שער היחוד והאמונה פרקים ד'–ה' – סוגריים שבסוף

00:00 דובר 1 אוקיי, אנחנו אוחזים היום בפרק ד' של שער היחוד והאמונה. שלא כהרגלנו, אנחנו עומדים היום חצי פרק, או ליתר דיוק חצי ועוד פרק: החצי השני של פרק ד' פלוס פרק ה'.

00:14 דובר 2 אה, אוקיי.

00:16 דובר 1 והסיבה, לפני שנתחיל להסתכל בפנים, אז נסביר למה.

00:22 דובר 2 מעולה.

00:23 דובר 1 בשבוע שעבר, כשלמדנו את פרק ד', או מתי שזה לא היה, אז לא צילמתי את הדף, אבל אמרתי לכם שהאמת שפרק ד' ממשיך הלאה, אבל מאותו מקום יש שמה סוגריים מרובעות, וזה עניין אחר, ולא הסברנו למה. עכשיו אנחנו הולכים לדבר על הסוגריים האלה. היום. הסוגריים האלו מתחילות שם בשורות האחרונות של פרק ד'. זה מה שמצולם פה, וכשמחפשים איפה הן מסתיימות, הסוגריים, לא מוצאים. הן מתחילות ו... זהו. אין להן סוף. אה, זה עניין מוזר אחד שיש בקטע הזה של התניא. עניין נוסף יותר קשה מהסוגריים, יותר לא מובן. עד כאן מה למדנו? בשלושת הפרקים-- בארבעת הפרקים א', ב', ג', ד' של שער היחוד והאמונה. בהתחלה למדנו שהנבראים נבראים על ידי האור האלוקי, הכוח המהווה, שם י-ק-ו-ק, שהוא הכוח המהווה על ידי עשרים ושתיים האותיות שהן הכוח הפועל בנפעל, והן מהוות את הנבראים בכל רגע מאין ליש. וזה לא כמו אור השמש שנמצא מחוץ לשמש, אלא כמו שאור השמש שבטל במקורו בגוף כדור השמש, ולכן הנבראים הם בטלים במציאות והם לא באמת קיימים. כמו שה-- אה, המידות, הרגש. הבאנו דוגמה. הרגש לפ-- הרי ההתבוננות מולידה את המידות. כתוב פרק ג' בתניא. אז לפני ש-- אם המידות, הרגש, יוצא מהשכל, זאת אומרת שלפני שהוא היה, לפני שהוא התגלה כרגש, לפני כן הוא היה במקורו כלול בשכל. איפה היה כלול בשכל? איך יכול להיות שיכול-- בכלל עניין של רגש בתוך השכל? בתוך השכל יש שכל, יש הבנה, אין שם רגש, אין שם התפעלות. זה לא קיים שם. כי כל-- הסברנו את זה באריכות עם כמה וכמה דוגמאות בכמה רמות שהרבי הביא, אה, שכל דבר שהוא בטל-- שהוא נמצא בתוך מקורו ושורשו

02:46 דובר 1 בטל במציאות. ומה פירוש בטל במציאות? בטל במציאות זה לא פירוש שהוא כל כך קטן שקשה לראות אותו. בטל במציאות פירושו שהוא בטל, מציאותו בטלה, הוא לא קיים שם. אין שם. ה-ה-ה-המשל שמביאים את זה בחסידות זה לו יצויר. זאת אומרת, אם ניקח את הדוגמה של המידות, הרגש כמו שהוא נמצא בשכל, לו יצויר שעכשיו אדם מתבונן בעניין שיביא אותו לרגש, להתפעלות, אבל כרגע הוא עוד לא מתפעל. אין לו בלב שום דבר, הוא רק מתבונן בזה בשכל. המידות עדיין כלולות בשכל, הן עוד לא יצאו לפועל, כן? אם עכשיו אנחנו נוכל להעלים את השכל, כן? יישאר לנו פה מידות? בוא נ-נ-נ-- לו יצויר שהיינו יכולים עכשיו איכשהו לקחת את השכל ולהעלים אותו, להסתיר אותו. יהיו פה מידות? אין, אין כלום. כל המציאות של המידות שהן כלולות בשכל זה לא מציאות של מידות. זה מציאות של שכל. אין שכל, אין מידות. כן? ברור? אנחנו עושים עכשיו איזושהי צורה, עושים איזה, איזה-- מציירים איזשהו כלי מחרס מ-מ-מחימר, כן? לפני שיצרנו את הכלי זה היה רק ב-ב-- הוא כלול, הצורה הייתה עוד כלולה בתוך מקורה ושורשה בתוך החימר, כן? אם אנחנו עכשיו ניקח, אין פה חימר, לקחנו אותו. יש פה איזשהם-- אין כלום, כן? אין מ-- כש-כשכל דבר שהוא כלול במקורו ושורשו אין לו מצי-- זה הפירוש בטל במציאות, הוא לא קיים. אז אם אנחנו אומרים שהאופן שבו הנבראים, שבו הקדוש ברוך הוא, הכוח האלוקי, האותיות, כמו שהוא מסביר שם בפרק א', בורא את הנבראים, ובאופן שהם כל הזמן בטלים במקורם ושורשם, בטלים בתוך האותיות שבוראות אותם, אז, אז, אז בעצם אין לעולם מציאות. הוא לא קיים. קיים רק הכוח האלוקי. אין

04:48 דובר 1 מ-- אין עוד מלבדו. אז איך? אז איך זה שאני מרגיש את עצמי למציאות ואני רואה את העולם, וחיים ונושמים ו-או מתווכחים ורבים והולכים לעשות בחירות וכל מיני עושים ככה ו... מה, מה פירוש? ה-המציאות? מה זה, זה הכל א-- איך? איך? איך? איך ייתכן כזה דבר בכלל? איך שייך שאני אראה משהו אם, אם הכל נמצא בפועל במקורו ושורשו ובטל פה? איך, איך יש מציאות של...? על זה הוא הסביר בפרק ג'. שאלה מובנת, כן? גם דיברנו עליה באריכות, רק חוזרים על הריש-- נחזור על הראשונות. אז זה הוא הסביר לנו פרק, אה, בפרק ג', שמה שהשאלה לא כל כך קשה. ישנו ״כי שמש ומגן הוי' אלוקים״. כמו שלשמש יש מגן, נרתיק שמגן עליה, ש-שהבריות לא יישרפו מחום השמש, אז כך לשם הוי', שהוא הכוח המהווה, האותיות שמהוות את הנבראים, יש שם אלוקים. שם אלוקים הוא מסתיר שלא יראו את הנברא-- שהנבראים לא יראו, לא ירגישו את מקורם ושורשם, לא יישרפו מחום מ-מ-מאש הוי'. כן? היות והם לא, אה, מרגישים אותו. למה הם לא מרגישים? כי הסתירו אותו. אז לכן, אז לכן אנחנו מרגישים את המציאות. עד כאן. השאלה, רגע, אז כן, סליחה, שם בסוף פרק ג'. רגע, מה זאת אומרת? מה פירוש? אמרנו הרי שאם הם בטלים במקורם ושורשם, אז מה יעזור שנסתיר את המקור? נסתיר את המקור? אין, אין מציאות של נבראים בלי מקור. אם הסתרנו את המקור אין נבראים. אם יש נבראים יש מקור. לא יכול להיות מציאות של נבראים בלי מקור. הם הרי נמצאים בתוך מקורם ושורשם. הם כלולים, הם חלק, הם מצי-- הם המציאות של המקור. כן? אין. מה יעזור לי ש-ש-שאתה מסתיר אותו? אתה מסתיר

06:51 דובר 1 אותו, אין נבראים. זה הוא שאל בשורה האחרונה בסוף פרק ג'. על זה הוא עונה בסוף פרק... על זה הוא עונה בפרק ד', מה שלמדנו בשיעור הקודם. שתדע לך, כמו שאת גדולת השם אתה לא יכול להבין, גם את... כמו ש... אה, גדולת השם, כמו שאת שם הוי"ה אתה לא יכול להבין, גם את שם אלוקים אתה לא יכול להבין. כמו שאת גדולת השם אתה לא יכול להבין, גם את גבורת השם אתה לא יכול להבין. ושם הוא הסביר. אני לא רוצה להיכנס להסבר הזה כי תתבלבלו לגמרי עוד פעם, אבל, אה, אבל שם הוא הסביר מה פירוש למה אנחנו אומרים שאנחנו לא יכולים להבין את גדולת השם, ובאותו אופן אי אפשר להבין גם את גבורת השם. נקודת העניין הייתה, בלי להיכנס לפרטים איך, אבל נקודת העניין הייתה שגדולת השם היא לא מהסוג של הגדולה שלנו. הגדולה שלנו, כשאדם עושה חסד אז הוא נותן משהו למישהו. אדם לא יכול לקחת כלום ולתת אותו לכלום. אני רוצה לעשות טובה למישהו, אני צריך שיהיה מישהו בשביל לעשות לו טובה. אני לא יכול לעשות טובה למישהו כשאין מישהו. כן? ואני גם לא יכול... אני רוצה לעשות לו טובה, אני לא יכול לתת לו כלום. אני צריך לתת לו משהו. עכשיו, המציאות של המשהו והמציאות של השני היא לא תלויה בי. היא מציאות קיימת. אבל לקחת היעדר, לקחת אין ולתת אותו לאין, זה רק הקדוש ברוך הוא יכול. זה מידת גדולתו של הקדוש ברוך הוא, לעשות מאין יש. וכמו שאת מידת החסד של הקדוש ברוך הוא נברא לא יכול להבין, מה פירוש לקחת אין ולעשות ממנו יש, ככה אותו דבר

08:45 דובר 1 נברא לא יכול להבין מהי גבורתו של הקדוש ברוך הוא. מהי גבורתו של הקדוש ברוך הוא? אותה גבורה, אותו צמצום, אותו כוח אלוקים שמסתיר מהנבראים את מקורם ושורשם, ואף על פי כן הם נשארים קיימים. בסדר? זה היה נקודת ההסבר של פרק ד', כל הדברים שלמדנו עד לפה. פה שם אדמו"ר הזקן באמצע פרק ד' סוגריים בריבועים, ומתחיל להסביר פה צמצום כלים, מנצפ"ך, אה, בוצינא דקרדינותא, עתיק יומין. מתחיל להסביר מה... ממתי הפכת לנו את התניא לספר קבלה? זה לא שאדמו"ר הזקן לא ידע קבלה, אבל מה זה קשור לעניין?

09:43 דובר 5 כל התניא מתבססת על קבלה.

09:45 דובר 1 אה-הא.

09:45 דובר 5 כל התניא מתבססת על...

09:47 דובר 1 מתבססת, אבל הרבי פה מסביר לנו מה זה, מה הוא העניין, איך הקדוש ברוך הוא אחד? מה הוא עניין ה... איך אנחנו... במה אנחנו צריכים להאמין שהשם הוא אחד? במה זה מתבטא? איך אנחנו מאמינים? במה צריך להאמין? מה פירוש השם אחד? מה זה קשור? בוצינא דקרדינותא זה השורש של הגבורות והוא נמצא בעצם עתיק יומין, וגם החסדים גם כן משם. נו, נו, ישר כוח, יפה מאוד, מצוין. זה מוסבר בקבלה, אבל מה זה קשור לשער היחוד והאמונה? הרי הוא תוקע את זה פה באמצע פרק ד'. א'. ב', כשמסתכלים בהמשך על פרק ה', אז זה בכלל יוצא מהכלים. פתאום מתחיל להסביר מה זה מתחיל... פרק ה' מתחיל מאיזה מדרש על בריאת העולם. מאיפה נפלת עלינו? מה זה קשור לעניין? ממשיך אחרי המדרש של בריאת העולם. תדע לך, דרגתו של משה רבנו היא כזו וכזו וכזו. גומר עם משה רבנו, עובר שם לגן עדן. גומר, גומר גן עדן, תורה, מצוות. מגיעים לפרק ו', פתאום יש את ההמשך, ממש המשך של אותו המשפט שגמרנו בשיעור הקודם. ממש ככה. ושם אלוקים. הוא הסביר קודם מה זה שם אלוקים, גבורה וצמצום. מתחיל להסביר, פותח סוגריים, מסביר, מסביר, מסביר כל מיני עניינים שנראים לא קשורים ולא שייכים. גומר פרק ד', פרק ה', מתחיל פרק ו' והנה שם אלוקים פתאום חוזר פתאום, כאילו פתאום תפס את עצמו. כל זה, כל השאלה הזו זה שאלה של ר... סליחה, שהרבי שואל. סליחה, זה הרבי שמסביר את העניין הזה. הרבי מסביר דבר נפלא. הרבי אומר שבזמן שלמדנו את שלושת... את ארבעת הפרקים הראשונים, מתוך הלימוד התעוררו כמה שאלות קשות

11:40 דובר 1 ביסוד, ביסוד היהדות שהתעוררו בעקבות הלימוד שלנו. אם לא... אם היינו לומדים את העניין של בריאת הנבראים כמו שהמתנגדים לומדים אותם, לא הייתה לנו שאלה. כל השאלות על עצם בסיס היהדות התעוררו בגלל איך שאנחנו פירשנו, איך שהבעל שם טוב הסביר. זה עורר שאלות שלא היו קיימות עוד קודם. לכן אדמו"ר הזקן פותח סוגריים. טק, טק, טק, טק, מסדר, סוגר את כל השאלות, שזה כל העניינים האלה מסבירים לנו את כל השאלות שהתעוררו קודם. וכשהוא גומר הוא סוגר את הסוגריים, ובפרק ו' ממשיך, חוזר לעניין. היי, איפה הסוף של הסוגריים? הרי שרק פותח. איפה הוא סוגר אותם? אז תדפדפו רגע לסוף הדף השני, דף ס"ג למטה. כן? אז אתם רואים שזה מסתיים בסוגריים מרובעים. כן? נכון?

12:46 דובר 6 כן.

12:47 דובר 1 אז זה... אז הרבי אומר דבר מאוד פשוט: כשהבחור הזה, צבי אלה טבי סתתניה[?], הוא ראה שיש פה, היה פה בסוף פרק ג' שני סוגריים מרובעים. למה צריך זה? פה לפני רגע היה רק אחד. איפה, איפה מתחיל? אז הוא חשב שזו טעות ומחק את הסוגריים השני. הוא לא חשב להסתכל שהסוגריים שנגמרות פה מתחילות באמצע הפרק הקודם. אוקיי, אז זה הרקע לפרק ד'. עכשיו אנחנו...

13:16 דובר 6 אז זה למה בעצם מחלקים את זה לעוד פרק?

13:19 דובר 1 כן, כן. יש-- אנחנו מיד-- אנחנו נראה את זה בפנים. לא, לא חשבתי להדגיש את זה, אבל רואים את זה, רואים את זה בחוש. למה הרבי מחלק את זה לשני פרקים. אז מה הן השאלות שעליהן אנחנו באים לענות? כש... למדנו, הזכרנו קודם ש... איך הקדוש ברוך הוא בורא את העולם על ידי עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, שזה הכוח הפועל בנפעל, שהם עשרה מאמרות בנויים מאותיות וכולי. נכון? אז אם היינו אומרים שהוי', השם אחד, הוא מהווה את כל הנבראים. הוא כל יכול, הוא מהווה את כל הנבראים. אין לי בעיה עם זה. אבל ברגע שאנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא מהווה את הנבראים, מה פירוש הוי'? שיש כ"ב אותיות. וכ"ב האותיות עצמן הן לא בוראות את הנבראים, אלא השילובים של האותיות. אז אם אנחנו מסבירים שכל שילוב של אותיות זה שם הוי', זה מה שהיא כ"ב, אז זה יוצא שיש מלא אלוקים. המון, המון, המון אלוקים. לכל נברא יש אלוקים פרטי שבורא אותו. איך יכול להיות ריבוי באלוקות? זה ממש עבודה זרה כפשוטה. שאלה קשה. שאלה שנייה שעולה מתוך הלימוד. אם אנחנו מסבירים כמו שהמתנגדים הסבירו. מתנגדים שלמדו קבלה, כן? הכוונה. שהקדוש ברוך הוא, איך הוא ברא את העולם מא-מאפס? הקדוש ברוך הוא כל יכול. הם לא סוברים שאין עוד מלבדו, אין עוד מלבדו. הכוונה אין עוד מישהו ששולט בעולם מלבדו. העולם בוודאי שהוא לא קשור לקדוש ברוך הוא. מה השאלה? הקדוש ברוך הוא ברא מציאות של נפרדים, מציאות של נבראים. איך הוא יכול? הוא יכול, ככה הוא עשה. אז הקדוש ברוך הוא נמצא שם והעולם השפל נמצא שם, ולכן צריך תורה ומצוות כדי להמשיך את האלוקות בעולם.

15:46 דובר 1 הבנתי למה צריך תורה ומצוות. אבל אם אנחנו מסבירים לפי שיטת הבעל שם טוב שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו אור אין סוף, הוי' היה הווה ויהיה כאחד, הוא נמצא ומהווה בפועל את כל הנבראים. יותר מזה, שהנבראים בעצם לא קיימים בכלל במציאות, זה רק נדמה להם שהם מציאות. הם רק מרגישים ש-- לא נדמה להם, זה לא נכון. הם רק מרגישים שהם מציאות. אבל האמת היא שהכול זה אור אין סוף, הכול זה עצמותו ומהותו. בשביל מה צריך תורה ומצוות? בשביל להמשיך את האלוקות? הכול זה אלוקות. מה? בשביל מה צריך להניח תפילין? לשמור שבת? אור כזה, אור כזה. עצמות אור אין סוף נמצא פה בפועל בכל מקום. כל התורה והמצוות מיותרים. עוד שאלה לא פשוטה שעולה עוד פעם בגלל שאנחנו רוצים להבין כמו הבעל שם טוב. אם היינו מבינים כמו המתנגדים, הכול מסתדר, אין שום בעיה. זה באמת הייתה אחת השאלות שהמתנגדים שאלו את אדמו"ר הזקן על הבעל שם טוב. לשיטתך לא צריך תורה ומצוות. ושאלה שלישית: נניח כל העולם כולו, כל האנשים שבעולם. נכון שתורה ומצוות ש-ש-שאלוקות נמצא פה אבל לא מורגש. העבודה שלנו היא שהאלוקות תהיה מורגש פה. ברור שאני יודע. אני מבין, אני אדם שכלי, אני יודע שהכול זה אלוקות, אבל העבודה שלנו זה שאלוקות תהיה בגילוי. זה העניין. זה מה שהקדוש ברוך הוא רצה. כן. אם תנסה להסביר ככה, מיד תקפוץ שאלה שלישית. אוקיי, אז רוב האנשים שבעולם בסדר. אז באמת האלוקות נמצא פה והעבודה שלנו זה לא להמשיך את האלוקות בעולם, אלא רק לגלות אותה. בסדר. מה תגיד על הצדיקים שהם רואים את האלוקות? אז הם כבר לא צריכים לשמור מצוות. ומילא תגיד כל

18:02 דובר 1 הצדיקים שבעולם רואים יותר, רואים פחות. אבל משה רבנו, משה רבנו לא היה צריך לשמור מצוות. איך זה מסתדר? אז על השאלות האלה בא הרבי הזקן לענות פה. איך יש ריבוי באלוקות? מה פירוש ש-ש-שזה נראה כמו ריבוי באלוקות? בשביל מה צריך תורה ומצוות? ומדוע תורה ומצוות שייך גם אצל הצדיקים ואפילו אצל משה רבנו? בסדר. טוב, אחרי ההקדמה הקצרצרה הזאת אנחנו יכולים עכשיו ללמוד את, אה, את פרק ד'. והנה, בחינת הצמצום והסתר החיות נקרא בשם כלים. הפתעה! מה אמרנו עד עכשיו? איך קראנו לצמצום?

19:02 דובר 7 אלוקים.

19:04 דובר 1 קראנו לזה אותיות, נכון? ואמרנו שהאור האלוקי שהוא האותיות, הוא בורא את הנבראים. נכון? אז עד עכשיו אמרנו שהאותיות הם, הם האור האלוקי. ופה אומר הרבי הזקן שאותו מה שאמרנו שמסתיר על החיות, לא האור שבורא את הנבראים. הפוך. מה שמסתיר את האור האלוקי, כוח הצמצום, הוא נקרא כלים. והחיות עצמו נקרא בשם אור.

19:42 דובר 7 בעצם זו הפעם הראשונה שבחב"ד העניין של אור וכלי נקרא. בכל זה בעצם מסתכל על זה.

19:49 דובר 1 לא. לא, ממש לא. אבל פה מחדש הרבי הזקן ש-- בצמצום שמסתיר את האור האלוקי יש שני דברים. יש את האור שבורא את הנבראים, מה שהוא אמר קודם הוא לא חוזר בו, רק הוא מוסיף הסבר. עכשיו הוא מוסיף שמה שקודם אמרנו, אותו כוח אלוקי שמצמצם את האור של הנבראים, לא ירגישו את-את האור. קוראים לו... אה, הוא לא רק מכסה, הוא לא רק מעלים, הוא גם נקרא כלי. מה ההבדל בין-בין הסתר לבין כלי? כלי הוא מציאות. הסתר הוא לא מציאות. הסתר זה חושך, זה היעדר, זה העלם. קודם היה, עכשיו אין. אין זה אין. אין זה לא מציאות. כלי, כלי זה-זה כלי. משהו שאפשר להחזיק אותו ביד. זה מציאות. הוא מוסיף ל-לומר שכמו שהכלי מכסה על מה שבתוכו, כך בחינת הצמצום מכסה ומסתיר האור והחיות השופע. אז בכלי הזה שעליו אנחנו מדברים, ותכף נראה מהו הכלי, אז יש בו את שני הדברים. כל כלי שאתה מכניס בתוכו קפה אז מסתכלים בחוץ, לא רואים מה יש בפנים. הוא מכסה, וחוץ מזה שהוא מכסה, הכלי עצמו הוא מציאות. מה-מה זה נותן לנו? מה מוסיף לנו שהכלי הוא מציאות? אז הוא אומר שהכלים הן-הן האותיות. מה שאמרנו לך קודם בפרק א', שהאור נקרא בשם אותיות, זה לא האור כפשוטו, זה האור שהצטייר על ידי הכלים. המשל שמביאים לזה זה אור שכשמאירים באור לבן דרך זכוכית צבעונית. הפרדס מהרמ"ק מביא את המשל. כשמ-מעבירים את האור דרך זכוכית אדומה הוא נהיה אדום, דרך זכוכית ירוקה הוא נהיה ירוק. כן? וכן הלאה. האור השתנה אחרי הזכוכית?

22:30 דובר 8 לא.

22:31 דובר 1 הוא נשאר אור. הוא לא התלבש במשהו אחר. הוא עדיין אור. נכון? או ליתר ביאור, נותנים משל מכלי עם מים. אם שמים בתוך כוס זכוכית ירוקה מים, אז המים ירוקים. נכון? עכשיו המים הם באמת ירוקים. הצבע שלהם ירוק. אתה מסתכל, אתה רואה שהוא ירוק. תוציא אותם מהכלי, הגוון לא נקנה בהם, הם נשארו כמו שהם. אומר הפרד"ס, ומביא את זה אדמו"ר הזקן, לא פה, במקומות אחרים, אבל כך מסבירים כאן גם שאותו דבר ביחס לאור. אחרי שהאור עובר דרך הזכוכית, אז נכון שהגוון נקנה באור, האור הופך להיות מלבן לאדום, אבל זה לא משנה. למרות שהגוון נקנה באור באמיתיות, הוא אדום. עד כדי כך שאם עכשיו את האור האדום תעביר דרך זכוכית ירוקה, הוא לא יעבור. לא יראו כלום אחרי הזכוכית הירוקה, כי אור אדום לא עובר זכוכית ירוקה. כי-כי-כי הוא אדום. יחד עם זה, אם אתה מסתכל... נאמר את זה אחרת. אם תוציא את הזכוכית, כן? תסיר את הזכוכית, אז זה אותו אור. הוא לא השתנה ממהותו. או אפילו אם תסתכל מבחוץ דרך הזכוכית על מקור האור, אתה תראה את האור עצמו. אתה לא תראה משהו אחר. הוא נשאר אותו אור. אז יש פה שני הדברים. מצד אחד האור השתנה, השתנה, זאת אומרת הגוון, הצבע נקנה בו באמיתיות. הוא באמת, הוא באמת נהפך להיות אדום. מצד שני, אחרי שהוא נהיה אדום או ירוק הוא נשאר להיות באותה פשיטות, כמו שהוא לא השתנה. יש פה שני אופנים, שניהם ביחד בו זמנית. מה שהאות-- ואני אומר, מה שהאותיות, האותיות של עשרת המאמרות פועלות... מצמצמות את האור האלוקי, זה באותו אופן. האותיות מציירות באור האלוקי.

24:47 דובר 1 מי שבורא את הנבראים זה האור האלוקי. זה מידת הגדולה, מידת החסד. אבל איך הוא בורא? באיזה צורה? איזה צורה הוא נותן להם? מה התוכן שלהם? מה הגודל שלהם? מה הצבע שלהם? זה בא מהכלים, זה בא מהאותיות. והיות והאותיות הן כלי, הן מציאות, אז גם הציור שהן עושות באור הוא ציור אמיתי. ואם זה ציור אמיתי אז כמו שהצבע נקנה באור באופן אמיתי, הוא באמת אדום. זה לא רק נראה כאילו הוא אדום, הוא באמת אדום. אז כך שהאותיות ציירו את האור האלוקי, כך באופן שהוא יברא נבראים, הוא באמת ברא אותם. זה לא בכאילו. הם באמת נבראים. והיות וכמו שבאור, גם אחרי שהוא ברא את הנבראים הוא נשאר בפשיטותו, אז גם האור האלוקי, אחרי שהוא באמת ברא את הנבראים והם באמת מציאות, באמת נפרדת, עדיין האור נשאר-- לגבי האור זה לא, זה לא נגע ולא פגע. אפשר להסביר את זה. מבין? זה עוד משל מעניין של רב שרוצה להסביר ל... אני יודע שזה עמוק. נקודה שמאוד קשה... תמיד קשה להסביר אותה ועוד יותר קשה לתפוס אותה. אבל אחרי שתופסים אותה פעם אחת זה, זה, זה, זה, זה צאן ברזל. זה, זה, זה, זה אבן יסוד. כשרב רוצה להסביר לתלמידים, התלמידים לא הבינו. כן? לא הבינו, לא קלטו. אז הוא מביא להם משל. אחרי המשל, או! עכשיו תפסתי. כן, עכשיו התלמידים הבינו. מה עשה המשל? המשל צמצם את אור השכל. הוא הוריד אותו. כן. הוא רצה להסביר לילדים על, על אלוקות, איך זה נקרא, בוצינא דקרדינותא. אז הוא הביא להם איזה משל ממלך ומלכה וכלב ושועל. הביא להם איזה משל, כן, ואז הם הבינו את המשל, דרך המשל הבינו

27:04 דובר 1 את הנמשל. כן? עכשיו. אם הרב יגיד את אותו המשל לילדים קטנים, הם ישמעו רק את הסיפור. הם רואים רק את האותיות. הם לא יקלטו את התוכן שבפנים. נכון? המשל מצד עצמו הוא מעבה את השכל. הוא מוריד אותו, הוא מצמצם אותו, הוא עושה ציור בשכל, והציור שהמשל עושה בשכל הוא ציור אמיתי, הוא באמת מעבה אותו. כן, אי אפשר להשוות את המלך והמלכה לאלוקות. זה, כן, זה שני דברים שונים. הוא באמת עיבה אותו וצמצם אותו וצייר אותו. ולגבי הרב? לגבי הרב אין שום הבדל לפני המשל ואחרי המשל. הצמצום לא פעל ברב. הוא עושה פעולה לגבי התלמידים. אצל הרב אין שום שינוי. כן? יותר מובן. ככה זה בדיוק באור. הזכוכית פועלת, מציירת את האור. לאור? האור נשאר אור. אין, אין-- לגביו אין שום הבדל. כל ההבדל זה על הפעולה שלו וככה בדיוק לגבי האלוקות בנברא. כוח הצמצום, הכלים, האותיות הם מציירים את האור. מי בורא את הנבראים? האור בורא את הנבראים. איך הוא בורא? כלים מצמצמים אותו והצמצום הוא צמצום אמיתי ולכן הם באמת מציאות והם באמת נפרדים. אבל לגבי אור אין סוף לא השתנה פה שום דבר. הוא נשאר בפשיטותו כמו שהוא היה קודם. בסדר? עכשיו זה עונה לנו על שתי השאלות הראשונות. קודם כל שאלנו איך יכול להיות ריבוי באור? אמרנו אין שום ריבוי, האור נשאר בפשיטותו. הריבוי בא מצד הכלים, לא מצד האור. בסדר? ודבר שני, איך אתה אומר ש-- בשביל מה צריך תורה ומצוות? מה זאת אומרת בשביל מה צריך תורה ומצוות? הקדוש ברוך הוא ברא את הנבראים באופן של על ידי כלים והכלים הם מציאות אמיתית ולכן הנבראים מציאות אמיתית. והם באמת נבראים

29:21 דובר 1 והם באמת נפרדים, אז באמת יש צורך בתורה ומצוות כדי להכניס אלוקות בפנים. בסדר? זה היה המהלך. ממשיך הרבי. עדיין יש לנו בעיה. למה? עם הריבוי לא גמרנו. אוקיי, אז הסברנו שהאור האלוקי הוא לא ריבוי והנבראים הם לא ריבוי. נכון? אבל עדיין יש לנו ריבוי. יש לנו עדיין כוח החסד וכוח הגבורה. לפחות שניים יש לנו. כן? מה נעשה עם זה? אז הרבי ממשיך, שהכלים הן האותיות והאותיות שורשן הן ה' אותיות מנצפ"ך. מנצפ"ך זה האותיות הסופיות. כן?

30:13 דובר 9 למה זה דווקא סדר של מנצפ"ך?

30:16 דובר 1 למה זה הסדר? יש על זה מכתב של הרבי, אני לא זוכר כרגע. התעסקתי עם זה לפני שנה, שנתיים. לא זוכר עכשיו. זה עניין צדדי. אפשר, אפשר-- זה דבר שכתוב ומוסבר. יש דברים-- יש במנצפ"ך הרבה דברים שלא מובנים ולא מוסברים, אבל דווקא השאלה הזאת כן מוסברת. אני רק לא זוכר. טוב, לא משנה עכשיו. ל-למה ה-הן נקראות ה' גבורות? כי האותיות האלה נמצאות תמיד בסוף מילה. הן מחלקות את המילה מהמילה הבאה. כן? עד פה. זה אותיות שעניינן לחלק. וכמו שבדיבור יש אותיות שעניינן לחלק, זה נובע מה' גבורות למעלה, שגם הדיבור האלוקי, ע-ע-עשרה מאמרות, גם הוא הרי בנוי מאותיות. וכמו שאותיות הדיבור שלנו הן מתחלקות לעשרים ושתיים אותיות על ידי חמש מוצאות הפה, שזה ה' גבורות מנצפ"ך, אז כך גם הדיבור העליון, גם שם יש ה' גבורות עליונות שמחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב אותיות. טוב, אז כבר ירדנו. כבר אין לנו כל כך הרבה, אה, חילוקים של אותיות. יש לנו עכשיו בסך הכול, אה, חס-- אה, חסד וגבורה, שהגבורה יש בה חמש אותיות. כן? חמש חלוקות, אז כבר הצטמצמנו. שלב הבא. ואותן ה' גבורות שעליהן אנחנו מדברים. מי זה ה' גבורות? זה בוצינא דקרדינותא. דיברנו פעם, נדמה לי. בוצינא דקרדינותא יש בו כמה וכמה פירושים. זה מילים בארמ-- ארמית שמקורן בזוהר ופירושן, אחד הפירושים זה נר החושך. נר החושך, גם בזה-- גם בפירוש של נר-- לפי הפירוש של בוצינא דקרדינותא זה נר החושך. יש גם פירושים אחרים. אז גם בזה עצמו יש שני פירושים: נר שהוא חשוך, זאת אומרת אור כל כך נעלה שלא מתגלה לנבראים. זה הפירוש הפשוט. יש פירוש עמוק ופנימי ומתאים

32:33 דובר 1 יותר לפה. נר שמפיץ חושך. שם הוי"ה הוא נר שמפיץ אור שבורא את הנבראים. בוצינא דקרדינותא זה שורש הכלים, זה הנר שמפיץ את החושך, הנר שמפיץ את כוח הצמצום. מה זה עוזר לנו? אז קודם כול הה' גבורות הם כבר לא ה', הם כבר רק אחד, בוצינא דקרדינותא, אז כבר ירדנו, כבר יש לנו רק שניים עכשיו. נכון? מוסיף הרבי, אומר שבוצינא דקרדינותא היא גבורה עילאה דעתיק יומין, ושורש החסדים הוא גם כן חסד דעתיק יומין, כידוע ליודעי ח"ן. ובעתיק יומין-- לא ניכנס לזה עכשיו. עכשיו לעניין של עתיק יומין. אז בעתיק יומין אין חסד וגבורה, לית שמאלא בהאי עתיקא. בעתיק אין שני קווים, יש רק אחד.

33:45 דובר 10 שם זה נשבר, כבר נהיה אחד.

33:47 דובר 1 שמה זה השורש של הכול. שמה אין שניים. החסד והגבורה הם דבר אחד. נמצא שהשם אחד. שגם הכוח שמהווה את הנבראים וגם הכוח שמכסה, מעלים, מסתיר ומחלק אותם, בשורשם הם אחד, הם לא שניים. אז עד פה פתרנו את הבעיה של איך, איך זה שלכאורה יש ריבוי באלוקות, כי באמת הריבוי לא בא מצד הכלים, מצד האור, אלא מצד הכלים. ומדוע צריך תורה ומצוות? בגלל שהנבראים יש להם מציאות אמיתית. ממשיך הרבי הזקן בפרק ה': "והנה על זה אמרו חז"ל: בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, שיתף בו מידת הרחמים". אחד מאמרי חז"ל התמוהים. מה הפירוש? בתחילה רצה הקדוש ברוך הוא, עלה במחשבה לברוא את ה... בתחילה חשב הקדוש ברוך הוא להנהיג את העולם במידת הדין. הקדוש ברוך הוא, ככה לכאורה היה צריך להיות כתוב, נכון? הקדוש ברוך הוא רוצה. מה הוא רוצה? הוא רוצה עולם שמתנהג במידת הדין. ואחר כך חשב: לא, לא, לא, זה, זה, זה. אם ינהיג את העולם רק במידת הדין הם לא יעמדו בזה. שיתף בו מידת הרחמים. כך זה לכאורה, כך מסבירים, נכון? למה חז"ל אמרו לברוא את העולם במידת הדין? למה לא להנהיג את העולם?

35:30 דובר 10 אמרו משום מה? כי אמרו משום מה?

35:32 דובר 1 מפה משמע שהקדוש ברוך הוא בהתחלה, בתחילת המחשבה, אז היה לברוא את העולם רק במידת הדין. אבל כשזה הגיע לפועל הוא כביכול התחרט ובפועל הוא ברא אותו בשיתוף מידת הרחמים. כך זה, כך זה נשמע. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

36:00 דובר 10 אמן.

36:00 דובר 1 אז על פי מה שלמדנו עכשיו זה מאוד מובן. אחרי שהסברנו, שלמדנו שמידת הדין פירושה הכוח האלוקי שמצמצם את האור שעל ידו נבראים הנבראים הנפרדים, מובן למה הקדוש ברוך הוא רצה ליצור במידת הדין, כי הקדוש ברוך הוא רצה דירה בתחתונים. איך יהיה ת-ת-תחתונים? איך יהיה נבר-- נפרדים? רק על ידי מידת הדין. רק על ידי צמצום. מצד מידת החסד הם לא היו נפרדים, לא היו נבראים. ולמה בפועל הוא כן שיתף בו אחר כך את מידת הרחמים? כי כל התכלית של בריאת העולם זה לא שתהיה לו דירה בתחתונים, זה שתהיה לו דירה בתחתונים. אם הוא רק רוצה שיהיו תחתונים, הוא לא רו-רוצה שיהיו תחתונים, שיהיו תחתונים מספיק מידת הדין. אבל כדי ש, שבתוך ההיעלם יוכל להתגלות, איך יכול להתגלות אלוקות בתוך היעלם, בתוך הסתר, בתוך דבר נפרד, איך תהיה לו מציאות? הוא יתבטל ממציאותו. מוכרח היה הקדוש ברוך הוא, מוכרח כביכול, כן? כבר בשעת הבריאה לשתף ב-ב-בבריאה המצומצמת המוגבלת את מידת הרחמים. מה זאת אומרת לשתף פה את מידת הרחמים? דהיינו התגלות אלוקות על ידי צדיקים ואותות ומופתים שבתורה. זה שיש אחרי אלפי שנים או מאות שנים ועד הדור שלנו אותות ומופתים. מה זה אותות ומופתים? הקדוש ברוך הוא ברא את העולם על פי חוקי הטבע. איך פתאום הם משתנים? בגלל שמלכתחילה הקדוש ברוך הוא הכניס בתוך גדרי הטבע את האור האלוקי שהוא נמצא שם מוסתר וגנוז באופן כזה שכל פעם שיצטרכו לשנות את סדרי הטבע אז האור האלוקי נמצא שם כבר. אחרת איך הוא ייכנס פנימה? אם כל בריאת העולם נוגדת את האור האלוקי, איך, איך, איך הוא יתגלה? היא לא נוגדת. מלכתחילה הקדוש ברוך הוא שיתף

38:15 דובר 1 את מידת הרחמים בתוך הבריאה.

38:22 דובר 11 הכוונה מה זה הנפש האלוקית? כאילו בתוכנו?

38:25 דובר 1 נו, אותות ומופתים, קריעת ים סוף.

38:33 דובר 11 אוקיי.

38:33 דובר 1 והנה על זה אמרו בזוהר: "דלעילא בסטרא דקדושה אית ימינא ואית שמאלא". למעלה בקדושה אין הבדל בין שמאל וימין. למעלה בקדושה יש חסד וגבורה. הפירוש ששתיהן הן מידות אלוקות ושתיהן הן למעלה משכל הנבראים והשגתם. כי למעלה בעולם האצילות, איהו וגרמוהי חד בעולם ה-- איהו וגרמוהי חד בעולם האצילות. אז כל מה שאנחנו רואים ריבוי ונפרדים זה הכל פה למטה, אבל למעלה בשורשם, ה-ה-השורש של כל הנבראים זה חסד וגבורה שהם דבר אחד. איך זה דבר אחד? זה למעלה משכל והשכלת הנבראים. עד כאן פרק א'. ופה מתחזקת השאלה השלישית ששאלנו. מילא לגבי כל העולם, כל האנשים כולם. למה צריך תורה ומצוות? כי ההסתר מסתיר. ההיעלם מעלים. הם לא רואים את האלוקות ואלוקות לגביהם באמת לא קיים, ולכן הם צריכים תורה ומצוות כדי ל-להמשיך ולגלות אלוקות בעולם. מה תגיד לי על משה רבנו? מילא תגיד על האבות. האבות חיו לפני מתן תורה. אז איך היה שייך אצלם, אצלם היעלם והסתר? מילא תגיד על משה רבנו. סתם ככה, אבל משה רבנו בזמן נבואתו הוא רואה אלוקות, הוא חי בעול-בעולמות העליונים. "וראית את אחורי". מה פירוש ש-בשביל מה הוא צריך לשמור מצוות? הרבי מתחיל לענות על זה. ואף השגת משה רבנו עליו השלום בנבואתו לא הייתה בעולם האצילות. אתה שואל אותי על משה רבנו למה הוא צריך לשמור מצוות? כי גם משה רבנו לא השיג באצילות.

41:00 דובר 12 למה, יש מישהו משיג באצילות?

41:01 דובר 1 כי באצילות מה שיש זה למעלה משכל הנבראים. ומה שאומרים שמשה רבנו השכיל והשיג וראה במראה נבואה, זה לא היה באצילות. היה גם אצלו היעלם והסתר, ולכן גם הוא היה צריך תורה ומצוות. אלא משה רבנו השיג באצילות רק על ידי התלבשותו בעולם הבריאה, שעולם האצילות מתלבש בעולם הבריאה, שם משה רבנו השיג בו. ואף גם זאת לא בשתי מידות אלו, חסד וגבורה, אלא על ידי התלבשותם במידות שלמטה מהם, ב-ב-במדרגה שמידות נצח, הוד ויסוד, כמו שלמדו בשער הנבואה, שם משה רבנו השיג. אז מאוד מובן עכשיו למה כולם צריכים לשמור תורה ומצוות, אפילו משה רבנו, כי גם לגביו נכון ההיעלם. לגביו זה לא ההיעלם שלנו, אבל זה עדיין לא... את עצם האלוקות הוא לא יכול לראות. עצם האלוקות זה למעלה מהשגה והשכלה. אף אחת לא קופצת?

42:08 דובר 12 למה תורה ומצוות מורידות?

42:10 דובר 1 מה?

42:10 דובר 12 למה תורה ומצוות מורידות?

42:17 דובר 1 הרבי שואל. רגע, רגע, רגע, סליחה. מה אתה מספר לי עכשיו? שאי אפשר להשכיל אלוקות? אי אפשר להשיג אלוקות? מה בדיוק עושים בגן עדן? צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.

42:37 דובר 12 מאור השכינה, לא מהשכינה עצמה.

42:40 דובר 1 מממ?

42:40 דובר 12 מהאור של השכינה, לא מהשכינה עצמה.

42:46 דובר 1 מזיו השכינה.

42:48 דובר 12 זה אור.

42:50 דובר 1 מה הם עושים שם? נהנים. ממה הם נהנים? שהם משיגים. מה הם משיגים? זיו השכינה.

42:56 דובר 12 אור.

42:59 דובר 1 אנחנו מדברים כל הזמן על אור. אז אומר הרבי, זה כן נכון. גן עדן זה משהו יוצא דופן. בגן עדן באמת משיגים אל-אלוקות וזה באמת לא חלק. ולמרות ששם כן משיגים אלוקות, זה לא שאלה לגבי תורה ומצוות. היות ו-והיות ומה שאלנו, איפה שמשיגים אלוקות לא צריך לשמור תורה ומצוות כי רואים, כי כבר יש שם אלוקות. עכשיו גן עדן זה לא שאלה. למה? כי גן עדן זה מתן שכרם של צדיקים בגן עדן. גן עדן זה מתן שכר. שמה זה לא עניין של-של לימוד תורה ומצוות. מה שיש בגן עדן, הקדוש ברוך הוא נותן להם שכר. ושם זה באמת השגת התפשטות החיות ואור שנמשך משתי מידות אלו, חסד וגבורה, והוא באמת מזון נשמות הצדיקים שעסקו בת-בתורה לשמה בעולם הזה. נכון, אתם צודקים. גן עדן זה לא חלק מהסדר, זה משהו אחר לגמרי. שם באמת נהנים מזה. שם הם משיגים אלוקות באופן של מזון, באופן של פנימיות. רגע, רגע, רגע, איך זה אפשרי? הרגע אמרנו שאיפה שיש גילוי אלוקות ממש, אפילו רק זיו של האלוקות, אז זה חסד וגבורה שהם למעלה מהשכלת הנבראים, ואם הנבראים יהיו שם הם יתבטלו ב-ב-במציאותם. איך פתאום בגן עדן אלוקות כן יכול להתגלות? אפילו שהקדוש ברוך הוא עשה איזה פטנט בשביל מתן שכר. איך זה יכול להיות? הרבי מסביר. איך יכול להיות שבגן עדן כן... נהנים מזיו השכינה ונהנים ולא, ולא מתבטלים? כי מהתפשטות שתי מידות אלו, חסד וגבורה, נמתח רקיע על הנשמות שבגן עדן. זה לא המידות עצמן, חסד וגבורה, שמתגלות בגן עדן, אלא נהיה מהם איזשהו מקיף, רקיע על גן עדן. ורקיע זה-

45:09 דובר 3 זה לא עדן עצמו?

45:10 דובר 1 מה?

45:11 דובר 3 זה גן עדן ולא עדן עצמו?

45:18 דובר 1 מה-- קודם כל גן עדן זה לא עדן. זה נכון. אבל מה זה קשור פה? עדן ב-עד-עדן באמת לא, לא רואים. "עין לא ראתה אלוקים זולתך".

45:27 דובר 3 אז כאילו, אז לכן זה עדיין לא רואים את חסד וגבורה עצמו.

45:33 דובר 1 רואים את הזיו. זיו זה מספיק. הוא מסביר פה איך את, איך את הזיו אפשר לראות בלי להתבטל. כי הזיו הזה הוא, זה האור שבורא את הנבראים. אז ברגע שהוא מתגלה, לכאורה זה מקורם ושורשם, אז, אז איך הם קיימים?

45:49 דובר 3 או.

45:53 דובר 1 אז מה, מהמידות האלה נמתח רקיע. זה מקיף. והרקיע הזה הוא נקרא רזא דאורייתא. מה מוסיפים פה? ש... הרקיע הזה, שהוא נמתח על נשמות הצדיקים בגן עדן, הוא המקיף שנותן להם את הכוח לקבל את האור האלוקי בפנימיות ואף על פי כן לא להתבטל במציאותם. למה? בגלל שהרקיע הזה הוא סוד התורה. מה יש בתורה שהיא נותנת כוח ועוז בנשמות לקבל את הגילוי ושלא יתבטלו במציאותם? "ובו", ברקיע הזה, "סוד כ"ב אותיות התורה, שהתורה ניתנה משתי מידות אלו, כדכתיב מימינו אש דת למו". אש דת למו. התורה כלולה מימין ומאש. ממים ומאש. מימין ומשמאל, מחסד ומגבורה. היות והתורה כלולה, יש בה גם את בחינת החסד וגם את בחינת הגבורה, ש... שני דברים שמנוגדים אחד לשני, ובתורה יש את שניהם ביחד. קו הימין וקו השמאל, ושניהם זה תורה אחת. אז... אז התורה יכולה לתת כוח ועוז לנשמות שיסבלו את שני ההפכים, שגם יקבלו את הזיו. היות והתורה עצמה כלולה בשני הפכים, היא יכולה לתת כוח ועוז לנשמות שהן יסבלו את שני ההפכים, שהם יקבלו, יפנימו את האור האלוקי ויהנו ממנו ולא יתבטלו. "ומרקיע זה נוטף טל למזון הנשמות, דהיינו ידיעת סוד כ"ב אותיות התורה. כי הרקיע הזה הוא סוד הדעת". דעת הוא כולל בתוכו חסד וגבורה, כי על ידי כוח הדעת מתעוררות המידות. והתורה, ידיעת התורה היא הדעת שהיא כוללת בתוכה את שתי המידות, חסד וגבורה, והוא מה שנותן כוח לנשמות הצדיקים בגן עדן. ולכן באמת גן עדן זה לא שאלה. שם באמת לא צריך לשמור מצוות. שם באמת לא צריך לש... להמשיך אלוקות, שם יש גילוי אלוקות וזה משהו שהוא מחוץ לסדר הרגיל. זה לא קשור לעניין שלנו. מזה לא שואלים

48:11 דובר 1 שאלות על למה צריך או לא צריך לשמור תורה ומצוות. "והתורה מזון היא לנשמות בגן עדן". שואל אדמו"ר הזקן: רגע, רגע, רגע, סליחה. בגן עדן זה מש-- שכר לא רק על לימוד תורה. גן עדן זה שכר גם על קיום מצוות. אז הסברת לי יפה מאוד, הבנתי. היות והתורה כלולה מאש ומים, לכן יכולה, אפשר לקבל, לחבר את שני ההפכים, ולכן ה-הצדיקים יכולים לקבל את האור האלוקי שתלוי בתורה ומצוות. יופי, ב-בלימוד התורה. אבל האור האלוקי שאדם ממשיך על ידי קיום מצוות, הוא נעלה הרבה יותר מהאור האלוקי שנמשך על ידי לימוד תורה. אני מבין איך התורה יכולה לתת כוח לצדיקים לספוג את גילוי האלוקות של תורה. אבל איך בגן עדן אפשר לקבל את האור האלוקי שהוא שכר על מצוות? מוסיף אדמו"ר הזקן: המצוות הן באמת רק לבושים. השכר שהצדיקים מקבלים בגן עדן על מצוות זה באמת לא על המצוות עצמן, אלא זה רק המצוות, האור של המצוות רק נהיה מקיף לנשמה. כתוב, שכר מצוות יתגלה באמת רק, רק בעולם התחייה, רק לעולם הבא. באמת בגן עדן זה לא שכר על המצוות, זה באמת שכר רק על ה... רק על התורה. מהסיבה הזאת, היות וזה שכר כל כך גבוה, לא יכול להתגלות. אז רק באופן של מקיף, רק באופן של לבושים. כמבואר כל זה בזוהר ויקהל דף רי"ח ובעץ חיים שער ד' פרק ג'. טוב, אז-

50:00 דובר 4 זה מפותחת.

50:01 דובר 1 אה?

50:01 דובר 4 מפותחת.

50:04 דובר 1 אז ענינו על, אה, על כל שלושת הש-- הרבי ענה יותר נכון, כי ל-להבין את זה בלי, בלי הפירוש של הרבי זה לא שייך. אף אחד לא שאל את השאלות והרבי לא הסביר את ההסברים. אה, אז שלושת השאלות שעלו מתוך הלימוד קודם: איך יש ריבוי באלוקות? בשביל מה צריך תורה ומצוות? ומה שייך קיום המצוות והתורה אצל צדיקים? אז הרבי הסביר שהאמת היא שאין ריבוי באלוקות. למה? כי כוח ה-האותיות הן רק מציירות באור. הריבוי הוא מצד הכלים, לא מצד האור. איי, אתה אומר שיש ריבוי? לא, לא, לא, לא. בשורשם הם אחד. איך הצדיקים יכולים, אה, להב-- למה הצדיקים גם צריכים לשמור תורה ומצוות? כי גם לגביהם יש העלם. אה, אז איך בגן עדן יש גילוי אלוקות? זה משהו אחר. בסדר? אחרי שגמרנו ל-ללמוד להבין את שיטת הבעל שם טוב עם הקושיות שהמתנגדים העלו עליה ועם הקושיות שאדמו"ר הזקן העלה והסביר, בפרק הבא נשאר לנו עוד נקודה אחת אחרונה להבין: ומה שייך שם אלוקים לצמצום. שם הוי"ה, אמרנו שהש-- האור המהווה קוראים לו שם הוי"ה על שם ההוויה. הוי"ה הוא כל הזמן מהווה. אז יש קשר ברור בין שם הוי"ה לבין זה שהוא מהווה. מה קשור שם אלוקים? למה לכוח הצמצום קוראים שם אלוקים? מה הקשר? אז את העניין הזה, השייכות ש-של שם אלוקים דווקא לעניין הצמצום, זה הוא יסביר בתחילת הפרק הבא, פרק ה', ואז נוכל, אה, להתחיל להמריא. זה צילמתי מתוך, אה, מתוך הביאורים של ויינ-ויינברג בסוף פרק ה', אבל יש בסוף את המקור בליקוטי שיחות. ברוך אתה ה'.