לקוטי אמרים פרק ט"ז (חלק 1) · תשפ"ה

00:00 דובר 1 אחד הסיפורים שגור--

00:02 דובר 2 אחרי זה יעלא, יעלא רוצה שתקריא לה ותשלח לה.

00:06 דובר 1 אתמול הייתה התוועדות, סתם, זה קשור. פשוט הגיע הרב גורביץ' ממגדל העמק. פשוט יש יהודים עם לב חם, יהודים עם איזה באמת רגש. הוא מספר, הוא, הוא חי בתוך ה... הוא מספר את הסיפור על הרבי. הסיפור עם המאסר של הרבי היה הסיפור שכתוב בחוברת שכולם קוראים אותו. הוא, הוא, הוא, הוא, הוא נחנק מבכי. הוא מספר איך הרבי הקודם קיבל מכות, הוא לא יכול להמשיך, הוא בוכה עם דמעות בעיניים, נחנק, יהודי כזה. סיפר כמה סיפורים על אבא שלו. סתם סיפור אחד. כל הסיפורים מדהימים.

00:44 דובר 2 את מכירה את מלכי?

00:47 דובר 3 לא.

00:47 דובר 2 לא.

00:47 דובר 1 לא.

00:47 דובר 2 משפחת צרפתי. כל המוסדות מכירים שם.

00:53 דובר 1 האמא שלו, אמא של גורביץ', שהיא אחות של אמא של מולע אזימוב. זה משפחה. מספר שאבא שלו עוד היה בחור, היה בן תשע עשרה, אז שמה בגפא"ו אסרו אותו על הפצת יהדות, אסרו אותו וזה היה בסמיכות ימי חג הפסח והוא לא, לא אכל. אז הסוהרים שמו לב שהוא לא אוכל. אז מה זאת אומרת שביתת רעב? כאילו אתה לא תחליט מתי למות. אנחנו מחליטים מתי אתה תמות או תחיה. זה לא, לא נתון בידיים שלך. אז הוא אמר להם ש-- הכניסו אותו לחקירות והחוקר שאל אותו "למה אתה לא אוכל?" אז הוא אומר לו "פסח, פסח לא אוכלים חמץ". כל מה שאסרו אותך זה בשביל שאתה לא תפיץ יהדות, ופה אתה אצלנו בתוך הכלא אתה... והחוקר התעצבן. אז הוא אומר "תביאו מרק" ושם לו מול הפה. הוא לא רצה לאכול כמובן. אז הזמין שני שוטרים, הזמין שני שוטרים. אחד תפס לו את הידיים מאחורי הגב, השני סתם לו את האף והחוקר שם לו את הכף מול הפה, שברגע שהוא יפתח את הפה זה יכניס לו. לקח אוויר, באיזשהו שלב זה כבר לא תנועה רצונית, הוא עשה ככה ומאפו הזה אז הכף עם המרק נשפכה על הפרצוף של החוקר, וזה כמובן לא גרם לו, הוא התעצבן פי שתיים ואומר "ככה? אין בעיה". הזמין איזשהו אחד מהסוהרים עם שוט, שוט עם כזה רצועות מעור, הצמידו אותו לקיר, הורידו לו את החולצה והתחילו לתת לו מכות עד ש, עד שאתה תסכים לאכול. אחרי כמה צליפות הוא, מהכאבים הוא איבד את ההכרה, נפל והוציאו אותו, הוציאו אותו לחדר. עכשיו הוא, זהו ויותר לא, לא המשיכו עם זה. לא ניסו להמשיך לאלץ אותו.

03:06 דובר 1 ועד אחרון, עד הצהריים של אחרון של פסח הוא אפילו לא, הוא אכל רק דברים שהוא היה בטוח מאה אחוז שלא יכול להיות בזה חמץ. מה שיש שם בכלא, גם ככה לא היה שם מה לאכול והוא אומר שאפילו מים הוא לא שתה. למה הוא לא שתה מים? כי הוא פעם לפני כן, איזו הזדמנות שהוא ראה בכלא שמביאים מים לאסירים לשתות, אז היה שמה כמה גרגירים צפים בתוך הדלי. אמר "רגע, אם שמים גרגירים בתוך הדלי אז אולי גם בתוך הדלי שהביאו לי מים עכשיו גם כן היה קודם חיטה", לא שתה. שמונה ימים, שמונה ימים הוא לא, לא רק שהוא לא אכל, הוא לא שתה מים.

03:50 דובר 2 תעבדה.

03:51 דובר 1 ואחרי שנים אחר כך הוא יצא וסיפור ארוך איך הוא יצא. הגיע פעם לרופא-

03:58 דובר 2 הוא הצליח לעמוד שמונה ימים?

03:59 דובר 1 הגיע פעם לרופא, אז הרופא עושה לו כאילו מספר סיפורים למישהו אחר. אי אפשר, אי אפשר. בן אדם לא יכול שמונה ימים לא לשתות מים ולהישאר בחיים. כאילו למי אתה מספר סיפורים? אבל הוא אומר שככה זה היה. ואחר כך את ה-- הוא אומר, גורביץ' בעצמו מספר שהוא זוכר את אבא שלו, הוא הסתלק לא מזמן, הוא האריך ימים עד גיל תשעים ושתיים ואומר שעד יומו האחרון אז לאורך כל הגב היה לו צליפות כחולות כאלה, צלקות כחולות עבות, גדולות על כל הגב מ-- עד יומו האחרון.

04:35 דובר 4 וואו.

04:35 דובר 1 מספר כמה סיפורים על מסירות נפש של אבא שלו. כל, כל סיפור יותר משהו. פשש. טוב, אנחנו לומדים הערב את פרק ט"ז. פרק ט"ז מתחיל "וזה כלל גדול בעבודת ה' לבינונים". זאת אומרת, עד עכשיו למדנו מי זה בינוני, מה זה בינוני, מה נדרש מהבינוני. כל אחד מאיתנו, מה אנחנו צריכים להפנים שלפני שאנחנו ניגשים לעבודת ה' אנחנו צריכים לדעת שזה שייך לכל אחד מאיתנו. זה לא משהו שהוא בשמיים, שלא יגבה לבבנו. היראה שאת בפני עצמך. אל תחשוב שזה יהיה קל, זה עבודה קשה. ותדע לך שהעבודה זה חלק מהעניין. זאת אומרת הקדוש ברוך הוא לא כל כך-- לא, הקדוש ברוך הוא לא מעוניין בתוצאה, אבל הקדוש ברוך הוא מעוניין ב-ב-בעבודה שלך לא פחות ממה שמעוניין בתוצאה. זאת אומרת, לא מחפשים רק שתהיה שומר מצוות, שלא תעשה עבירות, אלא מחפשים-- הקדוש ברוך הוא רוצה שתתייגע, רוצה שתתאמץ. זה חלק מהעניין. הקדוש ברוך הוא עשה לך יצר הרע, עשה לך נפש בהמית, כי הקדוש ברוך הוא רוצה, יש לקדוש ברוך הוא תענוג שאתה, שאתה מתייגע. אחר כך הרבי יאריך בזה יותר בפרק כ"ז, שמה יפליג במעלה של זה. אבל פה רק היה אומר שזה, אל תתייאש מזה שזה עבודה קשה. עבודה קשה זה חלק מה, זה חלק מהמהות שלך. חלק מהתפקיד שלך בעולם זה לעבוד קשה. זה לא... אחרי שאנחנו יודעים שכל אחד מאיתנו יכול להיות בינוני, ומה זה בינוני? אחד כזה שלעולם לא עובר עבירה, ויותר מזה שעבירה זה מופרך אצלו. טוב, איך מגיעים לזה? אז יש לנו את פרק ט"ז. פרק ט"ז מתחיל "וזה כלל גדול בעבודת ה' לבינוני". מה אדם, מה הכלל הגדול בעבודה?

06:32 דובר 1 איך אדם יעבוד את ה' בפועל? העיקר הוא למשול ולשלוט על הטבע שבחלל השמאלי. אתן ודאי זוכרות שדיברנו שהבינוני בפרק הקודם דיברנו שעבדו ולא עבדו. כן? שאמרנו שכמו שיש בצדיק שתי דרגות וברשע שתי דרגות, אז גם בבינוני יש שתי דרגות אשר עבדו ולא עבדו. שתיהן לא עושים עבירות וההבדל הוא שיש אחד כזה ש-- זוכרות או לא זוכרות? אני סתם מדבר?

07:08 דובר 4 לא, לא כולם היו. לא היו כל הזמן בשבוע שעבר.

07:21 דובר 1 בינוני זה אדם שלא עושה עבירות, בגדול.

07:26 דובר 4 מה?

07:27 דובר 1 מה? אם הוא לא עו-- אם כל העניין של בינוני זה שהוא לא עושה עבירות, אז מה זה שתי דרגות? הוא לא עושה עבירות, הוא לא עושה וזהו. אז הוא בינוני. מה, מה, איך, מה שייך פה שתי דרגות? אז הוא אמר שיש שני סוגים של אנשים שלא עושים עבירות. יש אדם כזה שלעולם הוא לא עושה עבירות. היצר הרע לא מושך אותו. יש לו-- הנפש הבהמית שלו מושכת אותו לעניינים של לימוד, של השכלה. הוא מצונן, אין לו, אין לו כזה, הלב שלו לא בוער בתאוות, אז, אז אין לו בעיה גדולה. הוא יודע שצריך לשמור מצוות. זה מספיק לו. אז הוא לא עושה עבירות, הוא עושה מצוות, אין לו מלחמה. עבדו זה אחד כזה שהלב שלו כן בוער והוא כן, כל עניין של, של, של, אה, של עולם הזה שעומד לו מול העיניים מושך אותו ומרגש אותו וקשה לו לעמוד, והוא עומד כנגד יצרו. הוא עובד, זה נקרא הוא עובד, הוא מתאמץ. זה נקרא עבדו ולא עבדו. ושם הוא אמר-- הדגשנו את זה אז בפרק הקודם, שאחד בינוני שלא עובד את השם, אז הרבי שם משתמש במילים שהוא מושל בטבעו, ואחד שעובד את השם הוא שולט בטבעו. מה ההבדל בין אחד שמושל ביצר הרע לבין אחד ששולט על היצר הרע? מושל נותן פקודות. עכשיו אני פה, אתה לא מדבר. היצר הרע מושך אותו והוא מחזיק, תופס עצמו בכוח. הוא רק מושל בו. שולט זה אחד שהוא משנה את עצמו. הוא משנה את הרגילות שלו. הוא לא יכול לשנות. אדם רגיל לא יכול פתאום להתחיל לאהוב את השם, להפוך למישהו אחר, להיות לצדיק לא יכול, אבל הוא

09:09 דובר 1 כן יכול לשלוט. לשלוט הכוונה לשנות את הרגילות. זאת אומרת להרגיל את עצמו, אה, כל בוקר כשהוא קם להגיד מודה אני. זו לא תנועה טבעית של בן אדם. כן? איך שהוא פוקח את העיניים. אה? כן. אז אדם יכול לשלוט בנפש הטבעית, זאת אומרת להעניק לה, לתת לה תכונות שונות ממה-- עד עכשיו הוא היה רגיל ככה, עכשיו הוא רגיל אחרת. הוא יכול להרגיל את עצמו ללמוד תורה. בהתחלה זה מאוד קשה, אבל הוא יעשה לעצמו קביעות כל יום חצי שעה, והוא ידע שכל יום חצי שעה זהו. קשה לו מאוד להתפלל, להסתכל כל התפילה בתוך המילים ולחשוב על כל מילה מה הפירוש. אבל הוא יתאמץ עוד יום ועוד יום ועוד יום עד שזה יהיה לו יותר קל. זה נקרא לשלוט. הוא לא רק מושל ביצר, הוא שולט בו, הוא שינה אותו קצת. אז הרבי אז אמר שאחד שרק מושל ביצר זה נקרא שהוא לא עובד את השם. אחד שהוא שולט ביצר זה נקרא עובד השם, כי הוא משנה את טבע רגילותו. אז הוא אומר: הכלל הגדול בעבודת השם, העיקר הוא למשול, ולא רק למשול, אלא גם לשלוט על הטבע שבחלל השמאלי. איך? על ידי אור ה' המאיר לנפש האלקית שבמוחו ו-- סליחה, יש פה הערה של הרבי. על ידי אור ה' המאיר לנפש האלקית שבמוח, וזה פסיק, ולשלוט על הלב. יש שני הדברים, אה, אצל בינוני מוח שליט על הלב בטבע יצירתו. אצל רוב הבינוניים, אצל אנשים פשוטים כערכינו, אז מאוד קשה שרק אני אחליט במוח והלב שלי יתעורר באהבת השם. זה דבר קשה. אבל, אבל יש עזר. הקדוש ברוך הוא עוזר והקדוש ברוך הוא מאיר אור ה'. אמרנו

11:10 דובר 1 אז שזה בפרט בעת רצון, בשעת התפילה, בשעת הבוקר. אז שני הדברים-- על ידי שני הדברים האלה, אז אור ה' שמאיר ושאדם שולט, מוח שליט על הלב. שני הדברים האלה אז, אז כל אחד יכול למשול ואפילו לשלוט על הלב. מה ההתבוננות של אותו כלל גדול? איך שולט בלב? כשהוא מתבונן, כשהוא מתבונן במוחו. במה? בגדולת אין סוף ברוך הוא. הוא מתבונן עד שהוא יוליד מבינתו רוח דעת, רוח דעת. איפה דיברנו על התפקיד של הדעת? זוכרות? בהתחלה, בהתחלה פרק ג'? ממ?

12:04 דובר 5 פרק ג'.

12:05 דובר 1 פרק ג'. אחרי שדיבר-- שהוא דיבר בהתחלה מי זה הנפש האלקית? פרק ב'. אז בפרק ג' הוא אומר שיש לה שלוש, שלוש אמות ושבע כפולות, שחוכמה ובינה מולידות את המידות. נכון? אז בהתחלת הפרק הוא אומר שחוכ-- על ידי התבוננות חוכמה ובינה נולדות-- נולד הרגש, נולדות המידות. זה בתחילת הפרק, ובסוף הפרק הוא אומר רגע, אז מה עם הדעת? אמרנו חוכמה ובינה מולידות את המידות. למה צריך דעת? זוכרת ששאלנו את זה? למה צריך דעת? הדעת הוא זה-- הוא העיקר. מה פירוש העיקר? אם אדם, אה, רק מתבונן, חושב על-על-על איך שהקדוש ברוך הוא בורא את הכל מאין ליש, איך שהקדוש ברוך הוא ממלא את העול-עולמות, סובב את העולמות, מתבונן בגדולת השם. הוא רק חושב והרגש מתעורר רק כתוצאה מהתבוננות כזאתי, האהבה ויראה יהיו ר-ר-רגעיים. הרגש יהיה רגעי. איך זה אצלנו? איך זה אצלנו? פ-פשוט זה-זה לא מילים קדושות. זה ככה אצלנו. אם אני, אה, חושב על משהו, יש משהו שלא חשבתי עליו, לא, לא היה ב-במוח שלי, לא בראש שלי, לא נתקלתי בו, לא חשבתי עליו אף פעם. עכשיו יש איזה עניין שהתעורר ואני עכשיו, אה, חושב עליו. ברגע שאני חושב על משהו זה מעורר אצלי את ה-- את-את-את הרגש, בפשטות. לאותו דבר, אם זה דבר טוב אז יתעורר בי רגש של-של קירבה, של חום לדבר. אם זה דבר לא טוב אז הפוך. כמה זמן הרגש הזה יחזיק? כל עוד אני חושב על זה, הרגש יהיה. ברגע שאני אפסיק לחשוב על זה אז זה יפסיק להיות. נכון? זה נקרא שקר. זה אהבה ויראה, אבל זה אהבה ויראה של שקר. זה נחל אכזב, זה נפסק. זה לא נצחי, זה

14:13 דובר 1 לא תמידי, זה לא קבוע.

14:15 דובר 5 זה רגעי.

14:15 דובר 1 זה רגעי. מה פירוש רגעי? זה תלוי. איך זה נ-- אהבה שתלויה בדבר. זה תלוי בהתבוננות. כל עוד הוא מתבונן יהיה, הוא מפסיק זה נעלם, זה איננו. כדי שדבר יהיה אמיתי, נטוע, קבוע בלב של האדם, זה תלוי בדעת. הדעת זה הכוח השכלי שאדם מקשר את הדבר לעצמו, זה-זה שייך לי. אם הוא לא רק חושב על דבר, חושב מה זה אומר לי ומתבונן בזה ומעמיק בזה ומקשר את עצמו בדבר, אז גם אחרי שהוא יפסיק לחשוב על זה, זה-זה יישאר אצלו. משהו, כאילו הרגש איפשהו ירחף אצלו כל הזמן. אז שמה אדמו"ר הזקן אומר בפרק ג' שהדעת הוא מפתחא דכליל שית, מפתח לשש המידות. נכון, מי שמוליד את המידות זה חכמה ובינה, התבוננות. אבל כדי שהם ייקבעו בלב, בשביל זה צריך דעת. אז זה מה שהוא אומר פה. איך הבינוני, איך אנחנו, אה, נשלוט בלב? על ידי שנתבונן במוח בגדולת אין סוף ברוך הוא, להוליד מהבינה רוח. איזה רוח? רוח דעת. ברגע שנתבונן באלוקות, בגדולת השם, אז שזה ייקבע בלבנו, אז אדם הולך כל היום עם איזשהו יראת שמיים, איזשהו-- הוא מרגיש שהקדוש-- שהקדוש ברוך הוא נמצא פה, כל מקום. סתם ככה אדם הולך ברחוב, אדם-- במשך היום למה שירגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא איתו?

15:50 דובר 5 אז בגלל זה יש את הקטע שהרב אומר לפני התפילה, השיחה שהוא-- שחסידים אומרים ממש במשך כל התפילה.

15:57 דובר 1 זה כל העניין, כדי לקבע ברגש את ה-- את ה-- את ה... ההרגשה, ההרגשה שהקדוש ברוך הוא נמצא. יש מישהו שמסתכל עליי, אני לא לבד בעולם. איך אדם מגיע להרגשה שכל הזמן הוא ילך, כל הזמן הוא יסתובב בעולם הזה עם הרגשה שהקדוש ברוך הוא, הוא לא רואה אותו, לא מריח אותו, לא שומע אותו, לא שום דבר. איך הוא יגיע להרגשה כזאת? על ידי זה שהוא יתבונן בהעמקת הדעת, הוא פשוט ההרגשה הזאת תיקבע בליבו. וזה הכלל הגדול לבינוניים. תתבונן בגדולת אין סוף עד שיהיה לך דעת באלוקות, עד שתהיה קשור באלוקות. מה זה פירוש קשור באלוקות? שתרגיש. דעת זה, זה רגש מקושר באלוקות. ויראת השם במוחו. יש כמה מקומות שראינו שאדמו"ר הזקן מקשר יראת השם במוחו ופחד השם בליבו. זוכרות את הלש-- יש כמה פעמים נתקענו בלשון הזאת, כמה פעמים, נכון? כי אמרנו יראה זה יותר קשור למוח ומשהו כזה. אדם מבין שהולך לקרות משהו לא טוב, אז יש לו יראה במוח. פחד זה כשהוא רואה את הדבר, את הסכנה מול העיניים, אז הלב מתחיל לדפוק בכוח, כן? אז הוא אומר שאדם צריך להתבונן עד שתהיה לו יראת השם במוחו. למה הוא לא אומר עד שיהיה פחד השם בליבו? זה הוא לא כותב. בשביל להיות סור מרע ועשה טוב לא צריך שיהיה פחד בלב. לא צריך.

17:28 דובר 6 אסור לפחד

17:30 דובר 1 לפחד מהשם.

17:31 דובר 6 כן, ברור, על זה התכוונתי.

17:33 דובר 1 ש-- ברור ששלמות עבודת השם זה כשאדם ממש מרגיש יראה ופחד בלב. אומר לנו אדמו"ר הזקן: בשביל להיות בינוני, לסור מרע ועשה טוב, מה דורשים ממך? ממך דורשים אהבת השם כזאת שמספיקה כדי שאתה בגלל האהבה הזאת, היראה הזאת, לא תעשה עבירות. זה הכל. לא דורשים ממך שיהיה לך פחד בלב, יראת השם. תתבונן עד שתתקשר ואתה תרגיש כל הזמן יראת השם. זה הכל. וזה שייך אצל כל אחד, שייך אצלנו, זה שייך. זאת הדרישה. זה כלל גדול. שהדעת ויראת השם במוחו יספיקו לו להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ואפילו איסור קל של דבריהם חס ושלום, הוא לא יעשה עבירות. כי הוא, כי הוא מקושר באלוקות ומרגיש שהקדוש ברוך הוא נמצא והוא לא יעשה עבירות. ואותו דבר מצד אותה התבוננות של רוח דעת ויראת השם במוחו. אז זה לא רק סור מרע, גם אהבת השם בליבו. איפה בליבו? בחלל הימני. זוכרות? דיברנו בפרק ט' שדיבר על הבינוני, על הבינוני לצדיק, שכשהאדם מתבונן עד כדי כך שמתעורר הלב והלב בחלל הימני זה נשפך ושולט גם בצד השמאלי. מספיק שיתעורר בחלל הימני שבליבו. תהיה לו אהבת השם בחלל הימני שבליבו, הוא כבר לא יעשה, הוא כבר ירצה לעשות מצוות. נכון, הלב שלו עדיין נמשך גם לתאוות, אבל עצם זה שיראת השם במוחו ואהבה בחלל הימני שבליבו, אז נכון זה, זה לא, זה לא גולש. הוא לא שינה את היצר הרע, את הנפש הבהמית. זה מספיק בשביל שהוא לא יעשה עבירות ושהוא יקיים את כל המצוות. לא צריך יותר מזה. וזה בכוחו של כל אחד. זה כלל גדול. איזו אהבה בליבו בחלל הימני? בחשיקה וחפיצה לדבקה בו. חשק. יש כמה לשונות. מילה אחת

19:51 דובר 1 נגיד. אמ, חשק בלשון הקודש, לפחות בתורת החסידות, זה שם לאהבה של בחינת יחידה שבנפש, של עצם הנפש. זה דבר שהוא לא מתגלה בדרך כלל. עצם הנפש, הנשמה שלנו רוצה מאוד אלוקות, משתוקקת לאלוקות. אנחנו לא מרגישים את זה. משהו מאוד פנימי, מאוד עמוק. חפץ זה כבר שיש לי תענוג בזה, זה החפץ שלי. רצון זה כשאני רוצה משהו, אבל אני רוצה, לא באמת רוצה. אני רוצה בגלל. זה שלוש דרגות. זאת אומרת חשק, חפץ ורצון זה שלוש דרגות. יש דבר כזה שאדם רוצה. למה הוא רוצה? כי הוא מבין שזה צריך. הוא לא באמת רוצה. יש אדם כזה שלמה הוא רוצה? הוא רוצה כי הוא, כי הוא, כי הוא רוצה. זה כבר נקרא חפץ. זה פנימיות הרצון וחשק זה עוד יותר פנימי. זאת אומרת ההתבוננות הזאת של הבינוני, שאדם-- אנחנו מתבונן בגדולת השם, זה מספיק בשביל לעורר אצלנו בלב, אה, חשק וחפץ שבאמת נרצה לקיים מצוות, נרצה מתוך רצון פנימי שהתענוג שלנו, השמחה שלנו, שיהיה רצון אמיתי לקיים מצוות. למה לקיים מצוות? כדי לדבקה בו בקיום המצוות דאורייתא ודרבנן ותלמוד תורה שכנגד כולם. זה הכלל הראשון. אז הכלל הראשון מתחילת פרק ט"ז עד פה. אחרי שלמדנו מיהו הבינוני, מהו הכלל הגדול בעבודת השם לבינוניים, להתבונן בגדולת השם עד שתהיה לו, אה, אהבה ויראה. על איזה אהבה ויראה מדובר? לא על אחד כזה, אני לא יודע, שאיזה אהבה בוערת בליבו, אלא אהבה שתהיה במוחו ובחלל הימני שבליבו זה מספיק. ויתר על כן, צריך לידע כלל גדול. זאת אומרת, יש לנו פה עוד כלל, כן? כלל שני, ועל הכלל השני הוא אומר יתר על כן. כשאומרים משהו יתר על כן, יותר,

22:07 דובר 1 זאת אומרת שהכלל השני יותר חשוב מהכלל הראשון. מה יתר על כן? מה זה הכלל שהוא יותר חשוב מאשר להתבונן בגדולת השם? לידע. צריך לידע. זה כלל שצריך פשוט לידע. אין פה, אין פה איזו עבודה שצריך לעשות. זה דבר שצריך לדעת אותו, להפנים אותו. צריך לידע כלל גדול בעבודה לבינוניים, שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד אהבת השם בהתגלות ליבו. אז קודם דיברנו על מה? שהוא מתבונן בגדולת השם עד שנולדת אהבת השם בליבו. נכון, לא כזאת אהבה שתגלוש לצד השמאלי, אבל מתעוררת אהבה בליבו. הוא מרגיש אהבת השם. זה היה... כן? בא בן אדם ואומר לאדמו"ר הזקן, "תשמע, אני מתבונן. התאמצתי, התייגעתי, באמת התאמצתי. לא התעוררה אצלי אהבת השם. לא הלך. ניסיתי." זה לא אחד שעצלן. מדברים על אחד שבאמת לומד חסידות, חושב על הדברים, ולא רק חושב אלא מתבונן, ומתבונן בזמן המתאים, בשעת שחרית, בשעת הכושר, והוא מת-מתבונן, והוא לא מתבונן בשביל שתהיה לו אהבה. הוא מתבונן בגדולת השם, וברגע שהוא-- אם הוא מתבונן בגדולת השם בזמן המתאים, ממוח השכלי על הלב, היה אמור להתעורר אהבה. לא התעורר. אומר אדמו"ר הזקן, "אל תדאג, גם אם לא התעוררה, אם אתה יכול להעיד על עצמך שהשתדלת, שהתאמצת, גם אם לא התעוררה האהבה בליבך, עדיין העבודה שלך עבודה שלמה." לא רק שזה חצי עבודה, שזה לא כזה. יש, איך אומרים את זה אצל ילדים, פרס ניחומים. כן, לא הצלחת? בסדר, לפחות השתדלת. לא זה מה שהוא אומר. לא הצלחת. עדיין הקדוש ברוך הוא, עבודתך רצויה לפני השם כמו אותו אחד שכן הצליח, לא פחות.

24:33 דובר 7 כן.

24:34 דובר 1 מממ?

24:35 דובר 7 זה הסיפור שהיה אתמול, שהוא קיבל תעודה על השתדלות שלו.

24:39 דובר 1 אה, ומפה עד סוף הפרק הרבי מסביר למה. בסופו של דבר הוא לא הצליח לעורר אהבת השם. למה העבודה שלו היא עבודה תמה? וזה יהיה ההסבר מה שאדמו"ר הזקן אמר, ועוד איך, איך שם זה יהיה יתר על כן. צריך לידע כלל גדול. למה יתר על כן? כי רוב האנשים בדורות שלנו, כנראה כבר בדור של אדמו"ר הזקן, שאז היו צדיקים, גם האנשים הפשוטים היו צדיקים לעומתנו. כבר אז, כדי שלאדם תהיה אהבת השם ברגש, בפועל, שהוא באמת יאהב את הקדוש ברוך הוא, אפילו רק בחלל הימני, כבר אז היה דבר די נדיר כנראה. אז אומר אדמו"ר הזקן, אל ת-- אל תחשוב שאם אתה לא מצליח חסר משהו בעבודה שלך. העבודה שלך שלמה, תמה. למה? צריך הסבר. בשביל זה הולך פרק ט"ז. בואו נראה בפנים.

25:41 דובר 7 הכל זה היה

25:43 דובר 1 מה?

25:45 דובר 7 אצלי אני כבר השיעור.

25:49 דובר 1 יתר על כן צריך לידע כלל גדול בעבודה לבינוניים, שגם אם אין יד שכלו ורוח בינתו משגת להוליד אהבת השם בהתגלות ליבו, שיהיה ליבו בוער כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה מורגשת בלב לדבקה בו, והוא לא מצליח. מה כן? רק האהבה מסותרת במוחו ותעלומות ליבו. מה פירוש אהבה מסותרת במוחו ותעלומות ליבו?

26:17 דובר 7 אהבה פנימית לא רצונית.

26:22 דובר 1 איפה נמצאת האהבה?

26:26 דובר 7 בלב.

26:26 דובר 1 בלב. אפשר, אפשר לאהוב במוח?

26:29 דובר 7 לא.

26:30 דובר 1 במוח לאהוב?

26:31 דובר 7 במחשבה.

26:32 דובר 1 מה פירוש? זה לא אהבה. הוא מבין שצריך לאהוב. הוא מחליט שצריך... מה זה קשור לאהבה? מה פירוש אהבה מסותרת במוחו? וה-- יש קודם כול, אדמו"ר הזקן יגיד את זה פה, מיד נקרא את המילים בפנים, הוא אומר מיד דהיינו, מסביר את עצמו. אבל יש מקום אחר, מאמר אחר של אדמו"ר הזקן, שהוא מסביר את העניין, ושם הוא אומר כמו שכתוב בתניא, אז משם-

27:02 דובר 7 איך אתה מגיע למאמר? כאילו איך, איך יש את המאמר הזה? כאילו...

27:10 דובר 1 לס-

27:10 דובר 7 לא, איך פתאום ידעת על המאמר הזה של אהבה מסותרת? כאילו, איך זה כיוון אותך? איך זה מופיע, וזה במאמר?

27:17 דובר 1 בחסידות מבוארת הוא מביא את זה. שומעים את השיעורים של ילקוט. הוא פשוט אומר את ה, הוא אומר, הוא אומר את, את העניין בלי להגיד שזה, שזה-

27:25 דובר 7 לא, אני אומר את זה כי פה אנחנו, אהבה מסותרת, אבל הוא לא הגיע למאמר שפתאום יפה.

27:31 דובר 1 נכון. ובאמת כמעט כל מי שאני מכיר באמת לא מבין את המילים האלה. מי, מי הולך לפתוח מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים? זה, זה, זה סדרה כזאת. ספר כזה.

27:44 דובר 7 מי לומד רק את המאמר הזה.

27:47 דובר 1 גם, גם כשלומדים, גם מי שכבר כן לומד את הספרים של מאמרי אדמו"ר הזקן, אז מה הוא לומד? לפי הסדר של פרשות השבוע. שמישהו יפתח את הספר מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, שזה סתם כאילו כל מיני נושאים כאלה שלא קשורים ל... וילמד שם ומשם. בדרך כלל רוב האנשים לא מגיעים לזה, אבל יש חבר'ה שלומדים וכן מגיעים לשם.

28:12 דובר 7 יפה.

28:12 דובר 1 ויש כאלה בדור שלנו, ברוך השם.

28:15 דובר 7 זה סגולה.

28:16 דובר 1 בדור שלנו יש כבר לא כל כך-- א-א-אני אישית מכיר היום, אני חושב, יותר מחמישה חבר'ה שאף אחד לא מכיר את השמות שלהם, והשמות מפוצצים. אף אחד לא... פשוט בקבוצות של הוואטסאפ יש קבוצות של עיונים שמעיינים בתורה. אתה רואה שחבר'ה פשוט מונחים בחסידות, אתה רואה שהם פשוט יודעים, יודעים. פשוט לומדים, יושבים ולומדים ולומדים ולומדים, ופשוט יודעים, יודעים, יודעים מה כתוב, איפה כתוב כל דבר. לא אחד או שניים יש. היום יש, ברוך השם. היום הספרים מודפסים ויש, יש חבר'ה שפשוט יש. אני יכול להגיד כמה שמות כאלה. על כל פנים, אה, אז שם אדמו"ר הזקן מסביר ככה. מה זה אהבה בוערת בלב? הוא מביא משל אדם רעב, רעב, הכוונה רעב, רעב שלא אכל ככה תקופה, כן? לא אכל הרבה שעות או יום יומיים. רעב, רעב. הוא-הוא-- זה תופס אותו. הוא לא יכול לחשוב על משהו אחר. זה בוער אצלו כל הזמן. הוא מחפש משהו לאכול. כואב לו בבטן, כואב לו בראש, כל ה-- כל הגוף שלו צועק שהוא רוצה לאכול. כן? עכשיו תחשבו אהבה כזאת לקדוש ברוך הוא. שכל הגוף של האדם כולו בוער וכואב לו. הוא רוצה להידבק בהשם. זה הפירוש אהבה בחשיקה ותשוקה ונפש עורגת ורצון פנימי, וליבו בוער באהבה כרשפי אש, הוא-הוא כולו בוער. הוא לא יכול. הוא מחפש את זה. זה תופס את כל כולו וכל המציאות שלו זה רק איך להתקרב לקדוש ברוך הוא. זה נקרא אהבה בוערת. נו, כמה מאיתנו יכולים להגיע? ממש יפה, אבל כמה מאיתנו יכולים להגיע לזה? זה, זה הכלל גדול. הכלל הגדול הראשון. כלל גדול ראשון זה שיתבונן עד שתהיה בליבו אהבה בוערת. נו. מה זה

30:31 דובר 1 אחד כזה שאהבה מסותרת במוחו ותעלומות לבו? אז שם אדמו"ר הזקן מביא משל מאדם שהולך לעבודה. הוא עצלן, הוא כותב שם במאמר: זה אדם עצלן, עצלן. הוא לא אוהב לעבוד, לא אוהב להתאמץ, אבל הוא מבין שאם הוא לא ילך לעבוד לא יהיה לו ממה להתפרנס. לא כמו היום, יש בנקים ו... עזרה מזה, אני לא יודע. הוא מבין שצריך לעבוד. כן.

30:57 דובר 7 צריך לעבוד.

30:58 דובר 1 אתם מבינים שזה צריך. אז, אז הוא הולך לעבוד. ובזמן שהוא עובד, אפשר להגיד שהוא עכשיו כולו בוער ועושה את העבודה בהתלהבות? אה, הוא מבין שצריך והוא עושה את זה כי-כי-כי הוא... כן. יש אדם כזה, למה הוא רוצה בדבר? לא בגלל שהוא מבין ש-שהוא רוצה. הוא עושה את הדבר כי הוא מבין שאין לו ברירה.

31:28 דובר 7 צריך.

31:29 דובר 1 למשל, דוגמה שתמיד נותנים: אחד שצריך לתת קנס. לא מדברים על קנס כזה שלדעתו זה לא מוצדק. כן, אחד שנותן קנס כי זה כן מוצדק. הוא יודע שהוא אשם. הוא יודע שצריך לשלם את הקנס. אז איך הוא נותן את הקנס? אה, אין ברירה, אז הוא נותן. כן? הוא נותן בגלל שהוא מבין שהוא צריך, אבל הלב שלו רוצה לתת? הלב שלו לא רוצה. זה נקרא, אה, אחד כזה שנותן דבר כי הוא לא רוצה, אז המוח בכלל לא הגיע ללב. יש מוח, מצד המוח, המוח מחייב את המעשה. הלב, הלב לא נכנס פה לעבודה. כן, אבל אדם שהולך לעבוד בגלל שהוא מבין שצריך כסף, זה משהו ביניים כזה. מצד אחד הוא כן, יש פה כבר הסכמה של הלב, יש פה איזשהו רצון, אז זה לא רצון בוער. אבל כן, יש פה איזושהי הסכמה. הלב, הלב מרגיש ש-שכן, זה בסדר, ככה צריך לעשות. כן. אז אומר אדמו"ר הזקן, לזה אדמו"ר הזקן קורא אהבה בתעלומות, אה, תבונות לבו ומוחו. זאת אומרת, מצד מוחו יש פה כבר, אה, הבנה והחלטה שצריך, אבל זה לא נשאר רק במוח, זה גם יורד לתעלומות לבו, זה יורד ללב. אבל בלב עצמו זה נמצא באופן של העלם. זה לא אהבה, אהבה גלויה, זה מין אהבה שקטה כזאת, רגועה, מסותרת. בסדר? זה פירוש אהבה מסותרת במוחו ותעלומות לבו. הוא התבונן בגדולת השם. הוא הבין שהוא רוצה והוא הולך להתפלל והוא מקיים את המצוות. הוא, הוא באמת רוצה את זה. הוא מבין שזה צריך. הוא עושה את זה כי טוב. אהבה בוערת אין לו, אבל הוא לא עושה את זה כי הוא חייב. יש גם כאלה. לא

33:33 דובר 1 חסר. מכירים כאלה, מכירות כאלה? למה הוא שומר מצוות? הוא נולד בבית חרדי ו-ומה לעשות, ההורים אומרים שצריך וככה כולם עושים. הלב שלו הוא במקום אחר לגמרי. יש גם כאלה, אבל אצלנו זה אחד כזה שהוא מתבונן, הוא... אין לנו אהבת השם בפועל, אבל אנחנו כן מבינים וכן רוצים את זה. כן, זה נקרא-

34:01 דובר 8 הייתה הליטאית שחווה הגיעה לפני שבוע וחצי. לא, זה היה בשבת. כן. אז היא סיפרה גם כאילו, שכאילו מקיימים תורה ומצוות וזה היה פרט כאילו מהקדוש ברוך הוא. זה היה אצל-- אסור להם לשאול שאלות, ואז היא פתאום הגיעה לחב"ד, פתאום מותר לשאול שאלות. כאילו פתאום דרך אחרת של חסידות.

34:25 דובר 1 זה בדיוק הזה, זה, זה נקרא שאצלם הקיום מצוות הוא מצד, מצד. אצל אדם כזה הקיום מצוות הוא מצד רק, רק מוח. אין פה בכלל לב.

34:35 דובר 8 כן, כאילו רובוט.

34:37 דובר 1 אבל כשאדם מתבונן בגדולת השם, אז זה לפחות, אפילו אם זה לא מאיר אצלו אהבה ממש, אבל זה כן פועל על הלב איזושהי הסכמה שהוא באמת ירצה את זה. כן, זה, זה כבר לב, זה כבר רגש. זה, הוא לא מתנגד, הלב לא מתנגד לזה כבר, וזה התבוננות כן יכול לפעול אצל כל א-- אז הכלל הגדול הראשון, נו, לא כל, לאו כל מוחא סביל דא, לא שייך לכל אחד. אבל העניין השני זה כן שייך, זה אצל, אצל כל אחד, גם אצלנו. ולכן הרבי אמר, אדמו"ר הזקן אומר: ויתר על כן צריך לידע כלל גדול, גם אם התבוננת ולא הצלחת לעורר אהבה מורגשת בלב, אבל כן יש לך רצון פנימי, אתה באמת רוצה לשמור מצוות. זה נוגע לך לשמור את המצוות. זה לא בגלל שאתה מוכרח. תדע לך, יש לך עבודה מושלמת, לא חסר לך שום דבר. אתה לא פחות מאחד שכן יש לו אהבה. למה לא פחות? בינתיים הוא רק הסביר מה זה. הוא לא הסביר למה זה לא פחות. אומר מה זה, דהיינו עכשיו, עכשיו במילים, אחרי כל ההסבר הארוך, הקשקושים שלי, במילים של אדמו"ר הזקן: דהיינו מה זה מסותרת במוחו ותעלומות לבו? דהיינו, הלב מבין ברוח חכמה ובינה שבמוחו גדולת אין סוף ברוך הוא. יש איזשהו קשר בין המוח ללב, שהלב כבר מסכים. דכולא קמיה כלא חשיב ממש, אשר על כן יאתה לו יתברך שתכלה אליו נפש כל חי. הוא התבונן עד שהוא מבין שבאמת ראוי שנפש כל חי תדבק, תדבק בו. לידבק ולהכלל באורו. רגע, רגע, רגע, יש פה הערה חשובה. אל תדפדפו את הדף עוד. אני אומר למה? למה באמת יש כאלו שמתבוננים ומתעורר אצלם אהבת

36:37 דובר 1 השם בפועל וכאלה שלא? זה לרוב לא. אצלנו בדרך כלל לא. למה? למה יש הבדלים כאלה? שאלה. לא? אז על השאלה הזאת הוא עונה בהגהה. תראו באותיות הקטנות. והסיבה לזה, למה אצלו למרות שהוא מתבונן זה לא מתעורר, מפני היות המוחין שלו ונר"ן שלו מבחינת עיבור והעלם תוך התבונה ולא מבחינת לידה והתגלות, כידוע ליודעי חן. למדנו בפרק ב', דיברנו על הנשמה, שהנשמה-- אה, יש כאלה שהנשמות-- שכל נשמה כלולה מנפש, רוח, נשמה, ויש נשמות גבוה-- שמקור חוצבן גבוה יותר וכאלה שמקור חוצבן נמוך יותר. זוכרים שדיברנו על זה? כן. יש נשמות-- מאיפה מגיעה הנשמה? אז זאת אומרת, יש אדם כזה שהנשמה שלו מגיעה, מאיפה השורש של הנשמה שלו, מהמידות, מהספירות שלמעלה. אדם שהנשמה שלו מגיעה מהספירות, מהמידות, אז, אז, אז הוא יכול לעורר מידות. אבל אדם שהנשמה שלו היא מבחינת העיבור, כמו שהמידות עדיין בעיבור בספירות למעלה, אז גם למטה זה י-י-יישאר בעיבור. אין לו את זה. המידות אצלו לא בגילוי. זה תלוי בשורש הנשמה שלו. אז ממילא-

37:58 דובר 9 מתעוררת אצלו אהבה לא תמיד ברמה שזה משפיע אחר כך.

38:01 דובר 1 מה?

38:02 דובר 9 הרמות של האהבה זה נמוכה גם בזמן של-- אם משפיע אחרי התפילה או לא משפיע אחרי התפילה, נכון? אהבה, כאילו סוף המטרה היא שהאהבה ת-תגרום לו לא לעבור עבירות.

38:14 דובר 1 נכון.

38:16 דובר 9 אז בעצם הרמות של האהבה זה גם האהבה שמשפיעה אחרי התפילה, או שזאת אהבה שהוא-

38:25 דובר 1 שני הסוגים של האהבה. שני הסוגים, גם אחד שמתעורר, גם אחד שלא מתעורר. שניהם פועלים באדם רושם פנימי. אמרנו כבר כמה פעמים שהחידוש הגדול של אדמו"ר הזקן, החידוש של התניא, כתוב בדף השער של התניא. כן? ״כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך״. לבאר היטב, לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד. תראי, כשמדברים עבודת השם בלבבך, אז זאת אומרת שהעבודה — שאני אוהב את השם בלב. איך זה קרוב? להבין, לברר היטב איך הוא קרוב מאוד. איך קרוב לי לאהוב את השם? לא רק — אדמו"ר הזקן לא בא בתניא להסביר איך אפשר להגיע למצב כזה שהוא לא יעשה עבירות. לא זה הנקודה. איך אפשר להגיע למצב כזה שאני אוהב את השם? זה הנקודה.

39:26 דובר 9 זה מספיק האמונה בהשם?

39:29 דובר 1 לא, בפירוש לא.

39:33 דובר 9 אז זה גם אמונה וגם, גם מעשים.

39:34 דובר 1 אמונה בפירוש לא מספיק. אני מספר תמיד, הייתה לי, זכרונה לברכה, דודה, דודה אורה, עבדה בידיעות אחרונות, היה לה טור קבוע בתל אביב.

39:47 דובר 9 הכרת אותה? אה, לא.

39:50 דובר 1 אה, היא הייתה כותבת קבוע, נו, בידיעות אחרונות, טורים ככה לא בדיוק ברוח היהדות. ומדי פעם היא הייתה שולחת מכתבים לרבי מליובאוויטש ומבקשת ברכה.

40:06 דובר 9 כן? זה מה שזה היה?

40:08 דובר 1 כן.

40:08 דובר 9 באמת?

40:09 דובר 1 כן, יותר מפעם אחת. והייתה מקבלת, הרבי היה עונה לה. זה נקרא, הגמרא קוראת לזה ״גנבא אפום מחתרתא רחמנא קריא״. גנב שעומד לגנוב, הוא נכנס למקום סכנה, מתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לו. זה הגמרא אומרת. ממה נפשך? אם אתה מאמין למה אתה גונב? כן, אם אתה לא מאמין למה אתה מתפלל? מה, מה קורה פה? אמונה זה דבר שהוא לא חודר בתוך הכוחות הפנימיים של האדם. זה לא חודר בשכל ולא חודר ברגש. זה לא משפיע על ההתנהגות. אדם יכול להיות מאמין בקדוש ברוך הוא בלהט עצום ולא לשמור מצוות. זה לא קשור. אמונה זה מקיף. זה לא, זה לא משפיע על האדם, ועל זה בדיוק בא התניא להסביר איך יכול להיות שאדם יעורר בליבו שהוא יאהב את השם באמת. הוא אומר לא רק שזה באמת זה קרוב, לא רק זה קרוב, זה קרוב מאוד. זה קרוב מאוד לכל אחד. איך? איך אני יכול בלב לאהוב את הקדוש ברוך הוא? אז אחרי שהסברנו מה זה בינוני, אומר אדמו"ר הזקן, כן, כן, פשוט תתבונן בגדולת השם בזמן המתאים, מתעוררת אצלך אהבת השם. זה התשובה על, על השער, על דף השער של התניא. אה, לא התעוררה אצלי אהבת השם. אז תדע לך שגם אם תעורר אהבה כזאת רק שאתה מסכים, יש לך הסכמה, רצון כזה כללי לעבוד את השם, זה כבר מספיק. למה זה מספיק? בגלל שאתה לא יכול יותר. ולמה אתה לא יכול יותר? כי — כי שורש הנשמה שלך הוא כזה. בסדר, זה היה עד...

41:49 דובר 9 לא תסיים.

41:50 דובר 1 מה?

41:51 דובר 9 לא, לא, לא תספיק את כל הפרק הזה.

41:55 דובר 1 אז בסדר, אתן רוצות להתקדם עוד קצת או לא? איך אתן רוצות?

41:57 דובר 9 עד, עד איזשהו מקום ש...

42:00 דובר 1 תגידי עד איזה שעה. אה?

42:04 דובר 9 עד השעה אני רוצה.

42:08 דובר 1 טוב, למדנו דבר חשוב.

42:10 דובר 9 נכון.