לקוטי אמרים פרק ל"ג · תשפ"א

00:16 דובר 1 אל תגנובי, אני עוד לא עשיתי מבחן.

00:17 דובר 2 מבינה. למה גנבתי?

00:21 דובר 1 היה, בוא נעשה מבחן בתושב"ע.

00:26 דובר 2 מסכנה, היא לומדת חמש שעות.

00:29 דובר 13 כן, תשאיר לי אחד.

00:31 דובר 2 מה זכרנו? נשאר אחד. בוא ניקח. אני לא יכולה יותר לדבר בכיתה.

00:40 דובר 1 הוא יכול פשוט לבוא ולדבר. הוא יכול גז מאסטר לכל זאת.

00:47 דובר 2 אני לא יודעת אם דיברתי כל הזמן את כל השאלות. אבל אני זוכרת, הגעתי הביתה ממש, מה צועק זה? שיעור לשיר. אה, גם ה... אה, את פשוט לא, שום דבר על הגשש.

01:17 דובר 1 לא הייתי צריך לזוות אחריות.

01:21 דובר 13 טוב, אנחנו נצא, נכון? אנחנו לומדים הערב את פרק ל"ג. פרק ל"ג הוא המשך של פרק ל"א. נדמה לי שדיברנו על זה שבוע שעבר אפילו באריכות, לפני שבועיים. ש... אחרי שאדמו"ר הזקן נתן עצות איך, פרק, פרק כ"ו. אדמו"ר הזקן אמר שצריך להיות בשמחה, ואדם שהוא לא, לא, לא בזריזות ושמחה, הוא לא יכול לנצח את היצר. אז הוא נתן לנו שורה של עצות איך אפשר, איך בכל מקרה, כל דבר שיכול לגרום לאדם לעצבות, איך הוא לא ייפול בעצבות. אחר כך הוא נתן שם עוד שני פרקים על... לגבי טמטום הלב. איך מ... איך אדם צריך לבטש את עצמו כדי לשבור את הנפש הבהמית, את הסטרא אחרא שבקרבו. ובפרק ל"א הוא אמר שלמרות ש-על הש-ש-שהעצות בשני הפרקים כ"ט, ל' אדם מסתכל, מבטש את עצמו, זה מביא אותו לעצבות. לא יחוש, לא נורא אם אתה קצת תהיה עצוב למרות שצריך להיות בשמחה. למה? כי דווקא עצבות כזאת, עצבות אמיתית, כמו שהוא קורא לה שם, הוא אומר שעצבות אמיתית זה לא באמת עצבות, זה מרירות. דווקא כשאדם נ... אה, אה, מתמרמר על מצבו, כשהוא מודע למצב הרוחני הירוד שלו וזה, זה כואב לו, דווקא זה יכול להביא אותו לשמחה אמיתית. זאת אומרת, יש שני סוגים של שמחה לאדם. יש שמחה שהיא לא אמיתית ויש שמחה אמיתית. מה ההבדל בין שמחה סתם לשמחה אמיתית? כשאדם שמח מעניינים גשמיים של העולם הז-הזה, זה לא נקרא שמחה אמיתית. זה שמחה שחולפת, זה שמחה שעוברת, זה דבר שמתבטל. שמחה אמיתית, שמחה נצחית, שמחה טהורה, זה דווקא שמחה כזאת שקשורה עם תורה ומצוות. זאת אומרת שמה משמח אותו, מה משמח את האדם?

03:48 דובר 13 משמח אותו קרבת השם, משמח אותו שהוא יכול לשמור מצוות, משמח אותו, אה, אה, כיף לו לשמור מצוות, הוא מתענג ב-בשמירת המצוות בלימוד התורה. זה הדברים שמשמחים אותו. רק זה נקרא שמחה אמיתית ורק זה דבר שהוא אמת. זה, זה, זה אמת וקיים לעד. דבר שהוא קשור עם שקר הוא, הוא השקר אין לו רגליים. הוא יכול להיות נעים לרגע אחד, אבל הוא לא... תודה רבה. אבל שקר לא מחזיק לאורך זמן. שמחה אמיתית זה שמחה נצחית, שמחה שלא מפסיקה אף פעם. שמחה שקשורה עם נצח זה אך ורק שמחה שבאה משמירת תורה ומצוות, מקרבת השם. ועל זה אמר בפרק ל"א, שכדי להיות בשמחה אמיתית זה רק על ידי שאדם, אה, מחשיב את נפשו ולא מחשיב את גופו. אם אצל האדם הגוף הוא העיקר, אז מצד הגוף השמחה שלו אף פעם לא תהיה שלמה. יש כל מיני דברים שמפריעים בעולם הזה לשמחה שבאה מצד הגוף. אבל אם השמחה שלו באה מצד הנפש, מצד הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא, זה שמחה אמיתית ושם הוא... זה היה כללות העניין, ובאופן פרטי אז הוא אמר שהשמחה הכי גדולה שיכולה להיות בכלל זה כשאדם היה נמצא במקום של חושך, הוא היה נמצא בכלא, חס ושלום, והוא יוצא עכשיו מבית האסורים. כשאדם עושה לעצמו חשבון שעל ידי שמירת תורה ומצוות, על ידי אמירת תהילים, על ידי תפילה, הוא עכשיו יוצא מהחושך שהוא היה בו ומתקרב לקדוש ברוך הוא. זה גורם לאדם את השמחה, השמחה הכי גדולה, שמחה של מצווה. זה פרק ל"א. זה לא מספיק. אתה רוצה להגיד משהו? אז בהמשך לזה מתחיל הרבי, אז כן, פרק ל"ג, פרק ל"ב אמרנו שזה מאמר מוסגר.

06:27 דובר 13 דיברנו על זה אז. עוד זאת תהיה שמחת הנפש האמיתית. ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים שצריך לזככה ולהאירה בשמחת לבב. אז אופן אחד של שמחת נפש אמיתית זה על ידי שהוא יוצא, יוצא מה, אה, יוצא מהגשמיות ומתקרב לרוחניות, שהוא מגביר את הנפש על הגוף. זה היה פרק ל... אה, פרק ל"א, ופה אומר יש עוד סוג של שמחה אמיתית. מהי השמחה האמיתית הנוספת שאדם צריך לסגל לנפשו? יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו עניין ייחודו יתברך האמיתי. מה גורם לאדם את השמחה הכי גדולה? כשהוא מתבונן באחדות השם. מה הקשר? מה הקשר? אם אדם מתבונן באחדות השם זה יגרום לו שמחה? קצת מוזר, לא? זה יגרום לו להיות... כן, בדיוק. זה הנקודה של כל הפרק הזה. כשאדם מתבונן באח... מה פירוש אחדות השם? למדנו פרק כ"א. מה זה אחדות? אחדות השם פירוש הדבר אין עוד מלבדו. הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום. אם הוא נמצא בכל מקום, הוא נמצא איתי. כשאדם מתבונן באחדות השם עד שהוא מפנים, עד שהוא חש, עד שהוא, הוא כל כך התבונן בזה וחשב בזה עד שממש מצטייר בשכלו כמו איזה ציור שהוא מסתכל עליו, הוא-הוא, זה כל כך ברור לו עד שהוא ממש חי את זה כאילו שהוא רואה את זה. שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום זו השמחה הכי גדולה שיכולה להיות. אז זה מה שהוא אומר פה והוא מתחיל לבאר את זה. "אזי יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו", כאילו שהוא רואה איזשהו ציור, "ובינתו עניין יחודו יתברך האמיתי, איך הוא ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים, ואפילו מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו יתברך, וכולא קמיה כלא חשיב ממש".

08:54 דובר 13 אז הוא אמר פה שלושה עניינים. מה האדם צריך לחשוב? איך הקדוש ברוך הוא ממלא את כל העולמות, עליונים ותחתונים. עניין שני... אה, שאפילו בארץ הלזו הוא כבודו יתברך, שכבודו נמצא אפילו... קודם כל הוא ממלא את כל העולמות. דבר שני, אפילו ב... כבודו נמצא אפילו בארץ. דבר שלישי, כולא קמיה כלא חשיב ממש. מה זה שלושת העניינים האלה? אה, אני חושב שהזכרנו את זה כבר יותר מפעם אחת, אבל באופן כללי, כשהקדוש ברוך הוא בורא את העולם, מחיה את העולם, יש בזה שני עניינים כלליים. כשהקדוש ברוך הוא בורא ומחיה את העולם יש בזה שני עניינים כלליים: מה שהוא מחיה את העולם ומה שהוא בורא את העולם. המשל שהכי קל להבין לזה זה מהנפש והגוף. הנפש מחיה את הגוף. גוף בלי נפש לא יכול לחיות, לא יכול להתקיים, הוא... אין לו... אין קיום לגוף בלי נפש. מצד שני, הנפש היא זו שעושה את הגוף? ודאי שלא. הגוף השתלשל מהנפש? ודאי שלא. הגוף נוצר מהנפש? ודאי שלא. הנפש מחיה אותו, אבל לא היא עשתה אותו. על דרך זה גם בכל כללות העולם הגדול יש חיות כזאת שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם, מהווה את העולם, מקיים את המציאות של העולם. זה נקרא אור הסובב כל עלמין, שמצד אחד הוא בורא את העולם ופועל בעולם והוא עושה את כל המציאות של העולם. מצד שני, אף אחד לא מרגיש אותו. אנחנו רואים את התוצאה, אנחנו לא רואים את הסיבה. העניין השני זה האור האלוקי שממלא את העולם, מחיה את העולם, אה, מתלבש בתוך העולם בכל אחד מהנבראים לפי ערכו. מה זה העניין השלישי, "כולא קמיה כלא חשיב"? כולא קמיה

11:30 דובר 13 כלא חשיב זה שהקדוש ברוך הוא בעצמו, עצמותו ומהותו, בשבילו אין הבדל בין ממלא ובין סובב. האור הממלא את העולמות והאור שסובב את העולמות זה רק אור. זה לא הוא, זה רק הארה ממנו. כשהקדוש ברוך הוא ירד לברוא את העולמות, הלשון הוא שברוב ענוותנותו הוא צמצם את עצמו כדי שאיזושהי הארה ממנו תרד למטה לברוא את העולמות. ומה שחז"ל אמרו: במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו. מהי גדולתו של הקדוש ברוך הוא? שהוא בורא את העולמות. מה שאצלנו הדבר הכי גדול שאנחנו... אדם, אדם רוצה ל-ל-לתאר לעצמו מהי גדולתו של הבורא. מה הקדוש ברוך הוא יכול לעשות שאף אחד אחר לא יכול לעשות? הקדוש ברוך הוא יכול לברוא יש מאין. אמרו חז"ל: גדולתו של הקדוש ברוך הוא, זו לא הגדולה שלו, זה הענווה שלו. מה שאצלנו הדבר הכי גדול שאנחנו יכולים לתפוס בשכל שלנו, גדולתו, בריאת יש מאין, בשבילו זה ענוותנותו. זה לא הוא בכלל. זה אין ואפס לעומתו. כולא קמיה, כל העולמות, זה כולל כוח, הכוח לברוא את העולמות זה אין ואפס לעומתו. אז ב... אז...

13:06 דובר 14 אבל הפסוק הזה לא נאמר על התורה?

13:08 דובר 13 מממ?

13:08 דובר 14 על התורה.

13:10 דובר 13 שמע, איזה פסוק?

13:10 דובר 14 שזה,

13:11 דובר 13 שמע.

13:11 דובר 14 במקום שאתה מצטט שם.

13:15 דובר 13 מה הפשט של הפסוק? אני לא יודע כרגע. זה מצוטט בחסידות בכל מקום.

13:20 דובר 14 בתנא דבי אליהו, לא?

13:21 דובר 13 בתנא דבי אליהו תמיד ב-ב-הקשר הזה, בכלל בתורת החסידות.

13:26 דובר 14 כן. שהעניין עם התורה שירדה ממקום גבוה למקום נמוך.

13:32 דובר 13 כן, כן, כן, כן, כן.

13:34 דובר 14 אז מדובר שם על בריאת עולמות?

13:37 דובר 13 שהתורה ירדה לברוא את העולמות?

13:40 דובר 14 נכון.

13:43 דובר 13 כן. זה ממש בתנא של הימים האלה היה. כן, אותו עניין בדיוק. אז אני מדבר פה על שלוש דרגות שיש. אדם צריך... מה יביא את האדם לשמחה? לזה שהוא יתבונן באחדות השם. מה ההתבוננות באחדות השם? התבוננות בשלושה דברים: שהקדוש ברוך הוא מחיה את כל העולמות, זה הדבר שאדם הכי קרוב אליו והכי קל לו להבין, בזה יש לו קצת הבנה ותפיסה. מחיה הקדוש... כל, כל מה שיש בעולם, כל החיות שבעולם, זה שהעולם חי, העולם סובב, העולם מתנהג ומתנהל, יש ימים ולילות ו-ו-וכל מה שיש בעולם זה, זה טוב גדול ועצום שהקדוש ברוך הוא עושה. מי עושה את זה? הקדוש ברוך הוא עושה את זה. איפה הוא עושה את זה? פה איתי. הוא נמצא יחד איתי ממש. מדרגה של התבוננות יותר נעלית, שאדם מתבונן לא רק שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם, כל מציאות העולם זה הוא. ואחר כך הוא יתבונן עוד יותר בעומק שלגבי עצמותו ומהותו אז כל העולמות כאין ואפס ממש.

15:03 דובר 14 מה יותר מעלה, להחיות אותו, להחיות אותו או לברוא את המציאות?

15:08 דובר 13 לברוא את המציאות שלו. לברוא את המציאות זה לברוא יש מאין. להחיות אותו זה אחרי שכבר יש מציאות, נו, אז אנחנו נ-נפיח בו רוח חיים. ה-הבריאה של יש מאין ודאי שזה דבר שהוא נעלה והוא רק בחיק הבורא. אין, אין... זה לשון של הצמח צדק נדמה לי, שאם יתאספו כל המדע... נו, הוא לא משתמש במילה מדענים, יש לו אהה מילה אחרת. אם יתאספו כל המדענים שבעולם לא יוכלו לברוא אף... מה? לא זוכר. על, על התוכן. אם יתאספו כל המדענים שבעולם לא יוכלו לעולם לברוא אפילו כנף של זבוב. ולברוא יש מאין זה רק הקדוש ברוך הוא יכול. להחיות אותו זה, זה גם עניין גדול, אבל זה לא כמו לברוא. אז כשאדם מתבונן בזה שהוא לבדו, הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית וגם במקום הזה שנברא בו העולם הזה, שמיים וארץ וכל צבאם, היה הוא לבדו ממלא המקום הזה. אז לפני שנברא העולם... ו... להתחיל מהשאלה. הרי זה כן לא אומר את השאלה. זה שהקדוש ברוך הוא מחיה את כל העולמות, ממלא את כל העולמות, נמצא איתי, ברור שזה גורם לי שמחה גדולה. זה שהקדוש ברוך הוא בורא את כל מציאות העולם, נו, אם אני מצליח לתפוס את זה, אז ודאי שזה גורם שמחה גדולה. אבל זה שכל העולמות הם כלא חשיב לעומתו, מה זה נוגע לי? למה שזה יגרום לי שמחה? אז הוא מבאר. שזה שהקדוש ברוך הוא, מה פירוש כולא קמיה כלא חשיב? שהוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית. לכאורה זה דבר והיפוכו. אם אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא בורא את העולמות, שיש לעולמות חשיבות לגביו,

17:42 דובר 13 הוא עשה... הוא ברא את העולם. אם הוא ברא את העולם, הוא רצה לברוא את העולם, נכון? אז העולם זה חשוב לו. אם זה חשוב לו, אז העולם כן תופס מקום. כן? אם אנחנו מדברים על הדרגה שלמעלה משייכות לעולמות לגמרי, כולא קמיה כלא חשיב, כל העולמות הם כאין ואפס לעומתו. אז מה פירוש עולם? אין עולם, רק הוא בעצמו נמצא. כדי שיוכל להיות מציאות של עולם, אז צריך שיהיה מקום שהעולם יעמוד בו. אם הקדוש ברוך הוא אינסוף, איפה הוא ישים את העולם? העולם הוא דבר מוגבל. איפה הוא ישים אותו? אז כדי שהוא יוכל, יוכל להיות מציאות של עולם צריך להיות צמצום. ברגע שמדברים שיש צמצום ויש מקום חלל ויש מקום- ממ?

18:45 דובר 15 מה זה אתגר הפקוד מול השמש?

18:52 דובר 13 עולם זה העלם, זה גבול. אינסוף זה בלי גבול. אם יש מציאות של אינסוף, אין פה גבול. אם אתה אומר שיש גבול אז זה לא אינסוף. לא יכול להיות שניהם ביחד.

19:16 דובר 15 אבל איך בדיוק? איך אומרים שהאינסוף, המעלה של הבלי גבול, שנכנס לתוך הגבול?

19:24 דובר 13 זה התשובה.

19:27 דובר 15 מה זאת אומרת? לא, זה כאילו לא הבנתי מה הבעיה שיהיה גבול בתוך האינסוף. כאילו יש פה-

19:37 דובר 13 זה מתפרץ לכל העולם. אוקיי?

19:39 דובר 15 לקטן זה לא אפשרי. בלי גבול זה התחתים.

19:46 דובר 13 נו, אבל זה לא סותר.

19:47 דובר 15 הם לא סותרים אבל הם לוקחים כי הם לוקחים. אז זה לא יכול ש-

19:50 דובר 13 אם, אם אנחנו אומרים שבתוך הים של האינסוף יש פה נקודה שפה בפנים יש גבול. בסדר? פה בנקודה הזאת, פה שמתי גבול, פה שמתי עולם. אז, אז פה אין, פה זה לא אינסוף, פה יש גבול.

20:12 דובר 15 תלוי מה זה הגבול ומה זה האינסוף.

20:16 דובר 13 איפה שיש גבול אין בלי גבול. פה יש גבול. פה-פה זה לא אינסוף. בנקודה הזאת פה זה לא אינסוף. בסדר? את-את מנסה לתאר מצב, יש פה ים גדול, בתוך הים יש אי, אי של גבול. זה לא, זה לא נכון. או אם את רוצה להשתמש במשל, במקום שבו יש אי פה אין ים.

20:50 דובר 15 אבל אם זה ים, אם זה האוויר אז יש גם בים וגם ב... אי. לא, האוויר היה בעולם האינסוף.

21:02 דובר 16 נכון, אבל פה הצבע האלה באמצע יש מספרים. אין מספרים. המספרים הם לא... מה שחשוב זה שהם... הם בכלל אומרים שאין קצה למספרים.

21:10 דובר 15 לא.

21:11 דובר 16 זה אין קצה.

21:12 דובר 15 אין קצה. זה לא-

21:13 דובר 16 למה? תמיד יכול להמשיך עוד אחד.

21:15 דובר 15 ושאין יכול להמשיך עוד אחד זה לא אומר שאין פה גבול. אין לי מושג. אני לא יכול להמשיך עוד אחד. באמת אין. אין.

21:22 דובר 13 ברוך אתה א-ה.

21:28 דובר 15 אין גבול בעולם. אבל מה שמרגיז שכאילו המספרים יש להם גבול. אז איך יכול להיות שיש- זה לא זוג של. זה או כן או לא. זה לא זוג של. אנחנו לא רואים.

21:38 דובר 13 טוב, אנחנו, אה, נדלג. זה צריך קצת להתבונן בזה ולחשוב על זה. זה נכון שזה, זה נכון שזה עניין מופשט. זה נכון שאין לזה משל גשמי כפשוטו, כי-כי לא יכול להיות לזה משל גשמי, כי כל דבר גשמי יש לו גבול, רק שמתבוננים בזה אפשר להבין את זה. על כל פנים נקודת העניין- אז טוב, אז צריך לחשוב ולהתבונן בזה.

22:04 דובר 15 כמו אור וחושך? כמו אור וחושך.

22:09 דובר 13 אור וחושך יכול להיות דוגמה, כן. איפה שיש אור זה לא חושך. אם יש-

22:15 דובר 15 אז למה זה לא מביא של חושך? זה נראה-

22:18 דובר 13 מה?

22:19 דובר 17 כמו שפה יש כמה, יש פה חושך.

22:22 דובר 13 כן, אבל כש-

22:23 דובר 15 לא, אבל זה כבר מההגדרה של גבול זה-

22:25 דובר 13 אין מקום, אין מקום, אין מקום שיכול להיות גם אור וגם חושך. או שיש אור, לא יכול להיות שניהם ביחד.

22:35 דובר 15 אני הבנתי את הרעיון, לכן אמרתי שיש כאילו את הרעיון הבנתי, אני רק לא יודעת להסביר אותו. זה לא מפריע לי.

22:42 דובר 13 זה עניין ש-ש-- נכון, זו נקודה דקה ש-שהיא מופשטת וצריך לחשוב עליה. טוב, על כל פנים, אז מה שהרבי אומר כזה. כדי שיהיה מקום לעמידת העולמות, אז היה צריך לפנות קצת מהאור אין סוף שיהיה פה מקום שהוא לא אור אין סוף. זה נקרא צמצום. צמצום הראשון. מה החידוש? מה החידוש? זו נקודה עוד יותר קשה להבנה. שנייה. מה החידוש? זאת הנקודה עוד יותר קשה להבנה. אחרי שהקדוש ברוך הוא עשה מקום פנוי, הוא... אני לא יודע איך הוא עשה את זה. יש לו, יש לו כוח אינסופי. הוא יכול לעשות הכל. מה הוא עשה? מה הוא עשה? הוא העלים את עצמו. הוא העלים את עצמו. הוא עשה שיהיה. הוא עשה שיהיה דבר כזה מקום, איזה אי שפה יש גבול. אוקיי. אז פה יש אין גבול ופה יש איזשהו אי שבתוכו יש גבול. מקום חלל, מקום פנוי שבתוכו יש מקום לעולם להיברא. טוב, מה אומר אדמו"ר הזקן? אחרי שהקדוש ברוך הוא עשה דבר כזה שנקרא מקום פנוי, הוא נמצא בתוך המקום הפנוי כמו שהוא היה לפני שהוא היה פנוי. רואה ואינו נראה. לא רואה ואינו נראה. הוא נמצא במקום הפנוי באותו אופן, באותה צורה, באותו תוקף בדיוק כמו לפני שהוא עשה את זה. אז מה אכפת זה שבא-- בעיני הנפש. אה? אז מה אכפת זה שמבחינתו כלום לא משתנה. מבחינתו כלום לא- זה יותר, זה יותר מזה. זה לא מבחינתו כלום לא, לא השתנה. זה מבחינתו כלום לא השתנה גם אחרי שכן השתנה. כן. מה זאת אומרת מבחינת האור? האור הוא מחליט על האור. הוא מחליט ש-האור לא ישתנה. הנקודה שהרבי רוצה- אנחנו מ-- אנחנו מחפשים מה קשור העניין של כולא קמיה

25:33 דובר 13 כלא חשיב. למה זה צריך לשמח אותי? מה אכפת לי שאני גר פה בעפולה שכולא קמיה כלא חשיב? למה זה אמור לשמח אותי? למה? מה שהרבי מסביר, שבגלל שכשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, מה הפירוש ברא את העולם? עשה אי, עשה גבול, עשה צמצום, העלים את עצמו, ברא חלל. כן? אחרי שהוא עשה את זה הוא נשאר-- אחרי שהקדוש ברוך הוא עשה את זה, הוא נשאר במקום החלל כמו שהוא היה לפני שהוא ברא את המקום הפנוי. מה המשמעות? שהקדוש ברוך הוא לא האור הממלא ולא רק האור הסובב, אלא עצמותו ומהותו ממש נמצא פה ביחד איתי כמו לפני שנברא העולם ממש. עוד פעם, אנחנו מיד נראה בהמשך מה זה אכפת לנו. אבל נקודת העניין שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי, לא רק האור שלו, לא רק כוח הבורא יש מאין, האור המקיף, אלא עצמותו ומהותו ממש נמצא ביחד איתי ממש. זה מה שאומר בשורה עשר: "וגם עתה כן הוא לבדו בלי שום שינוי כלל, מפני שכל הנבראים בטלים אצלו במציאות ממש, כביטול אותיות הדיבור והמחשבה במקורן ושורשן במהות הנפש ועצמותה, שהן עשר בחינותיה חכמה בינה ודעת וכו', שאין בהם בחינת אותיות עדיין קודם שמתלבשות בלבוש המחשבה, כמו שנתבאר בפרק כ' וכ"א באריכות. עיין שם". ששם שני פרקים שלמדנו באריכות על, אה, אחדות השם, אז הוא הביא שמה כמה משלים-- שלושה משלים מעניין הדיבור. נזכיר את זה בקיצור גדול. נזכיר את העניין בקיצור גדול. כשאדם, אה, מה פירוש שה-- אה, ביטול המחשבה, ביטול הדיבור והמחשבה לגבי עצם האדם? כלומר שמה שהאדם מדבר, הוא הביא שם כמה דרגות. נתחיל מלמטה. נו, זה, זה נורא מפריע. מפריע לי לחשוב. כשאדם

28:13 דובר 13 מדבר, מה הוא מדבר? הוא מדבר את מה שהוא חושב. מה הערך בין מה שהוא מדבר, מה שהוא יכול לחשוב מחשבות מאוד עמוקות ולפעמים להסביר לזולת מה הוא חושב, מה הוא מרגיש, זה מאוד קשה, כי הדיבור הוא מאוד אפסי לגבי המחשבה, בטל לגבי המחשבה. המחשבה עצמה היא בטלה לגמרי לגבי השכל והרגש.

28:49 דובר 18 למה, ככה? הלו?

28:53 דובר 13 נעמה, מה עם פה?

28:56 דובר 18 לא קר.

28:56 דובר 13 לא קר.

28:56 דובר 18 כן.

28:57 דובר 13 הלו.

28:58 דובר 18 לא קר. עד שלא

29:04 דובר 13 בוא-בוא נעשה... איך זה נקרא? ניסוי מחשבתי. ניסוי מחשבתי. אה, אנחנו עכשיו מבינים, הבנו את העניין של כולא קמיה כלא חשיב. הבנו, חשבנו, דיברנו. נניח שהצלחנו להבין.

29:19 דובר 18 נניח.

29:24 דובר 13 בוא נתאר לעצמנו יהודים שלא יודעים עברית. הם לומדים תניא בתרגום באיזו מדינה אחרת. הם לומדים את אותו פרק ואת אותו העניין. הם מבינים את מה שאנחנו הבנו? לכאורה כן. מה שאנחנו הבנו הם יבינו, מה שאנחנו לא הבנו הם גם כן לא מבינים, נכון? הם מבינים את אותו עניין. הם מבינים את זה באותה שפה שאנחנו מדברים? הם מבינים את זה בשפה שלהם. הם מדברים בשפה אחרת, חושבים בשפה אחרת, והאותיות של הדיבור שלהם אותיות אחרות, האותיות של המחשבה שלהם אותיות אחרות. הם מבינים משהו אחר? מבינים בדיוק את אותו דבר. זאת אומרת שבשכל יש את עצם ההבנה, עצם העניין השכלי, ויש את המחשבה שבה הוא מתבטא. הדיבור שבו מבטאים אותו, שבו השכל מתלבש.

30:24 דובר 18 מחשבה זה לא אותו דבר.

30:25 דובר 13 נכון.

30:26 דובר 18 את חושבת-- אז אתה לא יודע את זה. המילה שמתבטאת.

30:30 דובר 19 הבנה ומחשבה זה לא אותו דבר.

30:31 דובר 18 את עכשיו חושבת בדיוק.

30:33 דובר 13 הבנה זה לא מחשבה.

30:37 דובר 18 אמרת שהבנה זה נשמה.

30:39 דובר 13 נכון.

30:40 דובר 18 למה?

30:41 דובר 13 כי הבנה זה עצם הנפש.

30:44 דובר 18 לא מגיעה לשכל למחשבה.

30:44 דובר 19 לא, הוא מדבר על אותיות המחשבה, לא המחשבה.

30:47 דובר 13 לא.

30:47 דובר 19 מה אותיות מחשבה? באיזו שפה...

30:48 דובר 13 הבנה לא מגיעה אחרי מחשבה. ה-הבה-- עוד פעם.

30:55 דובר 18 ההבנה זה רק... את-את-את תכתבי מה שאתם מדברים. טוב, בואו נניח שאנחנו מבינים, התוכן יהיה אותו דבר וכל אחד יקרא את זה בשפה אחרת.

31:05 דובר 19 אוקיי.

31:05 דובר 18 היא חושבת בשפה--

31:07 דובר 19 זה הבנתי. זה הבנתי מה קשה לומר ש--

31:12 דובר 13 עוד פעם. לא ו-- לא כמו שמדמה. לנו נדמה... אני אס-- אני אסביר קודם למה זה נדמה לנו ואז יותר קל, יותר קל להבין את העניין עצמו. כשאני חושב, הכלי שלי לחשוב זה מחשבה. אין לי כלי אחר לחשוב. המחשבה היא קרובה אליי ולכ-- איתה אני עובד, אותה אני מרגיש. כשאני מבין איזשהו עניין, זה לא שעכשיו המחשבה מטפסת עד שהיא מגיעה להבנה. זה בדיוק הפוך. ההבנה, עצם הנפש, שהיא נפש שכלית, היא נפש מבינה, ירדה והתלבשה באותיות של המחשבה. אחר כך המחשבה יורדת ומתלבשת באותיות של דיבור. רק מה? היות שאני מדבר עברית, אז אותו עניין, אותו רעיון שכלי אצלי הוא ירד לתוך אותיות של מחשבה בעברית. ואם מישהו מכם מדבר אנגלית או סקנדינבית או לא יודע איזו שפה, אז זה לא משנה. אז א-אותה הבנה, אותו עניין, אותו רעיון יורד אצלו ומתלבש באותיות אחרות. וזה לא שונה רק משפה לשפה, זה גם שונה מאדם לאדם. אצל כל אחד אופי המחשבה שלו ואופי הרגש שלו שונה, ואותו עניין יורד ומתלבש אצל כל אחד באותיות אחרות. ואנחנו רואים את זה בפועל כשהיו מבקשים-- היו שני אנשים שישבו ולמדו חברותא. הם למדו את אותו דבר והבינו את אותו עניין באותה צורה. תבקשו אחר כך מכל אחד מהם לכתוב סיכום, כל אחד יכתוב את זה באותיות אחרות, אפילו אם הם הבינו אותו דבר. והם יכתבו בתוכן, יהיה בדיוק אותו תוכן, האותיות יהיו אחרות. זה לעולם לא יהיה באותה-- למה? כי המחשבה זה רק לבוש, זה לא עצם הנפש. זה לא חלק מהנפש. בסדר? את זה מביא אדמו"ר הזקן כמשל על בריאת העולם. כמו שהמחשבה אין לה שום ערך ושום יחס ושום חשיבות

33:54 דובר 13 לגבי עצם ההבנה, אז ככה כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם באותיות, אז האותיות שאיתן הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, נעשה אדם, ויאמר אלוקים יהי אור, או כל שאר אותיות התורה ואפילו עשרת הדיברות. האותיות שאיתן הקדוש ברוך הוא ברא את העולם הן אין ואפס לעומת עצמותו, כמו שאותיות המחשבה והדיבור שבאדם הן אין ואפס לעומת האדם עצמו.

34:29 דובר 20 זה מה?

34:29 דובר 13 אותיות המחשבה והדיבור. עוד יותר מזה, הוא אומר שמה, פרק כ', פרק כ"א. שהאותיות שאיתן הקדוש ברוך הוא בורא את העולם זה לא כמו אותיות המחשבה והדיבור. למה? כשאדם מדבר, ברגע שהוא אמר משהו, המילה יצאה. אנחנו אומרים מילה שאמרת אתה לא יכול לקחת חזרה. היא כבר יצאה, זה כבר נפרד מהאדם. זה נמצא אצל השני כבר. ה-האותיות שהקדוש ברוך הוא בורא אותם-- איתן את העולם זה כמו האותיות של המחשבה לפני שהוא-- לפני שחשבו אותם. זוכרת שדיברנו על זה?

35:25 דובר 20 על מה?

35:26 דובר 13 זוכרת שדיברנו על זה?

35:27 דובר 20 מחשבה.

35:29 דובר 13 מה? מה? אז אני אחזור בקיצור. זה נק-- זה נקודה... מממ?

35:36 דובר 20 לא, למה זה כאילו... הבנת את מה שהוא אמר?

35:53 דובר 13 האותיות שאני מד-- חושב, הם הגיעו מאיפה? מהאותיות ש-- שאני מדבר, מאיפה הם הגיעו? מהאותיות שאני חושב. האותיות שאני חושב, מאיפה הם הגיעו? מה-מההבנה. וההבנה מאיפה היא? היא עצם הנפש. מממ?

36:14 דובר 20 לא הבנתי, הבנתי די יש המחשבה. זה כאילו זה גם כזה.

36:18 דובר 13 זה לא נכון להגיד-- הם לבוש, אבל זה לא נכון להגיד שאין קשר בכלל. האותיות של ה... לבושי הנפש הם גם כן הארות מהנפש. דיברנו על זה בקיצור בזמנו. הם גם כן הארה מהנפש. נכון שהם כמו-- מביאים את המשל שזה כמו לבוש. אדם יכול לקחת את הלבוש ולהחליף, ללבוש לבוש אחר, אבל זה... הם נמש-- ה... לבושי הנפש, מחשבה, דיבור, מעשה נחשבים ללבוש רק לגבי עצם הנפש. בגלל שאפשר, כמו, בגלל שאפשר להחליף אותם אז כאילו הם דבר נפרד. אבל האמת היא שהם לא דבר נפרד לגמרי. זה כמו להגיד שהם הארה. מה פירוש דבר? הנר מאיר. מה פירוש שהנר מאיר? האור זה לא נר. זה נר, יש בו שמן, פתילה, להבה. זה רק האור שלו. כן, אבל האור מגיע מהנר. הוא דבר נפרד לגמרי, הוא בלי ערך וכולי, אבל הוא מגיע משם. זה המקור שלו. ברגע שעושים איזושהי מחיצה אין, אין אחר כך אור של הנר, הוא נפסק. אם... אז כך לבושי הנפש, מחשבה, דיבור, מעשה הם הארות מהנפש. זה לא ממש חלק מהנפש, זה לבושים, אפשר להחליף אותם וכולי, אבל זה כן הארה מהנפש. איפה נמצאת המחש-- היות ובסופו של דבר המחשבה הגיעה מעצם הנפש, איפה היא הייתה לפני שחשבתי? משם היא באה. איפה היא הייתה לפני שחשבתי אותה?

38:06 דובר 20 לפני זה ברזולוציה.

38:08 דובר 13 ולפני שחשבתי על הרעיון הזה? זה לא נמצא. פשוט זה לא נמצא. זה-זה-זה כלול בעצם הנפש. אין לה מציאות נפרדת. ל-ל-לאור של הנר מתי יש לו מציאות? ברגע שהוא מאיר אז יש לו מציאות. כשהוא בתוך האור של הנר או לפני שהדליקו את הנר, איפה הוא נמצא? אין שם אור. תחתוך את הנר, תראה שם אור בפנים. זה כלול, זה נקרא כלול במקורו. אין לו מציאות. הוא-הוא לא באמת נמצא. הוא נמצא משם, אבל בתוכו הוא לא קיים שם. זה מביא אדמו"ר הזקן משל שהאותיות שאיתם הקדוש ברוך הוא בורא את העולם זה לא כמו או-אותיות הדיבור של האדם שהן נפרדות, אלא זה כמו אותיות המחשבה. ולא סתם אותיות המחשבה, אלא אותיות המחשבה לפני שחשבו אותן. זאת אומרת, שמציאות כל העולם כלולה בתוך עצמותו, מהותו ועצמותו. זאת אומרת שעצמותו, מהותו נמצא פה. זה מוסבר שם פרקים כ', כ"א. זה משל אחד. הוא מביא עוד משל. משל ראשון על ביטול העולמות מהמחשבה, ממחשבה שהיא בטלה לנפש, וכמו שנתבאר גם כן במקום אחר משל גשמי לעניין זה. הוא מביא משל נו-נוסף, משל שיותר קל להבין אותו. המשל מהמחשבה הוא קצת מופשט. הוא מביא משל יותר גשמי. אמ. מה זה?

39:56 דובר 20 קצת הרבה מופשט.

39:57 דובר 13 קצת הרבה מופשט. לכן הוא מביא עוד משל ויש עוד שתי סיבות למה הוא מביא שני משלים. אנחנו לא ניכנס לזה עכשיו. מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו גוף כדור השמש שברקיע. כל כך הסתבכנו עם המשל של ה, של המחשבה היינו צריכים להביא משל ל-לביטול האור במאור. אז למה? כי באמת זה משל שיותר קל להבין אותו. שאם ש... שגם שם. משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו גוף כדור השמש שברקיע. מה המשל? שגם שם, גם בגוף כדור השמש... אה, מה, נשפך כאן משהו?

41:01 דובר 3 לא יכל, לא יכל.

41:19 דובר 13 אה, נמשיך או נחכה? נמשיך. טוב. המשל הראשון היה מביטול המחשבה-- מחפשים להבין איך הקדוש ברוך הוא נמצא איתי. אז הוא התחיל מהדברים הנמוכים. אור הממלא כל עלמין, הבנו. אור הסובב כל עלמין בורא את העולמות, הבנו. אחר כך להבין מדוע גם עצמותו ומהותו גם נמצא פה. הוא מביא על זה שני משלים. פירוש הדבר, מהותו ועצמותו דכולא קמיה כלא חשיב, גם הוא נמצא איתנו. המשל הראשון מביא מאותיות ה-המחשבה שבטלות לעצם הנפש, והמשל השני משל גשמי מענין ביטול זיו ואור השמש במקורו גוף כדור השמש שברקיע. מה המשל? שגם שם, כשמסתכלים על השמש, חושבים על השמש, אז ודאי שגם בתוך השמש גם שם מאיר ומתפשט ודאי זיוו ואורו ביתר שאת מהתפשטותו והארתו בחלל העולם. אם האור מגיע עד לכדור הארץ, מרחק של מיליוני מיליוני מיליוני קילומטרים מהשמש, אז ודאי שככל שמתקרבים לשמש הוא יותר חזק ומאיר יותר. נכון? הגיוני. ואם ככה ברור שבתוך גוף כדור השמש הוא עוד יותר חזק ועוד יותר מאיר. אם כשהוא מתפשט בחוץ הוא מאיר כל כך חזק, וככל שמתקרבים מאיר עוד יותר חזק, אז ודאי פשוט וקל וחומר שבתוך גוף כדור השמש הוא מאיר עוד יותר חזק ובלי ערך יותר חזק. אבל מה? שם לא רואים אותו, שם אין לו מציאות.

43:09 דובר 3 מה כן?

43:10 דובר 13 למה אין לו מציאות? אז- אז קודם כול יש את המשל הפשוט שאמרו חז"ל כבר: שרגא בטיהרא מאי אהני. נר באור היום למה מועיל? זה לא שהוא לא מאיר. נר ביום מאיר פחות? הוא מאיר אותו דבר, אבל זה לא מועיל לכלום. למה זה לא מועיל? כי הוא בטל באור הגדול שיש מסביב. זה קל להבין. מה השלב השני במשל? שאם הנר נמצא רק ליד אור גדול כבר לא רואים אותו, מה יהיה כשהנר נמצא בתוך מקורו ושורשו? על אחת כמה וכמה שאין לו מציאות בכלל.

44:20 דובר 3 מה זה אומר? בתחנה עצמו מה זה?

44:25 דובר 13 לא דיבר על הנר, הוא מדבר על אור השמש. על אור השמש שהוא במקורו ושורשו בתוך גוף כדור השמש.

44:32 דובר 3 רק אז לא מבינים.

44:34 דובר 13 שם נמצא מאור, שם נמצא גוף כדור השמש עצמו. אין-- האור, גם כשהוא מאיר שם יותר, אין לו מציאות בכלל.

44:44 דובר 3 מה זה אומר?

44:46 דובר 13 איפה מאיר האור? איפה שגוף כדור השמש לא במציאות.

44:52 דובר 3 אבל עצמו.

44:54 דובר 13 כן, רואים את האור של השמש.

44:58 דובר 3 אבל זה האור.

44:58 דובר 4 זה כמו...

45:00 דובר 3 זה האור עצמו. אנחנו רואים.

45:04 דובר 13 אנחנו רואים רק את האור.

45:06 דובר 3 אז איך אתה אומר שהוא לא שם?

45:09 דובר 13 אנחנו, אנחנו רואים אותו אחרי, אחרי שהוא יצא. אי אפשר לראות אותו כשהוא בתוך השמש.

45:17 דובר 3 מה, אפשר לראות את השמש? את האור של השמש שבתוך השמש.

45:20 דובר 13 את האור של השמש בתוך השמש.

45:22 דובר 3 אנחנו רואים את זה מחוץ לו, זה אותו דבר. זה פלאפון.

45:25 דובר 13 כן.

45:25 דובר 3 זה מחוץ, אבל זה פלאפון. זה אותו דבר. לא ראית את המחשב.

45:30 דובר 4 אתה רואה את המחשב עצמו, את הפלאפון.

45:32 דובר 3 אבל זה, זה פלאפון, אתה יודע, זה אותו דבר על השמש. אתה רואה את המחוץ שלה, זה השמש.

45:36 דובר 4 אבל הוא מדבר על האור כמו בתוך השמש.

45:38 דובר 3 האור בחוץ זה האור עצמו. זה לא את האור?

45:41 דובר 4 זה טוב, אבל זה יהיה בשבילך. אתה מרגישה אותו בחוץ.

45:46 דובר 13 לא רוצים ל- רוצים להגיד שזה כן אותו אור, אבל ששם לא מרגישים אותו.

45:53 דובר 3 זה כמו עם החמה והלבנה, שככל שהחמה-- הלבנה מתקרבת לשמש, נראית, מתאחדת. יש אור.

46:08 דובר 13 זה משל דומה. כן.

46:12 דובר 3 היא גדלה, הבנתי.

46:13 דובר 4 אוקיי, כן. יש שבעת

46:20 דובר 13 אנחנו יכולים לראות את האור אחרי כשהוא, כשהוא-- כשאין את המאור, כשאין את הגו-- כשיש את המקור שלו אז, אז הוא לא נמצא, המקור שלו נמצא. טוב, המשל הזה זה... טוב, אנחנו נ- אנחנו נסתכל במשל הזה עוד פעם בעוד פעמיים למעשה, אה, באריכות גדולה בשער היחוד והאמונה פרק ג', ואחר כך עוד פעם שם בפרק י' עם הבדלים קטנים בין, בין שני המשלים. על כל פנים, אה, מה שראינו עד לפה שאדמו"ר הזקן מביא שני משלים ל- להסביר לנו איך לא רק האור הממלא ולא רק האור הסובב, אלא גם עצמותו ומהותו נמצא איתנו פה ממש. למה? כי כל ה- האור, אותה הארה שבה הקדוש ברוך הוא בורא את העולמות, היא לא נפרדה, היא לא יצאה ממקורה ושורשה, אלא גם אחרי שהקדוש ברוך הוא בורא את זה, זה הוא עצמו. זה נמצא בתוך, בתוך, בתוך עצמותו. וככה ממש דרך-- שורה חמש. "ככה ממש דרך משל ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מקורו, שהוא אור אין סוף ברוך הוא, כמו שנתבאר שם באריכות בשער היחוד והאמונה פרק ג'". הנה. אז עד כאן אדמו"ר הזקן עוד לא אמר את הנקודה שאנחנו אמרנו כבר מיד בהתחלה. למה זה צריך לשמח אותנו? כדי שתהיה לך שמחה אמיתית בהשם, אז זה לא רק מזה שתעשה את הנפש עיקר והגוף טפל. שאתה תתעלם מהנפש הבהמית שלך ותשים את כל מעייניך בנפש האלוקית בתורה ומצוות ותוציא את הנפש שלך מהגלות ותהיה שמח שמחה אמיתית. זה לא ה- האפשרות היחידה לשמוח. יש ליהודי עוד אפשרות לשמוח. מה האפשרות השנייה שלו לשמוח? על ידי שיתבונן באחדות השם. ההתבוננות באחדות השם היא בארבעה שלושה פרטים. אחדות השם באופן של ממלא כל עלמין, של

48:28 דובר 13 סובב כל עלמין ושל כולא קמיה כלא חשיב. והנה, כשיעמיק בזה הרבה, ישמח ליבו ותגל נפשו, אף גילת ורנן בכל לב ונפש ומאוד באמונה זו כי רבה היא. השמחה הכי גדולה שיכולה להיות לאדם זה כשהוא מרגיש שהקדוש ברוך הוא איתו, הוא לא לבד. אותו בורא העולם שמחיה את כל העולמות ומקיים את כל העולמות וכולא קמיה כלא חשיב, הוא נמצא איתי. לא איתי באופן כללי כזה, איתי עכשיו. מתי הוא נמצא איתי? כשאני חושב על זה. כאשר אני חושב על זה ומתבונן, לומד את העניין הזה או כמו שבאה במקומות אחרים עוד משלים ועוד מאוד בהרחבה גדולה מוסבר, מוסבר העניין הזה של אחדות וייחוד השם. שיהודי מתבונן בזה ומעמיק בזה את מחשבתו עד שהוא מרגיש את זה, שהוא מאמין שזה באמת כך ומתחיל... יכול לגרום לו גם יראת השם וגם אהבת השם. אין לו עצב בעולם. מה יכול לגרום לו עצב? בורא כל העולמות נמצא איתי עכשיו בפועל. ומה, מה? מה חסר? לא חסר לו כלום. זו שמחה אמיתית. באמונה זו כי רבה היא. אין שמחה בעולם יותר גדולה מקרבת השם. לא יכול להיות.

50:21 דובר 5 חוסר של משהו?

50:22 דובר 13 מה?

50:22 דובר 5 עצב זה בעצם חוסר של משהו?

50:24 דובר 13 עצב? בפשטות. מה זה עצב? שחסר לאדם משהו בגשמיות וברוחניות. יש עצב שהוא לא אמיתי ועצב שהוא כן אמיתי. תלוי מה החס-- מה החיסרון שלו. ראינו את זה. כי היא קרבת אלוקים ממש. וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות עליונים ותחתונים. בשביל מה הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות? להיות לו דירה זו בתחתונים, כמו שיתבאר לקמן באריכות. מתחילים פרק ל"ו והלאה.

51:03 דובר 5 יש לי שאלה לגבי

51:19 דובר 13 אני חושב ש- אני חושב שבפרק ל"ו זה יתבאר. צריך להסתכל שם, נדמה לי. תסתכלי אחר כך פרק ל"ו.

51:29 דובר 5 איזה-- מה המקור של המחשבה שאומרים

51:39 דובר 13 אני לא יודע כרגע. אבל, אבל ה... אבל הנקודה היא ברורה מאוד. תכלית בריאת העולם זה כדי שיהיה לו דירה בתחתונים. מי זה התחתונים? התחתונים זה אני שאותי הוא ברא. מתי אני דירה לו יתברך? כשאני חושב ומעמיק ומפנים ומרגיש שאין עוד מלבדו, שהוא נמצא איתי. ברגע שאני מרגיש שהוא נמצא איתי אז הוא נמצא איתי. הרי בפועל הוא נמצא פה כל הזמן. מה כל ההבדל אם אני מרגיש או לא מרגיש? ברגע שאני מתבונן בזה ומרגיש את זה וחי עם זה, זו תכלית בריאת העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בשביל מה? כדי שאני אתבונן באחדותו וייחודו ואני ארגיש שהוא נמצא איתי. וכשאני מרגיש את זה, בשביל זה נברא העולם. יכול להיות שמחה יותר גדולה מזו? והנה, ויותר מזה. אה, סליחה. כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר עמו בביתו. תארו לכם מלך גדול בא ל-- בא אליי הביתה. לילה אחד הוא מתאכסן אצלי. אני אזכור את זה כל החיים. יש בחסידי חב"ד בעפולה מצביעים עד היום. היה פה פעם אחת שהרבי הריי"צ היה בארץ ועבר ו... מה?

53:27 דובר 6 שלט.

53:27 דובר 13 שלט, כן. ולילה אחד-

53:34 דובר 6 רכבת.

53:34 דובר 13 לא, לא, בשדרה, בשדרה.

53:36 דובר 6 וואו.

53:37 דובר 13 כן.

53:38 דובר 6 את צריכה לשים לב.

53:41 דובר 7 זה לא במתחם הרכבת?

53:44 דובר 13 לא, לא, לא, לא, לא.

53:45 דובר 6 מול בית הכנסת.

53:47 דובר 13 השלט זה, אה, אה, אה, אסף. אבי אסף עשה את השלט, דאג לזה.

53:53 דובר 6 מנוח.

53:55 דובר 13 חבר עירייה, בחור טוב.

53:57 דובר 6 אה, קודם כל פיזים.

54:01 דובר 13 אז על מה מדברים? כבר, כבר לא יודע, שישים שנה, חמישים שנה כבר מזכירים. הוא לא דיבר פה עם אף אחד. הוא לא... הוא היה צריך להגיע מהצפון לדרום. הנסיעה הייתה ארוכה. אז בלילה עצרו פה בעפולה. הרכבת עצרה פה. הוא ישן פה, ישן פה איזה שעתיים שלוש בלילה והמשיך הלאה. אז זוכרים לדורי דורות: הרבי הריי"צ היה בעפולה. הוא ישן פה בלילה. כשיהודי מתבונן שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי, ולא הרבי הריי"צ, עצמותו ומהותו יתברך נמצא אצלי בדירה איתי. הוא... מה זה בדירה? בתוך הלב שלי, בתוך המוח שלי, בתוך הגוף, הוא נמצא איתי, מתאחד איתי ממש. קל וחומר לאין קץ לקרבתו ודירת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כדכתיב: כי מי הוא זה אשר ערב לבו לגשת אליי נאום ה'. וכשאני מאמין באמונה שלמה שהוא נמצא איתי והאמונה הזאת היא אמת, אז הוא נמצא איתי. ועל זה תקנו ליתן שבח והודיה לשמו יתברך בכל בוקר ולומר אשרינו מה טוב חלקנו וכולי ומה יפה ירושתנו. מה זה חלק וירושה? זה קשור קצת לחנוכה. כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל. איך יכול להיות חלק באלוקות?

55:48 דובר 6 איך זה יכול להיות חלק?

55:50 דובר 13 איך זה יכול? אז אותה שאלה.

55:56 דובר 6 איך זה?

55:56 דובר 13 יש באיגרת הקודש, אה, לא זוכר איזה איגרת, זה י' אני חושב. אני לא בטוח. מתחיל אשרינו מה טוב חלקנו מה נעים גורלנו. להבין עניין חלק וגורל באלוקות. ככה מתחילה האיגרת בתניא. אז ההסבר שם שיש דברים שהם בשווה לכל בני ישראל: מצוות, תורה, לימוד, שווה לכולם. אבל יש לכל אדם איזושהי מצווה, איזשהו עניין שאליו הוא נמשך יותר, או לחילופין שעניין זה יותר קשה לו לעשות. למה אחד יותר נמשך ל-ל-ללימוד, אה, חסידות, ואחד יותר ללימוד נגלה, ו-ו-הנגלה עצמו אחד יותר אוהב ללמוד שולחן ערוך ואחד יותר מושך את ליבו ללמוד גמרא, ובגמרא אחד, אחד יותר, יותר נמשך לבבא מציעא. כל אחד... ריבוי עד אינסוף, כי לכל אחד יש את-- בתוך ה-השליחות הכללית של, של עם ישראל להשכין אלוקות בעולם, לכל אחד יש את החלק שלו, החלק שהנשמה שלו צריכה להחדיר בתוך העולם. שליחות שלו בעולם. זה נקרא שליחות פרטית ושליחות כללית. ה-ה-אז ה... אז החלק הזה שיש לכל אחד ואחד באופן פרטי שייכות לתורה ומצוות, לא רק באופן כללי, הוא בא באופן של ירושה. מה זה ירושה? ירושה נופל לאדם, הוא לא עבד על זה. ההורים שלו עבדו קשה. ההורים שלו עבדו קשה והוא מקבל. מי זה ההורים שלנו שעבדו קשה?

57:54 דובר 8 אברהם.

57:55 דובר 13 אברהם, יצחק ויעקב. ומה אנחנו מקבלים מהם?

58:00 דובר 8 מתנות.

58:00 דובר 13 מה המתנות?

58:06 דובר 8 אמונה זו כי רבה היא.

58:09 דובר 13 אמונה זו כי רבה היא. אדמו"ר הזקן אומר פה דבר נפלא בתוך המקופל פה בפנים. לך לגוי, תסביר לו את כל המשלים שהסברנו בפרק הזה. גם אם הוא יבין את זה, הוא לא ירגיש קרבת אלוקים. הוא לא ירגיש. הוא לא קיבל את זה בירושה. אין לו את זה. שכל יש לו. אמונה הוא לא קיבל בירושה. מה? זה, זה, זה יוצאים מן הכלל. יש דברים פרטיים, יש כל מיני עניינים, אבל יהודי זה שאני יכול, זה שכשאני מתבונן בגדולת השם, כשאני מתבונן באחדות השם זה נוגע לי. אני מרגיש את זה. אני מרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי, את זה קיבלנו בירושה. ו-וזה גם מחייב. זה גם מחייב. זה לא רק זכות. היות וקיבלנו את זה בירושה, אז לכל אחד יש את זה, אז כל אחד יכול להרגיש אלוקות. זה בירושה.

59:17 דובר 8 מחויב להרגיש?

59:18 דובר 13 אז הוא-- אז הוא מחויב. למה? כי זאת תכלית בריאת עול-כל העולמות. אפשר עוד קצת. מה? א-אני לא יודע באופן פרטי להגיד הגוי הזה, הגוי ההוא, כמו שהשארנו לך גויי אומות העולם, מה בדיוק ההבדל בגאולה ראשונה, אבל אני לא יודע את כל החילוקים. באופן כללי, יהודי קיבל ירושה, כל יהודי קיבל ירושה, ומשמעות הירושה היא שכשהוא מתבונן באחדות השם הוא ירגיש.

59:54 דובר 8 נו, זה משהו שאפשר לעבוד עליו אבל, לא?

59:57 דובר 13 אפשר לעבוד וצריך לעבוד. זה לא בא בלי עבודה. אדרבה, אמרנו קודם שזה קשה, צריך להתבונן באריכות, זה מאמץ גדול-

1:00:03 דובר 8 לא.

1:00:03 דובר 13 אבל מצד שני זה אפשרי.

1:00:05 דובר 8 מה שאני קיבלתי בירושה, שאני יכול לעבוד ולקבל.

1:00:08 דובר 13 שאני יכול להרגיש.

1:00:10 דובר 8 אני? לא. לדוגמה, כשאתה בולס את 15000, אתה מקבל שקל בירושה. מישהו אחר יכול לעבוד ולקבל מאתיים אלף שקל.

1:00:17 דובר 13 כן.

1:00:18 דובר 8 אז אם אני קיבלתי את היכולת להאמין, מישהו אחר יכול לעבוד אז צריך לקבל את היכולת להאמין.

1:00:25 דובר 13 עד, עד מגדל בבל כן. אחר כך אני כבר לא חושב.

1:00:28 דובר 8 למה?

1:00:31 דובר 13 כי כתוב ב-- כתוב בפרשת האזינו, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, שבמגדל בבל ירד ה... מה מפרשים שם כותבים?

1:00:42 דובר 8 אני יודעת.

1:00:43 דובר 13 שאז ירד, אז נחתך שנפש אלוקית תהיה רק לצאצאים של אברהם, יצחק ויעקב. שמה זה-- בפועל, עד שזה ירד לפועל בעולם זה רק עוד כמה דורות אחר כך, עד, עד יעקב ובניו. אבל, אבל במגדל בבל הוחלט, כאילו נפסק הדין.

1:01:04 דובר 8 למה זה מונע מהם להאמין?

1:01:07 דובר 9 הם יכולים לעבוד.

1:01:08 דובר 8 את היכולת להרגיש, להאמין.

1:01:11 דובר 13 כי אין לו.

1:01:11 דובר 8 שהם יעבדו ויתפללו. אנחנו מקבלים את האמונה הזאת בירושה ולכן אנחנו מתפללים. הם יכולים לעבוד ולקבל, לא? הם לא יכולים לעבוד ולהרגיש.

1:01:23 דובר 13 בדיוק מאותה סיבה שעז, כמה שהיא תתאמץ, היא לא תוכל להתחיל לדבר. אין לה כלי דיבור. איך היא תדבר?

1:01:34 דובר 9 כן.

1:01:38 דובר 8 התפללתי.

1:01:40 דובר 9 מקודם.

1:01:41 דובר 8 מה? איזה טיפול?

1:01:44 דובר 9 יש.

1:01:44 דובר 13 טוב. אה, אז הנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר עמו בביתו, וקל וחומר לאין קץ לקרבת ודירת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כדכתיב כי מי הוא זה אשר ערב לבו לגשת אליי נאום ה'. על זה תקנו לומר שמע ישראל בכל בוקר, אשרינו מה טוב חלקנו וכו' ומה יפה ירושתנו. אז צריך לחשוב על זה. כשאומרים בבוקר אשרינו מה טוב חלקנו ומה יפה ירושתנו, אז יהודי צריך לחשוב על זה בזמן התפילה. זה התבוננות בזמן התפילה. בזמן התפילה זה לא זמן להתבוננות. צריך להתבונן על זה לפני התפילה, וכשהוא מגיע למילים האלה בתפילה, לחשוב ולהיזכר בעניין.

1:02:35 דובר 8 למה?

1:02:38 דובר 13 כלומר, כמו שאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו, כן ויותר מכן לאין קץ יש לנו לשמוח על ירושתנו שהנחילונו אבותינו. הוא יחוד השם האמיתי, אשר אפילו בארץ מתחת אין עוד מלבדו, וכולא קמיה כלא חשיב. זוהי דירתו בתחתונים. כשאני מרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי, ובמי זה תלוי? בהתבוננות שלי. וזהו שאמרו חז"ל: תרי"ג מצוות ניתנו לישראל, בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה. כלומר, כאילו אינה רק מצ-- כל התורה והמצוות זה רק מצווה אחת. מה היא? האמונה לבדה. למה? כי על ידי האמונה לבדה יבוא לקיום כל התרי"ג מצוות. אם יהודי מרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו, הוא מחיה אותו, הוא בורא אותו, הוא מתאכסן איתו, הוא מתאחד איתו, נמצא איתי בכל רגע ורגע, זה גורם לו כזו שמחה עצומה שהדבר היחיד שהוא מחפש בעולם זה רק איך, איך לעשות מצוות. כלום. שום דבר אחר לא מעניין אותו. על ידי האמונה לבדה יבוא לקיום כל התרי"ג מצוות, דהיינו שיהא ליבו שש ושמח באמונתו, בייחוד השם בתכלית השמחה, כאילו לא הייתה עליו רק מצווה זו לבדה, והיא לבדה תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות. הרי בכוח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצוות מבית ומחוץ. שום דבר בעולם לא יפריע לו לקיים מצוות. אז פה סגרנו את המעגל שהתחיל בתחילת פרק כ"ו. ש-- איך היה בתחילת פרק כ"ו? איך הרגשנו? אני רוצה לשמור מצוות. אני מנסה, אני משתדל, אני מתבונן ו-ו-וחושב ו-ו-ואהבה שכלית ואהבה מסותרת. אבל אני לא מצליח. זה לא הולך לי. למה זה לא הולך לך? כי אתה לא בשמחה. מה פירוש שאתה

1:04:40 דובר 13 לא, לא בש-- איך אני יכול להיות בשמחה? יש לי זה וזה. זה אתה לא צריך להיות עצוב. זה גם לא. זה גם לא. זה גם לא. בסדר, אוקיי, אתה בסדר. הכל בסדר, הקדוש ברוך הוא. הכל בסדר, אדמו"ר הזקן. אני מבין אותך. אני כבר לא עצוב, לא עצוב, לא עצוב. אני ה-- הכל בסדר. לא. אתה צריך להיות בשמחה. איך אני אהיה בשמחה? קודם כל, דבר ראשון, צא מזה. העיקר זה הנפש. העיקר זה לא הגוף. זה פרק ל"א. דבר שני, הקדוש ברוך הוא איתך. איך אתה יכול להיות עצוב? זה לא שייך. וזהו שאמר באמונתו יחיה, יחיה דייקא, כי כתחיית המתים דרך משל כך תחיה נפשו בשמחה רבה. זה כמו תחיית המתים. זה יהודי שמתבונן באחדות השם עד שהוא מרגיש שהשם נמצא איתו, זה כמו תחיית המתים. כך תחיה נפשו בש-- יש לו נפש אלוקית. לפני שהתבונן הוא היה מת. זה מה שכתוב פה. והיא שמחה כפולה ומכופלת. מה זה כפולה? שתי שמחות. מה זה מכופלת? שכל אחת מהשמחות, מהשתי שמחות, היא בעצמה כפולה גם כן. ארבע-- על איזה ארבע שמחות מדובר פה? דיברנו על שמחה אחת, לא? שהוא שמח מקרבת השם. נכון?

1:06:15 דובר 10 מצד האהבה שממלא אהבת-- לא, לא האהבה

1:06:18 דובר 13 יפה מאוד, כן. גם זה נכון וגם זה נכון.

1:06:25 דובר 10 רגע, שתיים

1:06:29 דובר 13 זה שתיים וזה שתיים. עד פה דיברנו על השתיים הראשונות. שמחה מזה שהקדוש ברוך הוא ממלא כל עלמין ושמחה מזה שהוא סובב כל עלמין. עכשיו יש את הצד השני. עד פה דובר ממה אני שמח. הקדוש ברוך הוא גם כן שמח. בשביל מה הוא ברא את העולם? בשביל שאני אאמין בו, נכון? אם עכשיו אני מאמין בו, הקדוש ברוך הוא שמח, אז אני צריך להיות שמח בזה שהקדוש ברוך הוא שמח. ממה הקדוש ברוך הוא שמח? גם בזה יש שני פרטים, הנפש הטבעית. כי מלבד שמחת הנפש המשכלת בקרבת השם ודירתו אתו עמו, אם זה מה שדיברנו עד עכשיו, אז עוד זאת תשמח בכפליים בשמחת השם וגודל נחת רוח לפניו יתברך באמונה זו דאתכפיא סטרא אחרא, שכאשר יהודי מאמין שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו, בזה הוא כופה את הסטרא אחרא וזו היא שמחת השם. ואתהפך חשוכא לנהורא, שהוא חושך הקליפות שבעולם הזה החומרי המחשיכים ומכסים על אורו יתברך עד עת קץ, כמו שכתוב קץ שם לחושך. דהיינו קץ הימין שיעביר רוח הטומאה מן הארץ ונגלה כבוד השם וראו כל בשר יחדיו, כמו שיתבאר לקמן. אני חושב שזה גם כן שבע פרקים האלה. ל' עד ל"ח, כן. ובפרט בארצות עובדי גילולים שאווירם טמא ומלא קליפות וסטרא אחרא, ואין שמחה לפניו יתברך כאורה ושמחה ביתרון אור הבא מן החושך דייקא. אז ככל שיהודי נמצא במצב יותר נמוך, במצב יותר ירוד, כמו שדיברנו שם בפרקים כ"ט-ל', שהוא מדבר שהוא לא בסדר ויש לו עבירות ויש לו עוונות ויש לו מחשבות. הוא לא מצליח להתגבר וכולי וכולי וכולי. ככל שהוא נמצא במצב יותר ירוד, ברגע שהוא מתחיל

1:08:43 דובר 13 להתבונן שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום, הקדוש ברוך הוא נמצא איתו, ההתבוננות הזאת עצמו, עצמה מוציאה אותו מהמצב שלו, מביאה אותו לשמחה עצומה, והשמחה הזאת הופכת את החושך שלו לאור.

1:09:03 דובר 11 שהוא ירוד

1:09:03 דובר 13 דיברנו, דיברנו ששמחה אמיתית מתחילה רק כשיש לאדם תשוקה, תשוקה לצאת מהמצב שלו. כל עוד הוא לא מתבונן כמה המצב שלו גרוע, לא תהיה לו אף פעם תשוקה.

1:09:27 דובר 11 אז

1:09:28 דובר 13 מזה זה מתחיל. מה? לא הדגשתי כי אצלנו זה פחות מודגש, אבל רוב היהודים לא חיים בארץ הקודש ושם האוויר טמא

1:09:41 דובר 11 יותר

1:09:42 דובר 13 יותר קשה. כן. וזהו שנאמר ישמח ישראל בעושיו. הפירוש שכל מי שהוא מזרע ישראל יש לו לשמוח בשמחת השם אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים. למה אומר הפסוק ישמח ישראל בעושיו? ישמח ישראל בעושיו. כל יהודי, כל ישראל צריך לשמוח במי? במי שעשה אותו, בקדוש ברוך הוא. נכון? מה זה בעושיו? למה לשון רבים? אה? לא הבנתי. מה הפירוש ישמח ישראל בעושיו? במי שמחים? בעושיו.

1:10:42 דובר 11 מי שורד השנה?

1:10:42 דובר 13 מי שורד השנה

1:10:44 דובר 11 ששמח כי השם

1:10:55 דובר 13 מה זה במעשיו? במעשיו של מי? מי הוא זה שעושה את המעשים?

1:11:00 דובר 11 הקדוש ברוך הוא

1:11:02 דובר 13 אז היה פה שני פירושים על השולחן. חלק אמרו מעשיו, מעשיו של האדם. חלק אמרו מעשיו, מעשיו של הקדוש ברוך הוא.

1:11:09 דובר 11 גם וגם

1:11:10 דובר 13 אה?

1:11:10 דובר 11 האדם

1:11:20 דובר 13 זה דומה, זה דומה. בסדר, נו זה בכיוון.

1:11:22 דובר 11 בכיוון של כיוון. יש

1:11:33 דובר 13 כל הקטע ה-ה-שאנחנו עוסקים בו כל סוף הפרק מדבר על ממה שאני שמח, יהודי שמח, ומה שהקדוש ברוך הוא שמח. אני שמח בשמחה שלו, נכון? על זה אנחנו מדברים, זה הנושא.

1:11:47 דובר 11 נכון

1:11:49 דובר 13 מה הקדוש ברוך הוא? הקדוש ברוך הוא עושה רק אותי?

1:11:51 דובר 11 לא

1:11:52 דובר 13 הוא עושה את כל העולם, מעשיו. אז אני שמח כשאני שמח בשמחת השם. אני לא שמח בזה שהקדוש ברוך הוא עשה אותי. אני שמח בזה שהקדוש ברוך הוא עשה את כל המעשים, עשה את כל העולם. למה? כי כשאני מתבונן ומרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי, אני מביא את כל מעשיו של הקדוש ברוך הוא לתכלית השלמות. אני פועל כשאני מרגיש שהקדוש ברוך הוא איתי ואני שמח בקרבת השם. בזה מתמלאת תכלית הבריאה. בשביל זה הוא ברא את כל המעשים. בשביל זה הוא ברא את כל העולם. ישמח ישראל בעושיו, פירוש כל מי שהוא מזר-- זאת בדיוק השאלה שאדמו"ר הזקן עונה עליה. כל מי שהוא מזרע ישראל במה הוא שמח? בשמחת השם. לא בשמחה שלי. מהי שמחת השם? שהוא שש ושמח בדירתו בתחתונים. מי עשה לו דירה בתחתונים? אני. במה עשיתי לו דירה בתחתונים? בזה שאני מאמין שהוא נמצא יחד איתי. בזה אני מביא את כל העולם, את כל מעשיו של השם לשלמות ולתכלית בריאתם, שהם בחינת עשיה גשמיית ממש. זהו שנאמר בעושיו לשון רבים, שעולם הזה הגשמי מלא קליפות וסטרא אחרא, שמצד עצמו הרי הוא נקרא רשות הרבים וטורי דפרודא. והם, כל העולם כולו, מתהפכן, מתהפך לנהורא ונעשים רשות היחיד ליחודו יתברך באמונה זאת, שכשאני מאמין שהקדוש ברוך הוא נמצא איתי, בזה אני הופך את כל החושך של העולם לאור השם. מגלה, עושה לקדוש ברוך הוא דירה בתחתונים. נו, מה יכול להיות יותר שמחה גדולה מזו? מה צריך פרק ל"ד?

1:13:59 דובר 12 אה, ל"ד זה פרק השמחה?

1:14:01 דובר 13 ל"ד זה המשך עניין השמחה. אמרנו עד ל"ד מ-

1:14:10 דובר 12 אה.

1:14:10 דובר 13 נכון. פרק ל"ד, פרק ל"ד לא מוסיף עניין חדש. הוא מטרתו להחדיר את זה טוב. ולמה? כמו שראינו כמה וכמה פעמים כשלמדנו את הפרק הזה היום... זה מאוד רוחני. נכון שלכל יהודי יש נשמה ומצד הנשמה כל אחד יכול להרגיש את זה, קרבת אלוקים. ולא רק להרגיש, אלא להרגיש באופן שזה באמת יגרום לו שמחה ובאמת יוציא אותו ממצב רוח-- אבל בסופו של דבר, אחרי האמונה ואחרי ההבנה ואחרי השמחה האמיתית, זה לא משהו שאפשר ממש להתחבר איתו. זה לא משהו שאפשר כל כך לחדור ולהתאחד איתו בשלמות, כי בסופו של דבר זה משהו מאוד, אה... זה עניין מאוד נשגב. בסופו של דבר. כן. אז קודם כל זה צריך הרבה התבוננות והרבה מאמץ והרבה זמן ולחשוב על זה שוב ושוב. ונכון שזה אפשרי, ולמה זה אפשרי? בגלל שיש לנו נשמה והיא בירושה מהאבות וחלקנו וירושתנו ואשרינו וזה אפשרי. אבל שזה יהיה בשלמות ובאמת אצל כל אחד ואחד זה עדיין קצת רחוק. בא פרק ל"ד ומראה איך אפשר להוריד את זה למטה אצל כל אחד בפשטות. חי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. חי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. חי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.