לקוטי אמרים פרק מ' (חלק 2) · תשפ"ה

00:00 דובר 1 ואנחנו נלמד את ה-- נתחיל עוד מעט בדף מאה ושמונה מתחת להגהה "ואף דאורייתא וקודשא בריך הוא". זה למדנו את זה בשבוע שעבר, אבל זה תחילת עניין. אה, מה מדובר כאן? רק, רק להזכיר. הרבי הזקן בפרק הזה, פרק מ', הוא מסיים את המהלך שהתחיל אותו בעצם בפרק ל"ה. פרק ל"ה הרבי הזקן התחיל להסביר ש... אה, שהמעשה הוא העיקר. תכלית, אה, תכלית בריאת העולם תלויה במעשה, וכדי לקדש את העולם זה הכל הולך על ידי מעשי המצוות, מצוות מעשיות. ו... ששלמות ימות המשיח תלויה במצוות מעשיות. זה היה פרקים ל"ה עד ל"ו. אחר כך, אחרי שמסבירים כל כך הרבה את המעלה של המעשה והחשיבות של המעשה, אז היה פתאום, פתאום נהיה לא מובן: אז בשביל מה צריך בכלל כוונה? מה אכפת לך? יש אהבה ויראה, אין אהבה ויראה, הכל המעשה. מקיים את המצווה וזהו. רצון השם מתקיים והעולם מתקדש ויש שכר והכל עובד. מה, מה, מה צריך את ה...? אז הוא הסביר שמעשה בלי נש-- בלי כוונה זה כמו גוף בלי נשמה. מה, מה פירוש כמו גוף בלי נשמה? כמו שגוף של-- כמו ההבדל בין, אה, בין דומם וצומח או דומם לבין בעל חיים ומדבר. כן, דומם וצומח אין, אין לו-- יש לו גוף, אין לו-- צומח, יש לו... אין לו נשמה. הוא גדל אבל אין לו, אין לו נשמה, כן? ובעל חיים ומדבר אז הוא... אי אפשר להשוות. לא צריך להסביר במה ההבדל, שההבדל שבין, בין דומם לצומח לבין חי ומדבר, שזה, זה, זה, זה יש לו נשמה וזה אין לו נשמה. כל אחד רואה את ההבדל, רואה את המעלה. ואמר שגם בנמשל זה על דרך

02:11 דובר 1 זה. מה פירוש גוף בלי נשמה? שמעשה המצווה עם כל החשיבות שלו, אז את הגוף יש, הגוף קיים, אבל אין לו נשמה, הוא, הוא אין לו שום ערך לעומת אותו מעשה, אותה מצווה שמקיימים אותה עם כוונה. אחר כך הוא, אחר כך הוא המשיך עם המשל הזה ואמר שגם, גם כמו שבאותו משל כשמדברים על נשמה, כלומר מדברים על נשמה, כן? מה זה, מה זה, מה הכוונה שהוא מקיים את המצוות לשמה? שהוא מקיים את המצווה עם כוונה. זה נקרא הנשמה של המצווה, נכון? אז כמו שבמשל יש שני סוגים של נשמות, יש נשמות של בעלי חיים ונשמות של בני אדם, כן? שניהם זה נקרא נשמה ואי אפשר להשוות לדומם וצומח, אבל יש הבדל גדול בין בעלי חיים לבני אדם. על דרך זה זה גם בנמשל. יש מצוות שמקיימים אותן עם כוונה כמו של בעלי חיים, ויש מצוות שמקיימים אותן עם נשמה כמו של בני אדם. מה ההבדל בין-

03:20 דובר 2 מה זה בעל חיים ואדם?

03:22 דובר 1 בין בעל חיים ואדם. סליחה. מה ההבדל בין בעל חיים ואדם במשל? שאדם יש לו שכל והשכל יכול לשלוט על הרגש, אבל בעל חיים הוא לא בעל בחירה. יש לו רגשות. השכל רק משמש את הרגש, אבל הוא, הוא כל כולו עניין, אה, רגשי. על דרך זה, ה-- מה פירוש רגשי? ההתנהגות שלו היא טבעית, אין לו בחירה איך להתנהג. כל ההתנהגות שלו היא מה שאתם-

03:55 דובר 2 דחפים.

03:55 דובר 1 מממ?

03:56 דובר 2 דחפים.

03:56 דובר 1 מה זה דחף? זה הרגשות שלו, כן?

03:58 דובר 2 הרגש.

03:59 דובר 1 הרגש שלו, הדחף שלו, הטבע שלו. כן, זה, זה, זה ככה הוא. הוא לא יכול אחרת. זה ככה הוא נברא וככה הוא מתנהג.

04:06 דובר 2 גם הוא לא יכול למתן את זה או-

04:08 דובר 1 הוא לא יכול למתן, הוא לא יכול שום דבר. זה ה-- זה הטבע שלו. בעל חיים מתנהג על פי טבע ואדם מתנהג על פי שכל. גם לאדם יש רגש, אבל אדם יכול לשנות את הרגש בהתאם למה שהוא מבין. בעל חיים לא. אז בנמשל, בנמשל זה אותו דבר. יש יהודי כזה שהוא מקיים מצווה עם נשמה, עם נשמה, עם-עם-עם כוונה, כוונה לשמה, אבל הכוונה לשמה באה מצד המידות הטבעיות של הנפש האלוקית. ויש אחד כזה שהוא מקיים את המצווה גם כן, את המצוות לשמה גם כן, אבל הכוונה לשמה היא לא באה מצד המידות הטבעיות, אלא מצד מידות שכליות. וכשאדם מקיים את המצווה, כמו שרואים במשל שיש הבדל, ש-- הבדל עצום בין בעל חיים לאדם, אז ככה יש הבדל עצום אם האדם מקיים את המצווה עם נש-- עם כוונה טבעית, עם אהבה מסותרת או עם אהבה שכלית, שזה משהו אחר לגמרי. מה ההבדל? אז הוא הסביר שכמו שב-- הוא כל הזמן, כל הזמן הוא חוזר למשל. שכמו שבמשל יש ארבע דרגות, כן, דומם, צומח, חי, מדבר, אז גם בנמשל, באלוקות, בנשמה של העולם גם יש ארבע דרגות. עולם העשייה, היצירה, הבריאה והאצילות. אז אומר שהכוונה הטבעית או השכלית שיש לאדם זה עניין, זאת אומרת כו-- מה זה אהבה טבעית? הטבע של הנפש האלוקית. זה עניין של עולם היצירה. עולם היצירה זה עוד כביכול שם מתגלה הוואו של שם השם, הרגש, כביכול המידות, המידות של אלוקות. אז זה עניין ששייך לרגש. אז כשאדם מקיים את המצווה עם אהבה טבעית, אז ה... זה דבר ששייך לעולם היצירה. וכשאדם מקיים את המצווה עם אהבה ויראה שכליות שנובעות מצד שהוא התבונן ולכן נולד

06:26 דובר 1 לו אהבה ויראה, אהבה ויראה שכליות, אז הכוונה שלו זה דבר ששייך לעולם הבריאה. ולכן כשהוא מקיים מצווה עם כוונה טבעית, אז הכוונה שלו מתלבשת. הוא עכשיו הרי הוא, הוא מקיים את המצווה. למה הוא מקיים את המצווה? בגלל אהבת השם שיש לו. אז אהבת השם שיש לו עכשיו מתלבשת בתוך לימוד התורה שלו. קיום המצוות שלו זה מתלבש בפנים ומתחבר איתם, וה... נאמר שהוא עובד את השם עם אהבה טבעית. כן. אז אהבה טבעית שלו זה דבר ששייך לעולם היצירה. זה מתלבש בתוך לימוד התורה שלו, אז זה מעלה את לימוד התורה שלו לדרגה של הכוונה לעולם היצירה, ומשם זה מאיר לו וכולי. זה-זה זוכרת את זה בטח. מה קורה כשאדם מקיים מצווה בלי כוונה? בלי כוונה. אז בלי כוונה אז יש לו רק את הגוף. יש לו רק את הגוף. אז זה לא עולה. זה לא עולה לו לעולם היצירה ולא לעולם הבריאה, וזה גם לא שייך לעולם העשייה. אין לו כוונה, אז יש רק את הגוף. זה נשאר בחיצוניות העולמות. זה בכלל לא מתאחד עם הספירות בכלל. נשאר בעולם הפירוד, בחיצוניות העולמות. זה כשהוא מקיים סתם ככה בלי כוונה. אבל אם הוא מקיים, עושה את המצווה לשם פנייה... איך אומר? כדי להיות תלמיד חכם או כדי שיכבדו אותו. אם הוא מקיים את המצווה בשביל פנייה אישית, אז כבר לא רק שהמצווה נשארת בעולם הפירוד, אלא הכוונה יורדת לקליפות.

08:27 דובר 2 מתי? כשמה?

08:28 דובר 1 אם הוא מקיים את-את-את המצווה עם כוונה שלא לשמה, ודווקא כן, הרי הוא לא עושה דווקא נגד הקדוש ברוך הוא, אבל הוא עושה את זה בשביל עצמו. כן, שם תפילין בשביל שיקבל שכר גדול בגן עדן, בשביל ש-שיהיה לו ברכה ופרנסה או לא יודע מה הוא חושב על עצמו.

08:52 דובר 2 אז אסור.

08:53 דובר 1 מה?

08:54 דובר 2 אסור לעשות את זה?

08:56 דובר 1 זה עניין של קליפות. ברגע ש-

08:59 דובר 2 אם אני שמה כסף ונותנת צדקה, מבקשת פרנסה, זה לא חופף?

09:05 דובר 1 המצווה קיימת, אבל כשאדם מקיים מצווה בשביל עצמו ולא בשביל הקדוש ברוך הוא, אז החיות של המצווה יורדת לקליפות. הוא מחיה, נותן חיות לסטרא אחרא, לקליפות.

09:21 דובר 2 אז כאילו אסור לבקש דברים אישיים?

09:25 דובר 1 קודם כול צריך להיות קיום המצווה לשמה. עכשיו אני עושה, נותן צדקה בגלל שהקדוש ברוך הוא ציווה לתת. אחרי שאני מקיים את זה בשביל הקדוש ברוך הוא, אז הקדוש ברוך הוא גם רוצה שזה יביא לי ברכה. אבל זה לא אני רוצה שהקדוש ברוך הוא יביא-- ייתן לי ברכה. הקדוש ברוך הוא רוצה שזה ייתן לי ברכה. כל דבר שאדם עושה בשביל עצמו מתוך אני, אני זה-זה... קדושה זה בטל לאלוקות. הגדר, מה זה הגדרה של קדושה? דבר שבטל. דבר שהוא לא בטל, הוא מרגיש את עצמו, אז זה היפך הקדושה.

10:05 דובר 2 אז גם אחרי הדלקת נרות שבת?

10:06 דובר 1 מממ?

10:07 דובר 2 גם אחרי הדלקת נרות-

10:08 דובר 1 אותו הדבר בדיוק. אם אדם מדליק את הנרות בשביל-- מדליקה את הנרות בשביל הקדוש ברוך הוא ואחר כך, אה, אה, אה, מבקשת מהקדוש ברוך הוא שבשבילך, לכבודך יהיה בנים ובריאות ופרנסה ואני לא יודע מה, בשבילו. אם זה בשבילו זה מצווה, זה קדושה. אם זה בשבילי זה קליפה וסטרא אחרא.

10:32 דובר 2 כתוב עשר בשביל שתתעשר.

10:34 דובר 1 אה?

10:35 דובר 2 עשר.

10:36 דובר 1 כן.

10:36 דובר 2 בשביל שתתעשר.

10:38 דובר 1 כן.

10:38 דובר 2 אז אתה צריך לבקש.

10:39 דובר 1 כדי שתוכל לתת צדקה. הקדוש ברוך הוא ביקש.

10:46 דובר 2 לא, אבל כאן כאילו הלשון זה כאילו...

10:49 דובר 1 קיום כל מצווה. מצווה זה מה שהקדוש ברוך הוא מצווה. אם אני עושה את זה בשביל עצמי, אז אני כבר לא עושה את זה בשבילו. אז זה יכול להיות ממש בגסות שאני בכלל לא חושב על זה, בכלל חושב רק על עצמי. זה יכול להיות בדקות, זה יכול להיות בדקות דדקות, אבל כל עוד לאדם בשעת קיום מצווה יש לו הרגשה שהוא עושה את זה גם בשביל עצמו, אז זה גם נותן חיות לקליפות. מה לעשות.

11:20 דובר 2 נעשה את זה הפוך.

11:25 דובר 1 אז הוא שאל, נו אז מה? ואני לא יכול לעמוד בזה, אז אני אפסיק לשמור מצוות. אני לא מסוגל. אני לא יכול לעשות. אני אדם, אני בן אדם, אני. מה לעשות, הנפש הבהמית אצלי, הנפש הבהמית היא זאת ששולטת בי והנפש הבהמית כל מהותה זה אני, כי זה בדיוק ההפך מהנפש האלוקית. נפש האלוקית, הנפש האלוקית מהותה ביטול, נפש הבהמית מהותה אני. וזה מה לעשות. אז אני לא יכול. אני יכול להשתדל ולרצות ולהתכוון, ופה אני יודע שזה לא נכון אפילו אם אני משתדל. אז עדיף שאני לא אשמור מצוות. ככה אני יכול להגיד לעצמו, כן, זה זה.

12:04 דובר 2 אבל אני יכול-

12:05 דובר 1 כן. אומר אדמו"ר הזקן: לא. גם כשאתה עושה שלא לשמה, תמשיך לקיים מצוות. תמשיך ללמוד. למה? שמתוך שלא לשמה בא לשמה. כאשר אתה פעם הבאה או אי פעם תקיים את הדבר הזה עם כוונה, אז כל מה שקיימת בלי כוונה יצטרף ויעלה, כי סוף סוף מה שאתה עושה זה דבר קדוש. המצווה היא דבר קדוש. רק מה, עכשיו היא ירדה לקליפות. כשתקיים את זה כמו שצריך, אז הקיום ההוא ימשוך את זה מהקליפות ויעלה ויתחבר חזרה. אז אל תמנע את עצמך בשביל זה, אבל צריך לדעת איך כן צריך. בסדר. אז זה מה שהוא הסביר עד תחילת תחילת פרק מ'. בסדר. בזה הוא הסביר. בואו נתחיל מתחילת דף מאה ושמונה למעלה. כן כן.

13:00 דובר 2 למדנו עוד.

13:00 דובר 1 כן, אמרתי שנחזור טיפה אחורה, אז לא נקרא את זה. כן, זהו זה שאמרו חז"ל: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, פירוש שלא נשאר למטה בעולם הזה. כן, שאם הוא למד. הפשט: מי שבא לפה ותלמודו בידו זה מי שבא לעולם הבא בזכות שהוא למד תורה. אשריו. אבל אדמו"ר הזקן מסביר אחרת, מסביר: אשרי מי שבעולם הזה למד תורה לשמה, לא שהוא למד תורה. כשהוא למד תורה לשמה, ולכן כשהוא מגיע לעולם הבא, אז התורה שהוא למד פה לשמה היא נמצאת שם. היא התחברה בעולם הבא בספירות העליונות, ואז היא מאירה לנשמתו בעולם הבא. אבל אם הוא למד תורה שלא לשמה, התורה שלו נשארה בעולם הפירוד. כשהוא מגיע לעולם הבא אין מה לתת לו. גם שהוא למד תורה. פה הוא שואל את השאלה. השאלה שהיא עניין הפרק: אף דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, שהוא ורצונו אחד. התורה והקדוש ברוך הוא הם דבר אחד, והקדוש ברוך הוא ורצונו ותורתו ומצוות זה הכול דבר אחד. זהו אחדות פשוטה. למדנו. הקדוש ברוך הוא צריך את הכוונה שלי בשביל להתעלות.

14:28 דובר 2 זה לא הנשמה מתערבבת?

14:29 דובר 1 מה?

14:30 דובר 2 זה לא הנשמה מתערבבת?

14:33 דובר 1 לא. אמרנו שכשאדם עושה את המצווה בכוונה, אז הכוונה שלו מעלה את המצווה. בלי הכוונה שלו המצווה נשארת בעולם הפירוד. אבל רגע אחד, על מה מדברים פה? מצווה זה רצונו, רצונו זה הוא. הקדוש ברוך הוא צריך את הכוונה שלי בשביל להתעלות לעולמות העליונים? לא, לא. אם אני אתכוון כוונה טבעית, הקדוש ברוך הוא יעלה, יתעלה לעולם היצירה. ואם אני אתכוון כוונה שכלית, אהבה שכלית, הקדוש ברוך הוא יתעלה לעולם הבריאה. כאילו, וזה... מה קורה פה? אז הוא מסביר כך: הרי קודשא בריך הוא איהו ממלא כל עלמין בשווה. הקדוש ברוך הוא ממלא את כל העולמות בשווה, ואף על פי כן אין העולמות שווים במעלתם. אם הקדוש ברוך הוא...

15:34 דובר 2 יהיה ניגון. סליחה.

15:38 דובר 1 נציג את זה בתור שאלה: אם הקדוש ברוך הוא נמצא בכל העולמות והוא בורא את כל העולמות, למה יש הבדל ביניהם, הבדל? הוא נמצא בכל מקום בשווה ובורא את...

15:49 דובר 2 אה, לא כל המקומות מגיעים לקבל אותו דבר.

15:51 דובר 1 אז זה מה שהוא אומר. השינוי הוא מהמקבלים. השינוי בין העולמות הוא לא מצד הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום בשווה. השינוי מצד העולמות, והשינוי בעולמות הוא בשתי בחינות, שני, שני, שתי בחינות. אחד, שהעליונים מקבלים הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים. אז הבדל אחד בין העולמות זה בכמות. העולם העליון יש בו כוח, הוא יותר חזק, יותר מזוכך, יש בו כוח לקבל יותר, יותר גילוי אלוקות, פשוט כמות יותר. והשנית, שהם מקבלים בלי לבושים ומסכים רבים כל כך. יכול להיות שבמקום מסוים יהיה גילוי גדול של אלוקות, אבל זה יהיה מוסתר. אז ה-האלוקות נמצאת. נמצאת, כן, אבל מוסתר. אז ההבדל בין העולמות, ככל שהעולם הוא יותר נעלה, אז גם יש בו כמות יותר גדולה של גילוי אלוקות וגם פחות מוסתר.

16:56 דובר 9 נו, זה אותו דבר.

16:58 דובר 1 לא.

16:59 דובר 9 גילוי יותר גדול ו-ומוסתר זה דבר ההיפוך הזה.

17:03 דובר 1 לא. כמות. יכול להיות כמות יותר גדול.

17:06 דובר 9 גדולה.

17:07 דובר 1 גדולה וגם פחות מוסתר. יכול להיות כמות גדולה ומוסתר מאוד. יכול להיות לאדם תיבה של אלף אלפים דינרי זהב וזה מוסתר. הוא לא רואה, אין לו את המפתח, אפילו לא יכול לגשת לזה. יש לו, הרי יש לו כמות גדולה. כן. חס ושלום מישהו נפטר ולא עשה איזה... את הצוואה שלו.

17:31 דובר 9 אז כמות ההסתרה היא, אז ההסתרה היא ב... באיזה אופן ההסתרה?

17:37 דובר 1 יש שני... בצמצום שמבדיל בין עולם ועולם, יש שני פרמטרים, שני, שני דברים שמפרידים. יש כמה כמות של אלוקות יש בכל עולם וכמה הוא מוסתר.

17:49 דובר 9 אבל זה בשווה. אבל אתה אמרת שזה בשווה. אז מה זה כמות? זה ה-- המוסתר זה מסתיר לך כמה באמת יש. בגלל ההסתרה אז אתה לא רואה כמה אלוקות יש.

18:06 דובר 1 לא, לא ככה. לא ככה. עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא נמצא בשווה בכל מקום. אבל יש כמה, אה, כמה הארה ממנו מתקבלת ומתאחדת עם העולם. ההארה ממנו, האור הממלא כל עלמין, ההארה ממנו שמתאחדת, שיורדת ומתלבשת ומתאחדת בעולם, בזה יש הבדל גדול.

18:40 דובר 9 כמה העולם הפיזי מצליח לקלוט מההארה הזאת?

18:42 דובר 1 כן. לדוגמה אני, ה-הדוגמה...

18:45 דובר 9 אז זה ההסתרים.

18:46 דובר 1 המ?

18:46 דובר 9 אז זה יש הסתרים. למה הוא לא יכול? כי יש הסתרים. אז זה דבר...

18:50 דובר 1 הדוגמה הכי טובה זה הדוגמה שהרבי בעצמו נתן כבר בפרק ל"ח. הוא אומר שבעולם הזה יש, אה, ארבע דרגות: דומם, צומח, חי ומדבר. כן? אז במדבר יש, אה, אה, כמות מאוד גדולה של חיות וב-ב-ב-בחי יש פחות ובצומח עוד פחות. יש פחות, כמות פחות חיות. אבל לגבי הסתר, עד כמה זה מוסתר, אין הבדל. אין שום הבדל.

19:29 דובר 9 בעולם הזה לא מוסתר יותר מאשר בעולם העליון?

19:32 דובר 1 לא, לא, בעולם הזה אין שום הבדל בהסתר על האלוקות בין דומם לבין צומח, חי ומדבר. פשוט הוא מוסתר אותו דבר. זה שני דברים ש-ש-שזה שני פרמטרים, שני דברים. יש כמה יש, יש המון חיות. אתה רואה שזה אלוקות? לא. זה מוסתר. כן? ככל שהעולם יותר עליון אז גם יש יותר חיות אלוקית וגם פחות מוסתר. בסדר, יותר מובן ככה? ועולם הזה הוא עולם השפל בב' הבחינות. זאת אומרת, גם הכי מעט גילוי. בסופו של דבר כל העולם הזה הכל גשמי, הכל חיות מאוד מאוד מצומצמת מחיה רק דברים גשמיים. גם האדם הוא בסך הכל נברא גשמי וגם מוסתר. הכל מוסתר, מוסתר לגמרי כי ההארה שבו מצומצמת עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי. כל הדברים שבו חומריים וגשמיים, וגם זאת לא רק שזה חומרי וגשמי, אלא בלבושים ומסכים עד שהתלבשה בקליפת נוגה שלא מרגישים שזה אלוקות. להחיות כל הדברים הטהורים שבעולם הזה ובכללם נפש. כל הדברים הטובים שבעולם הזה. בסדר? בשביל מה היה כל ה...? מה הייתה השאלה? איך אתה רוצה לענות על שאלה? את זוכרת? איך אתה אומר שתורה ומצוות צריכות את הכוונה שלי בשביל להתעלות? מה זה? לא, תשמע, בעולם הזה יש דרגות והסתרים. ומה, מה ענית? כן, מה הקשר בין התשובה? אז באמת הוא באמת בינתיים לא ענה שום דבר. כל ההסבר הזה היה בשביל המילים הבאות שבכללם, זאת אומרת בכלל הדברים הטהורים שבעולם הזה שחיים מקליפת נוגה, ששם גם החיות הכי קטנה וגם ההסתר הכי גדול זה קליפת נוגה, וקליפת נוגה בכללה היא מחיה גם את נפש החיונית המדברת שבאדם. נכון? אז נמצא שהדבר הכי מצומצם, הכי נמוך שקיים זה הנפש הבהמית שבאדם, הנברא הכי

21:56 דובר 1 נמוך בעולם.

21:58 דובר 10 למה לא יותר נמוך מאבן?

22:02 דובר 1 כי אבן לא יכולה לעשות היפך רצון השם. ולא צומח ולא בעל חיים ואפילו לא גוי, רק יהודי. הנפש הבהמית של יהודי הוא הדבר היחיד שבעולם, נברא יחיד בעולם שיכול לעשות היפך רצון השם. ולמה? איך יכול להיות כזה דבר? כי שמה גם החיות האלוקית הכי הכי הכי מצומצם. נכון? וגם הכי מוסתר. עכשיו מה קורה כשנפש הבהמית, אותה נפש בהמית שמה עכשיו הוא אמר. רגע, אמרנו עליה היא הכי הכי נמוכה מכל הבחינות. היא פתאום עכשיו אומרת דברי תורה.

22:50 דובר 10 אמרנו ש...

22:52 דובר 1 מה?

22:52 דובר 10 אמרתי ש...

22:53 דובר 1 אמרתי שאז כבר עצרנו. מה קורה כשהיא מדברת דברי תורה?

22:57 דובר 10 היא הופכת לאימא.

22:59 דובר 1 רגע אחד. יש פה הסתר?

23:02 דובר 10 היא החיות הכי גדולה. ההפך מ...

23:06 דובר 1 על דברי תורה, זה החוכמה של הקדוש ברוך הוא. זה לא מוסתר. זה לא כתוב בשום ספר אחר ואף אחד לא המציא את זה. כל הלכה, כל עניין בתורה שאדם אומר בפה שלו זאת החוכמה של הקדוש ברוך הוא בגילוי גמור. מי אומר את זה? הנפש הבהמית, אותה אחת שעליה אמרנו שהיא שיא המיעוט ושיא ההסתר.

23:33 דובר 11 אבל מי מביא אותה לזה?

23:35 דובר 1 מה?

23:35 דובר 11 אלוקית, לא.

23:39 דובר 1 בסדר. בפועל היא עכשיו אומרת דברי תורה.

23:44 דובר 11 ברור, היא בגלל הפה.

23:45 דובר 1 כן.

23:46 דובר 11 בגלל זה שמי.

23:46 דובר 1 כן. לכן, כשהיא, הנפש הבהמית, מדברת דברי תורה ותפילה בלי כוונה, אף שהן אותיות קדושות ואין קליפת נוגה שבנפש החיונית מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושת האותיות. כשהנפש הבהמית אומרת דברי תורה, כמה שהיא מצומצמת ומכוסה ומסתירה, על דברי תורה היא לא מסתירה. היא לא יכולה להסתיר. זה דברי תורה. כן, הטומאה שלה על דברי התורה לא יכולה לכסות, אפילו כשאומרת את זה בלי כוונה. אפילו כשהיא אומרת את זה עם כוונה להפך הכוונה. התורה היא תורה של הקדוש ברוך הוא, את זה היא לא יכולה לכסות. היא לא מסך מבדיל כלל להסתיר ולכסות על קדושתו יתברך המלובשת בהן, כמו שהיא מסתירה ומכסה את קדושתו יתברך שבנפש החיונית שמדברת דברים בטלים. כשמדברים דברים בטלים, אז ודאי שמה-- זה מעלים שהחיות בסופו של דבר היא מהקדושה, לא מרגישים את זה. ושב-- וודאי שהיא מכסה קליפת נוגה, הנפש החיונית שבשאר בעלי חיים הטהורים. ודאי שזה מכסה ומסתיר על האלוקות. אף דלית אתר פנוי מיניה, אבל הנפש הבהמית וקליפת נוגה מסתירה על זה, וכשהיא אומרת דברי תורה זה לא מסתיר. אז למרות שהיא מסתירה, מכל מקום איהו סתימו דכל סתימין ונקרא אל מסתתר, וגם ההארה והתפשטות החיות ממנו יתברך מסתתרת בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד שנתלבשה ונסתתרה בלבוש נוגה. כשהנפש הבהמית מדברת דברים שהם דברים בטלים, או נפש הבהמית של בעלי חיים שהם חיים ומתנהגים מה שמה הם מתנהגים, אז למרות ששום מקום לא פנוי מהקדוש ברוך הוא, ובאמת מה החיות פה? זה הקדוש ברוך הוא. זה הכל קדושה, אבל זה מוסתר. מה שאין כן, כשהיא אומרת אותיות קדושות של דברי תורה ותפילה, אז אדרבה קליפת נוגה מתהפכת

26:07 דובר 1 לטוב. זה למדנו בפרק ל"ה, ל"ו שם, נכון? ונכללת בקדושה זו. עכשיו הנפש הבהמית, שם למדנו, כשהיא אומרת דברי תורה היא מתבטלת אל דברי התורה שהיא אומרת, אל הקדושה. עכשיו היא לא עושה מה שהיא רוצה, היא עושה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, מדברת מה שהוא חושב, מה שהוא מבין. אז היא מתבטלת. אבל מכל מקום ההארה שבהם מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון. אז כשנפש הבהמית אומרת דברי תורה או מקיימת מצווה, הסתר אין כאן. זה חכמת ה', חסד ה', אין הסתר. אבל כמה אלוקות מתגלה פה? זה בעולם הזה הגשמי, הכמות קטנה. על זה בא כל ההסתר. מה הייתה השאלה? הייתה השאלה, מה עוזר לי? מה עוזר לקדוש ברוך הוא כשאני מתכוון? הוא צריך את הכוונה שלי? אומר כן. למה? כי איך שהקדוש ברוך הוא מתגלה פה בעולם זה דרך הנפש הבהמית. מי מגלה אותו בעולם? מי מקיים את המצוות? נפש הבהמית. אז נכון שהנפש הבהמית מקיימת מצוות, היא לא מסתירה עליו. אבל כמה האלוקות מתגלה פה?

27:35 דובר 12 אומרים שמקיימים פה מצווה. כל מצווה פה היא יקרה כי אז יש אור אלוקי שמתגלה יותר.

27:41 דובר 1 נכון, אבל כמה?

27:42 דובר 12 אז כאילו פה יותר שווה לעשות מצוות מאשר בעולמות העליונים.

27:49 דובר 1 את מדברת על המשכת אלוקות. זה נושא אחר. יהיה אחר כך בהגהה קצת. פה מדברים כמה האלוקות מתגלית בכמות ובפשטות. כשאדם שמבין תורה, יש פה עכשיו את אותה עוצמה אלוקית שיש בעולם העשייה או בספירות של עולם הבריאה? לא מיניה ולא מקצתיה, שום דבר. אין, זה אפס. כמה שיכול להתלבש בתוך נפש בהמית של קליפת נוגה של העולם הזה. נכון, להסתיר היא לא יכולה, אבל הכמות היא אפס, מזערית, מצומצמת עד קצה אחרון. ולזה מועילה הכוונה. הכוונה של האדם מעלה את התורה ומצוות. הכוונה, היות והכוונה שלו היא שייכת לעולם היצירה או לעולם הבריאה, אם היא כוונה טבעית או שכלית, אז היא לוקחת את עבודת ה' שלו, שהיא כבר קדושה. רק מה יש בה? כמות קטנטנה. אבל הכוונה היא נמצאת שם למעלה, כוונת האדם. זה מהותה ומהותה, שלמדנו בפרק הקודם, שהיא שייכת לעולם הבריאה, עולם היצירה. אז היא לוקחת, ועכשיו אותה כוונה שהיא שייכת לעולם היצירה מתלבשת בתוך ה-ה-הכוונה ש-- בתוך המצווה שמצד עצמה עבודה של-- זו עבודה קדושה, כן? רק מה, זה קטן. אבל היא נמצאת למעלה, אז זה מחבר את אותה, מעלה אותה למקום שלה. עכשיו מובן? בוא נראה את זה בפנים. ״מכל מקום, ההארה שבהם מקדושתו יתברך היא בבחינת צמצום עד קצה האחרון״. מאחר שהקול והדיבור הוא גשמי, אז כמה יכול להיות? כמות קטנה מצומצמת, הארה מצומצמת. אז מתי זה מצומצם? כאשר הוא מקיים את המצווה בלי כוונה לשמה. בלי כוונה לשמה, אז קיום מצווה נשאר מצומצם כמו ש-- כמה שיכול להתגלות בעולם הזה. אבל כשהוא מתפלל בכוונה, בתפילה בכוונה ותורה בכוונה לשמה, אז הרי אז הכוונה מתלבשת באותיות הדיבור. הואיל והיא, הכוונה,

30:07 דובר 1 היא מקור ושורש להן, הרי מחמתה, בגלל אהבת ה', בגללה הוא מדבר אותיות אלו, והיא מהמקום שלה, למדנו פרק קודם, בעולם היצירה או הבריאה, ולכן היא מעלה אותן עד מקומה, ספירות יצירה או דבריאה, לפי מה שהיא הכוונה, בדחילו ורחימו שכליים או טבעיים וכו' וכנ"ל. ושם, ברגע שהכוונה העלתה את התורה שלו או את המצווה שלו לעולם היצירה, לספירות, שם מאיר ומתגלה אור אין סוף ברוך הוא, שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש באותיות התורה שלומד ובכוונתן, כן? הרצון מ-- הרצון של הקב"ה מתגלה שם, או באותיות התורה שלומד בכוונתן. זאת אומרת, הוא למד אותיות של התורה ו-

31:02 דובר 13 התכוון.

31:03 דובר 1 והתכוון. כשזה עולה לשם, שם מאיר אור ה', אור אין סוף, גם באותיות וגם-- פה למטה הוא לא יכול. פה זה מצומצם. שם מעל המסך אור אין סוף יכול להאיר בהם. או בתפילה בכוונתה או במצווה בכוונתה. ושם בעולם היצירה או הבריאה זה מאיר, מתאחד עם רצון העליון, אור אין סוף והארה גדולה לאין קץ, מה שלא יכול להאיר ולהתגלות כלל בעוד אות-- עוד אותיות ומצווה בעולם הזה הגשמי. מה היה קורה אם אור אין סוף היה מתגלה בעולם הזה הגשמי? זה לא היה עולם גשמי. פשוט היה עולם רוחני, זה לא היה עולם גשמי.

31:47 דובר 13 זה מה שבעידן המשיח, כשמשיח יתגלה.

31:50 דובר 1 שם יהיה עוד הרבה יותר. הרבה יותר לאין ערוך. זה כבר השכר שיהיה לעתיד לבוא. אנחנו מדברים על מה קורה עכשיו.

32:01 דובר 13 בסדר.

32:05 דובר 1 לא מינה ולא מקצתה עד עת קץ הימין, שיתעלה העולם מגשמיותו ונגלה כבוד ה' וגו', כנ"ל באריכות, פרק ל"ז, שאז באמת יאיר אור אין סוף פה בעולם הזה הגשמי. לעתיד לבוא זה יהיה אפשרי. איך זה יהיה אפשרי? עכשיו הוא לוקח את כל העולם הזה ומקיים איתו מצוות, ואז כל העולם הזה נהיה קדוש, ועל ידי הכוונה שלו זה מתחבר עם הספירות למעלה, ואז העולם נהיה כלי, ואז לעתיד לבוא הספירות, האור האלוקי, יוכל להאיר ישירות בתוך העולם הזה הגשמי. זה עצמו עניין שצריך ביאור, אבל זה מאמרים אחרים. טוב, יש פה, אה, הערה, אה, הגהה נפלאה של אדמו"ר הזקן. אה, אדמו"ר הזקן מוסיף פה עוד עניין שלם בתוך ההגהה שהוא לא קשור ישירות. לכן זה בהגהה. זה לא קשור ישירות לתוכן הפרק. אה, לא, לא נלמד את זה בפנים. חבל על ה... חבל לנו על-- רוצים לתפוס את ה-- את הרצף, את המהלך של הפרק.

33:12 דובר 14 נכון.

33:13 דובר 1 אממ.

33:17 דובר 14 אז הנה בקיצור העניין.

33:25 דובר 1 הוא אומר ככה. נ-נ-נגיד את זה בעל פה, את התוכן. אה, מה, מה הוא אמר עכשיו? שכאשר ה-ה-התורה-- כאשר הכוונה מעלה את התורה והמצוות שלו לעולמות העליונים, שם מתגלה בהם רצון העליון. נכון? עכשיו רצון העליון, איפה בעיקר הוא מתגלה? על ידי תורה ומצוות הוא מתגלה גם במקום שאליו הגיעה התורה והמצוות שלו, בבריאה וביצירה. אבל כשהוא מגיע להתגלות לשם הוא עובר דרך, הוא מגיע מלמעלה. זה מנכסות שלי. זה... כן. עיקר הייחוד, שמתגלה הרצון העליון, עיקר הייחוד בעולם האצילות. זאת אומרת האדם מקיים מצווה פה למטה בגשמיות. הכוונה שלו מעלה את זה לעולם ה-ה-היצירה או הבריאה. בעולם הבריאה והיצירה, בגלל שעכשיו מה קרה פה? התמלא רצון ה'. הקדוש ברוך הוא רצה וזה נהיה. כן? מאיר רצון העליון. איפה הוא מאיר? איפה מתגלה רצון העליון? בעיקר בעולם האצילות. למרות שהמצווה שלו עולה רק עד לשם או עד לשם. אבל הרצון העליון מתגלה בעיקר באצילות, כי שם הוא כן יכול להתגלות. וכשמתגלה הרצון העליון בעולם האצילות, זה פועל תוספת אורות באצילות. זה פועל ייחוד של ימין ושמאל. כל הקווים מתחברים, מתאחדים, וזה מבטל את הדינים ומשפיע רווח ושפע על העולם הזה הגשמי. סתם, ההסבר למה כשאדם אומרים תקיים מצווה אז זה יביא ברכה. אז יש פה איזשהו תהליך רוחני. אדם מקיים מצווה עם כוונה, זה עולה לעולם העליון, מתגלה רצון העליון, מתגלה רצון העליון, מתחבר הימין והשמאל, מתבטלים הדינים ואז יש שפע. זה פחות או יותר התוכן של ה-ההגהה. פה מתחיל הרבי עניין חדש. אז קודם כל, א-- א-- קיבלנו הסבר. הייתה לנו שאלה צדדית איך, איך... בסך הכל זו הייתה-- ז-ז-זאת הייתה שאלה צדדית. כן? ה-ההסבר היה שעל ידי

35:51 דובר 1 תורה ו-- על ידי כוונה, אז ה-ה-האדם מעלה את המצוות ואת התורה לעולמות העליונים. שאלנו מה הקדוש ברוך הוא? אז תן לי ש-- משהו הפריע לנו פה, כן? אז הרבי אומר: הייתה לך שאלה, מה, מה הקדוש ברוך הוא צריך את הכוונה שלך? הנה, זה לא מדובר בשביל לגלות, להסיר את ההעלם וההסתר, לא צריך את זה, אלא בגלל שהכוו-- ה-ה-המצווה שלך פה מאירה באור אלוקי מצומצם מאוד, והכוונה שלך מגלה, מעלה אותה למעלה שתוכל להתגלות בה אפילו רצון העליון. אחרי שהוא גמר להסביר את העניין הזה, אז הרבי נכנס פה לחידוש, חידוש עצום. חידוש אדמו"ר הזקן שזה לא כתוב. זה כתוב פה, זה לא כתוב במקומות אחרים. אחר כך אבל חידוש אדמו"ר הזקן. הוא אומר: בזה יובן היטב הא דדחילו ורחימו נקראים גדפין, דרך משל, גדפין וכנפיים. אהבה ויראה נקראים כנפיים. כדכתיב, והוא מביא פה ראיה פשוט, כדכתיב, כמו שכתוב, "ובשתים יעופף". מה זה "בשתים יעופף" המלאך? כתוב על המלאך שהוא עף בשתי כנפיים. למלאך יש לו כנפיים? או יש לו איזה פרצוף? מה, מה יש לו שמה? אלא אהבה ויראה זה הכנפיים של המלאך. מה פירוש כנפיים?

37:11 דובר 15 שמה זה?

37:12 דובר 1 שם אהבה ויראה שמעלות אותו. מה-מה המלאך צריך להתעלות? כמו שאצלנו אהבה ויראה מעלות את הגוף של המצווה, אז גם המלאך עובד את ה', ואהבה ויראה שלו מעלות את העבודה שלו גם כן. אהבה ויראה בכל עולם, בכל דרגה, עניינם הוא להעלות למעלה את העבודה. כמו שכתב הרח"ו ז"ל בשער היחודים פרק י"א, שהכנפיים בעוף הן זרועות האדם. מביא עוד ראיה מהזוהר בתיקונים. תיקוני זוהר פירש שעוסקים בתורה ומצוות בדחילו ורחימו, באהבה ויראה, שעוסק בתורה ומצוות לשמה, הם נקראים בנים, ואם לאו נקראים אפרוחים. מה ההבדל בין אצל הציפורים בין בנים לאפרוחים?

38:03 דובר 15 לפרוס כנפיים.

38:04 דובר 1 אפרוחים לא יכולים לפרוס כנפיים.

38:05 דובר 15 לעלות למעלה.

38:06 דובר 1 הוא עוסק בתורה, אבל בלי אהבה ויראה. לא לש-- לא שלא לשמה ממש, כן? עוסק בתורה סתם כי-כי-כי הוא עוסק בתורה. כן. אז הוא נקרא אפרוחים. למה? אה, זה לא מתרומם, אין לו אהבה ויראה. דלא יכלין לפרחא.

38:29 דובר 15 משהו שכאלה הוא גדל האפרוח?

38:32 דובר 1 מה?

38:33 דובר 15 משהו שכאלה זה עוד אפרוח כדי לחלוב.

38:36 דובר 1 כשהאפרוח גדל אז הוא מגדל כנפיים. כן, בדיוק. הוא מביא פה עוד הגהה ש... גם כן אני, אין לי... לא רוצה ללמוד מצד, מצד קוצר הזמן.

38:51 דובר 15 יש הרבה הגהות, כן.

38:52 דובר 1 יש פה ארבע הגהות שכל אחת מהן

38:54 דובר 15 ארוכות

38:55 דובר 1 כל אחת מהן זה עניין בפני עצמו.

38:57 דובר 15 אנחנו נאבד את-את-

38:58 דובר 1 כן, כן. אז אני רק אומר את התוכן. בהגהה הזאת הוא, הוא מביא עוד ראיה מתיקוני זוהר לגבי המלאך מט"ט. המלאך מט"ט, שרם של ישראל. הוא גם כן נקרא עוף באחד המקומות. מסביר למה הוא נקרא עוף? כי, כי הצורה שלו, כתוב על מטטרון ששמו כשם רבו. איך, מה שם רבו של ה-- של המלאך? שם השם יו"ד ה"א וי"ו ה"א. יו"ד ה"א וי"ו ה"א. אז שמו של מטטרון זה כשם רבו. זאת אומרת שגם בו יש את האותיות יו"ד ה"א וי"ו ה"א, במלאך הזה, שרם של ישראל. הפירוש, יש בו יו"ד ה"א וי"ו ה"א. אז מסביר התיקוני זוהר שהיו"ד זה הראש שלו והוי"ו זה הגוף שלו, ושני הה"א הם זה שתי הכנפיים שאיתם הוא עולה למעלה. הוא מסביר פה, זאת אומרת, הוא מביא עוד ראיה מתיקוני זוהר שגם שם מובא שכל עניין הכנפיים זה להעלות את המצוות. כן? נו, מה החידוש הגדול? כל זה כבר ראינו קודם. מה, מה מוסיף פה כל העניין? הוא מוסיף ככה. "כי כמו שכנפי העוף אינם עיקר העוף, אין חיותו של העוף תלוי בהן כלל, כדתנן ניטלו אגפיה כשרה". יש הלכה, דיון, אבל ש-- אם עוף נשברו לו הכנפיים ושוחטים אותו הוא לא טריפה. מותר לאכול אותו. זה דבר מאוד מצוי. למה?

40:32 דובר 16 אם היה חסר-- אם הייתה חסרה כנף אחת בעוף.

40:35 דובר 1 חסרה כנף ושחטו וזה היה כשר.

40:38 דובר 16 כן, הייתה חסרה כנף אחת.

40:40 דובר 3 וואו.

40:42 דובר 16 זהו כנראה, את יודעת.

40:43 דובר 3 אולי זה מוחבא באיזה מקום.

40:45 דובר 16 לא, לא. אני-

40:46 דובר 3 אולי זה מתקפל.

40:47 דובר 16 אבל אני מחלקת את העוף. חילקתי.

40:49 דובר 3 אה, חתכת.

40:50 דובר 16 זהו, לא היה.

40:51 דובר 1 בתור, יצא לי להכשיר עופות לא פעם. זה דבר-- עופות משתוללים בזמן זה ונשבר להם כנף, או לפני או בזמן או לפני השחיטה. זה לא, זה כשר.

41:03 דובר 16 כן, היינו מכשירים שנים, שנים. אבא שלך

41:07 דובר 1 אתן מפסידות את הנקודה. אף אחת פה לא קלטה את הנקודה.

41:10 דובר 16 מה אנחנו... רגע.

41:12 דובר 3 שאפשר לחיות בלי הכנפיים וזה כשר.

41:19 דובר 1 מה זה ש-

41:19 דובר 16 כנפיים מעלות, אבל הן לא-

41:21 דובר 1 אפשר לחיות בלי כנפיים. נכון. נו, ובנמשל?

41:25 דובר 3 גם בלי אהבה ויראה.

41:26 דובר 1 אפשר בלי אהבה. אהבה ויראה זה לא מצוות? זה לא, לא, לא מתרי"ג מצוות? לא כתוב "ואהבת את ה' אלוקיך"? לא כתוב "את ה' אלוקיך תירא"? זה, זה מצוות שאפשר לוותר עליהן. זה לא... מה כתוב פה?

41:45 דובר 16 נכון.

41:46 דובר 1 אתם שומעים מה כתוב פה?

41:47 דובר 3 זה הכנפיים.

41:48 דובר 16 שזה לא עיקר.

41:48 דובר 3 איך יכול לזוז אבל בלי כנפיים?

41:50 דובר 1 אדמו"ר הזקן כן מחדש שיש שתי מצוות בתורה, שתי מצוות מתוך תרי"ג מצוות שהן שונות מכל שאר המצוות. כל המצוות, אז מה הפירוש לקיים מצווה לשמה? לקיים מצווה בשביל המצווה. אהבה ויראה העניין שלהם זה לא לעצמן, זה להכניס חיות במצוות אחרות. זה הפירוש ניטלו אגפיה כשרה. אהבה ויראה זה שתי מצוות שונות מכל שאר המצוות שהעניין שלהן הוא לא לעצמם, אלא בעיקר בשביל מצוות אחרות. זה העניין שלהם.

42:36 דובר 16 מה זה אומר?

42:41 דובר 1 מה המשמעות? מה אמרנו בהתחלה? איך התחלנו פרק ל"ה? פרק ל"ה, ל"ה, ל"ו, ל"ז. למעשה הוא העיקר, ועל ידי המעשה מקדשים את העולם והופכים את העולם מהקליפות ומעלים אותו למעלה ומכשירים אותו לעתיד לבוא, וכל מה שיהיה לעתיד לבוא עם כל השכר, הכל על ידי המעשה. כן? בשביל מה צריך אהבה ויראה? צריך כוונה. כוונה בשביל להעלות את המעשה. כן? ואז נשארת, נשארת שאלה. רגע אחד. אהבה ויראה זה גם מצווה. כן? מה אתה צריך את כל הביאור שאהבה ויראה זה בשביל להעלות את המצוות האחרות? היית יכול להגיד בהתחלה אהבה ויראה זה גם כן מצווה, וממילא גם כשאתה עושה אהבה ויראה זה חלק מכל המצוות. גם זה מקדש את ה-- גם זה מקדש את ה-- את העולם, הופך אותו מרע לטוב, מברר את הניצוצות, לא יודע מה. לא! המעשה הוא העיקר. המצוות אהבה ויראה לא פועלות שום דבר בהפיכת העולם מרע לטוב, בבירור העולם. זה לא העניין שלהם. זה שתי מצוות שהתוכן של המצווה זה באמת שונה מכל שאר המצוות. לא לברר את העולם, אלא להעלות את עבודת האדם ש-שיתגלה בה היחוד העליון.

44:23 דובר 16 אבל לא הבנתי את המשל של העוף, שכאילו הוא לא צריך את הכנפיים.

44:28 דובר 1 כמו שעוף גם בלי הכנפיים הוא כשר.

44:34 דובר 16 כן.

44:34 דובר 1 גם כשאדם עובד כל עבודת ה' בלי אהבה ויראה הוא גם מקדש את העולם.

44:42 דובר 16 אבל הוא לא מעלה אותו.

44:43 דובר 1 הוא לא מעלה אותו, לא מתגלה הקדושה האלוקית. הקדוש ברוך הוא רוצה לא רק שתהיה לו דירה, הוא רוצה שתהיה דירה שהוא-שהוא-שהוא מוארת, דירה עם רהיטים, דירה נקייה, דירה יפה, דירה שאפשר לגור בה, דירה שהוא יכול להתגלות בה. דירה שעוד לא נוח לגור בה. בשביל זה צריך אהבה ויראה.

45:08 דובר 16 הכל נגזר מחבר מור. כל...

45:10 דובר 1 כל שאר המצוות בונות-בונות את הדירה, בונות את הבית. אהבה ויראה מאירות את הבית.

45:20 דובר 16 זה הבסיס.

45:22 דובר 1 אז יכול להיות בית גם בלי זה. אדם יכול לגור, איך אומרים, ברפת? כן. כן, אבל אהבה ויראה זה מה שמאיר את הבית. זה גם תוכן הפתגם של חז"ל שמצווה בלא כוונה כגוף בלא נשמה. גוף יש והגוף קיים. לא גוף של... מה הכוונה? גוף של אדם בלי נשמה? יש גוף, יש. המציאות קיימת גם בלי הנשמה, גם בלי החיות. מה אכפת לך? אני לומד תורה בלי אהבה ויראה. אני לומד תורה. אני יודע הרבה תורה, כן, אבל אין בזה את הנשמה. אין בזה, אין בזה את גילוי האלוקות. הקדוש ברוך הוא לא מתגלה פה. גילוי האלוקות זה על ידי אהבה ויראה שהאלוקות יתגלה, יירד ו-ו-ויתחבר עם העולם, עם עבודת האדם. זה-זה על ידי אהבה ויראה. כמו בפשטות, זה גם מובן בפשטות ש-ש-שזה דבר גשמי. מאיפה יתגלה פה אלוקות? ברגש, רגש זה-זה כלי ללב הרוחני. כך דרך משל, תורה ומצוות הם עיקר הייחוד העליון על ידי גילוי רצון העליון מתגלה על ידיהן, ועל ידיהן, דשאר המצוות, דחילו ורחימו הם מעלים אותן למקום שיתגלה, שיתגלה בו הרצון. לא, הן לא ממשיכות, לא פועלות את הייחוד. הן מגלות את הרצון העליון, אור אין סוף ברוך הוא והיחוד של יצירה ובריאה. יש פה... זו הגהה שכן רציתי ללמוד אותה, אבל זה באמת נגמר הזמן. זו הגהה נפלאה. טוב, אדמו"ר הזקן פה מתרץ, אה, אני-אני

47:06 דובר 16 פשוט אין לי עכשיו. פשוט אתה מגיש את זה.

47:08 דובר 1 כבר בסוף הפרק.

47:08 דובר 16 יש, כן, אפשר.

47:09 דובר 1 כן.

47:10 דובר 16 אפשר לסיים עם זה.

47:11 דובר 1 אני אגיד את התוכן של מה הוא מדבר. אחר כך נראה את זה בפנים. אה, לקראת ההתחלה. הוא אומר, איפה מתגלה הרצון העליון? ב, אה, בי' ספירות של יצירה ובריאה. כן, שעל ידי תורה ומצוות, על ידי אהבה ויראה, מתגלה הרצון העליון ביצירה ובריאה. זה כמו שלמדנו קודם. נכון? שעל ידי אהבה טבעית מתגלה עולם ה-היצירה, ואז יש את עולם ה, אה, עולם הבריאה. כן. מה אומר בסוגריים? או אפילו בי' ספירות קדושה. סליחה. או אפילו ב-בעשייה, בי' ספירות דקדושה, בקיום מצוות מעשיות. הפך לנו את כל הקלפים. ערבב את הכל.

48:09 דובר 16 זה מה זה טוב.

48:10 דובר 1 אז עכשיו למדנו שמה קורה כשאדם מקיים עם אהבה, אהבה ויראה: אם זה טבעי, עולם היצירה, הבנו למה; שכלי, עולם הבריאה, הבנו למה. אם זה בלי, אז זה בעולמות הפירוד, ואם זה, אה, נגד, אז זה קליפות. י' ספירות דעשייה, איך יכול להיות? אם יש לו כוונה כזאת וכזאת, זה למה שייך לעולם היצירה או בריאה. אם אין לו כוונה, אז זה או שבחיצוניות העולמות או בקליפות. מה, אה, עולם העשייה לא נכנס פה ב...

48:43 דובר 4 אם זה בלי שום כוונה, זה בחיצוניות.

48:46 דובר 1 מה?

48:46 דובר 4 אם זה בלי שום כוונה, זה בחיצוניות.

48:48 דובר 1 חיצוניות של מה?

48:50 דובר 4 של העולמות.

48:50 דובר 1 של איזה עולמות? יצירה ובריאה?

48:55 דובר 4 נו.

48:55 דובר 1 לא עשייה. אם הוא לומד תורה, אז זה חיצוניות של עולם ה-ה-ה-הבריאה, ואם הוא מקיים מצוות, זה חיצוניות של עולם היצירה. מה זה לא שייך? כשילמד לשמה, זה יתחבר עם הפנימיות של העולמות. בלי זה, זה נשאר בחיצוניות, בעולם הפירוד, בהיכלות ומדורין. מה שייך פה י' ספירות דעשייה? ועוד לא מובן, י' ספירות דקדושה בקיום מצוות מעשיות. אז מה אתה שומע? ש-שלכאורה מצוות מעשיות זה שייך לעולם היצירה, הוא יקיים. כן? ומצוות, אה, לא יודע, רוחניות לעולם היצירה. איפה היה חילוק הזה קודם בין מצוות מעשיות לכאלו? זה תלוי בכוונה. מה זה משנה איזה מצווה הוא מקיים? מה זה משנה אם מקיים מצווה או לימוד תורה? מה, בכוונה כזאת מגיע לפה, כוונה כזאת מגיע לפה. מה זה משנה מה הוא מקיים, אם זה מצוות מעשיות או לימוד תורה? מה-מה-מה-מה הנפקא מינה? מה? איך הגעת לזה? מה קורה פה?

50:03 דובר 4 שעדיף מעשית כי זה--

50:05 דובר 1 אה?

50:06 דובר 4 לקחת דברים גשמיים ולהעלות אותם רוחנית.

50:08 דובר 1 כן, אבל מה זה קשור לכל ההסבר שהסברתי קודם? קודם אמרתי שהכל תלוי בכוונה. אם מקיים מצווה מעשית גשמית עם אהבה טבעית, זה יגיע לעולם היצירה. אם מקיים מצווה מעשית גשמית עם כוונה שכלית, זה מתאחד עם עולם הבריאה, עם י' ספירות.

50:30 דובר 4 אה.

50:30 דובר 1 אם בלי, אז איך הגעת לעולם ה... י' ספירות העשייה? מה-מה קורה פה?

50:34 דובר 4 אה.

50:48 דובר 1 אה? יש, יש בתורה ומצוות, והרבי, הרבי הזקן בעצמו מסביר. לא פה ב... יש מאמר של הרבי הזקן באחד הספרים של האדמו"ר הזקן על איך להזמין. אה, כשאדם מקיים תורה ומצוות, אז יש, אמ, יש פה שני דברים. יש שלושה דברים. יש את המצווה עצמה, הדבר הגשמי, הנר שהוא מדליק או הגשמיות של העולם. כן. יש פה עוד שני דברים. יש פה את רצון השם שמתגלה, ויש פה את עבודת האדם. נכון? אז ככה. כל מה שדובר קודם שהכוונה מעלה את... מה הכוונה מעלה? אדם מקיים מצוות. מה? איזה משלושת הדברים? יש פה את ה-- את החפץ הגשמי, את רצון עליון ואת עבודת האדם. האנרגיה שהוא משקיע, הלימוד שלו, הרגש, העבודה שהוא משקיע. כן? הכוונה מעלה את העבודה שלו. כן? רצון העליון... מה זה קשור? רצון העליון זה רצון העליון. מה הקדוש ברוך הוא רצה? הקדוש ברוך הוא רצה להתגלות בכל מיני אופנים. מה פירוש הקדוש ברוך הוא רצה להתגלות בכל מיני אופנים? אז ככה. כש-שאדם, כשאדם, אה... זאת, אני אתן דוגמה משכל. הבנה. יש איזה דבר שאדם מבין. כן? והוא מתבונן. יש שני אופנים איך שהשכל מתגלה. שני אופנים כלליים. יש אופן אחד, מתב-- מתבונן וחושב עד שזה כל כך ככה נקלט בו שהוא מתעורר ברגש. נכון? יש אופן אחר שהוא כותב. כותב באצבע את השכל שהוא, שהוא מבין. כן? איפה מתגלה השכל יותר? ברגש או בכתיבה?

52:57 דובר 5 בכתיבה.

52:58 דובר 1 ממ?

52:58 דובר 5 בכתיבה.

52:59 דובר 1 בכתיבה מתגלה השכל עצמו? ברגש? אתם רואים שאדם שמח, אפשר להבין שהוא חשב על משהו שמח. אתה לא רואה את השכל שם בפנים. נכון? איפה מתגלה השכל? מתגלה באצבע בבירור. כן? מי מרגיש את השכל? הרגש או האצבע?

53:24 דובר 5 אוי.

53:27 דובר 1 האצבע מרגישה את השכל?

53:30 דובר 5 לא מבינה. אה, זה מאוד נשמע.

53:31 דובר 1 אין שום קשר. השכל משתמש באצבע לכתוב. כן. למה זה ככה? הרגש שהוא כל כך קרוב לשכל עד כדי כך שהוא מרגיש את השכל ומתפעל ממנו, שם השכל לא יכול להתגלות. רק קצת. האצבע שהיא כל כך רחוקה מהשכל, רחוקה בלי ערך, שם פתאום השכל מתגלה. אה?

54:03 דובר 5 מתגלה אבל לא מורגש ב-

54:05 דובר 1 לא מורגש. בגלל שהוא לא מורגש, לכן הוא יכול להתגלות. ב-רגש, הוא לא כלי לקבל את כל אור השכל, הוא מצומצם. אז שם השכל יכול להתגלות בתוך הרגש כמה ש-שהכלי של הרגש יכול להכיל. האצבע, דרכה, בגלל שהיא בכלל לא כלי לשכל, השכל רק עובר דרכה. היא לא מפריעה לו להתגלות. כן? עכשיו לגבי הקדוש ברוך הוא, אז עולם הבריאה והיצירה והעשייה זה כמו אצבע. אין סוף ברוך הוא. מה לו? נברא כזה, נברא כזה, נברא כזה. מה אכפת לו? הכל אותו דבר. כן? לגבי הקדוש ברוך הוא הכל, כל שלושת העולמות זה לבושים. כן? אלא מה? בעולם הבריאה הוא רצה להתגלות באופן כזה. בעולם היצירה הוא רצה להתגלות באופן כזה, ובעולם העשייה הוא רצה להתגלות באופן כזה. באיזה אופן? מה ההבדל בין בריאה, יצירה ועשייה? כשמדברים על אלוקות, על הקדוש ברוך הוא, עשייה זה מעשה של מה? של המצוות. יצירה זה ההלכות. איך צריך לעשות את המצוות? למה זה נקרא יצירה? כי יצירה, אמרנו, שזה עולם המידות. עולם הרגש. כן? מה זה רגש? רגש יש לו ימין ושמאל. כן? אז כל ההלכות זה כן, לא. טמא, טהור. פסול, כשר. זה- אה? עשה. אל תעשה. כל עניין המצוות זה עניין שני הקווים של קו הימין וקו השמאל. אז זה עניין ההלכות, עניין המשנה, זה עולם היצירה. אז ה-תורה שבכתב והמצוות המעשיות זה שייך לעולם העשייה. ה-המשנה וההלכות זה שייך לעולם היצ-- הקדוש ברוך הוא התגלה, גילה את-את-את השכל שלו באופן של-של ימין ושמאל, של שני קווים של הלכות. ובעולם הבריאה זה עניין של שכל, הבנה וטעמי הלכות, הסברה. למה ככה? למה ככה? מאיפה לומדים קל וחומר? גזירה שווה? בניין אב. כן.

56:42 דובר 1 זה עולם. עולם התלמוד, עולם הגמרא, עולם טעמי ההלכות. עכשיו אפשר לקרוא בפנים. כשאדם מקיים מצווה אז מתגלה הרצון העליון אפילו בעשייה בספירות הקדושה, במקום מצוות מעשיות וכן מקרא. אבל במשנה מתגלה הייחוד ואור אין סוף ברוך הוא ביצירה, ובתלמוד בבריאה. דהיינו, בלימוד מקרא, כשאדם לומד מקרא, מתפשט הייחוד, אור אין סוף ברוך הוא, מהאצילות עד העשייה. במשנה הוא מתפשט עד היצירה לבדה, ובתלמוד עד הבריאה לבדה, כי כולן באצילות. אבל כשהוא לומד קבלה, אינה מתפשטת כלל מאצילות לבי"ע, כמו שכתוב בפרי עץ חיים. אז פשוט שני נושאים, תלוי על מה מדברים. כשמדברים כשאדם מקיים מצווה, באיזה לבוש מתגלה אור אין סוף, אז זה תלוי איזו מצווה הוא מקיים. אם הוא עכשיו לומד קבלה, מתגלה הרצון העליון של האצילות באופן של אצילות. אם הוא לומד הלכות, מתגלה הרצון העליון בלבוש של משנה, של הלכות, וכן הלאה. אבל כשמדברים על עבודת האדם שבקיום המצווה, היא עולה על ידי הכוונה והיראה. בסדר, זה ההגהה הזאת. והנה אף דחילו ורחימו גם כן מתרי"ג מצוות, אף על פי כן קרין גדפין, רק גדפין. להיות כי תכלית האהבה היא עבודה מאהבה. אין תכלית. אין מטרה לאהוב את השם. שאר כל המצוות, כל מצווה. למה מקיימים מצוות הדלקת נר? כי הקדוש ברוך הוא רצה לקיים הדלקת נר. למה תפילין? כי תפילין, המצווה היא הסיבה. אין, אין למה. המטרה היא המצווה, היא המטרה, היא התכלית בשבילה. מצוות אהבת השם, התכלית שלה היא לעשות מצוות אחרות באהבה, עבודה מאהבה. ומי שמחפש אהבה בלי עבודה, הוא רוצה להגיע לדרגה שתהיה לו אהבת השם. זה אהבה בתענוגים. זה נקרא אהבה בתענוגים, אהבה בלי עבודה, אהבה בשביל אהבה, להתענג על השם מעין עולם הבא.

59:15 דובר 1 וזה נקרא קבלת שכר בעולם.

59:20 דובר 6 לאהוב את השם. מה הכוונה?

59:25 דובר 1 יש שני סוגים של אהבת השם באופן כללי. יש, יש שני ילדים שמאוד אוהבים גלידה, שניהם משוגעים על גלידה. כן, מה ההבדל ביניהם? אחד רואה את הגלידה ביד של אמא שלו ואחד מחזיק אותה ביד. שניהם אוהבים, כן, אבל הוא אוהב ומשתוקק שיהיה לו, והוא מתענג על מה שיש לו. שניהם זה ביטוי של אהבה, של משיכה. אבל איזה סוג? שוקק אל או להתענג על מה שיש לי. להתענג על השם. אהבה בתענוגים זה להתענג על השם. הכיף שלו, התענוג שלו זה-- לפעמים מרגישים כזה מעין זה, כשיושבים ככה, זה בהתוועדות או בשיעור או זה ככה פשוט וואי, זה כזה ככה, זה משהו כזה ככה, רק להבין את ה... אז אהבה בתענוגים באמת זה לא עניין של-- זה עניין השכר. זה מה ש-- זה העולם הבא. העולם הזה להתענג על השם.

1:00:36 דובר 7 אז אין את זה כאן.

1:00:37 דובר 1 בעולם הזה אין.

1:00:38 דובר 7 זהו.

1:00:39 דובר 1 אלא, אלא אם כן. כן, כן, כן, נכון. אלא אם כן יש יוצא מהכלל. יש צדיקים שהם מקבלים בעולם הזה מעין העולם הבא. הוא כבר גמר את העבודה של התיקון שלו.

1:00:51 דובר 7 זה לא כל אחד שאומר אני אוהב את השם כזה כמו אבא, אני אוהב אותך, אני אוהב אותך. זה לא...

1:00:56 דובר 1 זה לא.

1:00:56 דובר 7 זה לא זה.

1:00:57 דובר 1 זה לא זה. להתענג זה שהוא באמת מרגיש אהבה, כאילו, איך אומרים, משתפך, נשפך לו. אהבה בתענוגים, להתענג על השם זה מעין עולם הבא, זה רק קבלת שכר. היום לעשותם כתיב, היום העבודה זה עבודת המצוות. כל הת-ת-תוכן של אהבה ויראה היום זה רק להחדיר נשמה, חיות במצוות אחרות. ולמחר לקבל שכרם. מי שלא הגיע למידה זאת, אדם שהוא לא צדיק לטעום מעין עולם הבא כשהוא חי פה, אלא הוא עדיין במצב שנפשו שוקקה וצמאה להשם. הוא לא מתענג על השם. הוא מתבונן באלוקות עד כדי כך שזה השפיע עליו שהוא באמת משתוקק לאלוקות. אבל זה אהבה של צימאון. זה לא אהבה של תענוג. כן? אז אהבה מסוג כזה, כל התוכן שלה זה להכניס חיות במצוות אחרות ולא תוכן בעצמה. וכלתה אליו כל היום, והוא אותו אחד שהוא בדרגה כזאת, הבינוני, אינו מרווה צימאונו במי התורה שלפניו. שומו שמיים. אתה הגעת לדרגה שיש לך אהבת השם אמיתית. התבוננת, הגעת לזה, ואתה לא מנצל את זה ללימוד התורה. כל אהבת השם שלך לא שווה שום דבר, כי כל התכלית של אהבת השם זה בשביל לחיות מצוות אחרות. הרי זה כמי שעומד בנהר וצועק "מים, מים לשתות", כמו שקובל עליו הנביא: "הוי כל צמא לכו למים". מה הפשט של הוי כל צמא לכו למים? מה אומר הנביא בפשט?

1:02:50 דובר 7 מי צמא, ילך וישתה.

1:02:50 דובר 1 מי שצמא שילך לשתות. מה אומר-- מה, מה מתכוון הנביא להגיד?

1:02:53 דובר 7 ללמוד תורה.

1:02:54 דובר 1 כל מי שרוצה ללמוד תורה שילך ללמוד. מה אומר אדמו"ר הזקן? לא. קובל עליו הנביא. הנביא לא מעודד אנשים, לכו תלמדו תורה. הנביא אומר קובל, קובל להם, כאילו מתלונן עליהם. אתה צמא. הגעת לדרגה של צימאון לאלוקות ואתה לא מנצל את זה ללימוד תורה. אתה מסתפק ב-ב-באהבה שלך. מה שווה כל האהבה שלך? קובל עליו הנביא. אם יש לך צימאון לאלוקות, אתה צריך לרוות את זה במים, כי לפי פשוטו אינו מובן. מי שהוא צמא ומתאווה ללמוד, פשוט ילך ללמוד בעצמו. אז למה לנביא לצעוק עליו "הוי"? כמו שכתוב, כמו שאומרים במקום אחר באריכות, כל תכלית אהבת השם. אז פה בעניין הזה, הרבי ב-- אז הרבי פה בעצם סיכם, גמר להסביר את ה-- את כל מה שהוא, את היסוד למה שהוא הסביר מפרק, מהפרק הבא עד סוף התניא. מהפרק הבא הרבי מתחיל להסביר איך עובדים את השם, איך מעוררים אהבה ויראה, איך אדם מגיע לזה, על מה להתבונן, את הדרגות שבזה וכן הלאה. זאת אומרת, לפני שהוא מתחיל להסביר את זה, בשביל מה בכלל צריך אהבה ויראה, אז הרבי זה גם משך שישה פרקים, נכון? ה, ו, ז, שישה פרקים. הסביר בשביל מה בכלל צריך אהבה ויראה. אהבה ויראה זה לא עניין לעצמו. מצד אחד, אין בזה שום תוכן, אין בזה שום עניין, אבל אם אדם עובד את השם, לומד, מקיים מצוות בלי אהבה ויראה, אז איך הוא רוצה שיהיה עבודת השם? קיום המעשה, המצוות המעשיות, לימוד תורה עם אהבה ויראה, ורק על ידי כך מתגלה האלוקות בעבודת האדם.

1:04:48 דובר 8 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח.