לקוטי אמרים פרק כ"ב · תשפ"א

00:00 דובר 1 טוב, ערב טוב.

00:02 דובר 2 לא ייגמר שוב.

00:07 דובר 1 אנחנו לומדים הערב בפרק כ"ב, זה ה-ה-האחרון בשלושת הפרקים שמסבירים את עניין אחדות השם ועבודה זרה. ה-- אדמו"ר הזקן התחיל להסביר לנו איך להעיר את האהבה המס-- המסתתרת. קודם כול הוא מסביר לנו שני פרקים, י"ח, י"ט, מי היא אותה אהבה מסתתרת, מה היא רוצה, מה הנפש האלוקית שלנו, מה היא משתוקקת לעשות. וכדי שנוכל לגלות אותה, להביא אותה לפועל בחיים היומיומיים שלנו, להשתמש בה כביכול, אז ה-- הרגע מה שאנחנו צריכים לפני כן בתור הקדמה להבין מה זה אחדות השם ועבודה זרה, והוא עוד לא הסביר למה. בואו-- אנחנו לומדים מה זה אחדות השם. אז הוא הסביר מה זה אחדות השם בשני פרקים, כ', כ"א, ש... שני הפרקים האלו הקדיש להסביר שני עניינים באחדות השם. אחדות השם באופן כללי פירוש הדבר שלא-- שאין עוד אלוקים חוץ מהקדוש ברוך הוא, זה פשוט, זה לא צריך לשלול, אלא, אה, שאין עוד מלבדו. מה פירוש אין עוד מלבדו? אז בפרק כ' הוא הסביר מה, איך אין עוד מלבדו. יש עולמות, אבל לעולמות אין שום ערך וחשיבות לגביו והם לא נחשבים לשום דבר לעומתו. אז לכן הוא לבדו. אחר כך, פרק כ"א הוא הסביר, הוא המשיך שלמרות שהעולמות אין להם ערך וחשיבות לעומתו, אבל יש פה מציאות של עולם. אתה לא מסתכל לעומתו, אז כן, יש להם מציאות. אז הוא הסביר שגם המציאות שיש להם, ל-- יש, יש-- שאנחנו כביכול רואים עולמות, היא לא מציאות אמיתית, אלא המציאות האמיתית של עולמות היא שהם בטלים במציאות. זוכרות את כל זה, נכון? אחר כך אנחנו בזה מיד. את שני העניינים אדמו"ר הזקן הסביר, הביא משל של דיבור ש... זה יותר עדיף. את שני העניינים

02:15 דובר 1 הרבי הסביר עם משל של דיבור. שני משלים מעניין הדיבור. ב... זה ש-- עניין אחד בדיבור, שהדיבור אין לו שום ערך למהות נפש האדם. הדיבור הוא אין ואפס לעומת קיום הנפש. ככה כל העולמות הם אין ואפס לעומת הקדוש ברוך הוא. ו... זה ש-- והדיבור של הקדוש ברוך הוא, שהוא בורא איתו את העולמות, זה לא סתם כמו דיבור האדם שנראה דיבור, אלא זה כמו דיבור האדם בעודו במקורו ושורשו בעצם הנפש, שאין לו שום מציאות כלל. אז לכן העולמות לא רק שאין בהם, אה, שום ערך ושום חשיבות, אין בהם גם שום מציאות. זה היה העניין של פרקים כ', כ"א, מה, מה פירוש האמונה באחדות השם? אולי עוד מילה אחת בעניין הזה ש-- לא חושב שהזכרנו את זה. אה, כאן זה שני פרקים שאדמו"ר הזקן הסביר מה-- בקצרה מה זה אחדות השם. למה אנחנו אומרים שזה בקצרה? איפה זה מוסבר בארוכה?

03:28 דובר 2 שער היחוד והאמונה.

03:28 דובר 1 שער היחוד והאמונה. שם הרבי מסביר את אותם שני, שני העניינים, את אותו העניין של אחדות השם. הוא מסביר את אותו עניין עצמו בשנים עשר פרקים. אותו עניין שמסביר פה בשני פרקים, שם הוא יביא עוד הרבה הרבה פרטים, פרטים ופרטי פרטים. אגב, גם שער היחוד והאמונה זה רק שער ליחוד ואמונה. זה לא-- שער, זה רק המקום שדרכו נכנסים לעיר. זה לא העיר עצמה, זה רק הפתח. ה-ה-העניין, היחוד והאמונה, מוסבר בהרבה מקומות אחרים בעומק גדול. בין השאר, אחד המקומות שככה אוהבים להראות את זה, יש בליקוטי תורה של אדמו"ר הזקן מאמר שנקרא דיבור המתחיל פתח אליהו. אותו פתח אליהו שאומרים בערב שבת, מי שאומר את... אה, דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון וכולי. אז המאמר הזה מתאר את סדר בריאת העולמות. ובליקוטי תורה יש מאמר של אדמו"ר הזקן שמסביר עד-- בהתאם על פי המאמר הזה, אז על פי מאמר אליה-- על פי הפתח אליהו אדמו"ר הזקן מסביר בתוך הדברים של פתח אליהו איך כל העולמות הם אין ואפס לעומתו. אז זה כבר מאמר ארוך. על המאמר הזה של אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה יש מאמר של הרבי הרש"ב, אם אני לא טועה, מאמר שנקרא הגהות לדיבור המתחיל פתח אליהו. הרבי הרש"ב, כשהוא למד את המאמר של אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה, היו לו הערות, אז הוא כתב הגהות, הערות למאמר של אדמו"ר הזקן. ההערות האלה זה ספר ככה כמה מאות עמודים טובים של הערות לדיבור המתחיל פתח אליהו. אז עכשיו זה כבר ממש נכנסים לתוך העיר, לתוך כל היישוב של, של היחוד והאמונה. יש היחוד והאמונה ושע-- ופה זה רק אני מזכיר את העניין בקצרה. טוב, הארכנו בדבר שזה לא

05:34 דובר 1 ענייננו בכלל היום. בפרק כ"ב הרבי מס-- מתחיל-- מסביר את העניין של עבודה זרה. מה זה עבודה זרה? גם את העניין של עבודה זרה אדמו"ר הזקן מסביר למשל מעניין הדיבור שבאדם. זאת אומרת, כמו שאת אחדות השם הוא הסביר מעניין הדיבור, גם את העניין של היפך אחדות השם, גם אותו מס-- אה, נו, מסביר למשל מעניין הדיבור. פרק כ"ב. רק שהתורה דיברה כלשון בני אדם ונקרא בתורה דיבורו של מקום ברוך הוא בשם דיבור. כשאנחנו מדברים, אני אומר את המילה דיבור, למה אני מתכוון? דיבור שאני שומע. אז נכון שאם אתה מתבונן בעומק אז אתה מבין שבדיבור יש בו הוא בלי ערך לנפש והוא כלול במקורו. אתה יכול להבין את זה, אבל סתם ככה כשאתה אומר דיבור בלשון בני אדם, אתה לא מ-מ-לא חושב על עצם הנפש ובטח לא על איך שזה כלול במקורו בשורשו. אתה מדבר דיבור, דיבור כמו שרואים אותו, כמו שהוא נפרד, כמו ש-- כמו ש-- כמו שאנחנו יודעים מה זה דיבור וה-- אז אנחנו מוכרחים לומר שאם התורה קוראת לבריאת העולם בשם דיבור, אז יש בבריאת העולמות עוד משהו חוץ מזה שהוא בטל וכולי וכולי. יש בבריאת העולם עוד משהו שגם הוא קשור לדיבור, אבל הוא קשור לדיבור לא כמו שהדיבור הוא כלפי עצם הנפש, כמו שדיבור הוא בטל במקורו ושורשו, אלא קשור לדיבור כפשוטו, שהוא נפרד. איך זה יכול להיות אם כל מהותו של הדיבור זה שהוא בטל, איך יכול להיות שהוא נפרד? אז אצלי, אצל בן אדם, אז זה שני דברים. יש המציאות של הדיבור, המהות, איך הוא נוצר, מאיפה הוא בא, ויש איך שהוא יוצא החוצה כלפי השני, איך שרואים אותו בעולם. אבל

07:57 דובר 1 אצל הקדוש ברוך הוא זה לא שני דברים. אצל הקדוש ברוך הוא הדיבור שלו, ראינו בפרקים הקודמים, זה הוא עצמו. אז איך יכול להיות אצל הקדוש ברוך הוא עניין שהדיבור שהוא בורא בו את העולמות זה נפרד? מה נפרד שם בדיוק? הרי הדיבור לא נפרד ממנו. מסביר אדמו"ר הזקן בפרק כ"א מהשורה הבאה. נכון, לגבי הקדוש ברוך הוא הדיבור לא נפרד, אבל אנחנו לא רואים את הקדוש ברוך הוא. לנו זה נראה נפרד, וההרגשה שלנו בריאת העולם היא נפרדת מהקדוש ברוך הוא. לכן בואו נראה את זה בפנים. נקרא בתורה דיבורו של הקדוש ברוך הוא בשם דיבור ממש כדיבורו של אדם, לפי שבאמת כך הוא דרך ירידה והמשכת החיות לתחתונים, שהתחתונים, כל העולמות, מקבלים את חיותם בצמצומים רבים ועצומים. מינים ממינים שונים של צמצומים להיבראות מהם ברואים רבים, מינים ממינים שונים. היות והקדוש ברוך הוא רצה לברוא הרבה סוגים של נבראים, כל מיני בני אדם וצמחים ובעלי חיים וכדומה. וריבוי סוגים, ריבוי גדול ועצום של סוגים ומינים של נבראים. אז הקדוש ברוך הוא עשה הרבה סוגים של צמצומים. בין השאר זה בשער היחוד והאמונה שמסביר מה פירוש מינים שונים. הדיבור בנוי מאותיות, ממילים, וכל מילה מאותיות וכל הברה מאותיות. נכון, כל אות מראה על המשכת חיות אלוקית באופן מסוים. יו"ד זה איזושהי נקודה. הו' זה נקודה עם המשכה למטה. הה"א זה כבר המשכה לאורך ולרוחב והיו"ד זה... והאל"ף. כל, כל אות, הציור של איך שמציירים אותה בכתב, בכתב עברי, היא מראה על האופן איך שהחיות האלוקית יורדת לעולם. כשיש איזושהי מילה, האותיות שמרכיבות את המילה הן שורש החיות. זאת אומרת, אדמו"ר הזקן מביא את הדוגמה אבן.

10:33 דובר 1 אבן. פירוש הדבר שזה איזושהי מציאות שנבראת על ידי חיות אלוקית, שבהתחלה הייתה המשכה כמו אל"ף, אחר כך הייתה המשכה כמו בי"ת ואחר כך הייתה המשכה כמו נו"ן סופית, וזה יצר את המציאות של אבן. מה זה חילופים? חילופים זה כשמחליפים אותיות. יש מאתיים שלושים ואחת שיטות על פי תורה איך האותיות מתחלפות ביניהן. זה נקרא רל"א שערים. אנחנו מכירים כמה, כמה מפורסמים מאוד שגם אנחנו מכירים. למשל אתב"ש. כל אחד יודע מה זה אתב"ש, נכון? מכירים? מכירות? אל"ף מול תי"ו. אז למשל אם במקום המילה אל"ף, במקום אבן, בהתחלה במקום אל"ף יהיה תי"ו, אז זה כבר מילה אחרת לגמרי. אבל התי"ו שנמצאת שם עכשיו בהתחלה היא מקבלת את החיות שלה מהאל"ף. זה איזשהו חילוף, איזשהו סוג של שינוי, של תמורה. אז יש שלוש רל"א, מאתיים שלושים ואחת סוגים של חילופים כאלה מהסוג הזה. והכול על ידי שמחליפים את האותיות בכל מיני צורות ואופנים, חילופים וחילופים של חילופים, על ידי זה נבראים כל אינסוף הנבראים שבעולם. אבל גם שיהיה שהקדוש ברוך הוא יברא אינסוף נבראים, הנבראים לא ירגישו נפרדים. גם אם הקדוש ברוך הוא יברא אינסוף נבראים, הוא ברא אותם. היות והוא ברא אותם, הם מרגישים שהוא ברא אותם. אז, אז כל אחד מהנבראים בפני עצמו מרגיש שהקדוש ברוך הוא ברא אותו. הוא לא סטרא אחרא, הוא לא מנגד את הקדוש ברוך הוא. הוא מרגיש את מקורו ושורשו. כדי שהנבראים, כדי שתהיה בחירה חופשית, אז מוכרח, מוכרח הקדוש ברוך הוא, כביכול מוכרח, הוא פשוט דבר מוכרח. כדי שתהיה בחירה חופשית צריך להיות העלם והסתר, שנבראים לא ירגישו מי ברא אותם. זה מה שהוא אומר בשורה

12:58 דובר 1 הבאה: "כל כך גברו הצמצומים והסתר פנים העליונים עד שיוכלו להתהוות ולהיבראות גם דברים טמאים וקליפות וסטרא אחרא ולקבל חיותם וקיומם מדבר ה' ורוח פיו יתברך, לא במאור פנים, אלא בהסתר פנים וירידת המדרגות." כדי שיוכל להיות לאדם בחירה חופשית, אז צריך להעמיד לו בפניו שני צדדים. אם כולם מכירים את הקדוש ברוך הוא והוא בעצמו מכיר והוא מרגיש, איך תהיה בחירה? צריך להיות איזשהו העלם והסתר. אז הקדוש ברוך הוא עשה, חוץ מריבוי סוגים של צמצומים, הוא עשה גם העלם והסתר. מובן ההבדל בין צמצום לבין הסתר? זה הבדל מהותי. צמצום זה שלוקחים רק חלק, לוקחים מעט, עושים סיכום, אבל אחרי שעשיתי את הסיכום, מה מסוכם פה? היה קטע ארוך, עשיתי ממנו קטע קטן, אבל זה אותו דבר. זה לא משהו אחר. כן? העלם זה ששמים מסך.

14:24 דובר 3 מסתירים אותו.

14:24 דובר 1 מסתירים אותו. זה משל. מה אומר משל? משל על הקדוש ברוך הוא, על מלך שהייתה לו בת יחידה. מה אומר משל? הקדוש ברוך הוא לא מלך, אין לו אישה, הוא לא יולד ילדים. אין שום קשר ב-ב-במהות בין המשל לנמשל. המשל זה איזשהו מסך שאם אתה יודע שהוא רק רומז למשהו, אתה תחשוב, אז אתה תבין שיש פה איזשהם פרטים דמיוניים שמהם אפשר להבין משהו למעלה, אבל המשל עצמו מספר-- כשמספרים לילדים משל, כן? משלי-- איזו קבוצה זה משלים? משלי חז"ל. הילד מעלה על דעתו את הנמשל. הוא שומע סיפור יפה. נכון? המשל בפני עצמו הוא לא מספר לנו, לא מספר לנו על מה מסתתר בתוכו, מה יש מאחורה. אולי ניתן דוגמה יותר מובנת שכבר אמרנו פעם. אה, כשאני רוצה להסביר משהו למישהו אחר. אדם רוצה להסביר איזשהו עניין לזולתו. אז אם הוא יסביר את זה לשני בשפה שהשני לא מכיר, השני לא מדבר אנגלית, הוא יסביר לו את זה באנגלית. הוא לא יבין שום דבר. למה הוא לא מבין? הוא לא מדבר-- לא דיברת בשפה שלי. הדיבור מצד עצמו מעלים ומסתיר. בתוך הדיבור נכנס שכל, אבל המילים של הדיבור זה מסך, זה מפריד, זה מסתיר. אז זה הבדל עצום בין צמצום לבין העלם והסתר. יש נבראים כאלו, כל הנבראים שנבראו ברצון הקדוש ברוך הוא. הם נבראים שנבראו על ידי מינים ומינים שונים, המשכה באופן כזה וסוג כזה בצורה כזאתי, כל מיני ריבוי אינסופי של נבראים, אבל יש נבראים שנבראו לא על ידי סוגים של צמצום, המשכות בצורה שונה, אלא שנבראו על ידי העלם והסתר. איך הם נבראו? על ידי זה שהסתירו את הקדוש ברוך הוא. ועל זה הוא אומר

17:04 דובר 1 בתשובה אחת בדף ק': "ולכן נקראים אלוקים אחרים." למה העבודה זרה, הסטרא אחרא, למה היא נקראת אלוקים אחרים? מפני שאין-- שיניקתם וחיותם אינה מבחינת פנים, אלא מבחינת אחוריים דקדושה. למה הקדוש ברוך הוא ברא אותם? הוא לא ברא אותם כי הוא רוצה אותם. הקדוש ברוך הוא לא רוצה את הסטרא אחרא. הקדוש ברוך הוא שונא את הסטרא אחרא. אם הוא שונא אותה, למה הוא ברא אותה? צריך אותה כדי שתהיה בחירה חופשית. הוא לא רוצה בה עצמה. הוא רוצה בסטרא אחרא כדי-- בשביל מטרה שתבוא אחר כך, כדי שלאדם תהיה בחירה. בסדר? אז לכן זה נקרא אחרים, כי זה פירוש אחוריים, כי אדם נותן דבר לשונאו שלא ברצונו, שמשליכו לו כלאחר כתיפו כי מחזיר פניו ממנו משנאתו אותו. כשאדם צריך לשלם איזה קנס לשוטר והוא צריך לתת, אז הוא נותן לו כסף, לא סתם. ולפעמים זה סכום גדול של כסף. איך הוא נותן לו את הכסף? ברצון ובמאור פנים? קח את זה, לך. זה נקרא נתינה בבחינת אחוריים. נתינה כי הוא מוכרח לתת, לא כי הוא רוצה לתת. כך למעלה בחינת פנים, הפנים של הקדוש ברוך הוא, הפנימיות, מה שהוא באמת רוצה. פנימיות הרצון העליון וחפצו האמיתי אשר חפץ השם להשפיע חיות. למי הוא משפיע? לכל הקרוב אליו מסטרא דקדושה, אבל הסטרא אחרא והטומאה, הקדוש ברוך הוא לא רוצה אותה. היא תועבת השם אשר שנא. אז אם ככה, איך באמת היא קיימת? אם הקדוש ברוך הוא שונא אותה ולא רוצה אותה, איך היא בכלל מתקיימת? איך היא נבראה בכלל? אינו משפיע עליה חיות מפנימיות הרצון וחפצו האמיתי אשר חפץ בה, חס ושלום, כי אם כמאן דשדי בתר

19:22 דובר 1 כתפוי לשונאו שלא ברצונו. למה הקדוש ברוך הוא עושה את זה? רק כדי להעניש את הרשעים ולתת שכר טוב לצדיקים דאתכפיא לסטרא אחרא, וזה נקרא בחינת אחוריים דרצון העליון ברוך הוא. נקודה. עד כאן. מתחילת הפרק עד כאן. הסביר הרבי ז"ל למה העבודה זרה נקראת אלוקים אחרים? למה היא נקראת אחרים? כי כל החיות והקיום שלה, העבודה זרה נקראת אלוקים אחרים, כי היא מקבלת מבחינת אחוריים. הקדוש ברוך הוא לא מחיה אותה ברצונו. הקדוש ברוך הוא מחיה אותה היפך רצונו. אם זה היפך רצונו, איך היא בכלל קיימת? הכוונה זה בדיוק מה שנקרא בחינת אחוריים. הוא מקיים אותה לא כי הוא רוצה בה, אלא כי הוא צריך אותה בשביל משהו אחר, בשביל בחירה חופשית. זה נקרא בחינת אחוריים. מה משמעות? זה אם רצון העליון, בחינת פנים, הוא מקור החיים המחיה כל העולמות. איך בכלל יש מציאות של קיום לעולם? הקדוש ברוך הוא מקיים אותו. הדברים שהקדוש ברוך הוא בורא אותם, איך הם חיים? מאיפה יש להם נשמה? הקדוש ברוך הוא נותן להם נשמה. אז מקור החיים, כל דבר שיש-- מה אדם רוצה יותר מהכל? אין דבר, אין, אין שום דבר שמשתווה לחיים. התענוג הכי גדול של האדם זה לחיות. הוא מוכן לוותר על כל התענוגים האחרים בשביל לקבל את התענוג הזה. אדם מוכן לוותר בשביל לחיות. הוא מוכן לוותר על-על-על כסף, על תאווה, על כבוד, על הכל, על אפילו על בריאות. העיקר לחיות. החיים זה התענוג הכי גדול. מי נותן? איפה-- מיהו מקור החיים? מקור החיים זה הקדוש ברוך הוא. מבחינת פנים הוא רוצה להחיות, הוא נותן חיים. והסטרא אחרא, שהוא לא רוצה אותה. למה הוא מחיה אותה? רק בגלל

21:50 דובר 1 שאין ברירה. איזה חיים יש שם? אז הסטרא אחרא נקרא מקום המוות. הוא לא רוצה אותה, הוא לא נותן לה חיים. רק ככה מינימום שבמינימום, בשביל ש-שאין ברירה, אנחנו צריכים אותה. ולפי שאינו שורה מבחינת פנים של הרצון העליון, הוא לא-- הוא לא שורה כלל על הסטרא אחרא, וגם בחינת אחורי-- בחינת פנים בכלל לא שורה על סטרא אחרא, ומבחינת אחוריים שממנה היא כן מקבלת את החיות שלה, של הרצון העליון, היא לא מלובשת בתוכה ממש. בצד של הפנים, בצד שהקדוש ברוך הוא מאיר פנים ורוצה לברוא אותו, אז הקדוש ברוך הוא לא רק בורא אותו, אלא גם נותן לו חיות במאור פנים בשפע. הסטרא אחרא שהקדוש ברוך הוא לא רוצה אותה. א', רק מבחינת אחוריים. ומה-- וגם זה רק מקיף עליה מלמעלה, ולכך היא מקום המיתה והטומאה, ה' ישמרנו. למה זה מקום הטומאה? כי מעט מזער אור וחיות שהיא כבר כן מצליחה, יונקת ומקבלת לתוכה מבחינת האחוריים דקדושה שלמעלה, הוא בבחינת גלות ממש בתוכה בסוד גלות השכינה הנ"ל. זוכרות איפה דיברנו על גלות השכינה הנ"ל? הנ"ל זה כבר דיברנו, אה, כן. את נזכרת לאה, מתי דיברנו על זה? כשהתחלנו את העניין. התחלנו, התחלנו ואנחנו מחזיקים עכשיו בפרק כ"ב. כשהתחלנו להסביר את העניין איך לעורר את הנשמה בפרק י"ט, אז שם הוא אמר-- אה, רומי שאמרה פרק י"ט? אבל לא שמעתי. נכון. אז שם בתחילת העניין אדמו"ר הזקן באמת מס-מסביר ש-שכל עוד הנפש האלוקית נמצאת בתוך גלות בנפש הבהמית, אז היא לא מתבטאת, היא לא יוצאת החוצה. מה זה אותה גלות של הנפש האלוקית בתוך-- מה זה גלות? בפשטות, ב-ב-בעולם שלנו, לא ברוחניות. בואו נוריד את זה קצת ככה

24:19 דובר 1 למטה. אה, עם ישראל נמצא בגלות. נמצאים יהודים באיזו מדינה של-- יש גזרות על היהודים ופה מי שמחזיק את המדינה, מי ש-- בכל הדורות ככה זה היה. היהודים, הם החזיקו את הכלכלה, הם ניהלו את המסחר, הם אלו היו אלו שמשלמים מיסים. הם אלו ש-- בכל הדורות, איפה שיש יהודים, איפה שיש ריבוי של יהודים, שם המדינה הייתה להצלחה. למה הייתה להצלחה בגשמיות? כי יהודים, יהודים עם חרוץ שעובד ועושה מה שצריך לעשות וממילא כל הכלכלה מתרוממת ופורחת. אז בכל הדורות היו בהרבה מקומות, כל דור במדינה אחרת, כשיש ריכוז גדול של יהודים וממילא לכלכלה אותה מדינה היה שגשוג כלכלי גדול. איך אותן מדינות התייחסו ליהודים? השפילו אותם עד עפר. גזרות ו-

25:22 דובר 4 הייתה איזו כי-- שחרו אותם.

25:25 דובר 1 בהתחלה כן, אבל תמיד זה נגמר.

25:28 דובר 4 אה כן. יש את הקנאה.

25:31 דובר 1 ולמה? נכון. ולמה קנאה?

25:36 דובר 4 בגלל שהיהודים מצליחים.

25:38 דובר 1 כי, כי כן. ואז התחיל-- נכון, ה-- מה-- למה אתה גוזר עליהם גזרות? למה אתה רודף אותם רדיפות? למה אתה מונע מהם? הרי הם אלו שנותנים לך את החיות. כל החיות של המדינה זה מהם, וכל המדינה נגדם. זה דבר שהוא היפך השכל, אי אפשר להבין את זה, נכון? זה נקרא גלות ב-- מה זה גלות של הנשמה? גלות של בחינת הקדושה. כשאותה חיות אלוקית מזערית, שהיא מבחינת אחוריים, וגם משם זה רק יניקה, מגיעה ומחיה את הסטרא אחרא, אותה סטרא אחרא, אותו, אותו מהות, אותו, אה, אותו גוי רשע. בוא לא נקרא לו יהודי רשע, בסדר? חס ושלום. אותו גוי רשע שעכשיו אותה חיות אלוקית מחיה אותו, אז מדובר על זה שהוא חי. הוא לא מתכחש לזה שהוא חי. הגוי הרשע. הוא חי. בטח שהוא חי. מה זאת אומרת? לא רק שהוא חי, הוא גם יכול להזיק ליהודים ולהציק להם. הוא מרגיש חי מאוד. מאיפה מגיעים לו החיים? מה הוא חושב? מאיפה הגיעו לו החיים שלו? אם הוא יודע שהחיים שלו מהקדוש ברוך הוא, אז הוא כבר לא יפגע ביהודי. זה הוא לא יכול לעשות. אז הוא מתכחש למקור חיותו. הוא אומר שהחיים שלו זה לא מהקדוש ברוך הוא. נכון, יש הקדוש ברוך הוא הגדול בעולם. הוא ברא את כל העולם. לזה הוא לא מתכחש. לא מפריע לגוי, גוי רשע, לא מפריע לו להגיד שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם. זה לא נוגע לו. מה אכפת לו להגיד? זה שבאופן כללי כל העולם נברא מהקדוש ברוך הוא, זה לא מפריע לו להגיד, אבל החיים שלי, אני לא מרגיש שהקדוש ברוך הוא ברא אותי. אני לא מרגיש שהקדוש

27:48 דובר 1 ברוך הוא מחיה אותי. אני מרגיש אדם עצמאי. אני חושב מה שאני רוצה. אני מרגיש מה שאני רוצה. אני עושה מה שאני רוצה. הוא לא מרגיש שהוא מחויב למישהו.

28:02 דובר 4 אבל יש את ה-

28:03 דובר 1 זה נקרא גלות, שהוא מכחיש את מקור חיותו. הוא מחיה-- ה-ה-האור האלוקי מחיה אותו. ומה הוא מרגיש? לא רק מה הוא אומר, הוא-הוא-הוא מרגיש ככה. ש-- לי יאורי ואני עשיתני. זה נקרא שמבחינת אחוריים נמשך אור וחיות, שהוא חיות שיונקת לתוכה מבחינת אחוריים דקדושה שלמעלה, בבחינת גלות ממש בתוכה, בסוד גלות השכינה כנ"ל, ולכן נקרא בשם אלוהים אחרים, שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אז זה כבר, לא יודע אם שמתם לב, הרבי הזקן גלש לפירוש שני במילה אלוהים אחרים. הפירוש הראשון במילה אלוהים אחרים היה: למה עבודה ז-זרה נקראת אלוהים אחרים? כי היא מקבלת מבחינת אחוריים. הפירוש השני, למה נקראת אלוהים אחרים? כי היא מרגישה אחרת. היא לא מרגישה קשורה לקדוש ברוך הוא. היא לא מרגישה בטלה, החיות האלוקית בגלות בתוכה. יש פה, אה, קו מודגש וסוגריים. כן? זה לא בתניא, זו הוספה שלי. זה לא היה במקור. זה בשביל להדגיש, להסביר יותר את העניין. מפה הרבי הזקן פותח סוגריים, פותח סוגריים. במקור אין שם סוגריים, אבל הרי הוא פה מתחיל להסביר את המילה באחדותו. זאת אומרת ככה. הלשון של אדמו"ר הזקן, שבמה כופרת הסטרא אחרא? עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו. הסטרא אחרא לא כופרת בקדוש ברוך הוא, היא כופרת באחדותו של הקדוש ברוך הוא. למה? למה בקדוש ברוך הוא בעצמו היא לא כופרת ובאחדותו היא כן כופרת? מה זה אחדותו? אחדותו, למדנו בשני הפרקים הקודמים, שאחדות השם פירוש הדבר אין עוד מלבדו, אין מציאות מלבדו. זה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, לסטרא אחרא אין בעיה עם זה. אבל זה שאחרי שהוא ברא את העולם עדיין

30:21 דובר 1 הוא אחד ושמו אחד, אין עוד מלבדו, אין שום מציאות, אפס זולתו, אין שום... גם אני מציאות. את זה הסטרא אחרא לא מוכנה להכיר. אז היא לא כופרת בו, היא כופרת באחדות השם. את זה הוא מסביר בסוגריים. כי מאחר שהאור והחיות דקדושה הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטלה כלל לגבי קדושת הקדוש ברוך הוא. זה כמו אותה מדינה שחיה מהיהודים. אז בגלל שהם עושים לי את כל הפרנסה ואת כל הכלכלה במדינה, אז לכן אני צריך לכבד אותם? מה פתאום. אני יכול גם לגזור עליהם גזירות והם ימשיכו לשלם מיסים. זה לא, זה לא, זה לא סתירה אצלם. זה בדיוק המציאות של החיות האלוקית שמחיה את הסטרא אחרא. אינה בטלה כלל לגבי קדושת הקדוש ברוך הוא שמחיה אותה, ואדרבה, הסטרא אחרא מגביהה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד. וכמ"ש, לי יאורי ואני עשיתני. ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושורש עבודה זרה, מה זה מהותה של עבודה זרה, הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום ולא כפירה בהשם לגמרי. עבודה זרה לא הפירוש להגיד שאין הקדוש ברוך הוא. זה אולי איפשהו פרט בעבודה זרה. סתם כך, כך. דיברנו על זה בשיעור הראשון מלפני שבועיים. כשאומרים לעולם, ב-בעולם, בעולם הכוונה בעולם היהודי, אתה מאמין בקדוש ברוך הוא? כן, בטח. אתה מאמין שהשם אחד? כן, בוודאי. מה פירוש השם אחד? שכל האלילים האחרים לא קיימים. זה כל דתי שתשאל ככה יגיד. דתי שלא למד תניא, שלא למד קבלה, לא יגיד לך לעולם שמה פירוש אחדות השם, להאמין באחדות השם, שאין עולם. אף אחד לא יגיד כזה דבר. אומר הרבי הזקן, זה נקרא

32:47 דובר 1 עבודה זרה. זה נקרא סיטרא אחרא. כשהאמירה שמה פירוש עבודה זרה, מהו עבודה זרה? לשלול שלא קיים אלוקים אחר. האמירה שמה פירוש אחדות השם להאמין שרק הקדוש ברוך הוא הוא האל היחיד האמיתי, אומר אדמו"ר הזקן זה עבודה זרה. שומעת את המילים? לכן אמרו חז"ל שגסות הרוח, זה מה שכתוב פה. כן, שגסות הרוח שקולה כעבודה זרה. עבודה זרה ממש זה כפירה. אבל כאשר אדם מרגיש את עצמו במציאות, הוא לא מרגיש שאין עוד מלבדו, הוא מרגיש שיש עוד מלבדו. הקדוש ברוך הוא קיים ואני יכול להחליט אם אני אעשה מה שהוא רוצה או שאני אעשה מה שאני רוצה. זה פירוש הדבר, עבודה זרה בדקות, עבודה זרה, עבודה זרה. פירוש הדבר שהוא לא מרגיש שאין עוד מלבדו. הוא לא מרגיש שאתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא העולם. הוא לא בטל לאלוקות. ביטול לאלוקות, אמונה בה' אחד, פירוש הדבר להאמין שאין עוד מלבדו. אין מציאות מלבדו. כמו שהסביר בפרקים כ' כ"א, כל מי שלא מרגיש שאין עוד מלבדו, אז זה בדקות עניין של עבודה זרה. לכן אמרו חז"ל שכאילו סתם גסות הרוח, זה מאמין ואפילו כן לומד חסידות וכן לומד תניא והוא כן חושב והוא כן מאמין. הוא מאמין גם בעניין הזה של אין עוד מלבדו, אבל יש לו גסות הרוח. כי יש לו גסות הרוח, אז הוא מרגיש את עצמו. אם הוא מרגיש את עצמו אז חזרנו לנקודת ההתחלה. זה עוד פעם סיטרא אחרא, זה עוד פעם עבודה זרה. כי עיקר ושורש עבודה זרה, מהי מהותה של עבודה זרה? הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו, שהוא מרגיש את עצמו נפרד מקדושתו של מקום. הקדוש ברוך

35:08 דובר 1 הוא אמר ככה ויש לי עוד עניינים חשובים בעולם. יש גם מה שאני צריך לעשות. יש גם מה שאני רוצה. אני יודע, זה מאוד חשוב וגם חשוב לי אישית לזכות לגן עדן, אז אני מאוד רוצה לשמור מצוות, אבל לכל דבר יש מחיר. בשביל כזה דבר, על זה אני לא מוכן לוותר. זה נקרא גסות הרוח. זה נקרא נפרד מקדושתו של מקום. זה נקרא עבודה זרה. ולא כפירה בה' לגמרי. לא רק כפירה נחשבת לעבודה זרה. גם כשאדם מרגיש את עצמו נפרד. כדאיתא בגמרא דקרו ליה אלהא דאלהיא. הם גם כן מכירים בגדולתו, אלא שגם הם מחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו ומחשיבים עצמם ליש ודבר בפני עצמו. האמת ששם כי עשינו סוגריים במקום לא נכון, זה היה צריך להיות אחרי המילה ״ליש ודבר בפני עצמו״, ״ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום״. יש שם מקום. המילה ״ובזה״ חוזרת על ה... תעבירו רגע לדף כ"ד, כ"ו. זה המשך של המשפט שלפני הסוגריים. ״לכן נקרא בשם אלוקים אחרים, שהעבודה זרה ממש כפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום.״ כן, אתם רואים שזה משמש את המשפט? בגלל שהם לא כופרים בו, הם כופרים באחדותו. בזה שהם כופרים באחדותו, בזה הם מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום. אדמו"ר הזקן שם פתאום מאמר מוסגר ארוך, ארוך, ארוך כזה, ופתאום בלי שום התראה אז הוא חוזר ל... חוזר לתחילת המשפט. כן. ״מאחר שאין בטלים לו יתברך, כי אין קדושה עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך כנ"ל, ולכן נקראים טורי דפרודא בזוהר הקדוש.״ טורי דפרודא בעברית?

37:16 דובר 5 טורים.

37:17 דובר 1 אה?

37:18 דובר 5 טורים.

37:19 דובר 1 מה זה?

37:21 דובר 5 הרים.

37:21 דובר 1 הרים, הרים. טור, טור זה הר. טורי דפרודא, הרים נפרדים. הר זה משל למשהו שהוא...

37:30 דובר 5 גבוה.

37:31 דובר 1 אני ואפסי עוד. מגביה את עצמו מעל פני השטח. תראו אותי! ככה מגביה את עצמו הרבה. אז הסיטרא אחרא הם לא סתם הרים, הם הרים נפרדים. להבדיל יש גם הרים של קדושה גם כן. יש ב... ״ויגבה ליבו בדרכי ה'״. אברהם שנקרא אוהבו של הקדוש ברוך הוא, כתוב, כתוב ״קראו הר״. אז יש גם הרים של קדושה, אבל יש הרים שכל ההגבהה שלהם היא גסות הרוח. זה נקרא טורי דפרודא, הרים נפרדים. ״והרי זו כפירה באחדותו האמיתית״, שהאמת של אחדות השם היא שאין עוד מלבדו, ובזה שהוא מרגיש את עצמו למציאות אז הוא כופר באחדותו, ״כפירה באחדותו האמיתית דכולא קמיה כלא חשיב ובטל במציאות ממש לגבי דיבורו ורוח פיו יתברך המהווה אותם מאין ליש תמיד״. זאת אומרת המציאות האמיתית היא שהקדוש ברוך הוא מהווה ומחיה ומקיים את כל העולמות מאין ליש בכל רגע ממש מחדש והוא מרגיש, הוא לא מרגיש את זה. הוא מרגיש את עצמו ליש ונפרד. אז בשלושת הפרקים האחרונים אדמו"ר הזקן הסביר מה זה עניין של אחדות השם ועבודה זרה. הוא הסביר את זה על פי שלושה משלים. עניין הדיבור. זאת אומרת בעניין דיבור אדמו"ר הזקן מצא שלושה משלים שעל סמך שלושת המשלים האלה הוא הסביר שלושה מינים באחדות השם ועבודה זרה. אחדות השם פירוש הדבר שהעולם אין לו שום ערך וחשיבות לגבי הקדוש ברוך הוא, וגם שהוא בטל במציאות, עוד יותר מזה שהוא בטל במציאות לגבי הקדוש ברוך הוא, וזה שהדיבור נפרד אצלנו זה משל לזה שהנבראים מרגישים את עצמם נפרדים מהקדוש ברוך הוא. אז זה הפירוש אחדות השם ועבודה זרה. מה זה עוזר לנו? בשביל מה אדמו"ר הזקן, אפשר להגיד, תקע פה

39:33 דובר 1 את העניין הזה באמצע התניא? אנחנו דנים הרי איך לעורר את אהבת השם. איך להגיע לשלמות בשמירת המצוות? איך להגיע למצב שהמוח שלי יצליח להשתלט על הלב שלי? מה אתה מתחיל להסביר לי פה מה זה אחדות השם ועבודה זרה? נכנסת לי עניינים עמוקים. תגיע לשער היחוד והאמונה, שם תסביר יסודות האמונה. תסביר את העני-- למה הוא מסביר פה את העניין הזה באמצע? אז עד כאן לא קיבלנו תשובה. אדמו"ר הזקן מראש אמר, תשמעו, אני צריך להקדים לכם, להקדימה, להסביר לכם מה זה אחדות השם ועבודה זרה. אחר כך נמשיך. שני הפרקים הבאים אדמו"ר הזקן יקשר את ה-- את העניין של אחדות השם ועבודה זרה לכל המצוות. למה? כי בפרק י"ח, כשהתחלנו להסביר את העניין, אה, אדמו"ר הזקן הראה שכשיהודי מתעוררת אצלו עצם הנשמה, כשיהודי מתעורר אצלו מסירות נפש, הוא מוכן למסור את חייו בכל. ממש מוכן למסור את חייו בשביל הקדוש ברוך הוא, אפילו שקודם הוא היה אחד כזה שרחוק רחוק כמזרח ממערב. ברגע שמתעוררת אצלו הנקודה היהודית, אז הוא מוכן למסור את נפשו. פתאום הוא מוכן לעשות הכל בשביל הקדוש ברוך הוא. לא מעניין אותו שום דבר, אפילו לא החיים שלו. שום דבר. מתי מתעוררת אותה נקודה של מסירות נפש? אז אדמו"ר הזקן הסביר: כשמעמידים אדם אל הקיר ואומרים לו, תשמע, אנחנו מפרידים אותך עכשיו מהקדוש ברוך הוא. אתה עכשיו או שאתה ממיר את דתך או שאנחנו הורגים אותך. הוא יבחר הרבה פעמים, אה, למות על קידוש השם. ומה מעורר את אותה נקודה אצל הנשמה? שנוגעים לה בעניין הזה. עכשיו אנחנו הולכים להפריד אותך מהקדוש ברוך הוא. בשני-- בפרקים, שלושת הפרקים האחרונים אדמו"ר הזקן הסביר מה הפירוש להיות

41:43 דובר 1 נפרד מהקדוש ברוך הוא, מה הפירוש להיות אחד עם הקדוש ברוך הוא, מה הפירוש להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא, ובשני הפרקים הבאים הוא יסביר. עכשיו אני אראה לכם שזה לא רק אחדות השם ועבודה זרה. כל מצוות העשה הן המשך ישיר של אחדות השם. כל מצוות לא תעשה הן המשך ישיר של מצוות עבודה זרה, של איסור עבודה זרה. זה פרטים. הקדוש ברוך הוא לקח את מצוות אחדות השם ופרק אותה לרמ"ח פרטים קטנים. לקח את העניין של איסור עבודה זרה ופרק אותה לשס"ה פרטים קטנים. כל התורה והמצוות כולם מההתחלה ועד הסוף זה רק אחדות השם ועבודה זרה. אדמו"ר הזקן יסביר בשני הפרקים הבאים, וממילא אחר כך ובהמשך, היות וכל התורה והמצוות זה רק עניין של אחדות השם ועבודה זרה, וכשנוגעים ליהודי באחדות השם ועבודה זרה מתעוררת עצם הנפש שלו, אז כל פעם שיהודי עומד בניסיון, זה כבר-- הלכנו כבר לפרקים כ"ד, כ"ה, אז כל פעם שיהודי יעמוד בניסיון הוא רק צריך להזכיר לעצמו: תשמע, עכשיו אני הולך לעבוד עבודה זרה. זה הוא לא מוכן לעשות. באותו רגע שהוא יזכיר את זה, חיש ולמה? יודעים את זה, זוכרים בעוון בדיני סוגים, בעוון בר כוזבים שזה באמת קשור. זה לא סתם אמירה, זה באמת זה העניין. אז מספיק לאדם, לא צריך כל פעם לחשוב ולהעמיק ולהתבונן כמו שהיה בחוטין. אה, שצריך לעורר את אהבת השם מתוך קפצן יבזן ועורר את אהבת השם. צריך להתבונן באריכות עד ש-- עד שהוא מצליח בזה ובמאמץ. אבל דרך ארו-- דרך ארוכה וקצרה. לא, מספיק לו להיזכר, רק לזכור שעכשיו המצווה-- העבירה הזאת זה, זה איסור. זה עבודה זרה. עכשיו אם אתה תפספס את המצווה

43:53 דובר 1 הזאת, אתה מפסיד אחדות השם. והוא לא צריך שום דבר יותר מזה. זה כבר יהיה מספיק בשביל לעורר בו את המסירות נפש ולמסור את הנשמה על כל פרט ופרט כל היום, כל הזמן, כל היום וכל הזמן.