לקוטי אמרים פרק כ"ב · תשפ"ה

00:00 דובר 1 כן, אה, פרק כ"ב זה... להזכיר איפה אנחנו אוחזים. זה-- התחלנו, הרבי, הרבי התחיל בפרק י"ח מהלך של שמונה פרקים להסביר מהי הדרך הקצרה בעבודת השם. לפני כן הוא דיבר מהי הדרך הארוכה על ידי התבוננות, מחשבה על הלב. אז הוא אמר שלא כל אחד לא-- "לא כל מוחא סביל דא". יש דרך יותר פשוטה לעבוד את השם, דרך קצרה שייכת לכל אחד והיא עיקר עבודת השם של הבינוניים. אז הוא התחיל להסביר את הדרך הזאת בפרק י"ח וזה נמשך עד פרק כ"ה, זה החטיבת פרקים הזו. אה, הרעיון מאחורי ה-- עבודת השם בדרך הזו זה שאדם לא צריך, אה, להוליד אהבת השם, אהבה ויראת השם, אלא רק לעורר את האהבה שיש לו ממילא. בתור הקדמה הוא אמר בפרקים הראשונים ש-- אה, הוא הסביר כמה אהבת השם הזאת היא גדולה ומה השורש שלה ושזה עצם הנשמה וזה אהבה רבה וכולי, והיא מתעוררת-- איך, איך אדם יכול לגלות אותה? על ידי ש-- במצב ש-שמעמידים אותו במסירות נפש. אדם עומד במצב של ניסיון באמונה שמעמידים אותו אל הקיר, אז זה מתעורר.

01:24 דובר 2 רואים את זה עם החטופים. זה כאילו, זה הזוי, זה...

01:28 דובר 1 ממש.

01:28 דובר 2 עוצמתי.

01:29 דובר 1 כן, כן, כן, כן, כן.

01:30 דובר 2 כאלה שבכלל לא חוו, כאילו...

01:32 דובר 1 כן.

01:32 דובר 2 למדו תורה וזה.

01:36 דובר 1 כן. זה היה נכון בכל הדורות. כן. אז, ואז הרבי ש-- זה רק מעלה שאלה. אוקיי, אז הוכחת לנו שיש אהבה כזאת וכשמעמידים את האדם אל הקיר אז זה באמת מתעורר. אבל אנחנו רוצים-- מדברים על, על דרך בעבודת השם ששייכת לכל אחד. לא כל יום מעמידים בן אדם אל הקיר בניסיון באמונה, ופה מדברים משהו ש-- איך הופכים את ה-- אותה אהבה עצומה, אהבה רבה, אהבה מסתורית, איך הופכים אותה לחלק מה, מהחוויה היומיומית הפשוטה שלי? אז בשביל זה הוא אומר שצריך להבין קודם את, את שתי המצוות הראשונות בתורה: "אנוכי" ו"לא יהיה לך". למה? היות וכל המצוות שבתורה הן, כל מצוות עשה הן, אה, פרטים ב"אנוכי השם אלוקיך" וכל מצוות לא תעשה הן פרטים ב"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי". אז אם נבין את ה-- אם נבין את ה... סליחה, לא ככה. לא ככה. ככה. מה זה עבודה זרה? מה זה כשמעמידים בן אדם בניסיון של אמונה ש-שמעמידים אותו, מעמידים אותו בניסיון ל-ל-להמיר את דתו, ניסיון של עבודה זרה. מה זה הניסיון של עבודה זרה? זה שתי המצוות, "אנוכי" ו"לא יהיה לך". זאת אומרת, אם נוכיח שכל התורה כלולה, כל התורה כולה, כולה קשורה, כלולה או היא פרטים בתוך שתי המצוות האלה, אז נו-- אז אדם יוכל להגיד לעצמו על כל מצווה: "או, הנה, פה זה לא יהיה לך. גם זה לא יהיה לך. גם זה לא יהיה לך". הנה, כל מצווה זה "אנוכי השם אלוקיך". אז כשאדם י-יסתכל על כל מצווה, על כל פרט בחיים שלו, עכשיו מה-- עכשיו זה ניסיון של אמונה. אם הוא, אדם, יהיה מודע לזה שכל פרט ופרט בחיים שלו זה

03:46 דובר 1 ניסיון של אמונה, אז אותה אהבה מסתורית תתעורר כל רגע. הוא יחיה איתה. איך מוכיחים ש-שבאמת כל המצוות עשה ומצוות לא תעשה הן פרטים ב"אנוכי" ו"לא יהיה לך"? אז קודם צריך להסביר מה זה "אנוכי" ו"לא יהיה לך". בסדר? מה זה "אנוכי"? "אנוכי השם אלוקיך", כלומר אחדות השם. הוא מסביר בשני הפרקים כ' וכ"א. מה זה "לא יהיה לך"? הוא מסביר בפרק שלנו, פרק כ"ב. אחר כך בהמשך הוא יקשר איך זה קשור למצוות. קודם כל הוא יסביר מה זה אנוכי ולא יהיה לך. ברוך אתה אדוני אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

04:26 דובר 2 אמן, אמן. צריך עוד מים או מספיק לך?

04:32 דובר 1 בשבילי כן.

04:33 דובר 2 כן, תביא לך. תביא.

04:35 דובר 1 בשבילי כן.

04:41 דובר 2 אילנה אמרה לך את ההשגחה הפרטית עם הערכות שבת? לילות שבת?

04:44 דובר 1 לא.

04:45 דובר 2 לא סיפרה לך?

04:46 דובר 1 לא.

04:47 דובר 2 לפני שנתיים הייתה אחת בשם אגם ש... איזה, איזה חייל אחד, אה, או שנרצח או שנהרג במלחמה וזה, והיא רצתה כאילו, אה, היא הביאה כמה מדבקות של החייל על ערכות

05:00 דובר 1 ושלחה, ואילנה קיבלה כמות, אני זוכר.

05:03 דובר 2 זהו, ואז ואז כאילו, אה...

05:05 דובר 1 כן.

05:05 דובר 2 חילקתי את זה לפני שנתיים.

05:07 דובר 1 כן.

05:07 דובר 2 ואז אגם מתקשרת אליי השבוע. כתבתי את זה לאילנה, את הסיפור. היא אומרת לי, "תקשיבי, את לא מאמינה את הסיפור. איזה פתאום, אה, גייזר של שמחת תורה פוגש איזה רבנים, אומרת לה, 'בואי לשיעור תורה'. היא אמרה טוב, אולי כן, אולי לא. ואימא שלה הרגישה לא טוב וזה, אבל היא, כאילו הן כבר תכננו לא ללכת ל-לשיעור תורה ואז מתקשרים אליה, 'תבואו, אין, אין כאילו אין, אין בנות וזה. תבואו.' היא אומרת, 'בדיוק לבשתי איזו חולצה עם התמונה של החייל הזה', והיא הלכה לשיעור תורה ופתאום היא אומרת, 'טוב, אז השתמשתי, ישבתי פה שם ואני הולכת ל-ל-לקיבוץ ושם בדיוק מופיעה מלפני שנתיים הערכת נש"ק שאני חילקתי אז בעידן, כאילו בעידן ארבעים וכולי, לפני שנתיים, זה בדיוק היה שמה בשולחן של הקיבוץ', ואז היא, ואז כאילו, ואז נשאל בעזרת השם יש מישהי מעידן ארבעים שחילקתי לה, ואז היא סיפרה כשהיא ראתה את הערכת נש"ק

06:04 דובר 1 כן.

06:05 דובר 2 היא סיפרה שבדיוק היא הייתה באילת ואה, בדיוק ל-- המוש, כאילו העמוד שהיה לידה היה את התמונה הזאת של, של הבחור הזה, של החייל הזה. אז אתה אומר כאילו מה, שיראת חלה מלפני, מלפני שנתיים היא בדיוק רואה את הערכת נש"ק הזאת עם התמונה של החייל. ואני התלבטתי אם בהתחלה, אם זה מתאים לחלק, לא מתאים. ואגם בהתחלה, אגם התקשרה השבוע, היא אומרת, "אני חייבת לספר לך את זה." זה, זה כאילו זה לא נתפס, ההשגחה הפרטית הזאת, איך הם...

06:40 דובר 1 אז בשני הפרקים הקודמים, כ', כ"א, היינו צריכים ללמוד, להבין מה העניין של אנוכי השם אלוקיך. כלומר, מה זה אחדות השם. אז מה זה להסביר מה זה אחדות השם? אחדות השם זה לא כמו שהעולם טועים לומר ש-- לא טועים, כמו, לא כמו שהעולם, אה, חושבים בפשטות שאין עוד אלוקה, אין עוד אלוקים חוץ מהשם, אלא אחדות השם פירוש אין עוד מלבדו, אין שום דבר. כל, כל מציאות העולם זה הוא, כלולה בו, בטלה אליו לחלוטין. אין שום דבר. זה הוא הסביר באריכות בשני הפרקים, אה, כ', כ"א. אחרי שאנחנו יודעים מה זה אחדות השם. זה זוכרות? אה?

07:21 דובר 2 אני, אני, באילת?

07:23 דובר 1 מממ?

07:23 דובר 2 זה עוד לפני חודש היה.

07:24 דובר 1 זוכרות או לא זוכרות?

07:25 דובר 2 לפני חודש היה שיעור ב-ג' וזה היה הפעם השיעור האחרון.

07:27 דובר 1 אני הרי אחזור על הנקודה.

07:29 דובר 2 ג' אלול? ג' אלול היה שיעור אחרון, כן. ג' זה לא חודש, זה חודשיים. אה נכון. טוב זה לא, אבל את צודקת, נכון.

07:37 דובר 1 אני אחזור על זה בקיצור, באיזה כמה דקות, להסביר את הנקודה. זה לא... אתן תזכרו, זה... הנקודה לא מסובכת. אם רוצים להגיד שאין עוד מציאות חוץ מהשם, כלומר בעצם מה רוצים להגיד? ש-ש-שהשם הוא המציאות היחידה. זאת אומרת, כל המציאות שאנחנו רואים זה לא, זה לא באמת. באמת זה הכל הוא. אנחנו צריכים לשלול את המציאות, נכון? איך אנחנו נראה שהשם הוא אחד? אנחנו נראה שהמציאות היא לא מציאות. כן? עכשיו למציאות יש שלושה גדרים. קודם כל, אה, מציאות זה כל, כל נברא, כל, כל דבר שאנחנו רואים בעולם גשמי, רוחני, הוא אה, יש לו איזשהו תוכן, איזשהו עניין. כן, זה כיסא לשבת עליו, הוא עשוי מחומרים כאלה, יש לו מטרה ויש לו איזושהי מציאות. מה הוא? כן. אז אם אנחנו נוכיח, נראה שכל המציאות שלו זה בעצם בכלל לא הוא, אז זה לא הוא, זה השם. כן. איך מראים את זה? אז אומרים שכ-- שהמשל שהבאנו על זה, דיברנו עליו כמה פעמים, זה כמו אדם שעומד מול המראה, אז הדמות במראה. בסדר, נכון שיש פה דמות, יש פה דמות. כל המציאות של הדמות באה מכוח האדם שעומד. היא לא, היא לא משהו. כל התוכן שלה זה, זה, זה שיש מישהו שמקרין אותה, מישהו שמייצר אותה. היות והכל, ה-הקדוש ברוך הוא בורא את העולם באופן של כוח הפועל בנפעל כל הזמן. אז נכון שיש פה מציאות, אבל המציאות היא לא דבר עצמאי, כל המציאות היא רק ביטוי שלו. זה עוד לא מספיק להגיד שאין עוד מלבדו. זה רק אומר שהמציאות היא אה, בטלה אליו. כן, אבל בסופו של דבר, היות והוא ברא אותה, לפני שהוא ברא אותה גם זה

09:46 דובר 1 לא היה נכון. אז הוא ברא אותה. אם הקדוש ברוך הוא ברא אותה, זאת אומרת היה חשוב לו לברוא אותה. אם לא היה חשוב, לא היה בורא אותה, נכון? אז תגיד אוקיי, אז היא לא מציאות כל כך נפרדת, אבל יש לה חשיבות. כן, אם יש לה חשיבות, זאת אומרת יש עוד משהו שיש לו חשיבות חוץ מעצמות השם. אז הוא כבר לא לבדו, יש גם איזה עניין שיש לו חשיבות. אז צריך לשלול גם את זה שלמציאות יש חשיבות. כן. מה הוא אומר? הוא אומר שה-ה ב-ב-בגלל הסיבה הזאת התורה קראה לכוח שבורא את העולם דיבור. בעשרה מאמרות בדיבור נברא העולם. מדוע? כי אנחנו רואים שהדיבור בטל לכוח הדיבור. כוח הדיבור הוא אינסופי, גם הנפש שמדברת יכולה לדבר בלי סוף, והדיבור מוגבל.

10:42 דובר 4 כן, אבל אמרתם לי, זה היה בצחוקים, שזה מוגבל לכמה מילים.

10:47 דובר 1 כן. אז דיברנו על זה. כן. אז כל שכן אם רק מילה אחת או רק... מה?

10:53 דובר 4 לא, מה שיש מכסה, יש מכסה של כמות של דיבורים שאפשר לדבר איתו. אז אני אומרת, אני זוכרת את המשל של המראה. כל אחד אומר משהו. כן.

11:06 דובר 1 אז אם, אם הדיבור, כללות הדיבור, בטל כלפי כוח הדיבור, אז ודאי שמשפט אחד בטל. ודאי שמילה אחת בטלה. ודאי שאות אחת היא אין ואפס ממש לגבי כוח הדיבור. כן, וכתוב שהקדוש ברוך הוא ברא את כל העולמות העליונים ביו"ד ואת כל העולמות התחתונים בה"א. אז כל העולמות הם אפס לעומת הה"א, והה"א היא אפס לעומת הכל. זה ממש אתה. לזה אתה קורא חשיבות? זה אפס, זה כלום. ויותר מזה, הרי כוח הדיבור הוא הרי אין ואפס לעומת המחשבה. והמחשבה היא אין ואפס. היא לבוש, היא מציאות, היא פעולה, היא אין ואפס לעומת עצם הנשמה. כן, זה אומר שמה שהקדוש ברוך הוא, מה שהדיבור של הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. אז זה שאומרים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בדיבור. למה? כדי להמחיש לנו עד כמה זה אין ואפס. זה רק משל. כי האמת היא שהדיבור, מילה, אות אחת לעומת עצם הנפש זה אין ואפס לעומת אין ואפס. ארבע מדרגות. הקדוש ברוך הוא רם ונישא רבבות מדרגות כאלה לעומת ה-הדיבור. רק אנחנו לא, אין לנו-- כן, התורה מביאה לנו רק משל על ארבע מדרגות. אבל, אבל האמת היא שזה בלי ערך הרבה יותר. אז ממילא-- אז העולם הוא לא רק שהוא לא מציאות, גם אין לו חשיבות. כן. עדיין אי אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא ממש אין עוד מלבדו. אפילו שהעולם אין לו מציאות ואין לו חשיבות, אי אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא לבד, הוא לא לב-- עדיין לא לבד. למה? כי בסופו של דבר הוא ברא את העולם איך? בדיבור. מה הגדר של דיבור? שזה נפרד. יצא החוצה. אם אדם, הדיבור יישאר בתוך, בתוכו, השני לא ידע שום

13:08 דובר 1 דבר. כל גדר של דיבור שהוא, שהוא נפרד. אז תגיד אוקיי, זה לא מציאות וזה לא חשיבות. אז זה נפרד, זה נפרד. אז, אז יש עוד, אז הוא לא לבד כבר. כן? בסדר? אז אומר גם על זה יש משל מדיבור. משל אחר מ-- זה, זה פרק כ"א, פרק כ"ב, שני משלים מדיבור. הפרק הראשון מביא את המשל ה-הראשון. הפרק השני מביא את העניין השני. אומר יש הבדל בין-- מה, מה הוא מסביר? פרק ש-- למדנו בפעם האחרונה, שיש הבדל בין דיבור האדם לדיבור של הקדוש ברוך הוא. הדיבור של האדם באמת נפרד. הדיבור של הקדוש ברוך הוא לא נפרד. כביכול, לו יצויר שהדיבור של האדם היה כלול במוחו ובמחשבתו עוד לפני שהוא חלם לדבר אותו אפילו. כן? אז מה שהקדוש ברוך הוא מדבר בפועל זה כמו אצלנו הדיבור שהוא במקורו ושורשו עוד לפני שהוא בכלל היה, היה, לפני שהוא התחיל ל-- לפני שהוא התחיל בכלל. אז לכן, אז העולם הוא לא מציאות והוא גם אין לו חשיבות והוא גם לא נפרד, ממילא אין עוד מלבדו. זה היה פרקים כ', כ"א. ואם הקדוש ברוך הוא, הוא ה-האמת, הדבר, המציאות ה-הנמצא היחיד שקיים, אין עוד מלבדו. כן? אז זה התוכן של מצוות אנוכי ה' אלוקיך, ל-ל-להבין ולהאמין שאין עוד מלבדו. למה צריך להאמין? הבנו, אפשר להבין. למה צריך להאמין? זה נקרא מצוות האמנת אלוקות. למה צריך להאמין?

14:48 דובר 5 אי אפשר באמת להאמין עד הסוף.

14:50 דובר 1 אתה לא מרגיש את זה. סוף סוף אני חווה את העולם ו... מסבירים לי אז אני יהודי, אני מסוגל להאמין לזה. אבל אם תלך תסביר את הדבר הזה לאיזשהו מדען או איזשהו מחשב. סליחה, כאילו מה אתה מספר לי פה? מי סס. כן, זה סתם ספקולציות. זה סתם רעיונות יפים בלי... שאתה לא יכול להוכיח אותם בשום צורה שהיא.

15:10 דובר 5 נעלם זמן מדען כי

15:11 דובר 1 אה?

15:11 דובר 5 האמונה וזהו, כאילו

15:14 דובר 1 כן.

15:14 דובר 5 יחס תא שכל.

15:15 דובר 1 אז, אז, אז הלשון היא לידע, להאמין. צריך ל-- צריך להוריד את האמונה בדעת. מה, מה לדעת? לדעת מה שאפשר לדעת. אבל זה לא שבאמת אני יכול לחוות את זה. ככל שאדם יותר יאמין, יותר יפנים. כן, אבל גם כמה שהוא יפנים ויחשוב ויתבונן בזה, זה עדיין יישאר, מה זה, עדיין יישאר אמונה. אז שני הפרקים כ', כ"א, זה אומר אנוכי ה' אלוקיך. המצווה-- אז אנחנו מבינים מדוע המצווה הזאת היא, אה, ז-ז-ז-- מבינים שהתוכן, מוסבר שם ב-ב-בשני הפרקים האלו, שהתוכן של אנוכי ה' אלוקיך זה אמונה בה'. מה פירוש אמונה בה'? להאמין שאין עוד מלבדו. זה שני הפרקים כ', כ"א. מה צריך עכשיו? להסביר את הצד השני. מה זה כפירה? אם אמונה בה', אנוכי ה', זה להאמין שאין עוד מלבדו. מה זה כפירה? אחד שלא מאמין. כן? אז פרק כ"ב מסביר את העניין הזה, את הצד השני. מה זה לא יהיה לך. זה פרק קצר וקל. נו, אחרי כזאת הקדמה אפשר להתחיל ללמוד. נו אבל זה-זה... אמרתי כבר יותר מפעם אחת שההקדמות יותר חשובות מהשיעורים בעצמם. בסופו של דבר, מה שנשאר לאדם ל-ל-לזמן זה המסגרת. הפרטים, אנשים שוכחים, אבל את ה-

16:54 דובר 6 שנייה, למה פרק ח' זה כזיר? זה הכפירה?

17:00 דובר 1 כ"ב זה כפירה. רק, רק זאת אומרת שכבר מתייחסים ל-- נכון מה שאמרתי קודם, אבל יש, אה, כוכבית. כן. רק שהתורה דיברה כלשון בני אדם, ונקרא בתורה דיבורו של מקום ברוך הוא בשם דיבור ממש כדיבורו של אדם. מה אמרנו בפרק הקודם? שמדוע... מה התירוץ על זה שהעולם לא נפרד? שהדיבור של הקדוש ברוך הוא כלול במקורו. נכון?

17:38 דובר 6 נכון.

17:42 דובר 1 מה היה התוכן של כל פרק כ"א שעכשיו הסברנו בכללות?

17:46 דובר 6 דברים.

17:46 דובר 1 מדוע אומרים שה-שהעולם הוא לא נפרד מהקדוש ברוך הוא? אם הקדוש ברוך הוא ברא אותו בדיבור, אז למה הוא נפרד? כי הדיבור של הקדוש ברוך הוא לא נפרד. זה היה התירוץ. בקצרה. סליחה. מה זה דיבור? בדיבור-- הבנת את השאלה, חני?

18:10 דובר 6 שנייה.

18:12 דובר 1 אני אחזור עוד פעם, כי זה נקודה... זה התוכן של כל הפרק יושב על זה. מה הסברנו בפרק הקודם? למה העולם לא נפרד? כי העולם נברא בדיבור. אומרים פה דיבור, דיבור זה נפרד. מה התירוץ? הדיבור של הקדוש ברוך הוא לא נפרד. כן? אז אומר, אז למה אתה קורא לזה דיבור? אז מה הסברנו בפרק הקודם? כי בדיבור יש שני דברים. יש בדיבור, בדיבור יש שני עניינים בדיבור. עניין אחד שהוא מגלה לזולת ועניין שני שהוא נפרד מהאדם, בדיבור של האדם. שהוא נפר-- שהוא מ-שהוא מגלה לזולת, איך הוא מגלה לזולת? על ידי שהוא נפרד, לכן הוא מגלה. הדיבור של הקדוש ברוך הוא גם כן מגלה, אבל הוא לא צריך להיות נפרד, הוא יכול להיות כלול וגם כן לגלות. כן? השאלה רגע זה כן כאן, בכוכבית שבתחילת הפרק. סליחה. אם התורה קראה לזה דיבור, דיבור יש בו שני עניינים, לא רק דבר אחד. דיבור לא רק מגלה, דיבור הוא גם נפרד. אם התורה קראה לדבר ה' דיבור, זאת אומרת שלמרות שאמרנו בפרק הקודם שהוא כלול, בכל זאת הוא גם נפרד. אם הוא לא היה גם נפרד והוא היה רק מגלה ולא נפרד בשום צורה שהיא, לא היו קוראים לזה, התורה לא הייתה קוראת לזה דיבור. כן? רק שהתורה דיברה כלשון בני אדם, ונקרא בתורה דיבורו של מקום ברוך הוא בשם דיבור, ממש כדיבורו של אדם. כמו שבאדם הדיבור לא רק מגלה אלא גם נפרד, עצם זה שהתורה קראה לדיבור של הקדוש ברוך הוא דיבור זה אומר שהקדוש ברוך-- הדיבור שלו גם כן נפרד, למרות שאמרנו שהוא כלול. איך זה יכול להיות? יש פה עוד כמה דיוקים מאוד מרתקים, כאילו, אבל

20:15 דובר 1 מצד ה-- לשמור על הרצף, ופשוט קשה לי לעצור את עצמי. אבל לשמור על הרצף של, של ההבנה ושל הפרק, אז נשאיר את זה לפעם אחרת. אני מאוד מאוד ממליץ ללמוד את, בכלל, את התניא עם החסידות מבוארת, זה, זה פותח.

20:35 דובר 7 מה שפה.

20:37 דובר 1 לא, לא, לא. לא, זה הש-הש-השחורים, השחורים.

20:43 דובר 7 אה, של קרץ[?].

20:44 דובר 1 של קרץ[?]. ו... עכשיו יצא משהו, יצא השבוע, הגיע לארץ לראשונה. אבל על זה שנים... זה הרבי התחיל לעבוד על זה. תניא שלם. שמעתם על תניא שלם?

20:58 דובר 7 לא.

20:58 דובר 1 אה? הרבי עוד התחיל ברשימות ב-ב-- זאת אומרת עוד בצעירותו, לאסוף את כל הביאורים של רבותינו לתניא שמפוזרים בכל, כל, כל, כל, כל כתבי החסידות והמאמרים, ומראי מקומות. הרבי התחיל. ולפני בערך עשר שנים או משהו כזה, אז חבר'ה בקה"ת לקחו את ה-- מישהו לקח על זה את ה-- מישהו שילם כסף והתחילו לעבוד על זה ו-

21:29 דובר 7 שיש לו של הרבי, כאילו הרבי נתן-

21:31 דובר 1 הרבי בעצמו התחיל את זה.

21:32 דובר 7 בינה מלאכותית לא הכניסו את העניינים האלה?

21:34 דובר 1 הרבי, הרבי מאוד רצה את זה.

21:38 דובר 7 ובינה מלאכותית לא הכניסו עניין של תניא בחסידות?

21:41 דובר 1 בינה מלאכותית, אחרי השיעור אני ארחיב.

21:47 דובר 7 אה, אוקיי.

21:48 דובר 1 אה, לקחו את מה שהרבי כבר כתב, השתמשו בזה בתור בסיס, פתחו את זה. כלומר, הביאו את כל ה-- כל מה שהרבי ציין, הביאו את כל המקומות, הציטוטים וזה. אחר כך עברו, עברו, פשוט חרשו במשך שנים את כל כתבי החסידות הנדפסים, אני חושב גם הלא נדפסים, ו... מצאו כל מקום שאחד הדברים מתייחס במכתב, בשיחה, במאמר, ביאר איזשהו עניין בתניא, אספו הכל ובמשך בערך עשר שנים לדעתי, אה, כל, כל שבוע שבועיים יצאה חוברת על, על עוד כמה שורות בתניא וזה יצא ב-ב-באתר, אתר, זה אתר אינטרנט ואפשר להוריד את זה, להדפיס את זה כל התקופה, כל הזמן. עכשיו הם גמרו את זה לפני איזה שנה, שנה או שנה וחצי. הם גמרו את הפרויקט, גמרו נ"ג פרקים ואז התחילו לדבר על הוצאה לאור. לקח זמן עד שהדפיסו ובסופו של דבר בערך בחודש ניסן, שנה שעברה, בתחילת השנה שעברה, אז הודיעו שכל מי שרוצה, הולכים להוציא את הספר לאור ו-ו-זה יהיה בהזמנה מראש. כל מי שרוצה שישלם מראש וכשידפיסו הוא יקבל. אז אמרו שהם-- שמדפיסים עשרים אלף עותקים לארץ, הם מקציבים עשרים אלף עותקים ונדמה לי זה עלה מאה חמישים, מאה שישים שקל. אני רצתי מיד וקניתי. כשהגעתי לאתר להירשם זה כבר היה שלושה ימים אחרי שזה פורסם, נשאר עוד אלף אחרונים.

23:26 דובר 7 וואו.

23:28 דובר 1 כאילו תוך שלושה ימים נמכר הכל מראש, עוד לפני שהספר בכלל התחילו ל-ל-לחלום על להדפיס אותו. תוך... ממש. ועכשיו השבוע שלחו לי צילום שהסנוניות הראשונות הגיעו לארץ. זה שני כרכים, זה נקרא תניא שלם בשני כרכים. אני משער שהרוב שם זה ביאורים של הרבי, אבל יש מכל רבותינו, מסודר לפי הפרקים, לפי התניא, לפי, לפי שורות שהוא...

23:57 דובר 7 הרב, אחרת התחלנו פה בלעשות שיעור ב... כאילו סתם פה לנשים אחרי הצהריים עם פניני התניא. זה דבר שטוב כאילו להעביר את השיעורים?

24:11 דובר 1 מי, מי מעביר את זה?

24:13 דובר 7 אני. לא, סתם, כאילו הנשים פה בקהילה שהן לא חסידות, רציתי לדעת אם זה איזה רב שטוב שב... אם יש משהו אחר.

24:24 דובר 1 אחד ה-המובחרים. הוא מאוד מקורי, יש לו המון רעיונות מקוריים משלו שלא כתובים בביאורים במקומות אחרים, אבל ה-המיוחד אצלו בעיקר זה הסגנון. הוא כותב ב... כל הביאור של התניא הוא בסגנון של התוועדות כזה ככה. זה... יצא לי פעם אחת... פעם אחת... לשמוע סיפור?

24:55 דובר 7 סיפורים זה התחום... כן.

24:59 דובר 1 אבא, אבי עליו השלום נפטר בתשס"ו, תמוז ס"ו, ומתשנ"ד עד אז לא העזתי לנסוע לרבי. לא יכולתי לראות את הרבי כמו שהוא היה נראה, לא הייתי מסוגל. ואחר כך בכלל זה לא היה שייך בכלל. וגם כשדוד קראס התחיל לנסוע גם כן אחרי איזה עשר שנים או יותר, אני לא, לא נסעתי, אבל כשאבא שלי נפטר אז חיים שלום שיהיה בריא לחץ עליי כמו מכבש. הוא ישב עליי. "לא שייך שאבא שלך נפטר ואתה לא תגיד קדיש אצל הרבי".

25:39 דובר 7 אממ.

25:39 דובר 1 הוא ישב עליי ככה איזה חודשיים. בסוף קניתי כרטיס ונסעתי. ואז בדיוק היו לי שם בנים בקבוצה והיה, קיצור זה היה, זה היה חלום. אחרי חמש עשרה שנים, שש עשרה שנים שלא הייתי אצל הרבי, הכל השתנה, הכל... בגשמיות הכל השתנה שם. בנו את הרחבה, בנו את הלמעלה, בנו את הלמטה. הרבה יותר אנשים מאז שהיו קודם. פתאום, פתאום ברחוב ב-ב יש מוזיקה, יש במה עם מוזיקה. לא היה כל הדברים האלה. זה היה... אז, אה, בין השאר יש כמה חוויות מאוד... אחת החוויות שלי מאותו, מאותה נסיעה זה שיום אחד תלו שם כל ס"מ ס"מ פתקים כאלה. לא יודע אם אתן מכירות, אתן בטח מכירות. פתקים כאלה, הרצאה ביום זה פה ושם. אז זהו היה כתוב, אה, הרב גינזבורג, כל מה שרצית לשאול וכל מה שרצית ולא ידעת, ידעת ולא ידעת. איזו לשון כזאתי. הרב גינזבורג יסביר לך מה זה רדל"א ומה זה פה ומה זה ככה.

26:44 דובר 7 הכרת אותו?

26:45 דובר 1 אה?

26:46 דובר 7 הרב גינזבורג.

26:46 דובר 1 רק את השם שלו.

26:49 דובר 7 איזה תאריך זה היה, תשס"ו?

26:51 דובר 1 אה, הוא ישב בזאל הגדול. הוא אמר...

26:53 דובר 7 תאריך, תאריך לא.

26:54 דובר 1 תאריך? בסו... חול המועד סוכות. איזה ערב בחול המועד סוכות. אה, נתנו לו את המיקרופון. כמובן מאחורה היה מיקרופון שעשו משהו אחר. חצי 770. הקיצור, 770 היה מפוצץ, היה, היה שמח והוא התחיל עם חיוך כזה. אומר, טוב, כל מה שכתוב במודעה אני לא יכול להסביר. אני אתחיל מלמטה. התחיל להסביר מה זה עולם העשייה, עולם היצירה, בריאה. הגיע... טיפס למעלה שם עד אצילות וכולי. אה, איזה שעה וחצי אני הייתי. זה ה... זה הפעם הראשונה שמישהו נתן לי מסגרת. פעם ראשונה כבר ל... הייתי כבר בחסידות, הייתי כבר בחב"ד כבר כמה שנים לפני כן. מ-מ-מתי נגיד? מ-מ-מ נגיד ממ"ה עד ס"ה זה עשרים שנה כבר הייתי. בשבילי הכל היה חדש. הצורה זה... אחרי השיעור ניגשתי אליו, פעם ראשונה דיברתי איתו והייתה שיחה נחמדה כזו. שאלתי אותו איפה אפשר ללמוד את הדברים, איפה כתוב. אומר לי, "ללמוד לא, להסתכל זה יכול להיות בספרים שכתבתי". אז היו ארבעה חלקים ראשונים.

28:07 דובר 7 וואו.

28:09 דובר 1 אה, וזהו. ואז נהיינו ידידים. אחר כך נפגשנו עוד המון פעמים בחתונות וזה נפגשנו.

28:15 דובר 7 גם גולדברג לא, לא מוסר קורס שיעורי תניא, הרב גולדברג?

28:17 דובר 1 הרב גולדברג תמיד מסר שיעורי תניא, אבל לא, לא ב... לא בסגנון הזה וגם לא ב... גם לא ברמה הזאת.

28:25 דובר 7 כן.

28:29 דובר 1 והוא בעצם ה-ה-ההרצאה הזאת של השעה וחצי בעצם נתנה לי את הבסיס האמיתי ללימוד חסידות. הוא, הוא מקיף כזה, הכול ראייה רחבה כזאתי. היום כבר הכול כתוב, הכול מודפס. אז לא היה כלום, לא היה. מה שלמדתי במאמרים, מה שהבנת, היית צריך הכול לקשר לבד. לא היה ספרים כאלה של קיצורים והסברים. לא היה, לא היה כל הדברים האלה. פניני התניא עוד לא היה.

28:59 דובר 7 הרב יקותיאל גרין נראה לי לא היה בין הראשונים ש... שמסר פירוש של התניא.

29:07 דובר 1 לביאור של הרב גרין אני אישית אף פעם לא הייתי מסוגל להתחבר.

29:14 דובר 7 אה. לא, זהו, יש הרבה. היום יש, כאילו יש הרבה.

29:19 דובר 1 מאוד. אף פעם לא אהבתי אותו.

29:22 דובר 7 מממ.

29:23 דובר 1 וכשמסתכלים בביאורים שלו אז תסתכלי בפנים. תראי, כל מקום שיש ביאור את תראי שחסידות מבוארת ופניני התניא והרב יואל כהן ו-ו-וזה מסבירים דבר אחד, הוא מסביר משהו אחר. יש לו איזו הבנה כזאתי מאוד, אה...

29:46 דובר 7 מה?

29:46 דובר 1 אז זה לגבי פני-פני-- אז הסיפור מאמר המוזכר בפני ניתן. טוב. יש לי עוד כמה סיפורים עליו. טוב, אז אם התורה קראה ל-ל-לדיבור של הקדוש ברוך הוא דיבור, זאת אומרת שהוא לא רק מגלה, צריך להגיד שלמרות שהוא כלול יש בו גם עניין של פירוט. איפה יש בדיבור של הקדוש ברוך הוא עניין של פירוט? אנחנו לומדים בפנים. אה, לפי שבאמת כך הוא דרך ירידת המשכת החיות לתחתונים בצמצומים רבים ועצומים מינים ממינים שונים להיבראות מהם ברואים רבים, מינים ממינים שונים. זאת אומרת, היות והקדוש ברוך הוא צמצם את ה... חיות האלוקית, משך אותה בכל מיני מינים, בכל מיני צורות, לכן נבראו ממנה כל מיני צורות שונות של, של ברואים. מכל סוג של צמצום נבראו, אה, ברואים מסוג אחר. יש ברואים של חסד, ברואים של גבורה וכן הלאה. וכל כך, הוא מוסיף, "וכל כך גברו ועצמו הצמצומים והסתר פנים העליונים עד שיוכלו להתהוות ולהיבראות גם דברים טמאים וקליפות וסטרא אחרא". זאת אומרת, יש שני סוגים של צמצומים. יש צמצומים כזה, כאלה כמו שדיבר קודם, שהצמצומים רבים ועצומים ממינים מינים שונים, שמהם נבראו הנבראים. חוץ מזה יש עוד ס-סוג של צמצומים שהם לא רק רבים ועצומים, הם גם גברו ועצמו מאוד. מהם נבראים קליפות טמאות וסטרא אחרא. מה ההבדל? יש צמצום שהמטרה שלו לגלות, יש צמצום שהמטרה שלו להסתיר. כשהרב רוצה להסביר משהו לתלמיד הוא מסתיר, הוא מצמצם את השכל כדי שהתלמיד יבין. כן? אבל כ-כש... אה, אה, אדם, אה, עושה, אה, סיסמה לחשבון אינטרנט שלו זה כדי שהשני לא יוכל להיכנס, כדי שהשני לא יבין. אז החיות והיניקה של הקליפות וסטרא אחרא זה שאחרי כל הצמצומים הרבים והשונים עוד

32:07 דובר 1 גברו ועצ-עצמו. הקדוש ברוך הוא הוסיף עוד סוג של צמצום שלא רק ממעט ותכליתו לגלות, אלא מעלים ותכליתו להסתיר. עד שיוכלו להתהוות ולהיבראות גם דברים טמאים וקליפות וסטרא אחרא ולקבל חיותם וקיומם מדבר ה' ורוח פיו יתברך בהסתר פנים וירידת המדרגות. הם מקבלים את החיות מהקדוש ברוך הוא כמובן, מהחיות, אבל באופן של הסתר פנים. ולכן נקרא ב-- יש פה הגהה של הרבי. היה צריך להיות כתוב נקראים. לכן נקראים ה-הקליפות והסטרא אחרא אלוקים אחרים. איפה, איפה נקראות הקליפות וסטרא אחרא אלוקים אחרים? נפגשתם עם זה אי פעם? אני משער שלא. גם אני לא. בספרי קבלה הרבה פעמים כשמ-- כשמדברים על קליפות, קליפות רוחניות, קוראים להם, ספרי הקבלה קוראים להם בלשון אלוקים אחרים. כן? אז לכאורה כשאדם, כאדם סתם קורא, קורא. אבל למה לקרוא לדבר רוחני אלוקים אחרים? מה זה אלוקים אחרים? בפשטות. פסל. כן? מה זה אלוקים אחרים? פסל של עבודה זרה. נכון? למה לפסל קוראים אלוקים אחרים?

33:37 דובר 8 כי הם מזהים.

33:38 דובר 1 כי, כי, כי מישהו אמר ש-ש-שהאלוקים שלו זה לא הקדוש ברוך הוא, זה מישהו אחר. כן? אז על פסל אתה יכול לקרוא לו אלוקים אחרים. אתה מבין למה קוראים לו אלוקים אחרים? הוא אלוקים אחר. כן? אבל על הקליפות אף-- א', אף אחד לא קורא להם ואף אחד לא חושב שהם אלוקים. אלא למה לקרוא להם אלוקים אחרים? איזו סיבה לקרוא להם אלוקים אחרים? מה יש בהם? כן? מובן השאלה? אז הרבי אומר למה קוראים להם אלוקים אחרים? בגלל שהם מקבלים את החיות שלהם באופן של גברו ועצמו הצמצומים מאוד. מה הקשר? מפני שיניקתם וחיותם של אותם קליפות וסטרא אחרא אינה מבחינה... אחד הדפים שלכם, אפשר לראות משהו?

34:31 דובר 8 כן.

34:31 דובר 1 פה חלק מהדפים של המדפסת קצת יותר טובה.

34:38 דובר 8 איזה מצב?

34:38 דובר 1 זה עד שאני אקנה מדפסת חדשה.

34:40 דובר 8 לא, היא טובה. הם טובות.

34:43 דובר 1 מה?

34:43 דובר 8 הם טובות.

34:44 דובר 1 אצלך, והם אצלי לא רואים כלום. פה.

34:48 דובר 8 תשמע את התניא של היום.

34:50 דובר 1 מה?

34:51 דובר 8 על ההשפעה של החיות.

34:53 דובר 1 מה התניא של היום? עוד לא למדתי היום. לא זוכר. וייסד דוד שם, לא? לא, לא. כן, וייסד דוד שם. לא. כבוד קודש כ"ה היום.

35:03 דובר 8 תראה ב.

35:07 דובר 1 לא, יש פה, נו. תניא של היום.

35:13 דובר 8 היום זה אתמול.

35:14 דובר 1 כוח עבודה זרה, כן. כן, כן, כן, כן, של אתמול יותר נכון, כן. כן, בדיוק, זה בדיוק התוכן של התניא של אתמול בהחלט, של א' חשוון. נכון. ממש שכחתי. לא חשבתי על זה. יפה. אמ, מה זה אחוריים? הם מקבלים את החיות של מאחוריים. מה זה אחוריים? אחוריים פירושו, פירוש אחוריים, כי אדם נותן דבר לשונאו שלא ברצונו שמשליכו לו כלאחר כתפו כי מחזיר פניו ממנו משנאתו אותו.

35:56 דובר 8 בזלזול כזה.

35:57 דובר 1 מה?

35:57 דובר 8 בזלזול כזה.

35:59 דובר 1 זה יותר מאשר בזלזול. כשאדם נותן משהו לשני יכול להיות בזה שלושה אופנים. יש כשאדם נותן מתנה למי שהוא אוהב, בן שלו, לחתן שלו, ל-ל-ל-- שלו בחתונה וכן הלאה, כן? כשהוא נותן את המתנה הוא נותן לו ומסתכל עליו ומנשק אותו במאור פנים. כן, הוא נותן. יש אדם שנותן, יכול לתת סכום יותר גדול, אבל זה בלי מאור פנים. למשל, אדם שקונה רכב הוא נותן למוכר סכום, יכול להיות יותר גדול ממה שהוא משקיע בחתונה ל-- כן? סכום גדול. הוא מחבק את המוכר, מנשק אותו? לא בדיוק. כן? למה? הוא כועס על המוכר? לא, הוא לא כועס עליו. הוא שונא אותו? הוא לא שונא אותו. אז אם-- מה קורה פה? הוא נותן לו כסף כי הוא צריך את הרכב. למה הוא צריך את הרכב? את הרכב הוא צריך. הוא צריך להגיע ל-- הוא צריך שיהיה לו נוח, שהוא יוכל להגיע לכל מקום בחופשיות. כן. הוא לא צריך את הרכב, הוא צריך את התוצאה של הרכב. כן? אז כשאדם נותן משהו שהוא צריך את הדבר עצמו זה מאור פנים. אם הוא נותן בשביל משהו חיצוני, הוא נותן את זה בלי מאור פנים, כי הוא לא צריך את הדבר, הוא צריך את התוצאה של הדבר. כן? אבל יש מצב שלישי. יש מצב שאדם נותן, יכול להיות סכום עוד יותר גדול אפילו, ולא רק שהוא, אה, נותן את זה שלא במאור פנים, הוא נותן את זה, זורק לו את זה מאחורי הכתף. מתי? כשמכריחים אותו. כשאדם צריך לתת איזשהו קנס.

37:49 דובר 9 הלוואה?

37:51 דובר 1 לא, לא הלוואה. בסופו של דבר הוא רצה, אבל לא קנס. קנס, אה, מאשימים אותו במשהו שהוא לא אשם בו או שהוא כן אשם בו, והוא צריך עכשיו לתת קנס, איזה סכום כזה ש-ש-סכום עצום. הוא לא ייתן? הוא חייב לתת, הוא ייתן. איך הוא ייתן? כזה ככה כמו שהוא קונה רכב? כך. לא, הוא-הוא-הוא... עכשיו ל-למה, למה זה נקרא, מה שנקרא, "לאחור כתפו"? בדיוק מהסיבה הזאת. פנים נקרא... הפנים מראים את הפנימיות של האדם. כשאדם, כשהלב שלו פונה אל הזולת, גם הפנים שלו פונות אל הזולת. אם זה בא באופן של פנימיות הוא גם יחייך. אם זה בא באופן של חיצוניות הוא לא יחייך. אם זה בא באופן של אחוריים, שהוא לא רוצה, באופן של הכרח, הוא יזרוק לו, הוא לא יסתכל, הוא לא, לא יכול להסתכל לו בפנים בכלל. כן? ובאיזה אופן הקדוש ברוך הוא מחיה את הקליפות? לא באופן של פנימיות, אפילו לא באופן של חיצוניות, אלא באופן של הכרח. הוא מוכרח להחיות אותם, אין לו ברירה. "כי מחזיר פניו משנאתו, כך למעלה, בחינת פנים ופנימיות רצון העליון וחפצו האמיתי, אשר חפץ ה' להשפיע חיות לכל הקרוב אליו מסטרא דקדושה". למי הקדוש ברוך הוא רוצה להשפיע חיות? לישראל שמקיימים מצוות. "אבל הסטרא אחרא והטומאה היא תועבת ה' אשר שנא. והיות והוא שונא, אינו משפיע לה חיות מפנימיות הרצון וחפצו האמיתי אשר חפץ בה חס ושלום, ואפילו לא מהחיצוניות של הרצון, כי אם כמאן דשדי בתר כתפוי לשונאו, שלא ברצונו". ואם זה לא ברצונו, מי מכריח אותו לתת להם? אמרנו שלשונא נותנים רק כשאין ברירה, כשמכר... כשמכריחים אותי. מי מכריח את הקדוש ברוך הוא להחיות את הסטרא

39:55 דובר 1 אחרא? כן? אז אדמו"ר הזקן נותן פה שתי, שני, שתי סיבות מדוע לקדוש ברוך הוא אין ברירה כביכול, והוא חייב לתת... מכריחים אותו. אומר: א', רק כדי להעניש את הרשעים. הקדוש ברוך הוא מוכרח להעניש את הרשעים, אין לו ברירה? סיבה מאוד מעניינת.

40:18 דובר 9 נכון, אתה מכריח אותם, זה כאילו...

40:22 דובר 1 אתה בורא רשעים ואתה מוכרח להעניש אותם, כאילו. והסיבה השנייה, ליתן שכר טוב לצדיקים דאכפיין לסטרא אחרא. אז הסיבה השנייה קצת יותר מובנת. אם הקדוש ברוך הוא ייתן לצדיקים שכר בלי, בלי עבודה, זה נהמא דכיסופא. הם לא, הם לא ייהנו מזה. זה לא טוב. טוב אמיתי זה טוב שבא על ידי עבודה, שאדם מרגיש שהוא עשה. אז לכן, כדי שהצדיקים יוכלו לעבוד, כדי שתהיה להם בחירה, אז מוכרחים לברוא רשעים. כן?

40:57 דובר 9 בחירה חופשית, לא?

40:58 דובר 1 כדי שתהיה בחירה חופשית מוכרחים לברוא רשעים. הקדוש ברוך הוא לא רוצה לברוא את הרשעים. הוא רוצה, רוצה לתת שכר טוב לצדיקים. כדי שהוא יוכל לתת שכר טוב לצ... לא רק שכר לצדיקים, שכר טוב לצדיקים, שהם ייהנו מהשכר, אז מוכרח שזה יהיה על ידי עבודה. איך תהיה עבודה אם לא יהיה מ-מישהו שמתנגד להם? אין ברירה, הוא מוכרח לברוא את הרשעים. כן? אז זו סיבה אחת שהקדוש ברוך הוא כביכול מוכרח, אין לו ברירה, כדי לתת שכר טוב לצדיקים. מה זו הסיבה הראשונה? מי מכריח אותו להעניש את הרשעים? זה מוסבר על זה ברש"ג. רש"ג, ר' שמואל גרונם אסתרמן, היסוד של כל חסידות חב"ד.

41:47 דובר 9 יש כמה רש"גים?

41:52 דובר 1 אה, היו כמה, כן, אבל נכון, הרש"ג של הרבי גם כן, אבל פה הוא לא... ביראת שמיא. הרש"ג, ר' שמואל גרונם אסתרמן, היה המשפיע, אברך, אברך היה מבוגר כבר, שהרבי הרש"ב בחר בו להיות המשפיע של תומכי תמימים הראשון.

42:14 דובר 9 וואו.

42:14 דובר 1 ובעצם כל, כל הביאורים, כל ביאורי החסידות לדורותיהם מיוסדים או על מה שהוא כתב או על מה שהתלמידים שלו כתבו. הרש"ג בעצם הוא, הוא מקור החסידות כמו שאנחנו...

42:32 דובר 9 למה בעצם? בגלל שהוא העביר את זה בישיבה?

42:35 דובר 1 הוא לימד את... הוא היה משפיע בתומכי תמימים, המשפיע הראשון. אז תקופה מאוד מאוד ארוכה, כמעט אני חושב שאולי כל התקופה של תומכי תמימים. וממנו למדו כל גדולי ה... כל, כל הבחורים שלמדו אצלו אחר כך נהיו מש-משפיעים וגדולי המשפיעים, והם אחר כך אלו שלימדו ותלמידיהם, תלמידי תלמידיהם. הוא המקור. יש ספר שלו, ביאורי ה... ביאורי התניא.

42:57 דובר 9 וואו.

43:00 דובר 1 מאוד מעניין, דרך אגב.

43:03 דובר 9 רבי.

43:03 דובר 1 אה?

43:10 דובר 9 רבי, רבי.

43:11 דובר 1 אמ...

43:11 דובר 9 לימד שיעורי תניא?

43:12 דובר 1 מה?

43:12 דובר 9 הוא לימד שיעורי תניא?

43:13 דובר 1 לא. הוא היה משפיע בישיבה. בישיבה בעיקר למדו את המאמרים של הרבי הרש"ב. הרבי הרש"ב אמר מאמרים בשביל הבחורים. החל מתרס"ו, לא מתרס"ו, מתרנ"ז. בהתחלה הרבי אמר... הרבי הרש"ב אמר... הרבי מסביר, מראה, מחלק את זה לתקופות. הרבי מראה בהתחלה זה מאמרים יותר קלים, אחר כך נהיים יותר ויותר עמוקים. אחר כך מגיע המשך תרס"ו, שזה עניין עמוק מאוד וארוך מאוד, ואחר כך, אחר כך, אחר כך בסוף המשך תער"ב, תער"ב, שזה הרבי הרש"ב התעסק עם העניין הזה מתרע"ב עד הסתלקותו בתר"פ.

43:59 דובר 9 עד ע"ו זה היה?

44:00 דובר 1 ע"ב. התחיל בע"ב.

44:02 דובר 9 אפילו לא כמו בע"ו ועד?

44:04 דובר 1 אה, זה אני חושב שכן, שבדפוס זה עד ע"ו ואחר כך יש משהו שכתוב ש-שלא בא בדפוס. לא זוכר, לא זוכר את הפרטים. אני כן זוכר שהרבי הרש"ב המשיך להתעסק עם זה עד אחר כך גם כן. אז בישיבה בעיקר למדו מהמאמרים של הרבי הרש"ב. הוא לימד גם תניא, היה שיעור תניא. אספו את התלמידים, אספו אמרות, זה ספר של ביאורים קצרים כאלה. זה לא, לא ביאור כזה מסודר על כל מילה. בכל פרק הוא מבאר איזה נקודה או שתיים. יותר באריכות, יותר בקיצור. אז, אז שם הוא מסביר ש-ש-שאחת מהסיבות, יש כמה טעמים שחז"ל מנו, טעמים למה הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. יש כל מיני טעמים. אחד מהטעמים זה למען, אה, כדי לגלות את שלמות כוחותיו, הכוחות של הקדוש ברוך הוא. כביכול הם לא בשלמות אם הם רק בכוח, אם הם לא מתגלים. הקדוש ברוך הוא רצה לברוא עולם כדי שכוחותיו יוכלו להתגלות בהם.

45:13 דובר 9 כאילו כדי שיבינו אם הוא חכם ולא חכם.

45:16 דובר 1 לא כדי שיבינו. הוא רוצה להתגלות.

45:19 דובר 9 לא, אבל אם יש את התפיסה בקדוש ברוך הוא בצורה של, כאילו, להגיד שהקדוש ברוך הוא, הוא מוגבל ולא מוגבל. הוא ככה וככה.

45:27 דובר 1 כן.

45:27 דובר 9 אז כאילו בשביל זה הוא ברא גם את הרשעים, בשביל שיהיה את שני העניינים.

45:31 דובר 1 לא. אז פשוט אחת מהמידות של הקדוש ברוך הוא זה מידת הנצח. מידת הנצח היא עניין לנצח. לנצח מישהו, צריך לברוא מישהו כדי שמידת הנצח תוכל להתגלות, להעניש את הרשעים. ככה הוא מסביר, מאוד מעניין. וזה נקרא בחינת אחוריים דרצון עליון ברוך הוא, שהוא לא רוצה בהם, גם לא החיצוניות של הרצון, הוא רק כביכול מוכרח להחיות אותם. אז זו סיבה ראשונה למה הסיטרא אחרא נקרא בחינת אחוריים. כן? נקרא אלוקים אחרים, כי הם מקבלים מבחינת אחוריים. בסדר? עכשיו נתחיל לבנות את העניין השני. והנה רצון העליון בבחינת פנים הוא מקור החיים המחיה את כל העולמות, לא רק את עם ישראל. כן? הרצון מבחינת פנים הוא עם ישראל. כדי שיוכל להיות עם ישראל צריך להחיות, צריך להיות לעם ישראל, איך זה נקרא? סביבה תומכת. אז צריך לברוא את העולם הזה. כדי לברוא את העולם הזה צריך לברוא את עולם העשייה. כדי... כן, כל העולמות נבראים בסופו של דבר להוות מקום שבו יוכל העם היהודי לשמור מצוות.

46:46 דובר 9 ממש, זה מה שכתוב בראשית.

46:49 דובר 1 כן, הרבי חוזר על זה, מוזכר בכמה מקומות. לפי שאינו... אז הרצון העליון, הפנימיות של הרצון העליון, אינו שורה כלל על הסיטרא אחרא כמו שדיברנו קודם. ולא רק הפנימיות של הרצון העליון, גם האחוריים של הרצון העליון אינו מלובש בתוכה ממש, אלא מקיף עליה מלמעלה. וכך: כשרב מלמד תלמיד או כשאבא נותן מתנה לבן, אז זה, אמרנו, בחינת פנים. כן? מתנה, נתינה בבחינת פנים. אז הוא רוצה לתת, מאיר פנים, וגם אצל הבן או אצל התלמיד זה מתקבל בפנימיות. כן? פנימיות של המשפיע. כשהמשפיע משפיע את הפנימיות שלו, אז זה מתקבל בפנימיות גם אצל המקבל. אבל אם ההשפעה של המשפיע היא בחיצוניות, איך זה מתקבל אצל המקבל? גם רק בחיצוניות שלו. כן? זה מובן מאיך אנחנו רואים את זה בעולם. ככה זה. פנימיות מתקבל בפנימיות, חיצוניות בחיצוניות. אז הפנימיות של הקדוש ברוך הוא איפה מתגלה? איפה הוא מתלבש? בפנימיות של עם ישראל. כן? הבחינת אחוריים, שזה... החיצוניות של החיצוניות, איך זה מתקבל, איך זה מחיה את הסיטרא אחרא? גם כן רק בחיצוניות של החיצוניות. מה פירוש חיצוניות של החיצוניות? מקיף. מה פירוש מקיף?

48:36 דובר 10 נו.

48:36 דובר 1 שהיא לא מרגישה את זה.

48:38 דובר 10 נראה שהם חיים טוב בכל זאת.

48:40 דובר 1 אה?

48:40 דובר 10 נראה שהם חיים יותר טוב.

48:42 דובר 1 לא, לא השאלה טוב או לא טוב, השאלה מרגישים את האלוקות או לא מרגישים. יהודי מרגיש את האלוקות, הקליפות וסיטרא אחרא לא מרגישות. למה הן לא מרגישות את האלוקות?

48:58 דובר 10 חיצוניות.

48:58 דובר 1 כי הוא מקבל בחיצוניות, כי הוא משפיע עליהם חיצוניות, לכן גם הם מקבלים... מה זה חיצוניות? זה מקיף, מקיף. לא מרגישות... אדם לא מרגיש, אדם לא מרגיש מקיף. קליפות גם כן לא מרגישות את המקיף שמחיה אותן. ולכך היא מקום המיתה והטומאה, השם ישמור עלינו. אם החיות, ממה מקבלים חיות? חיות יש רק... אין חיות במקום אחר. חיות פנימית הם לא מקבלים. מה הם כן מקבלים? את החיצוניות. איך הם מקבלים את החיצוניות? הם גם כן לא מקבלים, זה גם כן רק מקיף. מה כן יש להם? כל המציאות של הקליפות וסיטרא אחרא זה מיתה. זה מה? זה היפך החיים. מדוע? כי מעט מזער אור וחיות שיונקת ומקבלת לתוכה מבחינת אחוריים דקדושה שלמעלה הוא בבחינת גלות ממש בתוכה, בסוד גלות השכינה הנ"ל. סליחה, מה אמרנו? איך הוא מחיה אותם? על ידי אחוריים. מקיף. נכון? מה זה מעט מזער שמקבלת בתוכה? תוכה זה לא אחוריים, זה לא מקיף, תוכה זה פנימי. נכון?

50:12 דובר 10 נכון.

50:12 דובר 1 בסופו של דבר, כדי שמשהו יתקיים, משהו צריך להחיות אותו. מקיף לא מחיה. מקיף מהווה, מקיף לא מחיה. מקיף עושה שתהיה מציאות. איזו מציאות? מציאות של דומם. כדי שהוא יחיה צריך משהו להתלבש בו בפנים. אז אומר הרבי, נכון, מאותו מקיף יש משהו מעט מזער שהסיטרא אחרא כן מקבלת בתוכה. אבל א', זה מעט מזער. מעט מזער ממה? ממשהו ממילא מראש כבר רק בחינת אחוריים, ואחוריים של אחוריים. וגם המעט מזער הזה, באיזה אופן הוא מתלבש בתוכה? באופן... יש כתוב ב...

51:00 דובר 10 גלות.

51:01 דובר 1 אה?

51:01 דובר 10 של גלות.

51:02 דובר 1 גלות. במקום אחר כתוב שזה נדעך, שהוא... הוא בעצמו נהיה שחור.

51:08 דובר 10 מממ.

51:08 דובר 1 שהניצוץ בעצמו כבר לא יודע שהוא, שהוא, שהוא אלוקות.

51:14 דובר 10 זה הרכב של הגויים.

51:16 דובר 1 ממ? של הקליפות וסיטרא אחרא. ולכן נקרא בשם אלוקים אחרים. זה כבר סיבה נוספת. הסיבה הראשונה למה הקליפות נקראות אלוקים אחרים... בהתחלה שאלנו מה, מה הקשר? אלוקים אחרים זה פסל. למה? כי הוא, כי מישהו אחר עשה. הוא לא האלוקים. מה הייתה הסיבה הראשונה? כן? שהוא מקבל מבחינת אחוריים. מה הסיבה השנייה? לכן נקרא בשם אלוקים אחרים, שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הסיבה השנייה הרבה יותר חזקה. למה הקליפות נקראים אלוקים אחרים? מה זה אלוקים אחרים? עבודה זרה, נכון? מה זה קליפות? עבודה זרה זה כפירה בקדוש ברוך הוא. נכון?

52:04 דובר 10 נו.

52:04 דובר 1 אם לא מרגישים בכלל שום כלום, אז כל המציאות שלהם זה מציאות של כפירה. אז הם באמת אלוקים אחרים. אז יש פה שתי סיבות, שני טעמים למה קליפות נקראות בספרי קבלה אלוקים אחרים. סיבה אחת מצד שהם מקבלים בחינת אחוריים, וסיבה שנייה בגלל שהם בעצמם עבודה זרה. כן? למה צריך שתי סיבות?

52:38 דובר 11 שניים.

52:39 דובר 1 הרי כל מציאות בעולם, כל נברא בעולם, גם הקליפות וגם הקדושה, יש לו את המקיף שמחיה אותו ויש את ה-- את המקיף שמהווה אותו ואת החיות שמח-מחיה אותו. נכון? דיברנו על זה עכשיו. כן? אז הרבי אומר שהוא נקרא אלוקים אחרים גם מצד המקיף וגם מצד האור הפנימי. מצד המקיף למה הוא נקרא אלוקים אחרים? כי הוא מקבל מבחינת אחוריים. מצד הפנימי למה הוא נקרא א-א-אלוקים אחרים? כי כל מהותו זה כפירה. כי מאחר שאור וחיות וקדושה הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטלה כלל לגבי קדושת הקדוש ברוך הוא, ואדרבה מגביהה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד. אני ואין-- לא קיים שום-- לא שהקדוש ברוך הוא היה הדבר היחיד. אני ומלבדיי אין שום דבר. ההפך הגמור מ-מ-מאחדות השם. וכמאמר, זה בספר יחזקאל, יש שני פסוקים: "יאורי לי ואני עשיתני". זה שמה שני פסוקים. יש פסוק אחד "יאורי לי" ופסוק ו... כמה פס-- אה, חמישה שישה פסוקים לפני כן "ואני עשיתני".

53:49 דובר 11 אה, זה לא פסוק.

53:50 דובר 1 אין פסוק כזה, כן, זה שני פסוקים.

53:52 דובר 11 זה נשמע, אה, פרעה או משהו.

53:58 דובר 1 זה-- הוא אומר את זה שם, יחז-- יחזקאל אומר את זה על פרעה, אבל, אבל הוא אומר זה שני פסוקים שונים.

54:06 דובר 11 אה.

54:06 דובר 1 אומר לא רק יאורי לי-- לא רק היאור הוא שלי, גם אני, גם אני עשיתי את עצמי, זה שני פסוקים שונים. ולכן אמרו רז"ל... או. סוף סוף הגענו, מה זה קשור אלינו? מה הוא דיבר עד פה? מה זה קליפה? מה זה סטרא אחרא? מה זה קשור אלינו? אנחנו רוצים להבין איך, אה, מהי מהותה של המצווה לא תעשה "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי". כי מה זה אומר לנו? אוקיי, אז הבנתי מה זה קליפות וסטרא אחרא, מה זה קשור אליי? לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כעבודה זרה ממש. כי עיקר ושורש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום. לא כפירה בה' לגמרי. כדאיתא בגמרא דקרו ליה, שהקליפות או הגויים עובדי עבודה זרה קוראים לקדוש ברוך הוא "אלהא דאלהיא". נכון, עבודה זרה זה כפירה. מה השורש של, של הכפירה? מאיפה נובע שמישהו כופר באחדות השם? מזה שהוא לא מר-- שהוא מרגיש את עצמו. אם יש מישהו שהוא בטל אז הוא לא, זה לא, הוא לא יכפור. כפירה זה רק התוצאה. כן? השורש ועיקר עבודה זרה זה הרגשת הישות. אם ככה, מה בעצם ההבדל בין יהודי מאמין שומר מצוות, מתפלל, מהדר במצוות שמרגיש את עצמו אני ואפסי עוד לבין טומאה וסטרא אחרא, מה ההבדל? ההבדל הוא רק כמותי. הוא מרגיש את עצמו קצת נפרד והוא מרגיש את עצמו הרבה נפרד.

56:21 דובר 11 אבל הוא נותן כאילו חיות לקליפות שהוא מרגיש גם.

56:24 דובר 1 עוד לפני מה התוצאה של זה.

56:26 דובר 11 אוקיי.

56:28 דובר 1 ההבדל בין יהודי שומר מצוות, מאמין, מקפיד על קלה כבחמורה לבין טומאה, סטרא אחרא, עבודה זרה כפשוטה בצורה הכי גרועה שלה זה הבדל כמותי בלבד. אין הבדל. אומר אדמו"ר הזקן, "לכן אמרו חז"ל שגסות הרוח שקולה כעבודה זרה", ממש! אדם שהוא גס רוח. מה זה גס רוח? מרגיש את עצמו על הגובה.

56:57 דובר 11 יעני פחות או יותר עצבני או...

57:00 דובר 1 מה?

57:02 דובר 11 כעס מגיע מהרגשה עצמית.

57:04 דובר 1 כעס מגיע גם מהרגשה עצמית. כן.

57:06 דובר 11 אני מרגיש שאני עם עצמי ותוקפים עליי-

57:09 דובר 1 כל, כל, כל המידות של הנפש הבהמית, דיברנו על זה פעם, נובעות, מה מתחילות? מתחילות מזה שהוא מרגיש את עצמו נפרד. יש מציאות. ברגע שאדם לא בטל, מפה זה אותו דבר. אותו דבר. בעיקר, בעיקר ברמת העיקר, ברמת השורש הוא שם. פה יותר, פה פחות. אותו דבר. אין הבדל. מבהיל?

57:44 דובר 11 נכון.

57:44 דובר 1 כי עיקר ושורש עבודה זרה מה שנחשב דבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא דקרו ליה אלהא דאלהיא, אלא שגם הם מסכימים שהקדוש ברוך הוא האלוקים הגדול, הוא העיקר. נכון, הם בטלים אליו כי הוא באמת, שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו, זה העיקר. ובזה מפרידים עצמם מקדושתו של מקום ברוך הוא. במה? בזה שהם מרגישים את עצמם שהם גם כן משהו. אז אם אדם מרגיש עצמו שהוא גם כן משהו, אז מה ההבדל? הוא קצת פחות וזה קצת יותר. זה הכל. מאחר שאין בטלים לו יתברך, כי אין קדושה עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך כנ"ל, ולכן נקראים טורי דפרודא, הרי-- הרים הנפרדים בזוהר הקדוש. והרי זו כפירה באחדותו האמיתית, האחדות האמיתית, מה דיברנו בשני הפרקים הקודמים, כולא קמיה כלא חשיב וכל המציאות של העולם בטל באמת לו יתברך ולרצונו המחיה את כולם ומהווה אותם מאין ליש תמיד. אז אם הוא לא מרגיש את זה, עצם זה שהוא לא מרגיש את זה הוא כופר או כמו עבודה זרה. אז אחרי-- אז בשלושת הפרקים האלה, כ' עד כ"ב, אז אדמו"ר הזקן הסביר בצורה מאוד ברורה את, את שתי המצוות אנכי ולא יהיה לך. ואת הכל הוא השתית על המשל של דיבור, על עניינים שונים בעניין של דיבור, שהוא מתגלה ושהוא, שהוא נפרד ומתי כן ומתי לא. אז עכשיו אנחנו כבר מבינים מדוע אנכי ולא יהיה לך, מה עניינם, שהם אמונה באחדות השם ולא רק אמונה, כאילו ביטול לאלוקות, לבין אחד כזה שהוא לא בטל לאלוקות. כדי-- אמרנו בשביל מה צריך להסביר את זה? היות וכל העניינים האלה חוזרים להתחלה, עכשיו

59:58 דובר 1 יותר, הרבה יותר ברור. כדי לעורר את האהבה המסותרת צריך להעמיד אותה בניסיון בדבר אמונה. איי, ניסיון בדבר אמונה מתי מתעורר? רק כשמעמידים אותו לקיר ב-ב-זה כן, ב-ב-באמונה. עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים מה זה נקרא להאמין. להאמין פירושו להאמין שאין עוד מלבדו. כן? אז אם אנחנו נצליח להראות שבעצם הנקודה הזאת שביטול לאלוקות, ש-ש-כל מציאות העולם היא רק אלוקות, הנקודה הזאת נמצאת בכל מצווה והנקודה של הרגשת עצמו נמצאת בכל עבירה, אז כל פעם שאדם יגיע למצווה ועבירה יחשוב על העניין הזה, אז ה-ה-האהבה המסותרת שלו תתעורר ותתעורר ממילא. הוא לא צריך לעשות כלום. הוא לא צריך להתבונן בשביל, הוא לא צריך להתבונן בשביל, בשביל ל-ל-לגלות אותה. עצם זה שהוא ייזכר שעכשיו המצוות לא תעשה הזאת זה, אה, זה, זה עבודה זרה, זה מפריד אותי מהשם. או שהמצוות עשה הזאת, בזה אני בטל להשם. רק זה שהוא ייזכר בזה, זה מספיק בשביל שהוא לא יעשה עבירה. לא צריך יותר מזה. אהבה, אהבה תתעורר, היא לא תיתן לו לעשות את זה. אז נשאר רק דבר מאוד פשוט: להראות איך כל המצוות עשה הם פרטים של, אה, אנכי, וכל הלא תעשה. אז זה הרבי עושה בשני הפרקים הבאים.

1:01:35 דובר 3 זה מוקלט. אני רוצה.