לקוטי אמרים פרק כ"א · תשפ"ה

00:00 דובר 1 טוב, נלמד את פרק כ"א. פרק כ"א זה המשך של הפרק שלמדנו לפני שבועיים, פרק, אה, פרק כ'. ומי שלא זוכרת, רק תזכורת קצרה: בפרקים האלה הרבי מסביר איך אפשר-- איך כל אחד מאיתנו יכול לעבוד את השם עם אהבה מסותרת. הוא אומר שלכל אחד מאיתנו יש אהבה שמסותרת בלב שלו. האהבה הזאת מגיעה מהנשמה, ולכל יהודי יש נשמה. את הנשמה קיבלנו בירושה מהאבות הקדושים, אז יש את זה לכל אחד, וכל אחד יכול להשתמש באהבה הזאת כדי לעבוד את השם. למה צריך בכלל להשתמש באהבה הזאתי? כי בהתחלה, לפני כן, בפרקים הקודמים הוא הסביר שעיקר עבודת השם זה לעורר את הרגש, להתבונן בגדולת השם ולעורר את הרגש, ואז לעבוד את השם עם אהבה ויראה. זה עיקר עבודת השם של הבינוני, של כל אחד מאיתנו, וזה באמת קרוב לכל אחד. למה זה קרוב לכל אחד? כל אחד יכול להתבונן, אם הוא מתבונן הלב יתעורר ואז הוא יעבוד את השם מתוך אהבה ויראה. כל אחד יש לו שכל וגדלות. אחר כך, למה? למה? למה זה לא מספיק? כי למרות שזה קרוב לכל אחד, אבל זה לא קרוב מאוד לכל אחד. לא, לא כל אחד יש לו זמן להתבונן. צריך ללמוד הרבה בשביל זה. לא כל אחד יש לו לב רגיש. אז יש עוד, עוד שיטה, עוד דרך בעבודת השם שהיא לא רק קרובה לכל אחד, אלא קרובה מאוד. איך קרוב מאוד? אתה לא צריך להוליד אהבה על ידי התבוננות. רק תעיר את האהבה שכבר יש לך. כבר יש לך אותה. אתה לא צריך להוליד פה, ל-לייצר פה אהבה חדשה. אתה צריך רק לגלות את מה שממילא נמצא אצלך. אז זה הרבה

01:53 דובר 1 יותר קל. לכן זה קרוב מאוד. זה לא רק קרוב. איך מעירים את ה-- איך מגיעים אל האהבה הזאת? איך מעוררים אותה? אז הוא הסביר בפרקים י"ח, י"ט שכל פעם שיהודי עומד בניסיון על אמונת השם, שמעמידים אותו בניסיון, האהבה הזאת מתעוררת. האהבה הזאת, אהבת השם הזאת היא, היא, היא ה-ה-היא רגש הדבקות או רגש ההתקשרות שיש לנשמה עם אלוקות. ברגע שיהודי מרגיש שמנתקים אותו מהקדוש ברוך הוא, פה האהבה הזאת מתעוררת ומתחילה לצעוק ומזיזה אותו, ו-ושום, שום דבר לא יכול לעמוד כנגדה. שום, שום מניעה, שום עיכוב, שום הפרעה. ברגע שמתעוררת האהבה הזאת היא מזיזה את הכל הצידה, ואז ברגע שאתה תדע איך להעיר אותה, לגלות אותה, אז שום, שום תאווה שבעולם לא תוכל לפתות אותך לעבור על הש-- על-- לעשות עבירות. זה נשמע נורא פשוט.

03:08 דובר 2 די, קטן פה.

03:12 דובר 6 שלא יפוחח את זה.

03:14 דובר 2 הוא נגמר כבר, הילדה.

03:16 דובר 1 ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו.

03:23 דובר 6 ג'ינג'ית, כן, כבר דיברנו גם על זה. כן, ראינו אותו גבוה פה עם הילדה.

03:33 דובר 2 בואי הנה, בואי הנה.

03:38 דובר 6 יש פה. את רוצה קצת קפה?

03:42 דובר 2 סליחה, ביקשה אתמול מישהי שקבעת איתה זום, היא רצתה זום, שנעשה זום.

03:51 דובר 1 אה, אילנה רצתה.

03:53 דובר 2 אה, אז לא נעשה עכשיו.

03:55 דובר 1 לא, אבל עכשיו יש אצלה ביקור עכשיו.

03:58 דובר 2 אז לא מתחילים ל-- יש כאלה באמת שביקשו ממני אתמול, אז אמרתי יהיה זום, אז אמרתי ש--

04:04 דובר 1 לי, לי קשה מאוד לדבר מול מצלמה. אני לא, לא יכול להתרכז.

04:09 דובר 6 אבל לא צריך שתראה את עצמך.

04:12 דובר 1 אה?

04:13 דובר 6 גם אם מצלמים את...

04:14 דובר 2 לא, זה על החשבון. אגיד לך עכשיו מה יש ככה לשים.

04:17 דובר 1 אה, אני מכיר את עצמי, זה לא ילך, נו.

04:20 דובר 2 מי שרוצה אז יראה.

04:28 דובר 6 רק

04:28 דובר 1 עד שהתרגלתי להקלטות גם לקח זמן.

04:32 דובר 6 טוב, תמשיך, בעוד רגע.

04:33 דובר 2 מוכרים את זה אחר כך?

04:35 דובר 1 מה?

04:35 דובר 2 מוכרים את זה אחר כך?

04:36 דובר 1 אם עושים עריכה? לא, אני יכול לתת לך גישה לקבצים, ואת רוצה תעשי עריכה.

04:40 דובר 2 אה.

04:43 דובר 6 או שתשמשק את כל השיעור וכל אנשים.

04:45 דובר 2 לא אופציה.

04:48 דובר 6 זה מה שחשוב לה, שהיא תשמע טוב.

04:50 דובר 2 אפרסס את האולפן שלי, מה את רוצה.

04:53 דובר 6 שהיא לא תשמע.

04:55 דובר 1 לפני ארבע שנים, מתי שהתחלנו, אז היה כמה פעמים ש-שהתחלתי לעשות עריכה, אבל אה, אחרי שלושה שיעורים ירדתי מזה. זה לוקח, זה לוקח זמן. טוב, אז אנחנו אמרנו שרוצים לעבוד את השם. אדמו"ר הזקן אומר לא רק קרוב אלא קרוב מאוד. איך קרוב מאוד? שהוא לא צריך להוליד אהבה, לייצר אהבה, אלא רק לגלות את האהבה שכבר יש לו. אממה, מה הבעיה? שהאהבה הזאת לא כל כך קל לגלות אותה. מתי מתגלה? כל ההסבר שני פרקים ארוכים, י"ט, כל, כל שני פרקים מה הוא הסביר? מתי היא מתעוררת? היא מתעוררת כאשר נוגעים, נוגעים בה. רק כאשר אומרים ליהודי: אתה עכשיו מפסיק להיות יהודי. פה היא מתעוררת. שום דבר אחר לא גורם לאהבה הזאת לצאת מה, לצאת החוצה, להתגלות. נו, כמה פעמים בחיים שלו אדם זוכה, במירכאות, שמעמידים אותו לקיר וגויים אונסים אותו על-על אה, לעבור על, על דתו? זה דבר שלא קורה כל יום. אז מה עוזר לי? מה עוזר לי שיש לי אהבה כזאת אם היא לא מתגלה אף פעם? אז פה בא אדמו"ר הזקן ואומר: כן, תדע לך, אתה יכול להעיר, לגלות את האהבה הזאת למרות שהיא כל כך מוסתרת, ולמרות שהדבר היחיד שמגלה אותה זה ניסיון באמונת השם, אתה יכול להגיע למצב שכל מצווה ומצווה, גם מצוות עשה וגם מצוות לא תעשה, כל אחת ואחת מהן תעיר, תגלה את האהבה הזאתי. איך? איך? איך? מה זה שייך? אז הוא אמר שלמעשה כל אחת ואחת מתרי"ג המצוות היא פרט במצווה הזאת של עבודה זרה. גם מצוות עשה וגם מצוות לא תעשה. כל המצוות כולם הם פרטים במצוות עבו-עבו-עבודה זרה. זאת אומרת שיהודי חס ושלום מבטל איזושהי מצוות עשה

07:06 דובר 1 לא משנה איזה מצווה, מצווה מדברי סופרים. הוא עכשיו לא יודע. צריך ל-- כתוב שלפני ה-- חכמים תיקנו שלפני ידיים צריך לפני האוכל צריך ליטול ידיים לסעודה. הוא עכשיו, אם הוא עכשיו, הוא נמצא באיזה מצב, לא בבית, הוא נמצא בשדה, בטיול משהו וקשה לו ליטול ידיים. צריך שיהיו מים, צריך ללכת רחוק. אין פה מים, כן? אז הוא יגיד לעצמו: טוב, אני אזלזל, כאילו לא אזלזל. אני עכשיו לא יכול ואני רעב ואין לי מה לאכול. אנייי, זה, זה יחזיק את הלחם. אני לא יודע. אני לא אטול ידיים. בסך הכול מצווה מדברי סופרים, כן?

07:42 דובר 6 אז זה מותר, לא? אם אין לו אפשרות ליטול.

07:46 דובר 1 יש כל מיני פתרונות. אבל אם יהודי ידע, ירגיש, יבין, ירגיש שגם דבר כזה, אם עכשיו אני אוכל לחם בלי נטילת ידיים, אני עכשיו זה אותו דבר, זה עבודה זרה. זה ממש עבודה זרה. אני מתנתק מהקדוש ברוך הוא עכשיו בדיוק, בדיוק באותו אופן כמו שש-שאומרים לי להתנצר חס ושלום, זה אותו דבר, אין הבדל. אז ברור שאני לא אעשה את זה. כן?

08:21 דובר 2 בוא'נה, אתה צריך להיות בדרגה מאוד גבוהה.

08:23 דובר 1 עכשיו איך, איך? אז ברור שאם אני מאמין, אני יהודי מאמין. אדמו"ר הזקן אומר שכל עבירה זה פרט עבודה זרה. אני מאמין לו, אבל זה שאני אאמין לו זה לא יגרום לי שבפועל אני אגיע לידי ניסיון כזה. זה לא יפעל עליי כי זה רק אמונה. אני לא באמת מבין את זה. נכון? כן. אז אדמו"ר הזקן אומר: בוא, אני יכול להסביר לך את זה. זה לא... אפשר להבין את זה. אפשר ממש להבין בשכל שכל אחת ואחת מהמצוות זה ממש עניין של עבודה זרה. איך? מה ההסבר? אז כדי להבין את זה, אז צריך להבין קודם כול מה זה בכלל אמונה. הרי מה זה, מה זה עבודה זרה? זה כפירה, כפירה בקדוש ברוך הוא, נכון?

09:09 דובר 2 כן.

09:09 דובר 1 נכון? אז בואו נבין בכלל מה פירוש אמונה בה' ומה פירוש כפירה בה'. אחרי שנבין מה זה באמת אמונה ומה זה באמת כפירה, אז נבין למה באמת כל מצווה זה אמונה וכפירה. מה ההסבר? אז לפני שנסביר איך כל מצוות עשה זה ביטוי של אמונה וכל מצוות לא תעשה זה ביטוי של כפירה, לפני שנבין את זה, קודם כול צריך להבין בכלל מה זה אמונה ומה זה כפירה. בסדר? אז שני פרקים, כ', כ"א, מסביר מה זה אמונת ה'. אחר כך פרק הבא יסביר מה זה כפירה. אז יתחיל להסביר מה זה אמונה בה'. סתם ככה בעולם, שאומרים יהודי שלא למד חסידות, מה אומר, מה, איך הוא מבין? אני שם את היד על העיניים ואומר שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. הוא מכוון שהשם הוא השם אחד. למה הוא מתכוון?

10:13 דובר 2 שיש רק אלוקים אחד.

10:15 דובר 1 שיש רק אלוקים אחד. שאין עוד. אין עוד אלוקים. נכון? סתם ככה יהודי, כך כל אחד ואחד, אפילו גוי. אם תשאל אותו מה פירוש ה' אלוקינו ה' אחד? מה, מה, מה הוא יסביר לך? תשאל אותו מה, מה הוא יסביר לך? יש רק הקדוש ברוך הוא אחד, אין שניים. לגויים יש שמה, אני לא יודע, ל... לעובדי עבודה זרה יש הרבה אלילים ולנו יש רק אחד. וזה הסבר שכולם מסבירים. נכון? אומר הרבי, זה בכלל שטות. זה שטות. שטות גמורה. מישהו יעלה על דעתו שיש, יש הקדוש ברוך הוא אחד בשמיים ועוד אחד שרוי במים מתחת לאוקיינוס. כאילו...

11:05 דובר 2 כן, יעלה בדעתם וכל ה...

11:07 דובר 1 זה לא דבר שצריך לשלול אותו. זה לא דבר שצריך להתעמק בו. זה לא דבר... ה' אחד, אז ה' אחד. זה ברור שהוא רק אחד ולא שניים. לא, לא זו הנקודה, לא זה העניין. האמונה שה' אחד, פירוש הדבר להאמין שהוא יחיד שאין עוד מלבדו.

11:29 דובר 2 מה זאת אומרת?

11:30 דובר 1 זאת אומרת שהגם שנראה לי שהעולם הוא מציאות, האמת היא שהקדוש ברוך הוא יחיד בעולמו. כמו שלא היה מציאות של עולם לפני שנברא העולם, ככה גם עכשיו אחרי שנברא העולם גם כן אין שום מציאות של העולם. זה הפירוש. ה' אחד, ה' אחד וחוץ ממנו אין שום דבר, שום כלום. זה הפירוש אמונה. וזה דבר שמאוד קשה להבין אותו. מה פירוש שאין, אין עולם, שרק השם נמצא? אני קודם כול, האדם מרגיש את עצמו שהוא כן קיים. מרגישים או לא מרגישים? כן, ואני חי בתוך עולם שלם, ואני יש לי כל מיני רצונות, ואני צריך להתאמץ, ודברים כואבים לי, ואני רואה אנשים אחרים. מה פירוש השם הוא אחד? זה דבר שהוא, שהוא היפך השכל, היפך השכל והיפך ההרגשה. אז את העניין הזה בא אדמו"ר הזקן להסביר, מה פירוש השם אחד, פרקים כ', כ"א. אז מה הוא הסביר בפרק שלמדנו בפרק הקודם? לא רק, נגיד נתחיל ככה. העולם הוא לא מציאות. מה פירוש העולם הוא לא מציאות? היות והקדוש ברוך הוא... כל העולם נברא בדבר השם, בדיבור, ודבר השם כל רגע ורגע הוא זה שמהווה את העולם ומחיה אותו ומקיים אותו. ואם הקדוש ברוך הוא לרגע אחד יפסיק להגיד את דבר... יפסיק לדבר, יפסיק להגיד את המאמרות שבוראים את העולם, לא יהיה עולם. נתנו את הדוגמה מהאדם שעומד מול המראה. זוכרות את המשל? כן, אדם עומד מול המראה, אז כל הקיום של הדמות במראה הוא רק השתקפות של האדם. אז אי אפשר להגיד שהשתקפות היא מציאות. היא מציאות, אבל היא לא משהו עצמאי. כל המציאות של העולם תלויה בדבר השם. אז היות והמציאות של העולם תלויה בדיבור של הקדוש ברוך הוא,

13:53 דובר 1 לכן אי אפשר לומר על המציאות של העולם שהיא אמיתית, כי היא לא מציאות בפני עצמה, רק כל הזמן עושים אותה. אם יפסיקו לעשות אותה היא לא תהיה קיימת. אז מצד עצמה אין לה מציאות, נכון? אז העולם, מצד עצמו אין לו מציאות. זה הסבר פשוט. עד פה מבינים? אחר כך הוא... זה הרבי אומר בשער היחוד והאמונה. אחר כך הוא מוסיף, בסדר, בפרק שלמדנו בשבוע שעבר, שזה שאומרים שהעולם אין לו מציאות. סוף סוף אחד אומר שאין לו מציאות. נכון, זה רק דמות ורק השתקפות. אין לו מציאות עצמאית. בסדר, אבל, אבל, אבל, אבל מציאות יש לו. הרי הקדוש ברוך הוא ברא אותו. אם הקדוש ברוך הוא ברא אותו, אז הקדוש ברוך הוא עשה פעולה והתאמץ והתעסק. הקדוש ברוך הוא, יש לו איזושהי חשיבות. הקדוש ברוך הוא רוצה בו, אפילו אם אין לו ממש מציאות, אבל יש לו חשיבות. אז בפרק הקודם הרבי האריך שגם חשיבות אין לו, שכל העולמות נבראו ביו"ד ה"י, באות יו"ד נבראו כל העולמות הנסתרים, באות ה"י נברא העולם הזה. כל, כל, כל המציאות של כל העולמות נבראו בשתי אותיות. מה זה שתי אותיות? מה זה דיבור אחד לעומת... באדם, לעומת כללות נפש המדברת, כללות נפש, כללות נפש המדברת. כללות כוח הדיבור הוא אין ואפס לעומת המחשבה, והמחשבה היא אין ואפס לעומת המידות. המידות הן אין ואפס לעומת השכל, והשכל אין ואפס לעומת עצם הנפש. אז מה זה כל העולמות שהם בסך הכול מילה אחת, דיבור אחד, שתי אותיות? מה הם לעומת עצם הנפש? אין ואפס, שום דבר. אין להם שום חשיבות. כן. אז לעולם לא רק שאין לו שום מציאות, גם

15:46 דובר 1 אין לו שום חשיבות. אז כמו שה... היות וכל מציאות העולם אין ואפס, אז כמו שהעולם הוא אין ואפס לפני שנברא, אז ככה אין ואפס אחרי שהוא נברא, כי גם אחרי שהוא נברא הוא עדיין אין לו לא מציאות ולא חשיבות. אז הוא... אז השם הוא רק השם אחד. בסדר?

16:05 דובר 7 זה קשה, אתה אומר כאילו, אומרת ש... אתה רואה משהו קורה כאילו ואז אתה אומר כאילו יאללה שיתבטלו כאילו.

16:16 דובר 1 לא שיתבטלו, שהם בטלים. המציאות האמיתית היא שכל מה שאנחנו רואים זה שקר. כל מה שאנחנו מרגישים זה שקר. המציאות האמיתית היא שהשם אחד ואין שום שינוי בין לפני שנברא ואחרי שנברא. כל מה שאנחנו מרגישים את העולם שהוא מציאות ונפרד וקיים, ואני רוצה ואני חושב, יש כאלה שמרגיזים אותי ויש כאלה שעוזרים לי ויש כאלה שמשמחים אותי. זה הכל, הכל הכל שקר. אין, יש רק השם ואין, שאין עוד מלבדו. כמו שהוא היה לבד לפני שנברא, גם אחרי הוא עדיין, עדיין לבד. כל זה למדנו כבר. אומר אדמו"ר הזקן: זה לא מספיק. הביאור לא מספיק. למה זה לא מספיק? מה חסר? כי בסופו של דבר, אחרי כל זה שהוא אין ואפס והוא לא מציאות, בסופו של דבר, איך העולם נברא? התורה נותנת משל שהעולם נברא על ידי דיבור. נכון? מה זה דיבור? דיבור זה דבר-- מתי אנחנו מרגישים את הדיבור? כשאדם מדבר, כש-- כשזה יוצא החוצה, כשזה נפרד ממנו. כל עוד הוא לא פותח את הפה וזה לא יוצא החוצה, זה לא נקרא דיבור. יכול להיות מחשבה, אבל זה לא דיבור. דיבור, כל הגדר של דיבור זה דבר שיוצא החוצה. אם התורה קוראת לכוח האלוקי שבורא את העולם, היא קוראת לו דיבור. זה לא דיבור. הקדוש ברוך הוא אין לו פה. אז למה קוראים לזה דיבור? בגלל שזה יוצא החוצה ובורא את העולמות. נכון? נו. אז אם הכוח האלוקי שבורא את העולם זה משהו שיוצא ממנו, אז הוא כבר לא לבד. אז הוא כבר לא אחד. אז אתה יכול להגיד שהוא לא מציאות אמיתית והוא לא מציאות נפרדת ואין לו שום חשיבות. אבל הוא יצא החוצה. הוא יצא החוצה. אז

18:23 דובר 1 השם הוא כבר לא לבד, אז הוא כבר לא אחד. כן? אז לכן צריך את פרק כ"א כדי להסביר שלא רק שהעולם אין לו מציאות ולא רק שהעולם אין לו חשיבות, הוא גם לא נפרד. בסדר? אפשר להוסיף עוד משהו או שזה כבר יותר מדי?

18:52 דובר 7 זה גם.

18:53 דובר 1 בסדר, חשבתי להגיד בסוף השיעור, כבר תהיו עייפות ולא תהיו מסוגלות לקלוט כבר כלום. נגיד את זה עכשיו. בסוף אולי נחזור על הנקודה. אם לאדמו"ר הזקן יש כזה ביאור שהוא יכול להסביר בשכל, אז נראה שאנחנו כן מבינים את זה, שהעולם בכלל לא נפרד מאלוקות. בשביל מה צריך את הביאור הקודם שאין לו חשיבות? יש לך ביאור כזה עמוק שמסביר שלא רק שהעולם אין לו מציאות, הוא בכלל לא נפרד. הוא מאוחד עם, כמו, כמו, כמו טיפת מים שנמצאת בתוך האוקיינוס. אתה יכול להגיד שיש פה טיפת מים? הוא חלק מהים, הוא לא נפרד, אין לו מציאות, הוא לא יצא, הוא חלק מהים. כן? אם יש לך כזה ביאור, מה אתה צריך את הביאור שאין לו חשיבות? והמשל מהדיבור? מה אתה צריך את כל המשל הזה? יש לך משל-- יש לך הסבר הרבה יותר עמוק והרבה יותר חזק שהשם הוא אחד. למה צריך את כל הביאור שלמדנו בשבוע, בפעם הקודמת?

19:58 דובר 7 אז כשנגיע לפרק כ"ב אז גם תגיד מה...

20:00 דובר 1 לא, לא, פרק כ"ב זה עניין אחר. שם מדובר, זה עניין של כפירה. פה מדובר בעניין של להאמין שהשם, שהשם אחד. להאמין ב-ב-ב-- מה פירוש אמונה בה'? אמונה שהשם הוא אחד. מה הוא אחד? אחד שהוא כמו שלפני שנברא העולם, "אתה הוא משנברא העולם", אותו אחד. אז ההסבר הוא, הוא פשוט. בעצ-- לא פשוט, זה קצת עמוק, אבל זו נקודה שצריך להבין אותה. יכול להיות דבר כזה... נציג את זה בתור שאלה קודם. האם יכול להיות דבר שיש לו חשיבות למרות שהוא לא קיים? יכול להיות כזה דבר?

20:45 דובר 8 לכאורה לא.

20:46 דובר 1 לכאורה לא. זה לא-- אם הוא לא קיים, איזה חשיבות יש לו, נכון? אז מציבים את זה, משל כזה. בוא נ-נ-נ-נצייר ציור. בן אדם, אמ, ביום הראשון, אה, אין שום דבר והוא לא עשה שום כלי. אז אין כלי. אין. ביום השני הוא לקח איזשהו חומר, איזושהי מתכת או חרס ויצר כלי. אז עכשיו יש כלי. ביום השלישי הוא לקח מקל ושבר וריסק וטחן את החלקים של החרס או התיך את המתכת ואין כלי. עוד פעם אין כלי. מה המציאות ביום השלישי? זה כמו ביום הראשון או לא כמו ביום הראשון?

21:38 דובר 8 כמו ביום הראשון.

21:40 דובר 1 ביום הראשון לא היה כלי ועכשיו גם אין כלי. ואין בדיוק באותו אופן כמו שקודם לא היה כלום, גם עכשיו אין כלום. נכון? לכאורה. בעומק זה לא אותו דבר. למה זה לא אותו דבר? ביום הראשון לא היה על מה לדבר. איזו צורה יש לכלי? מה זה, על מה אתה-- אין על מה לדבר. כן? זה שהכלי עכשיו ביום השלישי לא קיים. למה הוא לא קיים? הוא לא קיים בגלל שהוא לא קיים? הוא לא קיים בגלל שמישהו עשה פעולה שהוא לא יהיה קיים. אבל כן אפשר לדבר. היה פה כלי שהיה לו גודל והיה לו צורה והיה לו צבע והשתמשו בו בשביל כאלה וכאלה דברים, נכון? יש על מה לדבר. במציאות אין פה שום דבר, אבל יש, יש פה איזשהו תוכן. נכון? אז זה לא אותו דבר. אז היה אפ-- אז אם היינו מסבירים, אם אדמו"ר הזקן היה מסביר רק את ההסבר של פרק כ"א, שהעולם לא רק שהוא בטל במציאות, אלא שהוא כלול בעצמותו, היה אפשר להגיד אוקיי, אז הוא כלול בעצמותו, אבל יש איזושהי חשיבות. אצל הקדוש ברוך הוא יש לעניין הזה שנקרא עולם איזושהי חשיבות למרות שאין לו מציאות. אז אומרים לא. קודם כל מסבירים שאין לו בכלל מציאות כי הוא לא, הוא לא מציאות נפרדת. כל המציאות שלו זה מזה שבוראים אותו. אחר כך אומרים שלא רק שאין לו מציאות, גם אין לו חשיבות. אחר כך אומרים שלא רק שאין לו חשיבות, הוא גם כלול בעצמותו. אין פה שום דבר נפרד, שום דבר לא יצא. או ב-ב-- אם נסכם את זה בקצרה, כדי לשלול שהעולם לא נפרד מהקדוש ברוך הוא, אנחנו צריכים להסביר שלוש,

23:32 דובר 1 שלוש נקודות. קודם כל שהוא לא מציאות. דבר שני שאין לו חשיבות, ודבר שלישי שהוא לא נפרד. בסדר? ויכול להיות כל אחד מהדברים בפני עצמו. זאת אומרת, יכול להיות דבר שהוא, הוא אין לו חשיבות והוא לא נפרד, אבל יש לו מציאות. יכול להיות דבר ש... אין לו מציאות, כן? והוא לא נפרד, אבל יש לו חשיבות. ויכול להיות דבר שאין לו מציאות וגם אין לו חשיבות, אבל הוא נפרד. אז מוכרחים להסביר את כל שלושת הנקודות. אז אחרי שאדמו"ר הזקן הסביר את שתי הנקודות הראשונות בשער היחוד והאמונה בפרק כ', פה בפרק כ"א מסביר את העניין השלישי שכל העולם כולו כלול בעצמותו יתברך, וזה סוגר לנו את הפינה שהשם אחד ושמו אחד, כמו ש-- אתה הוא עד שלא נברא העולם, אתה הוא משנברא העולם. בסדר? אז זה כדי להבין על מה מדבר הפרק. עכשיו נסתכל בפנים. נראה שבפנים זה יותר פשוט להבין מאשר ההסבר-- ההקדמה.

24:41 דובר 9 ההסבר נותן את הרקע.

24:44 דובר 1 כן, זה נותן איזושהי מסגרת להבין על מה מדובר. כשאתה קורא את הדברים בפנים, קשה להבין את המהלך הכללי. פרק כ"א. והנה מידת הקדוש ברוך הוא שלא כמידת בשר ודם. נכון שכתוב בתורה "עיני ה'", כן? "יד ה'", כן? כל מיני ביטויים. אבל ברור שכשאומרים עיני ה' אז העיניים שלו זה לא כמו העיניים שלנו. אומרים "ימין ה' רוממה" אז לא מתכוונים שלקדוש ברוך הוא יש איזו יד ימין שהיא-- הוא מרים אותה למעלה. יש-- מידת הקדוש ברוך הוא זה לא כמו המידה שלנו, זה אחר. ומה לגבי דיבור? מה הייתה השאלה שלנו? איך אתה אומר על העולם שהוא, שהוא, שהוא-- שהדיבור לא הוסיף שום דבר על המציאות של הקדוש ברוך הוא? הרי דיבור זה דבר שיוצא החוצה, נכון? איך אתה אומר שהדיבור לא הוסיף שום דבר? הרי דיבור זה דבר שיוצא החוצה. אז הוא אומר נכון, אבל ה-הדיבור של הקדוש ברוך הוא זה לא כמו דיבור שלנו. דיבור שלנו, כשאדם רוצה על ידי דיבור לגלות משהו לשני, זה יוצא החוצה. הוא לא יכול לגלות משהו לשני בלי שהדיבור-- בלי לדבר. והגילוי זה על ידי שהדיבור יוצא החוצה ממנו. אבל אצל הקדוש ברוך הוא זה לא ככה. למרות שזה דיבור, זה לא יוצא החוצה. מה פירוש לא יוצא החוצה? שהאדם כשמדבר דיבור, הרי הבל הדיבור שבפיו הוא מורגש ונראה דבר בפני עצמו מובדל משורשו שהן עשר בחינות הנפש עצמה. אבל הקדוש ברוך הוא אין דיבורו מובדל ממנו יתברך חס ושלום. פלא פלאים! תחשבו. תנסו ל-ל-לתאר בדמיון שאדם עכשיו ידבר והדיבור שלו יתגלה אצל השני, אבל בלי שהוא ידבר, בלי שהדיבור יצא ממנו. זה דיבור לא כמידת בשר ודם. אצלנו

26:58 דובר 1 לא, לא שייך כזה דבר, כן?

27:03 דובר 9 מחשבה.

27:03 דובר 1 אז מחשבה זה לא דיבור. פה מדובר על דיבור. ולית-- כן. למה? כי אין דבר חוץ ממנו. למה הדיבור לא יצא ממנו? פשוט מאוד, אין לו לאיפה לצאת. אין דבר חוץ ממנו. ולית אתר פנוי מיניה. אין שום מקום. אתר זה מקום בארמית. לית אתר. אין שום מקום שפנוי ממנו. לאיפה, לאיפה הוא יצא? ולכן אין דיבורו יתברך כדיבורנו חס ושלום. אז הדיבור שלנו, כשאנחנו מדברים משהו לגלות לשני, זה באמת יוצא מאיתנו. הדיבור של הקדוש ברוך הוא לא יוצא ממנו. אדמו"ר הזקן מוסיף פה בסוגריים: בדיוק כמו שאין מחשבתו כמחשבתנו. כדכתיב "כי לא מחשבותיי מחשבותיכם". מה ההבדל בין המחשבה של הקדוש ברוך הוא למחשבה שלנו? המחשבה של הקדוש ברוך הוא בוראת עולמות. המחשבה שלנו לא עושה כלום. אז חשבת, כן? זה לא עשה כלום. אז כמו שהמחשבה שלו לא כמו המחשבה שלנו, הדיבור שלו גם כן לא כמו הדיבור שלנו. אבל הרבי מוסיף עוד פסוק, כדכתיב-- וכתיב עוד פסוק. אמר-- דיברנו כבר הרבה פעמים שבתניא לפחות כל מקום שאדמו"ר הזקן מוסיף עוד פסוק, הוא רוצה להגיד עוד משהו. הוא מדייק עוד עניין. וכתיב "כן גבהו דרכיי מדרכיכם". מה הוא מוסיף פה? כשאומרים לא מחשבותיי מחשבותיכם, זאת אומרת לכם יש מחשבות כאלה ולי יש מחשבות כאלה. סוג אחר. אבל כשאומרים גבהו דרכיי מדרכיכם, זה לא רק שהדיבור שלי או המחשבות שלי הן לא כמו שלכם, הן יותר נעלות משלכם. אין לכם שום, שום דרך להשיג מה זה. זה לא רק שונה, אלא גם נעלה שלא בערך. יש בזה עוד, אה... עוד מה שצריך ללמוד פה, אבל... אז אם ככה עולה פה שאלה קשה. אם הדיבור של הקדוש ברוך הוא הוא

29:26 דובר 1 לא כמו הדיבור שלנו, ומה זה לא בצורה קיצונית, קודם כל הוא לא יוצא החוצה. ולא רק שהוא לא יוצא החוצה, הוא בורא עולמות. אז למה אתה קורא לזה בכלל דיבור? מה זה דיבור? כשאומרים שהקדוש ברוך הוא מדבר זה, זה משל, נכון? מה זה דבר ה'? למה אומרים ימין ה'? זה משל לכל מיני עניינים. כן? אתן מבינות מה אני שואל? הרי כל פעם שהתורה אומרת, מתארת את הקדוש ברוך הוא באיזושהי מילה, איזשהו "מבשרי אחזה אלוה", מאיזשהו איבר או מאיזושהי תכונה של בני אדם, היא רוצה ל-ללמד אותנו שאנחנו מתוך זה שאני מכיר איך זה אצלי, אז תהיה לי איזושהי השגה, איזושהי... איך שזה אצלו, נכון? בשביל זה מביא משל. אז אם אנחנו אומרים שה, ש-שהכוח האלוקי שבורא את העולם נקרא דיבור, אז זה צריך להיות איזשהו משל שהדיבור ש-שלו דומה לדיבור שלי. במה הוא דומה? אם הוא לא יוצא החוצה והוא בורא עולם, אז, אז למה אתה קורא לזה דיבור? תמצא משל אחר. לא יודע, למה זה לא דיבור בכלל. למה התורה כן קוראת לזה דיבור? אז אומר אדמו"ר הזקן שבדיבור יש שני עניינים. עד עכשיו מה דיברנו? שמה כו-- מה, מה התכונה של דיבור? שהוא יוצא החוצה. אומר אדמו"ר הזקן לדיבור יש שני דברים. שני דברים שמגדירים מה זה דיבור. דבר אחד שהוא יוצא החוצה, ודבר שני שהדיבור מגלה לשני את מה שאני חושב. אז לדיבור יש לו שתי תכונות: שהוא יוצא החוצה ושהוא מגלה. שני דברים, נכון? מה פירוש גבהו דרכיי מדרכיכם, לא מחשבותיי מחשבותיכם? אצל האדם כל תכונה שיש בו יש בה יתרון ויש בה חיסרון. כל דבר. האדם הוא מוגבל, כל ענייניו

31:26 דובר 1 מוגבלים. השכל שלו מוגבל, הרגש שלו מוגבל, הגוף שלו מוגבל, החיים שלו מוגבלים, הכל מוגבל. כל דבר שיש לאדם איזושהי מעלה, יש לו באותו דבר עצמו גם חיסרון. אין שלמות בעולם. אצל הקדוש ברוך הוא יש רק שלמות בלי חיסרון. אצל הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא נקרא-- חז"ל אמרו שהוא נקרא שלימו דכולא, שלימות הכל. אין בו חיסרון. יש בו רק, רק המעלות שבכל דבר. אז ככה זה גם בדיבור. בדיבור של הקדוש ברוך הוא יש בו את המעלה של דיבור ואין בו את החיסרון של הדיבור. זה שהדיבור מגלה זה מעלה, זה יש בדיבור של הקדוש ברוך הוא. זה שהדיבור בש-- אצלנו בשביל לגלות משהו לשני צריך לצאת ממני, זה חיסרון. זאת אומרת למה זה חיסרון? אם זה לא יתגלה, אם, אם זה לא יצא זה לא יתגלה. זאת אומרת, זה הגבלה של הדיבור, נכון? של הקדוש ברוך הוא אין שום הגבלות. הדיבור שלו יכול לגלות גם בלי לצאת. אז זה נקרא דיבור. דבר ה' נקרא דיבור לא בגלל שהוא יוצא, בגלל שהוא מגלה. הוא באמת לא יוצא. פלא פלאים. איך יכול? מה פירוש מגלה אם הוא לא יוצא? עניינו לגלות. לא נקרא דיבורו יתברך בשם דיבור רק על דרך משל, כמו שדיבור התחתון של בן אדם הוא מגלה לשומעים מה שהיה צפון ונעלם במחשבתו, כך למעלה באין סוף ברוך הוא יציאת האור והחיות ממנו יתברך מההעלם אל הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם זה נקרא בשם דיבור, כי הכוח האלוקי מתגלה לא בגלל שהוא יוצא החוצה, הוא לא יוצא החוצה, אלא בגלל שהוא מתגלה. ומה זה אותם עשרה מאמרות? ה-ה-הכוח האלוקי. הן הן עשרה המאמרות שבהן נברא העולם. מוסיף

33:32 דובר 1 הרבי, זה הערה שצריך קצת להבין אותה. וכן שאר כל התורה, נביאים וכתובים שהשיגו הנביאים במראה נבואתם. יש פה איזה הערה של הרבי. מה בדיוק הרבי הזקן רוצה להגיד פה? טוב, העניין ברור, נכון? אז עד כה מה, מה הוא הסביר מתחילת הפרק? ש... רצינו להסביר מה, מה, מה, מה הוא בא להסביר. הוא בא להסביר שהדיבור האלוקי שחשבנו ש-- איך נברא העולם על ידי דיבור, המשמעות היא שהכוח האלוקי יוצא מחוץ לאלוקות, שהוא נפרד, הוא לא נפרד. כי, א-א-כי הדיבור שלו זה לא כמו הדיבור שלנו. אז מה כן? אם הדיבור נשאר אצלו, אז מה פירוש שהוא מגלה? אז הוא מסביר קודם מה הפירוש שהדיבור מאוחד אצלו. והרי עוד בפנים. דיבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו בתכלית הייחוד. בואו בואו נפרק את זה שיהיה יותר מובן. כשאתם אומרים שמשהו אחד דבוק לשני אז מדובר שהוא נהיה דבר אחד איתו או לא?

35:02 דובר 10 לא.

35:04 דובר 1 על פי ההלכה כן. שני דברים שדבוקים נהפכו לדבר אחד, אבל בפנימיות עדיין יש פה שני דברים שיש שכבה של דבק מפרידה ביניהם. דבוק, מחובר, אתה מזיז את זה גם זה זז, אבל זה שני דברים, נכון? בזה עצמו יש כמה דרגות התאחד-- של, של התאחדות ואיחוד וכן הלאה. יותר נעלה ויותר נעלה. האופן הכי נעלה ששני דברים מתחברים ביחד זה ייחוד. מה פירוש ייחוד? ייחוד זה לא רק יחד, זה יחיד. יש פה רק דבר אחד, אין פה שניים. כן? למשל כמו הדוגמה שהבאנו קודם, מביאים את הדוגמה הזו בחסידות פה במקום הזה, שאם אתה לוקח טיפה של מים ועכשיו אתה זורק אותה לתוך האוקיינוס, אז היא... יש לה איזושהי מציאות?

35:58 דובר 10 לא.

35:59 דובר 1 היא, היא מאבדת את המציאות שלה לחלוטין. היא לא קיימת יותר. הטיפה הזאת הוסיפה לכמות של האוקיינוס מים או לא הוסיפה?

36:11 דובר 10 לא.

36:12 דובר 1 אז משהו היא הוסיפה. הוסיפה טיפה אחת. נכון שזה בטל, זה לא בטל בשישים, זה לא בטל במיליון, זה לא בטל במיליארד. לא יודע בכמה זה בטל ואף אחד לא מרגיש את זה. אין שום אפשרות להרגיש את זה ולא למדוד את זה. גם הכלים היום הכי מדויקים של המדע. אי אפשר-- לא שייך למדוד כזה, כזה כלום, אבל ברור שהיא הוסיפה משהו. היא הוסיפה טיפה. כן. אבל היא לא בט-- אבל... אין לה מציאות משל עצמה. כן. זה נקרא ייחוד. אבל זה עוד לא ייחוד אמיתי. למה זה לא ייחוד אמיתי? היא הוסיפה משהו. קודם הים היה כך וכך המים, חסר טיפה אחת, ועכשיו יש כך וכך מים ועוד טיפה אחת. משהו זה הוסיף. כן, אז זה ייחוד. אין פה עוד שום מציאות חוץ מהים. אין פה איזה ים שבתוכו יש טיפה. לא. יש פה רק ים. כן. אבל זה לא ייחוד אמיתי. למה? יש שילוב. לפני שהיה-- הוסיפו את הטיפה היה ים בגודל כזה, ואחרי שהוסיפו זה ים בגודל אחר. זה לא אותו גודל כבר. אה? אז זה כבר לא ייחוד אמיתי. ופה אדמו"ר הזקן אומר ש-- שהכוח האלוקי שמהווה את העולם הוא מיוחד בו בעצמותו יתברך, בייחוד אמיתי. זאת אומרת שגם אחרי שהוא מדבר, מגלה, הוא מיוחד בו ולא מוסיף שום דבר. כן? מה המשל לזה? איך? גם לזה אדמו"ר הזקן מביא משל. מה, איך אפשר להבין כזה דבר? הוא אומר ככה: מתי הייחוד הוא לא ייחוד אמיתי? כאשר מוסיפים, כאשר מדובר על שני דברים מאותו סוג, מים ומים, המים של הים עם המים בזה. אז אתה מוסיף את המים הזה על המים הזה, אז זה באמת

38:13 דובר 1 מתבטל, אבל מוסיף קצת, משתנה משהו. כן? אבל כאשר אתה מדבר על ביטול של, אה, עלול לגבי עילתו, שמה זה ייחוד אמיתי. נסביר קצת. אדמו"ר הזקן הביא את זה בפנים, אבל כדי להבין על מה, על מה הוא מדבר. ה-ה-המשל הכי פשוט שמובא בכל מקום לעילה ועלול זה שכל ורגש. נכון? אתה מתבונן, נולד רגש. כן? והיות ועילה ועלול, השכל והרגש, שניהם כוחות של הנפש, הם קרובים אחד לשני. אז לכן, וכש-כש-כשאתה מתבונן באיזשהו עניין ומתעורר לך רגש, אז ברגש אתה מרגיש את ההתבוננות וזה קשור אחד לשני.

39:10 דובר 10 ולא במקום אחר מוסבר ששכל ורגש-

39:13 דובר 1 זה כמו שרשרת. איך זה שרשרת? איך זה שרשרת שהצד העליון של ה... של החוליה התחתונה הוא מעל הצד התחתון של החוליה העליונה. מחוברים ביחד אחד בתוך השני. אז זהו, כמו מוסבר בכל מיני משלים, כל מיני... מוסבר באריכות. גם דיברנו על זה יותר מפעם אחת. עכשיו, ה... הרגש שנולד מהשכל, אם הוא נולד מהשכל, מאיפה הוא הגיע? הגיע מהשכל. שמה המקור שלו. הוא נולד ממנו, נכון? אז שמה המקור שלו. איך היה נראה הרגש לפני שהוא נהפך לרגש, לפני שהוא נולד, כשהוא עוד היה כלול במקורו? כשהרגש היה כלול במקורו בשכל, היה שם רגש? בשכל יכול להיות רגש? בשכל לא מבין מה זה רגש. השכל לא קשור לעניין של רגשות. זה שם נכון, לא נכון, אמת, שקר. הוא מבין. אין פה, אין פה שום רגש. כן. אז ברור שהרגש לפני שהוא נולד, כשהוא היה כלול במקורו, המציאות שלו הייתה כלולה במציאות של השכל באופן שבכלל לא היה רגש. הוא לא היה קיים. הוא היה כלול במקורו ושורשו, במקורו ושורשו לא שייך שיהיה משהו... בשכל לא שייך שיהיה משהו שהוא לא שכל. אז כשהרגש היה במקורו ושורשו לא, הוא פשוט לא היה, לא היה שם רגש. לא היה שם, לא הייתה שם שום מציאות ושום חשיבות ושום... לא היה כלום. היה רק שכל. לא היה שום דבר אחר. כן. אז איפה הביטול יותר גדול? הביטול של טיפת מים לגבי הים או הביטול של רגש לגבי שכל? בביטול...

41:11 דובר 11 רגש לגבי...

41:12 דובר 1 רגש לגבי שכל...

41:14 דובר 11 שהוא לא הוסיף כלום.

41:15 דובר 1 הוא לא הוסיף כלום. חוץ משכל לא היה פה כלום.

41:17 דובר 11 אבל כשהוא יצא הוא כן משהו.

41:19 דובר 1 כשהוא יצא כן, אבל כשהוא כלול במקורו אנחנו אומרים שהדיבור של הקדוש ברוך הוא זה לא רק כמו הדיבור שלנו, הוא עדיין כלול במקורו. הוא רק מגלה אבל, אבל הוא לא יוצא. אז אם הוא לא יוצא אז הוא כמו שהעילה כלולה, כמו שהעלול כלול בעילתו. כשהוא כלול בעילתו הוא לא מציאות, הוא לא כלום. הוא לא... כן. אין פה שום דבר, אין עוד מלבדו. כן. עכשיו ככל שהעלול רחוק יותר... מה דיברנו קודם? אם הדבר שמתבטל במקורו קרוב אז הוא מוסיף משהו. אם זה רחוק אז הוא לא מוסיף כלום, נכון? וככל שהוא יותר רחוק אז הוא, כשהוא נמצא במקורו אז הוא יותר כלום. היגיון פשוט. נכון? עכשיו. אה?

42:13 דובר 11 זה קצת קשה.

42:16 דובר 1 אמרנו כשזה קרוב זה מאותו סוג. זה באמת מתבטל לגמרי. אבל משהו זה הוסיף. אם זה עילה ועלול, הוא בטל באופן שהוא לא מוסיף. למה הוא לא מוסיף? כי הוא רחוק. כי רגש זה לא שכל. אז זה כשזה רק מדרגה אחת. רק שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הרי זה עילה ועלול ועילה, וזה עוד משתרשר ועוד משתרשר. וכשיש שרשרת אז תגיד החוליה השנייה קשורה לראשונה ולא חוליה שלישית. היא כבר בכלל לא יודעת מה יש בראשונה.

42:45 דובר 11 אבל זה היה גם...

42:47 דובר 1 והתחתונה. ואם זה עילה ועלול ועילה ועלול אלפי אלפי אלפי מדרגות, אז המדרגה התחתונה ביותר, איך היא נראית כשהיא במקורה ושורשה הראשון הראשון הראשון, עצמות ומהות? אפס שב... כלום. כלום, כלום, כלום. כלום באמת. זה הרבי אומר, זה נקרא יחוד אמיתי. שדבר ה' כשהוא כלול, כשדבר ה' כלול בעצמות אור אין סוף באופן כזה שהוא אין ואפס ממש. ולכן כמו שהקדוש ברוך הוא יחיד לפני שהוא ברא את העולמות, כל בריאת העולמות על ידי דיבור והדיבור הוא בסך הכל... אז גם עכשיו שום דבר. בסדר? בואו נראה את זה עכשיו בפנים. "הרי דיבורו ומחשבתו כביכול מיוחדות עמו בתכלית היחוד". מה זה תכלית היחוד? "דרך משל, כדיבורו ומחשבתו של אדם בעודן בכוח חכמתו ושכלו או בתשוקה וחמדה שבלבו קודם שעלתה מהלב למוח להרהר בה בבחינת אותיות", שאז כשהדיבור היה עדיין כלול בכוחות הנפש, "אז היו אותיות המחשבה והדיבור הזה נמשכות מחמדה ותשוקה זו" בכוח בלב, אז הם היו בכוח בלב "ומיוחדות שם בתכלית היחוד בשורשן, שהן החכמה ושכל שבמוח וחמדה ותשוקה שבלב". זה משל שדיברנו, "וככה ממש דרך משל מיוחדות דיבורו ומחשבתו של הקדוש ברוך הוא", שזה הכוחות שהוא בורא את העולם, דיבורו ומחשבתו, "ככה ממש הם מיוחדות בתכלית היחוד במהותו ובעצמותו יתברך גם אחר שיצא דיבורו יתברך אל הפועל בבריאת העולמות". אז אני לא מסוגל להבין מה פירוש שיש דיבור ושהוא מגלה ושהוא עדיין כלול במקורו ושורשו. אם הוא כלול במקורו ושורשו, אז מה פירוש הוא מגלה? אין, אין לי שום... אנחנו לא יכולים להבין, אין לנו כזה דבר, כן? אבל אדמו"ר הזקן אומר שאצל הקדוש ברוך הוא, כמו ש"לא מחשבותיי מחשבותיכם", הדיבור זה לא כמו הדיבור שלנו,

45:08 דובר 1 מה זה לא כמו הדיבור שלנו? שהדיבור שלנו הוא יוצא והדיבור שלו למרות שהוא מגלה הוא לא יוצא, והפירוש לא יוצא שהוא מיוחד בתכלית היחוד, ולכן המסקנה היא שהקדוש ברוך הוא אחרי שנברא עולם ולפני שנברא עולם אותו דבר. אין הבדל, אין לעולם... בריאת העולם לא הוסיפה עליו מאומה. "כמו שהיה מיוחד עמו קודם בריאת העולמות ואין שום שינוי כלל לפניו יתברך". נו. שאלה קשה. אז הכל דמיון? אם המציאות היא... מה הוסבר עד פה? משער היחוד והאמונה, פרק כ' ופרק כ"א, פרק שלנו. מה הוסבר עד עכשיו? שאין שום הבדל ושום שינוי אצ... מלפני שנברא העולם וגם אחרי שנברא העולם. הכל שקר, כאילו הכל דמיון. בעצם אין עולם, הכל זה רק מטאפורה, דמיון. אפשר להגיד כזה דבר?

46:15 דובר 12 שנגיד אין חטופים.

46:17 דובר 1 אין חטופים, אין מלחמות, אף אחד לא רעב וילדים לא נולדים. זה הכל רק דמיונות. העולם בעצם בכלל לא קיים. זה מה שיצא, נכון? נו, מילא תגיד שהעולם, מילא היינו אומרים שהעולם לא קיים, הכל דמיון שלנו. בסדר, נו אז אני מדמיין. אז אין כזאת מציאות. גם אנחנו לא קיימים. הכל בסדר, אבל לי בכל זאת יש בעיה. יש תורה. אי אפשר להגיד שהתורה היא דמיון. ובתורה כתוב שצריך לקחת את ה... את הדברים של העולם הזה ולעשות איתם כל מיני דברים, כל מיני מצוות. אם התורה מצווה לעשות עם ה... לקחת לא יודע תפוח ולברך עליו, זאת אומרת שיש תפוח. ואם התורה מצווה עליי לברך, זאת אומרת שיש פה בן אדם שמברך.

47:09 דובר 12 נכון.

47:10 דובר 1 כן? אני גם-- ולא רק שאני מרגיש, גם שאני מרגיש טוב, תגיד זה דמיון. אבל התורה אומרת שכך צריך לעשות. אם התורה אומרת, תורה היא אמת, זאת אומרת שכן יש מציאות. אז סליחה, איך, איך זה עובד ביחד? צד אחד הסברנו באריכות הכי הכי הכי גדולה ובאופן מאוד מובן שאין שום מציאות, שום דבר לא קיים, אין עולם. רק הקדוש ברוך הוא נמצא יחיד לפני שנברא, אחרי זה אין שום, אה, רק הוא נמצא. מצד שני יש לנו תורה שאומרת שכן, יש מציאות של עולם. איך זה עובד ביחד? בסדר? אומר הרבי הזקן, אלא איפה כן יש? אם יש מקום אחד שכן, יש בו שינוי. אלא לברואים. הברואים המקבלים חיותם מבחינת דיבורו יתברך. מבחינת יציאתו כבר אל הפועל בבריאת העולמות, שהדיבור-- הקדוש ברוך הוא מדבר והדיבור בורא עולמות, אז הדיבור הזה מתלבש בהם, בברואים, להחיותם. איך הדיבור האלוקי, איך הכוח האלוקי מחיה את הברואים? על ידי השתלשלות מעילה לעלול וירידת המדרגות. ומה פירוש ירידת מדרגות? פירוש שיש צמצומים רבים ושונים. עד שיוכלו הברואים לקבל חיותם והתהוותם ממנו ולא יתבטלו במציאות. באיזה אופן דבר ה' מחיה את העולמות על ידי צמצומים, העלמות והסתרים? מה זה עוזר לנו ש-- לפתור את הסתירה?

48:56 דובר 13 לא רק עילה ועלול, זה גם בעניין של ה-

48:59 דובר 1 עילה ועלול פירושו העלם והסתר.

49:02 דובר 13 לא. למה? יש פרסה.

49:04 דובר 1 אה? יש, יש כל מיני-- רבים ושונים. יש פרסה, יש עילה ועלול, יש כל מיני סוגים שונים של צמצומים, אבל באופן כללי כל עניין צמצום זה העלם, זה הסתר. או צמצום מסוג כזה, מסוג כזה, אבל זה הכול הס-הסתר. למי זה מסתיר?

49:23 דובר 13 מי?

49:24 דובר 1 כשמס-- כשאומרים שה-העולם, אנחנו, העולם נברא על ידי הסתר, צמצומים שונים רבים ועל ידי הסתרים והעלמות. למי זה מסתיר? לקב"ה זה מסתיר.

49:36 דובר 13 לנו.

49:36 דובר 1 לנו זה מסתיר.

49:40 דובר 13 אנחנו

49:41 דובר 1 אז ההרגשה שלנו שיש עולם היא אמיתית או לא אמיתית? היא אמיתית. הקב"ה באמת הסתיר לנו. לנו זה באמת מוסתר. האמת היא שאין עוד מלבדו. זו האמת. אין אמת אחרת. מה שאנחנו מרגישים זה שקר גמור. אנחנו מרגישים שהעולם הוא כן מציאות, זה שקר. אבל זה שאנחנו מרגישים ככה זה אמת. בסדר?

50:15 דובר 13 אולי יאשפזו אותנו. זה נראה נורא.

50:20 דובר 1 עוד פעם. זה שהעולם הוא-- לא היה שום שינוי גם אחרי-- לא היה שום שינוי. זה שאנחנו מרגישים שכן יש שינוי ואנחנו כן מרגי-- כן מציאות זה שקר. אבל זה שאנחנו מרגישים את השקר הזה זה אמת. באמת מסתירים לנו את זה. אנחנו באמת מרגישים ככה. מה שאנחנו מרגישים זה לא נכון, אבל אנחנו באמת מרגישים ככה. זה לא דמיון. באמת מסתירים לנו את זה. קצת קשה להבין את זה, נכון? אז לכן גם על זה מביאים משל בחסידות. משל מאוד פשוט וגם אותו דיברנו כמה פעמים. כן, כש... כשרב רוצה להסביר דבר לאנשים פשוטים והם לא מצליחים להבין, אז מה הוא מסביר להם? מביא להם משל. נכון? מה זה משל? הוא רוצה להסביר איזה רעיון רוחני עמוק, אבל הם לא מצליחים להבין. מדברים, כן מסתיר, לא מסתיר, לא מבינים. אז אומר ת-תשמעו, תשמעו. יש, אתם מכירים את המציאות הזאת בעולם, יש איזה, איזה בן אדם, איזה חיה, איזה זאב, אני לא יודע מה, ושם רואים גם כן את אותו דבר. כשרב נותן משל לתלמיד, בוא ניקח את המשל הזה עצמו. רב נותן משל לתלמיד, כן? הרב רוצה להסביר משהו לתלמיד. מה הוא רוצה להסביר לו? איזשהו עניין אלוקי. מה הוא אומר לו? איזה מילים הוא אומר לו? היה מלך ומלכה ו... מספר לו איזשהו סיפור. כן? הרב מלביש את הרעיון שלו בתוך הסיפור. התלמיד מה הוא שומע? שומע רק את הסיפור. כן? אם תלמיד חכם אז מתוך הסיפור הוא אולי יצליח להבין מה הרב התכוון. נכון? אם הוא פחות חכם אז הוא ישמע סיפור יפה. נכון? כן או לא?

52:35 דובר 3 כן, ברור.

52:37 דובר 1 לרב הסיפור מפריע.

52:41 דובר 3 לא.

52:41 דובר 1 הרב כשהוא מספר את הסיפור, את המשל הוא-הוא-הוא, המשל שקוף בשבילו. הוא רואה בתוך המשל רק את העניין. ה-ה-המשל זה רק כאילו איזשהו לבוש, מעטפת חיצונית כדי להגיש את הרעיון לתלמיד. אבל בשביל הרב, הרב בכלל לא מתייחס לסיפור. אצל תלמיד זה בדיוק הפוך. אצל התלמיד המשל מסתיר ממנו את התוכן. התלמיד רואה רק את, רק את המשל, הוא לא רואה את מה שבפנים. כן? אז רואים דבר, אז זה משל למשל. כן? אז רואים שתיתכן מציאות כזאת שלגבי הרב זה לא מסתיר שום דבר. לגבי התלמיד אותו דבר שבשביל הרב זה עניין של גילוי, בשביל התלמיד זה עניין של העלם והסתר. אז זה מה שאומרים. מה זה דיבור של הקדוש ברוך הוא? הדיבור של הקדוש ברוך הוא זה החיות האלוקית. ואיך הוא מחיה את העולם? על ידי צמצומים. מה זה צמצומים? על ידי משלים, כביכול משלים. הקדוש ברוך הוא מחיה את העולם, יורד אלינו על ידי עוד משל ועוד משל רוחני, עוד משל ועוד משל, עוד צמצום, עוד הסתר, עוד סוג. כן? משל ומשל למשל. אז בשבילנו אנחנו אלו שמקבלים את החיות שלנו מהמשלים, מהצמצומים. בשבילנו רק המשל קיים, אבל בשבילו כל המשלים וכל הצמצומים זה שום דבר, לא מסתיר לו שום דבר. כן? אז מצד אחד המציאות האמיתית היא ברור שזה מהחיות האלוקית ואין עוד מלבדו. מה שאנחנו מרגישים שהעולם הוא מציאות נפרדת ואני חושב לבד ומרגיש לבד ומחליט לבד, זה שקר. אבל זה שאני מרגיש ככה זה אמת. הקדוש ברוך הוא באמת מסתיר לי. בסדר? בוא נראה את זה בפנים. וכל הצמצומים הם בחינת הסתר פנים להסתיר ולהעלים האור והחיות הנמשך מדיבורו יתברך שלא יתגלה בבחינת גילוי רב

54:46 דובר 1 שלא יוכלו התחתונים לקבל. לכן גם כן נדמה להם, לתחתונים, אור וחיות הדיבור של מקום ברוך הוא מלובש בהם, כאילו הוא דבר מובדל ממהותו ועצמותו יתברך. ל-לתחתונים זה נראה מובדל. למה? כי מסתירים להם. רק שנמשך ממנו כמו דיבור של אדם מנפשו. לנו זה נראה כמו שדיבור שיוצא החוצה, אמיתי שהוא באמת יוצא החוצה. אך לגבי הקדוש ברוך הוא אין שום צמצום והסתר והעלם מסתיר ומעלים לפניו, וכחשכה כאורה, כדכתיב: גם חושך לא יחשיך ממך וגו'. אה. משום שאין הצמצומים והלבושים דבר נפרד ממנו יתברך, אלא כהדין קמצא דלבושיה מיניה וביה. קמצא בארמית זה? מה זה קמצא? קמצא זה חגב.

55:36 דובר 3 מה זה חגב?

55:37 דובר 1 חגב, חרגול, משהו כזה.

55:39 דובר 3 קמצא זה כבר קמצא. זה השם שלי.

55:42 דובר 1 היידיש קראו לו חרגול כנראה. לא יודע, אולי זה השם המקובל אז. קמצא זה איזשהו סוג, לא יודע בדיוק איזה בעל חיים, אבל איזשהו זה. מה, מה זה הקמצא? מה זה החגב הזה? יש לו איזשהו עור, אין לו עור, יש לו קליפה כזאתי, כן? ל-לחגבים. מה זה לבוש מיניה וביה? כשהוא מצד אחד זה קליפה, זה לא כמו עור שלנו, הוא כאילו חלק, חלק מהבשר. לא יודע איזה... לא יודע, איזשהו סוג של בעל חיים כזה. אז שאצלנו העור הוא חלק מהבשר, הוא יותר גס, אבל זה אצל ה... חגבים זה קליפה, זה משהו כביכול, זה לא קשור ל... משהו חיצוני כזה, מין כמו לבוש חיצוני, ה-העור שלהם, הקליפה שלהם. זה אומר אף על פי שמשהו חיצוני, העור, מיניה וביה, זה חלק ממנו, זה גדל יחד איתו, זה לא משהו נפרד ממנו. בשביל הקמצא ה-ה-הלבוש לא מסתיר מ-- לא מסתיר עליו, זה הוא עצמו. אז אומר גם של הקדוש ברוך הוא אותו דבר כביכול. כן? למה ה-ה-המשא-- למה הצמצומים מסתירים לנו? כי לנו-

56:55 דובר 4 חיים

56:56 דובר 1 כי בשבילנו זה מחיצה. למה בשביל הקדוש ברוך הוא הצמצומים זה לא מחיצה? זה הוא עצמו. גם הצמצומים זה הוא. מי מצמצם? מי מסתיר? מי מעלים? הוא. לא מישהו אחר. כן? אז לי זה מסתיר כי הוא מסתיר לי. אבל הוא, הצמצום, זה לא שהקדוש ברוך הוא לוקח משהו אחר ומסתיר לי. אותו הוא שמחיה, אותו הוא גם מסתיר, זה הוא אותו אחד. אז ברור שבשבילו ההסתר לא מסתיר, מסתיר רק לי. כדין קמצא דלבושיה מיניה וביה. כמו שכתוב כי ה' הוא האלוקים. מה זה קשור ה' הוא האלוקים? אלוקים זה מידת הדין, הגבורה, הצמצום. השם, שם הוי"ה, מלשון מהווה, זה מידת הג-ג-גילוי החסד. כן? מה זה ה' הוא האלוקים? מה שאתה חושב שזה אלוקים, זה צמצום, זה העלם, זה הסתר, זה ה' גם כן. זה אותו אחד, זה לא מישהו אחר. אין עוד מלבדו. ולכן קמיה... לעומתו, אז גם הצמצומים וכל העולמות כלא חשיבי ממש. אז ממילא... אחרי שגמרנו ללמוד עוד פרק כ"א, לא היה נורא קשה, נכון? היה בסדר.

58:20 דובר 4 יותר טוב משבוע שעבר.

58:22 דובר 1 יותר טוב משבוע שעבר.

58:23 דובר 4 שבוע שעבר היה קשה.

58:26 דובר 1 אז, אז יוצא לנו שאתה הוא אותו אתה הוא. זוכרת שדיברנו בתחילת שבוע הקודם? אתה, הוא, גילוי והעלם. אותו אתה הוא שהיה לפני שנברא העולם, זה נשאר אותו אתה הוא אחרי שנברא העולם, וממילא אז הקדוש ברוך הוא יחיד. אז בשני הפרקים האלה הרבי סיכם, גמר לסכם את הסוגיה, את ה, את ההסבר מה פירוש אמונה. מה פירוש אמונה? הרי מה דיברנו בהתחלה? כדי-- חוזר ל-- חוזר לראשונות. כדי שאני אגיע למצב שכל מצווה אני אראה בקיום של כל מצווה איך היא פרט בעבודה זרה, אני צריך ל-- למה? כי אמרנו שרק מצוות אמונה ועבודה זרה, רק זה מעורר את האהבה המסותרת. כדי שאהבה מסותרת תתעורר אצלי, כל מצווה שאני נתקל בה במשך היום, כל אחת תעורר, תגלה אצלי את אותה אהבה מסותרת שמתגלית, מתי? רק שמאמינים אותי-- מעמידים אותי בניסיון באמונה. אני צריך לראות בכל מצווה שהיא פרט באמונה. אז כדי להבין את זה, בשביל להבין את זה איך כל מצווה היא פרט באמונה צריך להבין מה זה אמונה. אז עכשיו הרבי הסביר מה זה אמונה. אמונה זה לא להאמין שאין עוד, אין עוד, אה, שיש רק קדוש ברוך הוא אחד ולא שניים או שלוש חס ושלום. אמונה פירוש להאמין שהשם הוא יחיד, שכמו שלא היה שום דבר מלבדו לפני שנברא העולם, ככה שום-- אין שום דבר מלבדו אחרי שנברא העולם. איך זה? אז את זה הסברנו. עכשיו יהיה עוד חסר ביאור. טוב, איפה אני רואה את זה בכל מצווה? נכון, מה אמרנו? כל הב-- ביאור בא להגיד שאת זה צריך לראות העניין הזה בכל מצווה. אז על זה עוד יבוא פרק, אה, פרק כ"ג. זה יהיה מוסבר בהמשך.

1:00:22 דובר 1 אבל לפני שמסבירים איך בא הביטוי של העניין הזה של אחדות השם, ייחוד השם, איפה רואים אותו בכל מצווה ומצווה. לפני כן צריך להסביר גם את הצד השני. אם זה נקרא אמונה. אמונה זה לא מה שחשבנו עד עכשיו. אמונה זה משהו אחר לגמרי. להאמין שהשם אחד שאין עוד מלבדו זה נקרא אמונה. אז מה זה כפירה? אז בפרק הבא מסביר מה זה כפירה.

1:00:46 דובר 5 המשך יבוא. הרי, מי שלא מאמין באלוקים. כן? לא.