שער היחוד והאמונה פרק ו'

00:01 דובר 1 ערב טוב, אנחנו אוחזים בפרק ו' של שער היחוד והאמונה. פרק ו' זה ה-הסיכום של כל מה שלמדנו עד היום. פרק ו' זה פשוט פרק של סיכום. לא נראה פה ממש דברים חדשים. כמובן, מהזווית של הסיכום אז זה נראה אחרת לגמרי, אבל לא איזשהם דברים שעוד לא למדנו אותם. אמ, שער היחוד והאמונה, כמו שאמרנו כשהתחלנו ללמוד אותו, אדמו"ר הזקן שואל בהתחלה, איך ש-- מיד בתחיל-- בהתחלה בשורה הראשונה ש... כתוב: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", אז זו מצווה שכל יהודי צריך להשתדל, להתאמץ, להתייגע, להשיב אל ליבו שהשם הוא אחד, שבשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. ועל זה הוא שאל, מה פירוש אין עוד, אמ, שבשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד? מישהו יעלה על דעתו ש-שיש איזשהו פסל או לא יודע איזה אל הים מתחת לאדמה? האדם-- מדברים עם יהודי, אדם נורמלי לא עולה על דעתו שיש עוד אלוקים. מה המאמץ כל כך? "וידעת" — לא צריך בשביל זה מאמץ גדול. כל אדם, כל יהודי לפחות יודע באופן טבעי פשוט, וגם אפילו גוי כשמסבירים לו בשכל פשוט אז הוא מבין שיש רק השם אחד. זה לא משהו שקשה להבין אותו. למה התורה כל כך מזהירה, "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה'..." מה-מה זה כל האריכות? מה זה כל ההדגשה של התורה? אז אמר, אמר אדמו"ר הזקן שם בהתחלה שכדי להבין את זה אז צריך להבין מה-- איך, איך הקדוש ברוך הוא בורא את העולם. ואז הוא התחיל להסביר איך הקדוש ברוך הוא בורא את העולם. את ההסבר הזה עוד לא גמרנו, או למעשה כמעט

01:52 דובר 1 גמרנו אותו בשבוע שעבר והיום אנחנו מסיימים אותו. מה הייתה הנקודה של ההסבר? שהקדוש ברוך הוא כשהוא בורא את הנבראים הוא לא-- זו לא בריאה של יש מיש. לא, הוא לוקח משהו שכבר היה ועושה מזה משהו אחר. הקדוש ברוך הוא בורא את כל הנבראים, את כל העולם יש מאין. זו הנקודה. והיות והעולם נברא יש מאין, אז הוא הוכיח והראה במשלים והסברנו את זה באריכות, היות והבריאה של העולם יש מאין, מוכרחים לומר שהנבראים בטלים במקורם ושורשם כמו שאור השמש בטל בתוך גוף השמש לפני שהוא בכלל יצא מהשמש החוצה, שכל העולם, כל הנבראים בטלים במציאות. זה מה שהוא אמר. אז היות והנבראים, העולם כולו בטלים במציאות, אז ברור שהשם הוא אחד. כן? על זה הוא שאל אחר כך שאלה: איך זה, איך אתה אומר שה-ה-ה... אה, אם הנבראים באמת בטלים במציאות, הם באמת לא קיימים, אז איך הם, איך הם מרגישים את עצמם קיימים? מה זה סתם, אה, אשליה? ואם הם, ואם זה סתם כל ה, כל ה-הרגשה של הנבראים שהם קיימים, ההרגשה שלנו שאני חי, אני נושם, שיש פה עולם, אם זה הכול רק אשליה, אז בשביל מה, מה, מה כל הערך של תורה ומצוות? אם הקדוש ברוך הוא ממילא נמצא פה וממילא מקיים את הכול, ממילא מהווה את הכול. הרי תורה ומצוות זה בשביל להמשיך אלוקות בעולם. אם כל העולם זה אלוקות, לא צריך תורה ולא צריך מצוות. אז כדי להסביר את העניין הזה הוא הסביר את הצד השני, שיש, אה, "שמש ומגן הוי"ה אלוקים". הקדוש ברוך הוא יש לו גם לא רק שם הוי"ה, מידת החסד שמהווה את הנבראים, אלא יש גם שם אלוקים שהוא

03:51 דובר 1 מגן ונרתיק לשם הוי"ה, שהוא עושה שתי פעולות, אמרנו. על זה הסברנו באריכות מה הן שתי הפעולות שהמגן והנרתיק, ששם אלוקים, עושה. דבר אחד, הוא מעלים בפני הנבראים שהם לא ירגישו את הגילוי האלוקי, הם לא ירגישו את האור שמהווה אותם. על זה שאלנו-- אני חוזר על הכול בקצרה, על כל התוכן, כלומר על המהלך, לא על ההסבר. אה, על זה הוא שאל: מה זה יעזור שהם לא ירגישו אם אתה שם... כן, אה, זה כמו שאדם עושה, אה, יש פה שמש, השמש מאירה והוא עכשיו עושה צל עם היד. כן? אז אם אתה תיקח את היד, הצל לא יישאר. אין צל בלי יד. כן, אם כל העולם זה רק איזשהו צל שנעשה ממשהו שהסתירו את האור, אז תוריד את ה-- תוריד את ה-- את ה-- את-את הצל. תוריד את ההעלם. אין פה מציאות, אין פה כלום. אז, אז מה זה יעזור שמסתירים בפני הנבראים את מקורם ושורשם? אם אתה מסתיר אותם, אם אין מקור, אין נבראים? אז על זה הוא הסביר ששם אלוקים, שהוא מסתיר בפנינו את ה-- האור המהווה, את הכוח הפועל בנפעל או כל השמות היפים שקראנו לו, אז ה-- יש לו עוד תכונה. הוא לא רק מסתיר, הוא גם, אה, יש לו מציאות. הוא כלי. מה זה כלי? כלי, למשל כלי של-- הנה הכד הזה, כן? מכניסים בתוכו את המים. אז ה-- פה טוב, זה כד שקוף, אבל כלי שהוא עשוי מחרס שהוא אטום, כשמכניסים בתוכו את המים, את הנוזל, הוא לא רק מסתיר אותם, הוא גם מגביל אותם. יש-- יכול להיכנס כך וכך כמות. לא יכול להיכנס יותר. ה-- שם אלוקים הוא לא רק מסתיר

05:54 דובר 1 בפני הנבראים את מקורם ושורשם, הוא גם מגביל את האור האלוקי, מצייר אותו בצורה שזה יהיה של אותיות, שזה יהיה, אה, אדם וזה יהיה מלאך וזה יהיה עץ וזה יהיה ציפור וכן הלאה. אז, אז יצא שבריאת הנבראים היא שילוב של שם הוי"ה שמהווה, שזה רק ההוויה הבסיסית האינסופית. אבל אם היה רק שם הוי"ה שמהווה, לא היה שם אלוקים, לא היו נבראים. הכל היה אינסוף. כל, כל נקודה הייתה אינסוף, לא היה נברא. הקדוש ברוך הוא רצה עולם של נבראים, של מוגבלים, אז לכן הוא עשה גם שיהיה שם אלוקים. ואז בשילוב שלהם זה מהווה את המציאות וזה מגביל אותה, שיהיה חלוקה ופרטים ושלא ירגישו את מקורם ושורשם, ולכן יש עולם ויש מציאות. ולכן שייך לקיים תורה ומצוות וצריך להחדיר ולגלות את האלוקות בעולם. עד פה פחות או יותר מה שהוא הסביר. על זה שאלנו עוד, סליחה, עוד נקודה אחת. הרי כל המטרה הייתה להסביר שאין עוד מלבדו. נכון? זה מה שרצינו להסביר. מה הסברת לי שאין עוד מלבדו? שיש רק כוח המהווה וכוח המגביל. שם הוי"ה ושם אלוקים. נכון? זה מה שהסברנו. נו, מה זה? אז אתה כבר אומר שזה שניים. שם הוי"ה ושם אלוקים זה לא אחד, זה שניים. כן? אז איך אתה אומר לי שאין ריבוי באלוקות? אז הוא הסביר, לא, זו לא שאלה קשה, כי במקורם ושורשם שם הוי"ה ושם אלוקים זה אחד. עד פה היה הביאור. אחר כך שאלנו על זה שאלות ותירצנו את התירוצים. זה היה בשיעור הקודם ופה עצרנו. אה, כדי להשלים את הביאור של עניין אחדות השם, ייחוד השם, אה, חסר לנו עוד שני פרטים שבהם אנחנו נטפל

08:03 דובר 1 עכשיו. עניין אחד שלא הסברנו, זה דיברנו על זה בסוף השיעור הקודם, מי שזוכר, שלגבי שם הוי"ה, שם שמהווה, אז אמרנו למה קוראים לו י-ק-ו-ק? למה הוא מלשון הוויה קוראים לו הוי"ה? כי הוא מהווה. כן, זה השם שלו, כי זה מה שהוא עושה. למה לשם אלוקים, שם הגבורה, הצמצום והכלים, למה קוראים לזה אלוקים? שם הוי"ה מאוד ברור למה קוראים לו הוי"ה, י-ק-ו-ק. שם אלוקים, למה קוראים לו אלוקים? הנקודה הזאת עוד לא הסברנו, ומהנקודה הזאת, אחרי שתובן הנקודה הזאת בתחילת, בעניין בתחילת הפרק בקיצור, אז הוא עובר לעניין המרכזי של הפרק שבו הוא פורש בפנינו את המשמעות של כל מה שלמדנו מהתחלה ועד פה. אז בואו נסתכל בפנים. פרק ו'. והנה שם אלוקים. אמרנו שאנחנו מתחילים להסביר קודם כל מה הקשר בין שם אלוקים לפעולה שהוא עושה. והנה שם אלוקים הוא שם מדת הגבורה והצמצום, ולכן הוא גם כן בגימטריא הטבע. מה הקשר בין שם אלוקים לזה שהוא מצמצם? לזה שהוא כלי, לזה שהוא מגביל? זה שהגימטריא שלו זה הטבע. נו, ואם הגימטריא שלו זה הטבע, לכן, לכן זה קשור לזה שהוא מגביל. מה הקשר? אז הוא מסביר מיד. לפי שמסתיר האור שלמעלה המהוה ומחיה העולם. מה עושה הטבע? הטבע מסתיר... כשאנחנו מסתכלים על הטבע, על כוחות הטבע, מה שקוראים היום פיזיקה, כן, הכוחות שפועלים בטבע, אנחנו לא רואים שהם כוחות אלוקיים. אנחנו לא רואים שמקורם אלוקי. זה נראה לנו... הכוח האלוקי מוסתר בתוך הטבע. אנחנו רואים את הכוח, אנחנו רואים את חוקי הטבע, אבל אנחנו לא רואים את האלוקות שבפנים. הטבע, מה עניינו של טבע מלשון טבעו בארץ שעריה? טבע, טבוע. האלוקות טבעה בתוך הטבע. לא

10:46 דובר 1 רואים אותה, היא מוסתרת.

10:48 דובר 2 יפה.

10:49 דובר 1 אז זו סיבה ראשונה ששם אלוקים, אה, שהכוח שמגביל ומסתיר נקרא אלוקים. למה? כי הוא גימטריא הטבע. מה עושה טבע? טבע זה דבר כזה שהוא מעלים, מסתיר. מלשון לטבוע, כמו שהים מכסה על כל מה שבתוכו. וסיבה נוספת, או זה הצד השני של אותו עניין. הוא לא רק מסתיר. נראה כאילו העולם עומד ומתנהג בדרך הטבע. מה הסיבה שהטבע מעלים ומסתיר? בגלל שהעולם עומד ומתנהג כל הזמן אותו דבר. ברגע שיש איזשהו שינוי בטבע אנחנו קוראים לזה נס, נכון? ואז ברור לי שפה הקדוש ברוך הוא התערב, כי על זה, זה לא על פי כוחות הטבע, לא היה צריך להיות ככה, היה צריך להיות משהו אחר, נכון? מה ההוכחה שלי שפה יש גילוי אלוקות? כי פה הטבע לא עובד, הכוחות לא עובדים, אממ?

12:07 דובר 2 אמרתי לך שזה לא...

12:08 דובר 1 אה, כוחות הטבע פה פתאום הפסיקו לעבוד. משהו, השתבש פה משהו. מה זה השתבש? זה הטבע שלהם. איך זה יכול להיות? יש פה התערבות אלוקית, אלוקית. זאת אומרת, מה המשמעות? מה גורם להסתר? זה שזה נמשך תמיד. עצם זה שהכוח, הכוחות שהקדוש ברוך הוא הטביע בטבע הם כל הזמן אותו דבר מתנהגים, כן. אנחנו עושים ניסוי, כן, רוצים לבדוק האם, אה, קפה חם גורם כוויה. כן, אז אתה שופך אותו ותמיד כשתשפוך, תמיד זה יגרום כוויה.

12:49 דובר 2 הטבע זה גם הקטע של חקיקה וגם הקטע של טבע כאילו, מלשון טבע.

12:52 דובר 1 כן, כן, כן, כן. שני, שני, בטבע יש את שתי המשמעויות האלה בדיוק. אחד מלשון חקיקה, זה הטבע שלו, זה תמיד אותו דבר, ככה הוא מתנהג.

13:01 דובר 2 אה.

13:02 דובר 1 מצד שני, בגלל שהוא תמיד ככה מתנהג, שזה הטבע שלו, לכן האלוקות טבועה בתוכו. לא רואים אותה. אז זה הקשר מדוע השם אלוקים, מדוע הכוח שמעלים ומסתיר ומגביל נקרא אלוקים? כי ממנו, ממנו יוצא... הוא הכוח שמגביל, שעושה את ה... שפועל את הכוחות האלה, כוחות הטבע, ובגלל שהוא פועל את הכוחות האלה באופן תמידי, לכן לא רואים שזו אלוקות, לכן זה מסתיר. ערב טוב. טוב, אנחנו התחלנו לעשות, אמרנו, אמרנו, עד שהגעתם לא אמרנו הרבה, רק אמרנו שפרק ו' הוא סיכום על כל מה שלמדנו עד היום, והרבי הזקן התחיל להסביר מה זה שם, מה הקשר בין שם אלוקים לבין השם. למה לכוח הצמצום קוראים אלוקים? למה אין לו איזה שם אחר? להוי"ה קוראים הוי"ה כי הוא מהווה. למה לאלוקים קוראים אלוקים? כי אלוקים זה בגימטריא הטבע. נו, אז מה? אמר, טבע זה כמו שאמרה יפה, מי אמרה פה?

14:31 דובר 2 חני.

14:32 דובר 1 חני. המורה חני אמרה שטבע זה גם מלשון, אה, הטבעה, חקיקה, וגם מלשון טביעה, שטובעים חס ושלום ב... מה?

14:45 דובר 2 בבריכות.

14:46 דובר 1 לא, לא צריך...

14:47 דובר 2 ונהר.

14:47 דובר 1 כן, לא צריך להטביע מישהו בשביל זה. אפשר גם לזרוק מטבע שתטבע בתוך הים ולא יראו אותה. כן.

14:53 דובר 2 גימטריא זה נחמד, אבל למה זו גימטריא?

14:56 דובר 1 כן, זה עוד עניין. זו שאלה יפה, אבל...

14:58 דובר 2 למעלה.

14:59 דובר 1 מה?

14:59 דובר 2 להראות לקדוש ברוך הוא את זה.

15:01 דובר 1 לא, לא, אני לא, לא ראיתי את זה מפורש. היא שואלת למה זה לא בשם הוי"ה כתוב מפורש, הוי"ה מלשון מהווה. אני מבין. אלוקים למה, למה זה רמוז בגימטריה? אז לא ראיתי מפורש את התשובה לשאלה, אבל לכאורה זה בגלל שבשם אלוקים יש עוד כמה וכמה פירושים אחרים. חוץ ממה שהוא כוח הצמצום, יש בשם אלוקים, יש, אה...

15:26 דובר 2 רעיון, לא?

15:28 דובר 1 אה, יש כתוב ב... לא זוכר, בשני נדמה לי. פלג, אה, פלג אלוקים, יש אלוקים חיים, יש שורש בחינת אלוקים, יש, יש כל מיני עניינים אחרים ששייכים לשם אלוקים, והכול קשור, הכול קשור לכוח הצמצום, אבל לאו דווקא לעניין הזה של הסתר. אולי זו התשובה, אני לא בטוח. על כל פנים, אוקיי, אז הבנו למה השם אלוקים נקרא, למה כוח הצמצום נקרא אלוקים. הוא ממשיך.

16:06 דובר 2 איזה שורה אמרת?

16:07 דובר 1 אה, שורה חמש. "ושם אלוקים זהו מגן ונרתק לשם הוי"ה, להעלים האור והחיות הנמשך משם הוי"ה ומהווה מאין ליש, שלא יתגלה לנבראים ויבטלו במציאות". כן? אז יש לנו את המשחק כוחות הזה. שם הוי"ה הוא זה שמהווה את הנבראים. אבל כדי שהנבראים לא יתבטלו במציאות ולכל אחד יהיה צורה בפני עצמו והוא ירגיש את עצמו למציאות, אז בשביל זה יש את שם אלוקים שהוא פועל. הוא הכלי שפועל את הציור בשם, בשם הוי"ה בכוח החסד. "הרי נמצא כביכול שבחינת גבורה זו וצמצום זה הוא גם כן בחינת חסד". עד היום תמיד ידענו שחסד וגבורה זה שני הופכים. חסד הוא רוצה לתת וגבורה רוצה לא לתת. החסד רוצה להשפיע והגבורה רוצה לצמצם. הגבורה... ו-ו-ואז הייתה לנו את השאלה: איך יכול להיות שיש, אם חסד וגבורה זה שניים והם שניים כל כך שונים והם הפוכים, איך אתה אומר לי שאין ריבוי בשם אלוקים? מה הייתה התשובה? בשורשם הם אחד. נו, התשובה הייתה מצוינת שמה, אבל אם בשורשם הם אחד, טוב ויפה, ופה למטה, פה למטה הם שני הופכים והם עדיין כוחות אלוקיים. אז איך זה שאין ריבוי באלוקות? אז הוא בא ועונה שבחינת גבורה זו וצמצום זה הוא גם כן בחינת חסד. זאת אומרת יש גבורה וצמצום שזה לא חסד, אבל הגבורה הזו, ולא נדבר עליה פה עכשיו. דובר עליה, דיברנו עליה בזמנו בפרק... בתחילת התניא, פרק ו' שם. הגבורה הזאת של שם אלוקים היא חסד. מה פירוש? איך גבורה יכולה להיות חסד? כדי שיוכלו להיות נבראים מוכרח להיות צמצום. אז מה המטרה של הצמצום?

18:23 דובר 2 שיהיו נבראים.

18:24 דובר 1 שיהיו נבראים. כדי להשפיע משהו למישהו צריך שיהיה מישהו. אם לא תהיה גבורה אז לא יהיו נבראים, לא יהיה למי להשפיע. אז כל המציאות הזאת שיכול להיות מישהו שישפיעו לו מתאפשרת רק בזכות כוח הגבורה, וכוח הגבורה הזה הוא בכלל לא גבורה, הוא חסד.

18:50 דובר 2 גבורה שבחסד או חסד שבגבורה.

18:52 דובר 1 יפה מאוד שאת מקשרת את זה ביחד. זה באמת קשור. זה באמת אפילו אותו עניין ממש. זה מדובר על גבורה שבחסד. למי שלא... מי שפחות קצת. אמ, זה נקרא התכללות המידות. כשה... וכל אחת מהמידות, מה... מכוחות הנפש שלנו, אה, כמו שהם באים אצלנו, אצל האדם, זה כלול מכל הכוחות. זאת אומרת בכוח החסד יש את כל הכוחות האחרים שהם כלולים בו. מה פירוש הכוחות האחרים? למשל חוכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה וכו'. מה פשוט... מה פירוש, אמ, אה, חסד שבחסד? מה זה גבורה שבחסד? מה פירוש ההתכללות הזאת? ההתכללות הזאת פירושה שחסד זה האור. למה אני מתכוון? זה התוכן הפנימי. הגבורה שבחסד או הנצח או ההוד שבחסד זה איך זה בא לידי ביטוי. הכוונה שלי לעשות, להשפיע בה עכשיו באופן של חסד. אני לא רק, אני לא רק נותן חסד, אלא עושה את זה גם בכלי של חסד. למשל, כשאימא עכשיו, אה, מאכילה את התינוק, כן? אז היא עושה את זה מתוך אהבה, מחיבה, כן? עם פנים מאירות. היא לא רק נותנת לו משהו לאכול, היא גם עושה את זה ב-ב-בכלי של... כן? מצד שני, יש בזה באותה פעולה עצמה גם את עניין הגבורה שבחסד. זה לא רק חסד שבחסד, זה גם חסד שבחסד וגם גבורה שבחסד. מדוע? אם האימא תגיד שהיא כל כך אוהבת את התינוק, היא רוצה ש... לתת לו, אה, בשר על האש. זה לא יעבוד. הוא יישאר רעב. כן? היא צריכה להגביל ולתת לו רק את מה שמתאים לו. אז עוד פעם, היא מגבילה, לא נותנת לו את כל מה ש... או כשמי ש... ההורים מגבילים את הילד שלהם. כן? הם מגבילים אותו לטובתו, הם

21:08 דובר 1 רוצים בטובתו. זה נקרא גבורה שבחסד. זה מוזכר לגבי, אה, גבורות גשמים. אם הקדוש ברוך הוא היה מוריד את הגשם מהעננים בבת אחת היה, היה פה מבול. העולם היה נ... בבת אחת נמחק כמו בימי נח. וכשהקדוש ברוך הוא מוריד את הגשם בטיפות, טיפות, זה נקרא גבורות גשמים. מצד אחד יש פה עניין של גבורה, שהקדוש ברוך הוא מחלק את המים לאין־ספור טיפות קטנטנות. מצד שני, המטרה של הגבורה הזאת היא כדי שירווה את הארץ ויולידה ויצמיחה, ויהיה צמיחה כדי שהארץ תוכל להוציא. זה, זה נקרא גבורה שבחסד. הכלי, הפעולה הוא של גבורה. ו... אז גם פה ב... והאור, המטרה היא חסד. גם פה הקדוש ברוך הוא רוצה להשפיע. איך הוא עושה את זה? על ידי הכלי של הגבורה והצמצום. אז יוצא ששם אלוקים הוא בכלל לא משהו אחר משם הוי"ה. זה אותו אחד, זה אותה מטרה. זה אותו הקדוש ברוך הוא בשביל אותה מטרה. זה לא שניים בכלל. גם פה, כמו שהם פה למטה, הם עדיין מאוחדים. "גבורה זו וצמצום זה הוא גם כן בחינת חסד שהעולם ייבנה בו, וזוהי בחינת גבורה הכלולה בחסד". ונראה מהתכללות המידות זו בזו... ו"הנה מהתכללות המידות זו בזו" נראה לעין דבר נוסף. "דאיהו וגרמוהי חד". אצל זה שהמידות מתכללות עד שהם אחד ממש. איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שגבורה וחסד יתחברו ביחד? זה רק בגלל שיש פה... כמו שאצלי, כן? כשאני עושה פעולה של גבורה שבחסד, אני בן אדם אחד. כן? זה שאני עושה עכשיו פעולה שמשולב בה גם עניין של גבורה וגם עניין של חסד. איך אני יכול לעשות... איך יכול להיות שגבורה וחסד בפעולה אחת? כי בשתיהן, גם בגבורה וגם

23:23 דובר 1 בחסד נמצא אותו האני. גבורה וחסד הם שני דברים, מצד עצמם הם שני דברים הפוכים. כן? אש ומים לא יכולים להתחבר ביניהם. אבל כאשר אותו הקדוש ברוך הוא עושה פעולה שיש בה את שניהם ביחד, הם מתחברים בגלל שהקדוש ברוך הוא נמצא פה. והיות והקדוש ברוך הוא נמצא בתוכם, אז הם באמת לא שני דברים הפוכים. עכשיו הם דבר אחד ממש. וזה מה שכתוב בזוהר, "דאיהו וגרמוהי חד", שהן מידותיו, כי מאחר שהן בייחוד גמור עמו לכן הן מתייחדות זו בזו וכלולות זו מזו. כמאמר אליהו: "ואנת הוא דקשיר לון ומייחד לון". מצד עצמם המידות הן לא קשורות ומיוחדות, הן שני הפכים. מצד גילוי הקדוש ברוך הוא, גילוי אור אין סוף בתוכם, לכן הן שתיהן ביטוי שלו. "ובר מינך לית יחודא בעילאי" וכו'. כן, אפילו בעליונים. אם אתה לא היית שם לא היה שום ייחוד. אחרי שהבנו את... בעצם סגרנו את כל הפינות. כן, שאיך נברא העולם ומה זה כוח החסד ומה התפקיד של כוח הגבורה ואיך זה קורה עם כל הפרטים בדיוק. עכשיו אנחנו חוזרים לשאלה שהייתה בשורה הראשונה של שער היחוד והאמונה. וזהו שנאמר "והשבות אל לבבך". עכשיו אפשר להבין סוף סוף מה רוצה מאיתנו התורה כשהיא אומרת אנחנו צריכים להתייגע על אמונה באחדות ה'. לכאורה, אם כל העניין זה לדעת שה' הוא האלוקים ואין עוד אלוקים בעולם, בשביל זה לא צריך להתייגע. אז אני מבין שכל הפסלים של, של העול-עול- של אומות זה סתם. זה... למה שבן אדם יחשוב שאיזה פסל הוא מרע או מיטיב? צריך להיות, אני לא יודע, קצת פסיכי בשביל להאמין כזה דבר. אתה בנית פסל ואתה מאמין שזה עושה

25:49 דובר 1 לך את החיים יותר טובים או פחות טובים? מאיפה זה מגיע, כזאת אמונה?

25:55 דובר 4 אנחנו יכולים להבין את זה.

25:57 דובר 1 מממ?

25:57 דובר 4 אנחנו יכולים בכלל להבין למה אתה מתכוון.

26:00 דובר 1 כן. ויש הרבה אנשים גם היום. אומרים שהיום רוב העולם עדיין מאמינים בזה.

26:05 דובר 4 יכול להיות.

26:05 דובר 1 אה?

26:06 דובר 4 ממש.

26:07 דובר 1 רוב האנשים בעולם חיים בסין והודו. זה פשוט-

26:15 דובר 4 נושאים מאוד שונים.

26:18 דובר 1 נכון להיום עדיין רוב העולם בגשמיות.

26:22 דובר 4 שכולם אל אחד. לא חשוב איזה כוח.

26:26 דובר 1 רוב העולם עדיין היום-

26:28 דובר 4 זה הודו.

26:30 דובר 1 גם בסין. לא רק בהודו.

26:32 דובר 4 כן.

26:33 דובר 1 רוב ה... אני לא יודע אם זה רוב היום, אבל על כל פנים.

26:37 דובר 4 המזרח. בסין יש מיליארד ומשהו.

26:41 דובר 5 קראתי בוויקי יש שמונה מיליארד בעולם ויש חמש עשרה מיליון יהודים. מדהים, לא?

26:51 דובר 1 אז באמת יש, יש איזה... אבל כשאדם קצת פותח את העיניים ומתחיל לחשוב אז ברור שזה שטות. לא צריך בשביל זה, והתורה לא צריכה בשביל להגיד לנו שלא נאמין בפסלים. התורה לא צריכה להגיד "וידעת היום והשבות אל לבבך שה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת". אין, אין, אין עוד בוס בעולם. הוא הבוס היחידי. בשביל זה לא צריך כזה "וידעת והשבות אל לבבך". מה צריך כן "וידעת והשבות אל לבבך"? משהו אחר לגמרי.

27:14 דובר 4 עוד דבר נוסף.

27:16 דובר 1 שאין עוד מלבדו. הפירוש שגם השמיים והארץ עצמם הם לא דבר נוסף. לא שבשמיים אין אלוקים נוסף, אלא שהשמיים הם לא דבר נוסף וגם הארץ היא לא דבר נוסף, כי הכל בטל במציאות במקורו ושורשו. זהו שנאמר "והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים". פירוש ששני שמות אלו הם אחד ממש, שגם שם אלוקים המצמצם ומעלים האור הוא בבחינת חסד, כמו שם הוי"ה. משום שמידותיו של הקדוש ברוך הוא מתייחדות עמו בייחוד גמור, והוא ושמו אחד, שמידותיו הן שמותיו. אם כן, ממילא תדע שבשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד. מה פירוש אין עוד? לא שאין עוד אלוקים, אלא פירוש שגם הארץ החומרית שנראית יש גמור לעין כל, היא, הארץ החומרית, אפילו, אפילו היא אין ואפס ממש. לא תגיד השמיים, אלא תגיד השמיים זה משהו רוחני כזה. אבל אפילו הארץ החומרית היא אין ואפס, אין עוד מ-- אין ואפס ממש לגבי הקדוש ברוך הוא. למה? כי שם אלוקים, שהוא זה שמראה לנו כאילו הארץ היא מציאות בפני עצמה, אז הוא עצמו אינו מעלים ומצמצם אלא לתחתונים ולא לגבי הקדוש ברוך הוא. יש, יש, יש מושג, אה, לא יודע אם שמעתם על זה, אולי כן. אין עצם מסתיר על עצם. מכירים את המושג? יש מושג ב-- לא יודע אם זה המקור בחסידות או אפילו כבר בקבלה. אין עצם מסתיר על עצם, וזה מופיע גם בהלכה. אפילו בשולחן ערוך. אה, כש-- א-- בשביל לברך צריך כיסוי ראש. כן? מה צריך לכסות את הראש? כל דבר. שים על זה כובע, כיפה, פאה, חתיכת נייר, מגבת.

29:09 דובר 6 חוץ מהיד שלך.

29:10 דובר 1 אה?

29:10 דובר 6 חוץ מהיד שלך.

29:11 דובר 1 אז אפשר גם עם יד. תבקש מהחבר לשים לך יד על הראש. אתה יכול לברך. הכל בסדר, הראש מכוסה. אבל תשים את היד שלך, פתאום לא. מה קרה? מה ההבדל בין יד שלי-- יד שלו יותר טובה מהיד שלי? אין עצם מסתיר על עצם. אני לא יכול להסתיר על אני. איך זה אני? היד זה אני וראש זה אני. איך אני יכול להסתיר על אני? אי אפשר. זה הכלל. היות ושם אלוקים הוא אחד עם שם הוי"ה, זה לא שני דברים שונים, זה שני ביטויים שונים של, של-- ה' הוא האלוקים. ה' הוא האלוקים. לא הפירוש ש-- אה, איך, איך בעולם מבינים מה זה ה' הוא האלוקים? יש את ה... יש מוישל'ה, הוא מנהל המפעל. כן? אז מנהל המפעל זה לא השם שלו, זה התפקיד שלו. מה מוישל'ה עושה? הוא מנהל את המפעל. כן? אז איך מבינים בעולם? הקדוש ברוך הוא, הוא שם הוי"ה. זה שם העצם. זה ככה קוראים לו. ואיך הוא מנהיג את העולם? שם אלוקים זה הכוח האלוקי שמנהיג את העולם. אז אלוקים זה המקצוע של הוי"ה. כן? הוא מנהיג את העולם על ידי אלוקים. הוא זה השם שלו וזה מה שהוא עושה. כ-כך מבינים בעולם. איך מבינים? זה, ז-ז-זאת ההבנה הפשוטה בפסוק. ככה המפרשים מסבירים. זה שמו וככה הוא מנהיג את העולם. מה מסבירה תורת החסידות? אומרת לא. הוי"ה האלוקים לא פירוש שהוי"ה מנהיג את העולם על ידי שם אלוקים.

31:00 דובר 6 ממש.

31:02 דובר 1 הוי"ה הוא האלוקים. אלוקים זה הוי"ה. זה לא מישהו אחר, זה אותו הוא. הוא הוא. והיות והוא הוא אז-- ואין עצם מסתיר על עצם, אז שם אלוקים לא מסתיר על שם הוי"ה. הוא מסתיר לגבי הנבראים, שאנחנו נרגיש מציאות, שאנחנו נרגיש נפרדים. כמו שאמרנו, האור, אחרי שהוא עובר את הזכוכית אז הוא נהיה ירוק. אם הזכוכית היא ירוקה, אז אחרי הזכוכית רואים ירוק. לא, אין שם משהו אחר. זה ירוק. האור השתנה? הוא נשאר אור. הוא יודע שהוא אור. הזכוכית צבעה אותו בצבע ירוק. הוא השתנה? הוא נשאר אותו דבר. אז אם זה משל, אולי כבר אמרנו את המשל הזה, אבל יותר לנקודה הזאת. משל על משל. אה, משל של משל. כשרב רוצה להסביר לתלמידים משהו, הוא משתמש במשל. עכשיו אנחנו משתמשים במשל. כן? אז ה-- מה עושה המשל? המשל לוקח דוגמה ממשהו אחר ומוצא את אותו עניין שכלי של הרב בדבר נמוך שהתלמיד יכול להבין אותו. עכשיו ככה, אם התלמיד הוא לא תלמיד, הוא ילד, הוא שומע רק את הסיפור על המלך והמלכה ש-- שהיה ככה וכך, היה סיפור, והוא מאוד נהנה מהסיפור. אפשר להגיד שבסיפור שהוא שומע אין שום דבר מהשכל של מה שרצו? אז השכל נמצא שם. אבל הוא מה הוא קולט? הוא קולט רק את הדבר העבה, רק את המוחשיות, את הסיפור.

32:37 דובר 7 יש ספר שכאילו קוראים לו במקרא, כל ה-- כל הספר זה כאילו רק סיפורים של משלים, ובסוף יש איזה דף של הסבר, אבל תמיד מדלגים על זה לשני חלקים. כאילו מאוד קשה.

32:50 דובר 1 כן, כן, כן, כן. למה? כי זה-- עכשיו.

32:52 דובר 7 כשהגעתי באמת אמרתי, מעניין מה המסר של המשל.

32:55 דובר 8 משלי מלך החסידות, כן, ויש גם את הקומץ שם של.

33:01 דובר 1 עכשיו, המשל מסתיר רק ל-ל-לתלמיד. לרב המשל לא מסתיר. אותו הרב שהמציא את השכל, הוא המציא גם את המשל. אצל הרב אין הבדל בין השכל לבין המשל. גם אחרי שהוא אמר את המשל, הרב מסתכל על המשל? הרב בכלל לא רואה את המשל. הרב רואה-- הוא מס-- אומר לתלמיד את המשל, מה נמצא אצל הרב? נמצא לו הרעיון שהוא רוצה להסביר לו. הוא בכלל לא חושב על ה-- המשל לא מעניין אותו בכלל. כן, המשל מסתיר לתלמיד, הוא לא מסתיר לרב. למה? כי אין עצם מכסה על עצם. זה גם שלו. לכן גם הארץ, בשורה שבע עשרה, הארץ ומתחת לארץ אין ואפס ממש לגבי הקדוש ברוך הוא, ואינן נקראות בשם כלל, אפילו בשם עוד. מה זה עוד? עוד הוא לשון טפל. כמאמר רז"ל: יהודה ועוד לקרא. ישנו במסכת קידושין. מסכת קידושין דנה בקידושי אישה. אז שם, די בהתחלת המסכת, אנחנו רגילים שאדם נושא אישה, איש נושא אישה. אז הוא אומר לה מתחת לחופה, כשהוא נותן לה את הטבעת, ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", נכון? אז בתורה לא כתוב. בתורה לא כתוב שצריך להגיד "את מקודשת לי". בתורה כתוב ש"כי יקח איש אישה". למה אומרים את זה דווקא בלשון מקודשת לי? אולי הוא יגיד לה איזה לשון אחר של שייכות? הרי את אשתי. הרי אתתת במקום מקודשת לי, כן, הרי, הרי את שייכת לי, הרי את קנויה לי וכן הלאה. למה להשתמש דווקא במילה מקודשת? מי אמר שזאת המילה היחידה שאפשר להשתמש בה? אז הגמרא שם דנה באריכות, מביאה, לא זוכר, איזה עשר או עשרים או לא יודע, המון המון המון מילים ש... ודנה

35:19 דובר 1 לגבי כל אחד מהם. האם, האם כשאיש מקדש אישה והוא אמר את המילה הזאת, האם זה גם כן נחשב שהיא אשתו או לא? יש רשימה שלמה והגמרא דנה, וזה הוכחות ומפסוקים ופה ושם, זה דיון מעניין. אחד ה, אחד ה...

35:33 דובר 8 יש גם אפשרות שאפשר רק מקודשת.

35:36 דובר 1 לא, לא.

35:37 דובר 7 מקודשת בספק או מקודשת.

35:40 דובר 1 כן, יש כל מיני. חלק מהמילים זה בספק, חלק זה ודאי, חלק זה בכלל לא. זה צריך לראות. מזמן לא למדתי מסכת קידושין, אבל זה, זה התוכן של הדיון שם. על כל פנים, אחת מהמילים שהגמרא אומרת שמה זה מה קורה אם אדם אומר לאישה, והם כמובן דיברו קודם שהם רוצים להתחתן והם מסכימים שהם רוצים. עכשיו המילה שהוא משתמש, אומר: "הרי את חרופתי", את חרופתי.

36:14 דובר 7 עם

36:15 דובר 8 עם עדים. יש כאלה תוספות שככה יקדשו אותו.

36:21 דובר 1 אומרת הגמרא, מה זה חרופתי? מאיפה הוצאת לי חרופתי? שואלת הגמרא, אומרת, מה זאת אומרת? פסוק מפורש? כן. כתוב "שפחה נחרפת לאיש". יש פסוק שאם, אה, אה, אה, אה, חרו-- שפחה חרופה זה ש-- זה גדר בהלכה בתורה. תורה שבכתב. ש... יש אישה שהיא, יש לה דין של עבד, היא נמכרה לעב-לעבדות, אבל היא נמכרה רק חצי לעבדות. זאת אומרת, יום אחד היא שפחה ויום שאחר כך זה יום שלה. יום אחד היא שפחה, יום אחד זה שלה. היא... יום-- כן, חצי חצי. ביום הזה היא עבד, ביום הזה היא חופשית, חופשייה לעצמה. זה נקרא שפחה נחרפת שהיא-

37:08 דובר 8 שאלו חצי חצי.

37:09 דובר 1 מה?

37:09 דובר 8 יום אחד היא שלי, יום אחד לא.

37:10 דובר 1 אז הוא אומר לה "הרי את חרופתי". אז אומר-- אז אומרים הגמ-- אז אומרת הגמרא, בוודאי. אם הוא אמר לה, טוב, התורה עצמה אומרת ש-ש-שחרופה היא מקודשת, "שפחה נחרפת לאיש", אז בוודאי היא מקודשת. אין בעיה. אומרת הגמרא, יש לי עוד הוכחה. מה עוד הוכחה? ב-ב-במלכות יהודה, ששם חיים רוב היהודים אז באותה תקופה, אז באמת נוהגים לומר "הרי את חרופתי". ככה באמת היו נוהגים שם באותה תקופה. שואלת הגמרא, יהודה ועוד לקרא? יש לך פסוק מפורש שהתורה אומרת ש-ש-שככה אומרים. אתה מביא לי הוכחה נוספת מזה שככה נוהגים ב-ב-בממלכת יהודה. מה צריך את ההוכחה הזאת? התורה אומרת שזה ככה הדין. כן, תורה שבכתב. אז הלשון של חז"ל הוא י-יהודה. כאילו מה שנוהגים ביהודה זה עוד? זה אפילו-- אפשר להגיד על זה שזה אפילו טפל למקרא? איך אתה אומר ז-ז-ז-זה שום דבר לא, כן. התורה אומרת, אז גמרנו. אז אתה מביא לי עוד הוכחות שהן טפלות לגמרי, מנהג שמישהו נהג. אז מ-מלשון חכמים רואים שעוד זה לשון טפל. אז השמיים והארץ לא רק שהם לא נקראות בשם לגבי הקדוש ברוך הוא, לא רק שאין להם מציאו-

38:33 דובר 8 כן אפשר. כן, כן.

38:34 דובר 1 מה?

38:35 דובר 8 זה הרעיון שעושים את זה ב...

38:38 דובר 9 שפחה חרופה זה רק חצי חצי.

38:39 דובר 8 הביאו לך הוכחות אחרות.

38:41 דובר 9 לא, אין בעיה.

38:42 דובר 1 אה, מה הדין ל-להלכה בשולחן ערוך, מה נפסק? נו, באמת אני לא יודע.

38:47 דובר 8 לא, אבל הרעיון שכן, מכיוון שיש את האדון הזה.

38:49 דובר 1 הזכרתי את העניין כי זה, כי זה כתוב פה ו-ו-וזהו. מהלכה אף אחד לא-

38:56 דובר 8 הרי את חרופתי.

38:58 דובר 9 הוא יגיד אחר כך את המילה שלנו.

39:00 דובר 1 נו באמת, היום מתקשר אליי מישהו. לפני שעתיים שלוש התקשר אליי מישהו. הוא סוגר תפילין. המקצוע שלו סגירת תפילין. הוא שואל אותי מדי פעם הלכות. הוא מתקשר לשאול. הוא אומר, אה, הביאו לו לסגור בית של תפילין. מישהו הביא לו, לקוח, הביא לו פרשיות והביא לו בית של תפילין, ובבית של התפילין מקדימה יש חור. חור. מסתכלים, רואים חור. שואל אם זה כשר או פסול. אז בהתחלה לא הבנתי מה הוא שואל. אז, אה, אני אומר לו: אם זה בתים פשוטים, זה בתים מהודרים, זה בתים גסות, אשכנזים, ספרדים. כאילו יש בזה, אה, פירוט שלם מה עושים. בסוף הוא אומר לי: לא, לא, לא, לא. מדובר על בית חדש. אמרתי: אם זה בית חדש, מה אתה, מה אתה מקשקש לי? מה בית חדש? בן אדם קנה בית חדש, אתה רוצה לתת לו בית עם חור? מה זה משנה? כן כתוב, לא כתוב. כן כשר, לא כשר. אתה יכול לתת לבן אדם שמשלם אלפי שקלים על תפילין, אתה יכול לתת לו בית עם חור? מה זה משנה מה ההלכה? כן. זה... פה לא מדברים. הם רוצים לדעת מה ההלכה לפועל. יש השולחן ערוך, שם יש את ההלכות לפועל. זה דיונים שנמצאים בגמרא. מפה אדמו"ר הזקן מביא ראיה שהמילה ״עוד״ פירושה טפל. יופי. אז שמיים וארץ לא רק שאי אפשר לקרוא להם בשם, הם לא מציאות בכלל. אפילו לא עוד. הם אפילו לא משהו טפל לשם. כמאמר רז"ל, ״ועוד״ נקרא הגוף שהוא טפל לנשמה וחיות שבתוכו. כן, הגוף. טוב, אמנם אנחנו רואים רק את הגוף, אבל מתייחסים רק לנשמה. כל האדם זה רק הנשמה, החיות שבו. הגוף בלי

40:37 דובר 1 נשמה זה כלום. כן, הגוף הוא טפל לנשמה לגמרי. מוסיף בסוגריים מרובעות הוכחה מעניינת.

40:45 דובר 10 כן, יש סוגריים, סוגריים האלה?

40:46 דובר 1 מה?

40:47 דובר 10 סוגריים האלה, כן יש כאלה?

40:48 דובר 1 אחרי שתי שורות: ״וזהו שנאמר אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי״. אז אומר פה, כשלהלל את השם, אני מהלל אותו עם החיים שלי. ״אהללה ה' בחיי״. אבל לזמר להשם אני מזמר לו בעודי, בעוד שלי. מה זה חיי ומה זה עוד שלי? חיי זה הנשמה, והעוד שלי זה הגוף. אז הנה הוכחה שהגוף נקרא עוד, והוא רק טפל לנשמה, שהחיים נמשכים משם הוי' והעוד שהוא הגוף טפל משם אלוקים. אז לפי שהנשמה אינה מהווה את הגוף מאין ליש. למה באמת הגוף טפל לנשמה? כי הנשמה אינה מהווה את הגוף מאין ליש. אם הנשמה הייתה מהווה את הגוף, הגוף לא היה טפל לנשמה, הגוף היה בטל לנשמה, הוא היה בטל במציאות. אבל הנשמה היא לא מהווה את הגוף, היא רק מחיה אותו. לגוף יש מציאות גם בלי הנשמה. אז לכן יש מציאות של נשמה, מציאות אחת שלמה שהיא העיקר, ויש מציאות שנייה של גוף שהיא הטפל. יש פה מציאות כזאת, מציאות כזאת. עכשיו מה העיקר? זה העיקר. אבל זה אחד, זה שתיים, זה עיקר וזה טפל. אז לכן הגוף נקרא עוד. זה, כל זה מדובר על נשמה וגוף. אבל הקדוש ברוך הוא שמהווה את הכל מאין ליש, הכל בטל במציאות אצלו כמו אור השמש בשמש. כמו שהסברנו כמה פעמים, כי שם זה לא... העולם לא, אין לו שום מציאות בלי הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא לא רק מחיה את העולם, הוא לא רק מנהיג את העולם, הוא מהווה אותו מאין ליש, ולכן כל העולם בטל במציאות כמו אור השמש בשמש. ולכן היות והעניין הזה באמת אף אחד לא רואה אותו ואף אחד לא מרגיש אותו,

42:49 דובר 1 וגם אחרי התבוננות הכי גדולה זה קשה להבין וצריך, אה, שישה שיעורים עמוקים בתניא כדי להגיע למסקנה הזאתי. אז באמת דבר שצריך ״וידעת״, הוצרך הכתוב להבהיר. ״וידעת היום והשבות אל לבבך״, שלא תעלה על דעתך שהשמיים וכל צבאם וארץ ומלואם דבר נפרד בפני עצמו. זה מה שהכתוב רוצה להבהיר. כשאתה רואה את העולם, לא שאין עוד אלוקים ששולט בעולם. שלא יעלה על דעתך לחשוב שהעולם הוא נפרד מאלוקות. בזה צריך התבוננות. והקדוש ברוך הוא ממלא את כל העולם. כאילו, אל תעלה על דעתך שהקדוש ברוך הוא ממלא את כל העולם כהתלבשות הנשמה בגוף. איך הנשמה מתלבשת בגוף? יש גוף ויש נשמה. הנשמה מתלבשת בתוך הגוף ומחיה אותו. כן. אז היינו אומרים ככה: הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. העולם הוא הגוף. ועכשיו הקדוש ברוך הוא מחיה אותו. מה זאת אומרת? שהוא משפיע את כוח הצומח בארץ, את כוח התנועה בגלגלים ומניעם ומנהיגם כרצונו, כמו שהנשמה מניעה את הגוף ומנהיגה אותו כרצונה. אך באמת אין המשל דומה לנמשל כלל, כי הנשמה והגוף הם באמת נפרדים זה מזה. כבר בשורשם הם נפרדים, כי אין התהוות שורש הגוף ועצמותו מנשמתו אלא מטיפת אביו ואמו, וגם אחרי כן אין גידולו מנשמתו לבדה. נכון שהנשמה היא זו שדוחפת את הגידול ועל ידה יש גידול הגוף, אבל הגידול של הגוף בפועל בא מהמאכלים שהוא אוכל. זה לא קשור לנשמה, היא רק מפעילה את המערכת. אלא על ידי אכילת ושתיית אמו כל תשעת חודשים ואחר כך על ידי אכילתו ושתייתו בעצמו, מה שאין כן השמיים והארץ שכל עצמותם ומהותם נתהווה מאין ואפס המוחלט רק בדבר ה' ורוח פיו יתברך. וגם אחרי שנתהווה העולם עדיין ניצב דבר

45:06 דובר 1 ה' לעולם, ושופע בהם, בשמיים והארץ, תמיד, בכל רגע, ומהווה אותם תמיד מאין ליש כהתהוות האור מהשמש בתוך גוף כדור השמש עצמו, כן, דרך משל. ואם כן, אז הם, שמיים וארץ, בטלים באמת ובמציאות לגמרי לגבי דבר ה' ורוח פיו יתברך. נקודה. מוסיף אדמו"ר הזקן משהו נוסף, ולפני המשפט הבא נוסיף שאלה שתסביר, תדגיש את העניין. דיברנו פה הרבה מאוד, כל הזמן, לכל אורך הדרך, על כך שדבר ה', המאמרות, הם בוראים את הנבראים, נכון? והנבראים בטלים במקורם ושורשם. מהו מקורם ושורשם? דבר ה' שבורא אותם. כן? נו, ודבר ה' עצמו. עד עכשיו התייחסנו כאילו דבר ה' זה הקדוש ברוך הוא. זה הוא בעצמו. נכון? אבל בעצם, ברגע שאנחנו אומרים דיבור, למה התורה קראה לזה דבר ה', דיבור? זאת אומרת, יש את הקדוש ברוך הוא, עצמותו ומהותו, ויש מה שהוא מדבר. אז מה שהוא מדבר זה כבר לא הוא. זה רק מה שהוא מדבר. מה שיוצא ממנו החוצה זה כבר בכלל לא הוא. אז זאת אומרת, חזרנו עוד פעם לבעיה של הריבוי. שיש את הקדוש ברוך הוא, שהוא לא מהווה שום דבר, ויש את דבר ה', שהוא זה שמהווה את הנבראים. אופס. כן? ממשיך אדמו"ר הזקן ואומר שדבר ה' ורוח פיו יתברך גם הם מיוחדים במהותו ובעצמותו יתברך, כמו שהתבאר לקמן, כביטול אור השמש בשמש. עד פה כבר זרקתי לכם את זה כמה פעמים. עכשיו נוסיף על זה עוד מילה או שתיים. אה, המשל שהבאנו בפרק ג' היה משל של ביטול הנבראים לגבי מקורם ושורשם. זוכרות, נכון? המשל היה כמו אור השמש בגוף כדור השמש. זה היה המשל. כשנגיע לפרק י', בעזרת השם, אז שם יהיה מדובר על

47:37 דובר 1 ביטול דבר ה' כלפי עצמות ומהות, ושם המשל יהיה לא כמו אור השמש בגוף השמש, אלא כמו אור השמש בשמש, שזה הבדל עצום, ובעזרת השם נראה את זה שם. כרגע אנחנו מסתפקים בזה שגם דבר ה' בטל במקורו ושורשו, ולכן באמת כל הנבראים הם אין ואפס.

48:01 דובר 11 שנייה, אני אגיד כאן השיעור בזכות

48:12 דובר 1 אז למה באמת לא רואים את הנבראים? רק שהן הן גבורותיו, ומידת הגבורה והצמצום להסתיר ולהעלים החיות השופע בהם, שיהיו נראים השמיים והארץ וכל צבאם כאילו הם דבר בפני עצמו. אך אין הצמצום והסתר אלא לתחתונים. אבל לגבי הקדוש ברוך הוא, כולא קמיה כלא ממש חשיבי, כאור השמש בשמש, ואין מידת הגבורה מסתרת חס ושלום לפניו יתברך, כי איננה דבר בפני עצמו, אלא ה' הוא האלוקים. אז עד פה, עד פה מתחילת שער היחוד והאמונה, אדמו"ר הזקן פרש בפנינו את שיטת הבעל שם טוב בעניין ההשגחה הפרטית, שמזה, מתוך זה הבנו מה, מהי נקודת, מהו עניין האמונה שיהודי מחויב להאמין. אז לכאורה הכותרת של הספר, של החלק הזה, נקראת שער היחוד והאמונה. נכון? הבנו מה צריך ל-לייחד ולהאמין. הבנו, נכון? יש שהבין ויש שיותר מבין פחות. גם אני לא הבנתי הרבה, בסדר, אבל אבל אבל אדמו"ר הזקן גמר את ההסבר. אבל שער היחוד והאמונה יש בו שנים עשר פרקים, לא שישה פרקים. זאת אומרת שמעבר לעצם עניין היחוד, יש עוד עניין שלם שלוקח שישה פרקים להסביר אותו, ש-ש-שקשור לעניין היחוד והאמונה, ובלי זה כנראה אי אפשר. מה?

49:49 דובר 11 מה זאת אומרת?

49:50 דובר 3 כן.

49:53 דובר 1 אז בפרק הזה אנחנו הדגשנו מאוד, בכוונה הדגשתי בשביל לבלבל אתכם.

49:58 דובר 11 אמרת את זה, אבל לא כחלק מהחלק של

50:03 דובר 1 כן, נכון, אמרתי את זה בהתחלה, בהתחלה אמרתי את זה.

50:09 דובר 11 תלמידות טובות.

50:10 דובר 1 עד פה הסברנו מה פירוש, אה, "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים". איפה זה מופיע? זה מופיע בשורה הראשונה. שאלה בשורה הראשונה של שער היחוד והאמונה, נכון? אבל שם, אם אתן זוכרות, לפני השורה הראשונה יש כותרת. ובכותרת כתוב שהמטרה של שער היחוד והאמונה היא להבין מעט מזעיר מה שכתוב בזוהר הקדוש. זה יחוד העיל... אה, ד-ד-דשמע ישראל הוא יחודא עילאה, וברוך שם כבוד מלכותו הוא יחודא תתאה. נכון? אז עד פה הסברנו רק מה זה יחוד. מה זה יחודא עילאה ויחודא תתאה, זה בעזרת השם בשבוע הבא.

50:58 דובר 11 זה בשבועות שאחר כך.

51:00 דובר 1 שבועות שאחר כך, בעוד

51:02 דובר 11 פרק דייני היה עוד אחד.

51:05 דובר 3 אה, רק תיקנו, זה היה עוד שבוע.

51:07 דובר 11 אה, הספיק, הספיק