לקוטי אמרים פרק ח' · תשפ"א

00:00 דובר 1 כמו, לדוגמא. הרי הבן בעצמו דוגמא. זה כמו אבא שיש לו ילדים, יולד בן. אבל הבן הוא אותו מהות כמו של האבא. הוא גם כן בן אדם, אבל הוא לא האבא עצמו. הוא נראה כמו האבא שלו, גם כן שכל, עיניים ורגש. הוא נראה אותה צורה חיצונית בגוף וגם אותה צורה רוחנית. הוא בן אדם, הוא נראה כמו האבא, אותה מהות כמו האבא, אבל זה מישהו אחר. זה לא אותו אחד. גם הנפש האלוקית היא מהות של אלוקות. היא כמו הקדוש ברוך הוא, אבל זה לא הוא בעצמו, זה משהו נברא. לעומת זאת, הלבושים של הנפש האלוקית זה הוא בעצמו. הלבוש-- מה זה לבושים של הנפש האלוקית? הלבושים של הנפש האלוקית זה התורה והמצוות. מה זה התורה והמצוות? התורה זה חוכמתו והמצוות זה רצונו. מה זה המצוות? הוא רצה ככה, והוא רצה ככה והוא רצה ככה. נכון? אז כמו שבאדם, הרצון והחוכמה של האדם-- החוכמה של האדם והרצון של האדם זה האדם עצמו, זה המהות שלו עצמו. כן, יש פה את הגוף ובתוך הגוף יש את הנפש. האדם עצמו זה לא הגוף, האדם עצמו זה הנפש, החיים שיש בתוך הגוף. מה זה המהות של החיים של הנפש הזאת? זה שכל ורגש. זה-זה אז כך כביכול אצל הקדוש ברוך הוא. מהותו של הקדוש ברוך הוא זה תורה ומצוות, חוכמתו ורצונו זה הוא בעצמו. ואותו חוכמתו ורצונו ירד אלינו בתור תורה ומצוות. אז כאשר הנפש מתלבשת בתוך התורה והמצוות, בתוך הלבושים, אז היא מתאחדת עם הקדוש ברוך הוא ממש. זאת אומרת הלבושים הם הקדוש ברוך הוא ממש, עצמותו ומהותו, והנפש היא אלוקות כזאת שירד, שהוא קצת נברא, שהוא קצת נפרד כבר, הוא

01:59 דובר 1 לא ממש אלוקות. וכאשר הנפש... לבושים שלה היא יורדת. זה מה שהוא הסביר בפרקים ו' ו-ז', בפרקים הקודמים. מה זה אותם לבושים טמאים של הנפש הבהמית? אז רגע, ב-ב-בגדול, באופן פרטי יותר. מה ההבדל בין הנפש הבהמית ללבושים שלה? כלומר הנפש הבהמית היא קליפת נוגה. מה זה קליפת נוגה? קליפת נוגה זה ממוצע בין הקדושה לבין הטומאה. מה זה ממוצע? ממוצע זה לא פרווה, אין פרווה בעולם. אין כזה דבר. או שזה קדוש, או שזה, או שזה מחובר לאלוקות, או שזה נפרד מאלוקות. מה-מה הכוונה ממוצע? איך יכול להיות ממוצע? אני מסביר, ממוצע זה לא הכוונה שזה באמצע. נפש הבהמית שהיא מקליפת נוגה, ממוצע בין הקדושה לטומאה, זה לא ח-- ממוצע זה לא, זה לא אמצע. ממוצע הכוונה שזה קליפות. זה סטרא אחרא. למה זה נקרא ממוצע? היא לא מנגדת, היא לא מתנגדת לאלוקות. נפש הבהמית מה היא רוצה? היא רוצה להחיות את הגוף. היות והגוף הוא גשמי, הגוף חי בעולם הזה. הגוף צריך לאכול ולשתות. הגוף צריך לישון. אז זה מה שהנפש הבהמית רוצה. היא רוצה לישון טוב, לאכול טוב, להרגיש טוב, שיהיה לה טעים ושיהיה לה נעים. זה מה שהיא רוצה. היא לא מחפשת להתנגד לקדוש ברוך הוא. כל עוד הקדוש ברוך הוא לא מפריע לה לאכול ולשתות וליהנות בעולם, הוא לא מפריע לה. היא לא מסתכלת למעלה. זה הנפש הבהמית. מה זה הלבושים של הנפש הבהמית? הלבושים של הנפש הבהמית זה כבר לא פרווה, זה כבר כאלו שהם כנגד הקדוש ברוך הוא. פה מדובר על, אה, מאכלות, מאכלים אסורים, אה, עבירות כל מיני. כאשר האדם מתחיל להתאוות לדברים אסורים, הוא רוצה לאכול דבר אסור. עניינים

04:24 דובר 1 של עריות או עניינים של שאר מצוות לא תעשה. כאשר זה כבר לבושים של הנפש הבהמית, וכשהנפש של-- זה כבר שייך לשלוש קליפות הטמאות, זה כבר לא שייך לקליפת נוגה. וכאשר הנפש הבהמית, האדם מתחיל... זה לא כל כך מובהק, לא כל כך מדבר. אבל אדמו"ר הזקן מביא פה פרק ח'. הוא מביא דוגמאות ממעשה, דיבור ומחשבה. שלושת הלבושים של נפש זה מעשה, דיבור ומחשבה. נכון? למדנו, כן. אז הוא מביא דוגמאות ממעשה, דוגמאות מדיבור ודוגמאות ממחשבה. מה קורה לנו, לנפש שלנו, מה קורה לאדם כאשר הוא מטמא את נפשו במעשה, דיבור ומחשבה של העולם הזה? שזה יהיה מובהק אצלנו. אז הוא מתחיל ככה. פרק ח'. ועוד זאת, בנוסף למה שהוסבר קודם במאכלות אסורות, שלכך נקראים בשם איסור. אז מה זה עוד? מה הוא כבר הסביר קודם? למה הם נקראים איסור? אמרנו קודם בפרק ו', הוא הסביר מה זה מאכלים אסורים. למה הם נקראים אסורים? כי הם קשורים בקליפות. מה פירוש, אה, שזה קשור בקליפות? שכשאדם עושה עבירה אז החיות יורדת לקליפות ולא יכולה לעלות משם לעולם. אפילו אם אדם עושה תשובה, החיות שהוא הוריד לקליפות ממשיכה לתת חיות לקליפות. ממשיכה לתת ל-ל-לקליפות חיות. כן, אדם, חס ושלום, לא יודע, עשה איזה-- ביטל מצוות עשה או עבר על מצוות לא תעשה. אני לא רוצה סתם לתת פה דוגמאות, אבל אדם עושה עבירה, עבירה קטנה, אז ה-ה-ה-- אותו דבר גשמי שהוא ביצע איתו את העבירה ירד לקליפות, החיות של אותו דבר גשמי ירדה לתוך הטומאה ומוסיפה שם חיות. מ-מזה-- מעצם זה שאדם עשה את העבירה, זה מה שנותן לקליפות חיות. זה ש-- אז דיברנו על גלות. זה שיש בעולם רע,

06:54 דובר 1 מלחמות, מחלות וכל מיני דברים רעים. מאיפה זה מגיע? זה מגיע מעבירות של יהודים. כאשר יהודי עושה עבירה זה נותן חיות לדברים האלו. וגם כשהוא עושה תשובה, החיות נשארת שם. סולחים לו. הוא עשה תשובה, סולחים לו, הכל בסדר. אבל החיות שהוא נתן לטומאה, לקליפות, זה נשאר שם עד שיבוא משיח.

07:20 דובר 2 כל העבירות?

07:21 דובר 1 כל העבירות בלי יוצא מן הכלל.

07:24 דובר 2 זה מוזר כאילו, כי אם העבירות כאילו מחיות אז כאילו הוא, הוא הפסיק כאילו וחזר בתשובה. זה כאילו...

07:32 דובר 1 אז זה, זה בדיוק מה שהוא הסביר על לשון אסור. אסור פירושו קשור, וקשור לקליפות, וקשור זה שייך לשם. אי אפשר-- מהותו זה טומאה. אי אפשר להוציא את זה משם. הוא שייך לשם. אם אדם לקח דבר מותר, קפה, כן, והוא שותה את זה עכשיו לא בשביל שיהיה לו כוח ללמד תניא. הוא שותה כי, כי זה טעים. כן? אז הוא שותה בגלל שזו תאווה. אז בגלל שהוא עשה את זה, בגלל שזו תאווה, אז עכשיו הוא הוריד את החיות של הקפה לקליפות, וזה נמצא בשלוש קליפות הטמאות כמו איסור ממש. זו עבירה ממש. אלא מה? אם אחר כך הוא חוזר בתשובה, אז הוא יכול להוציא את החיות משם חזרה. למה הוא יכול? כי זה מותר. החפץ, ה-ה-החומר הגשמי מצד עצמו הוא לא איסור. הוא עניין של היתר, היתר. אז גם כשהוא ירד לקליפות אפשר להוציא אותו משם. בסדר, אבל אם המציאות היא מציאות של איסור, נאמר יהיה פה איזשהו בשר וחלב וזה מה שהוא אכל, כן? כאילו הוא חטף את החיות רגעית, כאילו הוא עבר עבירה, נתן לחיות וזהו. אז צריך להבדיל בין העבירה של האדם לבין מה שהוא פעל במציאות של הדבר. האדם, כשהוא חוזר בתשובה, הוא חוזר, הוא יוצא משם. אדם יכול לחזור בתשובה, אבל המציאות של אותו דבר גשמי ירדה לקליפות, ובזה יש הבדל אם זה דבר היתר או דבר אסור. אם זה דבר היתר אפשר להוציא את זה משם. לא פשוט, צריך עוד תשובה, אבל אפשרי. אם זה דבר איסור לא עוזר שום דבר. אדם אכל בשר טרף, אכל בשר וחלב. החיות ירדה לקליפות, היא לא יוצאת משם. זה לא יעזור שהוא יעשה תשובה. זה

09:21 דובר 1 יעזור שיסלחו לו. יסלחו לו, בסדר. החיות נשארת שם. זה הוסבר בפרק ו'. למדנו את זה. ועוד זאת, מה יכול להיות יותר גרוע מזה? חוץ ממה שהסברנו, שהדברים, שהחיות של הדברים האסורים נשארת שם בקליפות, יש עוד משהו עוד יותר גרוע. שלכך נקראים בשם איסור. מה? מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע, הוא לא ידע שזה אסור. יש פה איזשהו טבל במעשרות. הוא חשב שהפרישו מזה מעשרות ופה לא הפרישו מזה מעשרות. הוא לא ידע. ויותר מזה, לא רק שהוא לא ידע, הוא אכל את זה לשם שמיים. הוא אכל את זה עם כוונה אמיתית בשביל לעבוד את השם, שיהיה לו כוח להתחזק וללמוד תורה. בשביל זה הוא, בזמן שהוא אכל, הוא חשב בפירוש במחשבתו והתכוון בכל לבו לשם שמיים, והוא לא ידע שזה איסור. אז, אז, אז מה לכאורה הבעיה? אם הוא אכל את זה לשם שמיים, ופה, אותו מאכל, כן, שהוא אכל, הוא עכשיו התעכל כמו כל מאכל בגופו, וזה עכשיו נותן לו את ה... את החיות שהוא חי ממנו. נכון? המאכל. והוא עכשיו עם החיות הזאת עושה מעשים של קדושה, הולך ומתפלל. איך הוא מתפלל? הוא מתפלל בכוח של האוכל שהוא אכל בבוקר, ואם האוכל הזה היה טרף אז הוא מתפלל עם כוח, אבל אם הוא מתפלל אז זה דבר של קדושה. אז מה? איפה פה הבעיה? הבעיה היא שזה חפצא של איסור. אם הוא אכל דבר איסור, בתוך הגוף שלו עכשיו יש עניין של איסור, עניין שקשור לקליפות. זה לא יעזור שהוא יתפלל. זה לא יעזור שהוא ילמד תורה, זה לא יעזור הכוונה שלו, זה לא יעזור שהוא יעשה תשובה, לא

11:24 דובר 1 יעזור שום דבר. הוא אכל דבר של איסור. הגוף שלו נבנה ומקבל את החיות שלו מאיסור. זהו, אי אפשר לשנות את זה. אפילו שהוא לא ידע והוא עשה את זה לשם שמיים, לעבוד את השם בכוח האכילה. ויותר מזה, הוא גם פעל ועשה כן, הוא קרא והתפלל בכוח האכילה. אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפילה כמו היתר. אי אפשר. למה? מפני איסורה בידי הסטרא אחרא משלוש קליפות הטמאות. יותר מזה, אפילו מדובר רק על איסור דרבנן. למה? שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה וכו'. לחכמי-- לחכמינו, לחז"ל היה כוח בידיים, כך מסביר פה בעל התניא, מוסבר גם בעוד מקומות. לחז"ל היה כוח בידיים שלהם לקחת דברים שהם מותרים, שהתורה התירה אותם, ולקשור אותם לקליפות. והם עשו את זה בהרבה מקומות.

12:36 דובר 4 תן דוגמה.

12:38 דובר 1 אמ, דוגמה שנתנו קודם, אה, אה, מעשרות.

12:42 דובר 4 אה, אוקיי.

12:42 דובר 1 לרוב הדעות מעשרות זה איסור רק מדרבנן. אבל הבעיה היא מה הם יכולים לאסור? אם אדם אוכל בשר וחלב זה כתוב בתורה. בסדר? כן, אבל אם הוא אוכל רק מעשר וחכמים אסרו, אז בסדר, אז זה לא כזה חמור. זה לא ממש נקשר בקליפות. חכמים קשרו אותו, והחכמים, חכמים שינו את המציאות של אותו דבר שהם נגעו בו, שהם דיברו עליו, שהם קבעו אותו והפכו אותו לדבר של איסור.

13:14 דובר 4 למה הם עשו את זה?

13:16 דובר 1 כדי להרחיק את האדם מן העבירה. אגב, גם בשר וחלב שאנחנו נותנים תמיד את הדוגמה זה גם כן לא מדאורייתא. נכון ש-

13:27 דובר 4 רק גדי.

13:27 דובר 1 רק גדי, רק זה, כן. בשר עוף וחלב התורה לא אסרה. אבל חכמים אסרו, וחכמים יתפס-- ברגע שחכמים אסרו זה נהיה אסור, זה נהיה שלוש קליפות הטמאות. לכן, אומר אדמו"ר הזקן, אז זו נקודה מאוד ברורה, נכון? אני פשוט לא אתקדם, סליחה. ברוך אלוקינו יתברך לעולם שאכלנו משלו ובטובו חיינו.

14:00 דובר 4 קח קצת רגע עוגיות.

14:03 דובר 1 אני עובד על, אני עובד על בטן. את יודעת כמה קפה אני שותה ביום?

14:10 דובר 4 לא.

14:13 דובר 1 בטח השישי, השביעי או אולי יותר. לכן זה דבר חידוש. אני לא יודע אם זה כתוב במקומות אחרים, אולי כן, זה ודאי חידוש עצום על כל פנים. גם היצר הרע וכוח המתאווה לדברים האסורים הוא שד משדין נוכראין, ושד זה, זה יצר הרע של גוי במילים שלנו. שד משדין נוכראין, התרגום של זה בעברית, יצר רע של גוי. מיד נסביר. שהוא יצר רע של אומות עובדי גילולים, וכתוב בתניא, יותר נכון בגלל הצנזורה, שכל מקום בתניא שכתוב אומות עובדי גילולים, ובחז"ל, מסביר שזה בגלל הצנזורה כתבו, או זה צריך להיות כתוב פה של הגויים. אומות עובדי גילולים הכוונה כל הגויים. זה אולי לא צריך להסביר, אומות העולם, אני לא יודע אבל-

15:08 דובר 4 אומות העולם?

15:10 דובר 1 אומות העולם.

15:13 דובר 4 אבל גם גוי זה לא גנאי, כאילו. אז למה לא משמיטים את השם של הגויים? עכשיו כבר אין מי ש...

15:20 דובר 1 אני חושב שהסברתי את זה פעם. לא, לגבי הדפוס של ד' אחרי ס'. טוב, בהזדמנות.

15:26 דובר 4 לא, אבל כאילו הקטע של גויים זה כאילו לא כמו מילת גנאי. לא היו אומרים עליהם שהם ככה וככה. אז כאילו עובדי גילולים זה לא דווקא.

15:36 דובר 1 לא מצד גנאי. תכף עוד שורה אחת ואני אסביר את המשמעות. שנפשותיהם של הגויים משלוש קליפות הטמאות, זה הוא כבר אמר בפרק א' בתניא. אז דיברנו על זה שם באריכות. מה שאין כן היצר הרע וכוח המתאווה לדברים המותרים למלאות תאוותו, הוא שד משדין יהודאין. זאת אומרת, יצר הרע של יהודי, לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל. אז פה שם אדמו"ר הזקן נקודה. יש מעט מאוד נקודות בתניא. מה הוא, מה הוא אומר? עוד דבר קטן. מה אמרנו? אמרנו שיש הבדל מהותי בין דברים האסורים לדברים המותרים. נכון? דברים האסורים זה שייך לשלוש קליפות הטמאות ודברים המותרים זה שייך לקליפת נוגה. נכון, שניהם זה מהסטרא אחרא, אבל שלוש קליפות הטמאות זה מנגד לקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא אמר לעשות ככה והוא רוצה לעשות הפוך, בשלוש קליפות הטמאות. קליפת נוגה היא לא נגד הקדוש ברוך הוא, היא בעד העולם הזה. היא לא נגד שום דבר, היא בעד העולם הזה. היא לא בעד הקדוש ברוך הוא. אז בסדר, זה סטרא אחרא. זה לא צד הקדושה, אבל היא לא נגד.

16:59 דובר 5 אבל כל מה, כאילו כל מה שהוא לא הקדוש ברוך הוא זה בעצם נגד, לא?

17:02 דובר 1 זה סטרא אחרא. הוא לא נגד, הוא לא נגד. לא אכפת לו שיש הקדוש ברוך הוא. לא מפריע לו שיש מישהו אחר ששומר מצוות. מה אכפת לו? גוי, מפריע לו שיהודי שומר מצוות. מפריע לו שיש קדושה בעולם. הוא נגד. המציאות של קדושה מציקה לו. כן? הוא רואה משהו קדוש, זה מפריע לו. אמ, פרה לא מפריע לה שיש בני אדם בעולם. כן? יצר... הנפש הבהמית לא מפריע לה. כל עוד אתה רוצה לשמור מצוות וזה לא בא על חשבוני, אתה נותן לי לאכול ולשתות. אתה רוצה לאכול כשר? בסדר, אין בעיה. אם האוכל הכשר הוא טעים, אני מסכימה לך. אין לי בעיה עם זה. הכל בסדר. כן? כל עוד אתה לא מציק לי, אתה לא פוגע בי, אתה לא דורך עליי. אתה לא תופס לי את המקום שלי, את החיים שלי, את ההנאות שלי, אז אתה בסדר. הוא לא, הוא לא בדווקא, הוא לא, אין לו עיקרון נגד קדושה. הוא רוצה ליהנות מהעולם. זה ההבדל בין נפש הבהמית, בין קליפת נוגה לקליפות הטמאות. ואמרנו עוד בפרק א' שיש הבדל בין נפש הבהמית של יהודי לנפש הבהמית של גוי. נפש הבהמית של יהודי היא באה מקליפת נוגה. נפש הבהמית של גוי, לא רק הבהמית, נפש של גוי היא באה משלוש קליפות הטמאות. ולכן היות והנפש הבהמית ש... הנפש של הגוי שמחיה אותו, היא באה מהקליפות הטמאות. מה הוא מתאווה? מהן התאוות של גוי? גוי מתאווה לדברים אסורים. יש בהלכה ש... כל מיני דברים מאוד מעניינים שנוגעים לזה. למשל, יש לך חבר גוי, חבר טוב, אתה עובד איתו והוא שותף שלך ואתה חי איתו ביום־יום איתו. אתה

19:09 דובר 1 עומד לפניו, אל תרכין לפניו את הראש. למה? שלא ירוצץ לך את הראש בפטיש. הלכה, שולחן ערוך.

19:16 דובר 6 אז ילד מכאילו אמא יהודייה וכאילו ואבא גוי אז כאילו...

19:21 דובר 1 זה יהודי.

19:22 דובר 6 נ־נכון, אבל אז זה נפש מסובכת. לא כאילו?

19:25 דובר 1 אני לא יודע. אתה שואל שאלות קשות. אני לא יודע לענות. הנפש של גוי, הוא מתאווה לאיסור. ה־ה־ה... כל המהות של נפש בהמית זה מידות, זה רגש וזה תאווה ל... אבל ההבדל בין נפש בהמית של יהודי לנפש, נפש בהמית של גוי מתאווה לאיסור. נפש יהודי... נפש בהמית של יהודי לעולם לא מתאווה לדבר אסור. זה מה שהוא אמר פה. היות והנפש שלנו, של היהודים, היא באה מקליפת נוגה, לכן יהודי, יצר הרע של יהודי לעולם לא יתחשק לו לעשות דבר שאסור לעשות. זה מה שהוא כתב. קראנו את זה, נכון? נחזור על המילים. ולכן, זאת אומרת, היות והנפש של היהודי היא לא באה מהקליפות הטמאות אלא מקליפת נוגה, אז לכן גם יצר הרע, הכוח המתאווה לדברים אסורים, זה שד משדין נוכראין, יצר הרע של גויים, שיוצא משלוש קליפות הטמאות, מפני שאין להם יצר הרע וכוח המתאווה לדברים מותרים. מה שאין כן זה שד משדין יהודאין, לפי שיכול לחזור לקדושה. יהודי לא יכול להתאוות לדבר אסור. נו, אנחנו לא רואים שזאת המציאות? לכאורה, נכון? קורה... יכול לקרות שאני מתאווה גם לדברים ש־ש־שלא צריך... שאסור להתאוות אליהם. יכול לגרום לפעמים איזו תאווה ללשון הרע.

21:05 דובר 7 איך של... איך מתלבש אצלך יצר הרע של גוי?

21:10 דובר 1 או. איך קורה שליהודי נכנס יצר הרע של גוי? יהודי נולד בלי יצר הרע של גוי. הוא נולד, הוא נולד עם יצר הרע. לפתח חטאת רובץ. אבל הוא נולד עם יצר הרע של יהודי, לא יצר הרע של גוי. מ־מ־ממתי? איפה הנקודה שבה נכנסת אצלי תאווה לדברים אסורים? אז ההסבר הוא מאוד פשוט. כאשר אני מרשה לעצמי לשקוע בתאוות של דברים מותרים, אמרנו, זה דברי היתר. אם זה מותר, אז למה שאני לא אעשה את זה, נכון? זה מה שיצר הרע אומר לי. אבל זה טעים וזה כשר. יש על זה הכשר של גם הרב לנדא וגם העדה החרדית וגם, אה, זה גם שחיטת ליובאוויטש. אז מה הבעיה? זה־זה כשר ומהודר בכל הבחינות. כן, אבל אם הוא אוכל את זה לשם תאווה, עם כל ההכשרים הכי מהודרים, באותו רגע הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. עם ההכשרים המהודרים, כי זה מותר. אחר כך הוא יעשה תשובה. יכול ללמוד. אם הוא לא עשה תשובה, או עד שיעשה תשובה, אז בינתיים הוא ירד לשלוש קליפות הטמאות. או במילים יותר פשוטות, אה, המשמעות של זה היא שכשהאדם מרשה לעצמו לשקוע בתאוות, התאוות של העולם מגשמות אותו, עושות אותו מגושם. והעביות הזאת, השכלית ושל הלב, הגסות רוח הזאת, היא מושכת עליו את היצר הרע של הגוי. הוא מתחיל להתאוות פתאום לדברים שמצד עצמו הוא לא, לא יכול לעשות אותם. זה כתוב גם ב... אמר את זה שלמה המלך בקהלת: "אני בראתי את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים". זה שהיהודים מחפשים כל מיני עניינים של איסור זה לא... אני לא עשיתי אותם כאלה. אני עשיתי אותם ישרים. אנחנו אומרים את זה גם בתפילה של יום

23:21 דובר 1 כיפור. ב"על חטא", ה"על חטא" הארוך של יום כיפור. אז בין השאר יש שמה "על חטא שחטאתי לפניך ביצר הרע". זוכרים, נכון? מה זה חטא? כל החטא-- יש חטא שהוא לא ביצר הרע? כל הווידוי "על חטא שחטאתי לפניך ביצר הרע" — שאני חטאתי בזה שהמשכתי על עצמי יצר הרע של גוי. יצר הרע שלי מצד עצמו לא היה מתאווה לכאלו דברים. אבל בגלל שאני זרקתי את עצמי לתוך התאוות של העולם והרשיתי לעצמי ליהנות מהעולם לא לשם קדושה, לא בשביל הקדוש ברוך הוא, לא בשביל תורה ומצוות, רק בשביל ההנאה שלי, אז זה גרם שאני ארד לשלוש הקליפות, יתלבש בי נפש-- יצר הרע של גוי, ואני אתחיל להתאוות גם לדברים אסורים.

24:13 דובר 7 זה מתבטא גם רק באכילה בשרי או...?

24:15 דובר 1 לא, זה, זה נושא שיותר נעים לדבר עליו. זה מתבטא בכל שס"ה מצוות לא תעשה בלי יוצא מן הכלל.

24:23 דובר 7 מה, גם בתאוות כאילו?

24:27 דובר 1 ברגע שיש ה-ה-התאווה, התאווה לא יודעת גבולות. היא לא תוחמת את עצמה רק לאכילה ושתייה. היא הולכת ל-ל-לעריות ולגניבה ול-ל-לדיבורים.

24:39 דובר 7 לא, אני מתכוונת לדברים המותרים.

24:42 דובר 1 מממ?

24:42 דובר 7 תאווה לדברים-

24:43 דובר 1 תאווה לדברים המותרים מורידה את האדם לשלוש קליפות הטמאות, ואם הוא לא עושה תשובה וממשיך בזה, אז הוא מתחיל להימשך גם לדברים אסורים.

24:54 דובר 7 אני מתכוונת שבדרך כלל תאווה לדברים מותרים זה תאווה לאוכל ושתייה.

24:58 דובר 1 כן.

24:59 דובר 7 השאלה אם זה מתבטא בעוד דברים, זה התאווה.

25:01 דובר 1 בוודאי.

25:03 דובר 7 במה כאילו?

25:06 דובר 1 אוהו, אני מכיר המון חרדים שכל שנה מקפידים לנסוע לטיול בחוץ לארץ. ממש מקפידים, למרות שזה כבר לא דברים המותרים. זה כבר ממש איסור מדאורייתא. איסור לצאת מהארץ. אין לזה שום היתר לנסוע לטיול בחוץ לארץ. זה ממש איסור. ולנסוע לטיול בארץ זה כבר דברים המותרים. מה צריך לנסוע? מה יש לך שם שאין לך פה?

25:37 דובר 7 לא מוטיבים.

25:38 דובר 1 אה?

25:38 דובר 7 לא מוטיבים.

25:40 דובר 1 אז כן, בסדר, אלטרנטיבי, בסדר. נכון, אבל גם 770 זה בשביל מה עושים 770? זה אותו העניין. זאת אומרת, אפשר לנסוע 770 בשביל ה"כולם נוסעים" ובשביל ה... בשביל השואו, בשביל או בשביל להגיד שגם אני נסעתי, או כל מיני סיבות אחרות. אפשר לנסוע 770: רוצה, אני רוצה לנסוע לרבי. גם ל-770 אפשר לנסוע לשם תאווה. אפילו 770. אין, אין מקום, אין נקודה בעולם שהתאווה לא יכולה לתפוס בה. אין כזה דבר. אפשר ללמוד תורה בשביל תאווה, אפשר לקיים מצוות בשביל תאווה, הכל אפשרי. תאווה אין לה גבולות. וקל וחומר אם תאווה יכולה לתפוס בענייני קדושה, אז קל וחומר שהיא יכולה בקלות יותר להיתפס בענייני העולם, כל ענייני העולם. עכשיו צריך להתקלח בשביל להתנקות. מי אומר שצריך אמבטיה? אפשר להתקלח גם במקלחת. מי אומר שצריך מים של ארבעים ושתיים מעלות? אפשר גם ארבעים מעלות. אה, אין, אין, אין לזה גבול, אין לזה סוף. ה-ה-כל תנועה ש-- ה-הנקודה היא האם אני עכשיו עושה את זה בשביל הקדוש ברוך הוא או בשביל ההנאה שלי. זו הנקודה. בכל מקום. בסדר? אני מבהיל?

27:12 דובר 7 לא, הם, זה, הם צריכות לנסוע לירושלים עכשיו.

27:17 דובר 1 אוקיי. אמרתי, צופה שזה פרק קשה.

27:19 דובר 7 אהמ.

27:21 דובר 1 הוא לא קשה להבנה, אבל ה-הפרק הזה כן מעמיד לנו מול העיניים מראה.

27:30 דובר 7 אהמ.

27:30 דובר 1 אהמ. פשוט מעמיד לנו. זה, זה הוא לא מלמד אותנו פה כל כך דברים חדשים, פשוט מעמיד לנו מראה מול העיניים. תסתכל מי אתה, תסתכל איפה התמונה, איפה המחשבות שלך, איפה התאוות שלך, איפה מה מי... ת-ת-- בוא, בוא, בוא, בוא, בוא נודה על האמת.

27:45 דובר 7 הקונטרס ומעין זה כאילו ההמשך של זה?

27:48 דובר 1 לא.

27:48 דובר 7 זה דיבור של זה יותר?

27:50 דובר 1 לא. קונטרס ומעין הוא מדבר על העניינים האלה. איך קורה שאדם נופל לאט לאט לתוך הקליפות? באמת עניינו הכללי של כל הקונטרס ומעין. אבל, אה... אבל פה זה רק, רק, רק בא בתור. זה לא הסבר של הדבר. זה בא בתור חלק להסביר מה זה הנפש הבהמית. אנחנו רוצים להבין מה זה הנפש האלוקית ומה זה הנפש הבהמית. מה זה הנפש האלוקית? הבנו. מה זה הנפש הבהמית? אז מסביר לנו עד עכשיו, עד היום חשבנו שהנפש הבהמית זה, לא יודע, איזה מפלצת עם קרניים שחורות, ש... איזה שור כזה שרוצה, לא יודע, מושך אותנו. אז הוא מסביר נפש הבהמית זה אתה בעצמך. כן? זה לא מישהו אחר. ומי זה אתה בעצמך? הנה תראה. טוב, בואו נסתכל עוד קצת בפנים. אך מכל מקום, קודם שחזר-- אז זה נקרא יצר שד דיהודאי, יצר הרע של יהודי. זה שיכול לחזור לקדושה עד כדי כך. מכל מקום, קודם שחזר לקדושה הוא סטרא אחרא וקליפה. וגם אחר כך עוד יותר חמור, הרשימו ממנו נשאר דבוק, דבוק בגוף, להיות כי מכל מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו. הרי שאדם אוכל, פה לא מדברים על דבר איסור. הוא אכל דבר היתר. זוכרים? פה מדברים שהוא אכל דבר שמותר לאכול, כשר, הכשר מהדרין. כן? אבל מה, הוא אכל את זה בשביל התאווה, סתם כי זה טעים לו. מהאוכל הזה נהיה בשר מבשרו ואמרנו שהבשר הזה עכשיו בגלל שהוא אכל אותו לשם תאווה, לכן זה שייך לג' קליפות הטמאות. אז עכשיו הגוף שלו, בשר מבשרו, הוא שייך לג' קליפות הטמאות, ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת

30:00 דובר 1 נוגה ושדין יהודאין. אז שימו לב, מדובר פה על יהודי שאכל בהכשר מהדרין. הוא אכל לשם תאווה. הוא חזר בתשובה. הוא חזר בתשובה שלמה, תשובה מאהבה רבה. הוא למד תניא, למד חסידות ומתפלל והוא מצטער וכל כולו הוא-הוא לא יעשה את זה שוב פעם לעולם. החיות מאותו מאכל שהוא אכל נשאר דבוק בגוף ואחרי מאה עשרים יצטרכו לחבוט את הגוף בקבר. עד כדי כך. אלא אם כן היחיד שנפטר מחיבוט הקבר זה מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו, כרבינו הקדוש. אפילו פעם אחת בחיים הוא לא נהנה, לא-לא-לא פסק מעל שולחנו לא צנון ולא חזרת, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. הוא היה עשיר והוא ידע ליהנות מהעולם, אבל כל מה שהוא נהנה מהעולם היה בשביל הקדוש ברוך הוא. אז עד פה זה לבוש המעשה. לבוש המעשה הוא לקח את הדוגמה של אכילה והסביר איך, אה, משפיע על הגוף ועל הנפש אכילה של דבר איסור ואכילה של דבר היתר אם הוא תאווה. זה לבוש המעשה. איך משפיע על-על הנפש לבוש הדיבור על דברים בטלים, אז גם. אם זה דברים בטלים בהיתר. איך יכול להיות שיהיה מותר לדבר דברים בטלים? כגון עם הארץ אינו יכול ללמוד, אין בו שכל. שאין לו ידע או שאין לו אפשרות, אז לא אומרים לאדם אסור לך לדבר. אם... בסדר, כן, אוקיי. אז הוא מדבר. מה הוא מדבר? הוא מדבר שטויות. הוא לא לומד לא תורה ולא דברים אחרים. הוא מקשקש. דברים בטלים. צריך לטהר נפשו מטומאה זאת דקליפה על ידי גלגולה בכף הקלע. אז אוקיי, נגיד שהוא תפס את עצמו בזה שהוא עשה ועשה תשובה, אז הוא עשה תשובה. בסדר, אבל הדיבורים הבטלים זה בא מהנפש

32:21 דובר 1 הבהמית. זה בא מהתאוות. זה הוריד את הנפש לשלוש קליפות הטמאות. בסדר גמור שחזרת בתשובה. בנפש האלוקית שלך נדבקה טומאה.

32:33 דובר 8 אבל אי אפשר לדבר כי...

32:35 דובר 1 מממ?

32:35 דובר 8 רק יראי שמיים יכולים את זה...

32:39 דובר 1 אז, אז בהמשך החל מ-מ-פרק י"ז אז יסביר הרבי על זה, כן, לא רק שזה אפשרי אלא שזה קרוב וזה אפילו קרוב מאוד, אפילו לכל אחד ואחת. כי זה מה שהתורה אומרת. אז קודם כל צריך להבין איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו צריכים להגיע ואחר כך הוא גם יסביר איך מגיעים לשם. אבל בהחלט זאת הדרישה שיהודי לעולם, לעולם לא ייכשל לא במעשה, לא בדיבור ולא במחשבה, גם לא בעניינים של היתר. כמו שגם לא הסביר שם מה זה כף הקלע. אז קוצר הזמן וגם עניינים שפה לא, לא מבררים את הדברים עד הסוף למרות שזה כן מובא בכמה מקומות. כמו שכתוב בזוהר פרשת בשלח דף נ"ט. אז זה דיבורים של היתר, אבל דיבורים אסורים. הוא מדבר על דברים שממש אסור לדבר כמו ליצנות, כן? כתוב שאסור לאדם להתכבד בכבוד חברו. זה מאוד מצוי בוואטסאפ. מאוד, מאוד מצוי בוואטסאפ, כן? שאחד יורד על השני ככה ו... נכון? או אצל הבנות פחות.

33:55 דובר 9 אצל כולם.

33:56 דובר 1 אה?

33:56 דובר 9 אצל כולם נראה לי.

33:58 דובר 1 משגע אותי הדברים האלה. ה-ה-ה-- להתכבד בכבוד חברו זה ליצנות. זה איסור מדרבנן. זה לא דברים מותרים בהיתר. זה גם לא דברים מותרים באיסור. זה דברים אסורים. מה אתה צוחק על השני? מה אתה-- בלי קשר מה יותר, יותר ממנו. מ-מ-מ-מי אתה? אסור. אסור לצחוק על החבר. אסור ללעוג. זה לשון הרע. שאתה יודע עליו דבר שהוא לא טוב ובא לך שכולם ידעו מזה. נו אז בא לך. לכן מה? אסור. ואם אדם נכשל לא בדיבורים מותרים, אלא בדיבורים שהם איסור ממש, שהם משלוש קליפות הטמאות לגמרי, זה כבר לא בא מקליפת נוגה. זה לא דיבורים מותרים. אז פה אין כף הקלע לבדו מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש. צריך גם כף הקלע, אבל זה לא מספיק. רק צריכה לרדת לגיהינום. וכן, אז זה היה הכל. אה, אז הוא דיבר על, על מה שפועל מעשה אסור ומותר. זוכרים מעשה אסור? זה צריך חיבוט הקבר ומעשה מותר אז צריך אחר כך, אה... סליחה. מעשה אסור לא עוזר שום דבר ומעשה מותר צריך חיבוט הקבר אחרי שהוא עשה תשובה. א-אחר כך על דיבורים בטלים, אז אם זה סתם דיבורים בטלים מותרים אז...

35:39 דובר 8 לא עוזר שום דבר.

35:39 דובר 1 אז מספיק. מה? מה שמעת?

35:41 דובר 8 אז הוא אומר את לא עוזר שום דבר.

35:44 דובר 1 החיות נשארת בקליפה?

35:46 דובר 8 לא, אבל אם הוא עשה כאילו חיבוט הקבר אז הוא מוציא את החיות מהקליפה.

35:49 דובר 9 לא, אבל זה אסור.

35:51 דובר 8 לא, בסדר, אבל זה מותר.

35:53 דובר 9 זה מותר.

35:53 דובר 1 לא, זה לא, זה לא מוציא את החיות מהק-- את החיות שזה מוציא מהק-- מבין הקליפות... זה שני דברים שונים. סליחה. כשאדם נכשל בדברים מותרים, זה עובר, נכשל בזה שהוא דבר תאווה ויורד לשלוש קליפות הטמאות, אז החיות של אותו דבר הוא אחרי שהוא עושה תשובה חוזר לקדושה. זה דבר מותר ויכול לחזור לקדושה. למרות שה-- למרות שאדם שעושה תשובה החיות חוזר לקדושה, אז הוא אמר שבמאכל איסור יש חומרה מיוחדת ועוד זאת למאכלות אסורות. מה החומרה המיוחדת במאכלות אסורות? שלמרות שהחיות עלה לקדושה, רושם הוא נשאר בגוף והגוף צריך חיבוט הקבר.

36:48 דובר 10 ספציפית לזה.

36:49 דובר 1 ספציפית לזה. לא במאכלות אסורות, מאכלות אפילו מותרות. סליחה. ובדברים אחרים אני לא יודע, אני לא מביא דוגמאות. יכול להיות שזה גם בדברים אחרים. הדיבורים, אז סתם דיבורים זה כף הקלע ודיבורים יותר, דיבורים אסורים ממש, אז כף הקלע לבד לא מספיק, צריך גם לרדת לגיהינום. אני עוד אגיד על זה עוד כמה מילים. אז עד פה זה היה עניין של מעשה ודיבור. פה הוא עובר יותר לקטע של מחשבה. הדיבור והמחשבה זה קצת משולב פה ביחד. וכן, מי שאפשר לו לעסוק בתורה. תורה זה יותר לימוד, זה עניין של מחשבה יותר. אבל מצד שני, כשאדם לומד תורה הוא צריך להוציא בפיו. אז זה גם דיבור וגם מחשבה. אז מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים. פה כבר לא מדובר על עם הארץ, לא, זה יהודי שיודע ללמוד, יכול לפתוח דף גמרא וללמוד, הוא מתאפק. זה קשה, יותר קל לו, יותר קל לו לא ללמוד. אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו למרקה ולזככה. למה? הוא בסך הכל הרי דיבר דברים בטלים. נכון, הוא רק דיבר דברים בטלים, אבל באותו זמן הוא היה יכול ללמוד תורה. עם הארץ שבאותו הזמן לא יכול ללמוד תורה, נו, אז כף הקלע לבדו מוציא, מוציא אותו מהעניין. אבל תלמיד חכם שכן יכול ללמוד...

38:26 דובר 10 יש בדור שלנו עם הארץ? כאילו כי אנשים, לא יודעת, אני חושבת ככה. אנשים הם הרבה יותר... חוץ מתינוקות שנשבו.

38:38 דובר 1 אני תכננתי לדבר על זה בשלב יותר מאוחר של הפרק. בסדר? אנחנו נגיע לזה עוד מעט. נדבר על חוכמות חיצוניות ונדבר גם על זה. אז היות ופה זה גם דיבורים בטלים וגם ביטול תורה, אז לכן כף הקלע לבדו לא מועיל לנפשו למרקה ולזככה. רק צריך בנוסף גם עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות, כי תלמוד תורה הוא כנגד כל המצוות. ביטול-

39:11 דובר 10 מסימות כוס קפה?

39:12 דובר 1 מה?

39:12 דובר 10 מסימות כוס קפה?

39:13 דובר 1 לא, לא.

39:16 דובר 10 אה, טוב.

39:16 דובר 1 ביטול תורה זה אחת המצוות הכי חמורות. תלמוד תורה כנגד כולן. אז ביטול תורה צריך חוץ מכף הקלע גם עונשים חמורים מיוחדים לביטול תורה, והוא לא מפרט אותם. מלבד עונש כללי לכל ביטול מצוות עשה מחמת עצלות בגיהינום של שלג, כמבואר במקום אחר. אז כתוב בספרים שמבארים את העניינים האלו. יש ביאור נפלא. יש שני סוגים של גיהינום. תמיד אנחנו מתארים את הגיהינום בתור אש, אבל האמת היא שיש גיהינום של אש, באותו מקום כתוב גם על גיהינום של שלג. מה ההבדל ביניהם? יש עבירות ש...

40:01 דובר 10 אני התארתי כאן.

40:02 דובר 1 מממ?

40:03 דובר 10 סיביר, אה? אמרתי, אני התארתי כאן.

40:05 דובר 1 כן, יש, יש עבירות שממה הן נובעות, מאיזו נקודה בנפש הן נובעות? מתאווה, מאש, הוא מעורר ומתפעל. הוא צריך. אז התיקון לזה זה גם כן גיהינום של אש. יש עבירות שהן נובעות מ...

40:26 דובר 10 קרירות.

40:26 דובר 1 מקרירות, מדביקות, מ...

40:29 דובר 10 אדישות, לא?

40:29 דובר 1 אה?

40:30 דובר 10 אדישות.

40:30 דובר 1 אדישות, כן, מעצלות, מעצבות. אז אוקיי, אז זה יש הגיהינום ההפוך של שלג. זה כמו ש...

40:39 דובר 10 דיכאון זה, איך קוראים לזה? זה גם כאילו...

40:42 דובר 1 אני לא יודע אם דיכ-דיכאון, אם זה תלוי.

40:44 דובר 10 זה כאילו... משהו רוחני, אבל לא?

40:46 דובר 1 תלוי, תלוי, זה תלוי אם זה בא מתוך בחירה או לא. יש כאלה ששמים את זה מתוך בחירה, יש כאלה שסתם זה, זה, זה איזשהו, איזשהו פגם מצד חיצוני. אני לא, לא, לא מבין ברמה הזאת. אני לא יודע. אה, ממשילים את זה שזה כמו בגשמיות. יש דברים שמנקים אותם על ידי מים חמים, כמו כביסה, יש... ואת הרצפה אדם לא שוטף עם מים חמים. זה דווקא שוטפים עם מים קרים, כן? יש כל מיני, תלוי מה רוצים לנקות. אז גם בגיהינום יש. אז יש משהו, עבירה ממש. אז יש דברים שמנקים אותו על ידי גיהינום של אש, ומה שבא מביטול מצווה, קור רוח. החילוק הוא בין מצוות לא תעשה למצוות עשה. מתי אדם עובר על מצוות לא תעשה? מה גורם לו לעבור על מצוות לא תעשה?

41:41 דובר 10 שהוא עושה.

41:42 דובר 1 שהוא עושה. הוא רוצה לעשות. אז זה אש, נכון? אז מה גורם לו לבטל מצוות עשה?

41:50 דובר 10 אממ.

41:51 דובר 1 עצלות. נכון? אז על ביטול, על ביטול מצוות לא תעשה זה גיהינום של אש, ועל ביטול מצוות עשה זה גיהינום של שלג. טוב, תפסנו עם זה יותר מדי. כמבואר במקום אחר. "וכן העוסק בחוכמות". אז עד פה היה ביטול תורה. אז ביטול תורה צריך בשבילו זה גם דברים בטלים, גם עצלות וגם, אה, אה, וגם ביטול תורה. כן, אז הוא צריך על זה גם כף הקלע, גם גיהינום של שלג וגם, אה, עונשים חמורים מיוחדים לביטול תורה. הוא יורד עוד דרגה אחת. "וכן העוסק בחוכמות עובדי גילולים". מה זה חוכמות עובדי גילולים בעברית של ימינו?

42:44 דובר 10 חוכמות חיצוניות.

42:45 דובר 1 חוכמות חיצוניות. מה שנקרא בבית ספר מדעים.

42:50 דובר 10 מתמטיקה.

42:51 דובר 1 כן. מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, אנגלית, היסטוריה, כל, כל החוכמות, פילוסופיה.

43:00 דובר 10 כל רגע שאתה אומר להם מה רבו מעשיך ה' וכולי, כאילו פלאי הבריאה. אז...

43:05 דובר 1 בדיוק.

43:06 דובר 10 אוקיי.

43:09 דובר 1 כל חוכמה, כל דבר שהוא לא, לא דברים בטלים, זה לא קשקושים. זה לא בא מהרגש של האדם. זה כבר חוכמה. הוא לומד משהו, כן? אם זה לא חוכמה של התורה, אז זו סדרה אחרת. זה חוכמה, אבל חיצונית, לא חוכמה פנימית של התורה, חוכמה חיצונית. אז אדם יכול בקלות להראות לעצמו היתר. אני לא עושה דברים בטלים, אני לא יושב בטל, אני לא עצלן, אני יושב ועושה דברים חשובים.

43:39 דובר 10 יותר גרוע.

43:40 דובר 1 אה?

43:40 דובר 10 יותר גרוע.

43:40 דובר 1 אז נראה שזה באמת יותר גרוע. "וכן העוסק בחוכמות אומות עובדי גילולים בכלל דברים בטלים נחשב לעניין עוון ביטול תורה". אם יש לך שכל ללמוד חוכמה, אז למה אתה לא לומד תורה? אז קודם כול זה דברים בטלים. דבר שני זה ביטול תורה. כמו שכתוב בהלכות תלמוד תורה. ועוד זאת, חוכמות החיצוניות זה לא סתם דברים בטלים, זה לא סתם ביטול תורה, זה הרבה מעבר. "ויתירה טומאתה של חוכמת האומות עובדי גילולים על טומאת דברים בטלים". למה? בדברים בטלים אינו מלביש ומטמא רק המידות מיסוד הרוח הקדוש שבנפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבדברים בטלים. שהרי דברים בטלים באים מיסוד הרוח הרע שבקליפה הזאת. מתי אדם מדבר ככה, עושה רוח? יש לו הרבה על הלב. נכון? מתי אדם מדבר ככה? רואים מישהו מדבר, מדבר, מדבר, מדבר.

44:52 דובר 11 משעמם לו.

44:53 דובר 1 אה?

44:54 דובר 11 משעמם לו.

44:55 דובר 1 אבל, אבל בזה אדם מבטא את עצמו. למה הוא מדבר?

45:02 דובר 11 שיתייחסו אליו.

45:04 דובר 1 אה?

45:04 דובר 11 שיתייחסו אליו.

45:04 דובר 1 שיתייחסו אליו. הוא רוצה להתבטא. נכון? ככה זה נקרא.

45:08 דובר 11 אבל לא כל דיבור זה... נראה לי.

45:16 דובר 1 לדיבור יכול להיות שני מקורות. יכול להיות דיבור שבא מחוכמה, משכל. דיבור שמבטא שכל. ויכול להיות דיבור שמבטא רגש. דיבור זה לבוש, לבוש של נפש. הנפש יש לה שכל ורגש. אז או שהשכל מתלבש בדיבור, אז הוא מדבר דברי חוכמה, או שהרגש מדבר-- מתלבש בדיבור, ואז הוא מדבר איזה שהם דברים שמבטאים את הרגש שלו באותו רגע.

45:46 דובר 11 וזה שהרגש יהיה אלוקי זה, זה

45:49 דובר 1 וברור שהנפש האלוקית, כשהיא מתלבשת ב-ב-ב-ב-בדיבור.

45:54 דובר 11 לא, כי ברעיון, בשכל זה המקום של הנפש האלוקית, וברגש זה

46:00 דובר 1 אלא אם כן הנפש הבהמית השתלטה גם על השכל. נכון? אז כשהנפש האלוקית משתמשת בכוח הדיבור, אז או שהשכל שלה מתלבש בדיבור, אז הוא מדבר לימוד תורה, או שהרגש שלה מתלבש בדיבור ואז הוא מתלבש... מדבר בעניינים של מצוות, קיום מצוות. נדמה לי שכבר הסברנו למה מצוות זה קשור. כבר דיברנו על זה בפרק ב', למה מצוות זה קשור לרגש. דיברנו שם בהרחבה. וכשהנפש הבהמית מתלבשת בדיבור אז עוד פעם, אם השכל של הנפש הבהמית מתלבש בדיבור אז הוא מדבר חוכמות חיצוניות, ואם הרגש אז הוא מדבר ענייני העולם הזה, מה שהוא מרגיש. פעם הוא שמח, פעם הוא עצוב, פעם הוא מתרגש, פעם הוא מתפעל, פעם הוא נהנה. אז הוא מדבר מה שהוא מרגיש, זה מה שהוא מדבר. אז ממילא כאשר אדם מדבר דברים בטלים... מה מתלבש פה בתוך הדיבור? יסוד הרוח, הרגש של נפש הבהמית. אבל כאשר הוא מדבר דברי חוכמה של אומות העולם, מה מתלבש בתוך הדיבור? השכל של הנפש. אז ממילא כשהוא מדבר דברים בטלים, מה נהיה פה טמא? מה נקשר לטומאה? המידות של הנפש. אבל כאשר הוא מדבר דברי חוכמה, מה יורד לטומאה? השכל של הנפש. והיות והנפש האלוקית מלובשת בתוך הנפש הבהמית, זאת אומרת, במילים אחרות, אנחנו כל הזמן מדברים שיש נפש אלוקית ונפש בהמית, הם באמת דברים נפרדים, אבל הקדוש ברוך הוא חיבר אותם ביחד. זה כמו שיש בתוך נר, אה, שמים בתוך נר שמן. כאילו מה זה נר? בנר יש את הכלי של הנר ובתוכו שמים שמן או פרפין, לא משנה, בתוכו יש פתילה. נכון? והפתילה היא תמיד שזורה מכמה חוטים. כן? אז מה הם החוטים שמהם שזורה הפתילה? זה

48:10 דובר 1 השמן והמצוות. זה שמהם שזורה הפתילה, החוטים, הסיבים, זה הנפש האלוקית והנפש הבהמית שהן שזורות יחד, זה פתילה אחת. במציאות של האדם אצלנו, הנפש הבהמית והאלוקית הן מחוברות ביחד. הן אחד, אי אפשר להפריד ביניהן. אז כשהנפש הבהמית מתרגשת ומתפעלת מענייני העולם, הנפש האלוקית איתה. היא יורדת לקליפות גם כן. כשהנפש הבהמית חושבת ומתבוננת בענייני חוכמות אומות העולם, הנפש האלוקית איתה. ואמנם דיבורים בטלים מטמאים רק את המידות שבלב שבנפש האלוקית, והחוכמות מטמאות גם את השכל של הנפש האלוקית, את עצם הנפש האלוקית. שבקליפת נוגה מבחינת המידות ולא מבחינת חב"ד שבנפשו, מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים ועמי הארץ יכולים לדבר, מה שאין כן בחוכמת האומות עובדי גילולים. אז הוא מלביש, הוא מטמא מבחינת חב"ד שבנפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבחוכמות אלו. ופה הוא מוסיף עוד כמה מילים עד כמה החוכמות של אומות העולם רחוקים וטמאים, שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חוכמת הקדושה, של חוכמת הקדושה. נכון, כל מה שיש בעולם הגיע מהקדוש ברוך הוא. מחוכמה, זה נקרא מחוכמה עילאה, חוכמה של עולם האצילות. כל מה שיש בעולם, הכל הגיע משם, אבל זה הגיע בשני אופנים. והדפים התפזרו ואחר כך ירד גשם והדפים נקרעו ועד שכל אות נמצאת עכשיו בפני עצמה. האותיות של כל הספר התפזרו לגמרי. מה מתוך כל הרעיון של הספר נמצא באות אחת? מתוך אות אחת אפשר לשחזר את הספר? אפשר לראות איזשהו קשר? אין שום קשר. זה נקרא שבירה. הירידה היא לא באופן של השתלשלות שנשאר איזשהו תוכן של מיעוט באופן כזה או אחר, אלא... נכון, זה בא משם, אבל התוצאה היא כזאת רחוקה, כביכול נשבר ואין שום קשר למקור. כל החוכמות

50:57 דובר 1 החיצוניות, כל חוכמות הטבע, כל חוכמות המדע, הן באות מאלוקות, אבל באופן של שבירה. נשבר ונפל לטומאה. כידוע ליודעי ח"ן. אלא אם כן, אז פה בסוף הפרק יש איזשהו סייג שכבר דיברו עליו. הזכירו אותו פה מישהו, מישהי. אלא אם כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו מה הפירוש? כדי להתפרנס מהן ברווח לעבוד את ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של הרמב"ם והרמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן. הרי יש יוצא מהכלל. יש מצב שאדם לומד חוכמה של גויים, חוכמת אומות העולם, חוכמת הטבע, לומד מדעים וזה מותר. מתי? כאשר זה עוזר לו להתפרנס. יגיד אדם, רגע, רגע, רגע, זה דבר כזה נורא. עכשיו, עכשיו, אחרי שלמדתי מה זה חוכמת האומות, כן? אני מבין עד כמה זה מטמא אותי ועד כמה אני אחר כך אסבול מזה. לא רוצה להתקרב. עזוב, אני אלמד רק תורה. אז זה בסדר, אז אני אלמד בכולל ויהיה לי פרנסה בדוחק, אבל לפחות אני יודע. אז בעולם הזה אני קצת אסבול, אבל לפחות אני יודע שאני דבוק בקדוש ברוך הוא, וכזה דבר נורא לא רוצה להתקרב לשם. כן, לכאורה אחרי שאדם לומד את הפרק הזה, זה המחשבה שאמורה לעבור לו בראש. מוסיף אדמו"ר הזקן מילה, הרבי מדייק את זה: ברווח. למה? עכשיו למה אדמו"ר הזקן מוסיף פה את המילה, ״דהיינו כדי להתפרנס מהן ברווח״? היה צריך אדמו"ר הזקן להגיד, ״אלא אם כן עושה אותן קרדום לחתוך בהן ומתפרנס מהן לעבודת ה'״. למה, מה זה מה זה ברווח? והרבי אומר כך: אדמו"ר הזקן רוצה להגיד לנו, אל תרחיק לכת. אם על ידי לימוד חוכמה חיצונית אתה תוכל להרוויח יותר כסף,

53:20 דובר 1 יהיה לך יותר נחת בחיים, יהיה לך יותר רווח בחיים. זה בסדר. זה בסדר, אל תיקח את זה קשה. לא צריך, ממני בתור יהודי פשוט לא דורשים שיהיה כזה. מספיק כוונה כללית. אני, אני אתן דוגמה. אני אתן דוגמה יותר ברור. אדם עכשיו רוצה, אה, רוצה להתעסק באיזשהו מקצוע, ניקח מקצוע של צילום. נו, אני מתעסק בזה מדי פעם. על זה כבר דיברנו איזה פעם, אני חושב. הוא עכשיו רוצה, אה, להיות צלם. צלם, מאוד לצלם בחתונות. כן. אה, אז אז צריך לדעת איך מחזיקים את המצלמה. צריך לדעת איך המצלמה עובדת. צריך לדעת, הוא צריך לדעת איך להפעיל את הכלי שהוא עובד, נכון? אז יש שתי אפשרויות להתייחס לזה. יש אפשרות אחת להתייחס לזה באופן מעשי. אני עכשיו צריך את זה בשביל הפרנסה, כדי לעבוד את השם ברווח. אז אני צריך לדעת לעשות את זה טוב. אז אני צריך לדעת איך המצלמה עובדת. אני צריך לדעת כל כפתור מה הוא עושה ואני צריך לדעת איך לתפוס. אז אני אעשה קורס צילום. אני רוצה להיות בן אדם מסודר. אני רוצה שייצא לי טוב, אני אעשה קורס צילום, אין בעיה. זה בסדר גמור. אבל אם בזמן שהוא עושה קורס צילום, הוא לקח, קיבל את הכסף והתחיל לעשות קורס צילום. בזמן שהוא עושה את הקורס, פתאום הוא תופס שיש פה דברים מעניינים. איך זה עובד הדבר הזה? אני חייב ללמוד את האלקטרוניקה פה מאחורה. אני חייב ללמוד את ה-- איך התכנות פה עובד. אני מוכרח להבין איך הגלגלים בתוך המצלמה זזים. מה אתה צריך את זה? חכמת אומות העולם זה מושך, זה מדבק. כל עוד אדם לומד באופן ארעי, באופן זמני

55:28 דובר 1 הוא לומד את זה כי הוא צריך את זה בשביל ל-לעבוד את השם. מצוין. שום בעיה, הכל בסדר. לא להימנע, להיפך. כך הוא מקדש אותם, הופך אותם לקדושה. ברגע שהוא מתחיל ללמוד את זה כי בגלל התאווה שלו הוא קובע את עצמו ללמוד את זה, הוא מתחיל להתעסק עם זה, עם זה כי זה מעניין אותו, לא בגלל שהוא צריך את זה, פה הנקודה של הקליפות. אז זה אופן אחד שמותר ללמוד את החכמות. אופן שני, שיודע להשתמש בהן לעבודת השם, שאפשר-- זה אופן אחר לגמרי. מי שקצת למד לעומק את חכמות העולם, מתמטיקה, פיזיקה, אסטרונומיה, לא יודע, חוכמות, חוכמות העולם, אז מאוד מודע לזה. ישנם פרופסורים, דוקטורים גדולים מכובדים שהם יהודים מאמינים, וישנם כאלה שהם אתאיסטים גמורים. איך זה יכול להיות? הם לומדים את אותו דבר, הם מבינים את אותו הדבר. איך יכול להיות כזה דבר? אז ההבדל הוא נקודת ההסתכלות. אם אדם לומד את החוכמה כדי לראות מתוכה את חוכמתו של הקדוש ברוך הוא, הוא מתפעל מבוראו ויש מה להתפעל. אז אדרבה, אז על ידי שאתה לומד אתה עכשיו מקדש את הטבע, מקדש את החוכמה הזו. אבל אם הוא לומד את זה רק בגלל שזה מעניין אותו ולהתעסק עם זה, אז אה, יש שלוש קליפות טמאות. אז בוא נסכם את פרק ח'. פרק ח' היה הפרק השלישי והאחרון שמדבר בענייניה של הנפש הבהמית. אחרי שבשני הפרקים הקודמים הוא דיבר על הנפש הבהמית עצמה והלבושים שלה, שהיא מקליפת נוגה והלבושים שלה הם שלוש קליפות הטומאה ועל ידי מעשה, דיבור, מחשבה הוא יורד לקליפות. אז בפרק הזה הוא נתן דוגמאות במחשבה, דיבור ומעשה. דוגמאות פשוטות מאכילה, שתייה, דיבור, מחשבה, עניינים. הוא

57:51 דובר 1 מזכיר עניינים שאדם דש בעקביו. דברים שכולנו לצערי נכשלים בזה ביום יום. אה, עד כמה שזה מושך אותנו ועד כמה שהדברים הפשוטים האלה שנראים לנו מותרים, עד כמה זה מטמא את הנפש ואת הגוף, ועד כמה קשה לטהר, לטהר ולהתנקות מזה אחר כך. אחר כך, בפרקים הבאים כ"ז עד כ"ט, אז הוא יסביר עד כמה זה פוגע, פוגע בנפש ואיך, איך יוצאים מזה מטמטום המוח וטמטום הלב. זה נראה שמה זה לא פשוט. עכשיו, אחרי שלמדנו מה רוצה הנפש האלוקית, היא רוצה אלוקות. מה רוצה הנפש הבהמית? היא רוצה ליהנות מהעולם הזה ושהם בעצם אין להם שום מכנה משותף. הן בדיוק הפוכות אחת מהשנייה ואנחנו מבינים ויודעים כבר שהן נמצאות ביחד בתוכנו ושזורות אחת עם השנייה. איך הן מסתדרות שם? איך זה עובד ביחד? אז החלק מהפרק הבא, פרקים ט' י' י"א י"ב, ארבעה פרקים. אדמו"ר הזקן יקדיש לאיך זה עובד ביחד. איך שתי הנפשות האלה מתפקדות ביחד באותו מקום, באותו גוף.

59:18 דובר 3 תודה רבה.