אגרת התשובה פרק ז'

00:01 דובר 1 ערב טוב. אנחנו מחזיקים בפרק ז' של איגרת התשובה. בפרק הזה הרבי הזקן בונה קומה נוספת בעניין התשובה.

00:14 דובר 2 עכשיו הוא מסביר איך עושים תשובה.

00:16 דובר 1 זה יותר מאשר איך עושים תשובה. זה, זה ממש אה... לא, לא ראיתי את הביטוי הזה כתוב בשום מקום, אבל זה נותן הרגשה של עוד קומה, כאילו עוד, עוד משהו, עוד משהו ש-ש-שלא הכרנו אותו בעניין התשובה. אז זה יוצא-- בעצם אני רוצה להגיד לכם את הכל מההתחלה, את הכללות מה הולכים ללמוד, כי בפנים הפרק הוא עצמו מאוד קל, אבל צריך-- יש שיחה של הרבי שמסבירה מה הרבי הזקן רוצה לומר פה.

00:48 דובר 2 זה החלק הקשה.

00:50 דובר 1 זה לא חלק קשה, אבל זה... הוא אומר כ-הוא אומר ככה. אה, כבר בפרק א' של איגרת התשובה הרבי הזקן אומר מה זה תשובה. תשובה זה מהמילה לשוב, לשוב, לחזור, לשוב אל השם. מה זה לשוב אל השם? אדם שחטא, עשה עבירה, נכשל ב-בעבירה. למה הוא נכשל בעבירה? כי הוא פרק עול מלכות שמיים. אם היה עליו עול מלכות שמיים, הוא כל הזמן היה עול, עול מלכות עליו. הוא לא היה עושה עבירה, הוא לא היה נכשל.

01:21 דובר 2 למה פרק עול, עול מלכות שמיים? למה אנחנו כאן שום שהוא... שאתה אומר את זה?

01:27 דובר 1 אמ, אדם ש-- אני-- מה, מה פירוש פרק עול מלכות שמיים? נ-נבין מה זה פרק עול בפשטות. אדם ש-שעומד עכשיו בפני המלך. יש פה מלך. מלך בשר ודם, יש מלך והוא עומד עכשיו בפני המלך והוא יודע שהמלך אה, אה, אוסר ללכת ב-ב-בנעליים. המלך הזה מרשה ללכת רק עם סנדלים. ככה, ככה המלך הזה מרשה. נאמר, דוגמה, כן? הוא לא יעמוד לפני המלך עם נעליים. אם אני יודע שהמלך אומר שאסור ללכת עם נעליים, אז כשהוא עומד בפני המלך הוא לא יעמוד ככה. נכון? עכשיו, אם הוא אדם שהוא אוהב את המלך והוא, הוא מכבד את המלך ושומר על המצוות של המלך, אז גם כשהוא לא רואה את המלך בעיניים, שהוא נמצא רחוק, הוא גם כן לא ילך עם נעליים. למה? כי המלך אומר שאסור. אבל אם הוא אחד ששם קצוץ על המלך, לא אכפת לו, אז כשהמלך מול העיניים אין לו ברירה. אבל כשהוא רחוק אז הוא פורק את עול מלכותו והולך עם נעליים. עושה הפך רצון המלך. עול מלכות פירוש הדבר שאדם כל הזמן מרגיש שהמלך עומד מולו. אם אדם מרגיש שהמלך, הקדוש ברוך הוא, עומד מולו, הוא לא יעשה עבירות, גם כשהוא לא רואה את המלך בעיניים. ברור?

02:47 דובר 2 ברור.

02:48 דובר 1 יופי.

02:49 דובר 2 מעולה, תודה.

02:51 דובר 1 אז כל עבירה נגרמת מזה, מפריקת עול מלכות שמיים. מזה זה מתחיל. אז מה זה לחזור בתשובה? לקבל עול מלכות שמיים. זה מה שהוא אומר בפרק הראשון.

03:02 דובר 2 לנגן שמע ישראל בשם.

03:03 דובר 1 ממ?

03:03 דובר 2 לנגן שמע ישראל בזה.

03:06 דובר 1 ועל זה הוא אומר, רגע, מנין לך שתשובה זה רק לחזור, רק-- לחזור בתשובה זה פירוש רק לקבל עול מלכות שמיים ועול מצוות. יש הרי, יש כאלה שאומרים שלקבל, אה, שלחזור בתשובה זה ת-תשובה זה לתקן את החטאים בעבר. תשובה זה ל-- זה, זה וידוי. תשובה זה, זה אה, סיגופים, תעניות. אנשים אומרים על תשובה, למה אתה אומר שזה רק הדבר הזה כשאנשים אומרים על תשובה כל מיני דברים? אז הוא מקדיש שם עוד שני פרקים כדי להוכיח שלא. תשובה עניינה קבלת עול מלכות שמיים. זה תשובה. אחר כך הוא מסביר מה זה תשובה, שזה לחזור, ולחזור בתשובה פירוש לחזור ולקבל עול מלכות שמיים ועול מצוות. אז רגע, כדי שזה יהיה אמיתי אצל האדם, שהוא באמת יקבל עליו את עול השם, אז הוא צריך ל-- אז אם זה מלך בשר ודם אז הוא מפחד מהמלך בגשמיות, אבל אם זה מלך מלכי המלכים, ל-למה שתהיה לו תחושה כזאת שהוא ירצה לקבל עול מלכות? מה יגרום לאדם שתשובה תהיה אמיתית? אז הוא מסביר: אם אדם ידע מה החטא שלו גורם, כשה-כשהוא עושה חטא, כשהוא עושה עבירה, מה זה פוגם, מה זה גורם בעולם, הוא לא יעשה עבירה. ולכן הולך אדמו"ר הזקן ושם בשלושה פרקים שלמדנו מסביר מה קורה כשאדם חוטא. שזה מוריד את הנשמה שלו לקליפות, זה מוריד את השפעת השכינה לטומאה וזה נותן חיות לדברים, כל ה, כל החולירעות שבעולם, וזה גורם לכל הדברים הלא טובים וזה היפך הקדושה. אז כשאדם קולט שכל עבירה הכי קטנה שהוא עושה מורידה את נשמתו ואת השכינה, את הקדוש ברוך הוא, לקליפות, אז ממילא מתעורר אצלו רגש ש-של קבלת עול מלכות שמיים וזה נקרא

05:11 דובר 1 שהוא חוזר בתשובה. נכון, זה מה שלמדנו. אז לכאורה בעניין התשובה לא חסר כלום. איך אדם-- מה זה תשובה? כשאדם שב אל השם הוא כבר לא יעשה יותר עבירות כי הוא כבר קיבל על עצמו את עול מלכות שמיים. קיבל על עצמו עול מצוות והוא שב אל השם. זה מה זה? איך הוא יגיע לזה? על ידי שהוא יתבונן במה שהחטא גורם. זהו. אומר הרבי הזקן, מתחיל את הפרק שלנו, פרק ז': "ואולם דרך האמת והישר לבחינת תשובה תתאה, ה"א תתאה." רגע, סליחה. מה שאמרנו קודם זה לא דרך האמת והישר? על מה דיברנו עכשיו? שאם יתבונן במה שגרם החטא ועל ידי זה הוא באמת חשוב לו, הוא באמת חוזר בתשובה, הוא באמת חוזר בתשובה, הוא באמת מתעורר. מה, מה פתאום דרך האמת, ומה שהיה קודם זה לא דרך האמת והישר? מה הרבי הזקן בא להוסיף פה? אז העניין הוא כזה. יכול להיות שאדם יתעורר בתשובה, ותשובה אמיתית, כן, הוא באמת חוזר בתשובה, הוא באמת מבין במה שזה פגם, אבל זה לא יהיה אמת. כתוב על אמת, אמת זה דבר נצחי. אם אחרי שהוא באמת התעורר כי התבונן וחשב, אבל אחר כך זה עובר לו, עצם העובדה שההרגשה הזאת עוברת לו, אז זה לא אמת. אם זה היה אמת אצלך זה לא היה נגמר. אז יש דרך תשובה שהיא תשובה נכונה כמו שלמדנו, אבל היא לא תשובה אמיתית. אז יש עוד דרך בתשובה שהיא אמת, שהיא מחזיקה את ההרגשה הזאת שתהיה קבועה בלב האדם תמיד, שהוא לא יפרוק מעל עצמו לעולם את עול מלכות שמיים. זה עניין אחד. ובנוסף לזה יכול להיות תשובה שהיא תשובה כנה כמו שלמדנו, והיא גם

07:13 דובר 1 תשובה אמיתית, היא מחזיקה כל הזמן, אבל היא עקומה, היא לא דרך הישר. מה פירוש לא דרך הישר? מה ההבדל בין דרך ישרה לדרך עקומה? דרך ישרה ככה צריך להיות. אדם הולך כמו שצריך. מה זה דרך עקומה? הוא הולך במסלול, הוא מגיע לו, הוא יוצא מאותה נקודה ומגיע לאותו מקום ויש לו את אותה מטרה, אבל הוא הולך בדרך מפותלת. זה נקרא דרך עקומה, נכון? מה זה לענייננו דרך תשובה שהיא עקומה ודרך שהיא ישרה? כשאדם חוזר בתשובה מקבל על עצמו עול מלכות שמיים. מה גורם לו לזה? החטא גרם לך להתקרב לקדוש ברוך הוא? זה לא דרך ישרה. דרך ישרה זה שאדם הולך בתלם, הוא שומר תורה, שומר מצוות והכל בסדר. והוא לא צריך ללכת בכל מיני מסלולים מפותלים כדי לשוב אל השם.

08:19 דובר 4 סליחה, אבל העולם הזה זה עולם של ניסיונות. אתה מבין? כאילו אדם... בן אדם צריך ללכת ישר, אבל העולם הזה מלא בניסיונות ופיתויים. זאת אומרת, זה עולם, אה, עולם גשמי.

08:32 דובר 1 כן.

08:32 דובר 4 אין פה שלמות בעולם הזה ואנחנו מתוך השלמות-- בתוך האי-שלמות הזאת, האי-שלמות בעולם הזה אנחנו צריכים לעבוד ולהאמין בה' כמו שאתה אומר.

08:43 דובר 1 נכון, נכון. אז איך האדם באמת יעורר בעצמו ש... שהקבלת עול מלכות שמיים שלו תהיה אמיתית, תהיה קבועה כל הזמן, זה לא יהיה משהו חולף, וגם שהוא לא יצטרך להגיע ל... זה ברור שאדם עושה חטא, עושה עבירה ואחר כך הוא מבין שזה לא טוב, אז זה צובט לו וזה מעורר אותו מאוד. איך אדם יכול להגיע לאותה התעוררות בלי לעשות חטאים? אז יש דרך שנקראת דרך ישרה שאדם יכול לעורר את עצמו לחזור בתשובה בלי לעשות חטאים. בסדר? אז זה ממש עוד קומה, עוד שלב בתשובה. קודם הסברנו, אמרנו מה זה תשובה ואיך חוזרים בתשובה. אבל כדי שהתשובה הזאת, אותה תשובה שעליה דיברנו, כדי שהיא תהיה באופן של אמת וישר שיהיה לה קיום נצחי, ושהאדם לא יצטרך לעשות כל מיני התפתלויות של חטאים בשביל להגיע אליה. אז זה הפרק שלנו. פרק ז'. "ואולם דרך האמת והישר לבחינת תשובה תתאה, ה"א תתאה הנ"ל", אם אתם זוכרים אז למדנו בפרק הקודם, פרק האחרון, שכשאדם שב בתשובה זה מחזיר את השפעת השכינה למקומה. זאת אומרת, אולי נגיד עוד כמה מילים להזכיר ולהבהיר. אחר כך זה כבר יהיה יותר פשוט. אה, למדנו בפרק ד' של אגרת התשובה, לפני כמה פרקים, שנשמת האדם היא מגיעה, משתלשלת מהספירות, מהקדוש ברוך הוא, מהספירות של הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, מהחוכמה של הקדוש ברוך הוא משתלשל החוכמה שבאדם, מהבינה של הקדוש ברוך הוא משתלשל הבינה שבאדם וכן הלאה. יש את זה רק באדם, רק ל-- רק ליהודי יש נשמה כזאתי שמשתלשלת משם. למדנו בפרק ד' באריכות עם כמה וכמה פרטים. כשאדם עושה עבירה, מהו אותו, איזה מכוחות הנפש הוא זה שעושה את העבירה?

10:59 דובר 4 ספירה אחרונה?

11:01 דובר 1 לא ספירה אחרונה, אנחנו מדברים בנשמה הקדושה.

11:03 דובר 4 אה, נשמה. לא יודעת. מה?

11:06 דובר 1 רק המלכות. המעשה, הכוח התחתון של האדם. מדברים על מעשה עבירה, עבירה בפועל. לא שהוא מתכנן ורוצה ומרגיש וגם דברים לא טובים, אבל מעשה של עבירה שהוא לוקח ועושה מה שאסור לעשות זה בכוח המעשה. נכון? עכשיו כוח המעשה של האדם זה המלכות שבאדם. מאיפה הוא משתלשל? מהמלכות של הקדוש ברוך הוא. זה גם אמרנו, נכון? וגם דיברנו שהעשר ספירות הן כנגד ארבע אותיות י', ה', ו', ה', חוכמה, בינה, מידות ומלכות. נכון? אז המלכות שהיא הספירה האחרונה היא האות הה"א האחרונה שבשם השם, והיא קשורה לכוח המעשה של האדם, כי כוח המעשה של האדם מגיע משם.

11:56 דובר 4 לכן זה העולם העשיה.

11:58 דובר 1 בלי קשר.

11:58 דובר 4 אה.

11:59 דובר 1 בואי נ-נעזוב את העולמות בינתיים. מדברים על נפש האדם.

12:02 דובר 4 אוקיי.

12:02 דובר 1 הספירות ונפש האדם. לא... נעזוב את העולם-- את העולמות ב-ב-בנקודה הזאת. אז אם ככה, כשאדם נכשל במעשה, איזה כוח, את איזה חלק מהשם הוא מוריד יחד איתו לקליפות? את הכוח של המעשה של השם, שזה השכינה, הה"א התחתונה. וכשהוא מקבל עליו עול מלכות שמיים, מה זה מלכות? זה אותה-אותה מלכות. כן? אז כשהוא מקבל עול מלכות וחוזר, שמבטיח לעצמו ובהרגשה שהוא יותר לא יחטא, אז המלכות שלו, כוח המעשה שלו חוזר למקומו. מה זה גורם למעלה? שכוח המעשה של הקדוש ברוך הוא, הה"א התחתונה, חוזרת למקומה גם כן, להשפיע לצד הקדושה ולא לקליפות. זה התהליך של תשובה שהסברנו. וכדי שזה יהיה באמת, אז הוא אומר הם ב' דברים-- דרך כלל יש שני דברים, שתי דרכים שגורמות שהתשובה הזאת של האדם תהיה אמיתית, שזה שני העניינים של אמת וישר. הא', הדרך הראשונה הוא לעורר רחמים עליונים ממקור הרחמים על נשמתו ונפשו האלוקית. אה, רחמים בכלל, רחמים עליונים יש, אה, לפעמים אנחנו אומרים אה "אבינו אב הרחמן רחם נא עלינו" ולפעמים אנחנו אומרים "אב הרחמים". פעם קוראים לו הרחמן, אב הרחמן, פעם קוראים לו אב הרחמים.

13:44 דובר 5 מה ההבדל בזה?

13:46 דובר 1 מה ההבדל? אה, ימשיך כבודו.

13:51 דובר 5 כן.

13:51 דובר 1 כשאומרים אב הרחמן זה אבא שהוא בעצמו רחמן. הוא אבא שהתואר שלו רחום. כן? כשאומרים אב הרחמים זה לא הוא רחמן, הוא האבא של הרחמים. מובן ההבדל? כן? בסדר?

14:12 דובר 5 כן. לא, פשוט זה מוכר לי, אז אני לא יודעת...

14:15 דובר 1 אה, אוקיי. אב הרחמן ורחמים-

14:19 דובר 5 לא אמרתי את זה אף פעם.

14:20 דובר 1 אב--

14:20 דובר 5 לא אמרתי את זה אף פעם. אני אמרתי לך שאני יודעת את זה.

14:22 דובר 6 אני אומרת לך, הוא כל הזמן אומר את זה תמיד. תביא לו אב הרחמן. בגלל זה שמעת את זה.

14:28 דובר 5 לא, האבא של ה...

14:30 דובר 6 אה, נכון.

14:33 דובר 1 אז ברוחניות אב הרחמן זה האלוקות כמו שהוא מלובש בתוך הספירות, ואב הרחמים זה שורש ומקור הרחמים. יודעים, במידות הרחמים רב חסד, או במילים יותר, יותר חסידיות, יותר מובנות, פחות קבלה. אז אב הרחמן זה רחמים מוגבלים ואב הרחמים זה רחמים אינסופיים. אינסוף של רחמים. וכשיהודי חוזר בתשובה, אז מה הפירוש לחזור בתשובה? שהוא צריך לעורר את הרחמים העליונים. מה זה רחמים עליונים? ממקור הרחמים, את הדרגה של אב הרחמים. הרחמים האינסופיים של הקדוש ברוך הוא. על מה לעורר אותם? על נשמתו ונפשו האלוקית. למה צריך לרחם על נשמתו ונפשו האלוקית? שנפלה מאיגרא רמא, חיי החיים ברוך הוא, לבירא עמיקתא, שהן היכלות הטומאה והסטרא אחרא. אז גם כשנופלים... בכלל, הפתגם בארמית שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. מה זה איגרא? איגרא זה גג. ובירא, באר, בור. אז איגרא רמא זה גג גבוה ובירא עמיקתא זה בור עמוק. אז גם כשאדם סתם נופל מגג לבור זה גם כן יכול לגרום נזק גדול. אבל כשנופל מגג גבוה לבור עמוק זה כבר נפילה של התרסקות, וזה מה שקורה לנשמה. איך זה קורה לנשמה? כי איפה הנ-- הנשמה נפלה? היא נפלה מחיי החיים. יש מה שהקדוש ברוך הוא מקור החיים לכל הנבראים, ולמדנו שהנשמה היא לא מחיצוניות האלוקות שמחיה את כל העולמות, אלא היא מפנימיות האלוקות. היא מחיי החי-- מה שמחיה את כל החיים, שזה שורש הנשמה, וכשאדם עושה חטא לאן היא נופלת? לא סתם לבור, אלא לבור עמוק. היא לא נופלת סתם ל-לעולם הזה, שזאת נפילה מספיק גדולה, אלא בתוך העולם הזה היא נופלת לתוך הקליפות והסטרא אחרא ושלוש הקליפות הטמאות. אז כשאדם עושה חטא אז נשמתו יורדת מחיי החיים, מעצם פנימיות האלוקות ומתרסקת

17:08 דובר 1 לתוך היכלות הטומאה והסטרא אחרא. אז ברור שזה-- כשאדם מתבונן בגודל הנפילה זה צריך לעורר אצלו רחמים על הנשמה שלו, פשוט לרח-- כפשוטו, לרחם על הנשמה. ו-ולא רק על הנשמה, אלא לרחם גם על מקורה של הנשמה. מהו מקורה של הנשמה? מאיפה הנשמה מגיעה? מהו מקורה של הנשמה?

17:36 דובר 7 מקורה במקור עצמו.

17:37 דובר 1 מקורה במקור עצמו. מהשכינה, ה' תתאה.

17:41 דובר 7 אם אני אומר ה' תתאה הוא מקור עצמו בעצמו.

17:44 דובר 1 מה' תתאה?

17:45 דובר 7 השכינה זה של ה... פעם הסבירו לי שהשכינה זה לא הקדוש ברוך הוא. זה, כאילו זה ה...

17:58 דובר 1 זה תלוי על מה מדברים. כשנולד תינוק... אני אסביר. כשנולד תינוק, אז מתי אנחנו מתחילים להגיד שיש פה תינוק? כשהוא נולד? יש לו לפני כן כבר, אה, זז והוא בועט אפילו.

18:22 דובר 7 אם התינוק בבטן.

18:24 דובר 1 יש את התינוק בבטן, אבל באיזשהו שלב זה מתחיל, נכון? נו, אז מה היה לפני שזה התחיל? הוא בא מהאמא. אבל לפני שזה התחיל, איפה זה היה? הייתה לו מצי-- איפ-- האם לפני שזה התחיל אפשר להגיד שהייתה לו מציאות?

18:42 דובר 7 בטח.

18:44 דובר 1 אז זה מה שאומרים על הנשמה. השורש של מקור הנשמה ל-לפני. לפני-- בטח ש-- היא באה מהאלוקות, ברור שהיא באה מהאלוקות. מתי הנקודה הראשונה שממנה הנשמה מתחילה להתפתח? מפה יש פה, או, הנה, זה נשמה. נכון, זה, זה עוד לא תינוק שלם, אין לו רמ"ח איברים ושס"ה גידים, לא, זה רק נקודה של נשמה. אבל יש פה כבר נקודה שיש על מה לדבר. מ-מאיפה זה מתחיל? זה, זה ה' תתאה, זה השכינה. לכן השכינה נקראת אם הבנים כי היא יולדת את הנש-את הנשמות.

19:16 דובר 7 או.

19:17 דובר 1 בוודאי שיש לנשמה שורש ושורש ושורש ומעלה מעלה מעלה מעלה עד אינסוף. אבל איפה היא מתחילה צורה של נשמה כמו שאנחנו מכירים אותה עם, עם, עם, אה, שיש לה כוח הראייה וכוח השמיעה וכוח הדיבור וכן הלאה. זה מתחיל מה-- ז-ז-זה הנקודה הראשונה, זה שם.

19:34 דובר 7 זה מלכות?

19:36 דובר 1 מלכות.

19:36 דובר 7 אצילות?

19:36 דובר 1 מלכות דאצילות. באגרת כ', אגרת הקודש, אה, אי"ה כשנגיע לשם. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

19:45 דובר 7 אמן. אני אגיד לך משהו, הרב, אתה מה זה מחזק אותי, אני מ-אני מרוסקת.

19:52 דובר 1 ברוך השם. אז אדם צריך ל-לעורר רחמים על מקורה של-- לא רק על נשמתו שנפלה, על מקורה. מה אכפת לי במקורה? למה על מקורה הוא צריך לעורר רחמים? השכינה למט-- הוא נפל בחטא, הנשמה שלו נפלה לקליפות. למה? למה הוא צריך לעורר רחמים על מקורה של נשמתו, על השכינה? כי אמרנו קודם שיעקב חבל נחלתו, שחבל אחד קצה אחד קשור למטה והקצה שלמעלה. כשהוא נופל למטה הוא סוחב יחד איתו את כל, את כל האלוקות יחד איתו לתוך הקליפות. הוא לא, זה חבל, זה מחובר ביחד. וישוב אל הוי' וירחמהו. והיות וזה באמת חידוש להגיד שכשאדם פרטי חוטא זה ממשיך את כל הקומה של השכינה אל הקליפות. מה? מה? וצריך לרחם על הקדוש. אני חוטא, צריך לרחם על הקדוש ברוך הוא. זה באמת חידוש גדול להגיד כזה דבר. אז אדמו"ר הזקן כרגיל לא נשאר חייב ומיד מביא פסוק מפורש ואומר שזה כתוב "וישוב אל הוי' וירחמהו". מה זה וירחמהו? היה צריך להיות כתוב וישוב אל ה', אל ה', אל הוי' וירחם

21:15 דובר 8 על אדם.

21:15 דובר 1 על האדם. מה זה ירחמהו?

21:18 דובר 8 הוא.

21:18 דובר 1 ירחם על הקדוש ברוך הוא, שהאדם ישוב אל השם וירחם על הקדוש ברוך הוא. פירוש לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ברוך הוא שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסטרא אחרא הטמאים להחיותם על ידי מעשה אנוש ותחבולותיו ומחשבותיו הרעות. איפה אנחנו רואים פסוק שבו כתוב מפורש שכשאדם עושה, חושב, לא רק כשהוא עושה מעשה, אלא גם כשהוא חושב מחשבות לא טובות, זה ממשיך את השכינה לתוך היכלות הקליפות. אז כתוב "מלך אסור ברהטים" ופירש-

21:56 דובר 8 אסור קשור.

21:56 דובר 1 מממ?

21:57 דובר 8 אסור קשור.

21:58 דובר 1 אסור זה קשור.

21:59 דובר 8 אבל בן אדם עובר גם דברים בחיים ומכשולים. ברור ש-- אז ברור שלפעמים יהיה לו מחשבות לא טובות.

22:05 דובר 1 זה בכלל לא ברור. אדם שולט בעצמו וצריך לעשות שלא יהיו לו מחשבות לא טובות.

22:11 דובר 8 זה נכון, אבל אתה מבין שבן אדם תמיד עובר איזה קושי מסוים.

22:15 דובר 1 אז הוא צריך להתמודד איתו.

22:17 דובר 8 זה מאוד קשה.

22:18 דובר 1 נכון. אף אחד לא אמר שזה קל.

22:19 דובר 8 זה מלחמות ענק.

22:21 דובר 1 אף אחד לא אמר שזה קל. ועכשיו אני מדריך איך לעשות את זה ואנחנו עכשיו באמצע הדרך. איך לעשות מי שכבר נכשל ועבר עבירה בפועל. מה לעשות? היו לו מחשבות לא טובות והוא כבר עשה. מה עושים עכשיו? בזה אנחנו עסוקים.

22:35 דובר 8 סליחה שאני קוטעת. אני רוצה להגיד לך דבר עצוב. למה אני אומרת לך את זה? כי לי כרגע אין... כי כרגע הילדים שלי נמצאים בכלא צבאי ובגלל זה אני אומרת את זה. ברגע שלוקחים לאמא ילדים זה הדבר הכי טוב שיש. אז איך אני לא יכולה לחשוב עליהם? אז איך אני יכולה לחשוב טוב? שאני, שאני, שאני-

22:55 דובר 1 את צודקת. את צודקת במאה אחוז ואני מבין אותך, אבל אין לי תשובה. אנחנו עכשיו פה לומדים באופן כללי מהם הדרכים שבהם אדם צריך להתבונן ולחשוב כדי לחזור בתשובה.

23:12 דובר 8 אוקיי.

23:12 דובר 1 באופן פרטי שלכל אדם יש איזה עניינים איך הוא צריך להתנהג בסיטואציה הזאת ובסיטואציה השנייה. אבל בשביל זה כל אחד יש לו משפיע, יש לו רב. הוא צריך ללכת אל הרב שלו כדי להתייעץ איתו. זה באמת שאלות קשות מאוד.

23:26 דובר 8 לי יש כאילו רבנית, אני מדברת איתה בטלפון, אבל.

23:29 דובר 1 אוקיי, בסדר גמור. טוב.

23:32 דובר 8 נורא קשה.

23:34 דובר 1 אה, אז כתוב ב... אה, מיד אומר את זה. ומבחינת גלות השכינה כנ"ל, וזמן המסוגל לזה הוא בתיקון חצות, כמו שכתוב-

23:44 דובר 8 רגע, אז איך אסור ברהיטי, ברהיטי מוחא?

23:47 דובר 1 רהיטי מוחא לא הסברנו?

23:49 דובר 8 לא.

23:49 דובר 1 כתוב בזוהר ש"מלך אסור ברהטים". הכוונה, מפרש הזוהר, ברהיטי, רהטי. איך אומרים את המילה הזאת?

23:57 דובר 8 רהטי.

23:58 דובר 1 רהטי מוחא. ה-הרהטים, ויש ב... ה-- כשמשקים את הצאן אז יש שקתות שבתוכם שמים את המים והמים רצים בתוך השקתות. השקתות האלה נקראות רהטים שבתוכם המים רהוטים. הם רצים בתוך השקתות. אז אומר הזוהר הקדוש, הפסוק הזה מדבר שהמחשבות של האדם הן משולות למים שרצים בתוך הגידים של המוח. וכאשר המחשבות האלה הן מחשבות לא טובות ומחשבות לא של קדושה ומחשבות של עבירות או של דברים, לא יודע, לשון הרע או דברים ש-ש-שאסור לעשות אותם, שלא צריך לעשות אותם. אז ה-- אז אומר, אומר הזוהר הקדוש, אומר הפסוק שמי אסור, מי, מי מוכנס במאסר בתוך הרהטים, בתוך הגידים האלה של המוח? הקדוש ברוך הוא, המלך, הוא אסור ברהטים. מה ב-- מה קשור למלך? מי שחושב מחשבות לא טובות זה אני. זה לא הקדוש ברוך הוא, זה לא השכינה. אומר הפסוק "מלך אסור ברהטים". איזה רהטים? רהטי מוחא. כשאדם חושב מחשבות לא טובות, מי קשור ואסור שם בתוך הרהטים שלו? המלך, הקדוש ברוך הוא בעצמו. לכן, כשאדם חוזר, אה, מבין, רוצה לעורר רחמים, אז צריך לעורר רחמים לא רק על נשמתו אלא גם על השכינה. ומתי הזמן המסוגל לזה? הזמן המסוגל לזה הוא בתיקון חצות, כמו שכתוב בסידור בהערה, עיין שם באריכות. אין לך פה סידור עם דא"ח, נכון?

25:45 דובר 9 סידור תורה אור.

25:46 דובר 1 אני תכנ-- לא, לא. אני תכננתי להביא אותו רק בשביל להראות לכם את הספר. אה, טוב, אם אנחנו נעצור, ת-ת-תרשו לי, אה, אני אעשה פרסומת לזה, נקרא בית מלא ספרים.

25:59 דובר 9 אין בעיה. אני אקרא את השאר לילדים.

26:01 דובר 1 אמ.

26:03 דובר 9 תגיד, אתה יכול-

26:03 דובר 1 אחד

26:04 דובר 9 להראות לנו משהו בתניא?

26:08 דובר 1 כשמדברים על ספרי חסידות של אדמו"ר הזקן אז כולם יודעים להגיד תניא ומיד מחשבה שנייה תורה אור, ליקוטי תורה. נכון? אה, סידור עם דא"ח זה קצת פחות, אה...

26:20 דובר 9 סידור תורה אור.

26:21 דובר 1 לא.

26:21 דובר 9 לא? אז מה עם סידור תורה אור?

26:24 דובר 1 סידור תורה אור זה גם עניין. זה גם אדמו"ר הזקן.

26:26 דובר 9 אוקיי.

26:28 דובר 1 סידור עם דא"ח זה עוד, עוד קדום ל-ל-ליקוטי תורה.

26:33 דובר 9 נו?

26:34 דובר 1 ליקוטי תורה הודפס בשנת תר"ח על ידי, על ידי הרבי ה... הצמח צדק.

26:41 דובר 9 ליקוטי תורה.

26:44 דובר 1 תקצ"ז? אני מבלבל כרגע. הוא הודפס על ידי-- ליקוטי תורה הודפס על ידי הרבי הצמח צדק. לפני כן, בתקופת הרבי האמצעי, הרבי האמצעי לקח את הסידור של אדמו"ר הזקן, סידור תהלת ה'. היום אנחנו קוראים לו תהלת ה', אז היה לו שם אחר.

26:59 דובר 9 מה הוא?

27:00 דובר 1 אה, ב-ב-ב-ב-סדר תפילות מכל השנה. אה, ו-והדפיס בתוכו, אה, על כל, על כל, אה, על כל מזמור, על כל קטע בתפילה, הדפיס מאמרי חסידות שמסבירים את אותו קטע. מאמרי חסידות, חסידות של אדמו"ר הזקן. אותו סגנון של מאמרים כמו בליקוטי תורה, תורה אור. אז הספר די עבה. היום הוא יצא בהוצאה חדשה, נפלא, עם מראי מקומות, מה שזה תענוג ללמוד בו. אז שם לקראת סוף הסידור יש תיקון חצות, אותו סדר כמו של הסידור שלנו הרגיל, רק של כל... ושם יש על התיקון חצות, זה לא ממש מאמר. יש שם מאמר חסידות שנקרא "הערה לתיקון חצות", זה שם המאמר. זה מאמר של איזה ככה לא ארוך, זה רבע דף, משהו כזה, ושם הוא מסביר את העניין הזה שאדמו"ר הזקן אומר כאן, שכשאדם רוצה לעורר רחמים על נפשו שירדה לקליפות בעקבות החטאים ועל השכינה שירדה ל-ל-ל-להשפעת ה' תתאה שנפלה לקליפות להשפיע על ל-ל-ל-

28:11 דובר 9 מה זה קליפות? אני...

28:13 דובר 1 אני אסביר, אני אסביר, אני אסביר. תני לי לגמור את המשפט. אני אסביר גם מה זה קליפות. שנייה. אז זה יהיה שיעור ארוך.

28:21 דובר 9 לא, זה מסקרן אותי.

28:25 דובר 1 אולי נדחה את השאלה הזאת לפעם אחרת?

28:26 דובר 9 לא נעים. כן. די נהדר. אני קרובה מאוד.

28:31 דובר 1 אמ, אז הוא מסביר שם שהזמן המתאים לעורר רחמים רבים זה בתיקון חצות. למה? בזמן תיקון חצות, זמן מסוגל, כמו שיש זמן מסוגל להתעוררות החסדים ואז קבעו להתפלל שחרית. למה? כי שחרית עניינה לעורר את אהבת השם שבאדם. אהבה זה הפועל יוצא, התכונה שנובעת מחסד. אז כשיש בעולם עכשיו זה זמן של חסדים. עכשיו תחשוב, תתבונן על אהבת השם וכן הלאה. הזמן המתאים לעורר רחמים על הקדוש ברוך הוא זה תיקון חצות. זה מה שהוא מסביר שם באריכות עם מילים של קבלה. קצת הערה מעניינת.

29:13 דובר 9 מה קורה עם המאמר?

29:14 דובר 1 זה מאמר קצר, זה לא ארוך.

29:16 דובר 9 לא, אם קצר אני מוכרחת להתבונן.

29:18 דובר 1 וזהו. וזהו שנאמר שם ב-ב-בתיקון חצות: "נפלה עטרת ראשנו. אוי נא לנו כי חטאנו". בגלל שאנחנו חטאנו נפלה עטרת ראשנו. מה הקשר? הקדוש ברוך הוא נפל בגלל שאני חטאתי? כן. ולכן נקרא הקדוש ברוך הוא מלך עלוב בפרקי היכלות.

29:56 דובר 9 מה זה פרקי היכלות?

29:57 דובר 1 אני, אני לא בטוח כרגע אם פרקי היכלות הכוונה לפרקי היכלות שב-ב-בזוהר בסוף פרשת פקודי או ספר שמסביר את זה או ספר של, של האריז"ל. פשוט אני לא זוכר.

30:14 דובר 9 ספר קבלה.

30:16 דובר 1 זה כן, אבל אני לא יודע אם זה קבלה בסגנון של הקבלה החדש של האריז"ל או קבלה של הזוהר, של המדרשים. אני פשוט לא זוכר כרגע. אבל שם נקרא הקדוש ברוך הוא מלך עלוב, אה, כמו שכתב הרמ"ק. רמ"ק זה תקופת האריז"ל, אה, כי אין לך עלבון גדול מזה כשאתה לוקח את המלך וטומן את ראשו בתוך, אה, בתוך בית הכיסא. אין לך עלבון גדול מזה. מה פירוש, אני יכול לקחת את... זה כמו בגשמיות. בגשמיות שייך שאדם ייקח את המלך? הוא סתם אדם פשוט. הוא ילך עכשיו למלך עם כל הספרים והיועצים שלו, ויתפוס את ראש המלך ויכניס אותו לתוך בית הכיסא. שייך כזה דבר?

31:00 דובר 9 לא.

31:01 דובר 1 לא שייך. למה זה לא שייך? כי ריחוק הערך בין אדם פשוט לבין מלך הוא ריחוק שלם. ומה באים אומרים לו? אומרים לו שאתה עושה עבירה, עבירה הכי קטנה, זה מה שאתה עושה. לעטרת ראשינו, למלך, לקדוש ברוך הוא עצמו, תאמר לו: אתה לוקח אותו עכשיו ומכניס אותו לשמה למטה ומכריח אותו לתת להם חיים, לקליפות. ובפרט כאשר יתבונן-- אז כמובן, שאדם מתבונן על זה, מה עכשיו קורה למלך? אז הוא מתמלא רחמים על הקדוש ברוך הוא. ובפרט כאשר יתבונן המשכיל בגדולת אין סוף ברוך הוא. אז מספיק שהוא סתם מתבונן מה שהוא עשה למלך בלי להתבונן בגדולתו. אבל אם הוא עוד מתבונן בגדולתו של הקדוש ברוך הוא, שהוא אין סוף ברוך הוא, והוא ממלא כל העולמים וסובב כל העולמים, ולקדוש ברוך הוא הזה הוא גרם את הנפילה הזאת, אז על אחת כמה וכמה שיהיה לו חרטה הרבה יותר גדולה ורחמים הרבה יותר גדולים. וכל אחד ואחד לפי שיעור שכלו והבנתו יתמרמר על זה מאוד מאוד. אז כל זה, זה דרך האמת. למה זה נקרא דרך האמת? יש שני סוגים-- אמרנו-- או לפני שני סוגים, יש, אה, אמרנו שהקבלת עול מלכות שמיים זה הכוח הנמוך שבנפש, שהוא כוח המלכות שבאדם. נכון? דיברנו על זה. קבלת עול. לוקחים דוגמה: אתה רוצה להבין מה זה קבלת עול? עבד. עבד הוא אחד כזה שכל עניינו זה קבלת עול. הוא לא עושה מה שהוא רוצה. הוא עושה את מה שאומרים לו. נכון? כן. בעבד יש שני סוגים באופן כללי. יש עבד כזה ש"בהפקירא ניחא ליה". מה זה עבד ש"בהפקירא ניחא ליה"? בהפקרות נוח לו. הוא לא מחפש לעבוד את האדון, הוא מחפש לנוח. כשעומדים

33:11 דובר 1 לו על הראש עם שוט, מאיימים עליו או שיידע שהוא לא יקבל אוכל או אני לא יודע מה, אז הוא עובד, אבל הוא כל הזמן מחפש איך להשתמט. וכל העבודה הוא עובד בשביל האדון. אמרו לו לעשות? הוא עושה. הוא לא, אין לו כ-- אבל הוא לא עושה את זה מתוך שמחה, מתוך אהבה. כן? אבל את העבודה הוא עושה. אתה שואל שורה תחתונה, עושה, לא עושה? הוא עושה. עבד נאמן זה... יש לו עול מלכות שמיים. הוא כמו העבד השני, גם הוא עושה מה שהאדון אומר. אותו דבר הוא עושה.

33:48 דובר 10 והוא עושה את זה בש--

33:49 דובר 1 הוא עושה את זה מתוך שמחה ומתוך אהבה לאדון. למה הוא אוהב את האדון? כי האדון מתייחס אליו יפה, כי הוא מעריך את האדון. לא יודע, יש לו סיבה למה הוא אוהב את האדון. אליעזר עבד אברהם מאוד העריך את אברהם, הוא היה עבד נאמן. משה רבנו היה עבד נאמן של הקדוש ברוך הוא. יש דבר כזה עבד שבאמת יש לו קבלת עול, אבל הקבלת עול שלו לא באה מנקודה של פחד או מנקודה של הכרח או מעניין חיצוני. הקבלת עול שלו באה מתוך עניין פנימי. הוא רוצה את זה. אז ברור שקבלת עול כזאת זה נקרא קבלת עול של אמת. אם זה קבלת עול חיצונית, ברגע שהגורם החיצוני, המלך, יפסיק להסתכל עליו, הכל נגמר. אבל אם זה בגלל שהוא אוהב את האדון, אז אברהם יכול לשלוח את אליעזר לחוץ לארץ ולתת לו את כל הרכוש שלו ביד ו... הוא יודע שהכל יהיה בסדר. הוא יודע שגם אם אליעזר יהיה מעבר להרי החושך, הוא ישמור לו אמונים. הוא לא חושש. למה הוא לא חושש? כי אצל אליעזר הקבלת עול באה מתוך אהבה. כן? בכוחות הנפש זה נקרא שהמלכות לית לה מגרמה כלום. שמעתם פעם את הפתגם הזה? הירח אין לו אור משלו, הוא מקבל את האור שלו מהשמש. מה פירוש המלכות אין לה מעצמה כלום? מי שבונה את המלכות, בונה את הקבלת עול, זה הכוחות הפנימי-- זה שאר הכוחות של הנפש. חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד. זאת אומרת הרגשות, הפנימיות של האדם. כאשר המעשה של האדם נובע מתוך הרגש הפנימי שלו, אז זה כבר מעשה של אמת. זה קבלת עול של אמת, זה תשובה של אמת. זה לא

35:53 דובר 1 דבר שיחלוף. אם התשובה שלו באה רק מתוך עניין חיצוני, הוא חטא ועכשיו הוא מבין שהוא היה לא בסדר ומשהו גרם, אז, אה, אז באותו רגע הוא יתעורר. אבל אם זה בא מתוך התבוננות שהוא מרחם על הקדוש ברוך הוא והוא אוהב, אוהב את הקדוש ברוך הוא והוא רוצה לעשות טוב לנשמתו וטוב לקדוש ברוך הוא, זה בא מתוך עניין של חסדים, עניין פנימי שלו, אז זה יחזיק, אז זה יהיה אמת. אבל זה שזה אמת זה עוד לא מספיק, כי אמרנו שגם כשקבלת עול של האדם, כשהתשובה היא אמיתית, עוד לא חייב שזה יהיה ישר. זה יכול להיות עקום, שזה בא על ידי חטאים. אז אנחנו רוצים שהקבלת עול תהיה לא רק אמיתית אלא גם בדרך הישר, ובשביל זה יש דרך נוספת. והב': לבטש ולהכניע הקליפה וסטרא אחרא אשר כל חיותה היא רק בחינת גסות והגבהה. אז הדרך הראשונה זה לעורר רחמים, והדרך השנייה-- על הקדוש ברוך הוא, דרך שנייה זה לבטש את הקליפה והסטרא אחרא. איפה למדנו על לבטש את הקליפה וסטרא אחרא, זוכרות? זה לא מבחן, זה רק פש--

37:16 דובר 11 כן.

37:17 דובר 1 מממ?

37:18 דובר 11 כן, בהתחלת המאמר האחרון.

37:20 דובר 1 כ"ט, כן. כ"ט ל', נכון. זה, זה... א-אני שואל בגלל שזו דרך נכונה של לימוד, שאדם תוך כדי שהוא לומד מנסה, "רגע, איפה למדתי? איפה זה..." זה, זה מכניס את הדברים וזה עושה לו גם סדר בראש, עושה לו קשר. הוא זוכר את העניין יותר טוב. זה מזכיר לו מה שהיה קודם. הוא מקשר את זה. זה, זה נכנס בפנים. אדם רוצה-- אנחנו לומדים בשביל שזה ישפיע עלינו. כדי שזה ישפיע צריך להתבונן. להתבונן צריך לקשר, לקשר את הדברים. הב' לבטש ולהכניע קליפה וסטרא אחרא אשר כל חיותה היא רק בחינת גסות והגבהה, כמו שכתוב, "אם תגביה כנשר" וכולי, "משם אורידך", שזה רק, אה, הקדוש ברוך הוא נותן לו רשות ויכולת להגביה את עצמה, אבל לא שהיא מצד עצמה יש לה כוח לזה. והביטוש וההכנעה עד עפר ממש זוהי מיתתה וביטולה. ואיך מבטשים-- יופי, אז אני צריך, אז מה הדרך השנייה לבטש אותה? איך מבטשים אותה? איך עושים את זה?

38:20 דובר 11 על ידי לב נשבר.

38:21 דובר 1 היינו על ידי לב נשבר ונדכה. ולהיות נבזה בעיניו, נמאס וכולי. היות והסטרא אחרא זה הנפש הבהמית שבו. זה דיברנו, נכון? אז כשהוא מבטש את הסטרא אחרא הוא מבטש את ה-- מבטש את עצמו, מבטש את הנפש הבהמית שבו ואז ממילא הנפש האלוקית מתגלה. וכמו שכתוב בזוהר הקדוש על פסוק "זבחי אלוקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה". מאוד מעניין. בדרך כלל קורבנות... כל מקום שמביאים קורבן בתורה בלי יוצא מהכלל כתוב "ריח ניחוח ל--

39:08 דובר 11 "לה'".

39:09 דובר 1 "לה'-- לה'". כל מקום שמוזכר קורבן מוזכר שם השם, הוי'. אין מקום שכתוב קורבן לאלוקים. לא כתוב כזה דבר. פה אומר אדמו"ר הזקן שהביטוש זה קורבן, זה זבח לשם אלוקים. מה ההבדל? אז זה באמת, זה ההבדל. מבחינת רחמים, שזה עניין של שם הוי', מידת התפארת, להמשיך אלוקות, להמשיך חסדים מלמעלה למטה, זה באמת ריח ניחוח להוי'. אבל כשמדברים על-- זה באמת להמשיך מלמעלה למטה, אבל כשמדברים מלמ-- מלמטה למעלה, לזכך את הגוף, לשבור את הנפש הבהמית, אז זה זבחי אלוקים. זה עניין של תוקף, של גבורה. אה, כי כל קורבן-- אדמו"ר הזקן אומר את זה מייד, כי כל קורבן מן הבהמה הוא לשם הוי', מידת הרחמים, אבל לשם אלוקים, מידת הדין, לשבור את הסטרא אחרא אין מקריבים קורבן בהמה. כי אם לשבר את-- ולהעביר את רוח הטומאה והסטרא אחרא, זה הקורבן לאלוקים. קורבן אלוקים זה לא בהמה, אלא לשבור את כוח הטומאה, את הנפש הבהמית, לשבור.

40:29 דובר 11 אוקיי.

40:30 דובר 1 וזהו רוח נשברה. איך נשברה הרוח? הסטרא אחרא, כשלב נשבר ונדכה. כתוב, אה אה, איך, איך, נו, איך הפסוק? הוא הביא את הפסוק קודם. אה, זבחי אלוקים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה. זה הולך ככה. זבחי-- מה הם זבחי אלוקים? רוח נשברה. איך הרוח נשברה? לב נשבר ונדכה. ממשיך בקטע הבא. והאיך-- איך אנחנו עם הזמן, דרך אגב?

41:02 דובר 11 עכשיו שמונה עשרה. תשע עשרה.

41:08 דובר 1 בסדר. אוקיי. לא, בסדר. איך נשבר הלב ונדכה? איך עושים את זה? הנה מעט מזעיר הוא על ידי סיגופים ותעניות בדורותינו אלה שאין לנו כוח להתענות הרבה, כדוד המלך, כמאמר רז"ל על פסוק "ולבי חלל בקרבי", שהרגו בתענית. אז דוד המלך יכול להרוג את היצר שלו עם תענית. אצלנו זה בלתי אפשרי. אך עיקר הכנעת הלב להיות נשבר ונדכה והעברת רוח הטומאה והסטרא אחרא הוא בדורות שלנו להיות ממארי דחושבנא, בעלי חשבון. מר, מר זה אדון.

41:41 דובר 11 אוקיי.

41:41 דובר 1 מארי, מר זה אדון, גם אצל-- אה?

41:44 דובר 11 כן, אמרת. אני לא יודעת ערבית.

41:48 דובר 1 מהמורי של התימנים.

41:51 דובר 11 לא תימנייה.

41:54 דובר 1 מארי זה אדון. אה, בעל חשבון בעומק הדעת, להעמיק דעתו ובינתו שעה אחת בכל יום או לילה לפני תיקון חצות, להתבונן מה שפעל ועשה בחטאיו בבחינת גלות השכינה, כנ"ל, שהזמן המתאים לזה זה בתיקון חצות. וגם, אה, לא רק עשה גלות השכינה, גם גרם לעקור נשמתו ונפשו האלוקית מחיי החיים ברוך הוא, והורידה למקום הטומאה והמוות. כאילו הוא פע-הוא פעל את ה-- גם על, על מקור, על השכינה וגם על נשמתו, הן היכלות הסטרא אחרא, ונעשית הנשמה שלו בבחינת מרכבה אליהם לטומאה, לקבל מהם שפע וחיות להשפיע לגופו כנ"ל, כמו שדיבר בפרק, אה, זה היה פרק ד' נדמה לי, פרק ה', שכאשר אדם חוטא אז, אה, במקום לקבל את החיים שלו מהיכלות הקדושה הוא מקבל אותם מהיכלות הטומאה והסטרא אחרא. וזהו שאמרו רז"ל "רשעים בחייהם קרויים מתים". כלומר, שחייהם נמשכים ממקום המוות והטומאה. כי סתם ככה, מה פירוש שרשעים בחייהם קרויים מתים? למה אתה קורא לו מת? הוא חי. רשע, רשע. למה הוא מת? כי מקור החיות, חיות שלו הוא מיתה. הוא מקבל חיים, את החיים של-- החיים הגשמיים שלו, מאיפה הוא מקבל אותם? מהמקום של המוות. וכן הוא מוסיף בסוגריים, מה שכתוב "לא המתים יהללו" וכו', "אינו כלועג לרש חס ושלום". כן, אסור, הרי אסור ל-- ב-בבית החיים אסור לקיים מצוות.

43:43 דובר 11 תהילים.

43:43 דובר 1 ציציות, תהילים. אסור לקיים מצוות בתוך, בתוך בית עלמין. למה? לועג לרש. לועג לרש, חרף עושהו. איך אתה אומר "היי, אני יכול לקיים מצוות ואתה לא", כן? זה, זה, זה לועג לרש. זאת הסיבה שאסור לקיים, לקיים שם מצוות בבית ה-- בבית עלמין. כן? אז, אז איך אפש-- אז כשאומרים "לא המתים יהללו י-ה", אז ברור שאי אפשר לדבר. הפסוק לא מדבר על מתים כפשוטו. מה הפסוק רוצה להגיד? אה, המתים, אתם מתים, אתם לא יכולים להלל את הקדוש ברוך הוא. אני יכול. ודאי שזה לא זה הפשט. אלא מה? מדברים על אדם שהוא חי, שהוא לא יכול להלל את הקדוש ברוך הוא, ולמרות שהוא חי, הפסוק קורא לו מת. איך-- למה הפסוק קורא לו מת? הוא חי. אז מה אם הוא רשע? למה קוראים לו מת? אלא הכוונה לרשעים שבחייהם קרויים מתים, שמבלבלים אות-- מה, מה פירוש מתים? שמקור חייהם מהטומאה. מה פירוש בזה? שמבלבלים אותם במחשבות זרות בעודם ברשעם ואינם חפצים בתשובה, כנודע. כשאדם מקבל את החיים שלו ממקור המוות והטומאה, אז מאיפה יהיו לו מחשבות של קדושה? מאיפה יהיה לו רצון לשמור מצוות? מאיפה יהיה לו עניינים של קדושה וטהרה? כ-כל החיות שלו הוא מקבל מהקליפה הזאת של טומאה. מאיפה י-יגיעו לו דברים קדושים? אז לכן גם כשהוא חי הוא נקרא מת, כי כל החיים שלו הם נמשכים משם. מממ. אז זה עוד לא מספיק. זה עוד לא מספיק. על מה דובר? על מה דובר כאן? דובר שאדם שעושה, אה, עבירות כאלה שהן כורתות את הנשמה שלו, אז הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. לא כל יום כל אחד מאיתנו, אה, לא יודע, עושה גילוי עריות ושפיכות

45:53 דובר 1 דם ואני לא יודע... תסתלק בחימה. מה אתה רוצה מאיתנו? כן? אוקיי, זה דברים נכונים, אבל בואו, בואו נהיה פרופורציונליים, כן? זה לא מדבר עלינו. אז איך אתה יכול לקרוא לזה דרך הישר שכל אדם שלא עשה עבירות יכול לעורר רחמים גדולים על השכינה? אם אני לא עשיתי עבירות כאלה, על כל פנים אני לא- רגע, אבל מדובר פה על עבירות של כרת? מדובר, יורד לשלוש קליפות הטמאות וש-ושנכרת נפשו. הוא דיבר על זה בכלליות, על זה היה הנושא. שזה העבירות החמורות. כן. אוקיי, כי זה העבירות של שלוש ש- אז על זה הוא אומר: אף מי שלא עבר על עוון כרת, גם הוא יכול לעשות את החשבון הזה. והוא גם לא עבר אפילו על עוון מיתה בידי שמיים, שהוא הוצאת זרע לבטלה וכהאי גוונא, אלא הוא עבר על שאר עבירות קלות. גם אצלו החשבון הזה שייך. אף על-- למה? כי אף על פי כן, מאחר שהן, אותן עבירות, אפילו הקלות, פוגמות בנשמה ונפש האלוקית, כמו משל פגימת ופסיקת חבלים דקים הנ"ל. אז הרי בריבוי החטאים יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה. נכון, לא עשה את העבירות החמורות, אבל הוא עשה מספיק עבירות קטנות כדי שזה יצטבר, ובמצטבר יש לו את אותה, אותו אפקט. ואפילו בכפילת חטא אחד פעמים רבות מאוד, זה עדיין כמו שהמשיל הנביא החטאים לענן המאפיל אור השמש, כמו שכתוב "מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך". למה-- מה זה הכפילות הזאת, כעב וכענן? מה בין עב וענן? שזה יותר סמיך. עב זה עבה, זה סמיך. ענן זה כזה שהשמש עוברת דרכו, רואים דרכו את האור. "מחיתי כעב פשעיך" הם עבירות חמורות המבדילים בין

47:57 דובר 1 פנימיות הקדוש ברוך הוא מלך עליון. אה, סליחה. בין פנימיות ה... פנימיות השפעת שם הוי' ברוך הוא לנפש האלוקית. כהבדלת ענן עב וחשוך המבדיל בין השמש לארץ ולדרים עליה, דרך משל. "וכענן חטאותיך" הן עבירות קלות שאדם דש בעקביו, שהם מבדילים כהבדלת ענן קל וקלוש, על דרך משל. הנה, כמו שבמשל הזה, אם ישים אדם נגד אור השמש בחלון מחיצות קלות וקלושות, אבל הוא שם אותם לרוב מאוד, אז הן מאפילות כמו מחיצה אחת עבה ויותר. ככה ממש בנמשל, מכל עוונות שאדם דש בעקביו. ומכל שכן המפורסמות מדברי חז"ל, שהן ממש כעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. ומה זה? שלושת ה... מה הן העבירות הקלות? לשון הרע וגניבת דעת? הוא מפרט, מפרט. הוא לא משאיר אותנו... כמו העלמת עין מן הצדקה. יש איזה עני מבקש צדקה ו... לא ראיתי אותו, לא שמעתי אותו, הייתי עסוק, אין לי ארנק בדיוק בכיס, נתקעתי וזה, כן. כמו שכתוב "השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל" ובליעל היא עבודה זרה. אז אדם שמעלים עין מן הצדקה זה שקול כעובד עבודה זרה. והמספר בגנות חברו, בדיוק הרמב"ם של היום בפרק ליום, היום של מחר. אה, אז המספר בגנות חברו דבר אמת, הוא לא אומר שקר. הוא אומר דברים לא טובים על חברו, דברים של אמת. אז היא לשון הרע, והיא שקולה, אמרו חז"ל, כעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. וכל הכועס, מה אני כועס? אני לא, אני לא עצבני. מרגיזים אותי, מעצבנים אותי, כן? כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה וכולי. וכן מי שיש בו גסות הרוח, אז גם עליו אמרו חז"ל בגמרא שהוא כ-כמי שעובד עבודה זרה. וכהנה רבות

50:23 דובר 1 בגמרא. אז יוצא שאדם לא חייב לעבור בפועל על העבירות החמורות, כי גם הרבה מאוד מהמצוות הקטנות שאדם דש בעקביו, אז נכון, מבחינה גשמית לא מענישים אותו בבית דין ולא עונש כרת, אבל מבחינה רוחנית זה עושה אותו דבר כמו עונש כרת, ומוריד את נשמתו לקליפות ואת הקדוש ברוך הוא להיכלות הטומאה. ותלמוד תורה כנגד כולן, כמאמר חז"ל: ויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה וכולי, שלושת העבירות, ולא ויתר על תלמוד תורה. ולכן סידרו בקריאת שמע על המיטה לקבל עליו ד' מיתות בית דין, כי לכאורה על מה חייבים בד' מיתות בית דין? רק על העבירות החמורות שבתורה. למה סידרו בסידור שכל יהודי כל יום יגיד: הריני מקבל עליי שאם פגמתי וזה, אני חייב מיתת בית דין ועוד מיתת בית דין ועוד... מה קרה? מה, כל יום עברת על כל העבירות החמורות שבתורה? לא. אבל יראת ה' זה לא העבירות החמורות. זה תפילין, ציצית, תפילה. עוד שתי שורות נגיע גם לזה. אולי שורה וחצי, לא ספרתי. אה, לפני שמגיעים לפירוט של הציצית ותפילין. אז כתוב שם שהריני מקבל עליי מיתת בית דין, מיתת בית דין, סקילה, שריפה, הרג וחנק. זה רק על העבירות החמורות שבתורה. אדם לא עובר עליהן כל יום. למה כל יום צריך להתוודות? חטאתי, חטאתי. מה קרה? מה? מה? רגע, שנייה. כן? מה קרה? כי גם, כי אמרו חז"ל שגם כשאדם עושה עבירות קלות שהוא דש בעקביו, זה שקול. זה עושה את אותו עניין רוחני של מכניס את הקדושה בקליפות כמו העבירות החמורות. נכון, מבחינה גשמית לא מענישים אותו, בסדר. הוא לא חייב מיתת בית דין, לא חייב כרת, לא חייב מיתה בידי

52:19 דובר 1 שמיים. מבחינה רוחנית זה אותו דבר. אבל זה עוד לא תירוץ מספיק. למה? כי בסופו של דבר זה רק מבחינה רוחנית. זה לא... לא עשיתי את העבירות האלה. אז אומר אדמו"ר הזקן: לא, יש עוד טעם. מלבד שעל פי הסוד אז כל הפוגם באות י' של שם הוי"ה כאילו התחייב סקילה, וכל הפוגם באות ה' כאילו התחייב שריפה, ובאות ו' כאילו התחייב הרג, ובאות ה' אחרונה כאילו התחייב חנק. אתן כבר עייפות. אז אני לא אסביר את הקשר של כל אחד לכל אחד מהעניינים. אבל, אה, נקודת העניין היא שכל... מה זה תרי"ג מצוות? למה יש לנו תרי"ג מצוות?

53:15 דובר 3 איך הם

53:15 דובר 1 לא, מאיפה הגיע המספר הזה?

53:17 דובר 3 כנגד האיברים.

53:18 דובר 1 כן, נכון, זה כנגד איברים. ומאיפה הגיע איברים? כי בנשמה יש תרי"ג מצוות. זה, מאיפה, מאיפה... מה, מה, מה קודם? הביצה או התרנגולת? מאיפה מגיע המספר הזה, תרי"ג?

53:30 דובר 3 זה המספר של הספירות, לא?

53:32 דובר 1 נכון. דיברנו על זה פעם, אפשר להזכיר. יש... בלי מלכות. מלכות, אמרנו, זה לא חלק מהמידות. זה לית לה מגרמה כלום. היא לא, היא רק מקבלת מכולם. היא לא, היא לא, היא לא אישו, היא לא...

53:49 דובר 3 כן.

53:49 דובר 1 היא לא בפני עצמה, כן? היא רק מקבלת. אז ספירות יש תשע בלי המלכות. והרי כל הספירות כלולות מכל השאר. נכון? יש חסד שבחסד, חוכמה שבחוכמה, בינה שבחוכמה וכן הלאה.

54:05 דובר 3 אז מגיעים לשמונים ואחת.

54:07 דובר 1 אז תשע כפול תשע.

54:09 דובר 3 שמונים ואחת.

54:09 דובר 1 ושמונים ואחת. כשהן כלולות כולם יש שמונים ואחת, נכון? וכל כלי, זה כלי של קפה, כן? אה, אז יש לו את החלק הפנימי שלו שהוא זה שמחזיק את הקפה. נכון? יש לו את החלק החיצוני שבו אני מחזיק. אי אפשר לשים את הקפה בחוץ. זה בשביל להחזיק, החלק החיצוני. ויש לו ממה הוא עשוי. זה עשוי מנייר. יכול להיות אחד עשוי ממשהו אחר. אז כל כלי יש לו שלושה עניינים: את הצד הפנימי שלו, התוכן הפנימי, למה הוא נועד. התוכן החיצוני שלו, איך הוא יוצא החוצה, איך הוא מתייחס החוצה, ומה הוא בעצמו. כן? אז יש לנו שמונים ואחד כלים של הספירות, וכל אחד מהם יש לו את המהות שלו. מה הוא. יש, מה יש בתוכו, מהי הנשמה שבו ואיך הוא מתגלה החוצה. אז שמונים ואחד כפול שלוש, כמה הגענו?

55:06 דובר 3 מאתיים

55:07 דובר 1 מאתיים ארבעים ושלוש בחינות. והיות וכל, כל השפע האלוקי, הכל זה עניין של השפעה, והשפעה זה חסד, ובחסד יש חמש בחינות. לא מסביר עכשיו למה, זה עוד עניין בקבלה. סתם, לא רוצה הפעם לבלבל אתכם. אז מוסיפים על ה... על המאתיים ארבעים ושלוש עוד חמישה חסדים שהם הולכים עם הראש, ואלה שמוליכים את כל המאתיים ארבעים ושלוש. אז ביחד זה?

55:43 דובר 3 רמ"ח.

55:45 דובר 1 רמ"ח. מאתיים ארבעים ושמונה. בסדר? אז גם איברי הנשמה של האדם וגם המצוות וגם, אה, וגם איברי הגוף, הכל נובע מאותו נקודה.

56:01 דובר 3 אבל זה רק מצוות עשה.

56:02 דובר 1 מצוות עשה, מצוות עשה. הכל נובע מאותה נקודה. ממילא כל אחת מהמצוות היא קשורה ותלויה באחת מהמידות. זה מה שהבנו, נכון? והכללות של כל המידות זה עשר הספירות, נכון?

56:23 דובר 3 נכון.

56:23 דובר 1 והעשר ספירות זה ארבע אותיות י-ה-ו-ה. נכון? זאת אומרת שכל אחת ואחת מהמצוות קשורה ונובעת מאחת מהאותיות משם השם, נכון? אז בסופו של דבר, שורה תחתונה, זה לא משנה על איזה עבירה אדם עובר, הוא פוגם בשם השם. הוא לוקח עכשיו את הנקודה הזו של שם השם ואותה הוא מוריד למטה. ולכן על פי הסוד, אז גם אדם שלא עבר עבירה בפועל, הוא רק לא השתדל מספיק בקיום המצווה, אז הוא גם כן חייב מיתת בית דין. ולכן העניין הזה של ארבע מיתות בית דין שאומרים בקריאת שמע באמת שייך לכל אחד. ולכן ההתבוננות הזאת של דרך האמת והישר לעשות, לבטש, שאדם שצריך, יכול לבטש את עצמו, הוא לא חייב לעבור עבירה של מיתת בית דין בשביל לבטש את עצמו. גם אדם שלא עשה מימיו אף עבירה, בינוני ואפילו צדיק ואפילו צדיק גמור. העניין הזה של ביטוש עצמו, דרך האמת והישר, זה שייך אצל כל אחד.

57:39 דובר 3 איך זה שייך אצל צדיק?

57:41 דובר 1 מה?

57:41 דובר 3 איך זה שייך אצל צדיק?

57:43 דובר 1 חטא מלשון חיסרון. הוא יכול לעשות יותר, אז הוא פגם. הוא פגם בדקות, דקות, דקות. עוד יותר דקות, יותר דקות. אבל זה היה יכול להיות יותר במצווה הזאת, זה מגיע משם השם.

57:55 דובר 3 קשה להיות צדיק.

57:57 דובר 1 אני לא אמרתי שזה קל. גם להיות בינוני. להיות בינוני יותר קשה. אה, מלבד שעל פי הסוד, בוא נקרא את האותיות בפנים. מלבד שעל פי הסוד כל הפוגם באות יו"ד של שם הוי' כאילו נתחייב סקילה, והפוגם באות ה' כאילו נתחייב שריפה, באות ו' כאילו נתחייב הרג, באות ה' אחרונה כאילו נתחייב חנק, והמבטל קריאת שמע פוגם באות יו"ד ותפילין באות ה' וציצית באות ו' ותפילה באות ה' וכו' וכו'. הכוונה, זה הולך על כל המצוות כולן. ומזה יכול המשכיל ללמוד לשאר עוונות וחטאים, וביטול תורה כנגד כולם. אז עד כאן פרק א' של שער של איגרת התשובה. חלק ראשון של איגרת התשובה, חלק הראשון של איגרת התשובה מדבר על תשובה תתאה, תשובה תתאה ותשובה על עבירות, בתשובה על עבירות. אדמו"ר הזקן בנה את זה. הגדרנו את זה בשלוש קומות. מה זה תשובה תתאה? לשוב אל השם. והפרק הראשון עם שני פרקים נלווים. אחר כך עיקר עניין התשובה זה שיבין מה גורם החטא. זה עוד שלושה פרקים, שני פרקים, הקדמה ופרק ו' והפרק ההידרי שמוס מסביר את זה. בפרק ז' הוא מסכם את הכל, שכדי שזה יהיה אמת וישר אז זה צריך להיות בליווי של, של רחמים על הקדוש ברוך הוא וביטוש עצמו, שזה גורם שהתשובה תהיה אצלו אמיתית וישרה. עכשיו, לפני שאנחנו עוברים לפרק הבא, צריך להזכיר מה שאמרנו בפרק א'. פרק א' שהוא התחיל, התחיל, התחיל את העניין של התשובה. הוא אמר כדי ל... לא זוכר את הלשון, את המילים בדיוק. כדי להסביר היטב את העניין של תשובה לאמת, תשובה באמת לאמיתתה. לא זוכר מה, אז צריך להקדים קודם מה זה תשובה תתאה, מה שומעים שם בפנים?

59:46 דובר 3 אין לי מושג.

59:47 דובר 1 שכדי שתהיה תשובה עילאה צריך להיות תשובה תתאה. אנחנו נראה בפרק הבא שלא רק כדי שתהיה, אלא גם תשובה-תשובה עילאה היא חלק מתשובה תתאה. למרות שזה שתי מדרגות שונות לגמרי, עניין אחר לגמרי. אבל לא יכול להיות תשובה עילאה אם אין בתוכה גם תשובה תתאה. ותשובה תתאה היא לא שלמה אם, אם היא לא מובילה לתשובה עילאה.

1:00:21 דובר 3 בעצם חלק ראשון מדבר על תשובה תתאה, חלק שני מדבר על תשובה עילאה?

1:00:25 דובר 1 לא בדיוק. פרק ח' מדבר על תשובה עילאה ואחר כך זה מדבר על שניהם ביחד.

1:00:30 דובר 3 אוקיי. שאפו.