שער היחוד והאמונה פרק א'

00:00 דובר 1 טוב, ערב טוב. אנחנו מתחילים את שער היחוד והאמונה. בשבוע שעבר דיברנו על קצה המזלג מה שצריך ל-לדבר. גם היום אין-אין זמן לזה. ה-- על הייחוד של שער היחוד והאמונה, שזה היסוד של כל תורת החסידות. היסוד של תורת החסידות הכללית והיסוד של תורת החסידות הפרטית והיסוד של תורת חסידות חב"ד. היסוד של כל תורת החסידות זה הפרק-פרקים האלה. זה עניינים שבמקומות אחרים מבוארים פרקים, פרקים, אה, עניינים שונים. פה אדמו"ר הזקן מסדר פה את אותו דבר, דבר דבור על אופניו, מהתחלה עד הסוף. אה, מהו עניין האמונה על פי שיטת הבעל שם טוב. אה... אדמו"ר הזקן מתחיל. הוא קורא לזה שער היחוד והאמונה, שאמרנו בשבוע שעבר שזה שם פרטי. השם הכללי שלו זה חלק שני של הספר ליקוטי אמרים, והחלק השני יש לו שם פרטי שהוא השער לייחוד השם ולאמונה בהשם. הוא מתחיל את השער עם כותרת כמו שהוא התחיל את החלק הראשון, ליקוטי אמרים. גם את החלק השני הוא מתחיל עם איזו שורת כותרת כזאתי. הוא כותב כך: "להבין מעט מזעיר מה שכתוב בזוהר", ומאוד, מאוד בולט ההבדל מפה לחלק הראשון. בליקוטי אמרים הוא מתחיל, אה, לבאר ה-היטב איך הוא קרוב מאוד, "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד. ו-- אדמו"ר הזקן אומר, מ-מקדים שכל מה שאנחנו הולכים להבין בעניין היחוד והאמונה, אנחנו לא נוכל להבין את זה באר היטב. אנחנו נוכל, נוכל להבין את זה רק מעט ורק מעט מזעיר. זאת אומרת העניין של אחדות השם, אמונה בהשם שמבוססת על הבנת אחדות השם, זה עניין שהוא כל כך עמוק שהוא למעלה מגדר הנבראים, וזה-- לכן זה לא דבר שאפשר

02:14 דובר 1 להס-להסביר אותו באר היטב. אנחנו מסבי-- אחרי כל ההסברים, ההבנה, שתדע לך מראש, ההבנה שיכולה בכלל להיות באחדות השם היא רק מעט מזעיר. לא כמו החלק הראשון ששם כל העניינים מובאים באופן של באר היטב. למרות שיש פה תכנים ע-עמוקים וזה מוסבר בצורה מאוד מוסב-מוסברת ומובנת. אומר אדמו"ר הזקן: תדע לך, כל מה שאתה חושב שאתה מבין זה לא זה. זה משהו אחר לגמרי. מה זה? מה-מהו אותו מעט מזעיר שאנחנו יכולים להבין? מה שכתוב בזוהר ד"שמע ישראל" כו' הוא יחודא עילאה, ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הוא יחודא תתאה. כשאנחנו אומרים קריאת שמע, קריאת שמע מתחילה בשני פסוקים. אה, יותר נכון פסוק ומאמר חז"ל. הפסוק הוא "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". בתורה כתוב ההמשך. בתורה זה "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך". "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" זה לא כתוב בתורה, זה לא פסוק בתורה. מאיפה זה מופיע? אמרו חז"ל, רש"י מביא את זה בפירוש שלו, ש... ישראל הולך על יעקב אבינו. כשיעקב אבינו עמד להסתלק מהעולם, הוא הביא את כל ה-, כל ה-, כל הבנים שלו, כל האחים. שנים עשר השבטים עמדו ליד מיטתו ו-הוא שאל אותם: שמא יש בכם פסול? מי שאינו שלם איתי באמונתי? אז הם ענו לו, הילדים שלו, השבטים ענו לו ליעקב: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". כשם שאין בליבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד. אז כשישראל הזקן, יעקב אבינו, שמע את הבנים שלו משבחים את הקדוש ברוך הוא בכזה שבח, אז הוא נענה כלפיהם וענה להם: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". אז אנחנו את-- אותו פ-אותו פסוק,

04:17 דובר 1 אותו פתגם של יעקב אבינו אנחנו אומרים, מוסיפים אותו בתוך הפסוקים שבתורה. זה על פי פשט. כותב על זה ה-הזוהר הקדוש, ששני הפסוקים האלה זה לא רק שאלה ותשובה של הבנים ושל האבא, הכרזה והסכמה של הבנים ושל האבא, אלא שני הפסוקים האלה זה שתי דרגות, שני עניינים באמונה באחדות השם. כך מסביר הזוהר הקדוש: הפסוק הראשון, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", זה סוג אחד של אמונה באחדות השם, והפסוק השני, "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", זה סוג שני נמוך יותר באמונה באחדות השם. זה נקרא יחודא עילאה, יחוד עליון, וזה נקרא יחודא תתאה, יחוד תחתון. אני מצטער שאני מאריך במקום שחלק יוד-יודעים את הדברים בעל פה, אבל, אה, יש פה גם כאלה שלא-- שזה חדש להם. עד כאן זה דברים ידועים. שואל אדמו"ר הזקן שאלה פשוטה. הוא לא שואל אותה במפורש, אבל השאלה צועקת: כאשר אני מאמין שהשם אחד, מה שייך ל-לשני אופנים, אופן עליון ואופן תחתון? אני מאמין שהוא אחד, אז אני מאמין שהוא אחד, נכון? מה שייך אמונה עליונה ואמונה תחתונה? או שאני מאמין או שאני לא מאמין, כן? מה מתכוון הזוהר כשהוא אומר שאנחנו בני ישראל מאמינים בקדוש ברוך הוא בשני אופנים: באופן של אמונה עליונה, שהשם הוא אחד, וגם באופן של אמונה תחתונה, שהשם הוא אחד. מה זה שני האופנים האלה? איך אפשר להאמין באחדות השם בשני אופנים? מה הכוונה בזה? ואומר אדמו"ר הזקן שה-- את זה הוא אומר בשורת הכותרת, שעכשיו הוא הולך שנים עשר הפרקים הבאים להסביר מה זה שני האופנים האלו באחדות השם. לפועל אני-- לפני שאנחנו מתחילים את ה-- לקרוא בפנים, עוד מילה אחת. ההסבר עצמו, מה ההבדל בין

06:26 דובר 1 יחודא תתאה ליחודא עילאה, הרבי הזקן מתחיל להסביר, מי רוצה לנחש באיזה פרק? זה סתם ניחוש, אני יודע שאתם לא יודעים. רק בפרק ז'. פרק ז', הש-השאלה שהוא-- שהכותרת של כל הספר, הרבי הזקן מתחיל להסביר אותה בפרק ז'. מה יש עד פרק ז'? שישה פרקים שהם כולם נמצאים בתוך הכותר-- ובכלל לא מסביר את זה, לא, לא נוגע בעניין. שישה הפרקים הראשונים של שער היחוד והאמונה הרבי הזקן פורש בפנינו את שיטת הבעל שם טוב. איך מסביר הבעל שם טוב מה פירוש המושג אחדות השם? הבעל שם טוב מסביר מה זה אחדות השם באופן שלא היה הסבר כזה ולא היה קיים לפניו, לא בנגלה, לא במדרשים, לא בזוהר, לא בראשונים, לא באחרונים ולא בשום מקום. הבעל שם טוב מחדש עניין באמונת השם שלא היה קודם. את הנקודה הזאת, שהיא באמת נקודה כל כך עמוקה שכל גדולי ישראל והנביאים והצ-צדיקים וכולי לא גילו אותה, את הנקודה הזאת הרבי הולך להסביר בשישה פרקים. אחרי שנ-נבין מהי שיטת הבעל שם טוב, אז ניגש להבין מה התכוון הזוהר יחודא עילאה ויחודא תתאה. בסדר? אז אנחנו מתחילים מההתחלה. פרק ראשון, הרבי הזקן פשוט מציג את שיטת הבעל שם טוב. פרק א': "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". זה פסוק בפרשת ואתחנן. פסוק ב-- ששם אומרים גם את קריאת שמע. מה אומר הפסוק? שכל יהודי-- בוא, בוא נקרא, בוא, בוא נפרק את הפסוק למילים הפשוטות שלנו. עכשיו, מה, הקדוש ברוך הוא מצווה על כל אחד מאיתנו לדעת היום, נכון? מה אנחנו צריכים לדעת? לא, לא, לא, לא, רגע, לפני שאני אספר לכם מה אתם צריכים

08:41 דובר 1 לדעת, זה לא מספיק שתדע, "וידעת היום", ואחרי שאתה יודע אתה גם צריך "והשבת אל לבבך". אתה גם צריך לדעת, ולא מספיק שאתה תדע את זה בשכל. אתה צריך להתאמץ ולהחדיר את זה לעצמך בלב, לא רק בשכל. לא ידעת בשכל, גם תשיב אל הלב. זאת אומרת, התורה הולכת להסביר, להגיד לנו פה איזשהו ציווי שמאוד קשה להבין אותו ולהשיב אותו ללב, אחרת זה לא היה נהיה כזה ציווי. "וידעת והשבת אל לבבך", נכון? מהו הציווי שאנחנו צריכים לדעת ולהשיב אל הלב? "כי ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". נו, מה? אלא מה? מה כל כך צריך לדעת? מה צריך להשיב אל הלב? כל כך קשה? כל אחד יודע שהקדוש-- השם, השם הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל ארץ-- מי יעלה על דעתו שיש עוד קדוש ברוך הוא אחד. יותר מזה, הפסוק הזה בא בתורה בפרשת ואתחנן בהמשך למה שנאמר שם, אה, "פן תישא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח והשתחווית להם", אה, "ושלא-- לא תעשה, אה, אה, תבנית כל דגה", תבנית של אלי-- אלילים כמו הדגים שמתחת לארץ. זאת אומרת, הפסוקים לפני כן מדברים שיש איסור לעשות... אה, יש-- נאסר עלינו להאמין בברואים שבשמיים ובברואים שבים שהם אלילים. זה הפסוקים שלפני כן מדברים. בהמשך לזה בא הפסוק הזה ואומר: תשמע, לא רק שאסור לך להאמין בכוכבים ובדגים שהם אלילים, יותר מזה, אל תעלה על דעתך, "וידעת היום והשבת אל לבבך שה-- הקדוש-- ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ואין עוד". זאת אומרת שאין שום אלוקה מבלעדיו ששולט על העולם. לא רק שאין עוד מישהו, אין עוד מישהו ששולט. אין עוד מישהו בעל כוח, לא בשמיים

10:41 דובר 1 ממעל ולא, ולא במים מתחת לארץ. זה הפ-- זה הפשט של הפסוק. שואל הרב, שואל הרבי הזקן: צריך להבין, וכי תעלה על דעתך שיש אלוקים נשרא במים מתחת לארץ שצריך להזהיר כל כך "והשבת אל לבבך"? מי יעלה על דעתו שיש איזה מתחת ל-- מתחת לים איזה... אה, התורה, על השורש של התורה, תדע ותשיב אל הלב, מה, מה, מה, מה זאת האזהרה הנוראית הזאת שכל כך צריך להתאמץ? זה דבר פשוט. אז כדי להבין את זה, אומר הרבי הזקן כך: "הנה כתיב", מה התשובה? "לעולם ה' דברך ניצב בשמיים". יש לפסוק הזה כמה פירושים. מה זה אותו דיבור שניצב תמיד בשמיים? מפרש הבעל שם טוב, אחד מהפירושים זה פירוש הבעל שם טוב ז"ל: "כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו', תיבות ואותיות אלו הן ניצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמיים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם". אומר הרי-- אומר הרבי הבעל שם טוב שכשכת-- כשהתורה אומרת, "לעולם ה' דברך ניצב בשמיים", איזה דיבור של השם ניצב בשמיים? כשהשם הקדוש ברוך הוא אמר את העשרה מאמרות, בין השאר הוא אמר, "יהי רקיע בתוך המים". אז אותו דיבור, אותם מילים, אותו משפט שהקדוש ברוך הוא אמר: "יהי רקיע בתוך המים", המשפט הזה, המילים האלה, האותיות האלה, הן נמצאות בתוך השמיים כל הזמן בלי הפסקה ומקיימות אותם ומהוות אותם ומחיות אותם מאין ליש כל רגע מחדש. איך זה שיש שמיים? יש שמה דבר השם, "יהי רקי-- רקיע בתוך ה-המים", והמאמר הזה של-- שנאמר בפרשת בראשית הוא נמצא כל הזמן ומחיה את השמיים, מקיים אותם מאין ליש. לכאורה איך זה יכול להיות? אנחנו יודעים שדיבור, ברגע שאדם מדבר, איך שהוא סגר את

13:19 דובר 1 הפה, הדיבור נעלם. דיבור זה לא דבר שמתקיים לנצח. מה פירוש דבר אלוקינו יקום לעולם? הקדוש ברוך הוא אמר איזשהו משפט. נו, אז נגיד שהמאמר הזה ברא את השמיים. זה היה לפני ששת אלפים, אה, שנים. דיבור, ברגע שאומרים אותו, מפסיק להתקיים. מה פירוש שהדיבור של השם נמצא שם כל הזמן? א-איזה מין דיבור זה? אומר אדמו"ר הזקן: כן, פסוק מפורש, "כדכתיב ודבר אלוקינו יקום לעולם". יש פסוק. הדיבור של השם זה לא כמו הדיבור שלנו. הדיבור שלנו, ברגע שאנחנו מפסיקים לדבר, מתבטל. הדיבור של השם, כמו שהקדוש ברוך הוא נצחי, הדיבור שלו נצחי. ברגע שהוא אמר דיבור, משפט, זה קיים לעולם. וזה לא רק בתורה, אלא אנחנו אומרים גם כל יום בברכות של קריאת שמע: "ודבריו חיים וקיימים לעד". מה זה אותם דבריו של הקדוש ברוך הוא שקיים-- שחיים וקיימים לעד? הדיבור של עשרה המאמרות שבורא את העולם כל רגע מאין ליש מחדש. ממשיך אדמו"ר הזקן להסביר מה התכוון הבעל שם טוב. מה פירוש שבתוך השמיים יש איזה שהן אותיות אלוקיות, דיבור אלוקי שבוראות אותם מאין ליש? מה-- לכאורה, ניקח משל הכי פשוט, כשאומן עושה כלי חרס, כן? הוא לוקח חימר, מגבל אותו במים, עושה צורת כלי ומייבש אותו בכבשן וזהו, כן? מה, האומן צריך כל הזמן להתעסק עם הכלי בשביל שיהיה קיים? ברגע שהוא יצר אותו הוא יכול ללכת הביתה. הכלי, הוא לא צריך להסתכל עליו כל הזמן. הכלי קיים. מה הפשט שהקדוש ברוך הוא כל הזמן הדיבור שלו מחיה את השמיים? למה? ברגע שהוא אמר נהיה שמיים, זהו, אז הם כבר קיימים. למה הוא צריך כל הזמן לברוא אותם מחדש מאין ליש? איזה מין דבר

15:47 דובר 1 משהו-- כן, מובן ה-- מובן מה לא מובן? אז הוא אומר ככה: "כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע חס ושלום וחוזרות למקורן, היו כל השמיים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל, וכמו קודם מאמר יהי רקיע וכולי ממש". אומר הבעל שם טוב, זאת אומרת מסביר אדמו"ר הזקן מה התכוון הבעל שם טוב. אנחנו נראה את זה גם בהמשך בפרק ג' באריכות גדולה. פרק ב'. אבל נקודת העניין שהמציאות של העולם היא לא דבר נפרד. כאשר אומן לוקח חימר ועושה ממנו כלי, החימר היה גם קודם. הוא רק שינה אותו מצורה של אבקה לצורה של כלי, אבל הוא לא ש-- הוא לא יצר מציאות של חומר. כן? המצי-- הצורה של הכלי בכוח הייתה בתוך האבקה, זו אבקה שממנה אפשר לעשות כלי כזה. כן? האומן לא עשה פה שינוי במציאות, הוא רק שינה את הצורה רק. כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, ברא אותו. מה זה יש מאין? הוא לקח אין. מה זה אין? אין זה לא חלל ריק, חלל ריק זה חלל, חלל שהוא ריק. הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא לקח אין ועשה ממנו יש. לא היה קודם, לא היה, לא היה משהו קודם. כן? אז ממילא מה כל המציאות של העולם, ממה היא עשויה כביכול? דבר השם. ברגע שלא יהיה דבר השם, אין מציאות. מובן ההבדל? בזה עצמו אדמו"ר הזקן, כשאנחנו מסתכלים, אומר פה שלוש לשונות. הוא אומר אם האותיות יחזרו למקורן, יפסיקו ל-ל-להוות את העולם, אז, אה, השמיים יהפכו להיות לאין. לא רק לאין, הם גם יהיו לאפס ממש. ויותר מזה הם גם יהיו כלא היו כלל, וכמו קודם מאמר יהי רקיע. זאת אומרת אדמו"ר הזקן מאוד

18:31 דובר 1 מאריך פה בשלוש לשונות שהשמיים, אם-- ברגע שהאותיות יחזרו למקורן השמיים יהיו אין, הם יהיו אפס והם יהיו כלא היו כלל. מה ההבדל בין שלושת הלשונות? ברגע שדבר הוא אין אז הוא אפס והוא לא היה, נכון? מה ההבדל בין אין לבין אפס לבין לא היו כלל?

18:53 דובר 2 שזה זכר בכלל. אומר, כן, יש איזו מציאות כלשהי בכל זה.

19:03 דובר 1 שמע, מה שאדמו"ר הזקן אכן לא נסביר את זה עכשיו פה. אין פירושו הארה, זה לא מציאות. האור והזיו שיוצא מהשמש, הוא-- ברגע שתעשה איזשהו הפסק, אין פה אור, הוא לא מציאות בפני עצמו, הוא בטל למקורו. כן? נכון שהאור רק בטל למקורו, אבל יש פה אור. כן? אז יש אין, פירוש הדבר שהוא בטל במציאות לעומת. אז כשאתה מסתכל על, איך אומרים? מה שעכשיו נתנו לנו בית ספר, זה עוד כלום לעומת מה שיהיה פה. כן? זה-זה-זה-- לעומת מה שיהיה זה כלום. האין, האור לעומת השמש הוא כלום, אבל הוא-הוא אור, הוא מציאות. כן? אין פירוש הדבר שהוא אין לעומת משהו. אפס הוא לא לעומת משהו, הוא אובייקטיבית אפס. אין, אין פה כלום. כן? אפס זה הרבה יותר, הרבה יותר אין מאשר אין. אפס זה כלום. כלום ממש. בזה עצמו אדמו"ר הזקן אומר יש שתי דרגות: יש אפס רגיל ויש אפס-- יש אפס ממש ויש אפס שהיו כלא היו כלל. מה ההבדל בין אפס ממש לבין אפס שהוא עוד יותר אפס?

20:30 דובר 3 שהם יחזרו להיות... כן, אבל

20:34 דובר 1 אז מביאים על זה בחסידות משל נפלא. כשיש, יש, יש לנו אה אבקה של חימר. אנחנו חוזרים לאבקה של החימר. בסדר? יום ראשון, יום ראשון בשבוע יש פה רק אבקה. יום שני בא היוצר, גיבל אותו במים, עשה צורת כלי, שרף אותו בכבשן, נהיה כלי. יום שלישי בא אותו יוצר עם מקל, נתן לו מכה, שבר אותו, ריסק אותו, טחן אותו במטחנה והחזיר אותו למצב של אבקה כמו שהיה קודם. כן? עכשיו שואלים שאלה כזאת. ביום הראשון היה כלי? לא. ביום השלישי אחרי שטחנו אותו חזרה לאבקה יש כלי? לא. ביום הראשון מה היה? רק אבקה. ביום השלישי מה יש? רק אבקה. יש הבדל? כן. מה ההבדל? פה זה אפס ממש. יש פה כלי? אפס ממש. פה יש כלי? אפס ממש. מה ההבדל? ההבדל הוא שמה שהכלי נשבר הוא נשבר בגלל פעולה חיצונית. משהו גרם לו להישבר. מצד עצמו, מצד גדר הכלי, הגדר של הכלי נשאר. זה שבפועל הוא לא קיים עכשיו, משהו צדדי גרם לו להישבר. כן? אבל אם לא היה את אותו דבר צדדי, וגם אחרי שהיה את אותו דבר צדדי, אנחנו יכולים לספר שהיה פה כלי. יש פה איזושהי מציאות, כן? נכון בפועל אין, בפועל זה אותו אפס, אבל הג-- התחדש פה הגדר. מובן ההבדל? כן? מה אומר אדמו"ר הזקן על שמיים? על מציאות העולם? שאם יסתלקו האותיות למקורן ושורשן, אז זה לא יהיה כמו אותו כלי שהיה ושברו אותו והוא נהיה אפס, אלא זה יהיה, יהיה כמו קודם מאמר יהי רקיע וכולי ממש. שכשהאותיות חוזרות למקורן ושורשן, היות וגם בזמן שהעולם כן היה קיים, גם אז הוא לא היה מציאות עצמאית. אז אם האותיות יחזרו למקורן

23:12 דובר 1 ושורשן, מציאות העולם תתבטל באופן שזה בדיוק כמו שהוא לא נברא בכלל. אתן מבינות את ההבדל? אם היינו אומרים שיש פה... יש סיפור. סיפור על שני... אה, חסיד פגש מתנגד ורצה לצחוק עליו קצת. אז הוא אומר לו: תגיד לי, אה, אתה מאמין בקדוש ברוך הוא? בטח, ברור. מה, כל היום לומד גמרא, לא מאמין בקדוש ברוך הוא? בטח מאמין. תגיד לי, ואם הקדוש ברוך הוא ירצה לבטל את העולם, אז מה הוא יעשה? מה זאת אומרת? ישרוף אותו באש. צוחק עליו החסיד: נו, ומה הוא יעשה עם האפר? מה הוא יעשה עם האש? אז הוא אומר: יפזר אותו ברוח. נו, ומה הוא יעשה עם הרוח? קיצור, אה, הביא אותו עד לפינה. בסוף, כש-- גם המתנגד כבר לא היה... דחקו אותו אל הפינה. אומר לו: תישרף אתה עם האלוקים שלך ביחד. אם הקדוש ברוך הוא לא רוצה שיהיה עולם, ברגע שהוא יפסיק לברוא אותו, הקדוש ברוך הוא לא-- זה לא שיש פה איזו מציאות שצריך לבטל אותה. הוא לא, הוא לא צריך לבטל כלום. הוא יפסיק לברוא אותו, הוא לא יהיה. וזה לא רק שהוא יפסיק להתקיים מפה ולהבא, הוא יפסיק להתקיים רטרואקטיבית. הוא לא היה בכלל, כי כל המציאות שלו, גם בזמן שהוא קיים הוא לא קיים. אין עוד מלבדו. פירוש הדבר, אין עוד מלבדו, אין עוד כפשוטו.

24:49 דובר 4 אנחנו רק דיבור.

24:50 דובר 1 ממ?

24:51 דובר 4 אנחנו רק דיבור.

24:52 דובר 1 חכי, אנחנו רק בהתחלה. זה עוד יהיה יותר גרוע. ברור. שהאותיות, אין ואפס ממש, והיו כלא היו כלל כמו לפני שנברא העולם ממש. עד פה דיברנו על השמיים. הפסוק אומר דבר-- איך, איך? "דברך... יהי רקיע בתוך, ב-ב-בתוך השמיים, תיבות ואותיות אלו הן ניצבות לעולם בתוך רקיע השמיים." נו, מה עם שאר העולם? אומר הרבי: כן, וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים, לא רק השמיים, לא רק הארץ, לא רק העולם הגשמי, לא רק העולמות הרוחניים, כל הברואים שבכל העולמות. יותר מזה, אפילו ארץ הלזו הגשמית, אפילו בחינת דומם ממש, אילו היו מסתלקות ממנה כרגע חס ושלום האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית, הייתה הארץ הגשמית חוזרת לאין ואפס ממש, כמו לפני ששת ימי בראשית ממש, בלי שום הבדל. לא היה ולא נברא. עד כאן הביא הרבי הזקן את הדברים בשם הבעל שם טוב. לכאורה כל מה שהוסבר עד פה זה לא חידוש של הבעל שם טוב. זה כבר כתוב במדרש תהילים. אז יש כמה הסברים למה הרבי הזקן מביא את זה בשם הבעל שם טוב. קודם כול, הבעל שם טוב הוא זה שפרסם את זה, הוא זה שהסביר את זה. אה, יש עוד איזה טעם שהרבי מביא, שזה לזכר הבעל שם טוב שנולד ביום שני וכולי. יש כמה טעמים, אבל זה לא עיקר החידוש. פה מוסיף-- מתחיל הרבי להסביר, הרבי הזקן, שבתורה של הבעל שם טוב יש עומק נוסף שהוא כבר לא היה במדרש. אומר הרבי הזקן ככה: "זהו שאמר האר"י ז"ל", זה מה שהתכוון האר"י ז"ל, "שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים יש בחינת נפש וחיות רוחנית." מה אמרנו עד

27:20 דובר 1 עכשיו? עד עכשיו רק אמרנו שאם הקדוש ברוך הוא ייקח, יפסיק לומר את דבר ה' שמחיה את העולמות, העולמות יפסיקו להתקיים. מה אומר הרבי עכשיו? שגם אחרי שהוא כבר ברא את העולמות וקיים דומם, בתוך הדומם שהשם כבר ברא יש נפש וחיות רוחנית שמחיה אותו. אז אנחנו פתאום שומעים שיש פה שתי-- שני סוגים של כוחות אלוקיים. יש את האותיות שבוראות את הנברא ויש את החיות שמחיה את הנברא. שמעתם? זה מה שכתוב פה, נכון?

28:05 דובר 4 זה בדיוק כמו גוף ונפש, כאילו.

28:07 דובר 1 כן. אז כשמדברים על גוף ונפש אז זה די מובן. יש את הגוף ויש את הנפש שמחיה אותו. הגוף בלי הנפש הוא לא חי, הוא לא זז, הוא לא נושם, הוא לא, הוא לא חי, לא חושב, לא מרגיש. איפה יש נפש בדומם? בדומם נפש? מה, משהו שם גדל, זז, מתפתח, חי, חושב, מרגיש? מה? אם אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם על ידי אותיות שמהוות את הנברא מאין ליש, נו, הקדוש ברוך הוא אמר, כתוב בתורה, אני מאמין. אבל ברגע שאומרים שהוא גם מחיה, אז כמו שהוא מחיה את כל הנבראים, הוא מחיה גם, הוא מהווה את כל הנבראים באותו אופן. אז גם את הדומם הוא מחיה, הוא מחיה את... שיש בו נפש. מה זה הנפש הזאת של הדומם? זהו שאמר האר"י ז"ל שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים יש בחינת נפש וחיות רוחנית. מה זה? דהיינו בחינת התלבשות אותיות הדיבור מעשרה מאמרות המחיות ומהוות את הדומם להיות יש מאין ממש. אז יש לנו פה שני דברים חדשים. קודם כול, אותיות הדיבור מעשרה מאמרות הן גם להחיות וגם להוות. נכון, שני דברים. שנית, באיזה אופן? באופן של התלבשות. כאשר אנחנו אומרים... נסביר את זה ככה. אם היינו אומרים הקדוש ברוך הוא רצה לברוא עולם, איך הוא רצה לברוא עולם? יש לו כוח אינסופי, יש לו כוח אינסופי. הוא החליט שיהיה עולם אז הוא ברא עולם. הוא רצה שיהיה עולם עם אינסוף נבראים אז הוא ברא עולם עם אינסוף נבראים. מה ההבדל בין הנבראים? אין הבדל, כולם אותו דבר, שנברא אחד שהוא כיסא ואחד שהוא שולחן ואחד שהוא בן אדם. אז כולם הקדוש ברוך הוא מחיה

30:07 דובר 1 באותו אופן מהווה באותו... הוא אמר, הוא רצה שיהיה זה וזה וזה וזה וזה וזה וזה, נכון? אין הבדל. אבל ברגע שאנחנו אומרים שהחיות האלוקית מתלבשת בתוך הנבראים, הוא לא רק מהווה אותם מבחוץ. כלומר, הנבראים זה לא אלוקות. הקדוש ברוך הוא עשה, הוא בכוחו האינסופי עשה משהו שהוא לא אלוקות. הוא יכול לעשות דבר כזה. הוא עשה. כשאומרים שהחיות האלוקית מתלבשת בתוך הנבראים, מה המשמעות? המשמעות היא שה-ה-האלוקות, הנבראים הם אלוקות. האלוקות מלובשת בתוך הנבראים. זה לא משהו חיצוני, כמו שהנפש... זאת דוגמה טובה שנותנים אותה בחסידות. מה שאמרת, הנפש מחיה את הגוף. כשאנחנו מסתכלים על אדם חי, אף אחד לא מתייחס לבן אדם לגוף שלו. לא מתייחסים. בן אדם חדש, אתה מכיר אותו פעם ראשונה, אז כן, אבל כשאתה רגיל בו ורואה אותו ביום יום, אתה לא מתייחס לגוף שלו. אתה מתייחס לנשמה שלו, לחיות שיש בו. למה? כי החיות, כשהיא מתלבשת, מה פירוש להתלבש? זה שהיא מחיה את הגוף בכזה אופן שזה כבר לא גוף. זה גוף שמלובשת בו חיות, וזה לא, זה לא שיש פה איזשהו כלי שבתוכו יש נשמה שמפעילה אותו, כמו אני לא יודע, כמו איזה, איזה מכונה שזורם בה חשמל. לא. הגוף והנשמה נהיים דבר אחד. אז כשאנחנו אומרים שהחיות האלוקית מתלבשת בתוך הנבראים, פירוש הדבר שהחיות האלוקית היא, היא מתאחדת עם הנבראים. הנבראים הם לא דבר נפרד מאלוקות. כן. עכשיו, אם אנחנו... מה, מה המשמעות? המשמעות היא מאוד עמוקה. אם אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא בעצמו ברא את הכל, עשה פוּ והכל נברא, בסדר, אבל אם אנחנו אומרים שהוא מחיה את הנבראים, הוא מתלבש בתוכם, וכל נברא הוא אחר. אין לנו שני

32:15 דובר 1 נבראים אותו דבר. מלאך זה לא דג ועז זה לא שימפנזה. כל מלאך זה... כל, כל נברא זה משהו אחר. יש לו חיות אחרת. ואם החיות האלוקית מתלבשת בתוך... יש הרבה סוגים של נבראים. אז סליחה, יש לנו הרבה אלוקים פה. כל אחד יש בו חיות אלוקית ו...

32:36 דובר 5 חלק אלוק, זה לא...

32:38 דובר 1 כן, אבל...

32:39 דובר 5 חלק ממנו זה לא משהו.

32:41 דובר 1 איך אפשר ל... איך אפשר להגיד על אלוקות? אנחנו אומרים שהוא אחד. פירוש שיש הרבה סוגים של חיות אלוקית.

32:51 דובר 5 לא סוגים.

32:54 דובר 1 נשמה של בן אדם זה לא נשמה של, של, של, של צפרדע. כן? זה משהו אחר.

32:59 דובר 5 השם יכול, יכול, זה יכול להחיות את האדם באותה, באותה מידה שהוא...

33:04 דובר 1 כן. אם אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא כביכול חיצוני וברא משהו אחר נפרד, בסדר, אז הוא ברא אדם והוא ברא זה. אבל כשהבעל שם טוב מחדש, ואפשר... ויש באמת מגדולי ישראל שכך למדו. עד הבעל שם טוב כך כולם הבינו. הקדוש ברוך הוא ברא הרבה נבראים, הוא, הוא יכול לעשות את זה. אבל הבעל שם טוב מחדש: הקדוש ברוך הוא לא רק ברא את הנבראים, הוא מלובש בתוכם. אם מלובש בתוכם, זאת אומרת שהוא פה כך ופה כך ופה כך. אז יש הרבה סוגים של חיות אלוקית. איך זה יכול להיות? השם הוא אחד. איך? מה קורה פה? על זה מבאר אדמו"ר הזקן לנו.

33:44 דובר 5 אין הבנה מילולית מובהקת. אם רואה מה... אפשר להבין שכל אחד מביא איתו חיות, טעם מסוים שלו.

33:52 דובר 1 לא. אם אני אומר שהוא מביא לו חיות, אז זה לא אלוקות, זה מישהו אחר, משהו נפרד. הקדוש ברוך הוא ברא נבראים והוא ברא חיות, בסדר.

34:00 דובר 5 כן, נתת מקודם את הדוגמה של חשמל.

34:03 דובר 1 כן.

34:04 דובר 5 נו, אז, אז חשמל שמפעיל מכונות שונות, כן?

34:08 דובר 1 כן.

34:09 דובר 5 מקרר, מכונת כביסה, זה משהו שונה.

34:10 דובר 1 כן.

34:11 דובר 5 חשמל הוא אותו חשמל.

34:12 דובר 1 כן, אבל, אבל אחת... אבל ה-ה-הח...

34:15 דובר 5 אז להבדיל אלף הבדלות. הקדוש ברוך הוא זה אותה...

34:18 דובר 1 למה זה להבדיל? למה זה להבדיל? כי החשמל באמת לא מלובש במכונה, הוא לא נהיה חלק ממנה. גם כשהוא עובד, מפעיל אותה, הוא חיצוני לגמרי. כמו שבן אדם מושך בובת מריונטה עם החוטים, הבובה לא נהיית חיה. החיות של הבן אדם לא חודרת בה, היא לא מתאחדת. זה משהו, זה נפרד. הוא מפעיל אותו מבחינה חיצונית. אבל כשאומרים שהחיות האלוקית מלובשת, פירוש המילה מלובש זה שזה הוא, הוא שמה. ואם הוא, הוא שמה, אז איך פעם הוא צפרדע ופעם הוא קוף? הקדוש ברוך הוא לא קוף. מה שחסר זה חוליה מקשרת באמצע. אז הוא מסביר כך. אף שלא הוזכר שם אבן בעשרה מאמרות שבתורה. אז היות והשם בעשרה... הקדוש ברוך הוא לא אמר יהי אבן. אז, אז איך יש לאבן חיות שמחיה אותו? הוא לא אמר יהי. איך אמרנו? יהי צפרדע. איך יש לצפרדע חיות? מאיפה זה בא? אף על פי כן נמשך חיות לאבן על ידי צירופים וחילופי אותיות. צירופים זה כמו שאומרים למשל נתח בשר וחתן זה אותן אותיות, נתח וחתן זה אותן אותיות, נכון? רק החליפו את הצירופים ונהייתה מילה אחרת. כן, אז שלקחו... אז הקדוש ברוך הוא אמר את המילה רקיע, ומהמילה יהי רקיע בתוך המים, וכשהקדוש ברוך הוא משנה את הצירופים של ה... של המילים ושל המשפטים ושל ה... בתוך ה... בתוך ה... משחק עם האותיות, אז נבראו נבראים אחרים שהם לא, שהם לא אלו שכתובים במפורש.

36:13 דובר 5 סליחה על ההפרעה, שיש... היה עסוק בזכר רמי בן חיה מרים שמצא ככה ישיבה טובה.

36:20 דובר 1 מי זה?

36:21 דובר 5 זכר רמי בן חיה שלו.

36:23 דובר 1 אש.

36:24 דובר 5 אני רוצה... שמה הוא רוצה?

36:25 דובר 1 שמה הוא רוצה?

36:26 דובר 5 לא, שמצא ישיבה טובה והוא...

36:27 דובר 1 אה, זה אש. אז זה צירופים. מה זה חילופי אותיות? חילופי אותיות פשוטות. במקום אלף כותבים בית, במקום אלף כותבים גימל, כותבים דלת, במקום בית כותבים צדיק. מחליפים בין האותיות. כן, יש לנו מילה חתן. את החי"ת אני מחליף עם צדי"ק, את ה... וכן הלאה. כן. איך אפשר להחליף את האותיות אחת עם השנייה?

36:53 דובר 5 כן.

36:54 דובר 1 מה החוק? כתוב בספר יצירה. ספר יצירה זה ספר שחיבר אברהם אבינו עליו השלום. הוא מצוי בידינו ואפשר ללמוד אותו. מי שרוצה ללמוד בפנים מוזמן. לא מהספרים הקלים. אז שם כתוב ממש בפרק א', אה, שיש חילופי אותיות שמתגלגלות ברל"א. ריש למד אלף, מאתיים שלושים ואחד שערים, פנים ואחור, כמו שנתבאר בספר יצירה. יש לנו בסך הכול עשרים ושתיים אותיות בתורה, בלי הסופיות. אותיות בסיסיות. אם מחליפים את האלף עם כל אחת מהאותיות, אז כמה זה יוצא? כמה סוגים של חילופים יש? עשרים ואחד. יש עשרים ושתיים אותיות, האלף עם כל אחת מהן זה עשרים ואחד אותיות. אם מחליפים את הבית עם כל אחת מהאחרות זה עוד פעם עשרים ואחד. כן, יש לנו עשרים ושתיים אותיות, אז סך כל מספר הצירופים האפשריים הוא עשרים ואחד כפול עשרים ושתיים, שזה יוצא ארבע מאות שישים ושתיים.

37:52 דובר 5 מחליפים רק אות אחת כל פעם.

37:56 דובר 1 סוגים של צירופים. יש ארבע מאות שישים ושניים סוגים של צירופים. יופי, אבל כשמחליפים את האלף עם בית ואת הבית עם אלף זה אותו דבר. זה רק ישר והפוך, נכון? אז ארבע מאות שישים ושתיים יכול להיחלק לשתיים.

38:19 דובר 5 ארבע מאות שישים ושתיים, ריש למד אלף זה שלוש מאות שישים וארבע.

38:19 דובר 1 לא, ארבע מאות שישים ושתיים, ארבע מאות שישים ושתיים לחלק לשתיים זה מאתיים שלושים ואחד. ריש למד אלף, ריש למד אלף שערים פנים ואחור. כן, יש מאתיים שלושים ואחד אפשרויות של צירוף אותיות. אז זה כבר סוג שני של צירוף אותיות. יש החלפה, פשוט מחליפים את הסדר של האותיות, ויש סוג של החלפה שמחליפים אות אחת עם אות אחרת. יש דברים שהם יותר מפורסמים. כולם מכירים ודאי את העניין של אתב"ש גרד"ק. מכירים את הצופן? את מכירה? א-ת זה אלף ת', ב-ש זה בית ש'. האות—

39:04 דובר 5 מההתחלה לסוף.

39:05 דובר 1 כן, מחליפים למשל במקום מילה עין אז כותבים, אה, ת', אה, לא יודע מה זה יוצא כ-כנגד יו"ד ו-ו-ו-נו"ן. כן. זה סוג של, יש סוג של, אה, של, אה, של החלפה. למשל, אה, חז"ל אמרו שהמילה אחד והמילה ועד זו אותה מילה. למה? כי אלף וח' הם שתיהן, אה, איך? סליחה. אלף ו-ו'. אחד כנגד ועד. אלף ו-ו' מתחלפות ביניהן. למה? כי שתיהן אותיות אהו"י, אותיות ההמשך, אותיות שיש בסיום מילה. אחר כך ח' ועי"ן גם מתחלפות ביניהן כי שתיהן אותיות גרוניות. אז זה גם סוג של החלפה. כן, ודלת ודלת זה אותו דבר. אז אחד ועד זה אותו דבר. כן, וכן הלאה. יש כל מיני. אז סך הכול יש ריש למד אלף סוגים של החלפות כאלה. מפורטים, מפורט שם. כמו שכתוב בספר יצירה. עד, עד שמשתלשל מעשרה מאמרות ונמשך מהם צירוף שם אבן. אז איך— באמת בתורה לא כתוב איך הקדוש ברוך הוא ברא— לא אמר יהי אבן. הקדוש ברוך הוא אמר יהי רקיע, יהי ארץ וכולי. אבל על ידי הצירופים, השינוי של הסדר והחילופים, זה הולך ומשתלשל חילוף ועוד חילוף ועוד חילוף ועוד חילוף עד שנהיה שם אבן, אותיות א' ב' נ', והצירוף הזה הוא חיותו של האבן הגשמית. וכן בכל הנבראים שבעולם וגם בעולמות הרוחניים, השמות שנקראים בהם בלשון הקודש הן הן אותיות הדיבור משתלשלות ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה על ידי חילופים ותמורות האותיות בריש למד אלף שערים, עד שמגיעות ומתלבשות באותו נברא להחיותו. זה מוסבר ב-בזה על חוכמתו של אדם הראשון. כתוב שהקדוש ברוך הוא רצה לבחון את חוכמתו של אדם הראשון, אז הוא הביא לפניו את כל הברואים ואדם הראשון נתן לכל אחד

41:11 דובר 1 שם. כן, לזה הוא אמר זה פרה, זה מתאים לקרוא לו חמור. יש שם מדרש, מפרט כמה וכמה נבראים שהאדם הראשון נתן להם שם. בסוף האחרון הוא הביא לפניו אישה, אמר לה: לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת. אז... אז שואלים המפרשים מה החוכמה הגדולה של אדם הראשון? כל אחד יכול להמציא שמות. בזה מתבטא שהוא חכם, שידע להמציא שמות לכל דבר? לזרוק שמות. מה הבעיה? אז ההסבר הוא שאדם הראשון לא זרק שמות סתם, אלא הוא ראה בכל נברא שהקדוש ברוך הוא הביא לפניו את צירופי האותיות האלוקיות שמחיות אותו, והשם שהוא נתן לו זה הצירוף של האותיות בלשון הקודש, שהוא מה שמהווה את אותו דבר. אגב, זה גם היסוד בתורת הקבלה. אלו שעל ידי צירופי אותיות וכוונות עושים כל מיני דברים, אה, ניסים ומופתים. כן, מי שבאמת חכמי הקבלה אמיתיים שבאמת יודעים את הצירופים, אז יכולים על ידי אמירת האותיות ה— ב-ב-בסדר, בצורה הנכונה והכוונות הנכונות, יכולים בפועל לשנות בגשמיות את מציאות העולם. ש-ש-שיתרפא חולה ואני לא יודע מה. למה הקדוש ברוך הוא עשה ככה? למה הקדוש ברוך הוא עשה את הנבראים באופן כזה? היה הרבה יותר פשוט כמו שאמרנו בהתחלה, הקדוש ברוך הוא רוצה לברוא את הנבראים, הוא יברא אותם, יעשה בום! הוא יעשה את המפץ הגדול וכל הנבראים ייבראו בבת אחת מאין ליש, כל אחד בצביונו ובצורתו. למה הקדוש ברוך הוא עשה— ברא את העולם באופן של התלבשות? מסביר אדמו"ר הזקן: לפי שאין פרטי הנבראים יכולים לקבל חיותם מעשרה מאמרות עצמם שבתורה, כי החיות הנמשך מהן, מהמאמרות, המאמרות עצמם גדול מאוד מבחינת הנבראים הפרטיים, ואין כוח בהם לקבל החיות אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל

43:35 דובר 1 ממדרגה למדרגה פחותה ממנה על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שהן חשבון האותיות. על זה לא דיברנו. זה סוג שלישי, תכף נדבר עליו. הקדוש ברוך הוא רצה להחיות את העולם באופן של התלבשות. זה היה רצונו. היות והוא רצה להחיות את הנבראים, שהחיות האלוקית תתלבש בהם, שהעולם לא יהיה נברא, לא יהיה נפרד, אלא שהחיות האלוקית תתלבש, תהיה, תתאחד עם מציאות הנבראים, ועד שכל מציאות הנבראים תהיה אלוקות, התפשטות גילוי של אלוקות. זה לא יכול לבוא בבת אחת. הנבראים הם קטנים ומצומצמים, מוגבלים. החיות האלוקית, אפילו החיות של עשרה מאמרות, היא חיות אינסופית. אז כדי שהנבראים הפרטיים יוכלו לקבל את החיות זה מוכרח לבוא. מוכרח, ככה הקדוש ברוך הוא עשה שזה יבוא בסדר של השתלשלות. קודם כל יש את המאמר הגדול שהוא בורא את השמיים, אחר כך יש את הצירופים שהם בוראים את הנבראים הגדולים שבשמיים, אחר כך יש את החילופים שהם בוראים את הנבראים היותר פרטיים, אחר כך יש את הגימטריאות וכן הלאה. חילופים של חילופים וגימטריאות עד שנבראים הנבראים הכי נמוכים ופחותים. שיוכל להצטמצם ולהתלבש ולהתהוות ממנו נברא פרטי זה. וזה שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות שבתורה.

45:15 דובר 6 רגע, וכל הדברים שהם הקדוש ברוך הוא, בעצם זה אותו דבר, רק יש לו חיות מגיעה מ־

45:22 דובר 1 לא הבנתי מה את שואלת.

45:24 דובר 6 כל ה... בעצם כל הנבראים שהם... בעצם כל המציאות שלהם היא נגד הקדוש ברוך הוא. אז זה גם מגיע מה... הם מקבלים איכשהו...

45:34 דובר 1 את שואלת איך... את שואלת איך יכול... איך יכול להיות, אה, אה, ראש עיר שמתנגד להקמת בית ספר חב"ד? זאת השאלה.

45:42 דובר 6 לא, בדיוק זה. בגלל זה. איך יכול להיות שאת אמרת לי שיש אנשים כאילו באים כל...

45:48 דובר 1 איך יכול להיות שיש פרעה? מאיפה הוא מקבל את החיות שלו?

45:52 דובר 6 לא מאיפה הוא מקבל את החיות, מאיפה הוא מקבל את זה מבחינת החומר.

45:56 דובר 1 כן.

45:57 דובר 6 גם המציאות שלו, כאילו גם המציאות שלו היא מהעשרה מאמרות האלה או שיש עוד עניין?

46:05 דובר 1 הכל מעשרה מאמרות. וכשהקדוש ברוך הוא רצה שייבראו דברים נמוכים ועד עניינים של קליפות, אז עוד חילוף ועוד חילוף ועוד גימטריה ועוד צירוף ועוד ועוד ועוד. יורד, יורד, יורד, יורד, יורד עד שהוא מחיה אותו ישירות מאלוקות. אין, אין מקום, אין, אין, אה, אין גנרטור אחר. מממ. מוסיף הרבי על זה, כן, לסכם בסוף. בסופו של דבר הרי, הרי לברוא יש מאין יכול רק הקדוש ברוך הוא. עשרה מאמרות הם רק דיבור, הם רק מאמרות. איך הם יכולים להחיות? איך הם יכולים להוות יש מאין? בגלל שהם עשרה מאמרות שבתורה. ובגלל שהם בתורה יש בהם כוח וחיות לברוא יש מאין, להחיותו לעולם, דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. הכוח של עשרה מאמרות לברוא יש מאין, כי בתוך עשרה מאמרות שבתורה... עשרה מאמרות נמצאים בתורה והתורה מאוחדת עם עצמותו ומהותו, ולכן בכוח העצמות. אז יש... עד כאן אמרנו הכל ולא אמרנו כלום. אמרנו הכל, הסברנו מה שיטת הבעל שם טוב, שהקדוש... שכל העולם כולו נברא בכל רגע ורגע, מאין ליש מחדש על ידי צירופי האותיות בשני אופנים. הקדוש ברוך הוא מהווה אותו מאין ליש בכבודו ובעצמו, ויחד עם זה דרך החיות, דרך עשרה מאמרות באופן של חילופים ותמורות. דילגנו פה, לא היה לכם סבלנות, אז דילגנו על הרבה הסברים בדרך. אה, אז החיות האלוקית מתאחדת עם הנברא ונותנת לו את התכונות שלו, תכונות שלו. זאת אומרת שהאבן היא כבדה והמים הם רטובים והאש היא חמה והנפש היא חיה וכן הלאה. זה התכונות שמתקבלות... למה אמר... למה לא אמר... זה ל... מה כן אמרנו. למה לא אמרנו כלום? כי כשמסתכלים על כל מה שכתוב פה זה חידוש עצום. על יסודות, על יסודות

48:28 דובר 1 של כלום. זה כתוב בתורה באיזשהו רמז, איזשהו מדרש. אדמו"ר הזקן מביא איזה פסוק שמפה משמע אפשר להביא איזה ראיה עקיפה. ויש איזה רמז בזוהר ובאריז"ל וזהו, על זה יושב כל העניין. זה לא משהו שמובן בשכל, זה ממש אמונה. הרבי אומר, הרבי, אדמו"ר הזקן אומר ככה, ככה זה. מה זה ככה? זה חב"ד, זה חסידות. ככה, ככה לומדים, ככה אפשר להאמין, ככה אפשר להשיב אל הלב. איך אני יכול להתחבר לכזה דבר שהוא, שהוא, שהוא בלתי מובן ובלתי שכלי והוא היפך השכל שלי והיפך ההרגשה שלי. אני לא מרגיש שהעולם הזה הוא אלוקות, לא מרגיש ככה. איך, איך אני יכול להתחבר עם כזה דבר? להפנים, לחיות עם זה? בשביל זה מביא אדמו"ר הזקן עוד שני פרקים. פרק הבא הרבי מסביר את העניין הזה על פי שכל. הוא נותן איזשהו כיוון איך אפשר להלביש את הדבר הזה שכל העולם המציאות שלו לא קיימת בלי אלוקות. איך אפשר להבין את זה בשכל? אחר כך עוד פרק הבא, פרק שלישי, הרבי מוסיף עוד הסבר נוסף. תשמעו, אחרי שאמרתי לכם ככה, אחרי שאני הסברתי לכם את זה בהסבר שכלי, יש לי גם משל.

49:56 דובר 7 סליחה, ברוך הבא, בשורות טובות. לא רק מחר, גם מחר. בוקר אור לך. התחלת יום.

50:02 דובר 1 ליד בבוקר מוריד את השטויות, קצת קפה.