שיעורי חסידות – הרב מיכאל דורון · שיעור 50 · 57:42
לקוטי אמרים פרק ל"ב · תשפ"ה
השמע המקורי · הערך על הרב מיכאל דורון בחב"דפדיה
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:02 דובר 1 באתי אתמול, יואו וזה, נלמד עם יעלה, לא אלמד סופר.
00:05 דובר 2 בטח.
00:05 דובר 1 תגידי, לא ויתרתי אבל.
00:09 דובר 2 נו אז למה לא כתבת לי? כי עשית מאמץ. יואו.
00:15 דובר 1 ככה לחתונה. מה? מה זה? חודש אדר, יאללה זה בסדר. חודש אדר, חודש אדר זה זה מיד חודש אדר. זה בסדר.
00:34 דובר 2 שלום לכולם. יאללה, בסדר.
00:38 דובר 1 את שומעת, דינה?
00:40 דובר 2 מה קרה לך?
00:40 דובר 1 רוצה תה?
00:41 דובר 2 אה, הושיע מהר.
00:43 דובר 1 אני אומרת, בבית מכין קפה, מתעסק איתה ואז שותה משהו.
00:47 דובר 2 עוד קפה?
00:47 דובר 1 אז תשתי מים. כאילו מה טעם מקפה קר?
00:50 דובר 2 לא, הקפאין.
00:52 דובר 1 לא.
00:52 דובר 2 מתעורר מהקפאין.
00:53 דובר 1 מה?
00:54 דובר 2 זה התעוררות.
00:55 דובר 1 כן.
00:55 דובר 2 זה המטרה.
00:56 דובר 1 כן, כן.
00:57 דובר 2 אני אוהבת לשתות לאט לאט.
00:58 דובר 1 למה לאט לאט?
00:59 דובר 2 ללמוד, ללמוד. זה שם כזה.
01:01 דובר 1 זהו, ככה נהנים מזה.
01:04 דובר 2 בסדר, חגית, תעשה לו עוד כוס קפה.
01:06 דובר 9 טוב, אנח... אנחנו נלמד היום את פרק ל"ב. פרק קצר מאוד ויש בו כמה דברים מיוחדים. אולי נתחיל מ... רק לספר. לא כולם יודעים שבהוצאה לאור הראשונה של התניא, קראו לזה תניא מהדורא קמא, קמא זה ראשון, ראשונה. פרק ל"ב לא היה. זה תוספת מאוחרת. רק ש... כשהרבי הזקן כתב את התניא בכתב יד והעתיקו אחד מהשני, לא היה פרק ל"ב. היה בתניא רק חמישים ואחד פרקים. פרק ל' לא היה ופרק ל"ב לא היה. כשהרבי בא להדפיס את התניא.
02:00 דובר 2 מחוץ לדלת. רצתי אלייך, אמרתי
02:11 דובר 1 היא זרה מהרב.
02:14 דובר 2 כן.
02:16 דובר 1 איזו התרגשות, כן.
02:20 דובר 2 בוא.
02:22 דובר 1 עשיתי פה סטייק.
02:24 דובר 2 כן.
02:26 דובר 1 יש לך כוסות לסטייק?
02:29 דובר 2 כן, תודה. רגיל.
02:31 דובר 1 בסדר. חגית, מה זה תמיד?
02:36 דובר 2 לא.
02:37 דובר 1 לא.
02:40 דובר 9 סיפרנו כבר כמה פעמים שהרבי, הרבי הזקן לא רצה להדפיס את התניא. אין, לא הייתה דרכו בכך. הוא רצה שזה יהיה ב... אבל בגלל השיבושים וההעתקות והמתנגדים שהכניסו שיבושים מכוונים ועניינים של כפירה בתוך התניא, בהעתקות שלהם, לא הייתה ברירה, היה צריך להדפיס. ואז כשהרבי הזקן כבר הדפיס הוא הוסיף בתניא שני פרקים שלא היו במקור.
03:05 דובר 1 איך מצאת את הפרקים המקוריים?
03:07 דובר 9 מה? מה זה?
03:08 דובר 1 איך הפרקים המקוריים שהוא כתב נמצאים?
03:10 דובר 9 מהדורא קמא. יש ת...
03:12 דובר 1 איך זה, זה כאילו נמצא אצל הרבי?
03:17 דובר 9 יצא לאור. יש ספר שנקרא תניא מהדורא קמא.
03:21 דובר 1 לא, אבל המקוריים אני אומרת.
03:24 דובר 9 מה זאת אומרת המקוריים? מה, מה ש...
03:26 דובר 1 כן, כתבי יד.
03:28 דובר 9 יש, נדפס תניא מהדורא קמא ושם יש את הפרקים המקוריים.
03:34 דובר 1 כן, אני לא יודעת על, על ה... יש כאילו תניא שהוא קיים, ספר עצמו, או שהם הדפיסו ממנו.
03:42 דובר 9 זה ה, ה... עד הדפסת התניא, עד שהרבי הזקן הדפיס את התניא, זה לא היה בהדפסות. המהדורה הראשונה הייתה בכתב יד, מעתיקים אחד מהשני.
03:52 דובר 1 הבנתי. שוב פעם אני שואלת, הכתב יד של האדמו"ר הזקן המקורי.
03:56 דובר 9 כתב יד המקורי של האדמו"ר הזקן. אני לא יודע אם יש את הכל. ל-למעשה בדף השער של התניא מודפס, והרבנים אומרים ״פסו תמו כתבי יד״. כנראה שאין את הכל. חלק כי יש, כי יש צילומים. בסוף תמיד יש צילומים מכמה דפים.
04:11 דובר 1 כן.
04:12 דובר 9 מה יש, מה אין בדיוק לא חקרתי אף פעם, אבל אפשר...
04:24 דובר 9 והיום יש את הכל. כל מה, כל מה שיש במוסקבה היום יש את הכל באינטרנט. הכל.
04:29 דובר 1 כן, אבל המקור כאילו.
04:30 דובר 9 המקור נמצא שם. אבל אם רוצים לראות באינטרנט יש הכל. כבר צילמו הכל והכל אפשר לראות. הכל נגיש. אה, בספרייה של, של לוין, באתר של, של ברל לוין. שם יש הכל. יש כמה גרסאות והרבי גם הביא שינויי גרסאות. על כל פנים...
04:52 דובר 1 מה הרבי...
04:52 דובר 9 מה הרבי הוסיף שם ב-בהדפסה?
04:55 דובר 1 אני יכולה לבקש משהו אחר?
04:56 דובר 9 אה, פרק ל'.
04:58 דובר 1 בואי, בואי, בואי. תן שחור וחזק. פשוט...
05:02 דובר 9 אם אתם זוכרים שדיברנו פרקים כ"ט, ל', זה היה שני הפרקים ש-שהרבי הזקן מביא עצות איך לבטש את עצמו כדי קריסה לטמטום הלב. אז פרק ל' במקור כן היה במהדורא קמא, אבל זה לא היה חלק מליקוטי אמרים, זה היה חלק מאיגרת התשובה. בתחילת איגרת התשובה בפרק ג' גם כן יש שם אריכות שמדובר שאדם צריך לבטש את עצמו כחלק מעניין התשובה. וכשהרבי בא להדפיס את התניא הוא פשוט לקח שם חלק גדול מתוך פרק ג', הוציא אותו מאיגרת התשובה והכניס אותו ל-לתוך ליקוטי אמרים בעצות לטמטום הלב, לפרק ל'. ו... פרק ל"ב, בדעת תחתון אנחנו לא... הרבי לא דיבר על זה ואנחנו לא יודעים, אבל לכאורה היות וכל העניין של ה-המחלוקת נגד האדמו"ר הזקן, נגד החסידות, וזה הכל היה כרוך ב-ב-כרוך ובא מתוך עניינים של, של שנאת חינם. אז יכול להיות שזאת הסיבה שהרבי ראה נכון להדפיס את פרק ל"ב שמדבר על אהבת ישראל, אהבת חינם אפילו לרשעים, אפילו לקל שבקלים, אפילו מי שלא ראוי. אה, להדפיס את זה דווקא שיהיה מודפס כחלק מהתניא בפנים. זה זה בפשטות, בדעת תחתון, זה לא, לא מרי-- לא דברים שכתובים. יותר הרגש כזה. אה, הרבי מתייחס ל-להדפ-- להוספה הזאת המיוחדת משתי בחינות. קודם כל, מה זה עושה פה? מה עושה פרק שמדבר על אהבת ישראל באמצע התניא? מה זה קשור? התניא זה ספר של הדרכה לבינוניים. איך הוא צריך לעבוד את השם? זה לא חלק מהעניין. אז ה... אז על זה הרבי מסביר ש... פרק ל"ב הוא מסביר את המעלה של פרק ל"א. פרק ל"א, הרבי הזקן דיבר ש... אחרי שאתה מתבונן שני פרקים, אה, כ"ט ול', אתה מתבונן עד כמה מבטש
07:22 דובר 9 את עצמך ושובר את עצמך וממעיט את עצמך בעיני עצמך, יכול לבוא לידי עצבות גדולה ומתעייף. עצוב לא תוכל לעבוד את השם. אומר: אדרבה, דווקא על ידי שאדם שובר את עצמו, דווקא על ידי זה הוא יכול להגיע לשמחה אמיתית. מדוע? כי מתי יכולה להיות שמחה אמיתית? כאשר האדם מרגיש את הצער של הנשמה, הוא יכול גם להרגיש את השמחה של הנשמה. כל עוד הוא לא מרגיש עד כמה לנשמה צר לה, הוא גם לא יכול להרגיש את השמחה שיש לה בקיום המצוות. אז קודם כול אדם צריך להסביר לעצמו עד כמה הנשמה סובלת אצלו בגוף שלו בגלל, בגלל התכונות שלו, בגלל הנפש הבהמית, בגלל המעשים שהוא עשה, בגלל מה שהוא יכול לעשות ולא עשה. רק אחרי שאדם מתבונן באריכות גדולה עד כמה הנשמה שלו נמצאת בגלות וכמה היא סובלת, עכשיו הוא יחשוב: על ידי שהוא מקיים מצווה הוא מוציא אותה מהגלות. הוא יכול להרגיש את השמחה של הנשמה, ויהיה לו שמחה אמיתית. זאת אומרת, הרגשת השמחה האמיתית תלויה בצער אמיתי. אחרי שהוא הסביר את זה באריכות, אז הוא בא להגיד בפרק ל"ב מה המעלה שבזה. הוא דיבר קודם כול איך מגיעים לשמחה, ועכשיו הוא מדבר מהמעלה של השמחה. אז נכון שזה לא חלק ממש מעבודת השם, אבל זה המשך לפרק ל"א, להסביר את מעלת השמחה. זה—
08:59 דובר 10 זה פרק חשוב.
09:00 דובר 9 מה?
09:00 דובר 10 זה פרק שנכתב חשוב בתניא?
09:03 דובר 9 זה פרק חשוב ולכן אנחנו מאריכים כל כך בהקדמה.
09:06 דובר 10 זהו, כי למדנו אותו בעל פה ואני אומרת לעצמי למה דווקא את זה? אבל—
09:11 דובר 9 אז עכשיו את שומעת. זה פרק שהוסיפו אותו מאוחר וצריך להסביר מה הוא עושה פה.
09:17 דובר 10 הרב אמיר עשה שיעור לילדים וממש התלהבתי, והוא כל הזמן אמר להם: בסוף אני... בסוף איתך.
09:26 דובר 11 לא הכול. כן.
09:27 דובר 10 כן, כי זה פרק קרוב.
09:29 דובר 9 לא פרק קצר, חלק קצרים.
09:31 דובר 10 אני הגעתי עד ל—
09:32 דובר 9 לאותיות גדולות, אבל. ומעבר לכל זה, אבל הרבי, הרבי אומר שכל דבר זה בהשגחה פרטית. והיות והעניין של אהבת ישראל כתוב, הודפס בתניא בפועל בפרק ל"ב, כנראה שהעניין הזה של אהבת ישראל זה הלב של התניא. ואנחנו נראה גם בתוך הפרק, בתוכן עצמו, שבאמת אהבת, אהבת ישראל, לאהוב את השני, לאהוב אותו באמת, זה לא רק חוט השדרה שכל התורה והמצוות מסתובבים סביבו, אלא זה נקודת החיות של כל התורה והמצוות. כמו שאמר הלל הזקן, הזקן על אהבת ישראל: זאת כל התורה כולה ואידך, מה זה אידך?
10:23 דובר 10 השאר.
10:24 דובר 9 השאר. פירושא הוא. מה זה פירושא? פירוש. כל התורה כולה זה פירוש של מצוות אהבת ישראל. עכשיו זה דבר שצריך להבין אותו. איך מצוות תפילין זה פירוש של אהבת ישראל?
10:40 דובר 10 ואיך אין כל כך אהבת ישראל.
10:41 דובר 9 מה? אם הלל הזקן אמר שכל התורה כולה, כולה היא פירוש של מצוות אהבת ישראל, איך מצוות מילה זה פירוש על אהבת ישראל? איך? מה זה קשור? כן. אני אדבר על זה בהמשך. אז ה-ה-הנקודת העניין שתוסבר ב-באדם, באדם יש איברים ויש לב ומוח שמנהיגים את האיברים. כן? אז כמו שבאדם, מה ההבדל בין הלב? מה עושה הלב של האדם? מה עושה המוח של האדם? למה צריך גם לב וגם מוח?
11:23 דובר 10 הם מתקשרים.
11:25 דובר 9 מה, מה הפעולה של הלב? מה הפעולה של המוח?
11:28 דובר 10 של הרוחניות.
11:31 דובר 11 מתקשר, את אומרת?
11:32 דובר 10 מוח התבוננות.
11:34 דובר 9 מה?
11:34 דובר 10 התבוננות, הבנה.
11:37 דובר 9 נו.
11:37 דובר 10 משהו שקשור לעיניים.
11:39 דובר 11 לב מנוע, רגש.
11:42 דובר 10 מפעיל, מפעיל את ה—
11:45 דובר 9 הלב מחיה את האיברים והמוח מנהיג אותם. המוח אומר לאיברים מה לעשות, אבל אם לא יהיה לב הם לא יחיו. פשוט.
11:59 דובר 10 אבל גם אם לא יהיה מוח הם לא יחיו.
12:02 דובר 9 זה על פי הביולוגיה. אבל לא, זה התפקיד של המוח. התפקיד של המוח זה להגיד לעין: עכשיו תסתכלי לפה, עכשיו תסתכלי לפה. להגיד לאוזן: את זה אני רוצה לשמוע, את זה אני לא רוצה לשמוע. להגיד לרגליים: עכשיו תלכו, עכשיו אל תלכו ולאן תלכו. המוח מנהיג את האיברים.
12:18 דובר 10 גם בגשמיות יש דבר כזה מוות מוחי, שהלב ממשיך לפעום והגוף משותק וחוסר הכרה.
12:24 דובר 9 נכון, כתבו על זה מחקר חדש עכשיו השבוע, אבל לא לפה.
12:29 דובר 10 מחקר על מה?
12:30 דובר 9 לא.
12:31 דובר 10 מחקר רפואי?
12:32 דובר 9 כן.
12:35 דובר 10 יש הקבלה, יש הרבה מקבילים בין ה... יש הרבה מקרים שהלב עובד והמוח כבר לא.
12:43 דובר 9 יש גם מקרים, עכשיו זה מתועד מדעית, שגם המוח וגם הלב הפסיקו לעבוד ועדיין האדם חי.
12:49 דובר 10 איך הוא חי?
12:50 דובר 9 טוב.
12:51 דובר 10 זה לא מדע. קשור למחקר.
12:57 דובר 9 מחקר מעניין. בסדר. לא, לא נוגע לנו. אבל לפועל, אמר, דיברנו הרבה פעמים כשמביאים בחסידות משלים, אז לא מתייחסים ל-ל-לטכניקה, איך זה עובד באמת בפועל. איך ש... מה שאנחנו מרגישים, אנחנו מרגישים שהמוח הוא זה שמפעיל את האיברים והלב זה שמחיה. מה זה אומר בתניא? איפה המוח של התניא ואיפה הלב של התניא? מה בתניא הוא ה... מה צריך לעשות ומהי נקודת החיות של התניא?
13:37 דובר 10 פרק כ"ז?
13:39 דובר 9 אז זה הרבי גילה לנו שאהבת ישראל הוא הלב, הוא החיות של כל התניא, ובהמשך הפרק אנחנו נגלה גם למה. מה זה המוח של התניא, מה זה ה...
13:49 דובר 10 פרק כ"ח? לא כל השאר פשוט? למה לב?
13:58 דובר 9 כל השאר פשוט.
13:59 דובר 10 אה.
14:01 דובר 9 יש סיפור, יש סיפור. אני לא זוכר על מי מספרים את זה. יש לי את השם שלו כתוב איפשהו, אני צריך למצוא אותו. היה יהודי בדור הקודם, אחד מהמשפיעים המפורסמים, או אחד מהמשפיעים הפחות מפורסמים יותר נכון, אבל היה מ-מ-משפיע מפורסם, ידוע, גדול. לא זוכר את שמו כרגע, שהוא היה מאוד מונח בללמוד בעצמו תניא וגם היה כל הזמן דוחף את הבחורים שילמדו, שילמדו, שילמדו בעל פה, שידעו, שילמדו, שיבינו. ובאחת הפעמים אז הוא הציע להם שיבחנו אותו. תגידו מילה, שתיים מהתניא ואני אגיד לכם באיזה פרק זה נמצא. התחילו לשאול אותו ושאלו אותו ושאלו אותו והוא באמת, אה... מאוד קשה. אומרים לך שתי מילים בלי שום הקשר. כן, הוא יודע כל מילה מאיפה. עד שהגיעו ושאלו אותו: איפה כתוב בתניא "ואל יהי שוטה"? זוכרות כזה דבר?
14:57 דובר 10 זה עם טי"ת או עם תי"ו?
14:58 דובר 9 אה? שוטה עם טי"ת.
15:00 דובר 10 טי"ת.
15:00 דובר 9 איפה כתוב בתניא "ואל יהי שוטה"? למדנו את זה לא מזמן. אחד הפרקים האחרונים שלמדנו.
15:08 דובר 10 עם טי"ת?
15:09 דובר 9 כן.
15:09 דובר 10 אה, שהוא לא יחשוב שהוא צדיק.
15:11 דובר 9 ואל יהי שוטה לעסוק בהעלאת המידות של המחשבה זרה כנודע, כי לא נאמרו דברים ההם אלא לצדיקים. אז שאלו אותו איפה כתוב "אל יהי שוטה"? אז פה הוא לא ענה, הוא חייך, אומר: "זה כתוב בכל שורה". טוב, פרק ל"ב: "והנה על ידי קיום הדברים הנ"ל", שהיו בפרק הקודם, "להיות גופו נבזה ונמאס בעיניו, רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה", שעל ידי זה... הוא הסביר בפרק הקודם באריכות, דווקא על ידי זה אפשר להגיע לידי שמחה אמיתית, שמחה נפלאה, שמחה גדולה. "רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה. הרי זו דרך ישרה וקלה לבוא לידי קיום מצוות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל, מגדול ועד קטן". קודם כול, מה הקשר? אם אני אדע שהגוף שלי, אני ארגיש בצורה מוחשית... מה אומר? אם אני ארגיש שהגוף, שהגוף שלי הוא מאוס ונבזה ו-ו-ו-ומפריע לעבודת השם ומושך אותי לענייני העולם הזה, ואני צריך להתעלם ממנו ול-להשקיע את כל כולי בתורה ומצוות ולשמוח בשמחת הנפש, זה יגרום... מפה תהיה לי דרך ישרה וקלה לבוא לידי לאהוב כל אחד. אה? שאלה טובה. קודם כול, מה הקשר? דבר שני, מה פירוש דרך ישרה וקלה לבוא לידי קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך"? מסתתר פה עניין מאוד עמוק. כל מפרשי התורה שואלים מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו במצווה הזאת? איך התורה מצווה לאהוב את השני כמו שאני אוהב את עצמי? כשאדם אוהב את השני, למה הוא אוהב את השני? איזושהי סיבה. הוא יפה, הוא חזק, יש לו מידות טובות, יש לו כסף. יש סיבה למה אני אוהב אותו, לכן את זה אני אוהב, את זה אני לא אוהב. נכון? כן? אדם על עצמו צריך סיבה למה לאהוב
17:47 דובר 9 את עצמו?
17:49 דובר 12 לא.
17:51 דובר 9 איך אמרו חז"ל? "על כל פשעים תכסה אהבה". אדם אוהב את עצמו גם כשעושה את הדברים הכי גרועים והוא יודע שהוא עושה דברים גרועים.
17:58 דובר 12 אז מה?
17:59 דובר 9 אז מה? הוא לא רואה בזה שום פסול. הוא יכול להתבייש כשמישהו אחר רואה אותו עושה את הדברים האלה, אבל הוא בפני עצמו, "אני בסדר. מה שאני עושה זה בסדר". נכון? זה נקרא אהבה עצמית, אהבה שלא תלויה בשום סיבה. האהבה לזולת תלויה בסיבה. בטלה הסיבה, בטלה האהבה. אהבת אדם לעצמו... הוא-הוא לא... אין לה סיבה והוא לא צריך שום סיבה. הוא אוהב את עצמו כי הוא אוהב את עצמו. נכון? ממילא איך שייך... מדוע התורה מצווה אותנו דבר שהוא בלתי אפשרי? איך אני יכול לאהוב את השני כמו שאני אוהב את עצמי? אני חושב שקשה למצוא מפרשי תורה שלא התעסקו בשאלה הזאת ונתנו כל מיני תשובות מאוד מעניינות, וכולן מתחמקות בלי יוצא מן הכלל. אז רש"י כותב, מה פירוש "ואהבת לרעך כמוך"? רעך זה הקדוש ברוך הוא. צריך לאהוב את הקדוש ברוך הוא. את הקדוש ברוך הוא אני יכול לאהוב כמו שאני אוהב את עצמי.
19:16 דובר 12 זה רש"י?
19:17 דובר 9 כן. אה, יש מפרשים אחרים שאומרים ש... אה, מה פירוש "ואהבת לרעך כמוך"? תתנהג לשני כמו שאתה מתנהג לעצמך. לא בלב, לא שתרגיש כלפיו אהבה. זה אי אפשר. כמו שאתה לעצמך מתנהג עם הכסף שלך, תתנהג ככה עם הכסף של השני. כן, וכן הלאה. כן? כמו שאתה לא אוהב שיצעקו עליך, אל תצעק על השני.
19:45 דובר 12 מה ששנוא עליך.
19:46 דובר 9 מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. כן, ויש מפרשים הסברים. יש עוד כמה וכמה וכמה הסברים מה התורה ש... מה-מה-מה הציווי פה? כי לאהוב את השני כמו שאני אוהב את עצמי, זה-זה-זה מאז ומתמיד היה ברור שזה בלתי אפשרי. כן? בא אדמו"ר הזקן ומה הוא אומר פה? שעל ידי מה שאנחנו למדנו בפרק הקודם, שיהיה הגוף נמאס והשמחה תהיה שמחת הנפש, זו דרך ישרה, לא סתם דרך לבוא לאהבת השם, דרך ישרה וקלה לבוא לקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" לכל נפש בישראל. טוב, הוא מדבר כפשוטו. שיש אפשרות לכל אחד לאהוב את השני כמו שהוא אוהב את עצמו, אהבה עצמית בלי שום סיבה את השני. איך? על ידי שתחשוב, תתבונן מה שלמדנו בפרק הקודם. נו, עכשיו זה כבר יותר מובן. זה נראה פחות מובן. נכון? אז הוא מסביר. "כי מאחר..." הוא מביא שלוש סיבות. קודם כול, "מאחר שגופו נמאס ומתועב אצלו, והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים". מה העיקר אצלו? הנפש. אדם שאצלו העיקר הנפש, לא הגוף. איך הוא יסתכל על היהודי השני?
21:28 דובר 13 כשהוא מסתכל על הנפש שלו?
21:29 דובר 9 על הנפש של השני. אדם שענייני הגוף לא חשובים לו, אז גם כשאת מסתכלת על יהודי שני, את לא תסתכלי עליו מצד הגוף שלו. את תסתכלי מצד הנשמה שלו. נכון?
21:41 דובר 13 כן.
21:43 דובר 9 מה הנשמה של השני? שורשה באלקים חיים. איפה השורש של הנשמה שלי? גם כן באלקים חיים. נכון? למדנו כמה פעמים מה ההבדל בין שם הוי' לשם אלקים.
22:03 דובר 13 כן.
22:05 דובר 9 זוכרות שלמדנו דברים כאלה? שם הוי' זה, זה נקרא אחדות. כן, האור האלוקי ששם הכול באחדות פשוטה, השם מעל העולמות. ואלקים זה השורש של הצמצום, של הדינים, של הגבורות. נכון? למדנו כמה פעמים. הוי' זה אחדות ואלקים זה צמצום, התחלקות, פרטים. אז שורש של נשמות ישראל יש לה... אחד יש לו נשמה של איש ואחד נשמה של אישה, נשמות גבוהות ונשמות נמוכות, נשמות מהעולם הזה, מהעולם הזה, נשמות שיש בהן יותר לב או יותר ש... יש התחלקות בנשמות. כתוב בפרק ב' שיש רבבות, אה, מיני חילוקי דרגות בנשמות. מאיפה זה מגיע? זה מגיע מאלקים חיים. נו, אז אם אצלי העיקר זה הנשמה והנשמה גם שלי וגם שלו שורשם באלקים חיים, מי אומר שהנשמה שלי יותר גבוהה משלו? הרי למדנו שם בסוף פרק ב', אם אתן זוכרות, שיכול להיות מצב ש... של אדם, גם אדם... לפעמים, אה, אה, נשמה גדולה וגבוהה יורדת להיות בנו של אדם שפל ונבזה. וכו', זה סוף פרק ב'. זוכרות מילים כאלה? זוכרות או לא זוכרות? כן. נו, אז יכול להיות אדם שמצד הגוף שלו והכישרונות שלו ואיך שהוא נראה, והוא נראה, איך אומרים, אה, נראה בקרשים או יותר גרוע מזה, נראה הרבה הרבה פחות מעניין, אין לו את הכישרונות שלי ו-ויש לו מידות לא טובות, אני לא יודע מה עוד. הוא גם כן רשע ו-ו-וגם אין לו כסף והוא גם מכוער. הנשמה שלו יותר גבוהה מהנשמה שלי. אם אני מסתכל על היהודי השני מצד הנשמה, כי אצלי העיקר זה הנשמה. למה אצלי העיקר הנשמה? כי עכשיו למדתי פרק כ"ט, ל', ל"א, ואני כבר מוחשי אצלי שהגוף הוא אין ואפס והעיקר זה רק הנשמה, הנשמה, אבל
24:02 דובר 9 אולי הנשמה שלו יותר גבוהה משלי.
24:06 דובר 13 בדיוק היה אצל הרבי מי שסיפר לנו סיפור על המילים האלה של "מי יודע". יש סיפור עם אדמו"ר הריי"צ שאספו בשבילו כסף לקנות מזגן בשנים האחרונות, כי היו לו בעיות, כאילו שהיה צריך לאוורר או משהו בסגנון, ואז הוא אמר, הרבי שלנו, שהוא לא רוצה שזה יהיה מכספי צדקה. אז הרבי אמר את זה לחסידים, והיו שני חסידים שהלכו לאיזו אישה אחת וביקשו ממנה שתתרום, והיא לא, לא הייתה שם אות ראשי תיבות ווואוקיי, היא אמרה להם ש"אוקיי, זה בסדר", והיא בסוף שילמה להם את כל הסכום של המזגן. לא זוכרת כמה הוא, עשר אלף דולר או מאה אלף דולר או משהו, כאילו סכום שפעם זה היה כמו לקנות דירה בערך. והיא שילמה ממש את כל הסכום של המזגן, ואחרי כמה זמן, אה, הגיעה לרבי הריי"צ ליחידות, והרבי הריי"צ קם לכבודה. ואז, אה, היא אמרה לרבי הריי"צ כאילו, "מה, אני אישה שאוכלת טרפות? אני כאילו לא... אני לא עושה שום דבר. מה? למה קמת לכבודי?" אז הרבי הריי"צ אמר לה, "מי יודע?" אז כאילו מזה לקחו את ה...
25:12 דובר 14 הסיפור עם מזגן מוזר. אני חושב שאז עוד לא המציאו את המזגנים, אבל...
25:16 דובר 13 שהנפש שלה היא טובה. כי הנפש.
25:18 דובר 15 בדיוק.
25:20 דובר 9 אנחנו לא יודעים. אז קוד... אז אומר אדמו"ר הזקן שלושה... אנחנו עכשיו מחפשים מה הקשר בין זה שיהיה אצלנו מוחשי שהגוף נבזה והעיקר הנשמה לבין אהבת ישראל. אומר אדמו"ר הזקן, קודם כול, ד... ראש... דבר ראשון, אם אתה לא מחשיב את הגוף, מחשיב רק את עניין הנשמה, מצד הנשמה יכול להיות שחבר שלך הנשמה שלו יותר גבוהה משלך. אתה לא יודע. זה דבר ראשון. דבר שני, ובשגם, גם עניין נוסף. כולן מתאימות. מתאימות זה כבר יותר מאשר אני לא יודע. כי נכון, אולי הנשמה שלו יותר גבוהה משלי, אבל אולי הנשמה שלי יותר גבוהה משלו. זה גם יכול להיות, נכון? אז אולי זאת לא סיבה לאהוב אותו. אומר, כן, אבל כמו שבגוף כל האיברים מתאימים אחד לשני וכל האיברים יונקים אחד מהשני ונותנים ומקבלים אחד מהשני, וגם הראש מקבל מהרגל וכן הלאה. כן? אז גם אפילו לו, לו יצויר, כן? אפילו אם באמת אתה צודק והנשמה שלך יותר גבוהה משל השני, עדיין אתה צריך את השני ובלי השני לך חסרה שלמות. איך אתה יכול? כן. הרי לא, לו יצויר ש... המשל שמביאים על זה תמיד, זה לא משל מהחסידות, זה עוד הרבה לפני החסידות, בספרי מוסר, שכשמדברים על אהבת ישראל, שחז"ל כבר אמרו שכל ישראל הם כמו גוף אחד, כן? מה זה כמו גוף אחד? אז כמו שאדם בטעות חותך את ה... את ה... את ה... מחזיק סכין וחותך לו את היד השנייה, אז הוא לא ייקח את הסכין עכשיו ביד השנייה ויחתוך את היד השנייה בעונש. נכון? למה? ז... ז... זאת הגוף. זה טעות. הרי זה ברור שלא עושים את זה בכוונה. אז אם אני מרגיש כלפי השני את הנשמה,
27:24 דובר 9 אני מתייחס לנשמה שלו, אז זה לא רק שיכול להיות שהוא יותר ממני. אפילו אם הוא פחות ממני, בכל מקרה הוא חלק ממני ואני חלק ממנו. אנחנו, אנחנו עניין אחד. הגוף שלנו נמצא בשני מקומות, אבל אנחנו דבר אחד. איך אני יכול לפגוע את, את השני שזה אני? אדם לא יכול לפגוע את עצמו. כן? אחר כך הוא מביא עוד עניין יותר מזה. לא רק כולן מתאימות, אלא יותר מזה. אב אחד לכולנה. אב, אנחנו אומרים, בכלל בחסידות מדברים ששם הוי"ה ושם אלוקים זה כמו זכר ונקבה, איש ואישה. אז אם שורש של הנשמות הוא באלוקים חיים, ואלוקים זה בחינת האישה, נקבה, מקבל משם הוי"ה. אז איך אומרים שאב אחד לכולנה? זאת אומרת, מפה משמע ששורש הנשמות הוא בשם הוי"ה ולא בשם אלוקים. מבינות מה אני שואל? שומעות את השאלה? כן. פעם אומרים שבתחילה, תחילת הפסוק, בתחילת המשפט. הרי זה כאן אמר שהשורש של הנשמות באלוקים חיים ופתאום הוא אומר שאב אחד לכולנה, משם הוי"ה שורשם. אז תסבירו פשוט ש... ישנה הנשמה כמו שנמצאת בפועל בגוף. זה כבר נשמה שהיא ממש יש לה צורה של נשמה. ישנו השורש של הנשמות, זה באמת באלוקים חיים. ישנו השורש של השורש, שזה בשם הוי"ה. ישנו גם מעלה מעלה יותר של נשמה. תלוי איזה שורש. כן. אז מצד השורש של שורש של נשמות, זאת אומרת הנשמות כמו שהן נעוצות בשם הוי"ה שלמעלה משם אלוקים, אז הן לא רק כולן מאותו מקור, והן לא רק מתאימות, אלא אב אחד לכולנה. כמו, כמו הילדים, הטיפה שנמצאת במוח האב לפני הלידה, שזה כלול, כלול, כלול באב עצמו. אז מצד הנשמות, כמו שהן כלולות בעצם
30:04 דובר 9 האלוקות באב אחד בשם הוי"ה, אז זה גם לא שיש כמה שמתאימות אחת לשנייה, זה אחד, נשמה, זה אחד ממש. ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש. אחים לא מצד... הוא אומר פה אחים לא, לא. הוא אומר פה אחים לא כמו בפירוש הפשוט אנחנו אומרים אחים. לזוג הורים נולדים כמה ילדים, כמה אחים. לא, אחים פה זה בשם המושאל, אחים ממש, הכוונה שהן מאוחדות ממש, שהן לא שני דברים נפרדים, אלא נשמה בשורשה. הנשמות של כולנו זה נשמה אחת, אחת ויחידה, אחת ממש. מצד שורש נפשם בה' אחד. רק שהגופים מחולקים, אבל הנשמה היא נשמה אחת. אז איך אני יכול לשנוא נשמה של השני? זה לא של השני, זה נשמה שלי. אלא מה? אם אצלי הגוף הוא העיקר, אז אני מסתכל על השני, אני רואה את הגוף שלו, אני רואה את ההתנהגות שלו, אני רואה את הנפש הבהמית שלו. מצד זה באמת אנחנו מחולקים, אבל אם אני מבטל אצל עצמי, אני מבין ומפנים עד שזה נהיה מוחשי. אני מרגיש את התיעוב של הגוף ועד כמה שהגוף מפריע לקדושה ועד כמה שהוא מזיק ומציק ומכניס את הנפש האלוקית לגלות. ואני מרגיש את זה וזה כואב לי. אז גם לגוף של השני אני מתייחס אותו דבר. ממילא אני מתייחס לשני רק מצד הנשמה, מצד הנשמה. איך אני יכול לשנוא אותו? אנח... ואז, ברגע שהאדם מתייחס לשני מצד הנשמה, זה לא שני, זה אני בעצמי. וכשאם השני זה אני בעצמי, זה לא רק חלק ממני, זה אני ממש. אז אני גם אוהב אותו כמו שאני אוהב את עצמי ממש. רק מה צריך לעשות? אז למה זה? למה הוא קורא לזה
32:11 דובר 9 דרך ישרה וקלה? זה לא דרך ש-- זה לא. זה לא כל כך קל להגיע לכזו הרגשה. למה הוא קורא לזה דרך ישרה וקלה? להגיע להרגשה כזו שהגוף מתועב ומאוס זה לא קל. בשביל זה צריך את שני הפרקים הקודמים, וזו עבודה קשה, יגיעה קשה. אבל אחרי שהצלחת לפעול בעצמך, שאתה באמת מרגיש שהגוף שלך מאוס ומתועב ומשוקץ, שאתה באמת מרגיש את זה, אז מפה והלאה להגיע לאהבת ישראל זה כבר ישר וקל. ולכן העושים גופם עיקר ונפשם טפילה, באמת אי אפשר להיות אהבה ואחווה אמיתית ביניהם, אלא רק אהבה תלויה בדבר לבדה. וזאת הסיבה שכל המפרשים בכל הדורות התקשו בזה. וזהו שאמר... ועל פי מה שהסברנו פה עכשיו מובן מה שאמר הלל הזקן על קיום מצווה זו: זהו כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא זיל גמור. מה הקשר לזה? איך? איך זה מסביר את זה? מרגישות שיש פה עוד מה-- התחלה של מהלך חדש? כן? בהתחלה הוא אמר שעל ידי שאדם מתבונן בהבדל שבין תיעוב הגוף לקדושת הנשמה, זה מביא אותו לשמחה. השמחה הזאת, מה תהיה השמחה שלו? השמחה שלו תהיה בצאת הנפש ממאסר הגוף. זה דרך ישרה וקלה לבוא לידי מצוות ואהבת לרעך כמוך. נכון? עכשיו הוא אומר: או, מה זה מצוות ואהבת לרעך כמוך? זה השורש של כל התורה כולה. כאילו התקדמנו עוד שלב. איך זה השורש של כל התורה כולה? כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגביה ולהעלות הנפש על הגוף. בשביל מה? בשביל מה יש תורה ומצוות? הנשמה צריכה תורה ומצוות? הנשמה, בשביל להרגיש את הקדוש ברוך הוא, להידבק בקדוש ברוך הוא, לראות את האלוקות, היא צריכה?
34:42 דובר 16 כן.
34:42 דובר 9 היא לא צריכה.
34:43 דובר 16 למה לא?
34:45 דובר 9 כי הנשמה כמו שהיא למעלה באוצר הנשמות. איך כתוב? איך אומר אליהו הנביא? "חי ה' אשר עמדתי לפניו". היא דבוקה באלוקות ורואה אלוקות, והיא לא צריכה את הגוף. כשאנו מורידים את הנשמה לתוך הגוף, הגוף מכסה ומסתיר ומעלים, אבל הוא מכסה ומסתיר ומעלים, היא עצמה נשארה כמו קודם. אצלה אין שום הבדל. הנשמה רוצה את הקדוש ברוך הוא. היא רוצה את הקדושה. היא רוצה רק את האלוקות. יש עכשיו מישהו שמפריע. קודם לא היה מישהו שמפריע לה ועכשיו יש מישהו שמפריע לה. מה התכלית של התורה והמצוות? לג-- להסיר את ההעלם והסתר של הגוף ולגלות את הנשמה. נכון או לא? זה כולם יודעים. זה לא, זה לא חידוש. זה לא חידוש של החסידות. תורה ומצוות באות כדי לגלות את הנשמה. אדם כמו שהוא נולד ככה, אפילו יהודי כמו שהוא נולד, אם הוא לא מקבל חינוך ולא מקבל שום... שומר תורה ומצוות, אתה-אתה, הנשמה שלו לא-לא בגילוי. אחרים לא מרגישים אותה וגם הוא לא מרגיש אותה. על ידי שאדם לומד תורה ומקיים מצוות, הנשמה שלו מתגלה. מה פירוש מתגלה? מתגברת על הגוף ועולה מעל הגוף עד שמתגלה מאה אחוז. עכשיו רואים אותו, רואים שהוא יהודי. כן? אז אם כל התורה והמצוות... וזה מתבטא בכל מצווה. למה הקדוש ברוך הוא נתן לנו תרי"ג מצוות? היות ויש לנו תרי"ג איברים, רמ"ח איברים ושס"ה גידים, אז כל מצווה שאדם מקיים, עכשיו הנשמה שלו מתגברת על החלק הזה של הגוף. עכשיו הנשמה שלו מתגברת על החלק הזה של הגוף. כן? הוא נניח נ-נ-נתן צדקה עם היד, עכשיו היד, ה-ה-הנשמה התגברה על היד, התגלתה פה הקדושה. ללמוד תורה, התגלה בו מוח הקדושה וכן הלאה. הולך לדבר
36:41 דובר 9 מצווה ברגליים. כל התורה והמצוות עניינם זה להעלות ולהגביר את הנפש על הגוף. כן? איך מגיעים לאהבת ישראל? שמגבירים את הנפש על הגוף. נכון? אז יוצא שבה-- הדרך להגיע לאהבת ישראל היא בעצם ה-הקיום, ה-הנקודה הפנימית שכל התורה והמצוות שואפים לשם. רק שכל התורה והמצוות, וכל מצווה זה עניין פרטי, ואהבת ישראל היא באמת הנקודה הפנימית, התוכן של כל התורה והמצוות. והרבי הזקן מוסיף שיסוד ושורש כל התורה לא סתם להגביה ולהעלות הלב-- הנפש על הגוף, אלא להגביה ולהעלות אותו מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל עלמין. בלשון שהשתמשנו קודם, לא רק עד לאלוקים חיים אלא עד לשם הוי'. וגם עוד עניין בתורה ומצוות, מה עוד-- בשביל מה עוד יש תורה ומצוות? להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל, כמו שהתבאר לקמן, דהיינו במקור נשמות כל ישראל למהוי אחד באחד דווקא. נלמד את זה באריכות בהמשך, מיד אחרי הפרקים האלה שעוסקים באהבת ישראל ובשמחה. בשביל מה הקדוש ברוך הוא...? זאת שאלה. מה אמרנו קודם? הנשמה כמו שהיא למעלה היא קדושה ודבוקה באלוקים חיים ורואה אלוקות ומרגישה וטוב לה ומתענגת על ה'. מה הקדוש ברוך הוא עשה? הוריד אותה למטה לתוך הגוף, עכשיו הגוף מ-מפריע, מסתיר, מעלים. מה התפקיד שלך? התפקיד שלך להג-- להגביר, להתגבר על הגוף. בשביל מה? היה לה טוב למעלה, הייתה דבוקה למעלה, תשאיר אותה למעלה. מה אתה מוריד אותה למטה כדי שתעלה למעלה? תשאיר אותה למעלה וזהו. מה התכלית? בשביל מה? כן? אז מוסבר אחר כך בפרקים הבאים שתכלית כל התורה והמצוות זה לא רק להעלות ולהגביה את הנפש על הגוף, אלא להעלות, את-- להגביה את הנפש על הגוף כדי להוריד את הקדוש ברוך הוא למטה לתוך
39:20 דובר 9 הגוף. אולי, אולי, אה... לא כל-- אה?
39:33 דובר 3 יפה.
39:33 דובר 9 נוסיף עוד כמה מילים שיהיה יותר ברור אולי. זה נשמע לי כזה קצת באוויר. יש ב-בכלל, הרבה פעמים הזכרנו את המושג שהקדוש ברוך הוא בורא את העולם, אז יש-- הוא בורא אותו בשני, בשתי אופנים, שתי דרכים: יש אור הממלא כל עלמין ואור הסובב כל עלמין. נכון דיברנו על זה המון פעמים? כן או לא? מה ההבדל בין אור הממלא ואור הסובב? אור הממלא זה אור שהוא מוגבל לפי ערך העולמות, ואור הסובב זה אלוקות שהיא כל כך נעלית שהיא לא יכולה להתגלות בתוך העולמות. כן? מה התכלית? התכלית שהקדוש ברוך הוא רוצה, נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים. מי זה לו יתברך? מי זה הוא בעצמו? אור הסובב. התכלית של הבריאה היא שגם פה בעולם התחתון יתגלה האור הסובב כל עלמין. האור שמצד עצמו נעלה מהעולמות עד כדי כך שהוא לא יכול להתגלות, שעל ידי העבודה של ישראל הוא כן יתגלה. כן? זה תכלית בריאת העולם. בלשון חז"ל זה נקרא ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. קודשא בריך הוא זה הקדוש ברוך הוא, זה האור הסובב כל עלמין, ושכינתיה, השכינה זה כנסת ישראל, שורש נשמות ישראל, זה האור הממלא כל עלמין. ותכלית הבריאה היא שהאור הסובב יחדור ויתלבש ויתגלה בתוך האור הממלא.
41:11 דובר 4 זה כתוב בתפילה?
41:13 דובר 9 מממ?
41:13 דובר 4 בתפילה זה כתוב שם ב... ב-ו', ב-ו', ב-ו'.
41:19 דובר 5 מה זה?
41:20 דובר 4 עד כמה אני.
41:23 דובר 5 מה?
41:23 דובר 9 לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. עם זה אנחנו מתחילים את התפילה. את מתפללת בסידור תהילת השם, אז את רואה את זה רק פעם אחת. אבל בסידורים הספרדים זה כתוב לפני כל מצווה. אצל ספרדים אומרים את זה לפני כל מצווה. בחב"ד נוהגים להגיד את זה פעם אחת בשביל כל היום, אבל התוכן של, של זה זה באמת שזה התוכן של כל מצווה ומצווה. לייחד, לחבר את האור הסובב עם האור הממלא. לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, ליחדא קודשא בריך הוא ושכינתיה. זה בדיוק מה שאומרים. כן? איך עושים את זה? אז קודם כל צריך לה-להעלות ולהגביה את הנפש של הגוף, שהאור הממלא, הנשמה, תתעלה למקורה ושורשה, ולא רק למקורה ושורשה הראשון באלוקים חיים, אלא למקורה ושורשה, שאב אחד לכולנה, ואז משם היא תוכל להוריד חזרה למטה ולגלות פה למטה את ה-- את האור של אב אחד לכולנה, את האור של קודשא בריך הוא, לי-לייחד אותו פה למטה בתחתונים. אז בתורה ומצוות יש שתי, ש-שני כיוונים. זה דבר אחד. אדם בשביל לחיות, אדם בשביל לחיות צריך לנשום, נכון? לנשום צריך להכניס ולהוציא, להכניס ולהוציא. הלב בשביל לדחוף את הדם צריך לשאוב ולדחוף, לשאוב ולדחוף. נכון? כל תנועה של חיות זה תנועה. זה בנוי משתי תנועות, רצוא ושוב. חיות, חיים. כל מושג של חיים תלוי בשתי תנועות, רצוא ושוב. גם העולם הזה הגשמי. איך שהקדוש ברוך הוא מחיה את העולם זה גם תלוי בתנועה של רצוא ושוב. איזה תנועה של רצוא ושוב? התנועה של יהודי לצאת מהגוף ולהידבק למעלה. תנועה של רצוא, תפילה, תורה, ואחר כך קיום מצוות להמשיך
43:39 דובר 9 להוריד את זה חזרה למטה, את האור העליון. וזה מה שהוא אומר פה. שהעניין השני בתורה ומצוות זה גם להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בכנסת ישראל כמו שדיברנו על זה לקמן, דהיינו מקור נשמות כל ישראל, למהוי אחד באחד דווקא, ולא כשיש פירוד חס ושלום בין נשמות, דקודשא בריך הוא לא שריא באתר פגים. כמו שאי אפשר לשים משקה בכוס פגום. למה? זה יישפך. אם יהודי אחד לא אוהב את היהודי השני, הוא פוגם באחדות. אם הוא פוגם באחדות, יש חור בכלי, והקדוש ברוך הוא, כמה מצוות שהוא לא יעשה, אין לזה, זה לא כלי, לא יכול ל-ל-לחדור למטה. אז כל התורה והקיום של התורה ומצוות, תכלית הקיום של, של העולם תלויה באהבת ישראל, וכמו שכתוב: ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך. כשמאוחדים אז יכולה להיות ברכה. אם לא מאוחדים, אין כלי. וכמו שכתוב במקום אחר באריכות. אז עד פה הקטע-- החלק הראשון של הפרק, החלק הראשון של הפרק הרבי מסביר שאהבת ישראל היא הלב, החיות של כל-- לא רק של התניא, אלא של כל התורה והמצוות, גם מבחינת רצוא וגם מבחינת שוב. והדרך להגיע לאהבת ישראל אמיתית, לאהוב את השני בלב כמו שאני אוהב את עצמי, זה כן אפשרי. איך? על ידי שהוא יעשה, י-י-יתבונן כמה גופו נמאס ומתועב, והעיקר זה רק שמחתו תהיה שמחת הנפש לבדה. כן? עכשיו יש פה איזושהי בעיה. מה הבעיה? הבעיה שחז"ל אמרו, כתוב בגמרא, שאדם שרואה את חברו שחטא מצווה לשנוא אותו. מה עושים עם זה? מה למדנו עד עכשיו? זה, זה חז"ל אמרו. כן? אז ממילא הרבי כן מוכרח להתייחס לעניין הזה, כי זה בעצם כאילו סותר לנו, שומט את הבסיס
46:06 דובר 9 מתחת לכל ההסבר. אז מפה עד סוף הפרק הרבי מתעסק מתי באמת יש מצווה לשנוא. בוא נראה את זה. נראה את זה בזריזות. מה שכתוב בגמרא, שמי שרואה בחברו שחטא מצווה לשנוא אותו, ולא רק הוא בעצמו, גם לומר לרבו שישנא אותו. אתה ראית את חברך עושה עבירה? תגיד ל-ל-לרב שלך שגם הוא ישנא אותו. כתוב בגמרא, זה הלכה. היינו חברו. כשהגמרא אומרת חברו היא מתכוונת חברו בתורה ומצוות. אז קודם כל אדם שהוא לא שומר מצוות אסור לשנוא אותו. מותר לשנוא, מצווה לשנוא רק יהודי כזה שהוא שומר מצוות כמוך ועושה עבירה. אם הוא לא שומר מצוות אין מצווה לשנוא. את המצווה לשנוא קודם כל רק את החרדים.
47:08 דובר 6 הם מקיימים את זה יופי. וואי וואי.
47:11 דובר 9 רגע, רגע, יהיו עוד הסתייגויות. קודם כול הורדנו... ק-- הייתה, השאלה הייתה איך כתוב בגמרא מ-מותר ל-- שמצווה לשנוא. אז קודם כול, כל אלה שהם לא שומרים מצוות או לא מהדרים במצוות, הורדנו אותם. בסדר? עליהם לא מדברים. אותם כבר אסור לשנוא. הלאה. חברו בתורה ומצוות, וכבר קיים בו מצוות הוכח תוכיח את עמיתך. אם אתה רואה את החבר שלך שעשה עבירה ו... קודם כול, מתי מותר לשנוא אותו? רק אם אתה רואה אותו שעשה עבירה על תורה. לא אם הוא לא מתנהג יפה. זו לא סיבה. מותר לשנוא את השני אך ורק אם אתה בעיניים שלך ראית אותו עושה עבירה. זו הסיבה היחידה שמותר לשנוא. א. הוא צריך להיות חרדי. ב. רק מהסיבה הזאת. ג. רק אם אתה קיימת בו הוכח תוכיח את עמיתך. אם לא הוכחת אותו, אולי הוא שוגג? אולי הוא לא מזיד. אם הוא לא מזיד, על מה אתה שונא אותו? על מה שהוא עשה משהו בטעות? רק אם אתה הוכחת כמה פעמים עד שהוא צעק עליך "לא מעניין אותי התורה והמצוות", אז אוקיי, עכשיו תשנא אותו. הוא במזיד עושה. הוא נגד הקדוש ברוך הוא במזיד. בסדר, אבל כל עוד לא הוכחת אותו אין לך ראיה שמותר לשנוא אותו. עם שאתך בתורה ומצוות, ואף על פי כן, אחרי שהוכחת אותו לא שב מחטאו, כמו שכתוב בספר חרדים. אוקיי, בסדר, אבל מי שאינו חברו, הוא לא כל כך שומר תורה ומצוות או פחות מהדר ממך, ומלבד זה הוא גם לא מקורב אצלו. יכול להיות מציאות כזאת של אדם שעל פי דין באמת צריך לשנוא אותו. אבל אנחנו לא חברים. לא מדברים ככה ביום יום.
49:16 דובר 9 הדעות שלנו לא קרובות אחד לשני. ממילא אם אני אוכיח אותו, הוא לא יקבל מה שאני אומר, נכון? יש כזה דבר. יש מציאות כזאת של אדם שאני יודע שאין לי מה לדבר איתו כי הוא לא יקבל את הדברים שלי. נכון? יש כזה דבר. אז אם יש אחד כזה, אז גם כשאני אוכיח אותו הרי אני יודע מראש שהוא לא יקבל את הדברים שלי, נכון? נו, אז מה יש לי להוכיח אותו? אז אין לי מה להוכיח אותו, אז אני גם לא יכול לשנוא אותו, נכון? עכשיו בואו ניקח לצד השני. יש אחד כזה שהוא באמת, אה, חבר טוב שלי. כן, דעותינו קרובות וזה, אבל אני יודע שהוא לא כזה מהדר במצוות. מה יש לי להוכיח אותו? אני הרי מכיר אותו, נכון? הוא לא עושה את ה... הוא לא עושה בדווקא, קשה לו. הוא לא הולך בעיקרון נגד הקדוש ברוך הוא. קשה לו. כן? אז גם כן, אין לי מה להוכיח אותו. אז כבר צמצמנו מאוד, מאוד את ה-- את מי מצווה לשנוא. והנה אז כן, על מי שאינו חברו ואינו מקורב אצלו, על זה אומר הלל הזקן: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום וכולי, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. אדרבה, אם יש אחד כזה, או שהוא לא שומר מצוות כמוך, או שהוא לא חבר שלך ובדברי תוכחה לא שייך להשפיע עליו, אז הדרך זה אדרבה לא לשנוא אותו, אלא בדיוק הפוך, לאהוב אותו יותר. אולי על ידי דברי קירוב אתה צריך לקרב אותו. לומר שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא, צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה'. מה
51:01 דובר 9 יעזור לך להוכיח אותו? והן לא, נגיד שניסית אבל לא הצלחת, לא הפסיד שכר מצוות אהבת ריעים. אתה לא-לא-לא מפסיד שום דבר מלנסות ל-ל-לדבר טוב ליהודי. אז מה נשארנו? נשארנו עם כזה שהוא מצווה לשנוא אותו. אין מה לעשות, אין איפה לברוח. הוא גם חרדי, הוא גם חבר שלי. גם ראיתי אותו בעיניים עושה עבירה וגם הוכחתי אותו ואמר לי: במזיד אני בדווקא הולך נגד הקדוש ברוך הוא. אחד כזה אין ברירה, אני חייב לשנוא אותו, כן? אין מה לעשות. אומר אדמו"ר הזקן: לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא. גם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעוונותיהם, שאותם באמת מצווה לשנוא, נכון, מצווה לאהבם גם כן. איך אפשר מישהו גם לשנוא אותו וגם לאהוב אותו?
52:05 דובר 7 מהילדים שלנו.
52:07 דובר 9 בדיוק. ושתיהן הן אמת. שנאה מצד הרע שבהם, אהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם, שהוא ניצוץ אלוקות שבתוכם, המחיה נפשם האלוקית. ויותר מזה, גם לעורר רחמים בליבו עליה. אם אתה רואה יהודי כזה שהוא במזיד הולך חלילה ש... לא יודע, משהו כזה במזיד, יותר מאשר אתה צריך לשנוא אותו, צריך לרחם עליו. מסכן, מסכן בן אדם. מסכנה הנשמה שלו. כי היא, הנשמה שלו, בבחינת גלות בתוך הרע מסיטרא אחרא הגובר עליה ברשעים, והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת את האהבה. כנודע ממה שכתוב: ליעקב אשר פדה את אברהם. מתי יעקב פדה את אברהם? הזינו? מממ? מכירות?
53:12 דובר 7 מי?
53:13 דובר 9 יש פסוק כזה בספר ישעיהו, נדמה לי. "יעקב אשר פדה את אברהם". ממ? הפסוק אומר: "כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם". אז הפשט של הפסוק זה כה אמר ה' אל בית יעקב. ה' אומר לבית יעקב, הוא מספר להם שהוא, הקדוש ברוך הוא, פדה את אברהם. אבל בחסידות מצוטט הרבה פעמים רק המילים האלה במשמעות הזאת. כאילו מוציאים את הפסוק מהקשרו ואומרים שיעקב פודה את אברהם, כי ברוחניות יעקב, בחינת הרחמים, פודה, מוציא את אברהם, בחינת החסד, מהגלות. מוסיף בסוגריים: ולא אמר דוד המלך עליו השלום "תכלית שנאה שנאתים" ש-- יש, לדוד המלך היו לו חבר'ה כאלה ש-ש-שהוא באמת שנא אותם. על זה אמר דוד המלך על מי? רק על המינים והאפיקורסים, שעליהם שאין להם חלק באלוקי ישראל, כדאיתא בגמרא ריש פרק ט"ז בשבת. שיש אדם כזה שהוא נולד בבית של שומרי מצוות וקיבל חינוך טוב, ואחר כך כשהוא גדל כפר מדעתו, והוא בעצמו בדעתו הרעה החליט שהקדוש ברוך הוא לא קיים, שהנביא לא קיים. לא מדברים על אחד כזה שהפסיק ל-- שהפסיק לשמור מצוות כי-כי-כי נמאס לו. לא, לא, לא, לא זה מדובר. כן? יש הרבה כאלה שגדלו בבית של שומרי מצוות והפסיקו לשמור מצוות. אז מה? אז לכן הם אפיקורסים? הם מינים? הם לא מאמינים בקדוש ברוך הוא? הם לא שומרים מצוות כי-כי-כי זה עול וזה קשה וכל העולם וכן הלאה. כן? קשה להם, לא נוח להם. מין לשנוא זה אחד שכפר מדעתו. ה-ה-הרבי אומר שבדור של-- בדורות שלנו כבר אין כאלה.
55:36 דובר 7 שיש להם בעיות בבית, מבינה?
55:37 דובר 9 ממ? כל מיני סיבות שונות ומשונות שמקשות עליהם את החיים, מקשות על שמירת המצוות, ו... זה סיבות, אה, פסיכולוגיות. זה לא סיבות עקרוניות. הוא לא הולך באופן עקרוני נגד... למרוד, לא. גם כל המדענים ואלו ש-ש-לא יודע, ש-ש-הולכים נגד התורה, הם הולכים נגד התורה? פשוט לא קיבלו, לא יודעים מה זה. פשוט בדורות שלנו לא קיים, אין מציאות. אין מציאות של אדם שמצווה לשנוא אותו ואפילו לא מציאות של אדם שמותר לשנוא אותו. ואם כל אחד מאיתנו באמת יעלה ויגביה את הנפש על הגוף והשמחה תהיה שמחת הנפש לבדה, זה עבודה קשה. בשביל זה צריך להתבונן עד כמה הגוף משוקץ ומתועב והנפש הבהמית שמפריעה ומסתירה. אבל כאשר אנחנו נבין עד כמה הגוף שלנו, שלי, משוקץ ועד כמה הגוף שלי מסתיר על האמת האלוקית ואני באמת ארחם על הנשמה שלי, אני ב-- והשמחה שלי באמת תהיה שמחת הנפש לבדה, אז באמת תהיה לי שמחה אמיתית ותהיה לי אהבה אמיתית לכל אחד מישראל. אז כל הפרק הזה זה מאמר מוסגר, ובפרק ל"ג אנחנו חוזרים לתחילת פרק ל"ג, זה המשך ישיר לסוף פרק ל"א. שם הוא דיבר על ה-- אה, התחיל לדבר, סוף פרק ל"א, התחיל לדבר על עצות בשמחה. בהתחלה הוא דיבר על עצות לא-- איך לא להיות בעצבות. סוף פרק ל"א התחיל לדבר איך להיות בשמחה, ואחר כך יש לנו עוד פרק ל"ג, ל"ד שעוד ממשיך לדבר על העצות לשמחה.
57:30 דובר 8 לכבוד כל השנה.
57:31 דובר 9 כן, נכון. יפה ממש. כן.