לקוטי אמרים פרק י"ב · תשפ"ה

00:00 דובר 1 אנחנו נלמד היום את פרק י"ב, אה, אחד הפרקים הנפלאים. פשוט ה-הפרק עצמו נפלא, פשוט יפה. פשוט תענוג ללמוד אותו. ואני לא כל כך יודע למה, אבל משום מה אחד הנושאים הכי שנויים בוויכוחים בחב"ד זה מה זה בינוני. כל פעם מתווכחים ככה וככה, ובסך הכל הנושא הוא לא כל כך... הוא עמוק, אבל לא כל כך אה... לומדים את הפרק הזה ופשוט כתוב פה מה זה בינוני. לא צריך כל כך להתפלפל הרבה. אז אנחנו נלמד, נלמד את פרק י"ב. פרק י"ב, הכותרת שלו, הצמח צדק כבר נתן לו כותרת, הבינוני. אה, אף אחד מכן לא שאל ה-שאל את השאלה המתבקשת. לא רק אף אחד מכן, זו גם שאלה שלא ראיתי אותה כתובה בשום מקום. לא שמעתי אותה אף פעם, אבל אני בטוח שהשאלה מרחפת אצל כל אחד למרות שלא מנפחים אותה. ספר התניא הוא ספר של בינוניים, זה השם שלו. למה הוא נקרא ככה? הוא מדריך אותנו, את הבינוניים, איך לעבוד עבודת השם. נכון? איך היה צריך להתחיל הספר? היה צריך להתחיל פרק א': מה זה בינוני ומה העבודה שלו? מה עושים שם אחד עשר פרקים ארוכים, מעניינים, עמוקים, אבל מה הם עושים בספר של בינוניים? במיוחד על הנפש האלוקית ועל הנפש הבהמית ועל הכוחות ועל הלבושים. מה זה עושה שם?

01:34 דובר 2 להבין את ההגדרות המקדימות.

01:36 דובר 1 למה? אי אפשר בלי זה להבין מה זה בינוני?

01:40 דובר 2 כי אם אנחנו רואים שבינוני-

01:41 דובר 10 המהות האמיתית שלו.

01:42 דובר 2 אם אנחנו... כן, כדי להבין באמת מה זה בינוני.

01:45 דובר 1 למה?

01:48 דובר 2 כי להגיד בינוני זה אחד שיש לו גם טוב וגם רע והוא תמיד מתגבר עליו, נו, הוא עדיין הוא סוג של... אז מה ההבדל בין-בין זה לבין שם מושאל?

01:57 דובר 10 גם כשאתה אומר שהוא לא חוטא זה נשמע צדיק.

02:00 דובר 2 כאילו זה שם מושאל. מה, כאילו, אז להסביר שרגע, בוא נתנתק משם מושאל ונראה כאן את דרך התכל'ס.

02:08 דובר 1 אתן אומרות דברים נכונים. זה נכון מאוד. רגע, לי זה מפריע.

02:25 דובר 10 לא להתנתק.

02:26 דובר 1 לא הספקתי לנתק.

02:26 דובר 10 כבוד הבא.

02:26 דובר 1 לא הספקתי לנתק. זה התנתק לבד.

02:32 דובר 10 הלו?

02:33 דובר 1 אחרי ש... נראה מיד בשורות הראשונות מה זה בינוני, אז נבין שאם לא היינו מבינים את ההבדל בין צדיק לרשע, לא היינו יכולים להבין מה זה בינוני. אי אפשר להבין בינוני, מה זה בינוני בלי להבין מה זה צדיק ומה זה רשע. עכשיו, כדי להבין מה זה צדיק ומה זה רשע, הרי איך הסברנו מה זה צדיק? הסברנו שיש נפש אלוקית ויש נפש בהמית ויש לנפש האלוקית כוחות פנימיים ולבושים, וגם לנפש הבהמית יש כוחות פנימיים ולבושים. נכון? אז מה זה צדיק? צדיק זה אחד כזה שגם הכוחות הפנימיים וגם הלבושים שלו זה צדיק וקדוש. נכון? אמיתי? מה זה רשע? בפרק שלמדנו, בפרק הקודם. אחד שגם הכוחות החיצוניים שלו, הלבושים, וגם הפנימיים זה רשע. ממילא עכשיו מה נשאר להגיד מה זה בינוני? אחד שהוא חצי חצי. מה זה בינוני? אחד שהוא חצי חצי. מה זה חצי חצי? שהכוחות הפנימיים שלו זה רשע, הכוחות החיצוניים שלו זה צדיק.

03:47 דובר 10 מה זאת אומרת?

03:49 דובר 1 מה-מה זאת אומרת? זה מה שיוסבר בפרק הזה.

03:52 דובר 10 לא קולט מה זה.

03:54 דובר 1 בינוני זה אחד כזה שמצד הכוחות הפנימיים שלו הוא כמו, הוא כמו, הוא כמו רשע. הוא לא כמו, הוא רשע. יש לו יצר הרע ויש נפש בהמית והוא מתאווה בדיוק כמו רשע. אין הבדל. יש הבדל.

04:10 דובר 10 רק שהוא מצליח אה...

04:11 דובר 1 נראה את ההבדל. מצד הכוחות החיצוניים שלו, הלבושים שלו, המחשבה, דיבור, מעשה, הוא כמו צדיק. הוא לא חוטא אף פעם, אז לכן הוא בינוני. הוא לאיפה תשייך אותו? אתה לא יכול לשייך אותו.

04:31 דובר 10 זה באמת לחיות כפן, ברוך השם.

04:34 דובר 1 מה? יוחאי שמעון[?] תק.

04:39 דובר 10 וואו. תבוא איתו.

04:40 דובר 1 לכבוד.

04:43 דובר 10 רק לפני רגע כך עשית.

04:44 דובר 1 עוד מה?

04:46 דובר 10 עשיתי כמה עוד. זה רק מאחת.

05:00 דובר 1 אז יופי, אז הגענו בזמן. אנחנו עדיין בהקדמה. עוד לא התחלנו לקרוא אפילו מילה אחת מתוך הבפנים. והמשפט האחרון שרציתי להגיד בהקדמה, אחרי כל מה שהסברנו שבעצם מה המסקנה? שבינוני אי אפשר לקרוא לו צדיק כי המחשבה, דיבור, מעשה, הלבושים שלו הם כמו של... אה, סליחה. אי אפשר לקרוא לו צדיק כי הכוחות הפנימיים, השכל והרגש שלו הם כמו של רשע. אז אתה לא יכול לקרוא לו צדיק. אי אפשר לקרוא לו רשע כי המחשבה, דיבור, מעשה, הכוחות החיצוניים שלו הם כמו של צדיק. אז אתה לא יכול לקרוא לו צדיק. לא יכול לקרוא לו... מה תקרא? אז תקרא לו בינוני. בסדר, זה התוכן הכללי של, של פרק י"ב. הוא יסביר איך ולמה ולמה וכו'. פרק י"ב, נקרא בפנים, והבינוני, אותיות גדולות. הגענו סוף סוף לתכלית העניין, לסיכום של כל שנים עשר הפר-- שנים עשר הפרקים. והבינוני הוא שלעולם אין הרע גובר כל כך לכבוש את העיר קטנה, להתלבש בגופו, להחטיאו. יש לו יצר הרע, אבל הוא לא מצליח לכבוש את הגוף, להחטיא אותו. חטא, על מה התורה ציוותה? כי התורה ציוותה כל מצוות התורה, גם מצוות עשה וגם מצוות לא תעשה. אין מצוות. אי אפשר לצוות על האדם תבין. אפשר ללמד אותו עד שיבין. כן, אי אפשר לצוות עליו תאהב. אפשר לצוות עליו תתבונן בדברים שגורמים לאהבה עד שתתעורר אהבה. כן. על מה אפשר לצוות את האדם? על פעולה, על מעשה, דיבור, מחשבה. על זה אפשר לצוות. אז אז בינוני הוא אחד כזה שהרע נמצא בו ומתלבש פה ופועל בו, אבל להחטיא אותו הוא לא יכול. מעשה, דיבור, מחשבה הוא לא חוטא. דהיינו, ששלושת לבושי נפש הבהמית שהם מחשבה,

07:18 דובר 1 דיבור ומעשה שמצד הקליפה, שזה דיברנו באריכות בפרקים ו', ז', ח', אין גוברים בו על נפש האלוקית להתלבש בגוף, במוח ובפה ובשאר רמ"ח אברים, להחטיאם ולטמאם, חס ושלום. אז זה, הנפש הבהמית לא יכולה להתלבש בגוף, להחטיא אותו. רק מה קורה בלבושים שלו? מחשבה, דיבור ומעשה שלו, מה כן נמצא שם? רק שלושה לבושי נפש האלוקית הם לבדם מתלבשים בגוף. מחשבה, דיבור ומעשה. מי נמצא אצל הבינוני? אך ורק הנפש האלוקית בלבד. לנפש הבהמית, ליצר הרע, אין דריסת רגל, לא במעשה של האדם, לא בדיבור, הוא לעולם לא ידבר-

08:15 דובר 11 גיסו.

08:16 דובר 1 לא. אנחנו מיד נראה ל-- ומיד נראה למה לא. זה אמרנו בהקדמה לפני שהתחלנו. אנחנו נראה את זה בפנים אבל. בדיבור לעולם לא ייכשל בדיבור אסור, בטח שלא בדיבור של עבודה זרה, לא בדיבור של-של-של עניינים של ליצנות, של-של-של רכילות, של-של-של כלום. וגם לא במחשבה הוא לעולם לא ייכשל. לעולם לא תעבור-- הוא לא י-הרהר לעולם בדבר שהתורה אסרה לחשוב. התורה אמרה: לא תחשוב רעת אחיך בלבבך. הוא לעולם לא יהרהר. לא-- הוא לא יחשוב בראש, בפנים, דברים לא טובים על החבר שלו, על יהודי שני. זה בינוני. במעשה, בדיבור, אפילו במחשבה שולטת בו הנפש האלוקית בלבד. לנפש הבהמית אין דריסת רגל במחשבה, דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה. והיות והוא כזה אדם בדרגה כזו שלעולם רק קדושה שולטת במחשבה, דיבור ומעשה שלו, אין שם דריסת רגל לרע, ממילא הוא אדם כזה שלא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם. אז מה, אם מישהו פעם אחת בחיים שלו אי פעם עשה עבירה, הוא כבר לא יוכל להיות בינוני לעולם?

09:58 דובר 11 אפילו אותו-- מה זה המצב שלו עכשיו?

10:01 דובר 1 מה אומר רבי יחזקאל? אם אדם בינוני זה אחד שהוא לא עבר עבירה מימיו, זאת אומרת, מה אתה שומע? שאם הוא כבר עשה עבירה פעם אחת אז אההה אבוד לו. לא זה הכוונה. בטח שלא זה הכוונה. שאלה. אלא מה? הוא עשה תשובה. עשה, יכול להיות שהוא עשה הרבה עבירות. אם הוא עשה תשובה ועכשיו ברגע זה מופרך אצלו, לא שייך אצלו לעשות עבירה. הוא מתפלא על עצמו: איך יכול להיות שאני עשיתי עבירה? הוא רק חושב על זה, הוא נרעד ומזדעזע. הוא עשה תשובה אמיתית. זה כואב לו באמת. עכשיו מופרך אצלו. הקדוש ברוך הוא סלח לו. ממילא אין לו עבירות בעבר. הוא לא עבר עבירה מימיו. הוא עשה ת-- אדם שעושה תשובה אמיתית, אין לו עבירות מהעבר. נמחק. לא קיים.

10:56 דובר 11 זה הבינוני?

10:57 דובר 1 כן.

10:58 דובר 11 שהוא עשה עבירה ו...

11:00 דובר 1 לא חייב שהוא-- יכול להיות שהוא עשה עבירה, אבל כל אדם שעשה תשובה אמיתית, תשובה אמיתית פירוש הדבר שהוא באמת מצטער, שבאמת כואב לו. מה פירוש באמת כואב לו? יש באמת כואב לו. כואב לו, זה כואב לי. כן, כואב לי מאוד. באמת, זאת אומרת שהוא-הוא לא יכול לסבול את זה, כי הוא לא יכול לסבול את המחשבה שאני עשיתי עבירה. זה באמת-- זה מופרך אצלו. אם זה באמת מופרך אצלו, זה באמת כואב לו, הקדוש ברוך הוא באמת סלח לו, באמת סלח לו, אז זה נמחק. זה לא קיים. לא קיים, אז הוא לא עשה עבירה. הוא לא עשה עבירה, אז הוא בינוני.

11:35 דובר 11 עכשיו יגמר חיינו שטיגון[?] היה בינוני?

11:40 דובר 1 מממ? זה-זה-זה פרק י"ג. נגיע שבוע הבא בעזרת השם.

11:49 דובר 11 לא, כי שיעור תניא, תניא היה קודם.

11:53 דובר 12 אז מה חשבת?

11:54 דובר 11 סדר שני.

11:54 דובר 12 לא, כי ככה עכשיו היה-- באתי לאיגרות קודש. מה היה?

11:57 דובר 11 אנחנו כמעט הגענו לסוף, נכון? עד אההה

12:01 דובר 1 הפסקנו עשר איגרות לפני הסוף.

12:03 דובר 12 כן.

12:03 דובר 11 אז זהו.

12:04 דובר 12 אה, שהשיעור היה אצלכם?

12:06 דובר 11 לא, פה.

12:07 דובר 12 היה-- המוקיד[?] היה אצלנו. את אומרת שאת לומדת את זה כבר.

12:16 דובר 11 לא, אבל

12:18 דובר 1 זה הוא ממשיך. בינוני זה לא רק אחד שלא עשה עבירה אף פעם. זה גם אחד שלא יעשה עבירה אף פעם. מה פירוש לא יעשה עבירה אף פעם? איך אדם יכול לדעת עכשיו שהוא... הרמב"ם כותב: שיעיד עליו-- מה זה בעל תשובה אמיתי? עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור לזה החטא לעולם. ביד חזקה הרמב"ם כותב. מה פירוש? איך אפשר לדעת עכשיו? מה, שול-שוללים ממנו את הבחירה החופשית? ודאי שלא. עכשיו הוא במצב כזה: אני אעשה עבירה, כאילו, איך אני... לא יכול, לא יכול להיות כזה דבר. כן? בינוני זה אחד שברגע זה, במצב הרוחני, המצב הנפשי, התנועה הנפשית שלו כרגע, מופרך אצלו לעשות עבירה גם במעשה, גם בדיבור וגם במחשבה. אני קשור לקדוש ברוך הוא, אני יהודי, מה פתאום שאני אעשה עבירות? כשאדם נמצא במצב כזה הוא כרגע, ברגע זה, בינוני. בינוני של התניא. אפילו שעה אחת ורגע אחד כל ימיו. אז זה מיד שואלים מה ש-שאת שאלת. סליחה, זה בינוני? זה נשמע כמו צדיק. זה לא נשמע כמו בינוני. כן? אני אומר לא. למה זה לא נקרא צדיק? אך מהות ועצמות

13:51 דובר 11 זה בכלל יצא כאילו לא

13:53 דובר 1 והנה, הנה מיד אדמו"ר הזקן לא, לא משאיר אותנו אה... מעלה שאלה, מתרץ. מה ל-ל-ל-- איך, איך היה פעם פתגם? להרוג, להרוג טורקי ולנוח. טק, טק, טק. מתקדם, מתקדם, מתקדם כל הזמן. מהות ועצמות נפש האלוקית, שהן עשר בחינותיה, לא להן לבדן המלוכה והממשלה בעיר קטנה. בואו נזכיר לעצמנו רגע מה-- למה אנחנו קוראים עיר קטנה.

14:26 דובר 11 לגוף.

14:26 דובר 1 לגוף. נכון? עיר קטנה קראנו לגוף. אני בפרק ט'. כן? אז יש את הגוף. יש שני מלכים שנלחמים על הגוף, על העיר קטנה. מה פירוש? שלא להן לבדן המלוכה והממשלה בעיר קטנה. זאת אומרת שיש זמן שעצמות ומהות הנפש האלוקית, כן, השלטון, המלוכה והממשלה שלהן, אבל יש זמנים שלא. נכון? מה פירוש לא להן לבדן? יש זמנים שהן המלך, הנפש האלוקית היא המלך, ויש זמנים שלא. זה מה שכתוב, נכון? מתי כן, מתי לא, מתי הנפש האלוקית שולטת, היא המלך בגוף, ומתי-- בגוף הכוונה מחשבה, דיבור, מעשה. אז בינוני הוא אחד כזה שיש זמנים שהנפש האלוקית אצלו, מה שראינו עד פה, הנפש האלוקית היא המלך במחשבה, דיבור, מעשה. יש גם זמנים אחרים. מתי כן, מתי לא? כי אם בעתים מזומנים הנפש האלוקית היא המלך, כמו בשעת קריאת שמע ותפילה. למה דווקא אז?

15:42 דובר 11 כיוון שהוא עסוק בדברים קדושה...

15:46 דובר 1 זו סיבה אחת, אבל זה לא מה שאדמו"ר הזקן מתחיל איתו. שהיא הזמן של קריאת שמע ותפילה, שמדברים בעיקר על תפילת שחרית, היא שעת מוחין דגדלות למעלה. זה זמן שלמעלה בעולמות העליונים הקדוש ברוך הוא מתגלה, אור אין סוף מתגלה בעולמות ומאיר שם גילוי אלוקות מיוחד בשעה הזאת של הבוקר. הוא לא מסביר את זה פה, מוסבר במקומות אחרים בחסידות, אבל זה נקודת העניין. וממילא היות ולמעלה זה שעת מוחין דגדלות, התגלות אלוקות, והנפש שלנו, למדנו בפרק ב' בתניא, ההשתקפות של עשר הספירות העליונות, אז גם למטה, גם אצלנו אותה, אותו זמן, אותה שעה, שעת הבוקר היא שעת כושר לכל אדם, שאז מקשר-- היות ולמ-- עכשיו זה זמן שיש התגלות אלוקות. יש התגלות למ-- יש התגלות למטה. אם האדם בזמן הזה, בזמן שעת הכושר הזאת, עכשיו הוא יתבונן על האלוקות, ע-ע-עכשיו הוא ירגיש את זה. אם הוא יתבונן אותו דבר בשעה אחרת שביום, יהיה יותר קשה. שאז בתפילה בשעת קריאת שמע מקשר חב"ד שלו לה', להעמיק דעתו בגדולת אין סוף ברוך הוא ולעורר את האהבה כרשפי אש בחלל הימני שבליבו. נראה בהמשך באריכות גדולה איך מעוררים את זה. לדבקה בו בקיום התורה ומצוותיה מאהבה. אז זה שעת הכושר שהנפש האלוקית שולטת בגוף. זאת אומרת, במילים יותר פשוטות, בשעת קריאת שמע ותפילה אצל יהודי שמנצל את הזמן הזה ובאמת מתבונן, כלומר בעומק דעתו, לא, לא, לא שמריץ, שמתבונן בעומק דעתו במשמעות של המילים של התפילה ומעורר, מתבונן בגדולת אין סוף. ב-ב-בגלל שהוא עושה את זה בזמן שזה שעת כושר, עכשיו הנפש האלוקית מולכת בו באותו זמן. יבוא למישהו שעכשיו... בואו נצייר לעצמנו חסיד, מהד חסידס, מתבונן לפני התפילה קצת, מקווה. אתה יודע, חושב בתפילה.

18:22 דובר 1 עכשיו מתעוררת אצלו אהבת ה'. למה? כי הוא מתבונן בזמן, בזמן ועשה את ההכנות כמו שצריך. אם עכשיו לו יסויע, עכשיו באמצע התפילה יבוא מישהו ובקטעים שמותר לדבר ויתחיל ל-לדבר איתו, אני לא יודע, על איזה רכילות. מה תהיה התגובה שלו? תגיד לו, "אתה נורמלי? מה אתה בא אליי עכשיו?" האדם באופן טבעי, כל אחד מאיתנו אם יבואו אליו, לא מדבר על מחשבות פנימיות. זה אדם שבאמת שקוע בפנים, לא יבואו לו מחשבות כאלה באמצע, אבל אפילו יבוא מישהו חיצוני, יתחיל לבלבל לו את הראש עם פוליטיקה, עם איראן, עם טילים, עם אני לא יודע, עם מה. זה לא מעניין אותו עכשיו. הוא פשוט לא רוצה את זה. לא שהוא לא יהיה, לא רק שהוא לא, הוא לא ידבר על זה, הוא לא רוצה לחשוב על זה עכשיו. הוא לא שם. עכשיו מאירה אצלו הנשמה, וזה מדובר בפשטות הכי גדולה אצל כל אחד ואחד מאיתנו. בשונה ממה שלא יודע מאיפה זה הגיע שכולם אומרים, כולם אומרים גם בחב"ד שבינוני זה איזה אידיאל כזה שאני לא יודע מה. יהודי שבשעת התפילה מתבונן ושקוע בשעת הכושר, עכשיו הוא במצב שמופרך אצלו עבירה, הוא כרגע בזה, זה בינוני. זה בדיוק זה.

20:00 דובר 13 נו, מה זה בינוני?

20:02 דובר 1 כבר עניתי על השאלה הזאת ואני אענה עליה עוד פעם, אבל לא רוצה עכשיו.

20:06 דובר 13 מה?

20:07 דובר 1 אני עניתי עליה, אני עני-- עניתי עליה כבר כמה וכמה פעמים. דיברנו על זה. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. עוד נגיע לזה. בואו נגמור את ה-- את הרצף של הבנת העניין בלי לסטות לדברים שוליים. זה יהיה מתאים ל-לשאול בסוף פרק כ"ג. ועל זה הוא אומר שזהו העניין המבואר בקריאת שמע דאורייתא. מה כתוב בקריאת ש-- בקריאת שמע דאורייתא? בהתחלה אומרים שמע ישראל, זה ההתבוננות. מה זה שמע ישראל? במה-- מה זה שמע? שמע זה תבין. מה? ה' אלוקינו ה' אחד. תתבונן באחדות ה', בגדולת ה'. מה אומרים מיד אחר כך? "ואהבת את ה' אלוקיך". תתבונן בגדולת ה' שתהיה לך אהבה. זה קריאת שמע. מה זה ברכותיה שלפניה ולאחריה? שמה לא כתוב על... הן מדרבנן, זה לא מדאורייתא. למה צריך אותן? הן הכנה לקיום הקריאת שמע, כמו שמתבאר במקום אחר. למה זה הכנה? סתם מעניין. דרך כלל, כל המצוות שבתורה-- צריך לברך על כל המצוות. כל מצוות עשה צריך לברך עובר לעשייתה, נכון? כולן מילות. מה מברכים על נרות שבת קודש? אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר שבת. מה מברכים על סוכה? אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. המצווה היחידה שאתה מב-מברך עליה ואין בה זכר, צל וזכר למצווה עצמה זה קריאת שמע. היינו צריכים להגיד ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להגיד, הוא לא אמר קריאת שמע.

22:09 דובר 13 זוכר למה עם ישראל

22:10 דובר 1 המצווה היא לא לומר קריאת שמע. לא כתוב. שתי ברכות על מצווה אחת ושבשתיהן לא כתוב שום דבר, לא קשור בכלל לעניין. איך-- הברכות האלו הן היו ברכות על קריאת שמע, אחת לפניה אחת אחריה, בבוקר, בערב, ברכות אחרות כל פעם. מה זה? זה מה שהוא אומר פה. ברכותיה שלפניה ואחריה הן מדרבנן, הכנה לקיום הקריאת שמע. על מה מדברים בברכות של קריאת שמע? בברכה הראשונה מדברים על ע-עבודת המלאכים, איך המלאכים משבחים את הקדוש ברוך הוא, קדושים, כמה סוגים של מלאכים וכולי וכולי. לא כאן המקום. ובברכה השנייה מברכים איך הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו. ובתורת החסידות מוסבר באריכות ששתי הברכות האלה זה ההכנה לקריאת שמע. אם אתה תבוא ותתבונן רק על עניין גדלות ה', לא תהיה לך אהבה. למה? הנפש הבהמית שלך לא מכירה את הקדוש ברוך הוא, לא יודעת מי זה. תגיד לה הקדוש ברוך הוא גדול, גיבור ונורא. יש לו כוח, נכון. יפה מאוד, מצוין. לא מלהיב אותה, לא מרגש אותה, לא תופס אותה. הנפש הבהמית שלנו רוצה אוכל. זה מה שהיא מכירה. אוכל רוצה, שיהיה לה חם, שיהיה לה קר, שיהיה לה נעים, שיהיה לה לבושים יפים. זה מה שהיא רוצה. תבוא, ת-ת-תתחיל לדבר על הנפש הבהמית, על, על גדלות ה'. הנפש האלוקית יכולה להסתכל בזה, הנפש הבהמית זה, זה לא אכפת לה. אנחנו רוצים לתפוס אותה. איך נתפוס אותה? בהתחלה מסבירים לה בפסוקי דזמרה באריכות איך ש-- תשמעי, חוץ מהעולם הזה יש עוד משהו. הקדוש ברוך הוא, הוא זה שמכלכל את העולם, הוא זה שמחיה אותו, הוא זה שמקור התענוגים וכולי. אריכות גדולה, כל פסוקי דזמרה. איך מי שנותן את החיים ותענוגים בעולם

24:05 דובר 1 זה בעצם לא... העולם לא חי מעצמו. הקדוש ברוך הוא נותן לך את הכל. זה כבר, את יודעת, היא כבר מתחילה לשמוע שיש, יש, אה, אולי כן כדאי להתעניין בזה. אחר כך באים ואומרים לה: המלאכים האלה זה לא סתם. השורש שלך, הנפש הבהמית. הרי למה נקראת בהמית? כי יש לה אופי של בהמה, כמו כל התאוות. למה יש לה אופי של בהמה? כי שורשה במלאכים שנקראים בהמות. אז מסבירים לה: תשמעי, השורש שלך, את ככה, אבל את יודעת למה את ככה? כי השורש שלך הוא כזה וכזה וכזה. אז זה כבר... או שאומרים למישהו: אתה יודע איך היה סבא שלך? אל תבייש את הפירמה. זה, זה נוגע לו. כן. זה אותו, על אותו, על אותו משקל. אחרי שהנפש הבהמית מבינה שבעצם הטוב האמיתי, קשה לה לקבל את זה, אבל לפחות מבינה בשכל שלה שהטוב האמיתי זה שמה. היא לא מרגישה את זה, אבל היא מבינה את זה. מסבירים לה, היא מבינה. אדם לא... מי זה נפש הבהמית? זה השכל שלי. אם אני מבין, אז הנפש הבהמית שלי הבינה. כשאני חושב, אני מבין משהו. מי מבין פה? מי זה אני? אני זה מה שדיברנו, זה פרק א'. אני זה הפרק א'. אני זה הנפש הבהמית. אני זה לא הנפש האלוקית, הנפש האלוקית שלי אני לא מרגיש. נפש הבהמית אני מרגיש טוב. הנפש האלוקית לא מכיר אותה בכלל. כשהשכל שלי, שיודע להבין כימיה, מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית, היסטוריה, לא יודע מה, כשהוא פתאום מבין שהטוב האמיתי זה אלוקות, אז הנפש הבהמית מבינה. אני הבנתי, הנפש הבהמית הבינה. אחרי שהבנתי שהטוב האמיתי זה הקדוש ברוך הוא ואומרים לי: תשמע,

25:48 דובר 1 השורש שלך בעצמך זה מהמלאכים. אומרים: הקדוש ברוך הוא עזב את כולם ובחר בך ואוהב רק אותך. עכשיו, או, עכשיו, עכשיו מגיע לקריאת שמע, מתבונן בגדולת השם. עכשיו יש סיכוי שזה יתפוס. אז מה שהוא אומר, שזה מה שהוא אומר, שהברכות של קריאת שמע הן באמת לא לברך על, כן, קידשנו במצוותיו וציוונו על קריאת שמע, אלא הן באמת הכנה לקיום הקריאת שמע. כמו שאומר במקום אחר בשורה עשר. ואז, כשמדברים גם מלמעלה, יש את... מוחין דגדלות מתגלים, וגם האדם בעצמו מתעמק בתפילה, זורק את עצמו לתוך ״בא אל התיבה״, זורק את עצמו לתוך תיבות התפילה והתורה, תפילה בעיקר. אז באותו זמן הרע שבחלל השמאלי כפוף ובטל לטוב המתפשט בחלל הימני מחב"ד שבמוח המקושרים בגדולת אין סוף ברוך הוא. אין לכם שאלה?

27:03 דובר 14 אולי נחזור לסוף פרק ט'.

27:05 דובר 1 ממ? מה?

27:09 דובר 14 בסוף פרק ט'.

27:15 דובר 1 לא, זה דווקא שאלה מפרק ט'. בפרק ט' כתוב שכאדם מתבונן עד ש... איך, איך הוא יכול להפכה, להפוך את הנפש, את ה... את הרע שבחלל השמאלי. איך אפשר להפוך אותו? הוא יתבונן באלוקות עד שיתעורר ה... הנפש האלוקית שבחלל הימני. זוכרות שדיברנו על זה?

27:41 דובר 14 כן.

27:42 דובר 1 הרבי דיבר על זה. ואז אחרי שהוא מתבונן, בסוף הטוב והנפש האלוקית שם בצד הימני נשפך, וכל כך מלא עד שזה נשפך לצד השמאלי, ותוכו רצוף אהבה, וממלא אותו וגודש אותו, ועכשיו הוא, זהו, הוא התהפך. הוא כבר, החלל השמאלי גם כן מלא אהבה. זה מה שכתוב שם. נכון? זאת אומרת, הדרך שבה משפיע המוח על הצד השמאלי היא באמצעות הצד הימני. זה מה שכתוב שם. פה כתוב אחרת.

28:13 דובר 14 כפוף לו.

28:14 דובר 1 פה כתוב שה... יש רע בחלל שמאלי, ולמי הוא כפוף? הוא בטל. הוא בטל לטוב, שהטוב באמת מתפשט בחלל הימני מחב"ד שבמוח המקושרים בגדולת אין סוף ברוך הוא. אבל למי הרע כפוף? הוא, הוא, הוא כפוף למוחין. הוא לא כפוף לצד השמאלי. הבנתם מה אני שואל? בפרק ט' כתוב שכדי להפוך את הרע אז צריך שהטוב שבצד הימני ישפיע על הרע ש... פה כתוב אחרת, תעיינו בזה במילים. פה כתוב שהטוב שב... הרע שבחלל השמאלי הוא כפוף למוחין.

28:59 דובר 14 השמאלי.

29:00 דובר 1 נכון, אותם מוחין משפיעים גם על החלל הימני, אבל למה הרע כפוף? הוא כפוף למוחין, לא כפוף לחלל השמא... הימני. אז איך זה מסתדר עם מה שלמדנו שם לפני שני פרקים? שלושה פרקים? אז יש על זה הסבר נפלא של הרבי. זה לא אותו דבר. שם מדובר על אתהפכא, פה מדובר על אתכפיא. שם מדובר על צדיק, פה מדובר על בינוני. כדי שהרע שבחלל השמאלי ייהפך להיות טוב, אז צריך שהצד הימני ישתלט על הצד השמאלי.

29:37 דובר 14 מישהו...

29:40 דובר 1 אבל בינוני אין בכוחו לעשות את זה. בינוני הוא אדם שבמדרגה שלו הוא עדיין לא יכול לעורר כזו אהבה שתישפך ותשטוף את כל מה שיש שם. הוא לא יכול, אין בכוחו. הוא עוד לא הגיע לכזו מדרגה. מה הוא כן יכול? הוא יכול לעורר כזו אהבה עד שהצד השמאלי יהיה כפוף. הוא לא יתבטל, אבל הוא יהיה כפוף למוחין. אז מתי הוא יהיה כפוף? כל עוד האדם מתבונן ויש מוחין דגדלות, אז הוא כפוף. אחר כך, אחר כך הוא כבר, כבר פחות כפוף.

30:20 דובר 14 זה סוג של ההבדל בין שופט ליועץ? כאילו שמוח ולב, משהו שמגיע לו מלמעלה.

30:27 דובר 1 אני לא מספיק, אני לא מספיק מונח בשיחה הזאת, אז אני לא יכול כרגע לענות לך. לא יודע, צריך לחשוב על זה. יכול להיות, לא יודע. ייתכן. את מדברת על השיחה של תשנ"א.

30:39 דובר 14 כן. לא, סתם זה התעורר לי, כאילו מישהו שבא אליך בטוב, ואז כאילו הרי בלב זה כאילו חצי קרוב אל ההר.

30:48 דובר 1 כן, כן, כן.

30:49 דובר 14 זה לא כמו כאילו...

30:49 דובר 1 כן, כן, כן, כן, כן. בדיוק אותו רעיון. כן, כן, כן, כן. נכון. בדיוק.

30:54 דובר 14 מקשה עליי.

31:02 דובר 1 איפה הגענו? ואז הרע שבשמאל כפוף, בטל. טוב, אה, אחרי הנקודה בשורה שתים עשרה, סוף השורה שתים עשרה. אבל אחר התפילה מה קורה? בהסתלקות המוחין דגדלות, אין סוף, או המוחין דגדלות למעלה, נגמר השעה שלהם והוא מפסיק, כבר גמר להתפלל. הרי הרע חוזר וניעור בחלל שמאל. סך הכל הוא-הוא-הוא לא, הוא לא התבטל, הוא לא היה אתהפכא, הוא היה כפוף בזמן שהיה עכשיו הנפש האלוקית שלטה כמו שדיברנו קודם, שעת התפילה, שעת שלטון גילוי מוחין. עכשיו הוא רוצה, אבל אחר כך הרע חוזר וניעור. מה פירוש חוזר וניעור? הוא מתאווה. ולאיזה מה הוא מתאווה? הוא מתאווה לתאוות עולם הזה ותענוגיו כמו קודם, כאילו הבן אדם לא התפלל. כמעט. אז אם הוא חוזר ומתאווה, פה כבר יש שאלה הפוכה. אז למה הוא לא חוטא? מילא בינוני בזמן התפילה הבנו. למה ה-ה-הנפש האלוקית שולטת בעיר קטנה? יש את מוחין דגדלות, הוא מתבונן. הבנתי. אבל אחרי התפילה, הרי הרע שבו לא התבטל ואם הוא לא התבטל הוא כן מתאווה והתאוות שלו הם לא פחות משל הרשע, אותן תאוות בדיוק. מתאווה לעולם הזה ותענוגיו, כולל איסורים שבעולם הזה. אז מה מבדיל אותו עכשיו מהרשע? למה הרשע נכשל והוא לא? מה ההבדל? בשעת התפילה בסדר, למה עכשיו? מה ההבדל עכשיו? מה? הרי שמה. אומר הרבי: רק מפני שלא לו לבדו, לנפש ה-- ליצר הרע, משפט המלוכה והממשלה בעיר. למה לא, לא לבדו? איפה מתבצעת המלחמה? יש לנו יצר הרע שהוא-- איפה נמצא? בלב. בעיקרון מתאווה לתאוות עולם הזה, נכון? יש לנו יצר הטוב שעיק-עיקרו, עיקרון, כן, מהותו נמצא במוחין שבראש. הוא מ-- כן? איפה מתבצעת המלחמה ביניהם? איפה הם נפגשים? אני אשאל את השאלה

33:43 דובר 1 בצורה אחרת. כשאדם מתאווה למשהו, הוא עכשיו מתאווה, יש לו איזה טיזר של העולם הזה. רוצה לאכול מה שאסור לאכול או מה שלא צריך לאכול, או שהוא רוצה ל-ל-לאכול לשם שמיים, או איזו תאווה אחרת. יש-- בא לו משהו. כן?

34:03 דובר 15 במוח. מצד הדיבור, כל אחד כזה

34:07 דובר 1 המלחמה היא במוח. איפה ההתלבטות? אין התלבטות, אין התלבטות בלב. אין כזה דבר. בהת-- בלב אין דבר כזה התלבטות, לא קיים. התלבטות של האדם. מה זה מלחמה? מלחמה זה זה כן, לא, כן, לא. זה רק, רק ב-, רק במחשבה. אין, אין מלחמה במקום אחר. נכון? מי נמצא במוח אצל הבינוני עכשיו אחרי התפילה? הנפש האלוקית, והיא עכשיו הייתה שם. ודאי שהיא נמצאת שם. כן, הוא עכשיו יצא מהתפילה. הוא התבונן, הוא חשב. הוא נ-נ-נשאר תחת רושם ה-התפילה. כן, היא ודאי נמצאת שם. מאיפה מגיעות לשם המחשבות הזרות? המחשבות של, של תאוות עולם הזה? מהלב שמתאווה. הלב שמתאווה. טוב, בשביל להשיג את התאוות שלו הוא צריך לחשוב איך להשיג אותן, כן? אז הוא מתחיל לחשוב על זה. אבל יש שמה עוד אחד. פה מתחילה מלחמה. זה נקרא לא, לא לבדו משפט המלוכה. אז הוא אינו יכול להוציא את תאוותו מכוח אל הפועל. אז הלב יכול להתאוות ותאווה יכולה לעלות מהלב למוח. איזו מחשבה של-של-של-של-של תאווה. אבל להוציא את המחשבה לפועל. מה פירוש להוציא לפועל? להתלבש באיברי הגוף, במעשה, דיבור, מחשבה ממש. זה הוא לא יכול. מה ההבדל בין ממש לבין לא ממש? אם המחשבה כן יכולה לעלות לו במוח, מה פירוש שהמח-- הוא לא יכול לחשוב בזה ממש? מה ההבדל בין לחשוב לבין לחשוב ממש?

35:56 דובר 15 ברצון אולי.

35:58 דובר 1 מממ?

35:59 דובר 15 ברצון.

35:59 דובר 1 ברצון. למנוע מהמחשבה לעלות למוח הוא לא יכול, כי יש לו לב והלב מעלה מחשבות. זה לא תלוי בו. ונמצא. האם ברגע שעלתה מחשבה, נו, זה נחמד לו וטוב לו, מתאים לו, הוא ימשיך להרהר בזה או שבאותו רגע הוא יזדעזע מעצם זה שעלתה בו כזו מחשבה ויזרוק אותה מכל המדרגות?

36:30 דובר 16 גם להזדעזע זה רגש.

36:31 דובר 1 מממ?

36:33 דובר 16 גם להזדעזע זה רגש.

36:36 דובר 17 גם להזדעזע זה רגש.

36:37 דובר 1 נכון. הוא כבר יזדעזע ב-ב-ב-ב-מוחו, כאילו איך עולה לי כזה דבר? זה המלחמה, זה הבינוני. הוא לא יכול למנוע שיעלו לו מחשבות. יש לו לב, הלב שלו מתאווה כמו של הרשע, אבל היות ולא, לא לו לבדו משפט המלוכה, במוח יש לו את שני המלכים שנלחמים כל הזמן. מזה פה מגיעות מחשבות והוא רוצה להמשיך מה שהיה קודם בשעת התפילה. הם נלחמים. והיות וה-היצר הטוב, הנפש האלוקית נמצאת במוח, אז היצר הרע יכול רק לגרום שמחשבה תגיע למוח. אבל שהמחשבה מהמוח תרד להתלבש, שהוא י-ימשיך להרהר בה, זה לא שייך. וכל שכן קל וחומר לא שייך שהוא אחר כך יתחיל לדבר בזה או לעשות, מופרך לגמרי. אינו יכול להוציא את תאוותו מכוח אל-- מי זה לא יכול להוציא? כן, היצר הרע אינו יכול להוציא תאוותו מכוח אל הפועל. להתלבש באיברי הגוף במעשה או דיבור או מחשבה ממש, זה הוא לא יכול. מה פירוש מחשבה ממש? להעמיק מחשבתו בתענוגי עולם הזה, זה לא. מחשבה יכולה, הרהור יכול לעלות, אבל שהוא יעמיק בזה הוא לא ייתן, הוא לא ירשה לעצמו. איך למלא תאוות ליבו? למה? מאיפה יש-- פה השאלה גדולה. למה? הוא רוצה ככה, הוא רוצה ככה. למה שה-- אצ-- מה, מה קורה? מה מתרחש פה אצל הבינוני שהוא, איך אמרנו? הוא תמיד, הוא לעולם לא נכשל, אפילו לא במחשבה. למה שלא ייכשל? אם היצר הרע מעלה לו מחשבות לשם ועכשיו אההה כוחותיהם שווה שווה, שניהם, נפש אלוקית, נפש בהמית, שניהם נמצאים במוח, שניהם חושבים פה לפה. למה? מה קורה פה אצל הבינוני? איזו תכונה מיוחדת יש לו שהוא לעולם לא ייכשל בעבירה? מה? למה? אם היית אומר מוח, לב, בסדר, הבנתי, אחד

38:51 דובר 1 יותר חזק. זה המלחמה היא במוח. למה בינוני לא נכשל? כי זה בדיוק השאלה. כי המוח שליט על הלב, כמו שכתוב ברעיא מהימנא, פרשת פנחס. כתוב בזוהר שהמוח שליט על הלב. מה פירוש המוח שליט על הלב?

39:18 דובר 16 המוח כן

39:18 דובר 1 כשאדם מחליט משהו הוא יכול לעשות הפוך ממה שהוא רוצה. זה תכונה ש-

39:29 דובר 16 למה שאדם יחליט לעשות מה שהוא לא רוצה?

39:31 דובר 17 כי אם הוא רוצה-

39:32 דובר 1 הלב שלו רוצה ככה והוא מבין שהוא רוצה, צריך לעשות אחרת. זו תכונה שיש אך ורק ל-- לא יודע אם לכל אדם, ליהודי, לא יודע, לא הבנתי. זו תכונה אנושית. מוח שליט על הלב זה דבר שיש רק לאדם. אין לאף אחד, אף יצור אחר ביקום. לא קיים כזה דבר. מה פירוש בתולדתו? אם המוח מחליט, יש לו את הכוח לשלוט ברצון הלב. למה? כך הקדוש ברוך הוא ברא. איפה זה? מאיפה לך? כך כתוב בזוהר. עצם הידיעה הזאת כבר נותנת באדם כוח עצום. אדם לא יכול להגיד לעצמו: ככה עשו אותי, ככה אני, כזה אני. אין דבר כזה, כזה אני. הקדוש ברוך הוא ברא אותך עם יכולת להחליט ולשלוט בלב שלך. כל אדם באשר הוא אדם, זו מהות האדם. מאיפה יודעים? כך כתוב בזוהר. בתולדתו וטבע יצירתו, שכך נוצר האדם בתולדתו, שכל אדם, כל אדם זה... לכן כל אדם יכול להיות בינוני, כי כל אדם בטבעו ובטבע יצירתו יכול ברצונו שבמוחו להתאפק ולמשול ברוח תאוותו שבליבו, שלא למלאות משאלות ליבו במעשה, דיבור או מחשבה. הוא לא יכול לשלוט על הלב שהוא לא ירצה, אבל הוא יכול לשלוט על הלב שלא

41:07 דובר 3 יבוא לידי

41:08 דובר 1 שלא יבוא לידי ביטוי בפועל, מעשה, דיבור ואפילו לא במחשבה. זה דבר נפלא כשחושבים על זה.

41:18 דובר 3 צריכים לשמוע את זה.

41:19 דובר 1 אה?

41:20 דובר 3 הילדים צריכים לשמוע.

41:21 דובר 1 זה דבר נפלא כשאדם חושב על זה.

41:23 דובר 3 הילדים צריכים להגיד

41:25 דובר 1 כשלאדם יש קבלת עול. מה פירוש קבלת עול? קבלת עול? פירוש: אני החלטתי. אני לא רוצה ככה. אני לא מבין למה זה. אני מבין שזה טוב. אני לא מבין למה זה טוב. אפילו אני רק החלטתי שככה צריך להיות. זה מספיק בשביל שהאדם יהיה, איך אומרים, בלשון צדיק גמור, שלא יעשה עבירות. יש שם מבושל כמובן. אומר הרבי יותר מזה: זה מספיק לא רק בשביל שלא יהיה לו למלאות משאלות ליבו. הרצון שבמוח כל כך חזק שיכול אפילו האדם להסיח דעתו לגמרי מתאוות ליבו אל ההפך לגמרי. עכשיו מתאווה לאיזשהו עניין, הוא יכול ברצונו שבמוחו בלבד. סתם אני אתן דוגמה. קורה הרבה, קורה הרבה, הרבה. תלוי צדיק. אדם נופל בייאוש. ייאוש זה, זה למדנו פרק א' בתניא, זה מהארבעה יסודות של הרע של הנפש הבהמית. קשה לו, לא יכול יותר. אדם יכול גם בזמן שהוא נמצא בעמקי עמקי שאול תחת ג' הקליפות, הוא יכול באותו רגע להחליט שהוא עכשיו רוצה להיות שמח, והוא יהיה שמח. זה מה שכתוב פה.

42:55 דובר 3 דקה.

42:58 דובר 1 נכון, אבל זה עניין. אבל זה עניין של קבלת עול בלבד. הוא יכול, כל אדם, כל אדם יכול ברצונו שבמוחו לא רק להתאפק ושלא יהיה בפועל, אלא להסיח דעתו לגמרי אל ההפך לגמרי. אומר עוד יותר מזה: לא רק שהוא יכול להסיח דעתו להפך לגמרי, אלא יותר קל בפרט על צד הקדושה. זאת אומרת למה? מילא ברצונו שבמוחו הוא יכול להסיח דעתו מצד לצד. נו, כתוב. אני גם יכול לחוש את זה. אבל למה שיהיה יותר קל לאדם להסיח דעתו מצד ההפך לצד הקדושה מאשר הפוך? למה? מה אומר ההרגש שלנו? מה? על מה יותר קל לי לחשוב? על דברים של הפך הקדושה? דברים שהם לא קדושה או דברים שהם כן קדושה? מה יותר קשה לחשוב? בפשטות, יותר קשה לחשוב על הצד הקדושה. ככה אנחנו מרגישים. אומר אדמו"ר הזקן: לא. יותר קל לאדם להפוך את ליבו אל הצד של הקדושה. למה? מאיפה זה מגיע? זה, זה כבר משהו חדש. זה כבר משהו שלא אמרנו עד עכשיו. מאיפה זה מגיע? אז הוא אומר, אה, הוא מביא לזה הוכחה. כדכתיב, וזה באמת דבר שצריך להביא הוכחה מפסוק, כי זה לא משהו שאנחנו מרגישים אותו. ויש פסוק. מה אומר הפסוק? "וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך". נו, חוכמה גדולה. באמת צריך להבין, להביא משל בשביל זה. ל-- משהו פה לא מובן? יש יתרון לחכמה מן הסכלות? בשביל מה צריך להביא לזה משל, כמו יתרון האור מן החושך? מה? זה לא ברור שהחכמה יותר טובה מהסכלות? וצריך להביא משל בשביל זה? משהו לא מובן פה? ומה זה משל כיתרון האור מן החושך? כאילו מה-מה-מה הוא רוצה להגיד פה? בשביל מה

45:25 דובר 1 צריך משל על כזה דבר? מישהו חושב שהסכלות יותר-- יש לה יתרון על ה, על החכמה?

45:32 דובר 4 אולי הבא משהו.

45:33 דובר 1 אה?

45:33 דובר 4 הבא מן-- כאילו יתרון לחכמה הבא מן השכל, משהו כזה.

45:37 דובר 1 לא, לא, לא.

45:38 דובר 4 כמו יתרון של חובה על האור.

45:39 דובר 1 לא, לא, לא.

45:40 דובר 5 כאילו כמו שמעט אור גשמי דוחה, אה, הרבה חושך, אז ככה קצת חכמה דוחה הרבה סכלות.

45:46 דובר 1 יפה, זה בדיוק מה שהוא אומר ב-ב-בהמשך המשפט שבכוונה לא קראתי. פירוש. למה צריך פירוש? כי סתם ככה באמת לא הובן מה אתה מביא בדיוק כזה משל. כמו שהאור יש לו יתרון וממשלה על החושך. מה היתרון והממשלה? שמעט אור גשמי דוחה הרבה מן החושך. הייתי חושב שהיות והקדושה זה דבר קטן וחלש אצלי, לדחות את כל הסטרא אחרא, את כל מה שאני מרגיש, את כל התחושות, שזה משהו שהוא קשה מאוד. ואיך אומר שלמה המלך? לא. האור והחכמה זה אור, והסטרא אחרא, הקליפות, תאוות העולם הזה זה חושך. אז לאור יש תכונה שאפילו שיש הרבה חושך, נכון, כולך חושך. מכירים אותך, יודעים אותך. לא חידוש אצלי, אומר אדמו"ר הזקן, לא חידוש אצלי שכולך חושך. אבל תדע לך שלמרות שאתה כולך חושך וזה נכון, זו האמת, כשאתה תתבונן מעט באור, זה מספיק בשביל לדחות את כל החושך שלך. זה המשל. שנדחה ממנו מאליו ומ-- אה, מאליו וממילא. כך נדחה ממילא סכלות הרבה של קליפה וסטרא אחרא שבחלל השמאלי, כמאמר רז"ל, "אלא אם כן נכנס בו רוח שטות וכו'". מה, מה, מה אדמו"ר הזקן צריך את ההוספה הזאת בסוגריים? טוב, הן כבר עייפות, אז אולי, אה, נדלג על זה. מפני החכמה שבנפש האלוקית שבמוח, שרצונה למשול לבדה בעיר ולהתלבש בשלשה לבושיה הנ"ל בכל הגוף כולו כנ"ל, שהם מחשבה, דיבור ומעשה תרי"ג מצוות התורה כנ"ל. ממילא, מה עולה עכשיו השאלה? קודם שאלנו למה הוא לא נקרא רשע. עכשיו שואלים: רגע, אז למה הוא לא נקרא צדיק? אם הוא אחד כזה שלא רק בשעת התפילה, אפילו בשעת כל היום כולו הוא גם כן לא עושה עבירות. אז למה הוא לא נקרא צדיק?

48:01 דובר 1 עכשיו צריך להסביר את הצד השני. אומר אדמו"ר הזקן: ואף על פי כן אינו נקרא צדיק כלל, לא במעט ולא במקצת. למה? מפני שיתרון הזה אשר לאור נפש האלוקית על החושך וסכלות של הקליפה הנ"ל, ממילא היתרון של נפש האלוקית הוא רק, אינו אלא בשלושה לבושי הנפש, לא במהותה ועצמותה על מהותה ועצמותה של הקליפה. כי מהותה ועצמותה של נפש הבהמית שמהקליפה שבחלל השמאלי לא נדחה כלל ממקומו בבינוני אחר התפילה. בזמן התפילה ודאי שנדחה. דיברנו על זה בתחילת הפרק. בזמן התפילה בינוני זה כמו צדיק. ונאריך בזה בפרק הבא. שאין אחרי התפילה רשפי אש אהבת השם בהתגלות ליבו בחלל הימני. כי אם מה קורה במשך כל היום אצל הבינוני? תוכו של החלל הימני רצוף אהבה מסותרת. אמרנו מה זה רצוף? לשון רצפה. אז נכון שזה רצוף בלי רווחים, רצוף כזה, אבל זה רק ברצפה, זה רק למטה וזה רק בחלל הימני. איך זה יגיע משם? לא משפיע על הצד השמאלי. אהבה מסותרת, שהיא אהבה טבעית של נפש האלוקית. היות והאהבה טבעית זה טבע של נפש האלוקית, אז זה נמצא שם כל הזמן. אבל איפה זה נמצא? זה נמצא רק בחלל הימני ורק ברצפה. לא מורגש, לא פועל, לא פעיל, כמו שהתבאר לקמן. אזי במשך היום, היות והאהבה הטבעית המסותרת שלו לא פעילה, לא גלויה, לא מורגשת, אזי יכול להיות סכלות הכסיל הרע בהתגלות ליבו בחלל השמאלי, להתאוות לכל ענייני גשמיות עולם הזה, בין בהיתר, ויכול אצל הבינוני להיות גם תאוות לאיסור אפילו, חס ושלום, כאילו לא התפלל כלל. נו אז, אז אם הוא יכול להתאוות, אז למה אז עוד פעם חוזר הפינג פונג לכיוון השני? אז

50:11 דובר 1 למה אתה לא קורא לו רשע? אלא שבדבר איסור אינו עולה בדעתו לעשות האיסור בפועל ממש, חס ושלום. הוא יכול להתאוות לזה, אבל ברגע שמגיעה לו המחשבה הוא מזדעזע מזה ודוחה אותה. הרהורי עבירה קשים מעבירה יכולים לפעול. אתן מכירות מצב כזה? כל אחד יכול להיזכר בעצמו. יכולה להיזכר בעצמו מצב כזה שעלה לי איזה הרהור עבירה והוא נרעד. איך? איך אני חושבת כזה דבר? זה קורה אצל כל אחד. זה בינוני. זה מהות הבינוני. אני בטוח שזה קרה לכל אחד.

50:53 דובר 6 לא של תניא.

50:55 דובר 1 אני ב-- זה בינוני של תניא, על זה מדובר. זה בדיוק מהות הבינוני. אחד שבזמן שעולות לו מחשבות של עבי-- אפילו של עבירה, חס ושלום, תלוי באיזה דרגה של בינוני. נראה בהמשך גם בפרק הבא.

51:08 דובר 6 דוחה את המחשבה.

51:09 דובר 1 אבל, אבל הוא-הוא-הוא מזדעזע מזה. הוא לא יכול לקבל את זה. למה הוא לא יכול לקבל? למה לא? למה הוא לא יכול לקבל? זה טוב, זה נעים, הוא נמשך לזה. למה לא? למה זה מזעזע אותו? רק בגלל דבר אחד: קבלת עול. הוא החליט שזה לא מתאים לו. זהו. איך זה מצליח לו? איך זה מצליח לו? אמ, שורה ארבע עשרה. הרהורי עבירה קשים מעבירה יכולים לפעול, לעלות למוחו ולבלבל אותו מתורה ועבודה. וכמאמר רז"ל: ג' עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום. הרהור עבירה. והרהור, הרהור יכול לעלות. הוא לא שולט בזה.

51:59 דובר 6 אז מה את חושבת? אז איך?

52:02 דובר 1 רגע.

52:03 דובר 6 ממ.

52:05 דובר 1 איך הוא יכול לשלוט בזה באמת? רק שלזה... עכשיו מה-מה-מה מדברים? אחרי התפילה. האהבה הטבעית לא פעילה. כן? להתבונן? הוא לא מתבונן. איך? איך? איך? אז איך הוא מצליח?

52:27 דובר 6 הרישום שנשאר

52:28 דובר 1 רק שלזה מועיל הרישום במוחין. מה זה רישום במוחין? רישום זה רושם. מה פירוש רושם? רושם במוחין. בלב אין לו כלום, נכון? אין לו התגלות. מה זה רושם במוחין?

52:52 דובר 6 שהוא מודע למה שהוא למד קודם, לא? שנשאר לו משהו

52:57 דובר 1 רושם זה, זה רושם קודם כול זה הרגשה ותחושה. כן, הרגשה. מה מדובר הרגשה? מתי מתעוררת ההרגשה של קדושה במוחין? במשך היום

53:07 דובר 6 שהוא למד, הוא עסק

53:08 דובר 7 חוץ מהתפילה

53:09 דובר 1 כאשר... זה עובד ככה. זה עובד ככה. רושם זה כזה דבר. יש דבר שנקרא הרגשת המוח. הוא מרגיש במוח וזה נרגש אצלו. מה נרגש אצלו? בשעת התפילה, אין שאלה מה נרגש אצלו, נרגש אצלו אלוקות. אחרי התפילה נרגש את העולם הזה. אבל אם יתגלגל לידו דבר עבירה, משהו שם ברקע לא ייתן לזה להמשיך. הוא מרגיש שזה לא טוב. אדם שלא התפלל כמו שצריך, שלא התבונן בשעת התפילה, שלא התעוררה בו אהבת השם בשעת התפילה, אם אחר כך במשך היום יתגלגל, הוא ייתקל בהזדמנות לעשות עבירה, כמו עוד דבר שמאוד מצוי אצלנו, רכילות, לשון הרע, בכזה דבר הוא לא ירגיש שיש פה בעיה. הוא פשוט לא ירגיש. ידברו איתו באופן טבעי, הוא חי בתוך העולם. אם הוא יתפלל כמו שצריך, הוא ירגיש שמשהו פה לא נכון, משהו פה יפריע לו, משהו לא ייתן לו להתקדם, משהו יעצור אותו.

54:19 דובר 6 וואו.

54:21 דובר 1 בסדר, ברור? זה נקרא רישום במוחין. הרישום הזה, ממה הוא נוצר? הוא נוצר מתפילה בהתבוננות. זה מה שמייצר אותו ולכן צריך להתפלל כל יום. לא יעזור שהתפללת אתמול כמו שצריך. אחרי שהוא ישן, אדם ישן, נמחק הכול. כל בוקר צריך, בשעה שיש את המוחין בגדלות, להתכונן ולהתבונן בעומק ולעורר את אהבת השם ולהתבונן ולחשוב ושהאלוקות יהיה מוחשי אצלו. וכשזה יהיה מוחשי אצלו בשעת התפילה, אז אחר כך כל היום גם כשהוא לא מתפלל הוא ירגיש משהו לא י-

55:00 דובר 6 ואיך אפשר להתבונן כל יום באותו דבר ולהגיע לאותו...

55:04 דובר 7 נו

55:04 דובר 6 עניין של אנרגיה

55:07 דובר 1 מדברים. איך צריך להיות בינוני? באותו יום, באותו יום שאדם החליט בבוקר, הוא קם בבוקר, התעורר עם מודה אני. עוד לפני שהוא אמר מודה אני, דבר ראשון הוא חשב שהוא עומד מול... כתוב בשולחן ערוך, ... בשולחן ערוך. הלכה ראשונה, אם אני לא טועה. יתבונן לפני מי הוא עומד, לפני מי הוא שוכב, עוד לפני שהוא פוקח את העיניים. כשהוא אומר את המודה אני, שיחשוב איך עכשיו הקדוש ברוך הוא מתבונן, חושב אם אני נשאר לשכב או מתגלגל במיטה או שאני מוריד רגליים וקם. הקדוש ברוך הוא מסתכל עליי עכשיו. מחשבה ראשונה בבוקר. עם זה הוא קם. בשביל לקום ככה צריך ללכת לישון ככה, כן? ואחר כך, לפני התפילה, הוא חושב, חושב, מתבונן. כתוב ש-שאין עניין ל-ללמוד חסידות לפני כן, יש להתבונן. לחשוב על המשמעות. דקה, שתי דקות, חצי דקה, שלושים שניות. לחשוב על גדלות השם. בלי זה אין תפילה. אין. זה לא יעבוד. פסוקי דזמרה, להסתכל בתוכן של המילים. גם גדולי החסידים אמרו, ראיתי את זה לא מזמן כתוב, שהם התוודו. הם לא הצליחו מעולם ל-ל-לחשוב על כל המ-- כל התפילה מההתחלה לסוף. לא הצליחו אף פעם בחיים שלהם. שמעתי את זה מרב מענדל ועוד כמה מגדולי החסידים.

56:34 דובר 8 לפעמים שאלתי את זה-

56:35 דובר 1 רבי יצחק דמרקמי[?], לא יכול.

56:38 דובר 8 שמה?

56:38 דובר 9 אם התפילה הייתה קצרה יותר אולי זה היה נו.

56:41 דובר 1 אבל הוא הצליח, הוא השתדל, הוא עשה את מה שהוא יכול. אז יום אחד יותר, יום אחד פחות. אבל אם אדם בשעת התפילה עשה את המאמץ בשעת הכושר, המוח שלו התפלל, זה עובד. אין חוכמות. וכשהוא יתבונן ו-- מה זה אה-אהבת השם? אנשים חושבים, מה זה אהבת השם שיש בינוני? כרשפי אש. מה זה? כשאדם עכשיו מעניין אותו הקדוש ברוך הוא, מעניין אותו התפילה, וכל העולם כולו מעניין אותו כקליפת השום. זה נקרא אהבה כרשפי אש. לא צריך ש-ש-שויוזיקו כדינו. כמובן שיש בזה מדרגות. יש אחד כזה שבאמת אצלו אני לא יודע מה, אבל, אבל בדרגה שלנו מדובר פשוט אדם שאצלו מופרך אצלו עכשיו העולם הזה. עכשיו, בזמן שעת התפילה, זה בינוני. והראיה, ההוכחה ש-- אם אחר כך בשעת היום, במשך היום, קורים דברים כאלה, אז גופא הראיה שהתפלל כמו שצריך. ברור שאפשר יותר ויש בזה אין סוף דרגות. אנחנו נראה בהמשך. בוא-בואו נלמד יותר. רק שלזה מועיל הרשימו במוחין ויראת ה' ואהבתו המסותרת בחלל הימני. צריך שני הדברים. צריך גם את הרשימו במוחין וגם את האהבה המסותרת. רשימו זה לבד לא עובד. אהבה לבד לא עובד, אבל כשיש ויש לאדם אהבה מסותרת וגם רשימו במוחין זה כבר מספיק. להתג-- מוסבר באריכות פרק כ"ה, נגיע לזה בעזרת השם. להתגבר ולשלוט על הרע הזה המתאווה תאווה, שלא להיות לו שליטה וממשלה בעיר, להוציא תאוותו מכוח אל הפועל להתלבש באברי הגוף. אפילו במוח לבדו להרהר ברע, אין לו לנפש שליטה וממשלה. להרהר חס ושלום ברצונו שבמוחו, הוא יכול להרהר, אבל לא ברצונו, שלא ברצון. הוא לא יקבל ברצון חס ושלום הרהור זה הרע עולה מאליו מהלב למוח כנ"ל, אלא מיד בעלייתו

58:40 דובר 1 לשם דוחהו בשתי ידיים. הוא מסיח דעתו מיד שנזכר שהוא הרהור רע ואינו מקבלו ברצון, אפילו להרהר בו ברצון. אז קל וחומר שלא להעלות על הדעת לעשות חס ושלום או לדבר, כי המהרהר ברצון נקרא רשע באותה שעה, והבינוני אינו רשע אפילו שעה אחת לעולם. וכן בדברים שבין אדם לחברו, מיד שעולה לו מהלב למוח איזו טינא ושנאה חס ושלום, או איזו קנאה או כעס או קפידא ודומיהן. סתם כזה ככה, איזו צביטה בלב. למה הוא עשה לי ככה? אז הוא חסם לי את הדרך. אני לא יודע מה. ברור שיהיה לו קפידא, הוא לא יכול להימנע מזה. אבל, אבל אל תקבל את זה. אתה לא חייב לקבל את זה. אתה יכול לדחות את זה. תדע לך שאתה יכול. אדרבה, המוח שליט ומושל ברוח שבליבו לעשות ההפך ממש. להתנהג עם חברו במידת החסד וחיבה יתרה מודעת לו, לסבול ממנו עד קצה האחרון ולא לכעוס חס ושלום. כעס זה מהמידות ש-- עוד פעם פרק א', זוכרות? מהיסודות הרעים. וגם שלא לשלם לו כפועלו חס ושלום. קל וחומר. האמת שיש בזה עוד עומק, אבל לא עכשיו. אלא אדרבה לגמול לחייבים טובות, כמו שכתוב בזוהר ללמוד מיוסף עם אחיו. מה, מה אתה הוספת פה ללמוד מיוסף עם אחיו?

1:00:17 דובר 9 מתייחס אליהם יפה ככה ולא

1:00:20 דובר 1 נכון. אז זה הוא כבר אמר קודם. כן.

1:00:26 דובר 9 שהוא מוחל להם לגמרי. תחשבי, אני רואה אותם ככה.

1:00:29 דובר 1 לאאא. לא שמתם לב. הוא מוסיף פה דבר שהוא לא אמר קודם. מה אמר קודם? א-ההוא עשה לי משהו, כן? עשה לי... פגע בי, לא יודע, הציק לי. כן? אז אני אחזיק את עצמי ואני לא אהרהר בזה ואני לא אשנא אותו ואפילו לא אקפיד אפילו, אפילו לא שום דבר. כן? למה שאני אעשה לו טוב? למה שאני אגמול לו טוב? בסדר, אני לא אכעס עליו. מספיק, לא? מה אני צריך גם לעשות לו טוב? למה אני צריך לעשות לו טוב?

1:00:58 דובר 9 כן.

1:00:58 דובר 1 לא, למה? מה הטעם? יש מלא אנשים בעולם שאני לא גומל איתם טוב ביום יום. דווקא לאותו אחד שעשה לי רע, דווקא לו אני צריך לעשות טוב. למה?

1:01:08 דובר 9 זה מעל הטבע.

1:01:08 דובר 1 אני לא כועס עליו, שום דבר. מחקתי מהלב. אני חושב על דברים אחרים. אתה צדיק, חבר שלי, בוא נהיה-- אבל זה בסדר. ד-דווקא לעשות לו טוב? מה, מה קרה שם עם יוסף?

1:01:21 דובר 9 דאג לאחים.

1:01:22 דובר 1 מממ?

1:01:23 דובר 9 דאג לאחים שלו.

1:01:24 דובר 1 אה, למה? הם רצו להרוג אותו.

1:01:27 דובר 9 יש איזשהו קשר

1:01:28 דובר 1 הם רצו להרוג אותו.

1:01:30 דובר 9 שזה קשר של

1:01:30 דובר 1 אז הוא אומר, כמו, אני צריך לעשות ליהודי שלי כמו שיוסף עשה להם. לגמול-- למרות שהוא עשה לי רע, אני צריך לגמול לו טוב. למה לגמול לו טוב? למה? לא, לא לעשות לו רע הבנתי. אני צריך לגמול, להתגבר על עצמי. עבודה פנימית. בסדר. אני מבין לפחות למה.

1:01:46 דובר 9 יוסף, אה, זה גם השגחה פרטית, ככה. טוב, הוא בן של יעקב, אז

1:01:50 דובר 1 אז אומר אדמו"ר הזקן, פספסנו פה שתי מילים חשובות. אלא אדרבה, לגמול לחייבים טובות כמו שכתוב בזוהר ללמוד מיוסף עם אחיו. לא כמו הפשט.

1:02:03 דובר 9 מה כתוב בזוהר?

1:02:04 דובר 1 מה כתוב בזוהר? זוהר מסביר את זה הסבר נפלא. הוא שואל את השאלה הזאת: למה יוסף? מה הוא ראה לגמול להם טוב? בשביל מה? לכבוד מה? והפשט זה לא השאלה. הפשט זה בשביל, אה, משום הכבוד של יעקב אבינו. אבל זוהר שואל את השאלה. אז, אה, הוא מסביר דבר נפלא. הוא אומר כך: על כל אדם-- הוא סובב על טעם היעים שהמשך באגרות קודש, ראינו את זה. על כל אדם כשקורה לו משהו, למה זה קורה לו? נגזר עליו מלמעלה, או בגלל מה שהוא עשה לא טוב, או בגלל איזה משהו, איזה חשבון מגלגולים קודמים, או בגלל שנגזרה עליו גזירה מאיזה סיבה אחרת, או שרוצים ל-- נגזרה עליו גזירה. מכל סיבה שלא תהיה. למה ההוא עשה לי? נגזר על האדם ש... נו.

1:03:06 דובר 9 לאבד כסף.

1:03:07 דובר 1 אה?

1:03:08 דובר 9 לאבד.

1:03:08 דובר 1 לא. משהו שאני, שאני מזיק לי.

1:03:10 דובר 9 למה? הוא יכול, אה, לדפוק לי את האוטו.

1:03:14 דובר 1 נגזר עליי שידפקו לי את האוטו. בסדר? ביום, אה, שלישי בשעה תשע הקדוש ברוך הוא גזר שידפקו לי את האוטו. למה שדווקא-- לא, זה לא בכוונה. אוקיי, בכוונה. ישבור לי את המראה. בסדר? אה, למה דווקא הוא? ההוא, למה הוא שבר לי את המראה? מה אתה, הרי חסמת אותי, אז אני אשבור לך את המראה ואני ארחם-- אראה לך מה זה, נכון? ההוא שהוא הזיק לי, הוא הזיק לי כי הוא התכוון להזיק לי. זה, זה מה שהוא רצה לעשות. אבל אם הוא לא היה מזיק לי, המראה שלי הייתה נשברת או לא?

1:03:54 דובר 9 לא.

1:03:54 דובר 1 למה לא? הקדוש ברוך הוא גזר שהמראה שלי תישבר בשעה תשע בבוקר ביום שלישי, היא הייתה נשברת בכל מקרה.

1:04:01 דובר 9 אז לא על ידו אבל.

1:04:02 דובר 1 לא על ידו. מישהו אחר היה שובר. נכון? הקדוש ברוך הוא גזר, גזר. הרי חז"ל אמרו: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". יראת שמיים זה בידיים שלי. מה קורה לי זה לא בידיים שלי. מה פירוש לא בידיים שלי? הכל קורה משמיים. כל זה השגחה פרטית. כל דבר דבר שקורה לאדם בגשמיות זה בגלל שהקדוש ברוך הוא קבע, קבע שביום הזה, בשעה הזאת, בשנייה הזאת זה מה שיקרה. זה קרה. למה זה קרה לי? זה קרה לי בגלל שהקדוש ברוך הוא גזר את זה. זה בכלל לא קשור אליו. אם הוא לא היה עושה, מישהו אחר היה עושה לי את זה או משהו אחר. הדבר היה קורה לי. למה הקדוש ברוך הוא עשה לי את זה?

1:04:45 דובר 9 צריך לראות את זה.

1:04:46 דובר 1 הרי יש כלל: אין רע יורד מלמעלה. הקדוש ברוך הוא עושה רק דברים טובים. לפעמים לנו זה נראה דברים לא טובים, אבל האמת היא שהקדוש ברוך הוא רוצה כל דבר שהוא עושה רק גם כן בספר הקדוש שלנו גם כן מוסבר שם. אין רע יורד מלמעלה. הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא עושה רק דברים טובים. אז מה יוצא? ההוא התכוון להזיק לי. אבל מה הוא עשה? הוא עשה פעולה טובה. הוא קיים את גזרת הקדוש ברוך הוא לעשות לי דבר טוב. נכון, הוא שבר לי את המראה, אבל זו הייתה מראה שהייתה צריכה להישבר לטובתי.

1:05:26 דובר 9 יש משהו בזה שזכה לכבד את החיים.

1:05:29 דובר 1 שנייה אחת. המראה הייתה צריכה להישבר בשבילי. הקדוש ברוך הוא רצה לזכות אותי. אני לא יודע ל-ל-למה זה טוב. אז זה בשבילי. זה לטובתי. אז אני לא צריך לכעוס עליו. אני צריך להחזיק לו טובה. זה שהוא הזיק לי, הוא בכלל לא הזיק לי. הוא עשה לטובתי. הוא קיים את מה שהקדוש ברוך הוא גזר לטובתי. זה הפירוש מה שכתוב ללמוד בזוהר, ללמוד מיוסף הצדיק. כשאדם מתבונן, כש-כש-לא לכעוס, לא רק לא לכעוס, צריכים להחזיק לו טובה.

1:06:04 דובר 9 להודות לו.

1:06:05 דובר 1 להודות לו. אז זה פרק י"ב, הבינוני. אז עד פה מה הסברנו על הבינוני? גם יש גם סיבה למה אני עושה את הסיכום הזה. זה חשוב. נחזור על מה שאמרנו בהתחלה. בהתחלה מסבירים באריכות גדולה תשעה פרקים, שמונה, תשעה פרקים על הכוחות של הנפשות, שתי נפשות והכוחות שלהם, כוחות פנימיים, כוחות חיצוניים, עשר הכוחות והלבושים וכולי. מלחמה ביניהם. אחר כך מסבירים מה זה צדיק, מה זה רשע. צדיק זה אחד שגם הכוחות הפנימיים, גם הכוחות החיצוניים הם קדושה. רשע זה אחד שגם הכוחות הפנימיים, גם הכוחות החיצוניים זה נפש רעה ורשעה. בינוני, מה שלמדנו בפרק הזה, הכוחות הפנימיים שלו הם רשע, הכוחות החיצוניים שלו הם צדיק. הסברנו איך זה יכול להיות ואיך זה בא לידי ביטוי. אז בעצם גמרנו להסביר מיהו הבינוני. נכון? לא נכון. חסר. יש עוד דבר חשוב בבינוני שלא הסברנו. הרי בעל התניא מקדיש לו פרק שלם, כל פרק י"ג, המשך של פרק י"ב, עדיין להסביר מה זה בינוני. מה מוסבר שם? מה חסר?

1:07:33 דובר 9 לא בינוני. לא נכתב על בינוני המתפלל כל היום.

1:07:36 דובר 1 גם, גם, גם.

1:07:37 דובר 9 בלי תפילה.

1:07:40 דובר 1 לגבי צדיק ורשע. הסברנו על כל אחד מהם שיש בהם ריבוי מדרגות. נכון? איך יכול להיות צדיק? הרי הוא רק קדושה. איך יכול להיות ריבוי מדרגות? רשע הרי הוא רק רשע. איך יכול להיות בו ריבוי מדרגות? מה מבדיל צדיק וטוב לו, רשע ורע לו? איפה יש בבינוני ריבוי מדרגות?

1:08:04 דובר 9 בסך הכל.

1:08:05 דובר 1 אז זה פרק י"ג.

1:08:06 דובר 9 אה, נכון, כן.

1:08:08 דובר 1 פרק י"ג מסביר את שלוש המדרגות ה-ה-הבינוני. נראה בינוני שהוא במינימום, ככה על גבול הרשע. איך נקרא-- נראה בינוני שהוא במקסימום, על גבול הצדיק. ואיך נקרא-- נראה בינוני שהוא באמצע, ותבין בעצמך שיש באמצע את כל הקשת.

1:08:33 דובר 9 שתי פונטו של...