שער היחוד והאמונה פרק ד' – עד הסוגריים

00:01 דובר 1 למה כתובה יוצאת עם שני עדים? זה שירה, יפעה.

00:05 דובר 2 מממ?

00:06 דובר 1 למה שאדם ובהמה כתובה יצא עם שני עדים?

00:08 דובר 4 טוב, ערב טוב, אנחנו נתחיל. אנחנו אוחזים בפרק ד' של שער היחוד והאמונה.

00:14 דובר 1 תישארו עד--

00:15 דובר 4 כן, הרבה דברים. הפרק הקודם שלמדנו לפני החגים הסתיים בשאלה. הרבי הזקן השאיר אותנו בשאלה. הוא שאל שם בסוף הפרק, ממש בשורה האחרונה: היות והנבראים בטלים במקורם ושורשם, בטלים במקורם ושורשם, אז איך יכול להיות שהם מרגישים את עצמם למציאות? זאת הייתה השאלה שהוא השאיר אותנו ככה עם הלשון בחוץ קצת.

00:52 דובר 1 נשמה להרבה דברים.

00:54 דובר 4 ו-ו-ובפרק ד', כל פרק ד' הוא תשובה לשאלה. עכשיו, כדי להבין את התשובה צריך קודם כול לה-להתעמק קצת ב-- להבין קצת יותר את השאלה. איזו מין שאלה זאת? מה, מה אתה שואל?

01:11 דובר 1 איך אני מרגיש את עצמי?

01:13 דובר 4 בגלל שה-הנבראים בטלים במקורם ושורשם, לכן הם... ל-למה, למה הם בכל זאת יכולים להרגיש את עצמם? מה אתה שואל? הרי הרבי הזקן בעצמו בפרק ג', כמה שורות לפני כן, אומר: יש איזו סיבה שהם לא מרגישים את עצמם. הקדוש ברוך הוא שם איזשהו מסך ומסתיר מהנבראים את הכוח הפועל בנפעל. הוא מסתיר מהם את הכוח ש-ש-שמהווה אותם, שמחיה אותם. היות ואת הכוח שמהווה אותם הם לא מרגישים, אז הם מרגישים רק את עצמם. הוא בעצמו אומר את זה כמה שורות קודם. למה? א-א-בהתחלה הוא מסביר שה-ה-הנבראים בטלים במציאות. למה הם לא מרגישים שהם בטלים במציאות? הוא שואל ומסביר מיד: בגלל שיש משהו שמפריע. הקדוש ברוך הוא עשה, עשה הסתר שהם לא יכולים להרגיש, ולכן הם כן מרגישים את עצמם. אז אחרי שהוא כבר הסביר את זה, מה הוא שואל עוד פעם בסוף הפרק, למה הם כן מרגישים את עצמם? אתה הסברת למה הם כן מרגישים את עצמם. מה השאלה? ברור? מה באמת השאלה? מה פירוש הדבר שכשדבר נמצא במקורו ושורשו הוא בטל למקורו ושורשו? בוא נתבונן במציאות, בדבר. ניקח למשל סברה שכלית, איזשהו רעיון, שכל. הבנתי משהו, עניין שכלי שהבנתי. אותה סברה שכלית, לפני שהבנתי אותה, איפה היא הייתה? כלולה במקורה ושורשה בשכל, נכון? כשמסתכלים בשכל לפני שהוא הבין, הסברה הזאת נמצאת שם?

03:09 דובר 1 לא.

03:10 דובר 4 היא לא. זה לא שבתוך השכל זה כמו איזשהו מחשב שיש שמה הרבה הרבה הרבה סברות, וכל פעם אתה מוציא משמה, שאתה לא רואה אותם, אתה פתאום מוצא את האיזה סברה, משכת משם איזו סברה. זה לא עובד ככה. מציאות השכל היא רק תכונה של הנפש שהוא יכול להשכיל השכלות. ברגע שאני התבוננתי והשכלתי משהו, אז אותו כוח המשכיל הוא עכשיו המציא סברה חדשה. לפני שהוא, לפני שהסברה הזאת ירדה לי למחשבה, לפני שהבנתי אותה ב-ב-במחשבה, בהבנה והשגה, לפני כן היא הייתה בט-בטלה במקורה ושורשה, היא לא הייתה מציאות. ב-ב-במקור, במקור השכל אין סברות. אין שם, הן לא קיימות שם. הן נהיות קיימות רק אחרי שהן יצאו לפועל. אחרי שהשכל הוליד את הסברה, אז הנה הייתה סברה. לפני שהוא הוליד אותה, היא לא הייתה, לא הייתה. אתה לא יכול למצוא שם איזה סברות בתוך עצם כוח השכל. הוא, הוא כוח שבכ-ביכולתו להשכיל השכלות, אבל הוא עצמו אין בו שום השכלה. זאת אומרת, אם אין בו שום השכלה, אז השכלה לפני שהיא יצאה ממנו. בואו נתחיל לרמוז על העניין שאליו חותרים. כאשר ההשכלה נמצאת בתוך עצם כוח השכל עוד לפני שהשכילו אותה, אם עכשיו אני אעלים על השכל, כן, נבטל את השכל, האם זה יעזור לי לראות את ההשכלה שם? לא. למה? כי בעצם כוח השכל חוץ מהשכל אין שום שום דבר. אין שם השכלות, אין שם סברות, אין שם רעיונות. אם אני מכסה את השכל אז אין. אז זה לא קיים. צריך עוד שלב אחד הלאה. דיברנו הרבה פעמים שהשכל מוליד את המידות. נכון? אדם מתבונן, חושב על איזשהו עניין, ובעקבות הוא מבין שהדבר הזה הוא טוב, ואז מתעוררת בליבו

05:32 דובר 4 אהבה לאותו דבר. נכון? דיברנו ככה על זה הרבה פעמים. אם השכל מוליד את המידות, אנחנו מוכרחים לומר שלפני שנולדה מידה היא הייתה כלולה בכוח השכל. נכון? השכל הוליד אותה, אז משם היא באה. כן? כשאנחנו מסתכלים בשכל לפני שיש רגש, איפה נמצא הרגש בתוך השכל לפני שהוא נולד כרגש? הוא לא נמצא שם. שכל, כל מהותו זה שכל. רגש, כל מהותו זה רגש, התפעלות. הוא לא נמצא שם בשכל.

06:16 דובר 5 זה סוג של יש מאין שברגע שכאילו השכל מייצר את זה.

06:21 דובר 4 יש מאין עוד נגיע, עוד מעט. שכל ורגש זה אולי על דרך יש מאין, אבל לא זו הנקודה. מה שרוצים להגיד, שכמו שהסברה השכלית לפני שהיא נהייתה, לפני שהבנתי, היא לא הייתה קיימת. למה היא לא הייתה קיימת? היא הייתה קיימת במקורה ושורשה, אבל באופן שהיא בטלה, אין לה מציאות. גם הרגש לפני שהוא נולד, כשרק התבוננתי בדבר שהוא טוב, עוד אין לי רגש. אין מציאות של התפעלות בתוך השכל. אין, כן? הוא לא נמצא שם. הוא בטל במקורו ושורשו מאותה סיבה, בגלל שכל דבר לפני שהוא יוצא לפועל, כשהוא עדיין כלול במקורו ושורשו, הוא עדיין אין ואפס. למה? כי במקור אין מציאות של שום דבר חוץ מהמקור. רגש זה לא שכל.

07:17 דובר 5 כמו ילד נגיד.

07:18 דובר 4 מממ?

07:19 דובר 5 כמו ילד שנולד.

07:21 דובר 4 כמו ילד לפני שהוא נולד. לא, לא אחרי ש-ש... לפני ההיריון. הוא לא קיים. עכשיו, מה בטל יותר במקורו ושורשו? הסברה השכלית בטלה לשכל יותר, או הרגש בטל לשכל יותר? מה בטל יותר?

07:47 דובר 5 הרגש.

07:49 דובר 4 ברור. נכון. הרגש לפני שהוא נולד הרבה יותר בטל לשכל מאשר הסברה השכלית לעצם השכל. למה? כי הסברה השכלית בסופו של דבר יש לה ערך לשכל. זה שכל וזה שכל. רק יש לזה עצם השכל וזה סברה שכלית, נכון? המרחק ביניהם הוא לא כל כך גדול. אז גם לפני שהייתה סברה שכלית, אמנם היא הייתה בטלה, אבל היא לא כל כך בטלה כמו הרגש לגבי השכל. היות והרגש הוא בכלל לא שכל. מבינות מה אני רוצה לומר? היות והרגש הוא בכלל לא שכל, אז כשהרגש כלול בשכל הוא בטל למקורו הרבה יותר מאשר הסברה השכלית לגבי עצם השכל. בסדר. בואו נלך עוד שלב אחד הלאה. למעשה גם ביטול של הרגש לשכל, כמו שזה במקורו ושורשו, זה עדיין לא ביטול במציאות. למה? כי בסופו של דבר השכל והרגש יש להם ערך אחד מהשני. הרגש הוא בערך השכל, השכל מוליד את הרגש. יש להם שייכות. שניהם חלק מהנפש שיש להם שייכות אחד לשני. אז כשמחפשים דוגמה למשהו שהוא באמת בטל במציאות, שבאמת אין לו שום מציאות, צריך לחפש משהו שהמרחק שלו הוא עצום, שהמרחק בין המקור לבין התוצאה הוא כזה גדול שאין שום שייכות בין המקור לתוצאה. הדוגמה היחידה שתורת החסידות מצאה זה אור, אור ומאור. השמש שוקלת מיליארדי מיליארדי מיליארדי טונות. אור הוא לא... אי אפשר לשקול אותו. לא שייך הוא בכלל למשקל. השמש היא מציאות ממשית. אור הוא לא מציאות.

09:56 דובר 6 אני חושבת בכלל אין דרך, שום דרך למדוד אותו.

09:59 דובר 4 אין שום דרך למדוד אותו וכן הלאה. אין לו ממשות. בכל זאת האור הוא הרי יוצא, הוא נולד מהמאור.

10:08 דובר 6 מקבל.

10:09 דובר 4 נכון? בסופו של דבר האור למרות שהוא כלום, כלום, כלום, כלום והשמש תאיר אלפי אלפי שנים, עדיין כל האור שיוצא ממנה לא יוריד ממנה גרם אחד. עם כל זה, בסופו של דבר, למרות שהם בלי ערך, האור יוצא מהמאור, הוא יוצא מהשמש. הוא נולד מהשמש, נכון? אז מה עם מציאות האור כשהוא עדיין במקורו ושורשו? אז ברור שאם הרגש בטל לשכל יותר מהסברה השכלית לגבי עצם השכל, אז ברור שהאור בטל לגבי המאור עוד הרבה יותר מאשר הרגש לשכל, כי המרחק ביניהם הוא יותר גדול. ברור? אבל המציאות היא הרבה יותר מזה. כשמדברים על נברא לגבי בורא, זה בלי ערך יותר מההבדל בין אור למאור. כי הנברא הוא באמת אין ואפס. הוא לא קיים בכלל, אין לו מציאות והבורא הוא יש אמיתי. אם ככה, הנבראים לפני שהם נבראו, הם היו בטלים לכוח הפועל בנפעל, היו בטלים למקורם ושורשם בכזה ביטול שהם אין ואפס ממש ממש ממש. אין להם שום מציאות. נו, אז פה שואל אדמו"ר הזקן היות ואמרנו שבפרק הקודם שהנבראים בטלים למקורם כמו האור במאור ועוד הרבה יותר מזה בלי ערך, מה יעזור לי שאני מכסה ומסתיר את המאור? אם אני מסתיר את המאור, אין אור, אין נבראים. אין, אין מציאות כזאת של נברא שכלול במקורו ורק שהוא לא מרגיש את מקורו. אם אתה מסתיר את המ-- את המאור, מסתיר, אין נברא. מה יעזור לך להסתיר את ה-- את המאור? תסתיר אותו, לא יהיה נברא. ניקח, ניקח על, על דרך דוגמה את העניין הזה של רגש ושכל, כן? ה-ה-הרגש כמו שהוא עדיין כלול בשכל לפני שאני מרגיש. אני עכשיו התחלתי לחשוב על, על, אה, קרבת אלוקים לי טוב. כן?

12:42 דובר 4 אם אני מתבונן בזה הרבה ואחשוב, יה-- בסוף יהיה לי איזשהו רגש בלב. עכשיו עוד לא התעורר רגש בלב. הרגש עוד כלול בתוך השכל. אין פה רגש במציאות. עכשיו אני אעלים את השכל. יהיה פה רגש? אין פה שום רגש. מה יעזור לי להסתיר את המאור אם אני... אם-- אין פה שום דבר חוץ מהמאור. זה שואל אדמו"ר הזקן. היות והסברנו שהנבראים הם לא דומים לאור השמש, הם לא כמו האור שיצא מהשמש. הם כמו האור שהוא כלול במקורו ושורשו. מה יעזור לי להסתיר את מקורם? בטלים במקורם, אין להם מציאות. אז איך הם מרגישים את עצמם? זאת הייתה השאלה של סוף פרק ג'. בסדר? עכשיו השאלה הרבה יותר ברורה, נכון?

13:36 דובר 7 ממ-המ.

13:36 דובר 4 התשובה היא כל פרק ד'. פרק ד' עושה לנו הכרה עם כוח הגבורה של הקדוש ברוך הוא. מהו כוח הגבורה של הקדוש ברוך הוא? זה נותן את התשובה לשאלה. בוא נראה בפנים. פרק ד'. "כי הנה כתיב כי שמש ומגן הוי' אלוקים". אז הפירוש הפשו-- הפשוט של הפסוק הוא שהקדוש ברוך הוא, הוא גם שמש לבריות, הוא גם משפיע על הבריות והוא גם מגן, הוא גם מגן עליהם מכל מיני דברים לא טובים שקורים בעולם. זה הפשט של הפסוק. אדמו"ר הזקן מפרש שבש-- ב-בשמש עצמה יש שני פרטים. יש מה שהשמש משפיעה ויש בשמש עוד איזשהו גורם שהוא מגן עלינו מפני השמש עצמה. מהו אותו מגן? פירוש מגן הוא נרתק לשמש להגן שיוכלו הבריות לסובלו. כמאמר רז"ל: "לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה, רשעים נידונים בה" וכו'. אם אור השמש היה מאיר עלינו כמו שהוא בכל עוצמתו, לא היינו יכולים להתקיים. הקדוש ברוך הוא ברא לשמש מגן, נרתק, כדי ל-להקטין, ל-לסנן את האור שלה שנוכל גם כן לסבול אותו. עד כאן מובן.

15:16 דובר 7 למה הוא צריך להיות כל כך חזק?

15:18 דובר 4 מממ?

15:19 דובר 7 למה האור שלה צריך להיות כל כך חזק? למה צריך נרתיק?

15:25 דובר 4 למה זה, כבר שאלה אחרת. אבל בפה, הקדוש ברוך הוא ברא את השמש עם אור כל כך חזק שאם אנחנו, אה, ניחשף אליו במלוא עוצמתו לא נוכל להתקיים. והשמש והנרתק שלה זה משל לקדוש ברוך הוא. למה? כמו שהנרתק מגן בעד השמש, כך שם אלוקים מגן לשם הוויה ברוך הוא. שם הוויה זה הכוח האלוקי שמהווה את הנבראים. וכמו שבשמש, אם היינו נחשפים למלוא עוצמתה לא היינו יכולים להתקיים, כך בדיוק אם שם הוויה היה מחיה את הנבראים לבדו במלוא עוצמתו, לנבראים לא היה קיום. למה לא היה להם קיום? כי הם היו בטלים במקורם ושורשם. בסדר? מהי הפעולה של אותו מגן, אותו שם אלוקים? אז כדי להבין מה הפעולה שעושה אותו מגן, אותו שם אלוקים, מסביר אדמו"ר הזקן, נכנס פה להסביר באריכות מהי הפעולה של שם הוויה. כשנבין מהו, מה ה-- מה הייחוד בפעולה של שם הוויה, נוכל להבין מהו, מהי המהות של שם אלוקים, וזה ייתן לנו את התשובה איך הנבראים יכולים להיות כלולים במקורם ושורשם ויחד עם זה להרגיש את עצמם למציאות. אז הוא מתחיל כך: "שם הוויה פירושו שמהווה את הכל מאין ליש. היו"ד שיש בתחילת השם י-ק-ו-ק, היו"ד משמשת על הפעולה שהפעולה היא בלשון הווה ותמיד. הווה, ה-ו-ה, שלוש האותיות האחרונות מראות על הפעולה, הווה, שהקדוש ברוך הוא מהווה את הנבראים, והיו"ד זה יהא, שהוא מהווה אותם כל הזמן. כדפירש רש"י על פסוק, 'ככה יעשה איוב כל הימים', היינו שהחיות הנשפע בכל רגע ממש בכל הנבראים ממוצא פי ה' ורוחו הוא מהווה אותם מאין ליש בכל רגע כי לא די להם במה שנבראו בששת ימי בראשית להיות קיימים בזה, כמו שנתבאר לעיל."

17:56 דובר 4 בפרקים הקודמים הסברנו, פרקים א', ב', ג', אדמו"ר הזקן הסביר באריכות שהנבראים אין להם שום מציאות מצד עצמם, מצד-- זוכרים שהסברנו את זה באריכות? הנבראים מצד עצמם הם אין.

18:10 דובר 8 חגים באמצע.

18:12 דובר 4 אה?

18:12 דובר 8 זה היה כל החגים.

18:12 דובר 4 היו חגים באמצע. פעם הייתי באיזה שיעור של נשים, שאלתי, מה אתן לא זוכרות מה שדיברנו בשנה שעברה? אמרו-- אמרו לי, אם אתה היית יולד גם אתה לא היית זוכר. הסברנו שה-ה-ה-הנבראים נבראו מאין ליש. מה פירוש מאין ליש? אין זה אין, זה כלום. הקדוש ברוך הוא לקח כלום ועשה מזה נבראים. איך אפשר לקחת אין... לא אוויר, לקחת חלל ריק, אפילו לא חלל ריק, כי החלל הריק גם כן נברא, ולעשות מזה נבראים. מה פירוש מאין ליש? איך, איך אפשר לקחת אין ולעשות ממנו יש? זאת אומרת שכל המציאות, הגדר של הנבראים הוא שהם אין. המציאות האמיתית של הנבראים היא אין. מי הופך אותם ליש? הקדוש ברוך הוא. כל רגע הוא מהווה אותם והיות והמציאות האמיתית שלהם היא אין, אם לרגע אחד הוא יפסיק להוות אותם, הם יחזרו להיות מה שהם באמת. מה הם באמת?

19:22 דובר 8 אין.

19:23 דובר 4 באמת אין. זה מה שהסברנו. כן? ולכן צריכה להיות הפעולה כל הזמן. זה הסביר באריכות. והנה, בסידור שבחיו של הקדוש ברוך הוא אנחנו אומרים את זה בתפילה, כתיב שהקדוש ברוך הוא הא-ל הגדול והגיבור. מתארים את הקדוש ברוך הוא בשתי תכונות עיקריות בזה שהוא גדול ובזה שהוא גיבור. כדי להבין מה זה גיבור צריך להבין קודם מה זה גדול. אז בואו נראה קודם מה זה גדול. פירוש גדול היא מידת החסד והתפשטות החיות בכל העולמות וברואים. היום אנחנו קוראים, נוהגים בתורת החסידות יותר לקרוא למידה הראשונה של הקדוש ברוך הוא חסד, חסד, גבורה, תפארת. כן, כן, אבל המקובלים הראשונים היו נוהגים לקרוא למידתו הראשונה של הקדוש ברוך הוא גדולה. לא היו אומרים חג"ת, חסד, גבורה, תפארת. היו אומרים גג"ת. בספרים, הרבה ספרי קבלה כתוב גג"ת, גדולה, גבורה, תפארת. הכוונה לאותו דבר. מדוע הם קראו לחסדו של הקדוש ברוך הוא גדולה? כי חסדו של הקדוש ברוך הוא גדול. מה פירוש גדול? הוא לא כמו החסד שלנו, החסד של הנבראים, לא רק שלנו. החסד של כל הנבראים הוא חסד קטן והחסד של הקדוש ברוך הוא גדול, לכן זה נקרא גדול. מה פירוש הוא גדול? אז הוא מביא בשלושה פרטים. קודם כל, החסד של הקדוש ברוך הוא, הוא חסד לאין קץ ותכלית. חסד של נברא הוא מפה עד פה, הוא לא אין קץ. נברא לא יכול להשפיע ולתת בלי סוף. החסד של הקדוש ברוך הוא זה מסוג אחר. זה מסוג של אין סוף. פרט שני, החסד של הקדוש ברוך הוא להיות ברואים מאין ליש. יש איזשהו נברא שיכול לברוא משהו מאין ליש? נברא יכול לקחת יש אחד ולתת אותו ליש אחר.

21:44 דובר 4 כן, מישהו רוצה לתת מתנה? אז קודם הוא צריך שתהיה מתנה והוא צריך שיהיה מישהו לתת לו את המתנה. נברא לא יכול לקחת כלום ולתת אותו לכלום. אין מה לתת ואין למי לתת. לקחת אין ואפס ולתת אותו לאין ואפס זה יכול רק הקדוש ברוך הוא. לעשות מאין יש זה רק בכוחו. חז"ל אמרו במדרש שאם יתאספו כל בוראי העולם וינסו לברוא יתוש ולזרוק בו נשמה לא יוכלו. לברוא, לקחת אין ולברוא ממנו יש זה בחיק הבורא. אנחנו יכולים לתת יש ביש, לתת יש מאין רק הקדוש ברוך הוא. לכן זה נקרא גדולה. והדבר השלישי, הפרט השלישי הוא שהגדולה, החסד של הקדוש ברוך הוא, חסד חינם. כאשר נברא עושה חסד הוא עושה כי יש לו סיבה. או שהוא מרחם על השני או שעושה לו עצמו טוב לעשות לשני, או שהוא מבין שזה נכון לעשות לשני וכן הלאה. איזושהי סיבה יש לו. אין דבר כזה לתת בלי סיבה. חסד בלי סיבה יכול להיות רק הקדוש ברוך הוא. לתת-- הקדוש ברוך הוא נותן חיים לנבראים. אין נבראים. אם אתה לא תעשה נבראים לא יהיו נבראים. כל מהות החסד של הקדוש ברוך הוא מלכתחילה זה בלי שום סיבה. אצל נברא אין כזה חסד. אז בכל שלושת המישורים של כמות, איכות ומציאות, החסד של הקדוש ברוך הוא הוא מסוג אחר. הוא לא מסוג החסד שלנו. למה? ממה זה נובע? נקרא גדולה כי באה מגדולתו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. כי גדול ה' ולגדולתו אין חקר. היות והקדוש ברוך הוא גדולתו אין חקר, לכן גם החסד והגדולה שהוא מתבטא, הוא מתבטא בדברים שהם אין חקר. בדברים שהם לא בחיק הנבראים, שהם לא שייכים אצל

24:09 דובר 4 הנבראים. ולכן משפיע גם כן חיות והתהוות מאין ליש לעולמות ברואים אין קץ, שטבע הטוב להיטיב. זאת תכונתו של הקדוש ברוך הוא, וזה יכול רק הקדוש ברוך הוא לעשות. ממשיך הרבי, וכמו שמידה זו, מידת הגדולה, היא שבחו של הקדוש ברוך הוא לבדו. מה פירוש לבדו? שאין ביכולת שום נברא לברוא יש מאין ולהחיות אותו. אם רוצים להגדיר את זה במילים, אה, במילים של חסידות, אז אומרים ככה: החסד שלנו הוא תחום בתחום היש. כשאני רוצה לתת משהו, אני רק יכול לקחת מציאות ולתת אותה למציאות. החסד שלנו, של הנבראים, לא יכול להיות בתחום האין. אני לא יכול לקחת אין. החסד שלנו הוא חסד מוגבל. למה הוא מוגבל? הוא מוגבל ליש. בסדר? החסד של הקדוש ברוך הוא לא מוגבל ליש. החסד של הקדוש ברוך הוא מטפל, מטפל גם בתחום של האין, גם בתחום של ההיעדר. הוא יכול לקחת אין, יכול לקחת אפס, הוא יכול לקחת היעדר ולעשות, ולתת אותו. הוא לא מוגבל רק ביש. וכמו שמידה זו היא שבחו של הקדוש ברוך הוא, שאין ביכולת שום נברא לברוא יש מאין ולהחיות אותו, וגם מידה זו, זה לא רק שזה רק בכוחו של הקדוש ברוך הוא, זה גם למעלה מהשכלת כל הברואים והשגתם. זה לא רק שהנבראים לא יכולים לעשות יש מאין, לא יכולים להבין מה זה יש מאין. אין שום אפשרות לנברא להבין מה זה לקחת אין ולעשות ממנו יש. שאין כוח בשכל שום נברא, גם לא של הנבראים הכי עליונים, להשכיל ולהשיג מידה זו ויכולתה לברוא יש מאין ולהחיות אותו, כי הבריאה יש מאין הוא דבר שלמעלה משכל הנבראים. כל מציאות הבריאה היא

26:27 דובר 4 מציאות של משהו שהוא למעלה, למעלה מכל הנברא, למעלה משכל הנברא. איך נברא יכול להבין דבר שמעליו? כי היא ממידת גדולתו של הקדוש ברוך הוא. לכן זה נקרא גדולה, כי זה למעלה מהנבראים. והקדוש ברוך הוא, היות ומידותיו הן אחדות פשוטה. זה לא שיש, אצל אדם יש את עצם המודעות העצמית. כן, אני חי, אני אדם. אדם פוקח בבוקר את העיניים, הוא מרגיש את עצמו שהוא חי וקיים, כן? מרגיש את עצמו, מרגיש את עצמו. אחר כך הוא גם אוהב וגם מבין והוא גם מתרגש והוא שונא והוא כועס. יש לו גם כל מיני כוחות ורגשות. אז יש את עצם המציאות של אדם, יש את הכוחות שלו. אני אדם שיש לי כוחות. כוחות הנפש, כן? של הקדוש ברוך הוא זה לא שני דברים. של הקדוש ברוך הוא, הוא ומידותיו זה אחד. זה לא שיש לו כוחות, הכוחות זה הוא והוא זה הכוחות. זה לא שני דברים. אנחנו, אנחנו לא יכולים לצייר כזה דבר בדמיון שלנו כי, כי, כי אין לנו את זה. אין, אין לנו דוגמה לזה. יכולים רק להגיד את המילים, להבין את זה אי אפשר. ובגלל שהקדוש ברוך הוא ומידותיו אחדות פשוטה, כדאיתא בזוהר הקדוש, דאיהו וגרמוהי חד, הוא והכלים, הוא והספירות, הם דבר אחד. וכשם שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג את בוראו, כך אינו יכול להשיג מידותיו. עד פה מובן, כן? ופה מגיע משפט המפתח. וכמו שאין ביכולת שום שכל נברא להשיג מידת גדולתו, שיכולה לברוא יש מאין ולהחיות אותו, כדכתיב עולם חסד יבנה, כך ממש אין ביכולתו של שום נברא להשיג מידת גבורתו של הקדוש ברוך הוא. מה הבעיה? למה אי אפשר ל-

28:22 דובר 9 זה שאנחנו לא יכולים להש... להבין את זה.

28:24 דובר 4 למה אי אפשר להשיג את מידת גדולת... גבורתו של הקדוש ברוך הוא? גבורה זה צמצום, נכון?

28:31 דובר 9 אנחנו לא יודעים מה ההיקף הזה, זאת אומרת מה הצמצום.

28:35 דובר 4 בפשטות גבורה פירושו צמצום. אמרנו מה זה נרתק? נרתק זה מגן. היה פה אור חזק ושמנו זכוכית מפויחת כדי שיהיה פחות אור, מסנן. מה? מה? למה אני לא יכול? למה אני לא יכול להבין מה זה גדולה? בסדר, הבנתי. למה אני לא יכול להבין מה זה גבורה? מה הבעיה? אומר אדמו"ר הזקן שכמו שאתה לא יכול להבין מה זה גדולתו, אתה לא יכול להבין גם מה זה גבורתו. למה? כי מהי גבורתו? שמידת הצמצום, מניעת התפשטות החיות מגדולתו מלהיראות ולהתגלות על הנבראים, להחיותם ולקיימם בגילוי. את זה אי אפשר להבין. אמרנו שכל מציאות הנבראים ממה היא נבר... ממה זה? מהכוח הפועל בנפעל. אין נברא בל... אין נברא בלי כוח פועל שפועל אותו. כן? נכון? זאת אומרת שאחרי שהקדוש ברוך הוא הסתיר את הכוח הפועל מהנפעל, העלים אותו והסתיר אותו עד שלא מרגישים בו בכלל. מישהו פה מרגיש את כוח הפועל בנפעל? אני מאמין שלא. הקדוש ברוך הוא העלים והסתיר את הכוח הפועל לחלוטין עד שהוא לא מורגש בכלל בכלל. הסתיר אותו בכל זאת לגמרי. והוא נשאר. זה כמו ששמים מסך בפני השמש שיסתיר לגמרי, לגמרי, לגמרי, שלא יראו אותה בכלל, בכלל, וכל האור נמצא במלוא תוקפו בלי שיחסר ממנו שום דבר. סליחה, הסתרת אותו. כן? אומר אדמו"ר הזקן, זה בדיוק אותו דבר. כמו שמידת החסד של הקדוש ברוך הוא פועלת גם על האין, מידת הגבורה של הקדוש ברוך הוא פועלת גם על היש. זה בדיוק אותו דבר. מידת, מידת הגדולה של הקדוש ברוך הוא הבנו למה אני לא יכול להבין. למה? כי אני לא יכול להבין מה זה לפעול על אין. נכון? כן? מה

31:06 דובר 4 זה מידת הגבורה של הקדוש ברוך הוא? לקחת את היש, את האור האלוקי שהוא יש אמיתי, ולהעלים אותו ושהוא יישאר. מידת הגדולה פירושה להשפיע ואף על פי שמש... אף על פי שמשפיע שיישאר אין, מידת הגבורה זה בדיוק הפוך. לצמצם ואף על פי שמצמצם שיישאר יש. שני הצדדים. וכמו שאי אפשר להבין את הגדולה, אי אפשר להבין את הגבורה. עכשיו יותר מובן? אמ, כן או לא?

31:46 דובר 9 כן.

31:48 דובר 10 אפשר להגיד שכמו שאנחנו לא יכולים לראות אור גדול מדי, כך אנחנו לא יכולים גם לחוש את הלא מדי. שזה לא כזה עם קפיצה.

32:00 דובר 9 לא, אחרי שאתה לומד זה הכל מסתדר.

32:03 דובר 10 איך?

32:04 דובר 9 מה זה יכול להיות גדול מדי שאתה לא יכול

32:10 דובר 10 לא יודעת.

32:10 דובר 9 אולי זה לא. כאילו זה לא. זה לא.

32:13 דובר 4 לא חושב שזה העניין. העניין הוא שאנחנו לא מסוגלים להבין איך אפשר להסתיר את המציאות שהיא באמת לא תהיה קיימת ואף על פי כן שהיא תישאר קיימת במלוא התוקף. הוא בורא את הנבראים.

32:30 דובר 10 לא, כי הוא חושב

32:33 דובר 4 מידת הגדולה בוראת את הנבראים, ולמרות שהיא בוראת אותם הם נשארים בטלים במציאות במקורם ושורשם, בלי מצ-- אין להם מציאות. למרות שהיא בוראת אותם, אין להם מציאות. מידת הגבורה מעלימה, ולמרות שהיא מעלימה נשארים מציאות. זה הצד השני.

32:51 דובר 10 כן. אני חושבת שגם אמרתי כלפי-- לפי ההשגה שלנו איך זה...

32:56 דובר 4 טוב.

32:57 דובר 9 לא, זה לא יכול להיות מהסיבה הזאת.

33:00 דובר 4 זה הנקודה. ואז, ובזכות מידת הגבורה, אז הנבראים באמת נשארים חיים וקיימים, אבל לא בגילוי כי אם בהסתר פנים, שהחיות, הכוח הפועל בנפעל, מסתתר בגוף הנברא. הוא כאילו, גוף הנברא הוא דבר בפני עצמו ואינו התפשטות החיות ורוחניות כהתפשטות הזיו והאור מהשמש, אלא הוא מרגיש את עצמו כדבר בפני עצמו. אז פה ענינו למעשה על השאלה שבסוף פרק ג'. שאלנו, אדמו"ר הזקן שאל: איך יכול להיות שנברא יהיה בטל במקורו ושורשו ואף על פי כן הוא ירגיש את עצמו למציאות? הרי אם מסתירים את מקורו ושורשו אין פה מציאות. אז מה התשובה? כוח הגבורה האלוקי. כוח הגבורה האלוקי לוקח את אותו אור אלוקי שבורא את הנבראים ומסתיר אותו לחלוטין, ואף על פי שהוא מסתיר אותו הוא נשאר קיים ומאיר ופועל במלוא תוקפו. ואף שבאמת מצד האמת, מצד ה... מידת הגדולה, מצד הבורא, מצד שם הוי', אז הנברא אינו דבר בפני עצמו, הוא כלול במקורו ושורשו, הוא רק כמו התפשטות האור מהשמש. אז זה רק מצד שם הוי', מצד הגדולה. מכל מקום, מצד הגבורה, הן הן גבורותיו של הקדוש ברוך הוא אשר כל יכול לצמצם החיות ורוחניות הנשפע מרוח פיו ולהסתירו שלא יבטל גוף הנברא במציאות, וזה אין בשכל שום נברא להשיג מהות הצמצום וההסתר. ואף על פי שמצמצמים ומסתירים ומעלימים עד ש... עד שהאור האלוקי מוסתר ונעלם לגמרי, שיהא אף על פי כן גוף הנברא נברא מאין ליש. למה אי אפשר להבין את זה? בדיוק באותו אופן שאין יכולת בשום שכל נברא להשיג מהות הבריאה מאין ליש. כמו שאי אפשר להשיג את מהות הבריאה, כמו שהסברנו באריכות, באותו אופן בדיוק אי אפשר להבין ולהשיג את מהות

35:29 דובר 4 הגבורה. ה... עניין הזה בחסי-- זה עד כאן פרק ד'. העניין הזה בחסידות הוא באמת, אה, אני חושב מ... מהעניינים העמוקים ביותר בתורת החסידות. זאת אומרת, בדיוק כמו השאלה ששואלים על ידיעה ובחירה, איך הקדוש ברוך הוא יכול לדעת דבר ש-ש... מה?

35:59 דובר 9 שנברא.

36:00 דובר 4 איך הקדוש ברוך הוא יכול להבין, להרים, לעשות אבן שלא יכול להרים אותה? ואותה השאלה איך הקדוש ברוך הוא יכול לברוא נברא שהנברא לא יהיה קיים ושהוא כן יהיה קיים? זו אותה שאלה. פרק ד' נותן, כשמעיינים, מתבוננים בעניין הזה של פרק ד', ה-ה... מקבלים את התשובה לשאלת השאלות של בני אדם. עד כאן התחלה של פרק ד'. האמת היא, בכוונה חתכתי ולא, לא-- חתכתי את זה מהצילום, שבשורה הבאה של פרק ד'...

36:40 דובר 11 מה, זה הסוף פרק?

36:42 דובר 4 לא. האמת היא שבשורה הבאה של פרק ד' יש סוגריים. מתחיל בסוגריים מרובעות. פשוט חתכתי את זה מהדף, אז לא רואים את זה פה. גמרנו, כן, שנייה אחת.

36:56 דובר 11 חושב על היום הבא פשוט.

36:57 דובר 4 אה, יש שם-- מתחילות שם סוגריים מרובעות, משהו מאוד תמוה. המקום היחיד בתניא שיש סוגריים שמתחילות, אפשר לחפש את הסוף שלהן, לא מוצאים. אז באמת פה מתחיל עניין חדש. אנחנו נדבר על זה בעזרת השם בשיעור הבא.

37:28 דובר 3 תודה רבה.