לקוטי אמרים פרק מ"א (חלק 2) · תשפ"ה

00:00 דובר 1 טוב, אנחנו, אה, הגענו בפרק מ"א לאמצע. אז יש פה בעצם בפרק הזה בעיקר שלושה עניינים, אבל הגענו לסוף העניין הראשון אשר מדבר: ראשית העבודה ועיקרה ושורשה זה היראה. הרי בפרקים הקודמים, קודמים הוא מדבר באריכות גדולה על העבודה של אהבת השם ו-- ה-- ש-- אהבת השם, המהות של אהבת השם זה העולמות הרוחניים, יצירה ובריאה ואפילו אצילות. וכשאדם מקיים את המצוות מתוך אהבה, זה מעלה את המצוות שלו לעולמות העליונים והוא מתייחד עם האלוקות. בפרק שלנו הרבי התחיל שלמרות כל מה שנאמר קודם על גודל מעלת אהבת השם, ראשית העבודה ועיקרה ושורשה זה לא אה-- לא אהבה. ההתחלה זה דווקא יראה. אחר כך הוא הסביר, הוא פירט שהיראה היא לא רק תנאי ראשוני לעבודת השם. כלומר, היה אפשר להגיד עיקר עבודת השם זה אהבה, לאהוב את הקדוש ברוך הוא, לקיים את המצוות מתוך אהבה. אבל לפני כן צריך להיות יראה, בהתחלה זה תנאי. קודם כל תהיה סור מרע, אחר כך תהיה-- מה אתה הולך ל-לעשות, לקיים מצוות, אם אתה עושה עבירות? קודם כל תהיה סור מרע. זה אפשר להגיד זה מין תנאי כזה. קודם כל יראה ואחר כך רק יכול להיות. אז הרבי, אה, הרבי הזקן מסביר בפרק שהתחלנו ללמוד, פרק מ"א, שזה הרבה יותר מזה. היראה היא לא רק מעין הקדמה או תנאי לקיום המצוות, למצוות עשה, אלא היראה היא חלק במצוות האהבה. מה פירוש היראה, ה-יראה היא חלק מ-מ-מאהבה? יותר מזה, לא רק חלק, היא העיקר והיסוד והשורש שלה. יש ב... אחת המצוות, יש מצווה לאהוב את השם, "ואהבת את השם אלוקיך". יש מצווה, אה, לירא מהשם, "את השם אלוקיך תירא". יש מצווה נוספת בתרי"ג, מתרי"ג

02:23 דובר 1 מצוות כתוב, "ועבדתם את השם אלוקיכם". צריך לעבוד את השם. זו מצווה נפרדת. יש מצווה לאהוב אותו, מצווה לירא ממנו ומצווה לעבוד אותו. עוד-- מה? מה זה לעבוד?

02:36 דובר 2 לקיים את המצוות.

02:37 דובר 1 אני מקיים את המצוות ואני אוהב וירא. אז, אז אני מה, מה, מה זה המצווה? מה? מה? מה פירוש המצווה לעבוד?

02:43 דובר 2 תביא לו את אותה אחרי שאתה אוהב את ה...

02:46 דובר 1 אם זה ממילא, אם זה ממילא אז זו לא מצווה. מה, מה, מה עושים במצווה הזאת? המצווה של, אה, לעבוד את השם זה מצווה להתייגע, שאדם יבטל את עצמו.

03:01 דובר 3 ברור.

03:02 דובר 2 בורו-בורו?

03:03 דובר 3 זה של ברוך. פה בורו של המקום.

03:04 דובר 2 אה.

03:07 דובר 3 זה שלי.

03:08 דובר 1 יופי. ברוך.

03:10 דובר 3 פה יש ספייר, או שאני...

03:11 דובר 2 פה?

03:12 דובר 3 זה שלי.

03:13 דובר 2 פה יש ספייר?

03:14 דובר 1 כן, כן.

03:14 דובר 3 כן, בשניהם יש ספייר.

03:17 דובר 1 עושה חשבון אחד.

03:20 דובר 2 אני צריכה להוסיף את זה לרשימה. מילאת חשבונות לא הוספתי.

03:31 דובר 1 אדם שמקי-- שעובד את הקדוש ברוך הוא רק מאהבה, אז בעצם הוא לא עובד את הקדוש בד-- בדקות, בפנימיות הוא לא עובד את הקדוש ברוך הוא. הוא-- למה הוא עושה את כל המצוות? כי הוא רוצה, כי זה טוב לו. טוב לו לעבוד את הקדוש ברוך הוא. אז איזו דרגה של אהבה, שלא נדבר אפילו דרגת אהבה הכי, הכי נעלית שלא תהיה, אז בסופו של דבר המניע לאהבה זה אדם עצמו. מה אני מרגיש. אז אם עבודת השם שלי מתבססת, היסוד שלה הוא מה אני מרגיש, אז אני לא עובד אותו, אני עובד את עצמי. אני עושה מה שאני רוצה, מה שלי טוב. אני לא עובד אותו. יש מצווה לעבוד אותו, לעשות את, את, את המצוות בגלל שהוא רוצה, לא בגלל שאני מבין או שאני מרגיש. כן? אז לכן אם אדם עובד את הקדוש ברוך הוא רק באהבה, בלי יראה, הוא בכלל לא עובד את השם. יכול להיות אדם לא לעשות עבירות ולשמור את כל המצוות, ויותר מזה שתהיה לו אהבת השם אמיתית, והוא לא עובד את הקדוש ברוך הוא.

04:39 דובר 4 מה, בלי אהבה זה לא נחשב?

04:41 דובר 1 בלי יראה זה לא נחשב. כי בלי יראה זה לא-- הוא לא עובד את הקדו-- הוא עובד את עצמו, הוא לא עובד את הקדוש ברוך הוא. ולכן אומר אדמו"ר הזקן שהיראה זה לא רק ש-- זה לא רק תנאי מקדים לעבודה. היראה צריכה להיות בתוך האהבה, כי אם האהבה שלו היא לא-- אין בה גם יראה, אם זה רק אהבה בלי יראה אז הוא לא עובד. אחרי שהוא מסביר אותו-- טוב, הוא מסביר את הדברים האלה תוך כדי, אבל, אה, טוב, כשהוא מסביר את העניין הזה, את החשיבות של היראה בע-בעבודת השם, אז מה ש-- אני פשוט עושה חזרה קצרה. אז על-- אז, אה, הוא אומר שהוא, הוא מביא שיש כמה דרגות ביראה. קודם הוא מקדים שיש יראה תתאה ויש יראה עילאה. היראה שנדרשת בשביל עבודת השם זה לא יראה עילאה. על יראה עילאה אנחנו נדבר בפרקים הבאים, שמה, מ"ג, מ"ד, שמה ידברו על יראה עילאה. פה מדברים על יראה בסיסית, יראה שנדרשת מהאדם כדי שהעבודה שלו, כדי שהקיום מצווה שלו יהיה נחשב לעבודת השם. מהי אותה יראה? מה, מה-- במה זה מתבטא? אז הוא אומר שיש בזה הרבה דרגות. גם באותה יראה תחתונה, יראה תתאה, גם בה יש הרבה דרגות. אז קודם כל באופן בסיסי יראה זה כמו אדם ש-ש-שירא ממלך. שאדם יראה את עצמו-

06:21 דובר 4 יראה הכוונה לכבוד? לכבד?

06:24 דובר 1 לא. לכבוד זה כבר יראה עילאה.

06:26 דובר 4 לפחד?

06:26 דובר 1 יראה זה לפחד.

06:28 דובר 4 אה, לא לכבד.

06:29 דובר 1 לא. זה יראה עילאה. זה כבר דרגה אחרת. בשביל ה-ה-בשביל עבודת השם, מה שנדרש פשוט להיות ירא. ירא כמו שאדם ירא ממלך. אז זה אומר איך אדם יבין שהוא מ-- ש-ש-ש-- יביא את עצמו להרגשה כזאת שהוא ירא מהקדוש ברוך הוא כמו מלך. אז הוא צריך לחשוב, פשוט להתבונן, לחשוב שהקדוש ברוך הוא מלך על כל העולמות, ועצם המלכות שלו בוראת מאין ליש את כל העולמות, זה כבר מפיל על האדם יראה. אחר כך הוא צריך להתבונן עוד יותר, יותר באופן פרטי, שהקדוש ברוך הוא לא סתם מלך על כל העולמות, הקדוש ברוך הוא מלך על עם ישראל. הקדוש ברוך הוא, כביכול, כל העולמות לא חשובים לו. מה שהוא ברא את כל העולמות זה בשביל עם ישראל, בשבילנו. אז זו יראה יותר גדולה. אחר כך הוא צריך להגיד יותר מזה. הקדוש ברוך הוא לא ברא את כל העולמות אפילו בשביל עם ישראל, הוא ברא את העולמות בשבילי. מה זאת אומרת בשבילי? אם זה בשבילי ובשבילו, בשבילו, מה... כן, אבל מייד אדם יגיד לעצמו, אומר לעצמו, "מה זאת אומרת בשבילי? הרי יש לי, הרי, אה, ילדים ומשפחה וחברים ושכנים ויש בלי עין הרע ריבוי יהודים". הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשבילו ובשבילו ובשבילו וגם בשבילי. אומר לא! אומר אדמו"ר הזקן לא. הרבי-- כל יהודי צריך לדעת, לא לחשוב כאילו, צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא הניח את העליונים והתחתונים וברא את העולם בשבילי. כל המלכות שהוא ברא את כל זה בשבילי. איך זה יכול להיות זה רק בשבילי? יש עוד-- זה לא חשבון שלך. איך זה יכול להיות? הקדוש ברוך הוא כל יכול, זה אחד מהדברים שהוא יכול לעשות. הוא יכול לברוא את

08:15 דובר 1 כל העולם רק בשבילך, למרות שיש עוד מישהו אחר.

08:18 דובר 4 כל אחד הוא אינדיבידואל.

08:20 דובר 1 זה לא. זה לא כאילו, זה לא כביכול, הוא ברא באמת בשבילי. אז זה כבר מפיל על האדם את כל, כל העולם וכל האחריות של כל העולם עליי. זה כבר, אה, מתחילים כבר ממש להרגיש. אחר כך אומר עוד יותר מזה, שיראה עוד יותר, שאדם לא רק שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשבילי, זה מצד הקדוש ברוך הוא, גם אני מקבל עליי את עול מלכותו, גם הצד שלי. כל אחד תדע הכל בשבילך והוא שם פס. מה אכפת לו? לא. האדם צריך לחשוב, להתבונן על זה שהוא בעצמו מקבל את עול מלכות השם ברצון. אחר כך אומר עוד יותר מזה, ש-שאדם יכול, אה, צריך להתבונן בכל זה שלא רק שהקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות בשבילו. הקדוש ברוך הוא ברא את העולמות בשביל שאני אקיים מצווה. ולכן עכשיו כשאני, אני צריך להרגיש כל הזמן כעומד לפני המלך. לא, כן, לא שיש לי מלך שנמצא שם בארמון, אלא שעכשיו המלך איתי. ועל אחת כמה וכמה כשהוא מגיע לקיים מצווה, זה לפני כל מצווה שהוא מקיים. אז צריך לעצור רגע ולחשוב: עכשיו אני הולך לקיים מצווה. מה פירוש מצווה? זה ציווה הקדוש ברוך הוא. מה הוא ציווה? כל העולמות הוא ברא ואת כל עם ישראל הוא ברא ואותי הוא ברא. בשביל מה? בשביל שעכשיו אני אקיים מצווה ועכשיו הוא עומד עליי ומסתכל עליי אם אני עובד אותו כראוי, עם אהבה ויראה. זה צריך להתבונן לפני כל מצווה. זה כבר מפיל על האדם עוד יותר יראה. יראה זו דרגה יותר גבוהה. אחר כך אומר יש עוד יותר מזה. זה באופן כללי. באופן פרטי הרי יש, יש זה בין המצוות. יש

10:16 דובר 1 מצוות תפילין, לדוגמה, מצוות תפילין ומצוות ציצית. מצוות תפילין זה עניין המשכת המוחין ו-וציצית זה עניין של, של קבלת המלכות. כל מצווה ומצווה יש בה את העניין הפרטי שלה וצריך להתבונן לפני קיום כל מצווה. לא רק זה שבאופן כללי הקדוש ברוך הוא מלך ומלך עליי. והוא מלך עכשיו ועכשיו אני מקבל את מלכותו ו-אלא איך, באיזה אופן, מה אני ממשיך פה, מה פועלת המצווה שלי? אחרי כל זה אומר שיכול להיות שאדם מתבונן בכל זה, להתבונן באריכות, ובאמת ישקיע זמן לזה. קשה לו לפני כל מצווה שהוא מקיים. אבל לפחות פעם ביום, פעמיים ביום, בתחילת היום, יתבונן בזה ולא תיפול עליו יראה. ויכול לקרות. מתבונן, מתבונן, מתבונן. הוא חושב, הוא מבין, אומר אדמו"ר הזקן זה שאדם מתבונן ולא נופלת עליו יראה בלב, אז בסדר, אז בלב הוא לא פוחד. כי, כי מה לעשות, יש לו נשמה נמוכה ויש לו לב לא רגיש, לב אבן, וזה לא חודר. אבל עצם זה שהוא מתבונן על זה במוח, בשכל, אז בשכל, במוח, זה, זה כן מעורר היראה הזאת. אז נכון, זו לא יראה בלב, אבל זו יראה במוח. אז זה גם כן עבודה. כן.

11:44 דובר 4 מה ההבדל בין המוח ללב? יש קשר ביניהם, לא?

11:48 דובר 1 יש קשר גדול, אבל בלב מרגישים פחד. במוח לא מרגישים פחד.

11:53 דובר 4 המוח לא מחייב אותך לפחד.

11:56 דובר 1 המוח הוא המוח, הוא שליט, הוא מעורר את ה... הוא. מה פירוש? הוא מעורר את הרגש.

12:04 דובר 4 כן.

12:05 דובר 1 אבל יכול להיות מצב שהרגש לא מתעורר. זה קורה הרבה. נו, יש הרבה דברים שאני, אני מבין שאני צריך להתרגש. אני לא מתרגש. מה לעשות?

12:20 דובר 4 אני מתרגשת. אני בן אדם רגיל.

12:23 דובר 1 אז זהו.

12:23 דובר 4 כל החיים.

12:24 דובר 1 אז זהו, זה תלוי באוצר.

12:28 דובר 4 זה תלוי באוצר שלנו.

12:29 דובר 1 כן, בטח. את גם מרגישה על הגב?

12:32 דובר 4 עכשיו כשהיא סגרה את הדלת יותר טוב.

12:34 דובר 1 כן?

12:35 דובר 4 כן. לא היה לי נעים להגיד לה אחורה.

12:36 דובר 1 לא, זה בסדר. היית אמורה.

12:38 דובר 4 עכשיו היא סגרה, אז...

12:40 דובר 1 יש הבדל-

12:41 דובר 4 גם אתה סגרת.

12:42 דובר 1 יש הבדל גדול אם אני מבין משהו ואני מבין טוב, זה בסדר, ככה צריך להתנהג, אז אני אעשה כמו שצריך, לבין אם הו, הבנתי את זה, ווואי, וזה באמת נוגע לי, ואני עושה כי-כי-כי אני מרגיש שכך צריך לעשות. זה אני מרגיש בלב. זה, זה רק ממסקנה בשכל. כן? זה הבדל גדול. אומר הרבי, זה כן נכון, אבל גם אדם כזה, למרות שזה הבדל גדול, גם אדם שההתבוננות לא מצליחה לפעול אצלו על הלב, אבל במוח באותו רגע שהוא מתבונן הוא עובד את השם. כן? הוא התייגע, הוא התבונן, הוא עשה, הוא עבד, הוא אצלו עשה. כן? בסדר? אחר כך הוא אמר יש עוד דרגה עוד יותר נמוכה. כן, בהתחלה הוא אמר יש דרגה, יש יראת השם יותר ויותר ביראה תתאה. אנחנו מדברים כל הזמן על יראה תחת-- הכל על דרגות ביראה תחתונה, יראה תתאה. כן? אז בהתחלה הוא אמר יש יראה יותר ויותר ויותר. אחר כך הוא אומר כן, אבל אם זה לא משפיע עליך אז גם זה עבודה, ואם לא אז גם זה עבודה. ואחר כך הוא מסיים שהדרגה הכי נמוכה ביראה זה מה שרבן יוחנן בן זכאי אמר לתלמידיו: יהי רצון שיהא מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם. אז מה בעצם הוא אמר להם? הוא אמר, הוא אמר להם: "יהי רצון שיהא מורא שמיים עליכם", אתם יודעים, לא כמו מלך, כמו בשר ודם, סתם חבר שלך. זה גם, זה גם יראה. נכון, באופן כללי יראה זה כשאדם ירא ממישהו שהוא גדול ממנו. כן? זה שאדם, אה, לא עושה עבירה כי הוא אומר, "לא נעים שיראו אותי", כן? הוא לא פוחד מהשני. השני לא יכול לעשות לו כלום.

14:33 דובר 1 והוא לא יותר גדול ממנו, סתם לא נעים לו. כן? אז, אז לכאורה כשאדם אחרי כל ההתבוננות, כל מה שהוא מצליח לפעול בעצמו זה שאני לא אעשה עבירה כדי שהשני לא יראה אותי, לא נעים מהשני. על הקדוש ברוך הוא לא חושב, הוא לא מצליח, לא נוגע.

14:53 דובר 4 מה יגידו?

14:53 דובר 1 אה? מה יגידו?

14:54 דובר 4 מה יגידו?

14:55 דובר 1 אומר רבן יוחנן בן זכאי: "יהי רצון שיהא מורא שמיים עליכם לפחות כמו מורא בשר ודם." למה? לא הצלחתם לפעול יראה בלב? תפעלו יראה במוח. לא הצלחתם במוח? תפעלו איזה משהו חיצוני, רק החלטה, רק מסקנה. גם זה לא הצלחתם? שיהיה לפחות כמו מורא בשר ודם. למה? תדעו שכשאדם עושה עבירה אומר-- זה הלשון של רבן יוחנן בן זכאי, שאדם העובר עבירה אומר שלא יראני אדם. פשוט. אז זה גם כן איזשהו עניין של יראה. אבל אם אין יראה בכלל, זה הסיום. בואו נקרא את זה בדף מאה וארבע עשרה למעלה. נתחיל מפה. זה הסיום של מה שקראנו בשבוע שעבר. אז צריך להיות-- אז עוד פעם. בתחילת הפרק הוא אומר צריך, "ראשית העבודה ועיקרה ושורשה זה יראה." כן? ויראה צריך להיות אפילו זה ועוד יותר ועוד יותר. אבל אם אי אפשר אז גם זה, גם זה, גם זה, לפחות זה. ואז הוא מסיים, "אבל בלי יראה כלל לא פרחא לעילא באהבה לבדה." יהודי שרק אוהב את השם. עכשיו תחשבו על זה, לעורר יראה, לעורר אהבת השם. לא כל אחד מגיע לזה. זה לא פשוט. כמו שאת אמרת ש-ש על יראה, אותו דבר על אהבה. לאהוב שהלב שלי יאהב, יימשך לקדוש ברוך הוא.

16:41 דובר 5 אין את זה לכל אחד.

16:43 דובר 1 זה, זה לא קורה כל ז-ז-זה לא ההרגשה הטבעית שלנו.

16:47 דובר 5 זה גם עבודה.

16:47 דובר 1 בוא נאמר ב-ב-בלשון עדינה זו לא ההרגשה הטבעית שלנו ביום יום. אדם שכבר יש לו אהבת השם. מה פירוש? איך הוא הגיע לזה? הוא למד הרבה חסידות. הוא התבונן בגדולת השם, הוא תקע את דעתו עד שזה חדר לו בלב, ויש לו עכשיו, הוא נמשך לקדוש ברוך הוא, אוהב אותו, מחפש אותו. אומר אדמו"ר הזקן, אם אין לו יראה, אפילו יראה כזאת של "שלא יראני אדם", יראה מינימלית שבמינימלית, לא פרחא לעילא. כל העבודה שלו, כל אהבת השם שלו, כל המצוות השם-- המצוות שלו, הכל הולך לקליפות. לא פרחא לעילא, וזה נשאר בעולם הפירוד.

17:33 דובר 5 עולם המה?

17:35 דובר 1 עולם הפירוד. מקסים, הוא לא אמר את זה. פרק ל"ט הוא לא אמר לקליפות, זה לא עולה למעלה. לא פרחא לעילא באהבה לבדה. למה? כי כמו שהעוף, במשל, עוף אינו יכול לפרוח בכנף אחד. דחילו ורחימו הן תרין גדפין. ואם יש לאדם אהבה, אפילו אהבת השם אמיתית. לא מדברים דמיונות עכשיו, אמיתית, אבל אין לו יראה תתאה מינימלית, הוא לא עובד את השם, הוא לא עובד את השם, זה לא יכול לעלות למעלה. זה מילים...

18:26 דובר 5 לא פשוטות.

18:27 דובר 1 כמו שכתוב בתיקונים, והוי, זה מתיקוני זוהר. זה כזה דבר, צריך להביא אסמכתא. הזוהר אומר ככה, זה לא אני. וכן היראה לבדה, יגיד אדם טוב, אז אני אתאמץ, אתייגע ביראה. היראה לבדה גם כן היא כנף אחד, לא פרח בה לעילא, אף שנקראת עבודת עבד. אדם יגיד אני רוצה לעבוד את השם. מה אני צריך בשביל אהבה? אני כן אוהב אותו, לא אוהב אותו, מה זה משנה מי אני בכלל? העיקר זה לעבוד את השם. העיקר זה יראת השם. אדם יתייגע כל הזמן ב-ב-ביראה, ל-להפיל על עצמו יראה באופנים של התבוננות שלמד. אתה תעבוד את השם. זה נכון. המצוות שלך למעלה לא יעלו בלי אהבה. אף שנקראת עבודת עבד, צריך-- וצריך להיות גם כן בחינת בן. לכן אנחנו אומרים בראש השנה הרבה פעמים אבינו מלכנו. הזכרנו את זה בשבוע שעבר, נכון? זה אחד הדברים הידועים שמדברים על הנושא הזה של מלך בחסידות. מה זה מלכ-מלכ-- מידת המלכות? שמלך יכול להיות, למלוך רק על עם. עם זה מלשון עוממות, כמו גחלים לוחשות, חלשות. מישהו קרוב, אי אפשר למלוך עליו. אדם לא-- המלך לא יכול להיות מלך על הילדים שלו, עם ילדים שלו, עם בנים שלו הוא לא יכול למלוך עליהם. כן?

20:05 דובר 5 הוא שולט בהם.

20:06 דובר 1 מה?

20:07 דובר 5 הוא שולט בהם.

20:07 דובר 1 כמו שכל אבא שולט בילדים שלו.

20:10 דובר 5 לא כמו מלך.

20:14 דובר 1 הוא אבא. הוא לא יכול להיות שני--

20:16 דובר 5 כמה טיפוסים יש.

20:21 דובר 1 וגם הפוך. כמו שמלך לא יכול להיות אבא על הנתינים, מצד ש-ש-שגם אבא לא יכול להיות מלך על הבנים. אבא ומלך זה-זה-זה סתירה. לא יכול להיות שניהם ביחד. אנחנו אומרים על הקדוש ברוך הוא שהוא גם אבא וגם מלך. אבינו מלכנו. איך זה עובד ביחד? אז פה בא ההסבר.

20:48 דובר 5 שיהיו חצי מלך.

20:50 דובר 1 בלי אהבת השם. אם אדם לא יתייחס לקדוש ברוך הוא כמו אבא שלו, שהוא אוהב אותו כמו שילד אוהב את אבא, אז המצוות לא יעלו למעלה. את זה למדנו בפרקים הקודמים. בלי יראת השם, אם הוא לא יתייחס לקדוש ברוך הוא כמו מלך, אז הוא בכלל לא עובד את השם. אז בטח שזה לא יעלה למעלה. אז צריך להיות אבינו מלכנו. צריך שני הדברים להיות, זה צריך להיות שני הדברים. אז מפה ובהמשך הפרק הרבי מסביר את הצד, את הכנף השנייה, את העניין של אהבת השם והחצי השני של ראשית העבודה ועיקרה ושורשה. צריך להיות גם כן בחינת בן לעורר האהבה הטבעית על כל פנים. אז כמו שביראה יש שתי דרגות כלליות, יראה תתאה ויראה עילאה. יראה עילאה לא הסברנו מה זה, יראה תתאה הוא הסביר לפחות חמש שש דרגות. אז גם באהבת השם יש גם כן שתי דרגות כלליות, אהבה טבעית ואהבה שכלית. והאהבה שנדרשת בשביל עבודת השם זה לפחות אהבה טבעית. אהבה שכלית זה כבר, זה נראה אחר כך. זה כבר דרגה. אבל לעבוד את השם, ראשית העבודה זה קודם כל עם אהבה טבעית. צריך עוד פעם להסביר את ההבדל בין אהבה טבעית ושכלית?

22:25 דובר 5 רצוי.

22:26 דובר 1 נגיד במילה אחת.

22:28 דובר 5 טוב, אני לא הייתי

22:32 דובר 1 זה נושא שחוזרים עליו מ-מ-מפרק א' בתניא פחות או יותר וכל אה...

22:37 דובר 5 אהבה טבעית היא בלי שכל. כמו שאתה אוהב את הילדים שלך בלי, בלי היגיון כי הם הילדים שלנו. זו אהבה טבעית.

22:46 דובר 1 יש דבר שהוא טבע שאיתו אדם נולד. כן, הטבע של העורב הוא אכזרי. הטבע של הנשר הוא רחמני וכן הלאה. הטבע של האריה זה לטרוף. הטבע של, לא יודע, של הברווז, אני לא יודע, לאכול לחם, לא יודע מה. כל דבר יש לו את הטבע שלו, התכונות הטבעיות שאיתם הוא נולד. לאדם, ליהודי בפרט, אבל לכל אדם באשר הוא אדם, גם לגוי, הוא בעל בחירה. מה פירוש בחירה? הוא יכול לאהוב דברים שהם... לשנות את הטבע שלו. הוא אוהב את זה, הוא יכול לשנות את הטבע שלו, לאהוב את זה. הוא שונא את זה, הוא יכול לשנות את הטבע שלו, לשנוא את זה. אדם יכול לחנך את עצמו לשנוא דברים מתוקים. יש הרבה שעושים את זה.

23:37 דובר 5 צריך לעבוד על זה.

23:38 דובר 1 צריך לעבוד. לא, לא שזה לא צריך לעבוד.

23:40 דובר 5 אני כזאת.

23:41 דובר 1 זה בחירה. בעל חיים לא יכול לעשות את זה. אין לו בחירה. זה הטבע שלו. כן, אדם הוא בעל בחירה, הוא יכול לשנות את הטבע שלו. אהבה שכלית זה אהבה שנולדת על ידי התבוננות. אהבה שקודם לא הייתה ועכשיו נולד פה משהו חדש. אהבה שנולדה על ידי השכל. מדברים על אהבה לקדוש ברוך הוא. אהבה טבעית זה משהו אחר לגמרי. אהבה טבעית זה הטבע של יהודי לאהוב את הקדוש ברוך הוא. מה ההבדל? ליהודי יש שתי נשמות, יש הנשמה האלוקית ונשמה בהמית שמחיה את הגוף. הנשמה האלוקית, הטבע שלה זה לאהוב את הקדוש ברוך הוא. היא לא יכולה לאהוב משהו אחר. היא שונאת את העולם הזה, מתעבת אותו ואוהבת את הקדוש ברוך הוא. הנפש הבהמית, היא אוהבת את הגוף. בנו אותה בצורה כזו שהיא התענוג שלה והכיף שלה זה לחיות את הגוף. כל מה שטוב לגוף נעים לה. היא אוהבת לאכול, היא אוהבת לשתות, אוהבת להתענג. היא אוהבת את העולם הזה. כל מה שהנפש האלוקית אוהבת זאת שונאת, כל מה שזאת אוהבת זאת שונאת. שתי הפוכים. אהבה שכלית, באופן כללי, יש הרבה פרטים, כמה דרגות. אהבה שכלית באופן כללי זה שהנפש האלוקית מתבונ-- משתמשת בשכל להפעיל אותו עד שהנפש הבהמית משתנה ומתחילה לאהוב גם היא את הקדוש ברוך הוא. אהבה טבעית זה משהו אחר לגמרי. פה לא מדברים עם הנפש הבהמית. מגלים את הטבע הקיים של הנפש האלוקית. זה משהו אחר לגמרי. זה אופי אחר. ה-הנפש האלוקית, הטבע שלה, האהבה שלה היא רגועה. הנפש הבהמית היא כולה כזה וזה, רשפי אש, זה כזה, הכל אצלה זה בהתלהבות. זה סוג אחר של אהבה שנולד מהתבוננות אחרת. זה משהו אחר. אהבה

26:06 דובר 1 שכלית זה דבר שנולד, אהבה טבעית זה מגלים את מה שכבר קיים. לשנות את הטבע של הנפש הבהמית שהיא תתחיל לאהוב את הקדוש ברוך הוא זה לא פשוט. זה עבודה קשה. כל דבר לקחת, לשנות אותו ממהות למהות זה דבר קשה. לעורר את ה-- את הרגש הטבעי של הנפש האלוקית, אתה לא צריך לעשות פה שום דבר חדש. היא פשוט, זה פשוט מכוסה. ת-תוריד קצת את האהבה כזה וזה יתגלה. אומר אדמו"ר הזקן: כדי לעבוד את השם, ראשית העבודה ועיקרה ושורשה-- יש דרגות. אחר כך יש דרגות. ראשית העבודה ועיקרה ושורשה זה לעבוד את השם קודם כל ביראה תתאה ואהבה טבעית.

26:58 דובר 6 יראה מה?

26:59 דובר 1 יראה תתאה, יראה תחתונה, שעל זה דיברנו על כמה וכמה דרגות ומה מתבוננים ואיך מגיעים לזה, ואהבה טבעית. זה הכל. אחר כך נגיע לפרק מ"ג, שמה נתחיל לטפס בדרגות העליונות, אבל כרגע מדברים על מה צריך לעשות יהודי כדי לעבוד את השם. צריך להיות גם כן בבחינת בן לעורר האהבה הטבעית על כל פנים המסותרת בלבו, שתהא בהתגלות מוחו על כל פנים לזכור אהבתו לה' אחד במחשבתו וברצונו לדבקה בו יתברך. גם באהבה הטבעית יש הרבה דרגות, לא דרגות באהבה, היא אהבה של הנפש ואין בה שמה-- אין שמה שום דבר שיכול להשתנות. אבל יש עד כמה היא מתגלה. ה-הנפש האלוקית כשהיא בלי גוף בעולם העליון היא אחד עם אלוק-- הקדוש ברוך הוא ממש. דבר אחד מאוחדת ומיוחדת באלוקות. האהבה שלה לקדוש ברוך הוא היא אהבה עצומה, אהבה בלתי נתפסת שאנחנו לא יכולים לדמיין אותה. ושום אהבה שאדם יוליד בשכלו לא יכולה להגיע לדרגה של אהבה. אהבה רבה של הנפש האלוקית. אבל זה כמו שהיא שמה למעלה בשורש שלה. פה אצלנו בגוף היא מכוסה מאוד. אז לפעמים כשמעמידים את האדם עם ה... איך אומרים, עם ה, עם ה, עם הגב לקיר, עם אקדח ואומרים לו: תמיר את דתך או שנהרוג אותך. אז לפעמים הנשמה הזאת היא ככה מתגלה. תעשו לי מה שאתם רוצים, אני איתך. הוא אפילו לא יודע למה. היא לא יכולה להתנתק מהקדוש ברוך הוא, אבל בדרך כלל בחיים היומיומיים לא מרגישים אותה. לא רואים אותה. למרות שבדרך כלל לא מרגישים אותה, כן אפשר לגלות אותה. לא לגלות אותה בשיא העוצמה, אבל כן אפשר לגלות אותה. איך מגלים את האהבה הטבעית? זה אדמו"ר הזקן הסביר באריכות בחלק הראשון.

29:30 דובר 1 של התניא, בהתחלה בפרק כ"ה ובפרקים שלפני כן אומר נורא קל. כל פעם שיש לך איזה... אתה מגיע לאיזו מציאות שהעבירה עומדת לפניך, לעשות עבירה. אתה מתחיל להתלבט, כן? יש לך איזה סיפור שאתה נורא רוצה לספר על מישהו או על מישהי, שאתה מוכרח לספר את זה. אתה יודע שאסור. אתה מוכרח לספר את זה, אבל לא נורא. ומי כבר ישמע? ויש לך התלבטות. כן, כן, אני יודע שזה אסור, אבל כן, זה מאוד קשה. אומר אדמו"ר הזקן ככה: אם באותו רגע שככה בא לך, אתה יודע, בעצם אתה יודע שזה אסור, אבל אתה לא יכול להתאפק. אם באותו רגע תעצור רגע, תעשה לעצמך חשבון: אם עכשיו היו מעמידים אותי אל הקיר ומכריחים אותי להתנצר, היית מוכן למות, נכון? נו, ייסורי מיתה אני מוכן לקבל, ואת הייסורים האלה של, של לא לגלות לשני את זה אני לא יכול לקבל? עצם זה שאדם זוכר שיש לו כזאת אהבה, זה מספיק בשביל לגלות אותה. במה זה מתבטא שהיא מתגלית? שהוא לא עושה עבירה. זה התקציר של פרק כ"ה. אז זה נקרא לעורר את האהבה המסתתרת במוחו. בלב הוא לא מרגיש כלום, אבל במוח הוא זוכר. הוא נזכר שיש לו כזו אהבה. זה כבר פועל עליו. אז מה שהוא אומר, לעורר, מה זה? מה זה ה-העבודה הבסיסית של אהבת השם? כמו שהאהבה-- העבודה הבסיסית של יראת השם זה יראה תתאה. לפחות תירא מהקדוש ברוך הוא לפחות כמו שאתה ירא מבן אדם אחר, שלא נעים לעשות עבירה כשהוא רואה. לא, לירא מבן אדם אחר. תירא מהקדוש ברוך הוא. לא נעים לי שהקדוש ברוך הוא רואה שאני עושה עבירה. מינימום, לפחות זה. מה היא

31:40 דובר 1 אהבה מינימלית? לפחות תזכור בשכל, במוח תזכור שיש לך אהבה, אהבת השם. "שתהיה בהתגלות מוחו על כל פנים לזכור אהבתו לה' אחד במחשבתו וברצונו לדבקה בו יתברך, וזאת תהיה כוונתו בעסק התורה או המצווה הזו" שעכשיו, עכשיו אני הולך לקיים את המצווה. בשביל מה? "לדבקה בו נפשו האלוקית ונפשו החיונית ולבושיהן". כל מצווה שאדם עכשיו הולך לקיים. למה אני מקיים את המצווה? לשמה. מה זה לשמה?

32:18 דובר 7 כבוד הקדוש ברוך הוא.

32:19 דובר 1 כבוד הקדוש ברוך הוא. לא בשביל שיהיה לי בזה זכויות, ולא בשביל לזכות לגן עדן. ולא בשביל שאחר כך בזכות זה הקדוש ברוך הוא יציל אותי, אני לא יודע ממה, או ייתן לי דברים כאלה וכאלה. אני עכשיו מקיים מצווה בשביל להידבק בקדוש ברוך הוא. מקיים מצווה בשביל המצווה, בשבילו. כן. אז זאת עבודת השם הבסיסית. "ראשית העבודה ועיקרה ושורשה", שכל פעם שאדם בא לקיים מצווה, יעצור ויחשוב שהקדוש ברוך הוא מלך, ומלך על כל העולם, הוא מלך על עם ישראל, הוא מלך עליי בפרט. אני מקבל עליי, על עצמי את, את מלכותו, ועכשיו הוא מסתכל עליי ו-ובוחן כליות ולב אם אני עובד אותו כראוי, אם אני עובד אותו, למה אני מקיים מצוות? אם אני מקיים מצוות באהבה ויראה. ומה הפירוש באהבה ויראה? אז לפחות שאני ארגיש בלב, אם לא בלב, לפחות בשכל, שתהיה לי איזושהי יראת השם מההתבוננות הזאת, ושאני אזכור שאני מקיים את המצוות בשבילו ולא בשבילי. זה צריך לחשוב לפני קיום כל מצווה. זה א' ב'. "אך אמנם אמרו רז"ל לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל, ולכן יתכוון לייחד ולדבקה בו יתברך" את מי? קודם מה דיברנו? שאני אגיע למצווה, אני אדבק בקדוש ברוך הוא את הנפש שלי. הוא מוסיף שאדם צריך בנוסף לזה להתכוון ולייחד ולדבקה בו יתברך לא רק את הנפש שלי, אלא את מקור נפשו האלוקית ומקור נפשות כל ישראל. מה זה מקור נפשות כל ישראל? "הוא רוח פיו יתברך הנקרא בשם שכינה". למה מקור נפשות ישראל נקרא בשם שכינה? "על שום ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין להחיותן ולקיימן." ואני, כשאני מקיים מצווה, אני צריך להתכוון לא רק שאני אדבק בקדוש

34:39 דובר 1 ברוך הוא, אלא שמלכות דאצילות תתייחד באור אין סוף. נו. אני לא משחק משחקים, כן? הקדוש ברוך הוא לא דורש מאיתנו לדמיין דמיונות שווא ו-ולעשות, ל-לשחק בכאילו. כשדורשים מאיתנו שאני אתכוון, כשאני מקיים מצווה, שהכוונה שלי תהיה ל- ש-ש-שעכשיו אני, כשאני מקיים מצווה, על ידי זה אז, אז מלכות דאצילות תתייחד במקורה ושורשה בספירות העליונות. מה אתה רוצה ממני? איך הגעת אליי? כן. מסביר אדמו"ר הזקן מיד מדוע זה כן קשור אלינו קצת. כי מקור נשמות ישראל, השכינה, המלכות דאצילות, היא, היא המשפעת בי כוח הדיבור הזה שאני מדבר דברי תורה, עכשיו אני מדבר דברי תורה. מי נתן לי את הכוח לדבר דברי תורה? השכינה. מי נתן לי כוח לעשות את מעשי המצווה? השכינה. מה זה המצווה שאני עושה? המצווה עצמה מה זה? מה זה מצוות?

36:12 דובר 7 זה עבודת השם.

36:14 דובר 1 כן, מבחינתי. אמרנו הרבה פעמים שה-ה-המצוות זה רצונו של הקדוש ברוך הוא, והתורה זה חוכמתו של הקדוש ברוך הוא, שיש גם הרבה הוכחות וראיות מהתורה עצמה. מה זה אצלנו באדם הרצון והחוכמה? מה זה הרצון שלי והחוכמה שלי? זה אני בעצמי. מי זה אני? למה חוש-- רגע, מי זה אני? אני. זה מה אני רוצה, מה אני חושב, מה אני מבין. נכון? זה אני. כן? מה פירוש רצונו וחוכמתו של הקדוש ברוך הוא? זה הוא בעצם. כן? אז עכשיו, כשאני מקיים מצווה, מי מקיים את המצווה? אני, הנפש האלוקית שלי. נכון? מה זה המצווה שאותה אני מקיים? זה רצונו וחוכמתו. זה הוא, זה הקדוש ברוך הוא. אז נכון שבזמן מצווה ועל ידי המצווה הנפש שלי מתחברת עם הקדוש ברוך הוא, אבל הנפש שלי, השורש שלה זה-זה-זה מלכות דאצילות. והמצווה שאני מקיים זה רצונו וחוכמתו של הקדוש ברוך הוא. אז לא רק הנפש הפרטית שלי עכשיו מתחברת עם הקדוש ברוך הוא, השכינה, מקור נפשות כל י-- כל ישראל, היא מתחברת עם הקדוש ברוך הוא על ידי קיום המצווה שלי. יוצא.

37:39 דובר 7 אחריות גדולה.

37:40 דובר 1 אה?

37:41 דובר 7 אחריות גדולה.

37:43 דובר 1 כן.

37:45 דובר 7 זה מה שכל ישראל ערבים, זה מה ש... לא?

37:49 דובר 1 כן, כן. שכל קיום העולמות למעלה, העליונים, וקיום רצון השם בבריאת העולמות תלוי בזה שאני עכשיו מקיים מצווה.

38:01 דובר 7 רגע, אתה יכול לחזור? זה השכינה, הספירות, כל...

38:11 דובר 1 מה לא ברור?

38:12 דובר 7 לא, לא ברור. מה שנקרא, לגבי ההתחברות. אמרת שאתה מקיים מצווה אז, אז אתה עושה את רצונו, את חוכמתו של השם. אז איפה השכינה נכנסת לזה? שאז ככה אתה מחבר גם את כל הנשמות האלה.

38:28 דובר 1 בספירות של אצילות יש את המידות: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת וכולי, המידות, ומלכות. סך הכל זה עשר ספירות. יש תשע מידות ומלכות. המידות זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, רצונו, חכמתו, בינתו, דעתו, חסדו, זה הוא בעצמו. מלכות זה לא הוא. כמו ש-- זה-זה-זה משל ונמשל, כמו שאצלי, אצל אדם, כשאדם מדבר, אז מה שאני חושב זה אני, מה שאני מבין זה אני, מה שאני רוצה זה אני, מה שאני אוהב זה אני. מה שאני מדבר זה כבר לשני.

39:12 דובר 7 זה מה?

39:13 דובר 1 לשני.

39:14 דובר 7 אה.

39:15 דובר 1 עד שאני לא מדבר אף אחד לא יודע שום דבר. כל המהות של הדיבור זה לצאת החוצה. זה העניין של הדיבור. תקשורת. נכון? הדיבור זה הכוח באדם, בכוחות הנפש, הדיבור זה הכוח שמוציא את האדם החוצה אל הזולת. כביכול אצל הקדוש ברוך הוא זה כביכול על דרך משל דומה לזה. מה פירוש דומה לזה? יש מה שהקדוש ברוך הוא עצמו ויש את האור האלוקי שיורד להחיות את העולמות. האור האלוקי שיורד להחיות את העולמות קוראים לו שכינה. למה? כי הוא שוכן, הוא יורד למטה, שוכן בתחתונים, יורד לשכון בתחתונים. במקומות אחרים, מסיבות אחרות, בגלל דברים אחרים שיש בו קוראים לו מלכות. ספירת המלכות של אצילות.

40:13 דובר 7 זה השכינה?

40:14 דובר 1 השכינה זו מלכות דאצילות, כן. זה אותו דבר, יש לזה עוד הרבה שמות אחרים. ומדובר על הדרגה התחתונה באלוקות שהיא ה-השער שממנה יוצאים, משם והלאה זה כבר נבראים, זה כבר לא אלוקות. אז הוא אומר ככה, "הנשמה שלי שורשה בשכינה. המצווה והתורה שאני לומד ומקיים שורשם בקדוש ברוך הוא בעצמו. אז כשאני מתחבר עם התורה והמצווה שמה למעלה, השורש שלי מתחבר עם השורש של התורה והמצווה".

40:54 דובר 7 רגע, אז בשורה האחרונה זה בשורה האחרונה.

40:58 דובר 1 אם אני פה למטה, אני מתחבר עם המצווה. למעלה יש את השורש שלי והשורש של המצווה. השורש שלי זה מלכות דאצילות. השורש של המצווה זה הכל, זה הקדוש ברוך הוא בעצמו, רצונו, חכמתו.

41:13 דובר 7 אהמ. אוקיי. אז-אז אתה אומר שאני מתחברת...

41:20 דובר 1 אני מתחבר עם המצווה פה למטה. אבל, אבל תראי, כש-- יש, איך קוראים לזה, ב-בובה מריונטה, כן? או זה לא דוגמה טובה. יש חבל שראש אחד קשור למעלה ואחד למטה. כשאדם מושך פה למטה זה מתנענע למעלה.

41:35 דובר 7 אז כשאתה מקיים פה מצווה אז אתה אומר שזה-זה-זה מתחבר...

41:39 דובר 1 זה מחובר.

41:41 דובר 7 אוקיי. אה ואז ככה בגלל זה זה משפיע כאילו-

41:44 דובר 1 זה מחובר. מה לעשות, זה חלק אחד. פה למטה זה הקצה. אנחנו רואים לא את קצה הקרחון, את-את-את המילימטר האחרון. לא יודע, אפילו זה לא, את האפס שלמטה, אבל האפס הזה שפה למטה מחובר למעלה, וכשאדם פה מקיים מצווה זה קשור וזה פועל למעלה. מה זה פועל? ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. לכן באמת לפני קיום כל מצווה אצל הספרדים הוא לפני קיום כל מצווה, אצל אש-- אצל אשכנזים נהוג רק פעם אחת בבוקר בשביל כל היום. אז אומרים לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. עניין דקיום מצווה מייחד, מחבר את קודשא בריך הוא, את המידות עם שכינתא, עם השכינה. איך? זה מה ש-- זה מה שיהודים עושים. בסדר? "אך אמנם אמרו רז"ל לעולם אל יוציא אדם עצמו מן הכלל. לכן יתכוון לייחד ולדבקה בו יתברך מקור נפשו האלוקית ומקור נפשות כל ישראל, שהוא רוח פיו יתברך הנקרא בשם שכינה על שם ששוכנת ומתלבשת תוך כל עלמין להחיותן ולקיימן, והיא היא המשפעת בו כוח הדיבור הזה שמדבר דברי תורה או כוח המעשה לעשות מצווה זו. וייחוד זה הוא על ידי המשכת אור אין סוף ברוך הוא למטה על ידי עסק התורה ומצוות שהוא מלובש בהם, ויתכוון שמקיים מצווה להמשיך אורו יתברך על מקור נפשו ונפשות כל ישראל" לא רק על הנפש שלו, על מקור נפשו. "לייחדן, וכמו שיתבאר לקמן פירוש ייחוד זה באריכות. עיין שם". אנחנו בעזרת השם עוד נגיע ועוד נאריך בזה. "וזהו פירוש לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בשם כל ישראל". למה אומרים בשם כל ישראל? כי כל מצווה שאני מקיים היא בשם כל ישראל, היא פועלת על כל ישראל. טוב, יש פה הגהה. אנחנו מצד כל

43:32 דובר 1 קוצר הזמן נדלג עליה. רושם פה כל שורה לדלג עליה זה... חבל. טוב, אומר, "אף שלהיות כוונה זו אמיתית בליבו שיהיה ליבו חפץ באמת ייחוד העליון הזה". נו, אחרי כל ההתבוננות, מחשבה לי, אכפת לי באמת כאילו בלב מדגדג לי משהו, שזז שם משהו ש-ש-שהקדוש ברוך הוא יתייחד עם שכינתו, זה באמת אכפת לי, זה באמת נוגע לי בלב. הרי... כן, בואו נהיה אמיתיים. עבודת ה' זה אמת. הקדוש ברוך הוא מסתכל עלינו, זה צריך להיות אמיתי. אם זה לא אמיתי זה, זה לא... אז מה אתה דורש מאיתנו דבר שאתה יודע שזה לא אמיתי? "אף, אף שלהיות כוונה זו אמיתית בליבו שיהיה ליבו חפץ באמת ייחוד העליון הזה צריך להיות בליבו אהבה רבה לה' לבדו". יהודי שיש לו אהבה רבה לה' לבדו, "לעשות נחת רוח לפניו לבד", כל מה שהוא מקיים את המצוות זה, זה רק בשביל הקדוש ברוך הוא, "לא לרוות נפשו הצמאה לה'". הוא מקיים את, את, את המצוות "כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה וכו', כמו שנתבאר לעיל בשם רעיא מהימנא". אנחנו, זה היה ממש מזמן שלמדנו את זה בפרק י'. אה, מי שזוכר את תחילת התניא עד פרק י"ב מסביר מה זה צדיק, בינוני ורשע. זוכרות את ה... את הנושא הזה? יש שם שניים עשר פרקים שלומדים מה זה צדיק, מה זה בינוני ומה זה רשע. וכשהוא מגיע בפרק י' להסביר מה זה בינוני, הוא אומר מה זה-- מה, מה זה צדיק, הוא אומר מה זה צדיק? צדיק זה אחד כמו משה רבינו. מה כתוב על משה רבינו? למה הוא הדוגמה לצדיק? אז הוא אומר בפרק י' בתניא, כי משה

45:32 דובר 1 רבינו אהב את הקדוש ברוך הוא כמו שבן אוהב את אביו. מה, מה, מה אני שואל פה? מה כל כך מיוחד בבן שאוהב את אביו? הוא אומר אצל בן שאוהב את אביו יש נקודה כזאתי שהוא עושה דברים בשביל האבא, לא, לא בשביל להרוויח משהו. יש כזה-

45:56 דובר 8 ללא תמורה.

45:57 דובר 1 אה?

45:58 דובר 8 ללא תמורה.

45:58 דובר 1 כן. יש הרבה פעמים נכון שבן עושה דברים בשביל שהאבא ייתן לו. יש גם כזה דבר, אבל קיים גם כזה דבר אצל, אצל כל בן מ-מפעם לפעם שייך שיהיה כזה דבר.

46:16 דובר 8 לא,

46:16 דובר 1 שהוא עושה דבר לא כי הוא מפחד מאבא שלו. הוא, אבא שלו לא יעניש אותו, ולא בגלל שהוא רוצה להרוויח משהו. לא, הוא לא חושב על זה בכלל. הוא עושה את זה פשוט בגלל שהוא אוהב את אבא שלו. אבא ביקש, אני אעשה. שלמות העניין הייתה אצל משה רבינו. כל מה שהוא עשה, כל רגע בחייו, מיום לידתו עד יום הסתלקותו, כל מה שהוא עשה היה רק בשביל הקדוש ברוך הוא. הוא לא חשב על עצמו. זה הדוגמה של-- הדוגמה של צדיק. הוא לא עושה בשביל עצמו, הוא עושה בגלל שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא.

47:00 דובר 8 וגם על העם שלו.

47:02 דובר 1 מה?

47:02 דובר 8 הוא עשה גם בשביל העם.

47:04 דובר 1 בגלל שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא והקדוש-

47:09 דובר 8 בעם שלו. אז בגלל זה הוא עשה.

47:11 דובר 1 יש סיפור על אדמו"ר הזקן, שפעם היה ויכוח אצל חסידים. שאלו מה יותר, מה יותר גדול, אהבת השם או אהבת ישראל? איזה, מה דרגה יותר נעלית? אז אדמו"ר הזקן נכנס ואז הוא אמר, אה, אהבת ישראל גדולה יותר מאהבת השם. מדוע? כי אוהב מה שהאהוב אוהב.

47:44 דובר 8 מה זה?

47:44 דובר 1 למה הוא אוהב את היהודי השני? לא בגלל שהוא אוהב את היהודי, כי הקדוש ברו-- הוא יודע שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו, לכן הוא אוהב אותו. הגדולה היא לעשות לא בגלל שאני רוצה, בגלל שהוא רוצה.

47:59 דובר 9 לא לאהוב את השם, לאהוב את היהודי.

48:01 דובר 8 לא, אני אומרת בגלל זה גם יותר קל לאהוב את השם מאשר לאהוב כל יהודי.

48:05 דובר 9 לא, את לא הבנת את זה.

48:06 דובר 8 לא, אני כן הבנתי. אם אתה אוהב את היהודי בגלל ש-ש-שהשם אוהב אותו-

48:11 דובר 9 נכון.

48:11 דובר 8 אז אתה רוצה לאהוב את מה שהשם אוהב. אבל אני אומרת באמת יותר קל לאהוב את השם מאשר לאהוב כל יהודי. אז השם צריך לרצות עלינו לאהוב כל יהודי.

48:17 דובר 9 כן, זה כן. עכשיו הסברת את זה.

48:20 דובר 8 יהודים מעצבנים.

48:24 דובר 1 אחרי שלומדים פרק ל"ב בתניא אין יותר יהודים מעצבנים.

48:29 דובר 9 באמת.

48:30 דובר 1 כולם נהיו צדיקים.

48:31 דובר 9 ממש.

48:35 דובר 1 אחרי, אחרי שלומדים את פרק כ"ט, פרק ל' בתניא אז כולם צדיקים. לא רק...

48:42 דובר 8 אז הם לא היו צריכים לבוא לשיעור. איזה חמוד.

48:51 דובר 1 אז, אז שיהיה אכפת לי באמת בלב. ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, זה צריך להיות משה רבינו. איך אפשר לדרוש ממני מה שדורשים מהמדרגה של משה רבינו? אז אומר: מכל מקום יש לכל אדם להרגיל עצמו בכוונה זו בכל זאת. מדוע? אף שאינה באמת לאמיתו לגמרי בליבו שיחפוץ בזה בכל ליבו, מכל מקום מעט מזעיר חפץ ליבו בזה באמת. יש משהו אצל כל יהודי, יש איזושהי נקודה בטבע שלו, ששמה באותה נקודה זה אמיתי. מדוע? כי בסופו של דבר, כמו שאמרנו קודם, כל יהודי יש לו נשמה אלוקית. הנשמה האלוקית, הטבע שלה זה לאהוב את הקדוש ברוך הוא, זה הטבע שלה, ככה היא נולדה. וחלק מהטבע שלה לאהוב את הקדוש ברוך הוא זה לעשות מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. אז אם הקדוש, אם היא יודעת, הנשמה האלוקית, היא יודעת שהקדוש ברוך הוא רוצה לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה, אז היא רוצה את זה גם כן. אז בנשמה האלוקית של כל אחד מאיתנו יש איזושהי נקודה שרוצה את זה באמת. היות והנשמה האלוקית סוף סוף היא נשמה שלי, אז גם אם זה לא גלוי וגם אני לא מרגיש את זה, וגם אם זה לא בא לידי ביטוי בלב, אבל כשאני חושב על זה, מתבונן בזה, זה כן מתקשר לאותה נקודה אמיתית שכן יש בתוכי. לכן דורשים מכל אחד לא רק להתבונן במה שעל ידי מצווה אני מתקשר לקדוש ברוך הוא, אלא גם מה שהקדוש ברוך הוא רוצה בזה. כן שייך אליך קצת. מפני אהבה טבעית שבלב כל ישראל לעשות כל מה שהוא רצון העליון ברוך הוא. והייחוד הזה הוא רצונו האמיתי. הקדוש ברוך הוא באמת רוצה את זה והנשמה מרגישה

50:55 דובר 1 את זה. היינו הייחוד העליון שבאצילות הנעשה באתערותא דלתתא על ידי ייחוד נפש האלוקית והתכללותה באור ה' המלובש בתורה ומצוות שעוסקת בהן והיו לאחדים ממש. כמו שנתבאר, על ידי תורה ומצוות הוא מתייחד, נפשו האלוקית מתייחדת עם הקדוש ברוך הוא. על ידי זה, זה גם פועל למעלה. כי על ידי זה מתייחדים, על ידי שהוא מתייחד עם הקדוש ברוך הוא בתורה ומצוות, על ידי זה מתייחדים גם כן מקור התורה והמצוות, שהוא הקדוש ברוך הוא, עם מקור נפשו האלוקית הנקרא בשם שכינה, שהם בחינת ממלא כל עלמין, שהם בחינת ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. זאת אומרת שכינה, מלכות דאצילות, זה ממלא כל עלמין והקדוש ברוך הוא זה סובב כל עלמין. כמו שנתבאר במקום אחר באריכות. אנחנו נראה את זה באריכות בפרק מ"ח, שם זה הפרק שהרבי מדבר על הנושא הזה. אז זה היה סוגריים. אין פה סוגריים, אבל זה היה סוגריים. אם אתן זוכרות, זוכרות מתי התחלנו לדבר על זה? על הנושא הזה? נתחיל בדף מאה וארבע עשרה, ד' למעלה שם. אמנם אמרו חז"ל: אל יוציא אדם עצמו מן הכלל. נכון שאתה צריך להתבונן שלקיים את המצוות לשמה. מה זה לשמה? לא רק ביראה אלא גם באהבה. מה פירוש באהבה? שאתה לפני מצווה צריך לחשוב גם שהקדוש ברוך הוא מלך ושאתה עובד אותו, וגם שאתה עכשיו על ידי המצווה מתקשר אליו ומתחבר אליו, על ידי זה נפשך, הנפש שלך, מתכללת ומתייחדת ב-ב-באלוקות. אתה גם צריך לחשוב על זה שזה פועל למעלה. ואז להתחיל ל-לדבר באריכות איך זה פועל למעלה ולמה זה גם שייך אצלי. פה מסיים את העניין אחרי הנקודה, אבל רואה את ה"אבל" שמה למטה? אז כל מה

52:45 דובר 1 שדובר, ה-ה-ההתבוננות ש-- איך שהקדוש ברוך הוא מתייחד, ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, זה, זה קצת קשור לכל אחד. אבל ייחוד נפשו, הנפש שלו, וההתכללות שלה באור השם, שהנפש שלו והאור השם יהיו לאחדים, בזה חפץ כל אדם מישראל באמת. זה לא בכאילו. זה נקל. אומר הרב... טוב, אנחנו, אה, נעצור פה. נעצור, נמשיך. זה פחות או יותר, אה, סיום של עניין.

54:13 דובר 10 אוקיי.

54:13 דובר 1 מממ?

54:13 דובר 10 צריך לסדר.

54:14 דובר 1 אנחנו פשוט, אה, אחר כך, אה, נתחיל, נ-נתחיל בזה-

54:18 דובר 10 נסדר לכם.

54:19 דובר 1 מ-מ-מפה בעצם-

54:21 דובר 10 זה יצא טוב.

54:22 דובר 1 כן. מפה עד כאן, אמרתי ב-ב-בתח-- אמרתי קודם, אני חושב שיש בפרק הזה שבאופן כללי אדמו"ר הזקן מדבר על שלושה עניינים. בהתחלה הוא מדבר על, על יראה בסיסית, ראשית העבודה ועיקרה ושרשה. אחר כך הוא מדבר על אהבה בסיסית, שזה לעורר את האהבה המסותרת, כולל את הדרגות שבה, ואחר כך בפועל, מפה עד סוף הפרק הוא פשוט מסביר איך להביא את זה למעשה בפועל. פשוט פרקטי, איך זה שייך אצל כל אחד ואחד.

55:00 דובר 10 זה שנקרא

55:01 דובר 1 זה כבר נראה ב... נתחיל, נמשיך באמצע, נראה את זה בפעם הבאה.

55:07 דובר 10 מעולה. מעולה! כי הוא צריך, אה, אה, מה עוד נכתב?