שער היחוד והאמונה פרק י"ב

00:00 דובר 1 י"ב. אנחנו אוחזים בפרק י"ב של שער היחוד והאמונה, שזה הפרק האחרון בתניא. למה זה הפרק האחרון?

00:15 דובר 2 למה הוא כזה קצר?

00:16 דובר 1 הוא מאוד קצר והוא גם קל. אבל למה הוא הפרק האחרון?

00:21 דובר 2 כי שהתניא על התניא זה רק את ליקוטי אמרים שהיה.

00:26 דובר 1 נכון, יפה מאוד. בדפוס רי-- אה, הדפוס הראשון של התניא בתקנ"ז, שאדמו"ר הזקן הכין את התניא ואז זה נגמר בכ"ז כסלו, אז היה, אז היה רק שני חלקים: ליקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה. זה היה כל התניא. ואז הייתה התנ-- התנפלות גדולה על ה... הדפיסו כמות עצומה. היום כשמוציאים, מדפיסים ספר, ספר לימוד, ספר קודש, אז אם זה חומש אז כמה שידפיסו בסוף יקנו, אין בעיה. אבל אם מדפיסים איזה ספר של איזה מחבר שכותב ספר, כמה מדפיסים, איזה כמות? אלף ספרים, אלפיים ספרים, ש-ש-ש-שלא ייתקעו עם המלאי.

01:08 דובר 2 אני מזמינה מה שהרב הדפיס של התניא. אם יש עוד פעם את החוברת הזאת, שיעשו עוד פעם את המהדורה.

01:13 דובר 1 אה, אין בעיה.

01:13 דובר 2 היא נגמרה.

01:14 דובר 1 אנחנו נשיג. אז את התניא בדפוס הראשון, לא זוכר את המספרים בדיוק, אבל הדפיסו נדמה לי חמשת אלפים ב-בדפוס הראשון, ואחר כך צ'יק צ'ק נגמר מהמדפים, מה שנקרא. הדפיסו עוד חמש עשרה אלף ועוד עשרים אלף, וכאילו בתוך ממש שנה שנתיים הדפיסו עשרות עשרות אלפים והכל נגמר. זה היה תקנ"ז. תקנ"ט, שנתיים אחר כך, אה, נדמה לי שזה היה בהדפסה השמינית אם אני לא טועה. אז היה פעם ראשונה שאדמו"ר הזקן הכניס את איגרת, איגרת התשובה בתוך ה-- בתור חלק שלישי.

01:55 דובר 2 בעל פה, זה היה בכפ"ת?

01:58 דובר 1 בכפ"ת, כן. אני חושב שכן.

02:03 דובר 2 עם כל האזהרות ו...

02:07 דובר 1 האזהרות? לא האזהרות, אם אני לא זוכר כרגע לא רוצה סתם להגיד. אה, זהו, אז ממילא פרק י"ב של סוף שער היחוד והאמונה זה הסיכום של ה, של התניא.

02:21 דובר 2 הכנה למה.

02:23 דובר 1 מה אנחנו-- מה חסר לנו ב-ב-הבנת עניין ייח-- ייחוד השם והאמונה באחדות השם. אז למדנו כבר שהנבראים הם לא מוסיפים, הם לא, לא מהווים ריבוי בגלל שהם בטלים במציאות, אין להם מציאות משל עצמם, הם בטלים לגמרי לאלוקות שמהווה אותם כל רגע מאין ליש. וגם הכוחות האלוקיים, הספירות, הם לא מהוות ריבוי באלוקות, בגלל שזה רק ההתגלות שלו. זאת אומרת לנו, לנו זה נראה חוכמה וחסד וכן הלאה, אבל מצד הקדוש ברוך הוא זה לא, זה לא מישהו אחר, זה התגלות שלו עצמו. וזה עצמו למדנו כמה וכמה פרטים, אבל נקודת העניין היא שהספירות זה לא נברא ולא מציאות, אלא זה רק המשכה, האצלה והמשכה שלו עצמו, הארה שלו. אה, אחר כך שאלנו טוב, אז זה הספירות, אבל הקדוש ברוך הוא בורא את העולם לא עם ספירות, הוא בורא אותו עם מאמרות, וכל עניין של מאמר, של דיבור, זה דבר נפרד. אז אמר לא. מה שהספירות נקראים, אה, מה שה-- הכוחות שאיתם הקדוש ברוך הוא בורא את העולם, זה נקרא מאמרות, לגבי הנבראים זה נקרא מאמרות. אבל מצד הפנימיות שלהם, מצד הכוונה שבהם, מה הם אותם מאמרות? זה אותם כוחות, אותו כוח אלוקי שקודם התגלה בספירות, והוא, הוא עצמו יורד ומתגלה באופן פרטי דרך המשכה שנקראת מאמר ודיבור, ועוד פעם אותו אחד. אז ממילא גם המאמרות הם לא נפרדים מאלוקות, אלא גם הם, הם לא רק, לא רק שהם בטלים ל-ל-לאלוקות, הם-הם אחדות פשוטה, זה הוא עצמו. אחר כך הוא אמר עוד יותר מזה. לא רק המאמרות. הרי כל מאמר, כל מילה, דיבור, מורכבת מאותיות. הוא אומר לא רק המאמרות, גם האותיות. כן? למרות ש... אותיות, אה, בר-- כשאומרים ב-אצלנו, בגשמיות

04:38 דובר 1 אצלנו, אות זה דבר דומם. אז לכאורה עצם זה שקוראים לזה אותיות זה כבר מראה שזה דומם. זה לא אלוקות. הוא אומר לא. מה שזה נקרא אותיות ודומם, זה כוחות אלוקיים כאלה שלגבי המאמרות והספירות, לגביהם זה נקרא אותיות ודומם. לגבינו? אפילו האותיות הם למעלה מעל לכל הנבראים, וגם הם אלוקות ממש, וגם הם רק גילוי שלו עצמו. אז ממילא גם הספירות וגם המאמרות ואפילו האותיות זה רק אחדות פשוטה, ואין ש-- אין עוד מלבדו. אין שם שום דבר... שום עניין, לא של רי-- אה, שום עניין של ריבוי, שום עניין של-של כמה כוחות. זה הוא עצמו. הוא מתגלה כך, הוא מתגלה כך. הוא רצה להתגלות כך, רצה להתגלות כך, והכל הוא ובלעדיו אין פה עוד מישהו. זה רק אחד. אחד פשוט, אחד שלא מתחלק. אבל זה עוד לא מספיק, כי כל מה שדיברנו שכל הכוחות האלוקיים מצד האמת הם רק אחדות פשוטה... ומדובר עליהם. הם אחדות פשוטה. אבל ברגע שהם בוראים את הנבראים, הנבראים הם לא אחדות. הנבראים הם מציאות של יש. הם נפרדים מאלוקות ממש. את זה הרי למדנו בהתחלה. כן? מובן ההבדל. אז ברגע שלכאורה היינו אומרים שברגע שהכוחות האלוקיים מתלבשים בפועל עכשיו לברוא נבראים, אז פה כבר יש איזשהו כוח אלוקי שהוא כבר יצא מגדר האלוקות והתלבש בתוך הנברא הנפרד, והוא מחיה ומקיים אותו. מאין יש את הנברא הנפרד? אז מה הוא? אז הוא ב-- אז הוא-הוא נמצא בתוך הנפרד. אז הוא גם כן נפרד. לכאורה. כן? זאת הייתה השאלה שסיימנו איתה את-את הפרק, אה, פרק י"א. על זה הוא בא לענות בפרק י"ב. פרק י"ב. רק שהברואים מתחלקים למיניהם בכללות ובפרטות על ידי שינויי צירופים.

07:05 דובר 1 וחילופים ותמורות כנ"ל. מה שאמרנו שה... אה... שהכוח הבורא הוא אחדות פשוטה, זה לא נעצר שם בספירות ובמאמרות ובאותיות. לא. הוא ממשיך להיות אחדות פשוטה גם כשהוא נמצא בתוך הנבראים ובורא אותם בפועל ממש, ולמרות שהם נבראים שונים, הוא עדיין נשאר אחדות פשוטה. איך זה יכול להיות? אם הוא אחדות פשוטה, אין שום ריבוי. איך יש ריבוי של נבראים? כן? אז לפני שהוא עונה על זה, מיד בשורות הבאות, אז הוא קודם כל מפרט קצת יותר מה שכבר למדנו בפרק א', איך, אה, איך יורדת החיות ומתפרטת. על ידי שינויי צירופים וחילופין ותמורות של האותיות כנ"ל. תכף נפרט קצת יותר, אז שם נסביר יותר. כי כל אות היא המשכת חיות וכוח מיוחד פרטי. יש עשרים ושתיים אותיות, ואמרנו כבר בפרק הקודם שכל אות היא המשך-- האותיות הן המשכת כ-כוחות וחיות לברוא את העולם. למה יש עשרים ושתיים? כי כל אחת מעשרים ושתיים אותיות האלוקיות, לא שלנו, כן? אז יש בה כוח, כוח בורא מסוג מסוים באופן מסוים. יש כוח. אות אחת היא כוח של חסד והשנייה היא כוח של גבורה וכן הלאה. וכשנצטרפו אותיות הרבה, אותיות אלוקיות הרבה להיות תיבה, אזי מלבד ריבוי מיני כוחות וחיות הנמשכים כפי מספר האותיות שבתיבה. למשל במילה יהי רקיע, אז במילה רקיע יש רי"ש-- ארבע אותיות, כן? אז מלבד הארבעה מיני כוחות אלוקיים שיש שם של הרי"ש והקו"ף, היו"ד והעי"ן, חוץ מזה, עוד זאת העולה על כולנה, המשכת כוח עליון וחיות כללית הכוללת ושקולה כנגד כל מיני הכוחות והחיות פרטיות של האותיות ועולה על גביהן והיא מחברתן ומצרפתן יחד. זאת הנקודה של כל הפרק. כמו שבגשמיות בדיבור שלנו. אז לכאורה יש מקום לשאול כשאדם

10:10 דובר 1 אומר מילה, ל-ל-למה שהאותיות יצטרפו ביחד? אוקיי, אז אני יודע להגיד אל"ף ובי"ת וצדי"ק וכן הלאה. ל-- מה מחבר אותם ביחד למילה? הרי התוכן של מאותן אותיות אפשר להרכיב מילה כזאת ומילה כזאת, נכון? ולמה לקחת דווקא את האותיות האלה למילה הזאתי? מוכרחים לומר שיש פה איזשהו כוח שהכוח הזה מחבר ומצרף את האותיות. כלומר, שבתוך כל מילה יש מלבד את התוכן של האותיות עוד איזשהו תוכן שהוא לא אותיות. או במילים יותר, אמ, אה, מפורשות, יותר מוסברות. כל אות אמרנו שיש לה תוכן פרטי. אמרנו ו"ו זה יו"ד והמשכה וכן הלאה. כן. ה"א יש לה אורך ורוחב. והתוכן הכללי של המילה, אין בו שום דבר לכאורה מהתוכן של אף אחת מהאותיות שם. שום... המילה רקיע. התוכן של המילה רקיע, היא קשורה לרי"ש? קשורה לקו"ף? קשורה ליו"ד? לא, לא קשורה לכלום. כן. זאת אומרת התוכן הכללי של המילה, יש פה משהו, שהמשהו הזה הוא לא מתחלק לפרטים, הוא מעל פרטים. מסביר הרבי הרש"ב כאן על התניא, על הפרק הזה, שזה לא רק שה-ה-הכוח המצרף הזה, שהוא, אה, למעלה מהפרטים של המילה, הוא למעלה מהשכל שבמילה. זאת אומרת, יש כשאדם רוצה להביע איזשהו תוכן, תוכן מצומצם במילה אחת, כן? אז יש את האותיות שבהם הוא משתמש, יש את השכל שהוא רוצה להביע באותיות האלה ויש עוד איזשהו כוח שקוראים לו כוח מצרף, והכוח המצרף הזה הוא גורם-- הוא, הוא אומר לשכל: עכשיו כדי ל-להביע את עצמך בעניין הזה תיקח את האותיות האלה דווקא. כן? זה נקרא הכוח המצרף, זה הוא זה שמחבר את האותיות, כי השכל מצד עצמו לא מחבר אותיות. הרי אדם אחד יכול... כן, הרי כשרוצים להסביר איזשהו עניין

13:02 דובר 1 אדם אחד יסביר את השכל באותיות כאלה והשני יסביר אותן באותיות אחרות. גם אותו אדם יסביר את אותו השכל כל פעם במילים אחרות. השכל מצד עצמו לא מחייב צירוף מסוים. הצירוף לא מגיע מהשכל. מאיפה הוא כן מגיע? ממשהו שמעל השכל. מאיפה מעל השכל? יחידה שבנפש.

13:25 דובר 3 קיצור, אז דיבור זה הדבר הכי נעלה.

13:28 דובר 1 אה?

13:28 דובר 3 דיבור זה הדבר הכי נעלה באדם.

13:31 דובר 1 לכן הדיבור זה דבר הכי נעלה ולכן האדם נקרא מין המדבר ולא מין השכל. כי הכוח של הדיבור... קודם כול האותיות עצמן הן מקדמות השכל, אבל הכוח שמצרף את האותיות לדיבור הוא גם למעלה מקדמות השכל, מן יחידה שבנפש ממש.

13:53 דובר 3 מאחז. מאחז.

13:55 דובר 1 ולכן למה זה ככה אצלנו? כי זה ככה אצלנו כי אנחנו נבראנו בדמות שלמעלה, ככה אצל הקדוש ברוך הוא. אז כמו שאצלנו על כל-- בכל מילה, כל צירוף יש את האותיות בתוכן, ברגע שהן מצטרפות למילה יש איזשהו תוכן שהן מביעות שזה יהיה הנברא שייברא מאותן אותיות ויש גם את הכוח המצרף שהוא נמצא ומחבר אותן ביחד והוא, הוא זה שקובע מה ייברא מהאותיות האלה עכשיו.

14:35 דובר 3 צריכים להסביר לילדים את זה נראה לי.

14:37 דובר 1 מה?

14:37 דובר 3 כיתה א' צריך להסביר לילדים את זה. המשמעות.

14:41 דובר 1 והוא זה... והוא זה ש-ש-שבסופו של דבר בורא את הכול. אז כמו שבאדם זה היחידה שבנפש מגיע הכוח הזה משם. מה זה באלוקות? עצמות ומהות ממש. אחדות פשוטה. מה יוצא? שגם בתוך הנבראים כמו שהם נבראים, כמו שהכוח האלוקי יורד למטה לברוא אותם בפרטי פרטים עם אינסוף סוגים שונים, מי נמצא שם בתוכם? אותה אחדות פשוטה. אין פה שום ריבוי. ועל זה מסבירים אדרבה, בדיוק הפוך. בגלל שהוא אחדות פשוטה לכן יש אינסוף ריבוי. רק מאחדות פשוטה יכול להיות ריבוי אינסופי. למה? אז המשל שמובא על זה בחסידות, זה הנקודה הקשה יותר להבנה. אחר כך זה יותר, יותר, יותר פשוט. המשל שמובא על זה בחסידות זה... אדם שהוא, הוא טוב לב. איך אני יודע שהוא טוב לב? הוא ראה על הרחוב עני ונתן לו פרוטה לצדקה. נו, מי אומר שהוא טוב לב? אולי סתם ריחם עליו והיה לו תפס יום טוב? מצב רוח, היה צריך? מה אני יודע? כן, אבל נגיד האדם הזה, לא רק פה. אני ראיתי אותו גם אתמול בבוקר, הוא גם כן נתן למישהו אחר, לאותו אחד אני רואה אותו כל יום. בסדר, נו אז הוא וכ-- אבל יש לו גם-- לא, לא, אבל האדם הזה הוא לא רק, הוא גם, הוא לא רק לעני, הוא גם אני מכיר אותו ככה בכללי. הוא גם עוזר פה והוא עוזר פה והוא משתדל בזה. ככל שהאדם, אה, בכללות שלו, בכללות החיים שלו, אתה רואה שהוא טוב לב גם בנקודה הזאת וגם בעניין הזה, וזה מתבטא גם פה וככל שזה מתבטא ביותר עניינים שונים

16:50 דובר 4 ככל היותך אדם-

16:51 דובר 1 יותר, זה יותר מגלה את העצם שלו. אז גם פה אותו דבר. רק מה שהוא העצם של העצם של העצם, רק הוא יכול להתגלות באינסוף עניינים שונים, באינסוף ברואים שונים. אז נמצא שדווקא הריבוי האינסופי של הנבראים, שאנחנו במבט ראשון עד היום, עד פרק י"ב, חשבנו שזה מהווה שאלה על האחדות האלוקית. אדרבה ואדרבה, בדיוק הפוך. דווקא הריבוי האינסופי של הנבראים הוא זה שמצביע הכי חזק על האחדות הפשוטה. בסדר? לגבי מה שאת תיארת, למה לא מלמדים את זה ב...

17:51 דובר 4 אל"ף.

17:51 דובר 1 בכיתה אל"ף. אז יש שיחה ארוכה של ה... של הרבי הריי"צ, אה, שהוא מסביר איך הייתה התפתחות ה-ה-ההסברה החסידית אצל אבא שלו, אצל הרבי הרש"ב. איך זה היה לפני הקמת הישיבה ואחר כך כשהקימו את הישיבה ובישיבה עצמה. הוא מצייר את המאמרים הראשונים שהיו יותר קלים וקצרים לפי ערך התלמידים הראשונים שהיו, ואיך המאמרים נהיו יותר ויותר קשים ועמוקים. אז כל ההסבר הזה נמצא בהמשך תער"ב. זה כבר, זה לא, זה לא היה לתלמידי כיתה אל"ף.

18:28 דובר 4 וואו, וואו.

18:31 דובר 1 מאמר מופלא. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

18:35 דובר 4 אמן.

18:39 דובר 1 מי שרוצה לראות את זה בקיצור, בנקודה, בהסבר כזה של, של עמוד וחצי, אז ב-ב-בספרים של ביאורים בתניא של רבי יואל כהן, שם הוא מסכם את כל ה... במילים, במילים שלנו. מאוד יפה, מאוד קל להבין. צריך זמן לקרוא את זה. זה הרבה, זה ארוך, אבל-

18:59 דובר 4 הרב יואל כהן קל להבין? נראה לי שהוא עמוק. לא? הרב יואל כהן.

19:04 דובר 1 לא. הפוך בדיוק. אה, ה... לא יודע אם זה פה המקום. זה יותר שייך להתוועדות מאשר לשיעור. אה, יש דבר שנקרא אותיות עצמיות. אותיות של רבי זה כמו תורה שבכתב. למה קוראים לזה תורה שבכתב? מאמר. זה מאמר, זה אלוקות. זה מוריד אלוקות. מה פירוש מוריד אלוקות? זה, זה העצם. הוא מגלה את העצמות, האלוקות. העצם לאו דווקא... אני לא יכול לתפוס בעצם. עצם הוא לא משהו שאפשר לתפוס בו. אז כשרבי מסביר, אחר כך פתאום אני רואה שבמאמר אחר הוא הסביר בדיוק הפוך. אותו רבי. למה כ-- מה, הוא סותר את עצמו? הוא לא סותר את עצמו, הוא, הוא, הוא, הוא מוריד את, את עצם, את נקודת העניין. פה זה התלבש באותיות כאלה ופה באותיות כאלה, אבל בתוך האותיות ישנו העצם, ואת העצם אי אפשר לתפוס, ולפעמים זה מאוד, מאוד... זה שרבי אומר חסידות או מלמד בכלל. כשחסיד מלמד חסידות הוא מלמד מה שהוא מבין. זה ברמה שלנו.

20:17 דובר 4 וואלה. יש חסיד, יש לו מה?

20:19 דובר 1 אז הוא, אז הוא מסביר יותר בעומק, יותר ארוך, יותר... אבל, אבל מה שהוא מ-מ-מסביר, אה, הוא מבין יותר בכמות יותר ממני, אבל, אבל באותה האיכות. זה לא משהו אחר. רבי הוא, הוא, הוא מס... הוא מדבר אלוקות. זה לא תמיד אפשר להבין. וגם כשמבינים לא בטוח שהבנו נכון. המאמרים של רבי יואל כהן זה מסביר, זה ארוך מאוד, אבל, אה, לפעמים אפשר להבין. זה שכל אנושי, זה לא שכל אלוקי. לא רק שלו. יש הרבה, הרבה מסבירים בחסידות שיודעים להסביר. את זה הייתי שם. טוב.

21:00 דובר 4 רבי יאיר פריד[?], מה הוא נתן?

21:04 דובר 1 רבי, הוא אמר מאמרים.

21:06 דובר 4 אז כן שכל אלוקי?

21:08 דובר 1 כן. במאמרים שלו כן, בפירוש. ומצטטים אותם.

21:13 דובר 4 זה גם מהמחצית הרביעית.

21:17 דובר 1 בחב"ד לא, לא כל כך לומדים, מרבים ללמוד את המאמרים שלו, אבל, אה, יש עניינים בחסידות, ולא מעט, ששם מוסברים ולא מוסברים בשום מקום אחר. טוב, אנחנו-- אז הבנו את העניין הזה של, אה, ריב-- שדווקא הריבוי מצביע על האחדות ואת ה... ו-ו-ומדוע? כי זה כמו שמוכרחים לומר שבכל מילה יש את הכוח שמצרף, מחבר את האותיות. ובשורה שמונה: "ואותה החיות הכללית הכוללת ושקולה כנגד כל מיני הכוחות והחיות הפרטיות של האותיות ועולה על גביהן היא מחברתן ומצרפתן יחד להשפיע כוח וחיות לעולם הנברא בתיבה זו לכללו ולפרטיו". מוסיף הרבי בהגהה: "ולפי שכל אות ואות מכ"ב אותיות התורה היא המשכת חיות וכוח מיוחד פרטי שאינו נמשך באות אחרת", זה כבר דיברנו כמה פעמים, "לכך גם תמונתם בכתב כל אות היא בתמונה מיוחדת פרטית המורה על ציור ההמשכה והתגלות האור והחיות והכוח הנגלה ונמשך באות זו, איך הוא נמשך ונתגלה ממידותיו של הקדוש ברוך הוא ורצונו וחוכמתו וכולי". אז עכשיו, אחרי שלמדנו שמה, מה נמשך בתוך הדיבור האלוקי, בתוך כל מילה של, של עשרת מאמר-- עשרה מאמרות נמשך כוח וחיות אלוקי לברוא את העולם. איך הוא נמשך? הוא נמשך דרך המילה. איך המילה? דרך האותיות. איך דרך האותיות? כל אות בצורה שלה. ועד מה? עד כמו שזה נכתב בתורה שבכתב. אז נמצא שאותו האור והכוח שהוא האחדות הפשוטה יורד מטה, מטה, מטה ונמשך בצורה הזאת או צורה אחרת על ידי כל אות באופן פרטי. "כגון", ועכשיו הרבי מביא דוגמה איך מ-

23:36 דובר 4 מתי שמים סוגריים בהגהה ומתי לא?

23:42 דובר 1 לא כל ההגהות הן בסוגריים?

23:44 דובר 4 נראה.

23:44 דובר 1 לא שמתי לב אף פעם. אם לא כולם בסוגריים אז זו שאלה טובה.

23:55 דובר 4 נו, מה את עושה בזה?

24:00 דובר 1 הוא מביא דוגמה. "כגון, אה, דרך משל בתיבות שבמאמר יהי רקיע", כן? איך נבראו הרקיעים. הקדוש ברוך הוא אמר "יהי רקיע בתוך המים" ובמילים "יהי רקיע" נברא הרקיע. ולא רק הרקיע. נבראו בהם ז' רקיעים. יש בגמרא מסכת חגיגה מחלוקת אם נבראו שני רקיעים או שבעה רקיעים. יש גם עוד דעות שמה. שורה תחתונה הפוסקים שנבראו שבעה רקיעים. אז כל שבעת הרקיעים נבראו במיל-- במילה יהי רקיע. זאת אומרת המילה רקיע או יהי רקיע היא איזושהי המשכה, החיות כללית שנבראו בה שבעה סוגים של רקיעים שונים. מאות-- מאותה המשכה. ולא רק הז' רקיעים, אלא גם כל צבא השמיים אשר בהם. בכל אחד מהרקיעים יש ריבוי של פרטים, כמו שאמרו רז"ל, שחקים, שבו ריחיים עומדות וטוחנות מן לצדיקים וכולי. זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח וכולי. מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד וכולי. יש-- מעיר בהערה למה, למה הוא מביא דווקא את הפרטים האלה מהרקיעים האלה? זה מה שנוגע לפרק הזה. שכללות הרקיעים נבראו-- הכללות של כל הרקיעים נבראו וחיים וקיימים בכללות תיבות אלו שבמאמר יהי רקיע וכולי, ופרטי הברואים שבז' רקיעים נברא כל פרט מהם וחי וקיים מאיזה צירוף אותיות מתיבות אלו. אז במאמר יהי רקיע נבראו בבת אחת כללות כל שבעת הרקיעים, ומהשינויי צירופים של מה? של המילים יהי רקיע. זהו.

25:59 דובר 5 מגיע לארבע מאות.

26:00 דובר 1 אה?

26:00 דובר 5 מגיע לארבע מאות? כן.

26:03 דובר 1 מגיע לארבע מאות? מגיע לאינסוף.

26:05 דובר 5 לא, אני עושה חישוב. איך עושים את התמורות? מודה בוסד בג בנגמרת, לא?

26:12 דובר 1 למשל המילה רקיע והמילה עיקר זה אותן אותיות. רק הצירוף שלהן שונה.

26:20 דובר 5 לא, באמת. אוקיי, יש לך פה חמש אותיות. יש לך חמש אותיות.

26:25 דובר 1 רגע, עוד לא גמרנו. אנחנו ממשיכים עוד. שנייה, רק התחלנו. אז קודם כל יש את הצירופים הפשוטים. אחר כך יכ-- אבל יכול להיות שבתוך כל יהי-- אות, אות, אות תופיע כמה פעמים בחילופים ותמורות. גם כזה דבר קיים.

26:44 דובר 5 וגם איך שכאילו י' כזה, י' ו-ו' ד' כאילו, גם זה נחשב?

26:50 דובר 1 אני לא יודע. לא בקיא בכל רל"א הצירופים שמתגלגלות בהם אותיות פנים ואחור, הם כתובים אבל באמת שלא למדתי אותם. אז נברא כל פרט מהם וחי וקיים מאיזה צירוף אותיות תיבות אלו או מחילופיהן ותמורותיהן. מה ההבדל בין צירוף לבין חילוף? צירוף זה רק משנים את הסדר. חילוף זה שבמקום אות אחת מחליפים אות אחרת. למשל לפי הצופן של אתב"ש גרד"ק. א' במקום ת', כן? אמ, ב' במקום ש', ג', כן? אז כאלה, כאלה סוגים של צירופים יש. זה חוץ מרל"א צירופים. רל"א צירופים זה רק צירופים. למה? איך הגיעו לרל"א? רל"א שערים. יש עשרים ושתיים אותיות. כן? אז כל אות יכולה להתחלף עם כל אחת מעשרים ואחת האחרות.

28:06 דובר 5 עשרים ושתיים כפול עשרים ושתיים.

28:07 דובר 1 כן, עשרים ושתיים כפול עשרים ושתיים זה...

28:12 דובר 5 לא בקיא.

28:12 דובר 1 ארבע-- אה?

28:14 דובר 5 ארבע מאות.

28:14 דובר 1 ארבע מאות שישים וארבע. כן, אבל זה יוצא שלמשל בו ואב זה, זה פעמיים. כאילו כל אחד, כל צירוף הוא כפול.

28:26 דובר 5 צריך לעשות את זה לפי דו--

28:27 דובר 1 אז, אז, אז עושים חצי. אז ארבע מאות שישים וארבע לחלק לשתיים זה יוצא מאתיים שלושים ואחד שערים של אופני, אופני, אה, אה, חילופי ותמורותיהן, שהן כפי בחינת חיות הנברא הפרטי ההוא. כי כל שינוי צירוף הוא הרכבת ואריגת הכוחות והחיות בשינוי, שכל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והעיקר בבריאה הזו ושאר טפלות אליה. אז אם בצירוף הראשון החסד היה בהתחלה והגבורה בסוף, בצירוף השני זה הפוך. אז מאותן אותיות נברא נברא אחר. ועל ידי זה נבראת בריאה חדשה. ולא רק בצירופי אותיות, אלא גם בחילופי אותיות או תמורותיהן נבראות בריאות חדשות שהן פחותי המעלה בערך הנבראים מהאותיות עצמן. זאת אומרת, יש כאשר מחליפים את האותיות, לא רק את הסדר שלהן, אלא מחליפים אותן עם אותיות אחרות, נבראים, נבראים שהם במעלה פחותה יותר. למשל, את המילה ועד מחליפים עם המילה אחד, מחליפים ועד. דיברנו על זה, נכון? זוכרות דיברנו על זה?

29:42 דובר 5 כנראה.

29:43 דובר 1 יש מאי... כך התחלנו את ה-, את שער היחוד והאמונה, שכל שער היחוד והאמונה זה לברר את הפסוק, אה, יחודא עילאה ויחודא תתאה, שהפסוק הראשון, כתוב בזוהר, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זה יחודא עילאה, וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד זה יחודא תתאה.

30:04 דובר 5 זה לא פסוק.

30:05 דובר 1 מממ?

30:05 דובר 5 ברוך שם כבוד מלכותו.

30:06 דובר 1 קוראים לזה פסוק. בסדר? אז מה הסברנו שמה? למה זה נקרא יחודא עילאה? יש שני אופנים לייחד את הקדוש ברוך הוא. יש שני אופנים להסתכל איך הקדוש ברוך הוא אחד בתוך העולם. אופן אחד להסתכל שהעולם בטל לגמרי במציאות, והקדוש ברוך הוא, הוא זה שמנהיג ומהווה את העולם בכל רגע ורגע. זה אופן של ניסים גלויים או אופן של מקומו של ארון אינו מן המידה. איך שהקדוש ברוך הוא מתגלה בתוך קודש הקודשים. אז זה נכון, יש פה עולם, אבל איזה מין עולם? זה עולם, זה? הקדוש ברוך הוא, זה בכלל לא עולם. כן? זה אופן. זה נקרא יחודא עילאה, שאדם רואה ומרגיש בגלוי את האלוקות בתוך העולם. האופן השני זה יחודא תתאה. שאדם חי בתוך העניינים שלו, בתוך העולם שלו, בתוך העסקים שלו, בתוך המציאות שלו. אבל הוא מ-מכופף את עצמו לרצון השם. הוא יודע שצריך להתפלל, הוא יודע שצריך לאכול אוכל כשר. כן, הוא לא מרגיש את האלוקות, הוא לא רואה את האלוקות, הוא עדיין מייחד. זה עדיין נקרא ייחוד. הוא עושה כל מה ש... כל מה שצריך כי, כי הוא ירא שמיים. הוא מייחד, הוא, כן? אבל זה נקרא ייחוד תחתון. זה ייחוד עליון, ייחוד תחתון. התורה רומזת לזה במילים אחד ובמילים ועד. מה ההבדל? ה-א' של אחד מתחלף עם ה-ו' של ועד. אותיות א' ו-ו' מתחלפות. למה הן מתחלפות?

31:50 דובר 5 שכחתי.

31:50 דובר 1 כי שתיהן אותיות ה"א ו"י, שתיהן מהאותיות של אה... אז אפשר להחליף ביניהן. אה, ה-ח' של אחד יתחלף עם ה-ע' של ועד. למה? כי שתיהן אותיות גרוניות אז אפשר להחליף. וה-ד' הרבתי, ה-ד' הגדולה של אחד התחלפה עם ד' קטנה, ה-ד' הרגילה של ועד. אז האחד התחלף ונקרא חילוף ותמורה. האחד התחלף ובמקומו יש ועד. אז ברור שהייחוד של אחד, שמה אור האלוקי ניכר בגילוי. ברגע שזה נהיה, אחרי שזה התחלף לאותיות אחרות, זה עדיין ייחוד אלוקי, אבל זה באופן אחר לגמרי. זה באופן פחות יותר. ובאלוקות כאשר יש-- הצירוף המקורי הוא בורא נבראים נעלים, את הרקיעים הרוחניים, וככל שהצירוף יש יותר חילופים ותמורות במקום, אז נברא מזה ברואים יותר נמוכים. והוא מסביר בעוד שורה עשר. למה החילופים הוא ירידה ב-בעוצמה של הכוח האלוקי שבורא את העולם? כי הן החילופים והתמורות זה דוגמת אור המאיר בלילה בארץ מן הירח, ואור הירח הוא מהשמש. נמצא אור שעל הארץ הוא אור האור של השמש. כשאדם מסתכל על האדמה בליל ירח אז הוא יכול לראות לאיפה הוא הולך. הוא לא נופל. כן? אבל.

33:37 דובר 6 לא ניסיתי אף פעם אבל זה...

33:38 דובר 1 ממ?

33:39 דובר 6 לא ניסיתי אף פעם אבל.

33:41 דובר 7 לא אני חסרה מואה אבל כאילו.

33:43 דובר 6 מואה נראה כבר סנטים לא לא לא.

33:46 דובר 7 לא, את כן מרגי-- כן מרגישים כאילו זה לא... פעם אחת חיוויתי רות והוא ראיתי לא ראו אותי.

33:54 דובר 1 לא היה ירח. אז מניסיון רב, כשיש ירח, אפילו ירח שהוא לא מלא, אפילו ירח שהוא רק קצת, אפשר ללכת בחוץ בשדות ורואים, רואים מצוין.

34:07 דובר 6 חוץ מראש חודש.

34:08 דובר 1 ממ?

34:08 דובר 6 חוץ מראש חודש.

34:09 דובר 1 כן. לא, כשיש ירח קטנצ'יק ברור שלא. אבל כשהירח מאיר רואים.

34:13 דובר 6 נכון.

34:14 דובר 1 אבל ברור שמה שרואים, האור שעל הארץ, הוא אין ואפס לעומת האור שאתה מסתכל על הירח. והאור של הירח, והירח אין אור משלו, זה רק מה שהשמש מאירה. זה אין ואפס לעומת האור של השמש. עכשיו הרבי אומר פה עוד משהו. זה לא רק אין ואפס. הוא לא רק שהוא חלש יותר, השתנתה מהותו. אור השמש גם כשהוא מאיר דרך עננים, אתה עוד ברור לך שזה אור של השמש. אפילו אם תכניס אותו לבית דרך חלון, אתה לא תחשוב שזה אור של ירח. אפילו תכניס אותו דרך נקב קטן. זה אור של שמש. הוא חלש, הוא קטן. מה שאתה רוצה. זה אור של שמש. זה ברור. אף אחד לא יטעה. כן? זאת אומרת שברגע שהאור של השמש פגע בירח והאיר על הירח, מה אנחנו רואים את האור של הירח עכשיו? כאילו מה שהשמש... המהות שלו השתנתה. הוא התחלף. הוא התחלף ונהיה מהות של אור אחר. הוא לא רק חלש יותר, מהותו השתנתה. ואותו הדבר כשהאור של הירח מאיר על הארץ. אני מסתכל על האדמה המוארת מאור הירח. אז שוב נהיה חילוף נוסף שזה לא רק חלש יותר, זה מהות אחרת של אור. זה המשל. נמצא אור שעל הארץ הוא אור האור של השמש, וככה ממש דרך משל האותיות שבמאמרות עצמן, יהי רקיע. ריש, קוף, יוד, עין. הן כללות המשכת החיות והאור והכוח ממידותיו של הקדוש ברוך הוא לברוא עולמות מאין ליש ולהחיותן ולקיימן כל זמן משך רצונו יתברך. זה האותיות יהי רקיע. אגב, מאמר מוסגר? אני לא יודע אם שמתם לב, הוא אומר פה אור, חיות וכוח. לפעמים הוא אמר כוח וחיות, לפעמים חיות וכוח. בשער. אה? כל

36:25 דובר 1 פעם הוא משחק שם עם המילים האלה. שמתם לב שכל פעם זה קצת, קצת שונה מתחילת הפרק? אז... מזה ש... אה? גם בזה יש עניין. כן, לא. נ-נ-נגיד את העניין בקיצור נמרץ. אחר כך כל אחד יכול להסתכל בפנים ולנסות לראות איך זה מתלבש בכל אחד מהמקומות. אור, חיות וכוח זה שלושת השלבים של ההארה האלוקית. אור הוא דבוק במאור כמו האור של השמש, הוא התגלות של השמש. האור הוא התגלות שלו, זה לא משהו אחר. חיות-- האור הוא פשוט. באור אין-- אתה לא יכול לחלק את האור ל-ל-ל-- זה האור. כן? זה הוא בעצמו, אין בו, אין בו חלקים, אין בו עניינים, אין בו זה וזה. הוא מאיר וזהו. חיות זה כבר משהו שנכנס ומחיה משהו אחר. האור הוא לא מחפש לעשות אור. הוא מאיר. הוא נתקל במשהו אז הדבר נהיה מואר, אבל מצד האור הוא, הוא לא מחפש איך להאיר משהו. חיות זה דבר שכל עניינו כבר להחיות מישהו. שם כבר מדובר שיש בו איזה שהם חלקים, מקור לכוחות וכולי. כוחות זה כבר אה משהו כמו כוח הראייה, כוח השמיעה, כוח המישוש. כן? זה כבר כוחות שהם כוחות ממש שמתלבשים בתוך הנברא. עכשיו, על יסוד זה אפשר לראות בפנים ש-שכל פעם שהרבי זה כן ממש מדייק שפעם כשהוא מדבר על המשכה מלמעלה למטה זה כוח וחיות. ומדבר איך זה, איך זה מ-מתקבל מלמטה זה חיות וכוח. אם הוא מדבר שרוצים אה ש-ש-שהאותיות מושכות אפילו את זה, אפילו את זה, אפילו את זה, אז מתחיל מ-מלמטה מכוח חיות ואור. הכל, הכל הולך על דרך זה. טוב, זה-זה-זה מאמר מוסגר. אמ אנחנו חוזרים פנימה. בשורה, איפה אנחנו? שורה ארבע עשרה,

38:39 דובר 1 נכון? אז האותיות שבמאמרות הן כללות המשכת החיות והאור והכוח ממידותיו של הקדוש ברוך הוא לברוא עולמות מאין ליש ולהחיותן ולקיימן כל זמן משך רצונו יתברך. ומכללות המשכה והארה גדולה זו של היהי רקיע, של המאמרות, האיר השם והמשיך ממנה תולדותיה כיוצא בה, שזה הצירופים. וענפיה, שזה כבר החילופים, הן תולדות והמשכת האור מהאותיות, הן חילופי האותיות ותמורותיהן. וברא בהם ברואים פרטיים שבכל עולם. אז הכללות, העולמות והרקיעים זה מהמאמרות הכלליים וצירופיהם, והברואים הפרטיים שבכל עו-- שבכל עולם זה כבר מהחילופים והתמורות. וכן גם זה עוד לא הספיק בשביל לברוא עולם גשמי. אז האיר השם עוד והמשיך והוריד הארה דהארה דהארה. הארה, כן, שלישית כבר מהארות האותיות, וגם זה עוד לא הספיק. אז כן המשיך עוד והוריד עד למטה מטה בבחינת השתלשלות, עד שנברא הדומם ממש כאבנים ועפר. ושמותיהם אבן ועפר הם חילופים דחילופים כולי, תמורות דתמורות כולי, כנ"ל. אז נמצא ש... האחדות ה-ה-האלוקית הפשוטה של אין עוד מלבדו זה לא רק שאין שום נברא מלבדו, אלא הוא עצמו אחד. אחד באופן של אחדות פשוטה. הרי יש ספירות, הספירות זה רק הוא בעצמו. אבל הוא אומר מאמרות, זה המשכה שלו עצמו. אבל המאמרות יש להם אותיות. האותיות זה רק גילוי שלו. אבל הוא מחיה נבראים פרטיים. אדרבה ואדרבה, פה אנחנו רואים שהוא עצמו אחד הפשוט שלא מתחלק בכלל. נשלם חלק שני בעזרת השם יתברך ויתעלה.

40:50 דובר 8 ברוך השם.

40:56 דובר 1 אה, איגרת התשובה שנתחיל-- אתם רוצים שבוע הבא להתחיל איגרת התשובה?

41:05 דובר 8 שבוע הבא תשובה.

41:06 דובר 1 שבועיים לא משנה.

41:10 דובר 8 מה האלטרנטיבה?

41:11 דובר 1 כן, ברור. האלטרנטיבה או, או, אה-

41:15 דובר 8 לא, אני עושה את זה בסדר.

41:16 דובר 1 או את-- או זה או להתחיל מההתחלה עוד פעם. לא יודע. יש, יש, אה, שיעורים כאלה שלומדים רק את החלק הזה, כאילו חוזרים עוד פעם-

41:23 דובר 8 לא, זה יפה שמתקדמים, זה כיף ככה, לראות ככה את ההתקדמות.

41:26 דובר 9 מה דעתך על...

41:28 דובר 8 יפה.

41:29 דובר 9 אולי את כל זה-

41:30 דובר 1 אז נגיד עוד מילה אחת ל-ל-לסיום, ש... איפה מוזכרת בתניא איגרת התשובה? מה ש-- דיברנו על זה פעם, פעמיים, שלוש אפילו, אפילו. אה?

41:43 דובר 8 פרק ראשון אולי.

41:45 דובר 1 לא. ב... כשהרבי מ-מתחיל לבאר את עבודת-- הרי החלק הראשון מבאר את עבודת השם. אני-- איך, איך יהודי צריך לעבוד את השם? כן. לא דורשים ממך גדולות ונצורות, דורשים ממך שתשמור מצוות. זה הכל. אי אפשר בלי אהבת השם. לא דורשים ממך אהבה בשמיים, רק אהבה כזאת שמביאה לידי קיום המצוות. איך את זה אני אעשה? אז קודם כל הוא אומר תשמע, יש לך מה כוחות הנפש שלך. יש לך יצר טוב, יש לך יצר הרע והם נלחמים ביניהם, וכדי שאתה תוכל לעמוד במלחמה אתה צריך לסגל לעצמך ביטחון בהצלחה ואמונה ב-בזה ו-ולדעת שאתה, אה, ל-לא, לא להחזיק מעצמך ליותר ממה שאתה באמת. אחרי שהוא גומר את כל ההכנות שם עד פרק ט"ז, אז כל ההכנות זה חמישה עשר פר-- ט"ז זה חמישה עשר? שש עשרה.

42:46 דובר 8 שש עשרה.

42:47 דובר 1 ש-ש-שש עשרה פרקים של-

42:49 דובר 8 ט"ו.

42:50 דובר 1 המ? ט"ו, ט"ז. עד סוף פרק ט"ז זה ה... מי נמצא ומה נמצא ולקראת מה הולכים. פרק י"ז איך עובדים את השם. שמה זה מתחיל. איך מתחילה עבודת השם, על מה צריך להתבונן ואיך מעוררים את האהבה. מה הוא מסביר בפרק י"ז עצמו לפני שמתחילים? יש שמה עוד שורה אחת. תדע לך, כל מה שאנחנו מדברים מפה, אדמו"ר הזקן אומר שם, מכאן מפרק י"ז והלאה, אם בן אדם לא עשה תשובה הוא לא יכול להתחיל לעבוד את השם.

43:26 דובר 8 מה המילים המדויקות?

43:28 דובר 1 אה?

43:28 דובר 8 מה המילים המדויקות?

43:29 דובר 1 המילים המדויקות? אוף. אי אפשר ל-ל-לרשעים לעש-- אה, לעבוד את השם כי, כי, אה, ליבם ברשותם ואין-- ליבם ברשות מוחם ואין מוחם-- אצל הרשעים המוח לא שליט על הלב. כל העניין של עבודת השם זה מוח שליט על הלב. אדם שעשה עבירה משהו התקלקל שמה. הדבר שהתקלקל שהמוח כבר לא שליט על הלב. אז רגע, תעצור, תעשה תשובה, אחר כך תחזור לפרק י"ז ותתחיל ללמוד את התניא. אז היות ואדמו"ר הזקן כנראה מחזיק מכולם לבינוניים, שאף אחד לא צריך לעשות תשובה, אז רק בסוף אחרי שהוא הסביר את כל העניינים והוא הוסיף עוד את, את שער היחוד והאמונה, הסביר, הסביר את הכל, כל העניינים מההתחלה לסוף. אומר רגע, רגע, רגע, יש עוד כאלה שצריך לשלוח להם איגרת. שמתם לב לשם? לחלק הראשון לא קוראים איגרת ל...

44:32 דובר 10 ליחוד.

44:33 דובר 1 למה לחלק ה-- הרי כך ר' יוסף[?]. למה, למה אדמו"ר הזקן קרא איגר-- זה, זה, זה מאמר חסידות בדיוק באותו סגנון של תניא. קוראים לזה איגרת. מה ההבדל? זה מכתב למי שהלך רחוק.

44:49 דובר 10 יש

44:49 דובר 1 אז זה בעזרת השם נעשה בפעם הבאה.

44:53 דובר 10 איך אתה?

44:54 דובר 1 לא מוחל. תברך את המקום. נפש עבודה.