, המטרה, התכלית, הכוונה שבו זה הצורה שבו, הפנימיות שבו, וממה הוא עשוי או איך הוא נראה זה החיצוניות שלו. אז גם האותיות האלוקיות שבוראות את העולם, יש בהן חומר וצורה, פנימיות וחיצוניות. אז זה הוא ממשיך: כי הגם שמקורן של כל האותיות הוא מקדמות השכל ורצון הנפש, אז זו היא מה שהמקור שלהן זה קדמות השכל ורצון הנפש. זו רק בחינת צורת שינוי המבטא של כ"ב אותיות. הצורה שלהן. אבל בחינת חומר וגוף התהוותן ובחינת חיצוניותן של אותיות הוא ההבל היוצא מהלב שממנו מתהווה קול פשוט היוצא מהגרון ואחר כך נחלק לכ"ב הברות וביטוי כ"ב אותיות בה' מוצאות הידועות. זה אומר ככה. ממה עשוי כביכול החומר והצורה של האותיות? אז החומר של האותיות זה באמת הרגש, הבל הלב. אחר כך הוא מתגשם ויוצא בקול, באוויר גשמי, ואחר כך הוא מגיע לה' מוצאות הפה. אבל מה קורה? מה גורם לו פה בה'

22:44 דובר 2 מוצאות הפה להוציא פעם צורה כזאת ופעם צורה כזאת ופעם צורה כזאת, זה הצורה שמגיעה מקדמות השכל, לא מהבל הלב. שהיא מתלבשת בתוך הקול ונותנת לו את הצורה, את הצורה שלו. אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך וכולי. דטלנ"ת ובומ"ף ומבטא ההבל. אז עד פה זה כל האותיות. כן? יופי. יש יוצא מהכלל. מה המבטא של ההבל עצמו? לפני שהוא נתקל באיזשהו לשון או גרון או חיך, או אחד ממוצאות הפה. ההבל עצמו. מבטא ההבל עצמו הטהור, כאילו הנקי המקורי היסודי הוא אות ה"א. אות ה"א היא האות היחידה מכל האותיות, שהיא, כדי להגיד אותה, האוויר לא נתקל בשום דבר בדרך.

23:49 דובר 6 אפשר גם להמשיך.

23:52 דובר 2 אה. אה. משהו עצר אותו שם בגרון.

23:57 דובר 6 היא לא נכללת בה' מוצאות הפה בעצם?

23:59 דובר 2 מה?

23:59 דובר 6 היא לא נמצאת בה' מוצאות הפה?

24:01 דובר 2 כן, אה מהגרון.

24:04 דובר 6 סליחה.

24:04 דובר 2 היא נמצאת ב-, ב-, היא יוצאת מהגרון אבל היא לא נעצרת שם.

24:09 דובר 6 אוקיי.

24:13 דובר 2 היא היחידה. ועל זה אמר הזוהר "אתא קלילא דלית בה מששא". זה משהו שהוא עוד בלי צורה. אי אפשר למשש אותו. הוא לא רק קליל כזה, אין לו... הוא עוד לא קיבל צורה. לא, לא ציירו אותו. זה הבל ה-- והוא אותו, אותה אות ה"א שהיא בעצם הבל הלב. אז הוא מקור החומר וגוף האותיות טרם התחלקותן לכ"ב. ולכן אמרו רז"ל שעולם הזה נברא בה"א. למה? כי העולם הבא נברא ביו"ד. שמה מרגישים את החיות האלוקית. העולם שלנו, החיות האלוקית בו מוסתרת ונעלמת. מדוע היא מוסתרת ונעלמת? כי הוא נברא מאותיות, ואותיות, אמרנו קודם, שאומנם שורשן בקדמות השכל, אבל עניינן הוא שהן מעלימות על השכל. כן? אז העולם שלנו נברא מאותיות. אבל מ-- מהו מקור האותיות שברא את העולם הזה? האות ה"א. והאות ה"א אין בה את הפנימיות. האות ה"א היא רק החומר של האותיות, ובגלל ש-- מה, מה נמצא? שהעולם הבא

25:34 דובר 6 האות ה"א היא החומר ולא הצורה.

25:37 דובר 2 לא. זה מה שדיברנו קודם, שהאות ה"א היא הבל הלב, היא החומר שבתוכו מתלבשת הצורה.

25:45 דובר 6 היא הכי מופשטת.

25:47 דובר 2 מה?

25:47 דובר 6 היא הכי מופשטת.

25:47 דובר 2 היא הכי מופשטת ולכן יכול להתלבש בה הצורה בגלל שהיא מופשטת.

25:52 דובר 6 הוא יכול להיות גם זה וגם זה וגם זה וגם זה, החומר הטמון בו. אז גם הה"א היא החומר הטמון.

25:57 דובר 2 כן, זה הפלסטלינה. אפשר לעשות לה איזה צורה שרוצים. כן? אז העולם הבא הוא נברא ביו"ד. הכוונה מורגשת בו החיות האלוקית בשכל וברגש של הנשמות ושל המלאכים. והעולם הזה נברא בה"א. הכוונה הוא נברא רק מהחומר של האותיות. אז זה, הוא שואל שאלה טובה. השאלה היא איזה אות ה"א בוראת את העולם הזה? האות ה"א, שהיא החומר של האותיות של הבל הלב. נכון? עכשיו, האות ה"א שהיא החומר, אמרנו לאיזה ספירה היא שייכת? לדיבור.

26:47 דובר 6 מלכות.

26:48 דובר 2 למלכות. נכון?

26:50 דובר 6 זה ה-- יצאה.

26:51 דובר 2 אז זה ה"א התחתונה. אבל חז"ל אמרו "כי בי-ה ה' צור עולמים", שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם הבא ביו"ד ואת העולם הזה בה"א. איזה ה"א?

27:01 דובר 6 שצמודה לו.

27:02 דובר 2 ה"א שצמודה לו. וכל ההסבר הזה זה הסבר מאוד יפה, אבל זה הסבר על הה"א הלא נכונה. בסדר? אז אנחנו צריכים לפני שממשיכים לפתור גם את החידה הזאת. והנה הגם שהיא ה' תתאה, הבל הלב הזה, החומר של האותיות, היא ה' תתאה, היא מלכות, היא אחרונה שבשם הוי"ה. ורז"ל דרשו זה על פסוק "כי בי-ה", כי בי-ה היינו. כן, ב-ב-ב-- זאת אומרת על הה"א הראשונה. היינו לפי שמקורה וראשיתה של הה"א שלנו התחתונה, מקורה וראשיתה לבוא לבחינת גילוי מהעלם היו"ד. אז קודם כול צריך להיזכר. הה"א שלנו, הה"א הת-- התחתונה, שהיא בעצם מקור ושורש האותיות, היא בעצם מה היא עושה? היא מ-- מה מ-- מה מקורה ושורשה? אבא יסד ברתא.

28:06 דובר 6 שזה היו"ד.

28:07 דובר 2 מקורה בסופו של דבר ביו"ד. נכון? אני אומר ככה. זה לא ישירות מהיו"ד. נכון שמקורה וראשיתה לבוא לבחינת גילוי מהעלם היו"ד הוא מושפע ונמשך מבחינת הה"א עילאה, שיש בה התפשטות אורך ורוחב להורות על בחינת בינה, שהיא התפשטות השכל הנעלם בבחינת גילוי והשגה בהרחבת הדעת, והשפעתה מסתיימת בלב. אני אומר ככה. נכון שצורת האותיות, אותיות מגיעה מהיו"ד, אבל איך היא מגיעה? קודם כול היו"ד הוא מתלבש בתוך הבינה ואדם מתחיל להבין. ואחרי שהוא מבין מתעורר אצלו הרגש, ואחרי שיש לו רגש הוא מתחיל לדבר. אז הה"א התחתונה מאיפה היא מקבלת? מהיו"ד אבל דרך ה"א עילאה ו-ו', דרך הבינה והמידות. בסדר? ומהו ההתחלה של הגילוי מהיו"ד? הה"א התחתונה, התחתונה היא סוף הגילוי. אבל איפה מתחיל הגילוי? בה"א הראשונה. וה-ה-ה-- כ-כמו שכתוב בתיקונים, "דבינה ליבא" ובה הלב מבין. בינה היא נמצאת בלב, היא משפיעה בלב והלב מבין בבינה. השפעת הבינה נמצאת בתוך הלב ואחר כך מהלב יוצא החוצה הבל. מה יוצא? מה שהוא קיבל מהחכמה דרך הבינה. ומשם יוצא ההבל, מקור גילוי ההבל, אותה ה"א שלנו, מקור גילוי גוף אותיות הדיבור המתגלות בה' מוצאות הפה מהעלם אל הגילוי. ותמונת הה"א הת-- הה"א התחתונה בכתיבתה היא גם כן בהתפשטות אורך ורוחב. אבל יש הבדל. ה"א הראשונה מהו התפשטות? נכון יו"ד זה נקודה וה"א זה התפשטות. מה ההבדל בין ההתפשטות של הה"א הראשונה וההתפשטות של ה-- שתיהן זה התפשטות? מה ההבדל? נו? מה ההבדל בין ה"א התפשטות של שכל לבין ה"א התפשטות של, של מלכות?

30:41 דובר 6 ראשון זה עדיין נמצא, נשאר בפנים, והה"א האחרונה כבר יוצאת החוצה.

30:45 דובר 7 ליותר צורה.

30:46 דובר 2 בשכל יש, יש התפשטות בשכל. ודאי שיש. איזה סוג של התפשטות יש בשכל? אורך, רוחב ועומק. את השכל יש להבין את אותו דבר בעומק יותר, עוד יותר, עוד יותר בעומק, נכון? יש כזה דבר. ויש את השכל גם להוריד אותו למטה בדיוק הפוך. עוד משל ועוד הסבר שיותר מובן, יותר פשוט. השכל יש לו או-- אה, אורך, כלומ-- כלומר עומק, להבין אותו למעלה. יש לו, אה, יש לו להבין אותו למטה, להפשיט אותו למטה. יש לו גם רוחב, עוד הסבר, עוד הסבר, עוד הסבר, עוד הסבר בלי, בלי גובה. כן? יש תלמידים שרואים מישהו שיושב בהתוועדות, שיש כאלה שיודעים להתוועד. הוא תופס איזה נושא ואתה יודע שעה וחצי, שלוש שעות, ארבע שעות ראיתי כבר. יושב, מדבר על איזה, תופס איזה עניין, מדבר, מדבר, מדב-- מסביר סיפורים, הכל סביב לאותו עניין. עוד הסבר, עוד הס-- שיחות של הרבי, רואים את זה ב-ב-בגילוי. הוא לא מחדש שום דבר, הוא לא מעמיק יותר, הוא גם לא מפשיט את זה יותר. עוד הסבר, עוד הסבר, עוד הסבר ככה לרו-- לרוחב. אז בשכל יש עומק, אורך ורוחב. זה ההתפשטות של השכל.

32:07 דובר 7 אין עלייה למעלה גם כן?

32:08 דובר 2 מה?

32:09 דובר 7 זה העניין הוא שאין עלייה למעלה?

32:11 דובר 2 יש גם למעלה, עומק זה למעלה.

32:13 דובר 7 אוקיי.

32:14 דובר 6 אבל יש אנשים

32:15 דובר 7 שמורידים ככה ויש אנשים שעושים ככה.

32:19 דובר 2 זה עוד עניין. זה נכון. יש אנשים, באמת בתכונות השכליות של אנשים יש הרבה הבדלים בשכל של אנשים, ואפשר כשמתבוננים בזה אתה רואה את זה מאוד מוחש. יש אנשים שיש להם כושר הסברה נפלא. הוא לא עמקן גדול, הוא לא זוכר טוב. הוא מסביר משהו, אתה אין-- אתה לא יכול לא להבין. כן? יש אנשים כאלה שיודעים להפשיט, להוריד, לא אנשים עמוקים, להוריד, להוריד, להוריד, להוריד. יש אנשים כאלה שאתה-אתה-אתה מבין שהוא גאון. אתה מבין שהוא יכול להעמיק בלי סוף. הוא-הוא לא-- אתה לא מבין מה הוא רוצה ממך. אין לו את זה. יש לו רק כושר העמקה או יותר כושר העמקה. אז יש הרבה הבדלים, חריף, עמקן. יש איזה אריכות למעלה בעניינים האלה גם כן. על כל פנים--

33:07 דובר 7 כל זה נכנס לראשונה, זה הה"א.

33:10 דובר 2 זה הה"א הראשונה, הה"א של השכל, אבל בה"א התחתונה יש גם כן שלושה קווים. מה זה הה"א התחתונה? זה לבושים. גם בלבושים יש-- במעשה. מעשה של אדם. יש מחשבה, דיבור ומעשה. מה שיוצא החוצה. אז זה גם כן שלושה קווים. תמונת ה"א תתאה בכתיבתה, בכתיבתה גם כן בהתפשטות אורך ורוחב. זה מורה על התפשטות בחינת מלכותו יתברך, מלכות כל העולמים למעלה ולמטה ולד' רוחותיהם, התפשטות של בחינת מקום, התפשטות של בחינת זמן, התפשטות של הלבושים. המתפשטות ונמשכות מאותיות דבר ה', כמו שכתוב בקהלת: "באשר דבר מלך שלטון". גם במקום אחר, לא נחזור על זה עכשיו. ולהבין מעט מזה עניין המהות, אותיות הדיבור באלוקות, שאין לו דמות הגוף ולא הנפש. כמו שכבר הסברנו, כל הדיבור הזה דיברנו על אותיות אצלנו. מה פירוש אותיות באלוקות? אז כבר נתבאר בדרך ארוכה וקצרה בליקוטי אמרים חלק ב', פרק י"א, י"ב. יש שם, שם, שם הוסבר. נקודת העניין הייתה ש... האותיות הן כוחות אלוקיים שבוראים את העולם, וזה מוסבר שם. תרחיקו. על כל פנים, פה, פה הוא דיבר רק על המשל, ולענייננו זה מובן. אבל זה מעלה ל-- אז עד פה מה הסיכום שלנו לעכשיו? שיש לנו למה העולם הבא נברא ביו"ד? כי שם מרגישים את האלוקות. למה העולם הזה נברא בה"א? כי הוא נברא מהחומר של האותיות. נכון? קשיא. זה לא מסתדר. לא הולך. למה לא הולך? רק העולם הזה נברא מהחומר של האותיות?

34:54 דובר 7 גם אצל ה...

34:55 דובר 2 כל העולמות נבראו ממלכות. גם הנאצלים של אצילות גם כן נאצלו מהמלכות. הכל מתחיל ממלכות. בלי מלכות אין כלום. למה הוא מדבר רק בה"א? למה חז"ל אמרו בה"א נברא העולם הזה? כל העולמות נבראו בה"א. החיות שבכל העולמות זה מהיו"ד והגוף של כל האותיות של העולמות זה מהה"א. לכאורה. כן? אז עוד שלב בהבנה. סך הכל האיגרת הזאת מאוד מסודרת. שואל, מסביר, שואל, מסביר, שואל, מסביר ומגיע למסקנה. אך ביאור העניין... למה אמרו חז"ל שעולם הזה דווקא נברא בה"א? זה נכון, כל מה שהסברנו עד פה נכון על כל העולמות, לא רק על העולם הזה. כי ידוע לכל חכמי לב כי יש ריבוי העולמות וההיכלות אשר אין להם מספר, כמו שכתוב "היש מספר לגדודיו?" זאת אומרת, מהשאלה אתה מבין-- שיש ארבע עולמות? שאין מספר לגדודיו, ובכל היכל וגדוד אלף אלפים ורבו רבבן מלאכים. זאת אומרת אלף אלפים וריבוא רבבות מלאכים, זה בכל גדוד. אבל הגדודים יש בלי סוף. כן? מה זה ריבוי עולמות? זה לא שיש ארבע עולמות? אה? זה לא שיש ארבע עולמות? מה זה ריבוי עולמות? יש, יש בכל דבר כלל ופרט. יש עולמות כלליים. עולם הבריאה הוא עולם כללי שבו מאירה הה"א, הבינה של אלוקות, אבל שם עצמו, בו עצמו יש אינסוף גדודים של עולמות, היכלות פרטיים, ובכל היכל יש ריבוי גדול של מלאכים, אלף אלפים וריבוא רבבות וכן הלאה וכן הלאה. ש... יש מקום אחר גם כן לשון שמצוטטת, מצוטטת הרבה בחסידות. כתוב "גדול אדוננו ורב כוח". אז גדול אדוננו. מי זה אדוננו? אדוננו זה מלכות, לשון אדנות. כן? רב כוח, גימטריה של רב כוח זה ריש, למד, וי"ו. תעשו אחר כך חשבון. אני בדקתי את זה.

37:38 דובר 2 זה עובד. למה זה רל"ו? רי"ש, למ"ד, וי"ו. כתוב, יש, יש, אה, ספרות שלמה בתקופת המדרשים, תקופת הזוהר או לפני כן. ספרות שלמה, משהו כמו עשרים, עשרים וחמישה ספרים מאותה תקופה שנקראים מעשה מרכבה, פרקי היכלות, ספר היכלות, כל מיני כאלה. ושם בכל הספרות הזאת מככבים אותם שלושה ארבעה תנאים: רבי ישמעאל, רבי עקיבא, רבי נחוניא בן הקנה, אולי עוד אחד או שניים. ששם מסופר איך שהם עולים לעולמות עליונים ואיך שהם רואים את הקדוש ברוך הוא. כל, כל ה... כל ה- הכניסה לפנים סתר? אה? הכניסה לפנים סתר. על זה מדובר. כן. יש בערך עשרים, עשרים וחמישה ספרים שיש בידינו היום שעוסקים בזה, ו-ו-הם מצוטטים בחסידות פה ושם. אבל פרקי היכלות זה אחד הספרים שכתב רבי ישמעאל כהן גדול. אז שם הוא מספר שהוא עלה למעלה והוא ראה... הגיע לפרגוד, מאחורי הפרגוד, והוא ראה את יוצר בראשית. הוא ראה את, אה, ראה את יוצר בראשית. הוא מתאר איך הוא נראה, מה גודל הידיים שלו, מה הרוחב, מה הגובה שלו, מה הגובה שלו מה-מה-מהכיסא עד למעלה, מהרגליים שלו ולמטה, והכול במספרים. כן? אז שם בין השאר הוא כותב ששיעור קומה של יוצר על-- של יוצר בראשית, סך הכול כאילו מהרגליים עד ה-, עד השערות שלו למעלה, אז הוא עושה חשבון שיוצא רל"ו אלפים פרסאות. זה הלשון. סורי. וכמו בקבלה של השנים המאוחרות יותר, אז מוסבר שהרל"ו הזה מורכב מארבעת השמות. בטח שמעתם: ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן. שם ע"ב, שם ס"ג, שם מ"ה, שם ב"ן. מה זה ב"ן? היה כאלה דברים או לא היה? לפני כן. אה? לא יודעת. לא, זה מילוי החסר. נכון. כשכותבים שם

39:48 דובר 2 י-ה-ו-ה. כן. כן? את ה-י כותבים י-ו-ד. את הה"א כותבים ה-א. כן? במילוי. כותבים את האותיות עם המילוי שלהם, כן? אז כשעושים חשבון אז זה יוצא ארבעים וחמש. אז זה נקרא שם מ"ה. כשממלאים שם הוי"ה, שם י-ה-ו-ה במילוי א', זה נקרא שם מ"ה. למה? כי הגימטריה שלו ארבעים וחמש. אבל ה' אפשר לכתוב גם ה-י. לא חייבים לכתוב ה-א, ה-י זה גם כן תקני לכתוב. גם ה-י-א. רגע. נכון? כן. אז אם ממלאים את ה-י-ו-ד, את ה-ה ממלאים ב-י, אז זה יוצא שבעים ושתיים. זה שם ע"ב, שם ע"ב. זה משמעות אחרת. אבל דרך זה יש שם ס"ג ושם ב"ן ויש עוד כל מיני דברים. זה לא, לא זה לא המקום פה ללמוד קבלה, גם לא שאני מבין בזה הרבה. אז על כל פנים, אז-שם-אז-שם אז בס-- בס-- בספרי קבלה מוכרחים זה כתוב שהמספר הזה, גדול אדוננו ורב כוח, גדול אדוני-- אדוננו זה אדנות, המלכות, הוא גדול, הוא לא מתחלק לשום דבר והוא נקרא יוצר בראשית, שהוא יצר את בראשית. מה זה בראשית? זה כל סדר ההשתלשלות שהוא נברא על ידי שם הוי"ה, אבל שם הוי"ה בארבע דרגות ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן, ש-- ס-- החיבור של כולם ביחד זה יוצא כמה? רל"ו. רל"ו. בסדר? אז, אה, על כל פנים זה לא סתם רל"ו, זה רל"ו אלפים פרסאות. עכשיו איך עשינו את המספר? מה זה האלפים ומה זה פרסאות? קיצור, זה-זה-זה-זה-זה היכלות וזה... כמו שכתוב פה, אין מספר לגדודיו. אז קודם יש, יש פירוט איך סופרים. אין מספר לגדודיו. וידוע לכל-- זה סתם מאמר מוסגר בשביל, אה,

41:51 דובר 2 ככה להכניס משהו מהצד שיהיה מעניין. לא, ממש לא נוגע לתוכן של האיגרת. וידוע לכל חכמי לב כי ריבוי העולמות והיכלות אשר אין להם מספר, כמו שכתוב, "היש מספר לגדודיו", בכל היכל וגדוד אלף אלפים וריבוא רבבות מלאכים. כן, נרנח"י מדרגות לאין קץ. זאת אומרת, בכל דרגה פרטית שמדברים עליה, בכל גדוד, בכל מלאך פרטי, יש לו נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. לא רק אצל יהודים? מה? לא רק אצל יהודים. ודאי שלא. וכל, כל פרצוף. אל תשאלי אותי עכשיו מה זה פרצוף רק. אבל לגויים אין. אה? לגויים אין. בכל מדרגה ועניין, אפילו על הקליפות יש כזה דבר, רק שאצלם זה באופן אחר. אה, ויש נרנח"י מדרגות לאין קץ. זה לא שיש נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה וזהו. לכל, בכל מדרגה יש נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. "ובכל עולם והיכלות מריבוי היכלות שבאצילות" אז בכל אחד שבאצילות, בריאה, יצירה, עשייה. "הנה כל ריבויים אלו ריבוי אחר ריבוי עד אין קץ". ממש הכול נמשך ונשפע מריבוי צירופי כ"ב אותיות דבר ה' בלבד, שהן מתחלקות גם כן לצירופים רבים עד אין קץ ותכלית ממש, כמו שכתוב בספר יצירה, ששם הוא עושה קצת, קצת חשבון, אה, של כמה אותיות. אה, שבע אבנים בונות חמשת אלפים וארבעים בתים. גם על זה דיברנו כבר כמה פעמים. נזכיר עוד פעם, שלוקחים שתי אותיות אז אפשר לעשות מזה שתי מילים. א' וב' אפשר לכתוב את זה אב או בא. כן? זה שתי מילים. כשיש שלוש אותיות אז כבר אפשר לעשות מזה שישה צירופים. כן, זה אחד כפול שתיים כפול שלוש. יש ארבע אותיות זה כבר אני לא יודע כמה, וכשיש שבע אותיות

44:00 דובר 2 אז כבר אפשר לעשות מזה חמשת אלפים וארבעים. חמשת אלפים וארבעים צירופים. "מכאן ואילך צא וחשוב מה שאין הפה יכול לדבר", אה, וכולי. ה"וכולי" רומז ש... בסופו של דבר אם נעשה את החשבון הזה אחד כפול שניים כפול שלוש, נגיע עד כ"ב אותיות. אז זה מספר גדול, אבל זה לא... אין קץ. אין לי, אני לא יכול להגיד מספר כזה בפה.

44:30 דובר 8 רל"א של פנים ואחור.

44:34 דובר 2 קצת יותר, כן. רל"א. כן. אה, אז על זה-- אז... איך אתה אומר שיש אין? כל הנבראים נבראים באותן אותיות. האותיות בסופו של דבר ה-- מספר הצירופים שלהם מוגבל. כן? אז על זה ההסבר לא פה, שם, איפה שהוא הזכיר קודם בשער היחוד והאמונה שלמדנו לא מזמן, ש-שחוץ מצירופים יש גם חילופים. חילופים פירוש הדבר שבמקום א' לוקחים ת'. כן?

45:05 דובר 8 אתב"ש, שרווה.

45:07 דובר 2 כן, אתב"ש או צפנים אחרים. וכמה כאלו יש? כמה אפשרויות יש להחליף בין האותיות?

45:18 דובר 8 מלא.

45:19 דובר 2 אם יש עשרים ושתיים אותיות, אתה יכול לעשות אחד עם כל השאר, אחד עם כל השאר, אחד עם כל השאר. אז כמה יש?

45:25 דובר 8 מאתיים

45:27 דובר 2 שורה תחתונה, זה יוצא מאתיים שלושים ואחד. רי"ש למ"ד אל"ף שערים. בסדר, זה הרל"א שערים, אלא שהרל"א שערים זה פנים ואחור, כי כל צירוף יכול להיות ככה וככה. כן? אז זה יוצא ארבע מאות, אה, שישים ושתיים. כן? אבל כשתיקח, אבל זה-- בזה זה עוד לא נגמר, כי יש את הצירופים וכל צירוף יכול לבוא עם כל החילופים, אבל יכול להיות גם חילוף של חילוף וחילוף של חילוף של חילוף וצירוף של צירוף.

45:59 דובר 8 שאות-אות כפולה

46:00 דובר 2 ואות כפולה. יש, הנה המילה אבא יש בה שתי אותיות. כן? לכן הרבה כאלה. בקיצור, אז, אז מכ"ב אותיות בלבד, של כ"ב כוחות אלוקיים, מזה נבראים כל ריבוי ה-ה-אינסוף, הגדודים והמלאכים וההיכלות והעולמות וכולי וכולי וכולי. מה נכנסנו לכל זה? כי רצינו להסביר. תראה, בזה כן שאל. מה אתה מספר לי סיפורים שהעולם הבא נברא ביו"ד והעולם הזה נברא בה"א? למה? בגלל שהעולם הבא מרגישים בו את האל-- אלוקות, בעולם הזה לא מרגישים את האלוקות. הוא נברא מהחומר של האות, לכן לא מרגישים את האותיות. אם הוא היה נברא מהרוחניות של האותיות היו מרגישים. לא, הוא נברא מהחומר. ו-ו-וזה לא הולך, ההסבר הזה. כל העולמות נבראו מהחומר של האותיות, לא רק עולם הזה. אז כדי להסביר את השאלה הזאת, מדוע חז"ל אמרו שהעולם הזה נברא בה"א, כשמדברים על ה"א תתאה, למרות שהם דורשים את זה על יו"ד, על ה"א עילאה, אז הוא התחיל להסביר, אה, שנודע לכל חכם לב ריבוי העולמות וההיכלות שכולם באים מהאותיות. בסדר? אז הסברנו, הוא הסביר את זה באריכות. בואו נמשיך הלאה. ב-ב-- אחרי שהוא הבין את ה-- הבנו שכל הריבוי נמשך מאותם כ"ב אותיות. נמשיך ככה. גם בשורה שתים עשרה: גם שיש במעלות ומדרגות המלאכים והנשמות כמה וכמה מיני מעלות ומדרגות חלוקות לאין קץ, גבוה על גבוה. אז איך אתה אומר לי שכולם נמשכו מהאותיות? הרי האותיות הן כולם באותו level. אל"ף ובי"ת וגימ"ל, כולם. אז איך יכול להיות פעם שרף גדול ופעם שרף קטן? כו-- האותיות זה כולם אותו-- אותן אותיות. איך יש נבראים במדרגות שונות? הנה הכל נמשך לפי חילופי הצירופים והתמורות באתב"ש וכולי, כמו שכתוב בפרק י"ב של שער היחוד והאמונה שלמדנו

48:03 דובר 2 שם באריכות. אתן רק דוגמה אחת בשביל להזכיר, וזה יספיק. זה גם יבהיר את העניין.

48:08 דובר 8 ועד ואחד, אחד.

48:09 דובר 2 כן, בדיוק. אנחנו אומרים ש-- אה, ש-ש-שמע ישראל, ברוך שם-- שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זה יחוד השם, וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד זה גם יחוד השם. בשתי-- בשני המשפטים אנחנו אומרים שבעצם הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו ואין עוד מלבדו. נכון? כשאדם אומר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, מה הוא מתכוון? השם יחיד. אין עוד מלבדו. נכון? כשהוא אומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, מה הוא מתכוון? הקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו, היחיד שמנהל את העולם. אין עוד מישהו. זה אותו דבר, אותו תוכן. למה אומרים את זה פעמיים? למה אומרים את זה במילים שונות? מה ההבדל? זה מוסבר בחסידות שזה ההבדל בין יחודא עילאה ויחודא תתאה, וזה מתבטא באותיות ש-- באותיות האלה. איפה רואים את זה? אז מוסבר בחסידות גם כן בשער היחוד והאמונה שהמילה אחד והמילה ועד זה אותה מילה. המילה אחד מורה על יחוד. המורה-- המילה ועד גם מורה על יחוד. איך זה יכול להיות? לקחו את האל"ף של אחד. הקדוש ברוך הוא לקח את האל"ף של אחד. רגע, האל"ף זה בא מהאותיות א-ה-ו-י, אותיות הניקוד. אז הוא החליף את האל"ף עם ו"ו. אחר כך הוא לקח את החי"ת של אחד. החי"ת עם האותיות הגרוניות. אז הוא לקח במקום החי"ת את העי"ן של-- שהיא גם אות גרונית. והדל"ת של אחד היא דל"ת גדולה, דל"ת רבתי. אז הוא לקח במקום הדל"ת קטנה יותר, דל"ת רגילה. יש הבדל במשמעות בין דל"ת גדולה לדל"ת קטנה. אז יוצא שאחד ועד זה אותה מילה, אותה-- אותו תוכן כללי, אבל זה התחלף לרמה נמוכה יותר. וככה זה כל החילופים. כל חילוף וחילוף של האותיות אז נו-- אה, יש

50:03 דובר 2 ירידה בדרגה של החיות האלוקית, וזה פועל שמה-מהצירוף הזה ייבראו נבראים פחותים יותר או עליונים יותר. וזה מסביר איך כל הנבראים שבכל העולמות כולם נבראים מאותם כ"ב אותיות על ידי צירופים וחילופים ותמורות. וזה נכון לגבי כל העולמות. זה בעצם רק היה פירוט. איך אתה אומר לי שכל העולמות נבראו מה"א? הרי ה"א רק אות אחת. כן, היא אות אחת, אבל היא המקור והשורש לכל הכ"ב אותיות. היא ההבל, היא ההבל שממנו עושים את כל האותיות. איך אתה אומר לי שכל העולמות נבראו מאותם, מאותן אותיות? הרי יש, אה, חילוקים גדולים בהבדלים ברמות. זה על ידי צירופים ות-- אז הבנתי, על ידי צירופים וחילופים, כן. אז הבנו איך יכול להיות שמאות ה"א נבראים כל העולמות. את זה כבר הבנתי. אבל למה חז"ל אמרו שעולם הזה נברא בה"א? הרי כל ההסבר בא להגיד שכל העולמות נבראו בה"א. איך זה עונה לי על השאלה? אז עכשיו באה התשובה.

51:25 דובר 8 טוב.

51:26 דובר 2 ממ? אך זה בשורה החמש.

51:31 דובר 8 רגע, סיימנו. אנחנו שורה שתיים.

51:33 דובר 2 מה? אך דרך כלל הם כולם בעלי חכמה ודעת ויודעים את בוראם, מפני-- אה, אה, היות חיותם מפנימיות אותיות הנמשכות מחכמה עילאה וכנ"ל, שבכל העולמות נכון שכולם נבראים מהכ"ב אותיות וכולם מה"א המשותף לכולם, שכולם מרגישים את החיות. אך יש הבדל בין כל העולמות העליונים, כל מה שדיברנו, לבין העולם הזה השפל. שהעולם הזה השפל, עם החיות שבתוכו, יש בתוכו חיות, אחרת הוא לא היה נברא. לא יכול להיות קיים גוף בלי נשמה. זה ברור? זה ברור לכולם שלא יכול להיות גוף בלי נשמה.

52:23 דובר 8 בלי בן אדם.

52:24 דובר 2 מה?

52:24 דובר 8 בלי בן אדם.

52:26 דובר 2 כמו על דרך משל שאצל בן אדם, בלי גוף, בלי נשמה אין גוף. אז ככה זה בכל דבר אחר גם כן. גם אבן בלי נשמה לא תהיה קיימת, בלי הנשמה של האבן שיש. זה אומר שהעולם הזה השפל עם החיות שבתוכו קטן מהכיל ולסבול אור וחיות מבחינת צורת האותיות ופנימיותן. העולם הזה הוא קטן מהכיל, ומה שצורת האותיות מאירה ומשפיעה בו, זה לא יכול להיות בלי לבוש והסתר, כמו שהחיות הזאת מאירה ומשפיעה על נשמות ומלאכים. יש בעולם הזה חיות, אבל בגלל שהוא כל כך קטן, מצומצם ונעלם, אז החיות לא יכולה להתגלות בו. רק ההארה וההשפעה של החיות של הצורה באה ונשפעה לעולם הזה מבחינת חומר וגוף האותיות וחיצוניותם, שהוא מבחינת ההבל המתחלק לז' הבלים שבקהלת. מכירים את הז' הבלים שבקהלת?

53:34 דובר 8 הכל הבל הבלים.

53:36 דובר 2 כן, קהלת, הספר קהלת מתחיל, מתחיל "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל". אז יש שמה שבעה הבלים. הבל זה אחד, הבלים מיעוט רבים שתיים. אז הבל הבלים זה שלוש. כן? בסדר? הבלים זה, זה הרבה. כמה הרבה? שתיים. אז הבל הבלים זה אחד ושתיים, זה שלוש. הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים זה עוד שלוש, הכל הבל. אז בסך הכל זה שש. אבל הבל זה הבל הלב. הבל הלב יש רק אחד. איך הגענו לשבע? הבנו איך ההבל מתחלק לכ"ב אותיות. אבל מה פירוש הוא מתחלק לשבעה הבלים? אז חכמי הדקדוק ספרו שיש שבע תנועות: פתח, קמץ, צירה. לא יודע בדיוק לספור את זה, אבל חכמי הדקדוק, חכמי הקבלה, סופרים שיש בניקוד שבע תנועות מרכזיות עיקריות, שזה אותו הבל יכול לבוא בשבע צורות שונות, שזה שבע הבלים שעליהם העולם קיים והעולם עומד, כמו שכותב הזוהר. שעליהם, על שבעה הבלים האלה, העולם עומד, כמו שכתוב בזוהר הקדוש, והוא אותו הבל ומוצא פי ה' המתלבש בעולם הזה. אז מה מתלבש בעולם הזה? רק ההבל. נכון, זה שבעה הבלים. יש להבל הזה שבע צורות, אבל זה רק ההבל. זה רק החומר. זה בלי הצורה של האותיות. את הצורה לא רואים. מתלבש בעולם הזה וכל צבאיו להחיותם, ובתוכו, בתוכו מלובשת באמת מבחינת צורת האותיות, הדיבור והמחשבה ממידותיו הקדושות ורצונו וחוכמתו וכו' המיוחדות באין סוף ברוך הוא בתכלית, בתכלית. אבל אנחנו לא מרגישים. וזה שאמר האריז"ל שבחינת חיצוניות הכלים דמלכות דאצילות, המרומזת בה"א של שם הוי' ברוך הוא, הם ירדו ונעשו נשמה לעולם העשייה. וכן כתוב בתיקונים שה' עילאה מקננת באצילות וכו', וה"א תתאה מקננת בעשייה. אז לא, לא נסביר עכשיו מצד קוצר

55:48 דובר 2 הזמן ועומק המושג וקוצר דעת המשכיל את, את כל העניין. אבל נקודת ה- הנקודה שהוא, שהוא אומר פה בשורות הבודדות האלה, שאמנם החיות האלוקית נמצאת בכל מקום. בלי חיות אלוקית אין קיום לשום דבר, והחיות האלוקית היא באה דרך האותיות. אבל בעולמות העליונים החיות האלוקית מורגשת, ולכן הנשמות והמלאכים והנבראים שחיים שמה מרגישים את האלוקות, מבינים, משיגים, נהנים וכן הלאה. ובעולם הזה מרגישים רק את החומר. לכן פה האלוקות מתגלה רק על ידי קבלת עול, רק על ידי עניין של מעשה. בעולמות הרוחניים לא צריך קבלת עול בשביל להאמין. הוא מרגיש, לא צריך שזה קבלת עול. כן? ופה, פה למטה מתגלה האלוקות. אמנם הוא קיים, הוא נמצא, אבל זה בהעלם והסתר וצריך לעבוד בשביל לגלות אותו. זה מה שהוא אמר.

56:56 דובר 9 שמה הם נמצאים בביטול מוחלט של הרע.

56:58 דובר 2 מה?

56:59 דובר 9 שמה הם נמצאים בביטול מוחלט של הרע, אז צריך לפעול בעצם את הביטול.

57:03 דובר 2 פה, כן. זה לא רק ביטול, זה לא רק ביטול. ביטול זה תוצאה של מה שהם מרגישים. הם מרגישים.

57:11 דובר 9 אבל

57:12 דובר 2 מה? כן, אבל מה שבעולמות העל-עול-עליונים מרגישים ביטול, הביטול הוא תוצאה של, של, של המציאות.

57:26 דובר 9 בדיוק.

57:26 דובר 2 הביטול הוא, הוא תוצאה. בגלל שהוא מרגיש וחי ונושם אלוקות, אז, אז, אז לכן, לכן הוא בטל. פה בגלל שהוא לא מרגיש ו-ו-ולא שום דבר, לכן הוא לא בטל ולכן הוא צריך לפעול על עצמו. אז זה נמצא פה בפנים. אם זה לא היה נמצא גם לא היה עוזר ש... אדם... אי אפשר להמציא אלוקות. עצם זה שאדם יכול להאמין, זה שאדם יכול להאמין בקדוש ברוך הוא. בעל חיים לא יכול להאמין בקדוש ברוך הוא. גם אבן לא. כן, דומם, דומם, שום דבר. רק בן אדם. למה?

58:02 דובר 9 אתה מתכוון רק יהודי?

58:03 דובר 2 מה?

58:04 דובר 9 רק יהודי אתה מתכוון או כל בני האדם?

58:08 דובר 2 בעיקרון רק יהודי.

58:09 דובר 9 כי בני אדם, יש הרבה בני אדם שמאמינים באלוקים תכלס.

58:12 דובר 2 נכון, אבל לא באותו אופן.

58:13 דובר 9 בטוח לא באותו אופן?

58:15 דובר 2 מה?

58:15 דובר 9 הם שונים מאיתנו תכלס. נכון? כאילו.

58:19 דובר 2 כן, כך מוסבר שגוי יכול להאמין רק באור הממלא כל עלמין, באור הסובב כל עלמין, בשם אלוקים. בשם הוי', זה כמו שמה פרעה, "מי הוי' אשר אשמע בקולו". את אלוקים, אין לו בעיה עם אלוקים. השם הוי' זה קצת מסובך לו. לא, לא, לא נתפס אצלו. הממלא כל עלמין, שזה גם כן אמונה ויכול להיות דרגה גבוהה באמונה. אבל זה אמונה באור הסובב כל עלמין שאין לו, שהוא מעל עולמות וכו' וכו'. שם, שם אין... אמונה אמיתית יכולה להיות רק אצל יהודי. איך יכול להיות אצל יהודי כזה דבר או אצל גוי להבדיל? כי יש! אם, אם האלוקות לא הייתה נמצאת פה, איך, במה הוא היה מאמין? זאת אומרת, נכון שזה נעלם ונסתר, אבל זה נמצא. אם זה לא היה נמצא, אז איך אפשר להאמין בדבר שהוא לא קיים? כן?

59:19 דובר 9 ועדיין לא נענה למה דווקא את, את ה...

59:21 דובר 2 אה?

59:21 דובר 9 מה?

59:22 דובר 2 אז זה עוד לא הסביר לנו שום דבר על השאלה. אנחנו כל השאלה ומנסים לחפש למה דווקא העולם הזה נברא בה"א. אם כך. באדם התחתון, למשל, מישהו חכם גדול. מה, זהו? מספיק להיום?

59:41 דובר 9 אני חושבת שאת, כאילו, או שכמה משותף התשובה או ש...

59:47 דובר 2 אוף.

59:48 דובר 9 עד סוף.

59:49 דובר 2 יש פה עוד, יש פה עוד מה להבין, כן.

59:51 דובר 9 אז אני חושבת שכאילו כדאי לעצור.

59:53 דובר 2 אוקיי.

59:54 דובר 9 עכשיו אני מקווה שבפעם זה בסדר. מוכנה?

59:57 דובר 10 מוכנה.

59:58 דובר 9 מושקע.

1:00:00 דובר 2 חבל על פה אחד.

1:00:02 דובר 9 אני גם רוצה להבין.

1:00:04 דובר 10 אוי, ואז אני חושבת זה כאילו...

1:00:07 דובר 9 אני אומרת שתסביר מה שאמרת שלא נבין.

1:00:10 דובר 2 את, את השורות האלה? בבקשה, כן.

1:00:16 דובר 9 פרט אחד.

1:00:21 דובר 2 בעצם לא תכננתי להסביר את זה. אה, זה מוסבר, יש הלאה באגרת, אנחנו באגרת הקודש ה'. הלאה יש אגרת הקודש כ', שם זה מוסבר ב-ב-באריכות, ה-- מה ש-- השורות האלה. אבל אה... נקודת העניין הוא שב... דיברנו על זה כבר כמה פעמים, שבכל, בכל דרגה באלוקות בכלל, בעולם התיקון כל דבר הוא שלם, ושלם פירושו שהוא כלול מהכל. האדם הוא בכיר הנבראים כי יש לו גם ראש, גם רגל, גם גוף, גם לב, גם מוח, יש לו מהכל. הוא פרצוף שלם, ופרצוף שלם פירוש הדבר לא רק שהוא כולל את הכל, אלא שכל פרט שבו כולל את הכל. בשכל יש גם שורש ללב וגם משהו שיכול לקבל ממעל השכל, עצם הנפש. הלב, חוץ מזה שהוא לב, הוא גם משפיע החוצה והוא גם מקבל מהמוחין וכן הלאה. ובאופן כללי, בכל כלי שעליו מדובר, תמיד אני לוקח את הכוס של הקפה ביד כי זה הכלי הכי זמין פה. בכל כלי, הן בגשמיות והן ברוחניות, יש תמיד שלושה מאפיינים. יש בשביל מה עשו אותו? בשביל מה עשו אותו? בשביל הבפנים שלו. להחזיק את האור שבו, את המטרה שבו. הקפה ששם בפנים זה כבר האור, אבל ב-- אבל מה שמחזיק את הקפה זה הצד הפנימי. בשביל להחזיק את הקפה בתוכו לא צריך, לא צריך את הכל. צריך רק את ה-- את הבפנים. עכשיו, זה שיש, נאמר שיהיה לי כלי שעשוי רק מהבפנים, רק מהלהחזיק, זה מה שיש בכלי. איך אני אשתמש בו? איך אני אשתמש בו? צריך ש-- אולי להחזיק אותו איכשהו. א-איך, איך אני אעשה איתו משהו? אז לכל כלי יש גם את הצד החיצוני שבו, שבו איך הוא נתפס כלפי חוץ, איך

1:02:42 דובר 2 אוחזים בו, איך הוא משפיע, איך הוא מתגלה החוצה. אז יש לכוס את הצד הפנימי, שזה המטרה והתכלית שלה, ויש את הצד החיצוני שבו אוחזים אותה. כן? וחוץ מזה, בגלל שזה עשוי לשתייה חמה אז זה עשוי מנייר. אם זה היה עשוי מפלסטיק זה לא היה מחזיק מעמד, נכון? אז יש גם כל כלי גם ממה הוא עשוי. אז כל כלי יש את המהות שלו, ממה הוא עצמו. יש בשביל מה צריך אותו ויש איך משתמשים בו, שזה נקרא פנימיות הכלי, מהות הכלי וחיצוניות הכלי. בסדר? ו-- כמו שזה ככה בכל כלי בגשמיות כך זה גם, גם בכל כלי ברוחניות. לענייננו, אה, עולם האצילות יש בו את האור, שם הוי"ה, האור האלוקי שמאיר בעולם האצילות, ויש את הכלים והוא מתגלה. אז כתוב למשל שם הוי"ה אלוקים, כן? או א-ל הוי"ה, או לא יודע, הוי"ה אדני. שם הוי"ה הולך עם כל השמות האחרים. מדוע? כי שם הוי"ה עצמו הוא האור, הוא עצם החיות האלוקית, וכל שאר השמות זה בכלים. והכלים, אז למשל שם א-ל בחסד, כתוב שם אלוקים בגבורה, אלוקים חיים זה בבינה וכן הלאה. אז יוצא שבעצם מה ש, מה שמובן ממה שהסברנו, דיברנו עכשיו שכשמדברים על הספירות בעולם האצילות לא מדברים על האורות. האור הוא אחד, האור הוא שם הוי"ה. מדברים על הספירות, והכלים של עולם האצילות. אוקיי? בעולם האצילות יש באופן כללי עשרה כלים כלליים: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה וכן הלאה עד מלכות. אז כאשר אור השם מתגלה בחכמה, אז מתלבש בחכמה, אז נהיית חכמה אלוקית. וכאשר אותו אור השם מתלבש בבינה, אז יש בינה אלוקית וכן הלאה עם המשמעות של החכמה והבינה והחסד וכל...

1:05:07 דובר 11 אוקיי, אנחנו חייבות לעוף.

1:05:09 דובר 2 אוקיי.

1:05:10 דובר 11 קפץ לי משהו. סליחה.

1:05:12 דובר 2 בסדר.

1:05:13 דובר 11 מצטערת.

1:05:13 דובר 2 אז אפשר להפסיק עם ההקלטה?

1:05:14 דובר 11 לא, לא, תמשיך, תמשיך. תזכיר אותנו.

1:05:16 דובר 3 לא, האמת שתפסיק אותם. תמשיך שבוע הבא. דנינה[?], בשבוע הבא בבית, בעזרת השם, טוב?

1:05:20 דובר 11 בסדר.

1:05:21 דובר 3 אז תגיעו בזמן, אנחנו מתחילים בשמונה וחצי.

1:05:23 דובר 11 ביי, תודה רבה.

1:05:25 דובר 2 כל המרץ.

1:05:26 דובר 11 ביי.

1:05:28 דובר 3 ביי.

1:05:28 דובר 2 ולהמשיך או להפסיק? זה לא, לא סביר. נגמור את זה עד הסוף.

1:05:33 דובר 11 אוקיי.

1:05:35 דובר 2 אז נמצא שמלכות היא בעצם כלי לאלוקות. נכון? יופי. עכשיו אמרנו שבכל כלי יש את הפנימיות שלו, את המהות שלו, אז גם במלכות יש את הפנימיות של הכלי, את המהות שלו. אבל מלכות עצמו, היות זה אלוקות, כל דבר זה פרצוף כלול, כלול מהכל. אז במלכות עצמו יש חכמה שבמלכות, בינה שבמלכות, דעת שבמלכות. כל עשר הספירות איך שהן במלכות. נכון? וכל אחד מהכלים הפרטיים, מהעשר כלים הפרטיים של מלכות, יש לו את הפנימיות שלו, המהות שלו והחיצוניות שלו. אז כמה כלים יש במלכות?

1:06:18 דובר 11 למה?

1:06:19 דובר 2 ל' כלים. עשר הספירות שבמלכות, שבכל אחד יש בו את הפנימיות שלו, המהות שלו וכן הלאה. עד כאן ברור? זה נקרא ל' כלים ד-ד-דמלכות. כאשר אור השם יורד לברוא את הנבראים, מי יורד לברוא את הנבראים? אלוקות מתגלה באצילות, בעולמות אין גילוי. איך מתגלה האור בעולמות? רק על ידי הל' כלים דמלכות דאצילות. כשמלכות דאצילות, שהיא הפה, היא הדיבור-

1:06:59 דובר 11 אלוקית זה בכל העולמות, כן? גם בעולם הזה.

1:07:03 דובר 2 כן, אבל, אבל העולמות הם נבראים. בעולמות מורגשת, לא עכשיו, בסדר. בסוף-- שורה תחתונה, ב-ב-בגדול לא רוצה להיכנס, זה עוד עניין שלם. ה-ה-ה-- באצילות זה לא, זה לא נבראים, זה אלוקות. גם הכלים זה אלוקות, איהו וגרמוהי חד, הוא אחד איתם. הכלים של האלוקות בורא עולמות, הכלים, הכלים של בריאה לא בורא עולמות, כלים של אלוקות, של אצילות, בורא עולמות. אז, אז על זה אומרים שמה, מה עושה? מי, מי הוא הנשמה של כל הנבראים של עולמות בריאה, יצירה, עשייה? רק הכלים של מלכות. הכל-- ל' כלים של מלכות הם אלו שיורדים על ידי הדיבור. על ידי האותיות הם אלה שיורדים ונהפכים, נעשים להיות נשמה לנבראים של עולמות בריאה, יצירה, עשייה. מה, בשביל מה הוא הסביר את זה? בשביל, בשביל להגיד, בשביל להגיד ש-ש-שבכל העולמות העליונים מתגלה האלוקות. מה פירוש מתגלה האלוקות? מי מחיה אותם? מחיה אותם הכלים של האצילות. נכון, זה רק כלים, אבל זה כלים של אצילות. הוא נמצא בתוכם כמו שהנשמה של האדם כשהיא מחיה את הגוף, הנשמה מתגלית בגוף. הגוף מרגיש את הנשמה, כן? היא פועלת בו. הוא מפעילה לו את הריאות, את הדם, את השכל, את הרגש. הנשמה מתגלה בגוף. הגוף זה לא נשמה. אבל אה אבל אה הוא מתלבש בתוכה בגילוי גמור. זה כמו שהנש-שהנשמה מתלבשת בגוף. הגוף מרגיש אותה והיא מרגישה אותו ומתחברים ביחד. אז ככה הכלים של האצילות, הל' כלים, הם מחיים את כל העולמות ומחיים אותו כמו שהנשמה מחיה את הגוף. ממילא מרגישים את האלוקות. איזו אלוקות הם מרגישים? רק את החיצוניות, רק את המלכות, רק את הכלים, רק את האותיות, רק דיבור, בסדר, אבל הם מרגישים. מה שאין כן

1:09:23 דובר 2 בעולם הזה לא מרגישים כלום, שזה הקטע ש... טוב, תשובה לא קיבלנו. מה הייתה השאלה? למה דווקא העולם הזה נברא בהבל? על זה פחות או יותר כבר כן קיבלנו תשובה שבעולמות העליונים מרגישים את החיות האלוקית, זה נקרא יו"ד, ובעולם הזה לא מרגישים. למה? כי נברא מההבל. אבל גם כל העולמות ממ? לא. העולם, העולם הבא נברא ביו"ד והעולם הזה נברא בה'. על זה הוא, על זה הוא גם כן כבר ענה. שלמרות שכל העולמות נבראו בה', אבל העולמות העליונים נבראו בה' ושמה מורגש, מורגש הצורה כי בתוך הה' שלהם אז נכנס הל' כלים של מלכות דאצילות, מורגשת החיות בתוך הה'. ופה בעולם הזה אמנם נברא מהה' אבל זה מוחבא בפנים, החיות, ולא מרגישים אותה. על איזה שאלה זה למה דווקא... אם כל העולמות נבראו בה', למה דווקא אמרו שהעולם הזה נברא? זה אמרנו, דיברנו. העולם הזה נברא בה' כי בעולם הזה מרגישים רק, מרגישים רק את החומר. מרגישים רק את החומר. מה? היה לנו דווקא כאילו נכון. את התשובה הזאת סגרנו. זה סגור מכל הכיוונים. פה אין. אם לא מובן, אז מה לשאול? אז זה לא כל כך הבנו את התשובה, על העניין הזה סגרנו. א-א-א-הוא שאל מדוע ביה ה' צור עולמים? ה-העולם הבא נברא ביו"ד, העולם הזה נברא בה'. הוא הסביר באריכות וגמר את ההסבר. מה היה ההסבר? עולם הבא הוא מתכוון ל-ל-לצד בריאת היצירה? כן. העולמות העליונים הם נבראו ביו"ד. הם נבראו בה'. נכון, נבראו בה' אבל מורגש בהם היו"ד. מורגשת בהם הצורה. העולם הזה למה אומרים שהוא נברא בה'? כי רק בעולם הזה הוא נברא רק בה'. לא מרגישים את הצורה, מרגישים רק את החומר של

1:11:28 דובר 2 האותיות. לכן הוא ראשון נברא בה'. זה פה, זה הסבר לדברי חז"ל. נו? אז איך? צדקה עושה שם? מה זה קשור לשם של הקדוש ברוך הוא? מה כל זה קשור? זה הסבר מאוד יפה וארוך ועמוק וכולי. אבל מרוב הסבר-- מרוב עצים איבדנו את היער. איבדנו את הדרך ביער. השאלה שהוא בא לענות עליה זה למה כתוב "ויעש דוד שם", שהזוהר אומר שעל ידי צדקה עושים לקדוש ברוך הוא שם. נו, הבנתי שהעולם הזה נברא. מה? איפה זה מתחבר? כן. אז זה מה שחסר לנו ב-ב-בסיום של האיגרת. וואו, וואו. אבל התשובה הזו עשתה לך את היום.