שער היחוד והאמונה פרק ב'

00:02 דובר 1 טוב, אנחנו נתחיל.

00:04 דובר 2 רגע. סליחה.

00:11 דובר 1 אה, אה, אנחנו אוחזים בפרק ב' של שער היחוד והאמונה. דיברנו בסוף השיעור הקודם שפרקים א', ב', ג' בשער היחוד והאמונה זה היסוד של כל תורת החסידות הכללית והפרטית, שפה אדמו"ר הזקן מסביר את תורת הבעל שם טוב. מהו יסוד האמונה? שיסוד האמונה בה' אחד זה לא כמו שחשבו עד הבעל שם טוב. שמה הכוונה להאמין בה' אחד? זה להאמין שאין עוד, שאין דבר כזה עבודת אלילים, שיש רק הקדוש ברוך הוא אחד, כמו שכתוב ברמב"ם, בהלכה ובמקומות רבים. והבעל שם טוב חידש שהאמונה באלוקים זה לא רק שאין עוד אלוקים, אלא שאין עוד, שהוא המציאות היחידה הקיימת. בפרק הראשון אדמו"ר הזקן הסביר את השיטה. הוא הסביר מה אומר הבעל שם טוב. שהבעל שם טוב אומר שאין עוד מלבדו. מה פירוש אין עוד מלבדו? אני הרי רואה שיש פה עולם, יש פה מציאות ויש פה נבראים. איך אתה אומר לי שאין עוד מלבדו? הנה יש. אומר הבעל שם טוב שכל מציאות הנבראים אין להם מציאות בפני עצמה, אלא מדובר פה על שהקדוש ברוך הוא בכל רגע ורגע בורא את הנבראים מאין ליש. והקדוש ברוך הוא בורא את הנבראים כל רגע מאין ליש, אז המצי-- אז אין פה עולם. כאילו, אין פה כביכול מציאות של הקדוש ברוך הוא וכנגדו יש עולם, אלא יש פה רק מציאות של הקדוש ברוך הוא בלבד. קדוש ברוך הוא כזה שבורא נבראים, אבל אין פה שני דברים. אין פה עוד משהו חוץ מהקדוש ברוך הוא, ולכן אם הקדוש ברוך הוא לרגע אחד יפסיק לברוא את הנבראים, הוא יפסיק להגיד את המאמרות שבהם הוא בורא את העולם, אז ברגע אחד יחזור העולם לאין ואפס כמו קודם

02:35 דובר 1 שנברא ממש. ואדמו"ר הזקן מדגיש מאוד, אם אתן זוכרות, מה פירוש ממש. ערב טוב. ואדמו"ר הזקן הדגיש מאוד מה פירוש, אה, שאם הקדוש ברוך הוא יפסיק לברוא את העולמות הם יחזרו לאין ואפס ממש כמו קודם שנברא העולם. ש-- שהיות ו-- היות וכל מציאות הנבראים זה אין מציאות... צריך להיכנס לזה. מה פירוש שמציאות הנבראים מאין? אין, אין. כשלוקחים משהו ועושים איתו משהו אחר משנים לו את הצורה. אבל כשלוקחים אין ועושים איתו משהו, לא לקחנו שום דבר. איך נהיה פה משהו? היש שנברא מהאין, ממה הוא נלקח? מה המציאות ש-- המציאות האמיתית שלו הוא שהוא אין, שהוא לא קיים, ולכן צריך כל רגע ורגע לברוא אותו מחדש. וממילא אם לרגע אחד מפסיקים לברוא אותו, האותיות יסתלקו מהעולמות, אז באותו רגע יחזור ה-- תחזור מציאות העולם, מציאות הנבראים להיות כמו שהייתה לפני כן. מה הייתה לפני כן? כמו שלפני שנברא העולם הוא לא היה יכול להתקיים. לא רק שלא היה עולם, לא היה יכול להיות עולם. כשיש אין, אפשר להעלות על דעתנו שפתאום יהיה פה משהו? מ-מ-מאיפה הוא יבוא? אין לו ממה להיווצר. ברגע שהעולם יתבטל, אם חס ושלום יסתלקו המאמרות, אז הוא יחזור למצב הראשוני כמו שאחרי שהוא היה, כמו שלפני שהוא היה לא היה שייך שהוא יהיה קיים. אם הוא יתבטל אז עוד פעם לא יהיה שייך שהוא יהיה קיים. גם לא שהוא היה קיים, הוא פשוט מתבטל לגמרי עם כל המציאות שלו. זה היה התוכן של פרק א', שזאת שיטת הבעל שם טוב שאין עוד מלבדו. פירוש הקדוש ברוך הוא, אלוקים, הוא המציאות היחידה בעולם. אבל אדמו"ר הזקן השאיר את זה באופן של אמונה. על מה יסתמך כל

04:57 דובר 1 ה-- כל ההסבר, כל העניין? יש מדרש בתהילים, יש אימרה של הבעל שם טוב, יש כמה פסוקים בתורה שהוא מביא שם ועל סמך זה הוא בונה, בונה את כל העניין. אז אני כיהודי עכשיו צריך להאמין בקדוש ברוך הוא. על מה אני מסתמך? כך כתוב בתורה. ככה אמר הבעל שם טוב. כך כתוב במדרש. זה לא משהו שאני מבין אותו. זה משהו שאמרו לי ואני מקבל אותו בגלל שאני יהודי ויש לי נשמה ויש לי כוח של אמונה. ואמרו לי, זה מתקבל אצלי, אבל זה מתקבל אצלי לא מצד השכל, לא מצד הבנה, בטח שלא מצד הרגש. אני לא מרגיש שהעולם זה הקדוש ברוך הוא. כן? אף אחד מאיתנו לא מרגיש שהעולם זה אלוקות. אני-אני מקבל את זה כי-כי אני מראש מקבל שכל מה שכתוב בתורה זה אמת מוחלטת. נו, אז גם זה אמת מוחלטת. היי, אני לא מבין את זה בשכל. בטח שאני לא מרגיש את זה בלב. אבל כתוב בתורה, זה אמת. זה פרק א'. פרק ב' מתחיל אדמו"ר הזקן במילים שמאוד מעניינות. אומר הרבי, פרק ב': "והנה מכאן". מה זה מכאן? מתוך מה שלמדנו בפרק א' שאין עוד מלבדו, "מכאן תשובת המינים", תשובת המינים. נו, מאוד מעניין. פתאום אכפת לאדמו"ר הזקן מה חושבים המינים. ספר התניא זה ספר הדרכה ליהודי שהוא בינוני, שהוא מחפש איך לעבוד את השם. מה רואה אדמו"ר הזקן פתאום להתייחס פה? תשמעו, יש איזשהם מינים כאלה שלא מאמינים בתורה ואני צריך לענות, לענות להם. מה זה קשור לתניא? אדמו"ר הזקן צריך פרק שלם להתעסק מפה, הסבר שלם. יותר מזה, בין המינים והכופרים והאפיקורסים יש כל מיני סוגים. יש מינים, יש אפיקורסים כאלה, מינים

07:07 דובר 1 כאלו, הם בכלל לא מאמינים שהקדוש ברוך הוא קיים. העולם — עולם קדמון, העולם תמיד היה כ... עולם נצחי. להם אדמו"ר הזקן לא מתייחס, לא נותן להם תשובה. יש אפיקורסים כאלה שמאמינים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. אבל הם לא מאמינים שיש תורה מן השמיים. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, ואחרי שהוא ברא את העולם אז, אה, זהו. הוא אולי מנהל את העולם, אבל הקדוש ברוך הוא לא מדבר עם בני אדם. אין שם מידע שמגיע מהקדוש ברוך הוא לבני אדם. לאלה אדמו"ר הזקן לא אומר שום דבר. אדמו"ר הזקן לא מדבר פה למינים שלא מאמינים בנבואה. יש אפיקורסים כאלה שמאמינים בנבואה ולא מאמינים בתורה. אדמו"ר הזקן לא מדבר אליהם. אדמו"ר הזקן למי הוא פונה? לאותם מינים ואפיקורסים שהם כופרים בהשגחה פרטית. זה מה שמעניין אותו. מה בכלל יש לך להתעסק עם המינים? זה לא עניינך ולא ענייננו. ושנית, אתה כבר רוצה לענות לגויים, לכופרים וכולי. למה אתה נדבקת דווקא לאותו סוג מסוים של, של כופרים? ונקודת העניין היא כמו שהקדמנו בהתחלה. בפרק הראשון, אדמו"ר הזקן השאיר את עניין האמונה באמונה. זה לא חדר בשכל. כל שיטת חסידות חב"ד זה לקחת את האמונה ולהחדיר אותה בשכל. חב"ד זה חכמה, בינה, דעת. להחכים בחכמה, להבין בבינה ולקשר את זה אל עצמי בדעת. כל עניין תורת החסידות זה להוריד את האמונה לתוך השכל והרגש. ומדוע? למה? למה כל כך חשוב לאדמו"ר הזקן להפוך את כל העולם? לשנות את כל ה... כל צורת לימוד, הלימוד שהיית... צורת הלימוד שהייתה בעם ישראל במשך אלפי שנים, ועכשיו כבר אי אפשר אמונה, עכשיו צריך להחדיר את זה ב... מה, מה השתנה? מה אדמו"ר הזקן רצה

09:35 דובר 1 להשיג פה? אז משתי סיבות, כמו שמובן ומובא, דיברנו על זה באריכות לפני הרבה זמן, כשהתחלנו את התניא, למה בכלל חידשה תורת החסידות. תורת החסידות באה בתור שני עניינים. קודם כל בשביל להאיר את החושך של העולם, שבגלל אריכות הגלות החושך נהיה גדול וצריך להאיר את החושך. דבר שני, בתור הכנה לביאת משיח. כבר מתחיל להתנוצץ אורו של משיח, אז תורת החסידות היא התנוצצות, התחלת הארת אורו של משיח. בשביל שני העניינים, מה פירוש להאיר את החושך? שהאלוקות תחדור בעולם, תחדור באדם. מה פירוש שיבוא משיח? שהאלוקות תחדור באדם, זה אותו דבר, תחדור בעולם. איך עושים את זה? מי זה האדם? דיברנו על זה הרבה פעמים שהאדם זה לא אמונה. האדם זה לא עצם הנשמה. האדם זה נשמה בגוף. והנשמה כמו שהיא בגוף יש לה שכל ויש לה רגש. אז אם התורה נשארת אצל האדם באופן של אמונה, חסר פה משהו. היא לא חדרה בתוך המציאות של האדם. דבר שאני רק מאמין בו, אבל לא מבין אותו, הוא לא מחייב אותי לשום דבר. כן, חזרנו פה כמה פעמים על פתגם שבחסידות הרבי חוזר עליו אינספור פעמים.

11:09 דובר 7 גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא.

11:12 דובר 1 גנב שעומד על פי המחתרת, עומד לגנוב, אז רגע לפני שהוא ככה נכנס, פורץ את הדלת, הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לו שלא יתפסו אותו. אם אתה מאמין בקדוש ברוך הוא, איך אתה מתפלל שיעזרו לך לגנוב? כן, זה, זה סתירה, סתירה מובנית. אלא מה? להאמין הוא מאמין, אבל זה לא חודר בתוך האישיות שלו. זה לא רק גנב, אלא כל אחד מאיתנו. אם אני רק מאמין שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, אבל אני לא מבין את זה וזה לא חודר אצלי בשכל, אז אני... אז מה אני, מה, מה, מה ההבדל ביני לבין הגנב? הוא גנב גדול, אני גנב קטן. לכן רואה אדמו"ר הזקן צורך לא להשאיר את האמונה באחדות השם תלויה בפסוקי התורה באמונה, אלא להחדיר אותה בשכל. ובאיזה שכל? שכל כזה שגם אדם שלא מאמין, שגם אדם שכופר מצד השכל, האמונה תהיה שלו גם מצד השכל. זאת אומרת אדמו"ר הזקן רוצה בפרק שלנו לקחת את האמונה באחדות השם ולהוריד אותה לתוך השכל כדי שזה יתאחד איתנו. האמת ש... טוב, צריך להאריך בזה, אבל זה עוד... יש בזה עוד עניין פנימי יותר. אני אגיד גם את זה כי זה עניין חשוב. אם את כל התורה כולה יש כזאת חשיבות להחדיר אותה בתוך השכל והרגש, על אחת כמה וכמה זה חשוב כשמדברים על אחדות השם. מה פירוש אחדות השם? אחדות השם פירוש שהשם, הקדוש ברוך הוא, נמצא בכל מקום. נכון? מה זה אחדות השם? השם הוא פה, השם הוא שם, השם נמצא בכל העולם. אמיתי? מה פירוש אחדות השם? שאין מקום מבלעדיו, כל מקום הוא נמצא. ברוך אתה ה'... נכון שהכל מהבורא

13:33 דובר 1 ברוך הוא. מה פירוש אחדות השם? אחדות השם פירוש הדבר שאין עוד מלבדו. אז אם אני מבין, אם אני תופס את האמונה באחדות השם רק באמונה והיא לא חודרת בשכל, אז בשכל שלי אחדות השם לא נמצאת. זה מובן? צריך להגיד פה עוד כמה מילים. אדמו"ר הזקן מוכרח את... לא, הוא לא רק רוצה את עניין האמונה שדיברנו בפרק הקודם, להוריד אותה בשכל בפרק הזה, הוא מוכרח לעשות את זה. למה? כי באמונה באחדות השם יש משהו שהוא שונה או יותר מכל התורה כולה. כל התורה כולה, אם אדם רק מאמין אבל זה לא חודר אצלו בשכל, טוב, הוא מאמין והוא עושה והוא מקיים, הכל בסדר. אחדות השם, אם האחדות השם לא חודרת גם בשכל, זה פוגע באחדות עצמה. משמעות אחדות השם היא שהשם נמצא בכל מקום. אם אצלי השם נמצא רק באמונה והוא לא נמצא אצלי בשכל, אז אצלי אין אחדות השם. זה לא חדר אצלי. אצלי זה לא נמצא. אז כשמדברים על אחדות השם, שאין עוד מלבדו, דווקא פה יש הכרח גמור לא להשאיר את זה באמונה ולהחדיר את זה באופן שזה יירד עד לשכל, ולאיזה שכל? אפילו שכל של כאלו שהם מינים, שהם כופרים. ועל פי זה מובן גם למה אדמו"ר הזקן מתייחס דווקא לאותם מינים שהם כופרים בהשגחה פרטית. כי פה לא מדובר... התשובה למינים היא לא תשובה להם. היא תשובה לנו, שאנחנו כאשר אנחנו לא מאמינים, או לא מאמינים בשכל או לא מרגישים בלב, לא חדור אצלנו העניין של השגחה פרטית, אז אצלי חסר באחדות השם, אצלי חסר באמונה.

15:56 דובר 8 ברוכה הבאה, היא הילדה פה חודשיים. התחלנו את

16:11 דובר 1 אז לכן פותח הרבי הזקן, זה הכל היה הקדמה כמובן. לכן פותח הרבי הזקן את פרק ב': והנה מכאן תשובת המינים. לכן הרבי הזקן הולך לדבר עכשיו תשובה למינים, למרות שעניין התניא זה לא לתת תשובות לגויים ולכל מיני כופרים. למה ככה ולמה ככה? התניא בא להדריך אותנו בעבודת השם, כי באמת פה מדובר לא תשובה למינים לגויים, אלא תשובה בשבילנו. איך להחדיר אצלנו את האמונה ב-ב-בשכל. הולך הרבי הזקן ואומר שאנחנו הולכים עכשיו לגלות את שורש טעותם, שורש טעותם של המינים. זאת אומרת למינים יש טעות ולטעות שלהם יש שורש, וכאשר אנחנו נבין את שורש הטעות אז ממילא לא ניפול בטעות שלהם. מהי הטעות ומהי השורש? הטעות שלהם שהם כופרים בהשגחה פרטית ובאותות ומופתי התורה. מהו שורש הטעות? שטועים בדמיונם הכוזב שמדמים מעשה השם עושה שמיים וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו. כאשר מישהו חושב, עולה בדעתו, מ-- ככה מובן אצלו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם כי הקדוש ברוך הוא כל יכול והוא יכול לקחת אין ולעשות ממנו יש. והוא עשה את זה. הוא ברא את העולם. אבל אחרי שהוא ברא את העולם, העולם, הוא כבר ברא אותו. מה הוא צריך עוד פעם לברוא אותו? הוא כבר ברא אותו. זהו, קיים. כאשר אדם מונח במחשבתו, מונח בהבנתו, בדעתו, ב-ב-ב-- מה, מה, איך הוא מסתכל על העולם? הוא מסתכל על העולם כעל דבר עצמאי. נכון, בהתחלה הקדוש ברוך הוא ברא אותו, אבל אחר כך זהו, כבר קיים כמציאות בפ-- העולם הוא מציאות בפני עצמו. מה זה גורר אותו לחשוב מיד? רגע, אם העולם הוא מציאות בפני עצמו, אז מי אומר שהקדוש ברוך הוא ממשיך לנהל אותו? הוא ברא אותו ו... היה

18:31 דובר 1 לו נחמד לברוא אותו ועזב השם את הארץ. הקדוש ברוך הוא לא מסתכל. זה דברים נמוכים, זה דברים גשמיים. הקדוש ברוך הוא כל יכול, לא אינסופי. הוא רצה לעשות לעצמו איזה לא יודע מאיזשהו טעם. הוא רצה לברוא אז הוא ברא, אבל אחר כך אז הוא ברא. זה לא מעניין אותו העולם. מה יש לו לחפש פה בעולם הזה? הוא עזב אותו. ממילא הטעות שלהם בזה שהם חושבים שהעולם מציאות בפני עצמו, מוביל אותם לטעות ש-ש-שאין השגחה פרטית, הקדוש ברוך הוא לא משגיח על העולם. ואם הקדוש ברוך הוא לא משגיח על העולם ולא מעניין אותו מה קורה פה, אז מה הוא עושה? ניסים? ניסים? פירוש הדבר הקדוש ברוך הוא, משהו פה לא הסתדר, משהו לא זה. הקדוש ברוך הוא שובר את הטבע ומשנה כדי שהוא רוצה ל-- הוא בכלל מסתכל על העולם? אז אם הקדוש ברוך הוא מס-- אה, אה, אם אין השגחה פרטית אז ניסים בוודאי שאין. איי.

19:35 דובר 9 ניסים.

19:35 דובר 1 מממ?

19:37 דובר 9 ניסים.

19:37 דובר 1 כן. איי, כתוב בתורה שקרו ניסים? בסדר, בוא נסביר את זה. קרה משהו, נהיה גאות, שפל. אני יודע מה היה? מוצאים איזשהו הסבר. ההסבר לא כל כך מתאים למציאות, לא כל כך מת-מתאים לסיפור. נו, אולי הסיפור לא מדויק, אולי אפ-אפשר למצוא הסבר יותר טוב, אבל ברגע שאדם מרגיש בהרגשה שלו שהעולם הוא מציאות בפני עצמו, הקדוש ברוך הוא ברא אותו וזהו ועזב אותו, ממילא זה גורר אחריו השגחה פ-- שהוא כופר בהשגחה פרטית, ואם הוא כופר בהשגחה פרטית אז זה גורר שהוא כופר באותות ומופתי התורה. אז שורש טעות המינים זה שהם מחזיקים שהעולם הוא מציאות בפני עצמו ומזה נגרר הטעות שלהם שהם כופרים בהשגחה פרטית ואותות ומופתי התורה. למה זה טעות? מי אמר שזה טעות? אולי הם צודקים? הקדוש ברוך הוא ברא, כל יכול והוא ברא את העולם. ואומר הרבי הזקן בוא, בוא נוכיח לכם, נוכיח לעצמנו, נבין בשכל למה-- מהו ההיגיון השכלי שזה מוכרח להיות ככה? שמוכרח להיות שהקדוש ברוך הוא בו-בורא את העולם כל רגע מאין ליש מחדש. אבל קודם כל נראה מה טועים הטועים. טועים בדמיונם הכוזב שמדמים מעשה השם עושה שמיים וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו. זאת הטעות שלהם. מה הם חושבים? כי כאשר יצא לצורף כלי שוב אין הכלי צריך לידי הצורף. ברגע שהצורף עשה איזשהו כלי... אז הוא לא צריך להמשיך ולהחזיק ולהתעסק כל הזמן עם הכלי כדי שיהיה קיים. כי אף שידיו של הצורף מסולקות הימנו מהכלי והולך ה-הצורף הולך לו בשוק, הכלי קיים בתבניתו. כן, ה-הפמוט של הכסף שהוא עשה בצורפות קיים בוויטרינה גם כשהצורף אה... הסתובב בשוק, עושה קניות לשבת. השו-- אה הכלי קיים בתבניתו ובצלמו מ-ממש כאשר יצא מידי

21:59 דובר 1 מידי הצורף. אין שום שינוי ברגע שהוא גמר לעשות את הכלי, הכלי עצמאי לגמרי. כך מדמים הסכלים האלו מעשה שמיים וארץ. אותו דבר הקדוש ברוך הוא עשה כמו שאדם עושה כלי. אז הקדוש ברוך הוא עשה כלי גדול משוכלל. הקדוש ברוך הוא עשה את העולמות ושמיים וארץ, וממילא ברגע שהוא עשה אותם אז הוא לא צריך להמשיך להתעסק, לברוא אותם כל רגע מחדש. ולכאורה הסברה שלהם מאוד הגיונית, נכון? נכון או לא? בהיגיון שלנו, היגיון הראשוני שלנו לפני ההסבר של החסידות של הרבי הזקן. בהיגיון הפשוט שלנו, ברגע שהקדוש ברוך הוא עשה את העולם גמר, הוא עשה אותו. מה-מה איף-איפה נקודת הכשל בהיגיון של המינים, של הטועים?

22:54 דובר 10 בגלל שהשם ברא את העולם מכאילו-

22:57 דובר 1 מאין ליש.

22:58 דובר 10 בדיוק. אז לכן הוא לא כבר-- הוא עדיין צריך להחזיק את העולם בגלל שהוא-שהוא ברא את מאין.

23:02 דובר 1 כן, כן, זאת התשובה. מסביר הרבי הזקן מהי התשובה. אך טח מראות עיניהם ההבדל הגדול שבין מעשה אנוש ותחבולותיו, שהוא יש מיש רק שמשנה את צורה ותמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי, ואת זה הם מדמים למעשה שמיים וארץ שהוא יש מאין. אבל זה כבר דיברנו כמה פעמים באריכות, שהיות וכל מציאות היש. מה זה יש? יש זה אין. יש זה אין שהקדוש ברוך הוא עושה אותו ליש. אבל מהי המציאות? כשלוקחים אבן, אבן המציאות שלה היא שהיא נמצאת על ה, על האדמה. כשזורקים אותה אז עכשיו היא אבן מרחפת. כן, יש פה אבן שמרחפת. ה... זה שזרקתי אותה באוויר ועכשיו יש פה מין אבן כזאת בגלל שעכשיו היא נהפכה להיות אבן מסוג אחר?

24:14 דובר 10 לא.

24:16 דובר 1 שיניתי בה איזושהי תכונה? היא נשארה להיות אותה אבן. אלא מה, יש פה איזשהו כוח שמחזיק אותה עכשיו באוויר. ברגע שהכוח הזה ייפסק, ייגמר, יהיה... היא, היא לא, היא לא הפסיקה להיות אבן. כן? כל עוד היא מרחפת באוויר מהו-- מה-מהו הציור הזה שיש פה אבן שמרחפת? זה לא אבן מרחפת. האבן נשארה אותה אבן. יש פה כוח שהוא מחזיק את האבן באוויר. מה המציאות של העולם? המציאות של העולם היא אין. אין חלל ריק, אפילו לא חלל ריק, אפילו חלל ריק אין. אין. אין כלום. עכשיו עושים אותו שהוא יהיה משהו. אז אותו פו שהקדוש ברוך הוא עושה שהוא יהיה משהו, אותו הכוח האלוקי, הפו, הנשיפה הזאת, הדיבור האלוקי, זה עכשיו מחזיק אותו באוויר. זה עכשיו מחזיק אותו קיים. ברגע שזה יפסיק להיות אז-אז הוא יחזור להיות מה שהוא היה קודם. מה הוא היה קודם? הוא היה אין. כמו שהאבן בזמן שהיא באוויר היא לא השתנתה. המציאות שלה לא השתנתה. מה שרואים פה אבן עפה באוויר זה לא האבן, זה הכוח פה מחזיק אותה באוויר. היא עצמה לא השתנה שום דבר. אותו דבר העולם. כל עוד יש פה את הדיבור האלוקי שמחזיק אותו באוויר, מחזיק אותו קיים, אז-אז-אז הוא קיים. וכשהדיבור האלוקי יפסיק, בזמן שהוא קיים, עכשיו יש פה דיבור אלוקי שמחזיק אותו קיים. מה קיים? קיים אין. כמו שהאבן המציאות שלה לא השתנתה, גם העולם, גם בזמן שהוא קיים המציאות שלו לא השתנתה. מה המציאות שלו? שהוא לא קיים.

26:15 דובר 10 אבל ה' יכול לעשות הכל. הוא יכול גם לעשות שהוא יברא ולא, כאילו, לא יודעת, גם אם זה יש מאין.

26:23 דובר 1 זו שאלה מצוינת ואנחנו נחזור אליה בהמשך. אדמו"ר הזקן מתייחס לזה ב-בפירוש. אני בכוונה לא רוצה להיכנס ולא רוצה להסביר את זה עכשיו. אז הם מדמים את מעשה שמיים וארץ למעשה אנוש שהוא יש מיש, ולכן הם טועים שהעולם הוא מציאות. ועוד הם חושבים שהעולם מציאות, אז לכן הם חושבים שאין השגחה פרטית ולכן הם כופרים באותות ומופתי התורה. אומר אדמו"ר הזקן שמעשה שמיים וארץ הוא יש מאין, הוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף על דרך משל. במבט ראשון נראה שאדמו"ר הזקן אומר אנחנו עושים-- מה הנס הכי גדול שאנחנו מכירים? הנס הכי גדול, קריעת-- כאילו חז"ל אמרו קשה כקריעת ים סוף. במבט ראשון זה נשמע כאילו אדמו"ר הזקן רוצה להגיד שעד כמה גדול הפלא של בריאת יש מאין, זה יותר מקריעת ים סוף. אבל זו לא הנקודה. הנקודה פה הרבה יותר פנימית.

27:38 דובר 10 נראה שזה

27:42 דובר 1 זה עוד עניין. התוכן של בריאת יש מאין הוא פלא יותר מהתוכן של קריעת ים סוף. אדמו"ר הזקן עכשיו הולך לנתח מה היה בקריעת ים סוף ועל פי זה נבין שני דברים. קודם כל למה יש מאין זה נס יותר גדול מקריעת ים סוף, ושנית התשובה לשאלה שלך שהיא העיקר. מה היה בקריעת ים סוף? הוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה, ויבקעו המים וניצבו כמו נד וכחומה. אומרים בשירת הים שם בהתחלה כתוב ניצבו, אה, ניצבו כמו נד נוזלים ובהמשך קפאו תהומות בלב ים. אז מה ההבדל בין נד נוזלים לבין קפאו תהומות? נד נוזלים, אז יש פה נוזלים, הם בדרך כלל נוזלים. הם לא עומדים כמו נד. ופה היה נס שאף על פי שהם נוזלים, בכל זאת הם עמדו. אחר כך, בשלב השני היה נס יותר גדול שהמים הנוזלים הם לא רק, אה, עמדו כנוזלים אלא הם קפאו. הם נהפכו להיות מוצק כחומה.

29:13 דובר 11 גם אם מישהו שופך מים ככה אז כאילו זה עומד ואז, אה, כאילו.

29:19 דובר 1 השלב הראשון המים עמדו. למה? כי הרוח-- נכון, רוח רגילה לא מחזיקה מים שיעמדו כמו חומה. בסדר. הרוח קדים שהייתה שם כן החזיקה את המים שעמדו כמו חומה, אבל גם כשהרוח מעמידה אותם היא מעמידה מים. זה כמו ששמים מים בתוך כלי אז הם לא נשפכים. למה הם לא נשפכים? לא בגלל שהם הפסיקו להיות מים. הם לא נשפכים כי יש כלי שמחזיק אותם. כן? אם הכלי יישבר או תשפכו את המים הם לא, הם לא, הם נשארו נוזלים. כן? אבל בשלב השני אותה רוח קדים פעלה עוד נס נוסף, נס, נס בתוך נס, נס יותר גדול שהמים לא רק עמדו בגלל שהרוח החזיקה אותם, אלא המים שינו את טבעם ונהיו-- קפאו. לא בגל-- לא קפאו מלשון קרח. לא בגלל ש-- לא קפאו בגלל שהרוח קיררה אותם. זו הייתה רוח קדים, רוח מזרחית. המים קפאו בגלל שהרוח פעלה בהם שינוי שמים רגילים הם נוזליים והמים האלה נהיו, אה, איך זה נקרא, מוצק. כמו אבן, כמו חומת אבנים, כנד וכחומה. זה הדיוק של אדמו"ר הזקן שהוא לא כותב שהמים-- ויבקעו המים וניצבו כמו נד וחומה אלא כמו נד וכחומה. זאת אומרת שהיו פה שני עניינים, שני שלבים. בשלב הראשון המים ניצבו כמו נד נוזלים ואחר כך הם קפאו וניצבו כחומה. ממשיך אדמו"ר הזקן, ואילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם. מה היה הנס? הנס היה שהרוח החזיקה את המים עומדים כל הלילה, גם בשלב הראשון וגם בשלב השני. ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה-- רוח קדים עזה כל הלילה, גם בהתחלה ועד הסוף. ופה שואל השואל, מילא בשלב הראשון שהמים עדיין היו נוזלים

31:50 דובר 1 אז צריך כל הזמן רוח קדים שתחזיק אותם שהם לא יישפכו. אבל בשלב השני שהרוח קדים פעלה שינוי בטבע של המים והם נהפכו, נהפכו להיות מוצק, נהפכו להיות כחומה. למה צריך הרוח להמשיך לנשב כל הלילה? הרוח קדים כבר פעלה בהם את הנס, פעלה בהם שינוי ובמקום שהם יהיו מים ש-- נוזליים הם נהיו מים מוצקים. הם נהיו כמו אבן. אז כבר השתנה הטבע שלהם. אם השתנה הטבע שלהם, אז למה אתה צריך להמשיך להחזיק אותם? מובן השאלה, כן? ואף על פי כן, אנחנו רואים שלמרות שהשתנה הטבע שלהם, בכל זאת צריך את הרוח קדים כל הלילה. ההסבר הולך כך: בכל מציאות, כל דבר יש תכונות שלו שהן מחויבות מעצם קיומו ויש תכונות שנוספות עליו. למשל, אה, אבן צור. לא זוכר אם דיברנו על זה פעם. נדמה לי שכן. אבן צור ש-- אה, מכים בה ויוצא ממנה אש. כן? יש אבן. ראיתם פעם אבן כזאתי? שיחקתי עם זה.

33:26 דובר 12 שומעים.

33:27 דובר 1 שיחקתם עם זה פעם?

33:28 דובר 12 לא.

33:29 דובר 1 אה?

33:29 דובר 12 לא ב-- בהצתת אש.

33:32 דובר 13 יש עדיין אבנים כאלו.

33:33 דובר 12 אני רק הרחתי את האש.

33:35 דובר 1 יש אבנים כאלה מפוזרות פה בלי סוף בחצר.

33:38 דובר 12 ניסינו פעם. פעם שלפנו וניסינו ככה לאבנים אבל-

33:42 דובר 1 כן, אנחנו כשהיינו ילדים אנחנו שיחקנו עם זה הרבה דווקא.

33:45 דובר 12 כן?

33:46 דובר 1 אש ממש לא הצלחנו ל-להדליק, אבל ניצוצות ראינו בלי סוף.

33:55 דובר 12 כן.

33:55 דובר 1 התכונה של האבן להוציא אש זה משהו נוסף על האבן. לא כל אבן מוציאה אש. יש אבן שתתקע בה כמה שאתה-- לא תוציא אש. האבן הזאת מוציאה אש. יש אבנים יותר קשות מצור שלא מוציאות אש. יהלום הוא הרבה יותר קשה מצור. כן, תתקע בו כמה שאתה רוצה, אש לא תצא משם. למרות שיהלום עשוי במקור מפחם, פחם דחוס, עוד עניין. זאת אומרת... אבל סליחה, לפני ה"זאת אומרת", אבל יש תכונות בנברא שהן מחויבות. כל דבר גשמי תופס מקום. יכול להיות דבר גשמי שלא תופס מקום? כל המציאות של גשמיות זה מקום. ברגע שיש משהו גשמי, לא יכול להיות שהוא לא יתפוס מקום, גדול, קטן, הוא תופס מקום. זאת אומרת שבכל נברא יש שני דברים. יש את עצם המציאות שלו, עצם ה-החומר, ויש את התכונות שלו. גם במים יש את עצם המציאות של המים. עצם זה שהקדוש ברוך הוא ברא, יש מציאות של מים, יש להם את התכונות שלהם. התכונות של המים שהם שקופים ושהם נוזליים ושהם-- דרכם לרדת מלמעלה למטה וכולי. תכונות של מים. התכונות של המים הן לא שייכות למציאות של המים. המציאות של המים קיימת גם בלי התכונות שלהם. אנחנו, אנחנו לא יכולים להפריד כי הקדוש ברוך הוא ברא את המים עם התכונות האלה, אבל מצד ה-ה-הגדר של מים לא מחויב שיהיה להם דווקא את התכונות האלה. היה יכול להיות הקדוש ברוך הוא מכניס בהם תכונות אחרות. מה פעל הנס של קריעת ים סוף ב-ב-בחומה? הנס של קריעת ים סוף הוא לא פעל שינוי במהות, במציאות של המים, הוא פעל שינוי בתכונה של המים להיות נוזליים. כן? אומר אדמו"ר הזקן, קל וחומר, הנס של קריעת ים סוף

36:25 דובר 1 הוא לא פעל שינוי בעצם מציאות המים, הוא פעל שינוי רק בתכונה שלהם, ואפילו שהשינוי היה רק בתכונה שלהם, למרות זה צריך את הרוח קדים כל הזמן שתמשיך, שתמשיך, שתמשיך בלי הפסקה, אחרת... איך הלשון? אה, "אילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם ולא קמו כחומה בלי ספק". זאת אומרת, זה שבשלב הראשון של הנס, כשהמים עדיין היו נוזלים, אם הרוח הייתה מפסיקה, אז ברור שהם היו חוזרים ויורדים וניגרים במורד כדרכם וטבעם, נכון? כי בסך הכול המציאות שלהם לא השתנתה. אומר אדמו"ר הזקן שגם בשלב השני, שהם כבר היו כחומה, היות... ומה הנס עשה? הנס פעל שינוי בתכונה שלהם, והתכונה הזאת היא חלק מהגדר של המים. זה לא מים. מים שעומדים כמו חומה זה לא גדר של-- זה לא מים. מים זה דבר שהוא נוזלי. אז אם יש פה משהו שעכשיו באופן זמני שינה את המהות, זה לא יכול להיות קיים. ברגע שי-שיפסיק השינוי הזה, יפסיק הכוח המשנה הזה, אז זה יחזור להיות מים רגילים. לכן היה חייב שהמים-- שהרוח תמשיך כל הלילה. פה אנחנו-- מפה אנחנו מגיעים לשאלה שלך. שאלה קודם, אני אסביר את השאלה יותר, שכולם יבינו מה היא השאלה. זו נקודה מאוד עקרונית. ההסבר שלך מאוד יפה. הקדוש ברוך הוא בורא יש מאין, ובגלל שזה יש מאין ולא יש מיש, אז לכן זה צריך להיות, צריך לחדש אותו כל הזמן בלי הפסקה. סליחה, אתה מנסה להכניס לי את הקדוש ברוך הוא לתוך היגיון של בני אדם? הקדוש ברוך הוא, כמו שהוא ברא יש מאין כזה שצריך כל רגע לחדש אותו, באותו אופן בדיוק הקדוש ברוך הוא כל יכול, הוא

38:42 דובר 1 יכול לברוא יש מאין כזה שלא צריך לחדש אותו. זאת השאלה. מובן? אז כל ההסבר שלך מאוד מאוד יפה, אבל, אבל אנחנו מדברים על הקדוש ברוך הוא, לא על בני אדם. הוא יברא יש מאין כזה שלא צריך לחדש אותו, שהוא יהיה קיים מעצמו. מה הבעיה? לכן רץ אדמו"ר הזקן והולך להביא ראיה מקריעת ים סוף. אדמו"ר הזקן היה יכול להביא ראיה הרבה יותר פשוטה. ראיה ממה? מאבן שכשזורקים אותה, ברגע שנפסק הכוח היא נופלת חזרה למטה. וזה משל שמובא בחסידות. ואדמו"ר הזקן מביא את המשל הזה בחסידות. למה אדמו"ר הזקן טורח להביא פה משל כזה מסובך מקריעת ים סוף? אתה רוצה להוכיח שכוח ש-- דבר שהוא התחדשות יש מאין צריך את הכוח כל הזמן שיחזיק אותו? תביא משל מאבן שזורקים אותה באוויר, שברגע שנגמר הכוח היא, היא נופלת לאדמה. למה אתה מחפש להביא לי משל מקריעת ים סוף ושני שלבים? בשביל מה? משל מסובך, קשה להסביר אותו, קשה להבין אותו. הוא רוצה, אדמו"ר הזקן, להגיד לנו שכשהקדוש ברו-- מהי דרכו של הקדוש ברוך הוא. אם הייתי מביא דוגמה מאבן שזורקים אותה, נו, האדם זרק את האבן, אז ככה זה מתנהג. אבל בנס הזה רואים איך הקדוש ברוך הוא מתנהג. כשהקדוש ברוך הוא עושה נס, באיזה דרך הוא עושה את הנס? הוא עושה את הנס בדרך הזאת. הוא מחזיק את הנס עם רוח קדים עזה כל הלילה. מזה שכתוב בתורה שכשהקדוש ברוך הוא בורא יש מאין, משנה מציאות, הוא עושה את זה באופן-- באיזה אופן? באופן שהוא מחדש אותה בכל רגע מחדש. מזה מובן שכל פעם שהקדוש ברוך הוא עושה נס, הוא מחזיק-- הוא, אה, הוא עושה את זה באותו

40:47 דובר 1 אופן. אז למה הנס של, אה, של יש מאין הוא גדול יותר, הפלא ופלא, מהנס של קריעת ים סוף? זה בעצם אותו דבר. פה הקדוש ברוך הוא חידש את המציאות יש מאין ופה הוא חידש את התכונה של המים יש מאין. אז, אז מה ההבדל? למה, למה זה הפלא ופלא יותר? אז פשוט מאוד. בנס של קריעת ים סוף, מה הקדוש ברוך הוא חידש בנס? רק את התכונה של המים. הוא שי-- עשה שינוי בטבע. אז אם כשעושים שינוי רק בטבע של המים, בתכונה שלהם, את זה צריך להחזיק בלי הפסקה. קל וחומר הפלא ופלא כשרוצים להפוך-- לקחת אין ולהפוך אותו ליש, אז ודאי שצריך כל רגע לחדש אותו מחדש.

41:42 דובר 14 השאלה במקומה עומדת.

41:44 דובר 1 מממ?

41:44 דובר 14 השאלה במקומה עומדת.

41:46 דובר 1 שמה?

41:47 דובר 14 שהוא יכול לברוא, אבל שהוא יחליט עצמו.

41:50 דובר 1 ומה התשובה? ה-השאלה עומדת ומה התשובה? התשובה היא שכך הקדוש ברוך הוא--

41:55 דובר 14 כי הוא החליט כך.

41:56 דובר 1 כי כך הוא החליט. כן.

41:57 דובר 14 משהו אחר.

41:58 דובר 3 זה לא כדי לתת לגויים להרגיש שיש פה דבר שהם יכולים לפעול חידוש בבריאה או כל מיני דברים כאלה.

42:09 דובר 1 יכול להיות שזה עניין בעבודת ה' שהוא במקומות אחרים, אבל פה אנחנו רוצים להבין את ה-- את, את-- להבין בשכל את העניין של יש מאין, של אחדות ה'-- לא של יש מאין. אנחנו רוצים להבין ב-- להבין בשכל מדוע אין עוד מלבדו.

42:26 דובר 14 בסך הכול

42:31 דובר 1 עכשיו יש לי שאלה. אני יודע שאף אחד לא ידע לענות, אבל לשאול אני אשאל בכל זאת. אולי... אה, כל ההוכחה של אדמו"ר הזקן מהמשל הייתה מזה שהקדוש ברוך הוא הפך את המים עם הרוח קדים ועשה להם תכונה של חומה. נכון?

42:51 דובר 14 כאילו הכופרים בכל מקרה לא מאמינים בזה.

42:53 דובר 1 מה?

42:54 דובר 14 הם בכל מקרה לא מאמינים בנס הזה. אז מה, כאילו אם הם לא מאמינים בנס הזה, אז מה עוזר לתת להם הוכחה מהנס הזה?

43:02 דובר 1 אז זה הרי... על זה דיברנו בהתחלה לפני שהגעת. שאדמו"ר הזקן שאומר "מכאן תשובת המינים", את אדמו"ר הזקן מעניין המינים? זה חלק מהתניא. תניא זה הדרכה בעבודת השם ליהודי שרוצה לעבוד את השם. ואדמו"ר הזקן לא מתעסק לא עם גויים ולא עם מה, מה, מה, מה כל העניין, אלא שכל עניין החסידות באופן כללי היא להוריד את האמונה בשכל. והעניין הזה נוגע באופן מיוחד דווקא באחדות השם, כי אחדות השם כל עניינה שזה בכל מקום יהיה אותו דבר, אז לא שייך שאחדות השם תהיה רק באמונה ולא תהיה בשכל. ולכן אדמו"ר הזקן אומר: בוא נוריד את האמונה לשכל כזה שאפילו המינים שכופרים בהשגחה פרטית, אפילו הם יהיו מוכרחים להאמין בזה. אז התשובה היא בשביל, בשביל, בשבילנו, לא בשביל המינים. זה, על זה דיברנו בהקדמה לכל הפרק. כל ההוכחה של הנס, אני חוזר לשאלה, כל ההוכחה של אדמו"ר הזקן היא מזה שבקריעת ים סוף הרוח קדים העמיד את המים כמו חומה, ואף על פי כן, אף על פי שהמים שינו את תכונתם להיות מוצק, בכל זאת היה צריך את הרוח קדים. בשביל מה אדמו"ר הזקן מזכיר בהתחלה שהמים נצבו כמו נד וכחומה? אם הוא רוצה להוכיח רק את העניין של הרוח קדים ששינה את התכונה של המים, לעניין שלנו נוגע רק העניין של חומה. העניין של נד של נוזלים לא נוגע לכל ההוכחה, לכל הביאור. בשביל מה הוא מזכיר את זה?

44:54 דובר 4 אולי זה שלבים בנס.

44:58 דובר 1 זה שלבים בנס, אבל בשביל מה הרבי מזכיר את זה?

45:01 דובר 4 גם שאנחנו נברא, הוא אומר שאנחנו נבראים, קודם כול יש לנו...

45:06 דובר 1 מה? לא הבנתי.

45:08 דובר 4 קודם כול יש את החומר.

45:13 דובר 1 כן.

45:13 דובר 4 ואז אנחנו נבראים. גם המים קודם היה נד ואז זה...

45:13 דובר 1 אני לא כל כך, אני לא כל כך מבין מה את רוצה להגיד, אבל כל פעם יש איזו שיחה של... השאלה היא שאלה שהרבי שואל. אני לא הייתי שואל כזאת שאלה. יש שיחה של הרבי נפלאה. הרבי מסביר כך ש... הנס בקריעת ים סוף היה נס בשלבים. השלב הראשון, הנס עוד התחשב במציאות העולם. אה, היה נס, רוח כזאת... סתם רוח לא מעמידה מים. ואם יש רוח כזאת שתעמיד מים, איך בני ישראל יכולים לעבור שמה בכזאת רוח וללכת, כן? זה סתם נס לא עושה... סתם רוח לא עושה כזה דבר. היה פה נס, אבל נס שיש לו אחיזה בטבע. רוח חזקה דוחפת את המים למעלה. השלב השני היה נס שבכלל אין לו אחיזה בטבע, שהם פתאום שינו, הפכו מים. לא יודע איזה, איזה מין סוג של ממש משהו אחר לגמרי. מים שהם לא מים. אז הקל וחומר הרבה יותר גדול. אם הנס של קריעת ים סוף, שהוא נס שבא בשלבים ונס שמתחשב בטבע, אם נס כזה צריך רוח קדים עזה שתחזיק אותו בלי הפסקה, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, הנס של בריאת יש מאין, שזה בא בבום בבת אחת, זה פיצוץ. אין, יש. ודאי שצריך רוח קדים שתחזיק אותו כל הזמן. זאת אומרת, יש פה שני פרטים. הביאור הראשון מדגיש...

46:53 דובר 4 אבל זה לא כאילו היה בשנייה. זה היה יש, כאילו שיש משהו ברא את העולם, לא היה בשנייה.

46:59 דובר 1 כל דבר שנברא הוא קודם לא היה ואחר כך בבת אחת הוא נהיה. בנס של קריעת ים סוף זה היה בשלבים. לגבי כל נברא בפני עצמו וגם כללות המציאות זה גם כן. בהתחלה לא היה כלום, אחר כך נהיה חומר היולי שמהם אחר כך נברא הכול. קודם לא היה, פתאום יש. מה היה עכשיו?

47:26 דובר 4 מאה תשעים וחמש.

47:28 דובר 1 בהזדמנות נסביר מה זה חומר היולי. יותר נאריך בזה. לא עכשיו.

47:32 דובר 4 רגע.

47:40 דובר 1 אמ, נו, איפה היינו? כן. אז יש פה... יש לנו פה שני ביאורים בקריעת ים סוף. יש ביאור אחד בעניין שהרוח החזיקה את המים כמו חומה. מזה אנחנו לומדים קל וחומר מזה. והשני לומדים קל וחומר מזה שהנס היה בשלבים. מה ההבדל בין שני הביאורים? לפי הביאור הראשון, שבריאת שמיים וארץ נמשלה לנס של קריעת ים סוף זה בגלל הדמיון ביניהם. כמו שבקריעת ים סוף הנס פעל שינוי במציאות, גם שם יש מאין הנס פעל שינוי במציאות. רק שפה הנס פעל שינוי במציאות של התכונה של המים, ושם הוא פעל שינוי בעצם, עצם המהות של האין. כן? בהסבר השני זה בדיוק הפוך. ההסבר השני מסביר את, מדגיש את ההבדל בין הנס של, אה, בין הנס של קריעת ים סוף לבריאת שמיים וארץ. שבקריעת ים סוף הנס היה בשלבים, לאט לאט, נס מלובש בטבע, ושמה זה היה נס שלא מלובש בטבע. זאת אומרת ששני הביאורים משלימים אחד את השני. לפי הביאור הראשון, הנס של יש מאין הוא באמת הפלא ופלא יותר מאשר קריעת ים סוף. אבל הוא דומה לקריעת ים סוף. לפי ההסבר השני אז זה באמת בכלל לא דומה. וגודל הנס הוא בגלל שזה, שזה עניין של, של בלי ערך בכלל, שפה, שהנס של, הנס של יש מאין הוא לא מלובש בטבע בכלל. עד כאן זה ההסבר השכלי, ההיגיון שנותן אדמו"ר הזקן בעניין של יש מאין כדי להחדיר את האמונה אצלנו בשכל. ממשיך בקטע הבא פה בדף בשורה שמונה: "וכל שכן וקל וחומר בבריאת יש מאין שהיא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מקריעת ים סוף, על אחת כמה וכמה שבהסתלקות כוח הבורא מן הנברא

50:04 דובר 1 חס ושלום, ישוב הנברא לאין ואפס ממש. אלא מה? כדי שיהא נברא אז צריך להיות כוח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו." אז זאת המסקנה שכדי שיהא נברא שנהיה, אה, נפעל, נפעל יש פועל, זה מי שעושה את הפעולה, ונפעל זה זה שפעלו אותו. כן? אז כוח הפועל בנפעל, כדי שיהא נברא צריך להיות כל הזמן כוח אלוקי בתוכו תמיד שיחיה אותו ויקיים אותו. מפה...

50:45 דובר 5 ממ... ממ...

50:46 דובר 1 מתחיל אדמו"ר הזקן עד סוף הפרק להסביר מהו אותו כוח פועל. עד עכשיו מה דיברנו? יש כוח אלוקי... כדי שיהא מציאות לעולם, מוכרח שיהא כוח אלוקי בתוכו שבורא את הכל כל רגע מאין ליש מחדש. אני רוצה-- לפני שאנחנו ממשיכים ל-- ממשיכים בפרק להסביר מהו אותו כוח אלוקי, שכבר רמזנו על זה בפרק הקודם בעצם, הוא חוזר ומתקן, עוד יאריך בזה בפרק י"א-י"ב. אבל לפני שמדברים על מהו הכוח האלוקי, אני רוצה להדגיש נקודה עדינה ש... רבים מתבלבלים בה. כשמדברים עם חב"דניק שלמד תניא ולומד חסידות, מה הפירוש אין עוד מלבדו? אז הרבה פעמים שומעים את התשובה שהעולם זה אלוקות. אין עוד מלבדו, גם השולחן זה אלוקות. נכון? זה... ככה שומעים. זו טעות, וזו טעות חמורה, למרות שההבנה בזה מאוד עדינה. העולם הוא לא אלוקות. הכוח האלוקי שבורא את העולם הוא אלוקות. אבל כשהכוח האלוקי ברא את העולם, העולם הוא מציאות של יש. מאיפה זה הגיע? שורשו של המציאות, העולם הוא לא אלוקות. לעולם אין שורש. מציאותו של העולם היא אין, הוא לא קיים. הקדוש ברוך הוא עשה משהו שהוא לא קיים. מבינות את ההבדל?

52:44 דובר 6 לא. כשאומרים הכול אלוקות ואלוקות זה הכול, מתכוונים משהו שמחיה את העולם.

52:50 דובר 1 יותר מזה. הקדוש ברוך הוא עשה מציאות. אני רואה, יש פה מציאות. מהי המציאות? היא לא מציאות. המציאות של המציאות היא לא מציאות. גם כשהעולם קיים הוא לא קיים. יש פה שני הפכים. מצד אחד, מי מקיים את העולם, מהווה אותו, מחיה אותו מאין ליש כל רגע מחדש? הכוח האלוקי. העולם הוא הכוח האלוקי? לא, מה פתאום. הכוח האלוקי עשה שתהיה פה מציאות. איזו מציאות? מציאות של אין, של כלום. גם כשהיא קיימת זה כלום. כמו שהאבן, גם כשהיא עפה באוויר, אז ה-- לא האבן עצמה, התעופה של האבן היא לא דבר אמיתי. גם בזמן שהיא עפה זה לא אמיתי. יש פה כוח שמחזיק אותה עפה. הכוח שמחזיק זה ה-- זה התעופה? זה הריחוף? הכוח גורם לה לרחף. הריחוף זה הכוח? לא. יש את הכוח הזורק ויש את מה שנפעל ממנו, ה-הריחוף שלה באוויר. הריחוף שלה באוויר זה הכוח? לא. הכוח גרם לה לרחף, וזה שהיא מרחפת זה מציאות? זה לא מציאות. כל מציאותו זה רק כן, זה שני ה-- שתי-שני הפכים, שתי הסתירות במציאות של העולם. הקדוש ברוך הוא עשה מציאות שהמציאות שלה היא אין. טוב. ממשיך אדמו"ר הזקן. מהו אותו כוח? עד עכשיו דיברנו כוח, כוח אלוקי, כוח פועל ונפעל. מהו אותו הכוח? הן הן, בשורה אחת עשרה, הן הן בחינת אותיות הדיבור מעשרה מאמרות שבהן נבראו. אז אותן אותיות, כ"ב אותיות התורה שדיברנו עליהן בעשרה מאמרות בפרק הקודם, הן עצמן הכוח האלוקי, ועל זה נאמר "ואתה מחיה את כולם", אל תקרא מחיה אלא מהווה. בכלל, יש כלל ב-ב-בלימוד הגמרא שאומרים אל תקרא, אז זה לא כמו שנשמע בשפה שלנו, אל תגיד, זה לא נכון, אלא הפוך. אל

55:08 דובר 1 תקרא זה אומר זה שני הדברים. זה גם זה וגם זה. אל תקרא מחיה אלא מהווה, פירוש הדבר שהכ"ב אותיות התורה לא רק מחיות את המציאות, אלא גם מהוות אותה. דהיינו יש מאין. מה זה "ואתה מחיה"? אתה הן בחינת האותיות מאל"ף ועד תי"ו. וה-ה' היא מוצאות הפה, מקור האותיות. ה-המילה אתה מורכבת מ-א', ת', ה'. א' עד ת' זה האותיות, וה' זה חמש מוצאות הפה, כן, שפתיים, שיניים, גרון, חיך. מקור האותיות. אה, אז זאת אומרת הקדוש ברוך הוא לא רק מדבר, פתאום יש לו גם, אה... לא רק יש לו אותיות, פתאום יש לו גם מוצאות הפה ויש לו פה ויש לו גרון ושיניים ושפתיים וחיך ולשון. איך, אה... מאיפה זה? אה?

56:12 דובר 6 אין לו גוף ואין לו דמות הגוף.

56:13 דובר 1 אין לו גוף אף שאין לו דו-- אף שאין לו לא רק גוף, אין לו אפילו דמות הגוף. אומר הרבי, זה כן נכון, אבל הרי, אבל הרי מקרא מלא דיבר הכתוב. התורה עצמה כתוב: "וידבר ה'", התורה אמרה שהוא דיבר. "ויאמר ה'", התורה אמרה ש-אומרת שהוא אמר. אז מה פירוש? מצד אחד הקדוש ברוך הוא אין לו גוף ולא דמות הגוף, וודאי שלא שייך אצלו מוצאות הפה ואותיות וכו'. מצד שני התורה עצמה אומרת שכן, שככה זה בורא את העולם. איך זה שני הדברים ביחד? אומר הרבי אה, אומר הרבי, אז כן שזה משל. והיא בחינת התגלות כ"ב אותיות עליונות לנ-לנביאים. ישנם כוחות אלוקיים שאיתם הקדוש ברוך הוא בורא את העולם באופן שהתבאר בשני הפרקים האלו. ולכוחות האלוקיים האלו התורה קוראת דיבור. למה התורה קוראת להם דיבור? כי יש ב-בהם איזשהו דמיון לדיבור האדם. מה עושה הדיבור? הדיבור מגלה לשומעים מה שאני חושב. מה עושים הכוחות האלוקיים? מגלים לעולמות, מגלים לנבראים את הקדוש ברוך הוא. לכן זה נקרא דיבור. הקדוש ברוך הוא באמת אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. וודאי שהוא לא אומר מאמרים ואותיות. אבל ה-ה-- כשהתורה מדברת על דיבור הקדוש ברוך הוא, מאמרים ואותיות ומילים ומשפטים, זו הכוונה לכוחות אלוקיים שיורדים להוות ול-לברוא את הנבראים מאין ליש. ואותן כ"ב אותיות עליונות מתגלות לנביאים ומתלבשות בשכלם והשגתם במראה הנבואה. אז כשנביא מתנבא, מה פירוש נביא מתנבא? ש... הוא מזדכך לדרגה כזו שאותו כוח אלוקי שבורא את הנבראים, אותן כ"ב אותיות מתלבשות במחשבתו ומתגלות אליו בגילוי גמור. וגם במחשבתם ודיבורם, כמו שכתוב: "רוח ה' דיבר בי ומלתו על לשוני". כשהנביא מדבר אז הוא אומר, זה לא אני מדבר, זה

58:36 דובר 1 רוח ה', זה מילתו. הקדוש ברוך הוא עכשיו מדבר. הוא משתמש באברי הדיבור של הגוף שלי בשביל... זה לא אני מדבר. הקדוש ברוך הוא מדבר עכשיו. כמו שכתב האריז"ל בשער הנבואה, וכעין זה, כעין התלבשות זו במחשבת הנביאים היא התלבשות האותיות בברואים. כשהקדוש ברוך הוא בורא את הנבראים, זה הכל אותו מהלך. מדוע הכוחות האלוקיים נקראים דיבור? בגלל שזו... זה האופן שבו הקדוש ברוך הוא מתגלה לנבראים. אז בדרגה העליונה בעולמות העליונים, ששם הנביאים יכולים להשיג, אז הם רואים את מהות האותיות, מהות המשפטים, ומבינים את הכוונה שבזה. ואחר כך, בהשתלשלות יותר נמוך ויותר נמוך, נמוך ויותר נמוך, אז אותם כוחות אלוקיים יורדים והם מהווים את הנבראים מאין ליש, כדכתיב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". מפורש שהשמיים וארץ נעשו בדבר ה'. רק ש... למרות שזה אותן אותיות, אבל זה על ידי השתלשלות רבות ועצומות עד שיורדות לעשייה גופנית. מה שאין כן השגת הנביאים היא באצילות ומתלבשת בעולם הבריאה. אבל המהות של האותיות, הכוחות האלוקיים שמתלבשים בעולם לברוא מאין ליש ולהוות ולחיות ולקיים את הנבראים, זה אותה, אה, אותה מהות של הכוחות האלוקיים שמתלבשים, אה, בשכלם ודעתם של הנביאים ומעלה מעלה. אז זה היה פרק ב'. פרק ב' הביא הוכחה שכלית, או יותר נכון מבאר את ההיגיון, את ההיגיון מאחורי ההכרזה שבפרק א' שאין עוד מלבדו. בזה לא הסתיים. הרבי הזקן לא מסתפק בזה. הרבי הזקן לא מסתפק בזה, ובפרק הבא הרבי הזקן יביא לעניין הזה גם משל. יוצא שאנחנו צריכים להבין את זה כמו שצריך, שזה יהיה קרוב אלינו, אז הרבי יביא לכל העניין הזה של יש מאין משל מגשמיות שאנחנו רואים

1:01:06 דובר 1 אותו בעיניים שלנו ביום-יום.