לקוטי אמרים פרק ח' · תשפ"ה

00:00 דובר 1 טוב, אנחנו הגענו לפרק ח'. זה הפרק האחרון שמסביר את ענייניה של הנפש הבהמית. היה לנו בהתחלה כמה-- שלושה פרקים שאדמו"ר הזקן מלמד על הנפש האלוקית, ועכשיו שלושה פרקים על הנפש הבהמית. אה, למעשה הביאור כבר נגמר בפרק הקודם, אחרי שדיבר מה זה הנפש הבהמית ומה זה הלבושים שלה. הפרק הש-השמיני, אמ, מתחיל, "ועוד זאת", כלומר יש עוד איזשהו עניין. עדיין מדברים על נפש הבהמית. כללות עניינה כבר דיברנו עליה. יש עוד עניין מסוים שאדמו"ר הזקן מפריד אותו משאר העניינים של הנפש הבהמית ומקדיש לו פרק שלם. מה זה "עוד זאת"? עוד זאת במאכלות אסורות. דיברנו בפרק הקודם-- דיברנו, אדמו"ר הזקן הסביר בפרק הקודם שכל העולם הזה זה הכל סטרא אחרא, הכל זה קליפות. אין בעולם הזה קדושה. רק מה? יש בקליפה, בסטרא אחרא יש שתי דרגות. יש, אה, דרגה שהיא ממוצעת, קליפת נוגה זה ממוצע בין הקדושה לקליפות, אז זה לא ממש דברים אסורים, זה כל הדברים המותרים שבעולם. בעלי חיים המותרים, צמחים שמותרים באכילה, יש שאר ענייני העולם שמותרים שאין בהם איסור. זה הכל קליפת נוגה. ויש דברים אסורים שמגיעים משלוש קליפות הטמאות. הוא הסביר שם מה ההבדל ביניהם. זה טמא יותר וזה טמא פחות. ב-מה, ב-מה זה מתבטא? מה, מה ההבדל אם זה טמא יותר או פחות? טמא זה טמא. גמרנו. אז הוא הסביר בפרק ז', הפרק הקודם, הסביר באריכות גדולה ש... ה-הדברים המותרים אמנם זה קליפה, אבל אפשר להשתמש בזה לקדושה. וכשהוא משתמש-- אדם משתמש בדברים המותרים לקדושה, אז הם מפסיקים, יוצאים מטומאתם ועולים לקדושה. כל הדברים המותרים למרות שהם בעצמם קליפה. קליפת נוגה זה קליפה, זה סטרא אחרא. זה לא חלק מהקדושה, אבל זה קליפה כזאת

02:22 דובר 1 שיכולה לעלות לקדושה. מתי? כשאדם משתמש בה לשם שמיים. עוד יותר מזה, אפילו אם אדם לוקח דברים המותרים ומשתמש בהם לדבר איסור, הוא לוקח דבר שמצד עצמו זה-זה-זה מותר. לוקח מים ו-ומשתמש בזה, לא יודע, בשביל עבודה זרה. מתיז זה-זה לנצרות או לא יודע מה. לוקח דבר מותר ומשתמש בו לשם איסור, אז למרות שעכשיו האדם במעשה שלו לקח את הדבר המותר והוריד אותו לקליפות הטמאות, עכשיו זה דבר אסור לגמרי. הוא שלוש קליפות הטמאות לכל דבר ועניין. בכל זאת, אם אדם חוזר בתשובה אז אותו דבר שהוא הוריד לקליפות הוא יכול להעלות אותו חזרה לקדושה. מה שאין כן דברים אסורים לא עוזר שום דבר. כשאדם לוקח דבר של איסור, אפילו שהוא, אמ, אה, אפילו שהוא משתמש בו ל-ל-לשם שמיים לא עוזר שום דבר. זה כבר אסור, זה קשור, זה קליפות. אי אפשר להעלות את זה לקדושה. זה הסביר ההבדל בין, אה, קליפת נוגה לקליפות הטמאות. פה מוסיף אדמו"ר הזקן בפרק ח', "עוד זאת במאכלות אסורות". זאת אומרת, יש בעולם כל מיני דברים אסורים, לא רק מאכלים של איסור. יש הרבה דברים שאסורים. במאכלים של איסור יש חומרה מיוחדת שאין אותה בשאר כל הדברים האסורים. מה זאת החומרה המיוחדת שיש במאכלות אסורות? אז הוא מתחיל להסביר: "לכך נקראים בשם איסור, מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמיים, לעבוד את השם בכוח אכילה ההיא, וגם פעל ועשה כן וקרא והתפלל בכוח אכילה ההיא, אין החיות שבה", שבאוכל האסור הזה, החיות שבו לא עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפילה כמו היתר. אז מה ההבדל ממה שלמדנו קודם? פרק הקודם מה דובר מאכל אסור-- מאכלות אסורות בפרק הקודם.

04:35 דובר 1 כשאדם אוכל איסור כי הוא יודע שזה אסור והוא, הוא עושה עבירה. אז כשאדם עושה עבירה במזיד אז ברור שהוא... שזה דבר אסור וזה, וזה קשור לקליפות הטמאות. אומר אדמו"ר הזקן, "מה קורה אם אדם אכל מאכל איסור? הוא לא ידע שזה איסור. הוא לא ידע שזה אסור. הוא קנה דבר עם הכשר. מה הוא אשם שהרב לא בדק כמו שצריך וזה באמת היה בזה, לא יודע איזה תולעת או לא יודע מה וזה באמת דבר איסור. הוא לא ידע. הוא אכל, הוא סמך על הרב, הוא אכל, הוא התכוון לאכול דבר כשר."

05:14 דובר 2 אנוס בתכלית.

05:15 דובר 1 אה?

05:15 דובר 2 אנוס.

05:16 דובר 1 כן, אנוס ממש. הוא לא ידע. ויותר מזה, לא רק שהוא אכל את זה והוא לא ידע שזה איסור, הוא התכוון, הוא, הוא עשה-- הוא רגיל, אדם שרגיל לאכול לשם שמיים ובזמן האכילה הוא חשב, הוא התכוון במחשבה שהוא עכשיו בכוח האכילה הזאת יתפלל וילמד תורה. הוא לא רק התכוון, הוא בפועל אחר כך התפלל. הוא בפועל למד תורה והוא הבין את מה שהוא למד. אז מאיפה החיות של... עכשיו הוא הבין, הבין דבר תורה, כן, הוא התפלל. מאיפה באה החיות הזאת של ההבנה? מ-מהמאכל האסור, נכון? אז, אז למה שזה לא יעלה לקדושה? בסופו של דבר הוא הבין, הוא התאחד עם הקדוש ברוך הוא. איך? על ידי אכילת אותו מאכל אסור. נכון?

06:15 דובר 2 האסור הזה אין שום אופציה לקדושה.

06:17 דובר 5 איך הוא התאחד עם ה... עם ה-

06:20 דובר 1 מה זה, מה זה להתאחד עם הקדושה? הוא, אה, ברגע שאדם, אה, מבין את התורה. למדנו בפרק ה' בתניא, בפרק ה' שכש, מה, שעל ידי לימוד תורה אדם מתאחד עם הקדוש ברוך הוא איחוד נפלא שאין כמוהו ולא כערכו נמצא בגשמיות כלל להיות מאוחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה. הוא למד תורה, הוא הבין, הוא התאחד עם חכמת השם. באיזה כוח הוא התאחד עם חכמת השם? בכוח המאכל האסור. אז, אז הוא מאוחד עם חכמת השם ו-ו-בכוח-- אז למה החיות של מאכל לא עולה לקדושה? מה ההבדל? כן.

06:59 דובר 5 אז זה ככה לשני דיונים נפרדים.

07:03 דובר 1 אז זה מה ש... זה, על זה, זאת בדיוק השאלה שמציג אדמו"ר הזקן פה בתחילת הפרק ש-ששואלים. מה ההבדל? מדוע מאכל איסור נקרא איסור גם כשהוא עשה אותו ל-- בלי, בלי ידיעה ולשם שמיים ופעל ועשה כן. למה זה עדיין נקרא איסור? לכאורה-

07:28 דובר 5 על הדבר הזה אין אפשרות להעלות לקדושה.

07:30 דובר 1 למה? זה מה ששואלים. למה?

07:36 דובר 5 בגלל קליפות הטומאה, בגלל קליפות הטומאה.

07:39 דובר 1 למה?

07:39 דובר 5 זה מה שהסביר לי. מחקר תשובה.

07:42 דובר 1 לכאורה ב-בהבנה הפשוטה שלנו מה ההבדל? הרי תכל'ס, כלומר בלשון שלנו, הוא השתמש בחיות הזאת לקדושה והוא התחבר עם הקדוש ברוך הוא. למה אומרים שזה לא עולה לקדושה? בסדר? אז הוא אומר מה התשובה? "מפני איסורה בידי הסטרא אחרא משלוש קליפות הטמאות". נו, מה ענית? מה שאלת, מה ענית? מה אני יודע שאסור? זה כבר אמרת לי פרק הקודם. מה חידשת לי פה?

08:16 דובר 5 שגם מצב כזה אני יכול לומר.

08:18 דובר 1 אז זה כבר למדתי קודם. זה אתה לא צריך להגיד לי את זה עכשיו עוד פעם. מה הוא אומר פה עוד זאת? מה יש פה עוד שלא למדנו קודם? יש פה עומק נפלא. נאמר ככה. נבין על זה משל מ... אור וכלי. למשל שכל ומוח. המוח הוא כלי לאור השכל. נכון? השכל מתלבש במוח. המוח הגשמי משתנה פה משהו כשאדם מבין, מתאמץ, אז השכל גדל, המוח גדל, כן? אז המוח הוא כלי לאור השכל. עכשיו, כשאדם הבין משהו ורוצה עכשיו להעביר את זה לשני שנמצא בחוץ לארץ, אין לו טלפון והוא כותב אותו. עכשיו השכל שלו מתלבש ביד, נכון? שכותבת. ההתלבשות של השכל ביד זה כמו ההתלבשות של השכל במוח? לא. למה לא? היד היא לא כלי לשכל. אה, אבל היא כותבת? השכל רק עובר דרך היד, הוא לא מתלבש בה. כשאדם כותב שכל, היד לא נהיית, לא נהיה בה שום שינוי, היא לא... השכל לא מתחבר איתה.

09:49 דובר 6 אבל היא כותבת מה שהשכל-

09:50 דובר 1 היא כותבת מה שזה. השכל עובר דרכה.

09:53 דובר 5 היא בעצמה אפילו לא יכולה לקרוא את מה שהיא כותבת.

09:56 דובר 6 אז היא כותבת את מה שפה. אתה כותב משהו-

09:59 דובר 1 כן, אבל השכל לא מתחבר עם היד. אותה יד יכולה לכתוב גם דברים אחרים והיא יכולה גם לקטוף אשכוליות או למדוד שמלה בחנות. היא אותו דבר. אין בשבילה הבדל בין זה לזה. היד היא לא כלי ש-ש-שהשכל לא... היא לא מתחברת. היא כלי, זה הכוונה, זה-זה-זה מתלבש, מתחבר. כן? היד היא לא כלי לשכל. שכל יכול לעבור דרכה, יכול לבטא אותו במידה מסוימת, לבטא, אבל הוא לא מתלבש בה. כל ענייני עולם הזה, כל העניינים הגשמיים של העולם הזה הם כלי לשכל?

10:45 דובר 5 לא.

10:46 דובר 1 שולחן. אדם משתמש בשולחן לכתיבת דברי תורה או ללמוד עליו תורה. השולחן הוא כלי לדברי תורה?

10:54 דובר 5 כן.

10:55 דובר 1 כלי?

10:56 דובר 5 לא, לא.

10:57 דובר 1 לא. הוא משתמש בשולחן בשביל ללמוד. השולחן אין בו שום שינוי. כן? אותו דבר צומח, אותו דבר לא רק דומם, צומח וחי. כל העניינים של, אה, חי, צומח ודומם הם לא כלי לשכל. נכון? אם הם לא כלי לשכל, הם יכולים להיות כלי לקדוש ברוך הוא? קל וחומר שלא. אם לשכל אנושי לא יכולים להיות כלי, אז לקדוש ברוך הוא ודאי שלא יכולים להיות כלי. כן? מה פירוש שהדבר המותר עולה לקדושה? איך יכול להיות דבר גשמי שעל ידי שאני עושה בו איזושהי פעולה עכשיו הוא מתחבר עם האלוקות? מה זה מתחבר עם האלוקות? הוא לא כלי לאלוקות. לרגש ושכל הוא לא כלי. לאלוקות הוא כלי? איך יכול להיות מציאות של דבר גשמי, דבר, דברים מותרים? איך יכול להיות דבר כזה שהוא גשמי והוא עולה לקדושה? פירוש עולה לקדושה זה שהוא-הוא-הוא מתאחד עם קדושה. איך יכול להיות דבר גשמי, דבר של העולם הזה שיתאחד עם קדושה? איך זה יכול להיות בכלל כזה דבר? כן. זאת אומרת, השאלה היא לא על דברים האסורים איך, איך הם לא עולים לקדושה. השאלה על דברים המותרים איך הם כן עולים לקדושה. זאת השאלה. ועל זה עונה הרבי הזקן שהדברים האסורים הם קשורים רק לקליפות. הם פשוט נשארים כמו שהם. והדברים המותרים, נכון, מצד גדר העולם, גם הדברים המותרים לא יכולים לעלות לקדושה. הקדוש ברוך הוא במתן תורה עשה איזשהו טריק, איזשהו קונץ, איזשהו חידש משהו שהוא בכוחו הבלתי מוגבל, הוא יכול לעשות שאפילו דבר שהוא לא כלי יהיה כלי. הקדוש ברוך הוא קבע שכל הדברים המותרים הם כלי לקדושה. הוא בכוחו לעשות את זה. אז מה שהקדוש ברוך הוא קבע שהוא כלי, הוא יכול

13:07 דובר 1 לעלות לקדושה, אז הוא יכול. אבל מה שהקדוש ברוך הוא לא הוציא אותו מהכלל, הוא השאיר אותו כמו שהוא נברא, אז הוא לא יכול לעלות לקדושה. זה מה שאומר רבי הזקן. מפני איסורם בידי הסטרא אחרא משלוש קליפות הטמאות. זה קשור בידי הקליפות. הקדוש ברוך הוא לא הוציא אותו מהכלל של הקליפות, אז ממילא, אין שום סיבה בעולם שהוא יוכל לעלות לקדושה.

13:34 דובר 7 לכן גם בפרק ו' אז שהרבי הזקן אומר, הוא אומר, הוא לוקח רק את הדברים הטהורים. ו...

13:42 דובר 1 כן, כן, כן. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

13:49 דובר 7 אמן. אז תחזור רגע ל... אז איך דברים מותרים, כאילו אמרת איך הם יכולים להתחבר, לעלות לקדושה? אז מה ההסבר לזה?

13:57 דובר 1 אין לזה שום הסבר. הקדוש ברוך הוא בכוחו הבלתי בעל גבול נמנע הנמנעות. הוא עשה דבר שלא יכול להיות. מצד ה-הגדר של הדבר הגשמי זה לא יכול להיות. הקדוש ברוך הוא כל יכול, הוא עשה שזה כן יוכל להיות. אין כ-- הקדוש ברוך הוא לא שואלים שאלות. איך הוא עשה? אני לא יודע איך הוא עשה. כמו שאני לא יודע איך הוא ברא אותי עם שתי עיניים. אני לא יודע איך הוא, איך הוא עשה שיהיה לו גדר כזה ואני לא יודע איך הוא עשה שזה כן-- הוא עשה ככה. הקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם הגשמי והוא הוציא מהכלל את הדברים המותרים שהם כן יוכלו. מה שהוא לא עשה ככה זה נשאר אסור וקשור בידי הקליפות. אז זה לא יעזור מה שאדם ישתמש בו לשם קדושה, כי-כי-כי הקדוש ברוך הוא לא-לא-לא נתן לו את הכוח אז הוא לא יכול להתחבר. ואומר רבי עוד יותר מזה. אפילו אותו מאכל הוא איסור דרבנן. הוא לא אסור מהתורה, הוא אסור מה-- רק מדברי סופרים.

14:59 דובר 7 לחם עכו"ם?

14:59 דובר 1 מממ?

15:00 דובר 7 לחם עכו"ם.

15:00 דובר 1 לחם עכו"ם, חלב עכו"ם. את יודעת מה זה חלב עכו"ם?

15:05 דובר 7 נוכרי.

15:07 דובר 1 כן. מה זה חלב נוכרי?

15:08 דובר 7 פרה שמילא בחו"ל.

15:10 דובר 1 מממ?

15:10 דובר 7 פרה שמילא בארץ אחרת.

15:12 דובר 1 לא.

15:13 דובר 7 אה, לא?

15:14 דובר 1 חלב אותו גוי.

15:16 דובר 7 שיהודי לא ראה.

15:16 דובר 1 שיהודי צריך להשגיח על ה...

15:19 דובר 7 אה.

15:20 דובר 1 על הגוי שחולב את הפרה כדי שלא יתערבב איזה חלב לא כשר של סוס או מה שהגויים שותים. יש ח-ח-חכמים חששו שאם נקנה חלב מגוי, יש לו בית עם כל מיני בעלי חיים, לא כולם כשרים והוא חבל לו על החלב שלהם, הוא יערבב. אז הם גזרו על כל חלב של גוי שחלב אותו בלי שיהודי רואה, אסור. כל מה שמוכרים בחנויות חלב עכו"ם זה הכל איסור דרבנן. הכשר-

16:04 דובר 7 חלב נוכרי.

16:05 דובר 1 חלב נוכרי בהכשר הרבנות הראשית. יש את זה בדיעבד, כן מכשירים פה שם, זה איסור דרבנן. מה?

16:12 דובר 7 לא כחלב, לא כקרטון חלב, אלא כנגיד שוקולד חלב, ואפילו עם שוקולד חלב.

16:19 דובר 1 כתוב על זה, כן.

16:21 דובר 7 אוכלים אבקת חלב.

16:22 דובר 1 אוכלים חלב.

16:23 דובר 7 כן. או שהם יוצאים עם זה אבקת חלב או שממש חלב ב...

16:29 דובר 1 אז אני אתחיל לקרוא. אז יש כאלה, אמ, לא יודע. יש רבים כאלה שבאמת לפי הכמויות שמוכרים את זה בחנויות, כנראה שרוב היהודים, לפחות בארץ הקודש, לא מקפידים על זה.

16:43 דובר 7 אפילו אנשים דתיים, אבל לא... אבל חרדים-- לא, לא שושם לי. דתיים.

16:49 דובר 1 אין, בכל זאת...

16:50 דובר 7 אם הרבנות הראשית מכשירה את זה אז אנחנו אוכלים. אבל חרדים לא.

16:55 דובר 1 אבל כתוב על זה חלב נכרי.

16:57 דובר 7 כן, כתוב ברכיבים.

16:58 דובר 1 החוק מחייב לכתוב. למה, למה מזלזלים בזה? כאילו לא, לא נזהרים בזה? עבירות שאדם דש בעקביו, זה לא מדאורייתא. זה חכמים אסרו. חכמים אסרו-- למה האדם מזלזל? החכמים אסרו, היום זה לא שייך. היום כל החלב שחולבים זה הכל ברפתות מסודרות וזה ממילא לא מתערבב, יש פיקוח ויש פה ויש שם. אז מה עם חלב עכו"ם? אני בטוח במאה אחוז שלא יתערבב שם שום דבר. אין לי בעיה עם זה. החכמים אסרו, אסרו במציאות של פעם זה היה אסור. היום אין. אנשים מוצאים לעצמם כל מיני היתרים למה זה כן בסדר. למה זה לא כל כך נורא. כדי להקל.

17:42 דובר 7 כדי-- אני זוכרת בגן היו קונים, גן דתי, כן? משפחות דתיות. ביצת קינדר. וואי, אם לילד לא יהיה ביצת קינדר זה סוף העולם.

17:53 דובר 1 כתוב על זה חלב נכרי?

17:54 דובר 7 כן, כן.

17:57 דובר 1 רוב מוצרי החלב, רוב, רוב המוצרים החלביים אז כתוב עליהם אבקת חלב נוכרי. יש רק אם זה בהכשר הבד"ץ של העדה החרדית או משהו כזה. סתם ככה, כל הכשר, הכשר, הכשר חתם סופר, הכשר פתח תקווה, הכשר זה, הכשר, כל הכשר הזה לא יודע, כל ההכשרים של-- כמעט כל ההכשרים, כמעט כולם, אז יש מתירים חלב נוכרי. ממש רק הרב לנדא, עדה חרדית אולי? לא יודע. אני חושב שזהו. כל הכשר אחר אז יש. למה חלב? למה? כי זה, זה לא כל כך נורא. למה זה לא נורא? זה מדברי סופרים, זה לא דאורייתא. אומר אדמו"ר הזקן, חח, אמרו חז"ל: חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה. אם חכמים אסרו חלב עכו"ם, אז זה חמור יותר מדברי תורה. עכשיו זה עצמו צריך להבין. קודם כל בשביל מה אדמו"ר הזקן מז-מז-מזכיר את זה פה? דבר שני אם אתה כבר רוצה להגיד ש-ש-שמאכלות אסורות מדרבנן זה חמור, אז תגיד זה חמור לא פחות מדברי תורה. למה אתה אומר-- למה צריך להגיד שחמור יותר מדברי תורה? מה זה מוסיף פה בהבנה של העניין? לא מוסיף שום דבר. ובשביל מה בכלל אדמו"ר הזקן צריך להגיד את זה? וגם עצם העניין לא מובן. מה פירוש שחכמים אסרו זה חמור יותר מדברי תורה? התורה אמרה שזה אסור. הקדוש ברוך הוא אומר זה אסור. זה שלוש קליפות. למה? למה זה אסור? עכשיו אנחנו יודעים. למה זה אסור? כי זה תולעת. למה זה אסור? הקדוש ברוך הוא נותן לה את החיות שלה משלוש קליפות הטמאות, אז זה אסור. חלב הוא מקליפת נוגה, נכון? אז מה אם חכמים אמרו שזה אסור? אבל אני יודע שזה בא מקליפת נוגה, אז זה לא

19:48 דובר 1 בא מקליפות הטמאות. למה זה חמור יותר מדברי תורה, אה?

19:53 דובר 7 כמו קידוש הרבי ביום?

19:55 דובר 1 מה?

19:55 דובר 7 כמו קידוש הרבי ביום?

19:58 דובר 1 לא, שמה זה, יש שם סייג, נו. אז באמת שגם שם יש הסבר כזה. מבינים את השאלה? אני יודע בתור יהודי שלמד חסידות, למד קבלה ויודע את העניינים כמו שהם בעומקם. אני יודע שהקדוש ברוך הוא אמר שזה מותר. בסדר, אז חכמים רצו להרחיק אותי מעבירה, אז אמרו שזה אסור. למה זה יותר מדברי תורה? ס-ס-שורה תחתונה הרי זה-זה-זה מותר, זה לא, זה לא קשור לקליפות. ברור השאלה? חכמים לא אמרו את זה סתם כי... חכמים אמרו להרחיק את האדם מן העבירה. רצו להרחיק אותי. בסדר, אבל למה להגיד זה-- אבל למה זה יותר חמור? כ-כ-ג' קליפות זה קשור. זה קשור בקליפות, זה לא קשור לקליפות. את אומרת. למה זה חמור יותר? כי מגיעים להקל בזה, אז צריך לתת לזה תוקף מיוחד. מממ? כי אם מגיעים להקל בזה... אז את בסדר. אז רוצים לתת לזה תוקף שאני אתרחק מזה יותר. אבל למה להגיד שהדבר עצמו יותר חמור? מה-מה-מה המילים ״חמורים דברי סופרים״? זאת אומרת, מה שחכמים אסרו זה יותר חמור, זה יותר טמא, זה יותר אסור מאשר מה שהתורה אסרה. למה? זה אסור רק בשביל שאני אתרחק מעבירה. למה זה, למה זה חמור יותר מדברי תורה? מה? מה קרה פה? מה קורה פה? אוקיי, אז מסבירים שאדמו"ר הזקן לא סתם, ברור שאדמו"ר הזקן לא... אדמו"ר הזקן רוצה לומר פה משהו. בכלל, התורה, בתורה יש שלושה רבדים. ספר, סופר וסיפור. שמעתם פעם? אנחנו קוראים בספר התורה את הסיפור שכתב הסופר. הסופר זה הקדוש ברוך הוא, משה, הקדוש ברוך הוא. כן. ספר זה הספר והסיפור זה מה שהתורה מצווה, התוכן של הדברים. אז בתורה יש שלוש דרגות: יש את התוכן והסיפור, את

22:05 דובר 1 הספר עצמו ויש למעלה מקור לסיפור, ולמעלה זה הסופר שכתב את הסיפור. מה, מאיפה נובע האיסור של מאכלות אסורות? מדברי תורה, מהסיפור. מה שהתורה מספרת, נכון? למה חכמים נקראו, נקראו דברי סופרים? למה חכמים נקראו סופרים? כי הם הוסיפו, לא? מה הם כתבו את התורה? לא, הם נותנים פירושים.

22:44 דובר 8 הגזרות האלה, זה...

22:46 דובר 1 פירושים, לא? אה? פירושים לתורה. אז היה צריך לקרוא להם המפרשים.

22:53 דובר 8 אבל הוסיפו את הגזרות, לא?

22:55 דובר 1 אז נקרא להם הגוזרים. חכמים? מה סופרים? סופרים כחכמים-- חז"ל התעלו בהבנה שלהם ובדבקות שלהם בקדוש ברוך הוא עד לדרגת הסופר שלמעלה מספר. מצד הסיפור, מצד התורה כמו שירדה למטה אלינו דרך משה רבנו בהר סיני, ירדה בהשתלשלות למטה, זה מותר. אבל מצד הסופר, כמו שזה למעלה, חז"ל ראו שלמעלה, למעלה מהספר, זה אסור במקור ובשורש. כשחז"ל באו ואמרו על החלב הזה שלא ראה אותו גוי, לדוגמה. שלא ראה אותו יהודי. שלא ראה אותו יהודי, שחלב אותו גוי ולא ראה אותו יהודי חולב אותו. אמרו עליו שהוא אסור. זה לא שהם המצי-- לא רק שעל פי פשט הם גזרו משהו. לא. הם ראו איך הקדוש ברוך הוא מסתכל על זה למעלה מדרגת ספר, ולכן הם נקראו סופרים. ולכן מה שהחכמים אומרים זה יותר חמור מדברי תורה, כי דברי תורה זה איך שהתורה ירדה למטה, והגזרות של חכמים זה נובע משורש התורה כמו שהיא למעלה. וממילא התוקף של האיסור הוא לא פחות. זאת אומרת לענייננו, חלב עכו"ם זה לא פחות אסור מדברי תורה, אלא זה קשור לג' קליפות יותר מדברי תורה. זה ממשיך: ואפילו הוא איסור דרבנן, כי חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה וכו'. אז עד פה, בשורות הראשונות, אדמו"ר הזקן הסביר את החומרה המיוחדת שבמאכלות אסורות, שהיות והם קשורים לקליפות. למה הם קשורים לקליפות? בגלל, בגלל שה-שה-שהקדוש ברוך הוא לא נתן להם את האופציה לעלות לקדושה, וזה כולל, ואדרבה, יותר מתוקף גם דברים שאסורים רק מדרבנן. אז לכן אפילו שהוא לא ידע וזה רק היה לשם שמיים, אז בכל זאת זה אסור. אה, בכל זאת זה קשור לקליפות ולא יכול לעלות לקדושה. אגב, יש על זה סיפור מאדמו"ר

25:26 דובר 1 הזקן. אנחנו מתקדמים היום.

25:30 דובר 9 בסדר.

25:31 דובר 1 יש סיפור מאדמו"ר הזקן שמאוד ממחיש את זה טוב, מספרים אותו פה בהקשר הזה. אה, היה בא יהודי, אחד מהחסידים הגיע לאדמו"ר הזקן והתלונן שהחתן שלו התחילו להיות לו ספקות באמונה. אז אדמו"ר הזקן נשען בדבקות רגע ואחר כך אמר לו שהחתן שלך, תדע לך שהחתן שלך נכשל באכילת חלב עכו"ם בלא יודע, לשם שמיים. זה מה שהוא אומר פה.

26:04 דובר 9 מה?

26:04 דובר 1 בלי לדעת. החתן שלך אכל חלב עכו"ם. הוא לא ידע מזה והוא אכל את זה לשם שמיים. ולהיות והוא אכל דבר כזה, זה טימא לו את הנפש ולכן יש לו ספקות באמונה. אדמו"ר הזקן נתן לו תיקון וזה עזר. אז רואים פה במוחש מהסיפור הזה שכשאדם אוכל דבר שאסור, אסור רק מדרבנן, לא מדאורייתא, והוא אכל איסור דרבנן לשם שמיים. היה יהודי תלמיד חכם. וזה הכניס לו ספקות באמונה. ולכן נמשיך בשורה תשע. ולכן גם היצר הרע וכוח המתאווה לדברים האסורים הוא שד משדין נוכראין, שהוא יצר הרע של אומות העולם עכו"ם שנפשותיהם משלוש קליפות הטמאות. מה שאין כן יצר הרע וכוח המתאווה לדברים המותרים למלאות תאוותו הוא שד משדין יהודאין לפי שיכול לחזור לקדושה כדלעיל. זה ההבדל בין יצר הרע של יהודי ליצר הרע של גוי. למדנו כבר בפרק הקודם שהנפש, יש הבדל בין נפש הבהמית של ישראל לנפש הבהמית של גוי. הנפש הבהמית של יהודי באה מקליפות, מאיזה קליפה?

27:36 דובר 9 נוגה.

27:37 דובר 1 קליפת נוגה, הנפש הבהמית. והנפש הבהמית של גוי באה מ-, משלוש קליפות הטמאות. פרק א' כבר למדנו את זה. נכון? עכשיו אנחנו רואים מה עניינה של קליפת נוגה, דברים המותרים. מה עניינה של קליפות הטמאות, דברים האסורים. אז היצר הרע של יהודי הוא באמת יצר רע, הוא לא רוצה קדושה. מה הוא כן רוצה? דברים המותרים.

28:06 דובר 9 מותר.

28:07 דובר 1 דברים המותרים. הוא בא מקליפת נוגה. מה זה קליפת נוגה? דברים המותרים, לשם הוא מתאווה. מה זה יצר הרע של גוי? הוא רוצה דברים האסורים. מעניין למה זה נקרא שד. למה יצר הרע נקרא שד?

28:29 דובר 9 קופץ לך מהחבלה?

28:30 דובר 10 משגע את הבן אדם.

28:33 דובר 1 זה נכון.

28:33 דובר 10 משהו אין לו שליטה.

28:35 דובר 1 זה נכון. לא, השאלה שלי באה מכיוון אחר, חשבתי שמישהו תקפוץ. אהה... לא, כי זה היפך כל מה שכתוב בתניא. אנחנו הרי למדנו מפרק א', אני כל הזמן מנסה לחזור על זה ו-ו-ולהדגיש כל הזמן שהחידוש הגדול של אדמו"ר הזקן, של כל תורת החסידות, אחד מהיסודות, פרק א' כבר דיברנו על זה, זה שיצר הרע זה לא משהו חיצוני. זה אני בעצמי. דיברנו על זה כמה וכמה פעמים ב-ב-באריכות ובהדגשה. נכון?

29:07 דובר 9 כן.

29:07 דובר 1 מה אומר פה? שהיצר הרע, אה?

29:09 דובר 9 זה משהו אחר, זה שד.

29:11 דובר 10 אה, זה שד.

29:13 דובר 1 זה שד. אם הוא שד, אז כל מה שאמרנו קודם, נו, בסדר, אז זה לא אני. יש איזשהו שד שמפריע לי ומושך אותי, אז אנייי, אני בסדר. זה מרגיע קצת. אז זה מרגיע, מרגיע, אבל זה היפך כל מה שלמדנו לאורך כל הדרך. מה פתאום אתה קורא ל-ל... הנה, שד משדין יהודאין, נוכראין, זה לשון מהזוהר. אז הוא מצטט את הזוהר. אם בזוהר כתוב שיצר הרע הוא שד, אתה אומר שזה לא שד, שזה הנפש הבהמית. מה קורה פה? אז אה, חיפשתי המון. בסוף מצאתי ב... דווקא ספר לא של חב"ד. מצאתי מקום שמסביר הסבר מאוד מעניין אבל מאוד מתלבש פה עם ה-, עם ההסבר. הוא אומר ככה, ש"נפש הבהמית מקבלת את החיות שלה מהקליפות כמו השדים". יש הסבר ארוך מה זה שדים. הנפש הבהמית מקבלת את החיות שלה מאותו מקום שמקבלים השדים. וכמו שיש נפש הבהמית של יהודי ושל גוי, יש גם שדים כאלה של-, שיותר שייכים לקליפת נוגה וכאלה ששייכים לקליפות הטמאות. יש כמה וכמה קווי דמיון בין הנפש הבהמית והשדים. אז לכן לפעמים גם לנפש הבהמית קוראים לה שד. אז איך כתוב שהיצר הרע הוא שד משדין יהודאין או נוכראין? זה לא בגלל שהוא לא אני. בדיוק הפוך, בגלל שהנפש הבהמית קוראים לה שד לפעמים.

30:49 דובר 9 אז ההסבר שלך נכון.

30:50 דובר 1 אה?

30:51 דובר 9 ההסבר שלך נכון.

30:51 דובר 1 אז ההסבר נכון. אמרתי מיד שהוא נכון. כן.

30:55 דובר 9 אני ידעתי יותר מזה. אני פשוט...

30:57 דובר 10 לא, כמה שנים ביחד, אחר כך משפיע.

31:06 דובר 1 אז היצר הרע של ה, של ה... איפה? אמרנו את זה. בשורה תשע. יצר הרע המתאווה לדברים אסורים הוא שד משדין נוכראין. יצר הרע של אומות הגויים, נפשותיהם משלוש קליפות הטמאות. מה שאין כן יצר הרע המתאווה לדברים המותרים למלאות תאוותו, הוא שד משדין יהודאין. למה שד יהודי? הוא יכול לחזור לקדושה. אבל מכל מקום, קודם שחזר לקדושה הוא סטרא אחרא וקליפה. איזו קליפה? כשאדם עושה עבירה. דברים מותרים. הוא עשה, לקח דבר מותר, אוכל מותר ועשה, אכל אותו ב-ב-בצורה אסורה. למשל לקח, אכל אוכל מותר ביום כיפור. עשה עבירה. כן, או כל מיני דברים מסוג זה. כן. ברגע שהוא אכל אותו בצורה אסורה, הוא הוריד אותו לשלוש קליפות הטמאות. ברגע שהוא הוריד אותו לשלוש קליפות הטמאות, מה מחיה עכשיו את האדם?

32:13 דובר 9 שלוש קליפות הטמאות.

32:14 דובר 1 שלוש קליפות הטמאות. כן? ואז עד שהוא יח-יחזור בתשובה, בינתיים החיות שלו מגיעה משם. וגם אחר כך, אחרי שהוא כבר חזר בתשובה, אבל הרשימו ממנו נשאר דבוק בגוף. ופה בא עיקר העניין של כל הפרק. מה התחלנו? עוד זאת במאכלות אסורות, שזה יותר גרוע משאר האיסורים. במה הוא יותר גרוע? שאר כל האיסורים, עשה עבירה, העבירה לא התחברה עם הגוף. אוכל, כשהוא אוכל אותו, הגוף שלו עשוי מאיסור. הגוף שלו יונק משלוש קליפות הטמאות. אין את זה באף עבירה אחרת. שום דבר אחר שאדם עושה חוץ מלאכול לא מתחבר עם הגוף שלו. אז ממילא שאר כל העבירות כולן, אחרי שהאדם חוזר בתשובה, אז החיות של אותו דבר חוזרת לקדושה. אבל אוכל, היות והחיות התחברה עם הגוף, גם אחרי שהוא חוזר בתשובה ואחרי שהחיות חוזרת לקדושה, הרשימו נשאר דבוק בגוף. נשאר בגוף רושם מזה שהוא קיבל חיות משלוש קליפות הטמאות. החיות של אותו דבר מותר שירד לקדו-- לקליפה ועלה חזרה, החיות של אותו דבר עלתה לקדושה, אבל הגוף נשאר בו רושם, וזה אין בשום עבירה אחרת.

33:55 דובר 9 המאכל שירד ל...

33:57 דובר 1 המאכל

33:57 דובר 9 הוא יכול לעלות חזרה?

33:59 דובר 1 כמו כל-- אם זה דבר מותר. אם הוא אכל דבר מותר בצורה אסורה

34:06 דובר 9 מה זה בצורה אסורה?

34:07 דובר 1 למשל אכל ביום כיפור

34:09 דובר 9 אה

34:11 דובר 1 או באופן אחר

34:12 דובר 9 האוכל כן חוזר לקדושה

34:13 דובר 1 אם הוא חזר בתשובה אז ה-הדבר עצמו יכול לחזור לקדושה, אבל הגוף, הוא קיבל את החיות משלוש קליפות הטמאות, אז הגוף שלו נשאר בו רושם מה-מה-מהדבר הזה. להיות, כי מכל מאכל ומשקה נעשה תיכף דם ובשר מבשרו. ברגע שזה מתעכל זה הפך להיות... ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר, לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו מטומאת קליפת נוגה ושדין יהודאין. אז אפילו שאדם אוכל מאכל מותר לא בצורה של איסור, מאכל מותר לא לשם שמיים, אם זה לא לשם שמיים

34:58 דובר 9 אם אוכלים מאכל מותר בלי ברכה לדוגמה?

35:01 דובר 1 עם ברכה. למה בלי ברכה?

35:03 דובר 9 זה עכשיו לא מותר? כאילו

35:06 דובר 1 אם זה בלי ברכה אני כבר לא יודע מה להגיד. אם הוא אכל מאכל מותר ובירך עליו בהתחלה ובסוף כדין, הכול בסדר

35:13 דובר 9 נטל ידיים

35:14 דובר 1 אבל הוא לא התכ-- הוא התכוון ליהנות. הוא אכל כי זה טעים. אם הוא אכל את זה כי זה טעים, הוא הוריד את המאכל לשלוש קליפות הטמאות ואחר כך הגוף שלו מקבל חיות מפה. אחר כך זה ש-- הוא חוזר בתשובה והחיות של המאכל עולה לקדושה, אבל הגוף שלו נשאר... ולכן אחרי מאה ועשרים אז צריך לעבור תהליך שנקרא חיבוט הקבר כדי לנקות את הגוף מה...

35:44 דובר 9 אי אפשר לפני?

35:45 דובר 1 ממ?

35:46 דובר 9 לא למות לפני החטא, אלא אי אפשר לעשות את זה בתהליך של, של חיים?

35:51 דובר 1 תכף נראה. אלא אם כן, מה המקרה היחידי שלא צריך חיבוט הקבר?

35:59 דובר 9 שלא

36:00 דובר 1 מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו. כל החיים שלו הוא אף פעם אחת לא אכל, לא נהנה מעולם הזה. כרבינו הקדוש

36:14 דובר 9 רבי יהודה

36:15 דובר 1 רבי יהודה הנשיא. למה מדגישים דווקא כ-כרבינו הקדוש?

36:19 דובר 9 שהוא היה הכי... עשיר. הוא היה, כל הזמן היה צנון וחזרת כל החיים

36:23 דובר 1 וחזרת.

36:24 דובר 9 חזרת.

36:27 דובר 1 רבינו הקדוש היה יהודי עשיר מאוד ו... היה נשיא ו... כתוב שכל השנה לא פסק מעל שולחנו, לא צנון ולא חזרת. שני מאכלים שהם רק תקופה קצרה בשנה היה אפשר-- אה?

36:40 דובר 9 זה מה שהוא אכל?

36:41 דובר 1 לא, מדברים שזה, שזה מ-מאכלים ש-שגדלים תקופה קצרה בשנה

36:45 דובר 9 קשה להשיג אותם

36:46 דובר 1 ולמרות כל השנה מספיק עשיר כדי שכל השנה יהיה לו על השולחן אפילו זה. והוא, כשהוא הסתלק מהעולם אז אמר שהוא לא נהנה מעולם הזה אפילו באצבע קטנה. מה פירוש לא נהנית מהעולם הזה? ראינו איך אתה אכלת כל החיים. מה פירוש לא נהנה מהעולם? הוא לא אכל-- הוא לא חיפש את ההנאה. הוא אכל רק בשביל לשם שמיים. אף פעם אחת בחייו הוא לא אכל בשביל, בשביל ה-ההנאה שבאכילה. אז אדם שנמצא בכזו דרגה הוא באמת לא צריך חיבוט הקבר כי הוא באמת לא נהנה מעולם הזה. כל ה... כל... הוא לא נהנה מזה. הגוף שלו לא נהנה מהעולם. הוא אכל, הוא השתמש בעולם, הוא לא נהנה מהעולם אז הוא לא צריך חיבוט הקבר. לכן הוא נקרא קדוש. אבל אנחנו... אה, לנו יש בעיה עם זה. ועל דברים בטלים בהיתר. איך יכול להיות דברים בטלים בהיתר? מותר לדבר דברים בטלים?

37:59 דובר 9 כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד.

38:00 דובר 1 אה? כגון עם הארץ שאינו יכול ללמוד. הוא לא מסוגל ללמוד, הוא אין לו שכל ואין לו, אין לו את הרקע, אין לו, אין לו את האמצעים, אין לו את היכולת. אז הוא... גם כן, יש בזה אופנים מסוימים מאוד. גם הוא, גם עם הארץ כזה, אין לו יותר מדי זמן לדבר דברים בטלים באופן שמותר. אבל אפילו אחד כזה, תראי.

38:29 דובר 9 מה זה

38:29 דובר 1 אז תגיד תהלים? למה אתה מ- למה אתה מקשקש?

38:34 דובר 9 מה זה דברים בטלים? כי הוא ביזנס, זה דברים בטלים?

38:37 דובר 1 דברים בטלים זה כל דבר שהוא לא לצורך קדושה או לצורך, אה, לצורך חיות הגוף.

38:43 דובר 9 קיצור, מי שעובד והוא מדבר על העבודה טכנית.

38:47 דובר 1 אם הוא מדבר טכנית לצורך העבודה ודאי שזה מותר.

38:50 דובר 9 אבל זה דברים בטלים?

38:52 דובר 1 לא.

38:52 דובר 9 אוקיי.

38:52 דובר 1 זה לצורך הגוף. אבל כל דבר שאדם מדבר שלא לצורך חיות הגוף או דברי תורה, שזה בעצם רוב הדיבור שלנו

39:03 דובר 9 חלאס, בתחומים.

39:05 דובר 1 אה?

39:06 דובר 9 למה? זה לצורך קיום הגוף, לא?

39:10 דובר 1 אז צריך להתכוון שזה לצורך קיום הגוף. אבל אם לא מתכוונים או מתכוונים בשביל ההנאה שבזה, אז זה, אז זה הנאה, דברים בטלים. הכל תלוי בכוונה. אז הוא צריך לטהר נפשו מטומאה זאת דקליפה על ידי גלגולה בכף הקלע. אז דיבר-- כל מי שאוכל מאכלים, מאכלים מותרים. מדברים על דברי היתר, לא דברים אסורים. דברים מותרים. אם הוא אוכל דברים מותרים לשם הנאה הוא צריך חיבוט הקבר. אם הוא מדבר דברים מותרים לשם הנאה הוא צריך כף הקלע. מה ההבדל?

39:48 דובר 9 כי דיבור זה רוחני.

39:49 דובר 1 מממ?

39:50 דובר 9 כי דיבור זה יותר רוחני.

39:51 דובר 1 דיבור זה לא גשמי, זה לא חלק מהגוף, כן? זה הנאה של הנפש, זה לא הנאה של הגוף. אז על הנאות של הגוף צריך חיבוט הקבר. אם אדם נהנה, נפשו נהנית, אז צריך כף הקלע. מה זה כף הקלע?

40:07 דובר 9 לוקחים את הנשמה, זורקים אותה ממקום אחד למקום אחר. זה זה?

40:12 דובר 1 קלע זה רוגטקה בעברית, כן, שלוקחים אבן וזורקים אותה מצד אחד לצד שני. יש לזה כמה הסברים. אחד ההסברים שיותר כתוב יותר פעמים זה שמראים לו פעם אחת, מראים לו את האמת, את הגן עדן, את ה-- את האלוקות, ואחרי רגע הוא מדמיין כאילו הוא עוד פעם בעולם הזה ועוד פעם מראים לו את האמת ועוד פעם את זה. ולנשמה זה כאילו זורקים אותה מצד לצד ולנשמה זה צער ברגע שהיא... זה צער איום ונורא. וב-בשונה מגיהינום שזה... כתוב משפטם של רשעים בגיהינום הם שנים עשר חודשים. הכי רשעים אי אפשר להיות בגיהינום יותר משנים עשר חודשים. לכף הקלע אין זמן מוגבל. רק אחרי שהוא גומר את כל העניינים של חיבוט הקבר וכף הקלע רק אחר כך הוא זוכה להיכנס לגיהינום, השם ישמור.

41:16 דובר 9 זוכה.

41:17 דובר 1 זה כבר יודעים. זה כבר השלב האחרון. אבל כף הקלע יכולה הנשמה, חס ושלום, להיות שם עשרות שנים וגם י-

41:25 דובר 9 את יודעת מה הדרך לעבור את כל זה? לדלג על כל זה? אמרתי כדי לשאול.

41:41 דובר 1 איך באמת נפטרים מכל זה?

41:44 דובר 9 נו, נו מה?

41:45 דובר 1 מממ? יש-- לכן כתוב, הרבי הריי"צ כותב על זה הרבה, גם הרבי הזקן. ש-שאדם אומר דברי תורה, תהילים, תניא, משניות, חוזר דברי תורה, אז הדברים הקדושים שהוא אומר מבטלים את הדיבורים ה-- את הדיבורים הבטלים, ולכן צריך להרבות כל הזמן. ויש, יש סיפור מה, מה... כמדומני מהצמח צדק שהיה איזה ח-חסיד, היה אדם פשוט, קראו לו יה-יה-יהודה אובלר[?], אם אני לא טועה זה היה שמו, ש-כשהוא נפטר אז הרבי צמח צדק אמר עליו שרבי יהודה אפילו לא הריח ריח של גיהינום. אז ישב יהודי, שיהודי פשוט כל החיים לא למד, לא ידע ללמוד, היה עם הארץ גדול, אבל הוא לא הפסיק, הוא שקד כל חייו באמירת תהילים ודילג על הכל. אז זה הכל לדיבורים בטלים, אבל דיבורים אסורים כמו ליצנות ולשון הרע וכיוצא בהם. לא, לא נתעכב עכשיו מה זה ליצנות? יש איזה חמש, חמישה סוגים של ליצנים. לא נתעכב על זה עכשיו. "שהם משלוש קליפות הטמאות לגמרי, כשאדם לא מדבר דברים מותרים, מדבר דברים שאסור לדבר אותם, אין כף הקלע לבדו מועיל לטהר ולהעביר טומאתו מהנפש. רק צריכה הנפש שלו לרדת גם לגיהינום." כי כף הקלע רק מנער את האדם מדברים בטלים. אבל אם זה דברים ש-- דיבורים שקשורים לקליפות, אז צריך לשרוף את ה-- את השורש. שמה, שמה כבר לא עוזר, שמה כבר צריך גיהינום. "וכן מי שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים, אין כף הקלע לבדו מועיל לנפשו, למרקה ולזככה. רק עונשים חמורים שמענישים על ביטול תורה בפרטות, מלבד עונש הכללי על כל ביטול מצוות עשה מחמת עצלות בגיהינום של שלג, כמבואר במקום אחר." אז פה זה כבר עוד חומרה נוספת. אדם שמדבר, מבטל, מדבר

44:11 דובר 1 דברים בטלים ו... לכן לא לומד תורה. יש פה שלושה איסורים. קודם כל הוא מדבר דברים בטלים, אז הוא צריך כף הקלע. דבר שני הוא מבטל דברי תורה, אז הוא עושה איסור, אז הוא צריך גם גיהינום. כן, ו-- ודבר שלישי יש לו ביטול תורה. ביטול תורה זה עונש מיוחד. עונשים חמורים. הוא צריך גם את זה וגם את זה וגם את זה. אז עד פה הוא דיבר על-

44:46 דובר 11 זה לא לנשים, לא?

44:47 דובר 1 מממ? זה פחות לנשים.

44:50 דובר 11 כי נשים עסוקות ב...

44:52 דובר 1 כן, בדברים, בדברים-

44:53 דובר 11 עסוקות בדברים.

44:54 דובר 1 דברים יותר חשובים.

44:55 דובר 11 לא, זה על, אה, דברי-- דברים בטלים זה אותו אני מדברת על עיסוק בדברי תורה.

45:03 דובר 1 ה-ה-הביטול תורה אצל נשים הוא, הוא-- נשים לא חייבות ב-בלימוד תורה.

45:09 דובר 11 כן.

45:10 דובר 1 מה פירוש לא ח-

45:11 דובר 11 אין להן.

45:11 דובר 1 מה פירוש לא חייבות?

45:12 דובר 11 כן, אז אמרתי על זה, כן.

45:14 דובר 1 כן, כן, אבל-

45:14 דובר 11 לנשות

45:15 דובר 1 אבל, אבל ה-- לא חייבות בלימוד תורה זה מאוד בסוגריים. מה פירוש לא חייבות בלימוד תורה?

45:22 דובר 11 כי הן עסוקות ב...

45:23 דובר 1 לא.

45:25 דובר 11 זה

45:25 דובר 1 אישה לא צריכה לדעת, אה, הלכות שבת?

45:29 דובר 11 זה כן.

45:30 דובר 1 הלכות חגים?

45:31 דובר 11 נו, כן.

45:32 דובר 1 זאת אומרת, את ארבעה חלקי השולחן ערוך, לפחות שלושה חלקי השולחן ערוך, אישה צריכה ללמוד לפחות כמו, כמו גבר אם לא יותר.

45:40 דובר 11 כן, אבל, אה...

45:41 דובר 12 איזה אבל? הוא...

45:42 דובר 1 אה?

45:43 דובר 11 לא, שינון ו...

45:44 דובר 1 פטורה מדברי תורה הכוונה פטורה מ-מ-מ-מ-מ-מלימוד לשם לימוד.

45:50 דובר 11 כן, בזה...

45:51 דובר 1 אבל לימוד לשם ידיעה...

45:53 דובר 11 התכוונתי ללימוד.

45:54 דובר 1 כן, אז כל עוד אישה לא יודעת את כל ההלכות הצריכות.

45:59 דובר 11 בסדר, לא אמרתי שאישה לא תלמד בכלל.

46:02 דובר 1 כן, אבל-

46:02 דובר 11 הכוונה שלי.

46:03 דובר 1 כן, אבל כל עוד היא לא למדה את כל ההלכות הצריכות אז, אז, אז זה בדיוק כמו גבר. אז שבי תלמדי.

46:07 דובר 11 בסדר, אבל מה? אנחנו מדברים על עניינים.

46:12 דובר 1 ה-- יש על האישה חיוב ללמוד את הדברים שהיא צריכה וכל עוד יש עליה את החיוב חל עליה. היא עוד לא יודעת, חל עליה חיוב.

46:19 דובר 11 כן, אבל אישה היא פחות, אה, יש לה זמן לביטול תורה.

46:23 דובר 1 נכון.

46:23 דובר 11 היא עסוקה בדברים אחרים.

46:25 דובר 1 נכון.

46:25 דובר 11 גבר לכן הוא פטור, בלימוד לשם לימוד.

46:27 דובר 1 כן.

46:27 דובר 11 נכון.

46:28 דובר 12 עכשיו אישה...

46:28 דובר 11 בזה התכוונתי, בזה התכוונתי.

46:30 דובר 1 כן, כן.

46:31 דובר 11 אין, אין מוחל על אדם.

46:33 דובר 1 אז עד פה הוא דיב-- מדברים על החומרה המיוחדת שיש. אז דיב-- ה-התחיל עם חומרה מיוחדת שיש באכילת איסור. אחר כך הוא דיבר על איסור מדאורייתא ואיסור מדרבנן. הסביר-- הסברנו למה האיסור דרבנן יותר חמור. אחר כך הוא אמר שהחומרה הזאת בעצם נמצאת גם בדברים בטלים. בדברים בטלים הוא הזכיר כמה דרגות, אה, סתם דברים בטלים, דברים אסורים, ליצנות, לשון הרע ואחר כך דברים בטלים שהם גם ביטול תורה. אז זה כבר יש שמה שלוש דרגות ביחד, שלושה עניינים ביחד. אז עד פה הוא דיבר על מאכלות אסורות ודברים אסורים, בטלים או אסורים. הרי מפה עד סוף הפרק נכנס לעניין חדש, כאילו עניין חדש. וכן, שורה אחת עשרה: "וכן העוסק בחכמות אומות עובדי גילולים". מה זה?

47:34 דובר 11 חוכמות חיצוניות.

47:36 דובר 1 כל החוכמות שבעולם שהן לא תורה. כל מה שלומדים בבית ספר.

47:42 דובר 11 למה לומדים את זה בבית ספר?

47:44 דובר 1 ובאוניברסיטה.

47:45 דובר 11 ו-- אז מה זה?

47:48 דובר 1 זה נקרא חוכמות או חוכמת אומות העולם. זה חוכמה, חוכמה גדולה. יש בזה המון, המון חוכמה, עמוקה מאוד. זה לא חוכמת התורה, זו חוכמה אחרת.

47:58 דובר 11 אז זה אסור לעשות את זה?

48:01 דובר 1 "בכלל דברים בטלים יחשב לעניין עוון ביטול תורה". מי שלומד את, את חוכמות העולם, יושב לומד בבית ספר, זה נקרא-- ברגע שהוא הגיע לגיל שלוש עשרה זה נקרא ביטול תורה והוא חייב, זה דברים בטלים. הוא חייב בכל שלושת הדברים הכי חמורים. גם כף הקלע, גם עונשים חמורים וגם גיהינום.

48:24 דובר 11 לכן מלמדים לילדים לימודי ליבה?

48:26 דובר 1 ברור. כמו שכתוב בהלכות תלמוד תורה. "ועוד זאת יתירה טומאתה של חכמת האומות עובדי גילולים על טומאת דברים בטלים". חוץ מזה שחוכמת האומות, מה שלומדים בבתי ספר, באוניברסיטאות. חוץ מזה שיש בה את כל הייסורים הכי חמורים שכבר דיברנו עליהם, יש בזה עוד חומרה נוספת שאין בסתם דברים בטלים. ושתי חומרות נוספות. קודם כול, "שבסתם דברים בטלים אינו מלביש ומטמא רק את המידות מיסוד הרוח הקדוש שבנפש האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפש הבהמית כדלעיל". למדנו בפרק א' שלנפש הבהמית יש ארבע יסודות. נכון?

49:21 דובר 11 נו.

49:21 דובר 1 אש, רוח, מים ועפר, ושם הוא אומר דברים בטלים מיסוד הרוח. זוכרים את, את המילים האלה בפרק א' בתניא? כשאדם מדבר דברים בטלים זה בא מיסוד הרוח. כן? מה זה יסוד הרוח? יסוד הרוח והמידות של האדם, הלב. כן? אז כשאדם מדבר דברים בטלים, את מה זה מטמא? את הלב שלו, את הרוח שלו. זה לא מטמא לו את השכל. מה יותר נעלה?

49:48 דובר 11 את השכל.

49:50 דובר 1 שכל. אז אם אדם מטמא את השכל זה הרבה יותר גרוע מאשר הוא מטמא את הלב.

49:58 דובר 11 אבל לימודים לצורך פרנסה זה מותר.

50:00 דובר 1 זה תכף נראה. עוד לא הגענו. קודם כול, כשאדם לומד את חוכמות, חוכמות העולם הוא מטמא את השכל שלו. זה הרבה יותר גרוע מאשר דברים בטלים. דברים בטלים-- לכאורה, סתם אדם-- כשאדם אומר לעצמו אני? ההוא סתם דברים בטלים, סתם מקשקש כל היום בלי תוכן. אני, אני לומד, אני לומד דברים, אני...

50:27 דובר 11 מפתח את השכל.

50:29 דובר 1 יש, יש בזה, יש, יש תוכן בדברים שלי. כן? אדרבה, ההוא שמדבר סתם דברים בטלים, מקשקש בלי קשר.

50:38 דובר 11 גם לא יישאר רושם מזה.

50:39 דובר 1 אז הוא מטמא את הלב, את הלב שלו. אתה, אתה מטמא את השכל שלך. עוד יותר גרוע מזה, הרי אנחנו יודעים איך מתקנים את הלב, את הרגש.

50:53 דובר 11 נכון.

50:53 דובר 1 מוח שליט על הלב. על ידי התבוננות אפשר לתקן את הרגש, נכון? אם אדם מטמא את השכל שלו, איך הוא יתקן אותו? אם הוא מטמא את הלב שלו עוד יש תיקי-תיקון. אם הוא מטמא את השכל שלו, איך הוא יתקן אותו אחר כך?

51:08 דובר 11 סליחה, לא מלחיץ בכלל.

51:10 דובר 1 אה?

51:11 דובר 11 סליחה, לא מלחיץ בכלל. הלימוד היום בכלל לא...

51:15 דובר 3 גיהינום, כף הקלע. מה לא? כבר החלטת ש...

51:19 דובר 1 כן, אבל לא אומרים את זה, לא אומרים את זה בשביל להפחיד, אומרים את זה בשביל-- אדם ידע את החומרה, מדברים על זה פעם אחת.

51:26 דובר 11 אז איך אפשר ללכת...

51:27 דובר 1 זה המקום לכ--

51:28 דובר 11 לא, אבל אתמול זה כן מובן.

51:29 דובר 1 אני חושב שזה המקום היח-יח-- לא יודע אם יש עוד מקום בחסידות שזה מוסבר בצורה כזאת, ככה. לא מדברים על זה.

51:35 דובר 11 להפחיד ול-ל-להגז--

51:37 דובר 1 אמרתי לך את זה פעם אחת. תדע כמה שזה חמור. עזוב, אל תלך לשם. כל החסידות-

51:43 דובר 11 איך אפשר?

51:45 דובר 1 כל החסידות, כל תורת החסידות, כל תורת החסידות מסבירה מה כן צריך לעשות. פעם אחת אומרים לך תשמע, אל תלך לשם. תיזהר.

51:56 דובר 11 אומרים לך, ככה אתה יכול להגיד לחבר שלך.

51:58 דובר 3 לא, אני מתכוונת, נשמע נורא, נורא מעיק כל הזמן היזהר. אתה עושה את זה וזה, אתה עושה את זה וזה, זה, זה, זה.

52:04 דובר 1 אדם צריך, יהודי צריך לדעת שהוא צריך להתעסק אך ורק בקדושה בלבד.

52:14 דובר 11 זה מלחמת

52:15 דובר 3 קיום. בשבת זה מובן. זה מלחמת קיום.

52:19 דובר 1 לכן הבינוני עבודה יום-יומית כל רגע ורגע. כי מי שמושך אותי אל הקליפות זה לא ההוא, זה אני. אני נמשך לקליפות ואני נמשך לקליפות עכשיו, לא רק מצד הלב שלי, גם מצד השכל שלי. למה? כי השכל שלי הוא גם שכל של נפש הבהמית והשכל של נפש הבהמית, מה הוא רוצה? הוא רוצה את חוכמת אומות העולם. ולמה? כי זה מעניין אותו. למה זה מעניין אותו? כי משם הוא בא. וכשהוא מתעסק בזה זה מטמא אותו. מה פירוש מטמא אותו? מכניס ספקות באמונה ומרחיק אותו מאלוקות ומטמטם לו את המוח ואת הלב.

52:57 דובר 3 אז מה זה אומר שאדם אחד יש לו יותר משיכה משני? זה, זה לא. יש לו יצר הרע יותר גדול.

53:06 דובר 1 בהחלט. ודאי.

53:07 דובר 3 אז מה זה תלוי באישיות?

53:09 דובר 1 בוודאי. תלוי בנשמה. שורש הנשמה. הנשמות, שאת יודעת, יש נשמה למעלה עד מטה מטה.

53:16 דובר 3 לא דומים. לא ברור. האומר השחורה אומר הלבנה. ברור.

53:21 דובר 1 וגם בהרכב, הרכב כמה עד כמה השכל ועד כמה הרגש ואיזה סוג של רגש ולאיזה עניינים בשכל הוא נמשך. אחד נמשך לחוכמה כזאת, אחד נמשך לחוכמה כזאת, כל אחד שונה. אבל באופן כללי.

53:34 דובר 3 מדברים על יצר הרע כ-כגוף נפרד, כביכול, שרק מתלבש אז כאילו יש.

53:40 דובר 1 אפשר להפיל עליו את התיק. פה אין לי, אין לי את מי להאשים.

53:45 דובר 3 את הקדוש ברוך הוא. כן. ברוך הוא אשם.

53:51 דובר 1 אה, וממשיך בשורה עשרים: "מה שאין כן חכמת אומות העולם, הוא מלביש ומטמא בחינת חב"ד שבנפשו האלוקית בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו, שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה, כידוע ליודעי חן". פה בסוגריים בסוף. אז דיברנו על האיסור במאכלות אסורות, בדרבנן, בדברים בטלים, אפילו לשם שמים, שלא לשם, וכן הלאה. אחר כך דיברנו על האיסור בחכמת אומות העולם, שזה עוד, עוד דרגה שמטמא את הנפש עוד יותר. אלא אם כן, רואים בדף ע"ב בסוף, סוף שורה אחת: "אלא אם כן עושה אותם קרדום לחתוך בהן". דהיינו, הוא לומד את חכמת העולם כדי להתפרנס ברווח לעבודת השם. היום, עכשיו, בדור שלנו, בפרט בצעירות שלנו, אם אדם לא לומד, ממה הוא יתפרנס? כמעט כל סוגי הפרנסה היום תלויים באיזשהו לימוד כזה או אחר. אז זה משהו אחר. אבל זה באמת בתנאי שהוא הולך ללמוד בשביל להתפרנס. ואז כשמתחילים ללמוד בלימודים עצמם כל מיני דברים שלא קשורים ישירות לפרנסה, אז הוא סותם את האוזניים. אני לומד, אני לומד עכשיו את חכמות אומות העולם כדי שתהיה לי פרנסה. לא בגלל שזה מעניין אותי ולא בגלל שזה מושך אותי, בגלל שצריך את זה. אז אם יש פה דברים שהם לא קשורים ישירות למה שאני צריך, זה לא. מה פירוש זה לא? המורה יושב ומלמד.

55:34 דובר 3 להעשיר את עצמך.

55:36 דובר 1 בדיוק.

55:36 דובר 3 אסור להעשיר.

55:37 דובר 1 זה לא להעשיר את עצמי, זה לטמא את עצמי.

55:42 דובר 3 פשוט לא.

55:42 דובר 1 זו צריכה להיות הגישה. זה באמת קשה מאוד, ולכן ההוראה הכללית היא: אל תיכנס לזה. עזוב.

55:53 דובר 3 לכן לא, לא אצלנו כאילו לא מעודדים ללכת ללמוד באוניברסיטה, למשל. אבל אחרי החתונה, לא אחרי החתונה, כשהאדם הוא כבר יותר בוגר, יותר מיושב בחיים, אז כי אז הוא גם יודע ככה להפריד ולא להיסחף ולא... לגמור. עושים לך גם, עושים מסלולים.

56:15 דובר 1 ופה בא החידוש הגדול. פה בא החידוש הגדול של אדמו"ר הזקן. עוד אופן שמותר ללמוד חכמות העולם לא בשביל להתפרנס.

56:30 דובר 3 וואו.

56:31 דובר 1 או שיודע להשתמש בהן לעבודת השם או לתורתו. מה זאת אומרת להשתמש בהן לעבודת השם?

56:37 דובר 3 לבנות את בית המקדש. לדעת ללמוד גאומטריה כדי לשרטט מבנים, ללמוד את זה... חישובים, אסטרולוגיה. ממש, ממש. אבל אתה אומר את זה בשביל לוח השנה, החודש. אתה אומר אסטרולוגיה כדי...

56:53 דובר 1 ככה מסבירים רוב המפרשים של התניא. זה נכון, רובם ככולם.

56:59 דובר 3 אבא.

57:00 דובר 1 מה הפירוש? מה מסבירים? שהוא לומד את חכמת אומות העולם כדי שהוא ידע להבין כל מיני עניינים בתורה. צריך לדעת תרומות ומעשרות. איך מפרישים מעשרות? צריך לדעת קצת חשבון, צריך לדעת עבודת חקלאות, כל מיני עניינים. בשביל זה לא צריך ללמוד באוניברסיטה. תלמד מה שצריך. אם נתקלת באיזשהו עניין בתורה שאתה לא מבין, שב, תלמד את העניין הזה בחכמות אומות העולם.

57:33 דובר 3 בינה. בנה לה פריטיש עכשיו.

57:35 דובר 1 בשביל זה לא צריך לשבת ללמוד. שב, תלמד מה שאתה צריך וזהו. מוסיף אדמו"ר הזקן: "וזהו טעמו של הרמב"ם והרמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן". למה אדמו"ר הזקן מביא דווקא את הרמב"ם והרמב"ן?

57:55 דובר 3 כי זה הסאחי?

57:57 דובר 1 חסר בגמרא סיפורים על גדולי ישראל, תנאים שעסקו בחכמות העולם? למה הוא קופץ עד לרמב"ם ולרמב"ן? מה שונה בלימוד החכמות של הרמב"ם והרמב"ן מכל אלו שקדמו להם?

58:22 דובר 3 קשה. מה התשובה?

58:28 דובר 1 הם ישבו ולמדו חכמות אומות העולם בלי קשר לכלום. ישבו ולמדו. גם הרדב"ז, הלך למד בונא.

58:37 דובר 3 בלי קשר לכלום. בלי קשר לכלום. הרמב"ם היה רופא והוא למד...

58:43 דובר 1 הרמב"ם היה בסופו של דבר רופא כשלא הייתה לו ברירה. כשהרמב"ם למד רפואה הוא לא חלם להיות אי פעם רופא. הוא למד רפואה בצעירותו, ואז אחיו הגדול פרנס אותו ופרנס אותו ברווח ובשפע. אחרי שאחיו טבע, נדמה לי, באונייה, טבע באיזושהי הפלגה, הוא נשאר בלי פרנסה. לא הייתה לו ברירה. הוא כבר יודע רפואה. טוב, נו, יתפרנס מזה. כשהוא למד רפואה הוא לא למד בשביל, בשביל לרפא חולים, בשביל להתפרנס בזה.

59:17 דובר 3 אז איך מסבירים את זה?

59:20 דובר 1 "וזהו טעמו של הרמב"ם והרמב"ן". הוא למד את זה בשביל עבודת השם. מה פירוש ללמוד חכמות העולם בשביל עבודת השם? מה פשט?

59:29 דובר 3 בירורים. לברר את זה? כי אם גם את זה השם ברא, גם פה צריך למלא משהו.

59:34 דובר 1 בערך. היות ואני יודע שכל מה שיש בעולם זה הקדוש ברוך הוא עשה, וכל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו אלא לכבודו, מוכרחים לומר שגם בחכמת האומות יש... מה? איזה טוב טמון פה? אלוקות אני לא יכול להבין. זה למעלה מהשכל. אבל איך שהקדוש ברוך הוא הלביש את עצמו בתוך העולם, זה בעולם, את זה אני יכול להבין. אז אם אני אבין איך העולם עובד, יהיה לי משל טוב להבין את הקדוש ברוך הוא, מה התורה באמת מתכוונת. לומד את חכמת הרפואה כדי שיהיה לו משל להבין עניינים בתורה. לומד את חכמת האסטרונומיה ואסטרולוגיה והמתמטיקה, ואני לא... והכימיה ולא יודע מה עוד, כדי שיהיה לו משלים עדינים ומדויקים יותר להבין מה כתוב בתורה. בשביל זה הוא לומד. עכשיו תנסה לחשוב איך אדם יכול לשבת... בשביל זה באמת צריך לימודים גבוהים. איך אדם יכול לשבת, ללמוד לימודים גבוהים? זה באוניברסיטה ואצל אומות העולם. לשבת שם בין הגויים, באווירה של גויים, ללמוד דברים שמאוד, מאוד מעניינים ומרתקים ותופסים את השכל, ושכל כולו יהיה מונח רק איך אני מפה מביא משל לעבודת השם. זה לא דבר פשוט. לכן כותב הרבי: אם אתה אחד כמו הרמב"ם והרמב"ן, אתה יכול ללכת ללמוד באוניברסיטה, אבל אם לא, שב בשקט. טוב, אז זה היה שלושת הפרקים על הנפש הבהמית. אז דיברנו כבר, נעשה סיכום קצר, קצרצ'יק. אדמו"ר הזקן לימד בשמונת הפרקים הראשונים, שזה חלק יסוד עבודת השם, שבעצם אצלי בנפש שלי יש פה, יש פה שני בני אדם בפנים, שני בני אדם שלמים. יש פה בן אדם אחד שהוא בטל לאלוקות, והוא רק מבין רק אלוקות ורוצה רק להתקרב לקדוש ברוך הוא, וחוץ מתורה

1:01:53 דובר 1 ומצוות שום דבר לא מעניין אותו. ויש פה עוד אחד...

1:01:57 דובר 4 שושנה.

1:01:57 דובר 1 שוש... שושנה.

1:02:01 דובר 4 שושנה.

1:02:01 דובר 1 שושנה, כך קוראים לו. בדיוק. פעם קראנו לו עמלק, פעם קראנו לו ש-- זה אני. מי אני? הרגש שלי מושך אותי לדבר ולאכול וליהנות מהעולם, וגם השכל שלי אותו דבר. שני האנשים האלה נמצאים פה בפנים ביחד. איך הם מסתדרים? כל אחד רוצה הפוך מהשני. הם נמצאים באותו שכל ובאותו לב, יש להם רק גוף אחד. איך הם מסתדרים ביחד?

1:02:39 דובר 4 מלחמה.

1:02:39 דובר 1 פרפקט.

1:02:42 דובר 4 נראה לי שבוע הבא שיעור יהיה על התבגרות וצניעות. לא נראה לי.