לקוטי אמרים פרק ז' · תשפ"א

00:01 דובר 1 אנחנו מחזיקים בפרק ז'. פרק ז' הוא הפרק האמצעי השני מתוך שלושה פרקים שמסבירים מי היא, מי היא הנפש הבהמית.

00:13 דובר 2 יש שם...

00:14 דובר 8 מישהו רוצה קפה?

00:29 דובר 1 בכללות הדברים ידועים, אבל ככה, אחד הפרקים הראשונים של התניא. אבל אין בית מדרש בלא חידוש. צריך גם לחזור על הדברים ולומדים עוד פעם. אז ב-ב-בפרק הראשון, הראשון, הפרק הראשון שמדבר על הנפש הבהמית, פרק ו', הפרק הקודם, אז הוא יס-- הנקודה הקל-- הפרק באופן כללי הסביר ש... מה זה סטרא אחרא? סטרא אחרא זה כל דבר שזה לא קדושה. קדושה זה דבר שבטל לקדוש ברוך הוא, שהוא לא מרגיש מעצמו מציאות. כל דבר שהוא כן מרגיש מעצמו, הוא מרגיש את עצמו. עצם זה שה-- הרגשת עצמו. כן, אני. זה ה-ה-הכל דבר שהוא יש לו מציאות משלו, שהוא מרגיש את המציאות של עצמו, זה סטרא אחרא, זה צד אחר. זה כבר לא הצד של הקדוש ברוך הוא. והוא פירט בזה באריכות גדולה, שאותו סטרא אחרא-- אותו כל הקונספט הזה, המערך הזה שנקרא סטרא אחרא, אך זה שהוא לא הצד של הקדושה, אז זה כולל את כל ה, את כל הדברים שבעולם, כל הדברים כולם, כל, כל המציאות של העולם, גם המציאות הגשמית של העולם, גם המוצר-- המציאות הרוחנית של העולם, גם הדברים ה-ה-הטמאים, הדברים האסורים, הדברים המותרים אפילו. כל, כל, כל מציאות העולם היא כולה סטרא אחרא אחת גדולה. לכן מעשי עולם הזה קשים ורעים, כי כל העולם זה סטרא אחרא. ובכלל כל העולם זה גם האדם עצמו. לא רק שכל העולם החיצוני הוא סטרא אחרא, גם האדם עצמו סטרא אחרא. מה פירוש האדם עצמו? הנפש הבהמית שבו. אז זה הוא אמר כבר בפרק א', שהנפש הבהמית היא האדם. זה מה שהאדם מרגיש. הרי כל אחד מאיתנו אומר לפחות מאה פעמים ביום אני. כן, אולי יש כאלה שאומרים רק חמישים. אגב, לא יודע אם

02:32 דובר 1 יש סי-סיפורי חסידים מספרים, אני לא הכרתי אותו, על אה ר' זושא, זושא הפרטיזן. זה היה אחד מהחסידים הגדולים של הרבי הקודם, גם, גם של הרבי שלנו. אז הוא לא היה אומר את המילה אני.

02:48 דובר 2 זושא.

02:49 דובר 1 אה?

02:49 דובר 2 זושא.

02:50 דובר 1 זה זושא, כן. אז אה מי שהכיר אותו מספר עליו שזה לא שהוא היה מנסה, משתדל, יודע, היות וזה לא טוב להגיד אני, אז הוא לא יגיד אני. זה לא היה ככה. הוא פשוט לא הרגיש את עצמו. הוא לא הרגיש את המציאות של עצמו. תתארו לעצמכם בן אדם, הוא פשוט לא מרגיש. הוא חושב רק על הרבי, על הקדוש ברוך הוא, על התפקיד. הוא לא אומר אני כי הוא לא חושב אני אף פעם.

03:16 דובר 2 לא, הוא מבטל את עצמו.

03:18 דובר 1 ביטול, כן, ביטול במציאות. זה מציאות של צדיק.

03:21 דובר 2 עד כדי...

03:24 דובר 1 יש, יש, יש מחלוקת. כן, יש מחלוקת באחרונים אם ר' זושא היה צדיק או לא היה צדיק. אה בסדר, אבל באופן כללי התנו-- התנועה הנפשית של צדיק זה אחד שהוא מבטל את עצמו, לא מרגיש את עצמו למציאות.

03:38 דובר 2 אין הרבה כאלה.

03:40 דובר 1 נכון. לכן אמרו חז"ל במדרש: ראיתי בני עלייה והן מועטים. הוא הביא את זה בפרק א' בתניא, שצדיקים יש בודדים שבודדים. אז זה פרק א', הוא הסביר שמה זה מציאות הסטרא אחרא באופן כללי, כל דבר שהוא לא צד הקדושה, וזה כולל גם את הנפש שלנו, את הרגשות שלנו, המחשבות שלנו והכל. אחר כך בסוף הפרק שם הוא התחיל לרדת לפרטים, שבסטרא אחרא עצמו יש שתי דרגות. יש דבר ש-- יש נקרא דרגה שהיא טמאה לגמרי. וממש הוא לגמרי מרגיש את עצמו. מה פירוש טמא? אמרנו שטמא זה הרגשת עצמו. יש אחד שמרגיש את עצמו, אבל הוא יכול גם כן לבטל את עצמו. יש אחד שמרגיש רק את עצמו. הוא לא מרגיש בכלל שום, שום ביטול כלפי הקדוש ברוך הוא. זה נקרא טמא לגמרי, הוא רחוק לגמרי מהקדושה, ויש דרגה ממוצעת. מה זה אותה דרגה של סטרא אחרא שהיא טמאה לגמרי? שהוא קרא לזה ג' קליפות. יודעים מהקבלה שזה נקרא ג', שלוש קליפות הטמאות. מה זה הדרגה הזאת? הוא דיבר שזה כל בעלי החיים הטמאים והאסורים באכילה, הנפשות שלהם והגוף שלהם גם כן, אה כל הדברים שבאים מהצומח שהם אסורים, כן? ערלה, כלאי הכרם, טבל, שביעית, כל הדברים שהם אסורים באכילה. אה כמובן, כל הדברים שהם מחשבה, דיבור ומעשה של האדם, שאדם חושב דבר איסור או עושה דבר איסור, אז כמובן שגם זה יונק מהדרגה התחתונה, מג' הקליפות הטמאות. זה הפרק ה-- פרק ו'. הפרק שלנו, פרק ז', הוא מתחיל להסביר אה את העיקר. מה העיקר? אנחנו בעצם לא באמת רוצים לדבר על הסיפור, אנחנו רוצים לדבר על הנפש הבהמית, להסביר מי, מי היא, מה היא הנפש הבהמית.

05:44 דובר 1 אז הפרק שלנו, פרקים ז' וח', הוא מסביר על הנפש הבהמית עצמה. מה הוא מסביר על הנפש הבהמית עצמה? שהנפש הבהמית היא לא באה מאותן שלוש קליפות טמאות, אלא היא באה מדרגה אחרת, עדיין בקליפות, עדיין בטומאה, אבל דרגה פחות חמורה בטומאה, וזה נקרא קליפת נוגה, ובזה הוא מסביר. הוא מדבר כל הפרק על המשמעות של זה ומה שזה פועל בנפש-- מה שזה פועל באדם. בואו נראה בפנים. פרק ז': "אך נפש", מתחיל אך, כן. לא כמו שדיברנו בסוף הפרק הקודם, שלוש, שלוש קליפות הטמאות, אבל הנפש הבהמית החיונית שבישראל, שהיא אמנם גם כן מצד הקליפה והיא מלובשת בדם האדם כנ"ל, ולא רק היא, אלא גם נפשות בהמות וחיות ועופות ודגים טהורים ומותרים באכילה, לא כמו שדיבר קודם על האסורים, וקיום וחיות כל הדומם וכל הצומח שמותר באכילה, וכן קיום וחיות כל המעשה, דיבור ומחשבה בענייני עולם הזה. איזה מחשבות? איזה דיבורים? כאלה שאין בהם צד איסור ולא שורש ולא ענף משס"ה מצוות לא תעשה. כל החיים הרגילים של, אה שלנו, של כולנו.

07:07 דובר 9 חישובי מתמטיקה.

07:09 דובר 1 מממ?

07:09 דובר 9 חישובי מתמטיקה.

07:10 דובר 1 חישובי מתמטיקה ו... עניין של אכילה, שתייה, אה פרנסה, דיבורים, חברים. הוא לא עושה שום איסור, הוא לא עושה שום עבירה. בן אדם חי בעולם, הוא לא כל רגע עושה עבירה. עבירה זה כשהוא עושה משהו שכתוב בתורה שאסור לעשות. אם אדם סתם חי בעולם, חי, חושב, מדבר, מרגיש, מתלהב, כן? הולך, עושה, אלה דברים שהם לא עבירה. עבירה זה לא. הקדושה זה גם לא, נכון? מה זה?

07:43 דובר 9 ניטרלי, לא זה ולא זה.

07:45 דובר 1 אז זה מה שהוא אומר, שכל הדברים האלה שהוא עושה אותם, שהם לא אסורים אבל הם לא לשם שמיים, אז אם הם לא אסורים והוא לא לשם שמיים, למה הוא כן עושה אותם? הם רצון הגוף וחפצו ותאוותו. זה נוח לו, נעים לו, לכן הוא עושה את זה. אפילו אם מדובר בדברים שהם צורך הגוף וקיומו וחיותו ממש. צורך הגוף יכול להיות התעמלות כדי להיות בריא. כן? יש אדם שהוא רוצה להיות בריא. למה הוא רוצה להיות בריא? הוא רוצה להרגיש טוב. כן, גוי שעושה התעמלות בשביל להיות בריא, הוא לא עושה את זה בשביל, אה, שיהיה לו כוח לעבוד את השם. הוא עושה את זה כי הוא רוצה להרגיש טוב. הוא רוצה לרדת במשקל, כן? אז זה צורך הגוף. ויש דברים שממש חייבים אותם בשביל קיום הגוף ושהגוף יחיה. כמו מה?

08:43 דובר 10 אוכל.

08:43 דובר 1 לאכול. אי אפשר בלי לאכול. אלא מה? שדברים שבאמת צריך לעשות אותם, הוא לא יכול בלעדיהם. אבל כשהוא עושה אותם כוונתו אינה לשם שמיים כדי לעבוד את השם בגופו. הוא עושה את הדברים כי הוא צריך מצד, מצד צורך הגוף, לא בגלל כוונתו, לא לקדוש ברוך הוא. כוונתו לעצמו. לא עדיפי מעשה דיבור ומחשבות אלו מנפש החיונית הבהמית בעצמה. הנפש החיונית הבהמית אמרנו מאיפה, מאיפה היא יונקת את החיים שלה?

09:18 דובר 10 מקליפת נוגה.

09:19 דובר 1 מקליפת נוגה. נכון, לא בקליפות הטמאות, מקליפת נוגה. אז כל הדברים האלה שהם מצד אחד לא אסורים, מצד שני הם גם לא קדושה. מאיפה הם יונקים את החיות שלהם? גם מקליפת נוגה כמו הנפש הבהמית. והכל כאשר לכל נשפע ונמשך ממדרגה השנייה שבקליפות וסטרא אחרא. אגב, סתם... אה, הוא קורא לזה מדרגה שנייה. בדרך כלל כשאנחנו אומרים מדרגה שנייה זה למטה יותר, נכון? כשאדם אומר מדרגה שנייה זה, זה פחות. יש את הטופ ויש את המדרגה השנייה. כן?

10:01 דובר 10 שלב, צריך להגיד שלב כי בשלבים זה... אבל אני יודע גם כאילו בפרק ב' על הנפש השנית בישראל. דיברנו על אחד.

10:10 דובר 1 נפש השנית דיבר על הנפש האלוקית.

10:12 דובר 10 נכון. אז למה פה? כאילו היא יותר.

10:14 דובר 1 או. אז זה, זה ביאור. זאת אומרת, אנחנו דיברנו בתחילת הפרק הקודם שהקליפות, הנפש הבהמית היא כנגד הנפש של הקדושה. זה כמו ימין ושמאל. כל מה שיש בקדושה יש כנגדו בצד של הטומאה, כמו קוף בפני אדם. הזכרנו את המשל הזה של חז"ל. אז, אה, בקדושה הכול הולך מלמעלה למטה. בקליפות זה הולך... כאילו עיקר התוקף בקדושה זה למעלה. עיקר התוקף בקליפה זה למטה. אז עיקר התוקף של הקליפה זה ג' קליפות הטמאות, זה נקרא מדרגה ראשונה בקליפה. והמדרגה השנייה זה קליפת נוגה שהיא פחות חמורה, פחות רעה. אה, והיא קליפה רביעית. כלומר, אם מתחילים מלמטה למעלה לספור, אז היו לנו כבר שלוש טמאות וקליפת נוגה היא הרביעית. היא נקראת קליפת נוגה. ואיזה קליפת נוגה? קליפת נוגה שבעולם הזה. זאת אומרת, זאת אומרת כשאנחנו שומעים קליפת נוגה שבעולם הזה, ממילא מובן שיש גם קליפת נוגה שהיא...

11:39 דובר 10 לא בעולם.

11:40 דובר 1 לא בעולם הזה. כן? מה הפירוש בזה? באמת, בכל עולם יש קליפת נוגה, עולם הבריאה, היצירה, העשייה, אפילו באצילות יש דבר שנקרא קליפת נוגה.

11:51 דובר 10 איך יכול להיות?

11:52 דובר 1 מממ?

11:52 דובר 10 איך יכול להיות באצילות קליפת נוגה? תיאורטית אומרים שאצילות זה הכל טוב.

12:00 דובר 1 נכון. לכן באמת בשונה, זה לא המקום פה לדבר על זה. בשונה משאר העולמות, קליפת נוגה של אצילות היא לא נמצאת באצילות, היא נמצאת בבריאה. אבל, אה, לא, לא פה המקום לבאר ולהסביר את זה. מובא, אה, יש מאמרי חסידות על ראומה, ופילגשו ושמה ראומה. ותלד גם את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה, ופילגשו ושמה ראומה הולידה. כן. אז ראומה כתוב בחסידות, חסידות חב"ד, שזה אותיות ראו מה. מה זה עניין של ביטול? כן, כמו שמשה רבנו אמר מה אנוכי? כן? כן או לא? מה זה מה?

12:46 דובר 11 ביטול.

12:47 דובר 1 משה רבנו אומר ונחנו מה כי תלינו עלינו. מי אני? מה אני? אני לא מציאות. מה זה עניין של ביטול? הוא לא, לא מרגיש מה, הוא כלום, לא? כן? מה זה ראו מה?

12:58 דובר 11 שמבליט את הביטול.

12:59 דובר 1 תראו איזה ביטול יש לי.

13:02 דובר 11 ממ.

13:03 דובר 1 הוא נמצא בביטול. אבל תראו איזה ביטול יש לי. הוא מרגיש את הביטול שלו. איך הרבי פעם דיבר על זה באיזו התוועדות. פעם שמעתי, לא זוכר מזמן, ש... אה, אה, הרבי אומר שזה כמו שאחד ש... הוא בא להגיד קריאת שמע, הוא מתפלל. הוא באמת מתפלל ולומד חסידות. הוא טובל במקווה ובאמת שקוע בתוך העניין. בסוף מגיע לקריאת שמע, קריאת שמע והוא אומר שמע ישראל. הוא באמת שקוע בתוך קריאת שמע, הוא באמת בביטול. אחר כך בסוף שהוא גומר, פשוט היה מסתכל על השעון. כמה זמן לקח? זה לא ש... הוא כן היה בביטול, אבל זה, זה, זה בעבודת השם. מוסבר גם בקבלה. זה ממש לא...

13:48 דובר 11 בביטול אבל במודעות.

13:50 דובר 1 כן, זה, זה, זה, זה עדינות. זה, זה עדין וזה עדינות גדול. זה לא, לא פה המקום להרחיב על זה את הנושא. על כל פנים, בכל, בכל עולם יש קליפת נוגה. מובא שקליפת נוגה שבעולם הבריאה, עולם הבריאה הוא... מה?

14:08 דובר 11 יהיה הרבה יותר נוגה שם.

14:10 דובר 1 היא רובו טוב ומיעוטו רע. קליפת... מה? לא, בעולם הבריאה. קליפת נוגה שבעולם היצירה חציו טוב וחציו רע. זה מהקבלה.

14:23 דובר 11 משהו יורד כאילו.

14:25 דובר 1 קליפת נוגה שבעולם העשייה רובו רע ומיעוטו טוב, אבל זה עוד טוב. כי זה מדברים על עולם העשייה הרוחנית. קליפת נוגה הרוחנית של עולם העשייה הרוחנית. אבל קליפת נוגה של עולם, עולם העשייה הגשמי, העולם הזה, אז זה לא רק רובו רע ומיעוטו טוב, אלא רובו ככולו רע.

14:51 דובר 11 לא נשאר כלום כבר.

14:52 דובר 1 ואומרים שיש בו גם טוב. אז על זה מה שהוא מדבר פה, שהנפש הבהמית שלנו יונקת מאיפה את החיות שלה? מקליפת נוגה של עולם העשייה שבעולם הזה, מקליפת נוגה שבעולם הזה שרובו ככולו רע. זה אנחנו. מה לעשות?

15:20 דובר 11 מאתגר.

15:21 דובר 1 מאתגר? בטח מאתגר. ה-ה-היפה, היפה הוא שעד שלא לומדים תניא אפילו לא יודעים שיש משהו שמאתגר. פשוט לא יודעים שקיים כזה דבר. אדם מרגיש את עצמו ומרגיש... והוא רוצה דברים טו-- הוא רוצה דברים טובים. הוא, הוא יהודי, הוא שומר מצוות. הוא, הוא, הוא, הוא דתי, חרדי, ירא שמיים. הוא ל-ל-לומד, לומד בכולל. לא יודע, עושה דברים טובים וקדושים. והוא וכל ה, כל המחשבות שלו ואיך ש-שהילדים שלו יהיו גדולים בתורה ושה, ושהוא יצליח ל-ל-ללמוד יותר. הוא רוצה רק דברים קדושים. אדם, אדם לא יכול להעלות על דעתו שכל הרצונות שלו זה, זה אני רוצה, אני רוצה. ש-- הוא לא... אתה מדבר איתו חסידות, הוא פשוט לא מבין מה אתה רוצה ממנו. הוא רוצה דברים טובים. אני, אני רוצה רק דברים קדושים. מה אתה רוצה ממני? מה? הוא לא מבין פשוט, הוא לא מבין, לא מבין, אה, לא מבין על מה אתה מדבר איתו בכלל. עד שלא לומדים חסידות, פשוט, זה פשוטו כמשמעו לא מבינים מה האתגר בכלל. זה לא שלא יכולים לעבוד את השם, זה לא יודעים כלום. פשוט כלום. אז זה אומר פה שה"ה-הנפש הבהמית באה מהקליפה הרביעית שנקראת קליפת נוגה, שבעולם הזה נקרא עולם העשייה רובו-- שבעולם הזה", כן? הדיוק.

16:59 דובר 12 נקרא.

17:00 דובר 1 "זה נקרא עולם העשייה ולכן היות וזו קליפת נוגה שבעולם הזה לכן רובו ככולו רע", לא סתם רובו רע, "רק מעט טוב מעורב בתוכה". אז זה הוא כבר אמר. הוא מוסיף בסוגריים מה שהוא אמר כבר בפרק א', שמה פירוש טוב? "שממנה באות מידות טובות שבנפש הבהמית שבישראל כמו שכתוב לעיל". מה, מה היו המידות הטובות שהוא ציין שם?

17:20 דובר 12 רחמנות, גמילות חסדים.

17:22 דובר 1 רחמנות וגמילות חסדים. זוכרות? כן? זוכרות או לא?

17:27 דובר 12 כן.

17:27 דובר 1 שאדם יש לו רחמנות, גמילות-- רחמנות וגמילות חסדים, זה בא מצד הקליפה וסטרא אחרא. למה? מה הבעיה? מדוע רחמנות וגמילות חסדים נקרא קליפה וסטרא אחרא? למה זה שייך לקליפת נוגה?

17:46 דובר 12 כי זה משהו טבעי. כאילו, זה סה-- זה טבע.

17:50 דובר 1 כן, ואז מה?

17:51 דובר 12 זה לא בחירה עצמית.

17:54 דובר 13 זה עושה לו, "אה, ריחמתי על הגוי". לא? אבל זה של, של הגויים.

18:02 דובר 1 צריך להבין, צריך להבין יסוד. יש לנו שלושה צבעים, בסדר?

18:08 דובר 12 אדום.

18:10 דובר 1 כחול, ירוק וצהוב. בסדר?

18:17 דובר 12 צבעי היסוד?

18:18 דובר 1 שלושת, שלושת צבעי היסוד.

18:20 דובר 12 לא, אדום.

18:23 דובר 1 שמה?

18:23 דובר 12 אדום, כחול וצהוב.

18:25 דובר 1 לא, פה בכוונה לקחתי כחול כי זה, זה יש לזה סיבה.

18:28 דובר 12 כן.

18:29 דובר 1 כחול זה הולך על צד-

18:31 דובר 12 אמרת ירוק במקום אדום.

18:33 דובר 1 כן, פרו-

18:34 דובר 12 ירוק זה ערבוב של כחול וצהוב.

18:37 דובר 1 נכון, זה בדיוק מה שהתכוונתי.

18:38 דובר 12 בסדר.

18:40 דובר 1 כחול-

18:42 דובר 12 רק תעביר. רק תעביר ת'ידע.

18:43 דובר 1 כחול זה הולך על צד החסד, צד ימין, מים. צהוב שייך לצד הגבורה. ירוק כתוב בקבלה שזה הקו האמצעי. כמו שאילנה אומרת שזה התכללות של ירוק ו-

18:58 דובר 12 לא, כחול וצהוב.

18:59 דובר 1 של כחול, של כחול וצהוב. קו האמצע. עכשיו ירוק, הצבע הירוק הוא, הוא צבע בפני עצמו. הוא לא רק שאתה לוקח, אם תיקח שני צבעים ותערבב אותם. הירוק לא נוצר כתוצאה-

19:17 דובר 12 הוא חזק בפני עצמו.

19:18 דובר 1 ה-ה-הוא עניין בפני עצמו, עניין שלישי.

19:21 דובר 12 לא חיבור.

19:22 דובר 1 יש בו גם את זה וגם את זה. אבל הוא מצד עצמו, הוא עניין שלו. הוא, הוא דבר אחר. הוא לא זה ולא זה. כן? כל ממוצע, איך, איך בכלל ממוצע יכול לחבר בין שני דברים? ממוצע הרי הוא לא זה ולא זה. איך הוא יכול לחבר אותם? יש לו קצת משהו דומה לזה וקצת משהו דומה לזה, אז הוא יכול לחבר אותם. נכון? מדוע אומרים שהנפש הבהמית או קליפת נוגה היא ממוצע בין הקדושה לבין הקליפות הטמאות? קליפת נוגה היא באמת דבר בפני עצמו, היא ממוצע. היא לא קדושה והיא לא קליפה. נכון שבקליפת נוגה יש בה טוב ויש בה רע. הטוב שבקליפת נוגה זה לא קדושה. הרע שבקליפת נוגה זה לא טומאה. הטוב שבקליפת נוגה דומה לקדושה. הרע שבקליפת נוגה דומה לטומאה. ולכן איך הקליפות יקבלו א-א-א חיות מהקדוש ברוך הוא? דרך קליפת נוגה. החיות האלוקית הקדושה מתחברת עם הטוב שבנוגה ודרך הרע שבנוגה זה מושפע לקליפות, לכן היא נקראת ממוצעת. בסדר? לענייננו, מה זה רחמנות וגמילות חסדים? כאשר אדם מרחם על השני או נותן לשני צדקה או גומל איתו חסד בגלל שהקדוש ברוך הוא אמר, זה קדושה. כאשר הוא מרחם על השני כי אני לא יכול לראות אותו סובל, זה לא קשור לקדוש ברוך הוא בכלל. זה אני לא יכול לראות אותו. מה זה אנושיות? זה אני. זה נובע מהאני. מי זה האני?

21:14 דובר 14 מבעד ל...

21:15 דובר 1 אני זה לא הקדוש ברוך הוא. אני זה, זה הנפש הבהמית. זה הסטרא אחרא. אז נכון שזה דבר טוב, אבל זה טוב שהוא לא קדושה. זה טוב שהוא סטרא אחרא. קדושה זה קשור לקדוש ברוך הוא. זה דבר טוב, זה דבר מצוין. זה לא קשור לקדושה.

21:31 דובר 14 אבל בפרק א' לא אמרנו ש, אמ, ש, שהחסד של אומות העולם הוא רק רע ושל בני ישראל הוא רק טוב או משהו כזה?

21:41 דובר 1 כי...

21:43 דובר 14 אמרנו שזה המידות הטובות של...

21:45 דובר 1 זה המידות הטובות שבנוגה.

21:47 דובר 14 לא יכולים להגיע ל-ל-לתוצאה הזאת.

21:52 דובר 1 אצל יהודי יכול להיות מצוין, היות ויהודי יש בו נשמה אלוקית. זה דיברנו קצת. אז כל דבר שהוא יעשה, גם כשהוא יעשה דבר שהוא בשביל עצמו, יש הנפש האלוקית גם נמצאת שם בפנים. יש פה קצת ביטול אמיתי. אצל גוי אין בכלל ביטול אמיתי.

22:10 דובר 14 אבל מה שציינו שם זה, אמ, אבל נו, ש-ש-שלכולם יש מניע מסוים, אז גם לנו זה מניע מסוים שלנו מכל...

22:20 דובר 1 כן, אבל מה עיקר, מה העיקר ומה הרוב? אצל גוי אין את הנקודה של ביטול אמיתי לעשות באמת לא בשביל עצמו בכלל, רק בשביל הקדוש ברוך הוא. נקודה כזאת לא קיימת אצלו. לא קיים, אין לו, פשוט אין לו, אין לו מאיפה, אין לו נפש אלוקית.

22:40 דובר 14 זה הצד השני.

22:40 דובר 1 אצל יהודי גם כשהוא עושה דבר כי הוא באמת הוא רוצה כי הוא מרחם על השני כמו שדיברנו קודם, כן? הוא רוצה לתת לו, רוצה לעזור לו מצד-- לא בשביל הקדוש ברוך הוא, בשביל עצמו.

22:52 דובר 14 אז זה מה שאנחנו...

22:53 דובר 1 מצד ה, מצד האנושיות שלו כמו שאמרו פה, כן? אז יש פה בפנים אז... זה עניין של אמונה באמת. אני לא יודע אם אפשר להוכיח כזה דבר, כנראה שאי אפשר. עניין של אמונה יותר. אבל בעל התניא אומר שהיות ויש לו נשמה אלוקית, אז בתוך, בתוך ה-ה-הנתינה הזאת שהוא לא מרגיש את הקדושה, יש פה בפנים גם נפש-- הנפש האלוקית משתתפת פה. גם כשהוא לא מרגיש את זה.

23:18 דובר 14 מי?

23:20 דובר 1 בסדר?

23:21 דובר 14 זה אחר.

23:23 דובר 1 ממ? יותר מדויק עכשיו. יש בזה הרבה הסברים, את יודעת. טוב, אז, אז מה סיכמנו? שהנפש הבהמית היא באה מקליפת נוגה. מה זה קליפת נוגה? זה דבר שהוא ממוצע, הוא לא קדושה ולא טומאה, אבל יש בו דברים טובים ודברים לא טובים. והמשותף שהכול לא בשביל הקדוש ברוך הוא אלא בשביל עצמו. והיא, זה ממשיך בשורה שבע עשרה, והיא בחינה ממוצעת. עדיין לא מדברים על נפש הבהמית, מדברים על קליפת נוגה. והיא בחינה ממוצעת בין שלוש קליפות הטמאות לגמרי ובין בחינת מדרגת הקדושה ולכן, לכן אופס, מה המשמעות? מה יוצא מזה? אוקיי, למדנו, הבנו מה זה קליפת נוגה. אה. מה, מה המשמעות תכל'ס? לכן פעמים שהיא נכללת בשלוש קליפות הטמאות, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט רפ"ד בשם הזוהר.

24:25 דובר 14 מה כתוב שם?

24:26 דובר 1 מה?

24:26 דובר 14 מה כתוב שם?

24:27 דובר 1 שיש פעמים שקליפת נוגה יורדת לשלוש קליפות הטמאות ונכללת שם. בהמשך נראה מתי זה קורה. ופעמים שהיא נכללת ועולה בבחינת מדרגת הקדושה. אז קליפת נוגה, היות והיא ממוצעת. אז חוץ מזה שדיברנו, זה לא כתוב בתניא, זה כתוב במקומות אחרים, שהיא זאת שיכולה לחבר את ה-- לתת חיות לקליפות. חיות הקליפות חייבת לעבור דרכה. חוץ מזה, היא עצמה לפעמים יורדת, נכללת בקליפות ונהיית טמאה לגמרי כמותם ולפעמים היא עולה ונהיית קדושה. אנחנו נראה. פה זה רק הכותרת. נראה את זה בפנים. דהיינו מתי? מתי זה נקרא שהיא עולה בקדושה? כשהטוב המעורב בה נתברר מהרע וגובר ועולה ונכלל בקדושה. כגון דוגמאות. כגון דרך משל, האוכל בשרא שמינא דתורא, בשר שור שמן. זה דוגמה מהגמרא. והוא שותה יין מבושם. לא סתם יין, יין כזה ככה...

25:43 דובר 14 ברמה

25:44 דובר 1 כן. ולמה הוא שותה אותו? אז קודם כול רגע, לאט לאט לפני שממשיכים.

25:49 דובר 14 הוא משתכר.

25:51 דובר 1 לא, לא, לא.

25:51 דובר 14 נו.

25:51 דובר 1 הוא שותה. לא, לא, לא, לא. הוא שותה יין מבושם והוא עושה את זה בעדינות. ככה רק בשביל העניין.

26:01 דובר 14 דעתו.

26:02 דובר 1 רגע, שנייה לפני שנמשיך את הש-את שתי המילים הבאות. השור הזה לפני מ-מ-מאיפה? מאיפה השור הזה יונק? מאיפה הוא חי?

26:14 דובר 14 קליפת נוגה.

26:14 דובר 1 קליפת נוגה. אז דיברנו קודם, נכון? בעל חיים מותר באכילה. יין זה צומח מותר באכילה. אז גם היין וגם השור הם מצד עצמם, לפני שאדם נגע בהם, זה קליפת נוגה. הם מקבלים את החיות שלהם מקליפת נוגה. בסדר? מה קורה ברגע שאדם אוכל אותם? אז הוא אומר ככה: אם הוא אוכל אותם להרחיב דעתו לה' ותורתו. עכשיו למה הוא אוכל בשר שמן? הוא רעב. הוא רוצה שיהיה לו כזה נחת רוח כדי שהוא יוכל להתרכז בלימוד, כדי שהוא יוכל להתפלל כמו שצריך. זאת הסיבה שהוא אוכל. הוא לא אוכל כי זה טעים. כן. כדאמר רבא: חמרא וריחא פקחין. שם סיפור על, יש סיפור בגמרא על רבא ששאלו אותו שאלה והוא לא ידע לענות. אחר כך הוא אכל בשר שמן ושתה יין מבושם ופתאום נפל לו התירוץ וההסבר. כן. אז הוא שתה ואכל דברים טעימים של העולם הזה. הוא לא, לא היה אכפת לו הטעם, והוא רצה, זה היה בשביל להרחיב דעתו לה'. וזה עבד. אם האכילה היא כזו, או דוגמה אחרת, בשביל כדי לקיים מצוות עונג שבת ויום טוב, זה כבר יותר עמוק.

27:40 דובר 14 ויותר נכון.

27:41 דובר 1 ממ?

27:42 דובר 14 יותר נכון גם.

27:43 דובר 1 ויותר עמוק. למה יותר עמוק?

27:46 דובר 14 כי הוא עשה מצווה.

27:48 דובר 1 בדיוק. במקרה הראשון הוא אכל בשביל לקיים אחר כך מצווה. פה האכילה עצמה היא מצווה. כן. אז אם אדם אוכל ושותה במטרה כזאת, אפילו אוכל את המ-מ-מעדנים.

28:04 דובר 14 יותר נכון.

28:04 דובר 1 אזי מה קורה? מתברר חיות הבשר והיין שהיה נשפע קודם מקליפת נוגה ועולה לה' כעולה וכקורבן. מה קורה עם הרע? הרי קליפת נוגה מעורבת טוב ורע, נכון? אז מה קורה עם הרע?

28:26 דובר 14 הוא מתבטל.

28:27 דובר 1 אה?

28:27 דובר 14 הוא מתבטל.

28:30 דובר 15 יורד.

28:31 דובר 14 הוא לא יורד. למה שהוא יירד?

28:34 דובר 15 אין, הוא רע, לא יכול.

28:37 דובר 14 הוא לא יכול.

28:37 דובר 1 הוא לא יכול לעלות. אבל אם, אבל אם אין לו ק-- משהו שמקיים אותו, הוא מפסיק להתקיים. הוא נעלם.

28:47 דובר 14 מתמוסס.

28:48 דובר 1 הוא לא קיים יותר.

28:49 דובר 14 לא הולך.

28:50 דובר 1 כשקליפת נוגה עולה לקדושה, מה פירוש? שהחיות, הטוב שבו

28:58 דובר 14 עולה למעלה.

28:59 דובר 1 עולה למעלה, הרע שבו מתבטל. זה נקרא עבודת הבירורים. ברגע שמוציאים את החיות של הקדושה מהרע, הרע מתבטל. הטוב נכלל בקדושה והרע מתבטל. אפשר גם להגיד את זה ב-ב-בפשטות, ב-- כשאדם יש לו רח-- דוגמה שהבאנו קודם, רחמים על העני, כן? אם הוא מרחם על השני בגלל ש-ש-שאני לא יכול לראות אותו וקשה לי לראות אותו, אז זה, זה עניין אחד, אבל ברגע שהוא, אה, מתבונן בזה שהקדוש ברוך הוא ציווה לעזור לעניים ולכן הוא מרחם עליו, אז הרגש הקודם שהיה לו כבר לא קיים יותר. הוא התבטל, פשוט לא קיים. הרגש היה קודם בקליפת נוגה, עכשיו הפך להיות קדושה והרגש שהיה קודם הוא לא הלך לאיזשהו מקום אחר, הוא פשוט לא קיים, הוא התבטל. וכן הוא מביא עוד דוגמה: האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח לבו לה' ולתורתו ועבודתו. הוא מספר, אה, לא לעצלות חס ושלום, כן? אז קודם הוא מביא דוגמאות עם אכילה, וגם בדיבור אותו דבר. אם אדם עוסק בעניינים של עשייה, אכילה או אפילו בדיבור, ענייני העולם הזה, אבל הוא עושה אותם בשביל כבוד הקדוש ברוך הוא, למטרה קדושה, בזה מתברר הטוב שבהם ועולה לקדושה והרע מתבטל. כן, שצריכים להיות בשמחה, כמו שעשה רבא לתלמידיו, שאמר לפניהם מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן. אך מה קורה הפוך? מי שהוא בזוללי בשר וסובאי יין, הוא אוכל את אותו בשר שמן ויין מבושם. אבל למה הוא אוכל את זה? כי הוא זללן. הוא אוכל כי זה טעים. למלאות תאוות גופו ונפשו הבהמית. הנפש שלו אומרת "וואי זה טעים", אז הוא רוצה לאכול כי זה טעים. מה זה תאוות? תאוות זה לא... טעים, אז הוא רוצה.

31:14 דובר 15 כולנו עושים את זה.

31:15 דובר 1 אה?

31:16 דובר 15 כולנו נהנים מאוכל.

31:18 דובר 1 נכון. אז פה מסבירים מה הבעיה.

31:21 דובר 15 זה פשוט.

31:21 דובר 1 אה?

31:21 דובר 15 זה פשוט.

31:21 דובר 1 אז זה מה שהוא אומר, שזה גרוע מאוד, כן. נראה. מייד נראה בפנים.

31:31 דובר 14 תודה.

31:34 דובר 1 הוא אוכל רק כדי למלא את תאוות גופו ונפשו הבהמית, שהוא בחינת יסוד המים מארבע יסודות הרעים. שהתאווה זה בא מיסוד המים, הוא אמר בפרק א'. הנה על ידי זה יורד חיות הבשר והיין שבקרבו ונכלל לפי שעה ברע גמור שבשלוש קליפות הטמאות, וגופו נעשה להם, לקליפות הטמאות, לגמרי לבוש ומרכבה. ומדוע? פשוט מאוד. הוא אכל עכשיו למה? בגלל שלי טעים. נכון? האכילה הזאת, מה היא מבטאת? היא מגדילה, מדגישה את האני. מי זה אני? אני זה הסטרא אחרא. אז קודם זה היה פרווה, כאילו יכל לעלות לפה, לשם. זה היה קליפת נוגה. ברגע שהוא לקח את הדבר המותר וגרר אותו לכיוון של הניתוק מהקדושה, של הרגשת עצמו, הוא ניתק אותו מקליפת נוגה וסחב אותו לתוך הקליפות הטמאות. עכשיו יותר גרוע מזה. היות והוא לא רק סחב את האוכל לתוך הקליפות הטמאות, האוכל הזה שהוא סחב לתוך הקליפות הטמאות. למה? כי הוא אכל בגלל שזה טעים. מה קרה עם האוכל הזה? התעכל אצלו. נכון? עכשיו השרירים שלו ועכשיו הוא חי, זה מהאוכל הזה, זה החיות שלו עכשיו. נכון? והאוכל הזה איפה נמצא? בשלוש קליפות הטמאות. אז עכשיו החיות של הגוף שלו מגיעה משלוש קליפות הטמאות. נו, לך תנסה להתפלל או להבין.

33:32 דובר 3 להשתגע.

33:34 דובר 1 לא.

33:35 דובר 3 מה שאתה אומר, שמאוכל ונהנה זה כאילו. אז תאכלי את זה כי עכשיו הוא אומר שצריך להיות בריא. שיהיה לך כוח לעבוד את השם. אל תאכלי את זה כי בא לי, כי זה טעים. תאכלי. חשוב לאכול. אני אוכלת בשביל זה?

33:46 דובר 1 לא להגיד. לחשוב ולהרגיש.

33:48 דובר 3 רק לחשוב.

33:49 דובר 1 לא צריך להגיד. להגיד לא עוזר.

33:51 דובר 3 משהו אחר.

33:54 דובר 1 אנחנו עוד נראה הרבה, הרבה, הרבה בהמשך. אנחנו רק בתחילת הדרך. יש לנו גם נפש אלוקית. לאט לאט. עכשיו לומדים מה זה הנפש הבהמית. הנפש הבהמית זה אותו אחד שיש בתוכי אומר: זה טעים לי, אני רוצה לאכול.

34:13 דובר 3 רגע, אבל אם נגיד בעצם שהוא בסוג כזה זולל וסובא את כל זה, אבל הוא הולך ומרחם על העני והוא מרחם עליו כי יש מצווה לרחם ולתת צדקה.

34:22 דובר 1 אז תקשיבו, תקשיב.

34:24 דובר 3 לספר.

34:26 דובר 1 הרבי הזקן.

34:28 דובר 3 בקליפות.

34:29 דובר 1 זו שאלה טובה. זו שאלה טובה, ופה בהמשך הפרק הרבי מתייחס לזה כבר בשורות הקרובות. אנחנו נראה את זה. עד מתי? עד אשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' ולתורתו. כאשר אדם חוזר, ישוב הכוונה חוזר בתשובה. כאשר אדם חוזר בתשובה, אותה חיות של המאכל שהוא במו ידיו דחף או משך לתוך הקליפות, חוזרת ויוצאת משם. איך? מדוע? מה הקשר? אני הרי לקחתי, אכלתי, ואז הסברנו קודם את התהליך. החיות שלו נהפכה להיות אני נפרדת וירדה לקליפות. מה הקשר עם עכשיו אני חוזר בתשובה? את האוכל כבר אכלתי. איך זה מוציא משם את החיות? כן, הוא מסביר ככה. כי לפי שבסופו של דבר היה מדובר על בשר היתר ויין כשר, לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודת ה', כשהוא חוזר בתשובה. הם לא קשורים שם, הם לא.

35:42 דובר 3 מבקרים שם.

35:44 דובר 1 כן, כשאדם אוכל, עושה דברים שמותרים שלא לשם שמיים, הוא באמת מוריד אותם לקליפות הטמאות לגמרי, והם רק נמצאים שם, לא מתחברים עם הקליפות. הם יורדים לקליפות, הם נראים כמו קליפות. זה טומאה לגמרי, אבל הם לא מחוברים איתם ולכן כשהוא חוזר בתשובה הם חוזרים יחד איתו. זהו לשון היתר. לכן קוראים לדברים המותרים מותרים. למה מותרים? הם לא קשורים. מה ההבדל בין מותר ואסור? מכירים, נכון, את הבדיחה על ההוא שנכנס לאוטובוס? אה?

36:26 דובר 4 לא.

36:29 דובר 1 אוקיי. אחד שנכנס עם כלב לאוטובוס. לא מכירים?

36:31 דובר 4 לא.

36:32 דובר 1 אה? אחד היה, אחד היה לו...

36:35 דובר 4 לא בגיל שלנו.

36:36 דובר 1 אחד נכנס, רצה לעלות עם כלב לאוטובוס. היום כבר לא שואלים את הנהג. הם מסמנים את ה... איך אומרים את זה? מתקיפים כרטיס, איך זה נקרא?

36:44 דובר 4 מתקפים.

36:45 דובר 1 מתקפים. אז פעם היה, היה צריך לדבר עם הנהג כשאתה נכנס לאוטובוס, אז הוא נכנס עם כלב. אז שאל את הנהג אם מותר לעלות עם הכלב, אז הנהג אומר לו: אסור, מותר, מותר, אסור. אם הכלב אסור אז מותר, אם הכלב מותר אז אסור. זה משחק מילים כזה, אבל אההה, זה מה שהרבי הזקן... כן, להבדיל.

37:10 דובר 4 מגיע לגרוז...

37:11 דובר 1 למה הדברים האסורים נקראים אסורים? אסור וקשור, הם קשורים לקליפות. אי אפשר לנתק אותם משם. דברים מותרים, גם כשהם ירדו לקליפות הם לא קשורים לשם. אפשר להוציא אותם. איך? על ידי תשובה. זהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'. נו, אז מה הבעיה? אז אני אוכל דברים טעימים בגלל שזה טעים לי ואחר כך אני אחזור בתשובה והכול יעלה חזרה. יש פתרון. לא קרה שום דבר. לא כל כך נורא. נכון? אה? למה לא? מה הבעיה?

37:52 דובר 4 בגלל שהרישום.

37:54 דובר 1 מממ?

37:56 דובר 4 זה רק בשוגג.

37:58 דובר 1 לא, עזוב, אני אעשה את זה במזיד. אני במזיד. אני יודע, אני למדתי תניא ואני יודע שכשאני אוכל דבר כי זה טעים לי, אבל אני גם יודע שאחר כך אני יכול. יש אופציה, יש פטנט, אני אחזור בתשובה, אתעמק ואצטער ואתחרט וזה יעלה חזרה לקדושה.

38:18 דובר 4 ורשימו.

38:19 דובר 1 יש פתרון. אומר לא. יש עוד בעיה. למה? חוץ מזה שזה יורד לקליפות, זה לא רק יורד לקליפות. יש עוד משהו. מה ה"עוד משהו"?

38:33 דובר 4 נשאר פצעון בגוף.

38:35 דובר 1 הרושם ממנו נשאר בגוף גם אחרי שהוא חוזר בתשובה והחיות של המאכל חוזרת לקדושה, עולה לקדושה. הרושם של הקליפה, של הטומאה, נשאר דבוק בגוף. אתם יודעים שכשכותבים משהו בעיפרון ואחר כך מוחקים.

38:57 דובר 4 נשאר.

38:58 דובר 1 אה, מחקת, מחקת, אבל זה כבר לא דף חלק.

39:03 דובר 4 זה הכתיבה הגדירה.

39:04 דובר 1 יש, נשאר שם, הרושם נשאר. כן? ועל כן בגלל הרושם הזה, גם אחרי שאדם חוזר בתשובה זה לא מספיק, ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר. אחד העונשים אחרי ה... אחרי מאה ועשרים, לא עלינו, לא על אף אחד, אבל בסוף זה חלק מהעונשים, קורה לפחות עד שמגיע המשיח. אז מיד אחרי המיתה יש עונש שנקרא חיבוט הקבר. אחד העונשים הקשים עוד לפני שזוכים להיכנס לגיהינום. גיהינום זה כבר, כבר שלב שכבר עבר את כל השלבים המקדימים.

39:44 דובר 4 לפני החומר.

39:45 דובר 1 יש, כן, לפני הגיהינום עוד יש חיבוט הקבר וכף הקלע. גיהינום זה כבר ה... השלב הסופי.

39:52 דובר 4 קייטנה. לעומת ה...

39:54 דובר 1 לא יודע אם זה קייטנה, אבל זה, זה כבר...

39:56 דובר 4 לעומת, אה, חיבוט הקבר זה היום.

39:59 דובר 1 ברגע שנכנסים לגיהינום, גג אחד עשר חודשים זה נגמר. זה זמן מוקצב. אין נשמה של יהודי, לא נמצאת שם יותר מאחד עשר חודש. אבל אה...

40:09 דובר 4 די, זה עוד

40:10 דובר 1 גם שלושה ימים זה יותר מדי. אה, גם רגע, זה יותר מדי. זה באמת לא נעים להיות שם. אבל עד שמגיעים לשם, לפני כן צריך לעבור איזשהם תהליכים כדי שאתה, כלי, יוכל להיכנס למכבסה, והשלבים האלה נקראים חיבוט הקבר וכף הקלע. וחיבוט הקבר הזה הוא פשוט לנקות את הגוף כמו שלוקחים מחבט וחובטים את ה... את השטיח. לנער, להוציא ממנו את האבק.

40:35 דובר 4 אבל מה זה נוגע לנשמה?

40:37 דובר 1 מה זה?

40:37 דובר 4 מה זה נוגע לנשמה?

40:38 דובר 1 זה כאילו חיבוט ה... זה, זה, זה...

40:40 דובר 4 חיבוט הקבר הזה. מה זה נוגע לנשמה?

40:44 דובר 1 ברוך השם, אני לא יודע למי זה נוגע. זה נוגע לכל אחד ואחד שאכל דברים בשביל שזה טעים וחזר בתשובה, והחיות שבזה חזרה לקדושה, את הרשימו צריך חיבוט הקבר בשביל לנקות. זה לא יתנקה בלי זה. כמו שהתבאר לקמן...

41:06 דובר 4 רגע, אבל זה לא גם היה לי על השאלה. אני לא שאלתי... אוקיי, תכתוב בתשובה. בו זמנית עושה גם את זה וגם את זה.

41:13 דובר 1 רגע.

41:14 דובר 4 רגע, עוד לא הגענו למקום.

41:16 דובר 1 סבלנות. היה לי פעם חבר ערבי היה אומר...

44:15 דובר 5 הוא לא יכול לסבול את עצמו, לא יכול שום דבר, ומתעורר בתשוקה עצומה, בוערת, להתקרב לקדוש ברוך הוא. הוא מוכן לעשות הכל, הכל רק... הכל. מה גרם לו לתשוקה הזאתי? העבירות. אם הוא לא היה עושה את הזדונות, את העבירות, הוא לא היה מתעורר בכזאת תשוקה. נכון? יש שני אנשים שרצים. אחד רץ כי מבטיחים לו דבר נפלא, הכי נפלא שבעולם. מה ש... לא יודע לתאר ולדמיין. השני רץ בגלל שהוא פוחד מאיזו סכנה ש... שהולכים להרוג אותו. מי רץ יותר מהר? זה ברור לכולם, בלי שנהיה לא במצב הזה ולא במצב הזה. נכון? טבע האדם שכשמעמידים אותו בסכנה זה מעורר אצלו רגש הרבה יותר עמוק, הרבה יותר פנימי, הרבה יותר חזק מאשר ש... שמושכים אותו בדברים טובים, כך טבע האדם. לכן אמרו חז"ל: במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד שם. צדיק גמור, שהוא עובד את השם באהבה ויראה ונמשך לקדושה, אבל התש... האופי, התוקף של התשוקה לא יכול להיות כמו אצל בעל תשובה. בעל תשובה היה בארץ ציה ועייף. הוא הרגיש את הרע. הוא לא יכול לסבול, הוא בורח משם כמו... כמו האהבה אצלו זה נקרא אהבה רבה, אהבת תשוקה עצומה. בגלל שמה שגרם לו את אותה, אותו קירוב נפלא לאלוקות זה העבירות. לכן זה מה... לכן העבירות, לכן זה מעלה גם את העבירות לקדושה. בסדר? להיות כי עד הנה הייתה נפשו בארץ ציה וצלמות, היא הסטרא אחרא, ורחוקה מאור פני ה' בתכלית. ולזאת, זאת הסיבה שצמאה נפשו ביתר עוז מצמאון נפשות הצדיקים, כמאמרם ז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים וכו'. ועל תשובה מאהבה רבה זו אמרו שזדונות נעשו לו כזכויות. לא כל תשובה שאדם עושה זדונות נעשו לו

46:45 דובר 5 כזכויות. זה רק באמת שהוא באמת מתעורר בכזה, אה, בכזו צורה, כזה אופן. הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו. אבל תשובה שלא מאהבה זו, אף שהיא תשובה נכונה וה' יסלח לו, מכל מקום לא נעשו לו כזכויות. תשובה נכונה. הרבי הריי"צ מסביר ש... שלמשל שאדם, אה, אחד מהזמנים ה... או הזמן המיועד לתשובה זה קריאת שמע שעל המיטה. קריאת שמע שעל המיטה זה זמן שבו אדם עושה חשבון נפש. מה עש... מה קרה במשך היום, ועושה, עושה תשובה על כל מה שהיה, כן? אז הרבי הריי"צ אומר: מה פירוש תשובה נכונה? תשובה נכונה פירוש שאדם קורא קריאת שמע ומתכוון למילים. הוא חושב על מה שהוא אומר, הוא חושב מה שהוא אומר, הוא באמת מצטער. זה נקרא תשובה נכונה, וזה מספיק בשביל הקדוש ברוך הוא שיסלח לו. גם אם הוא עשה עבירות הכי חמורות במשך היום, הקדוש ברוך הוא יסלח לו. הפגם הוא לא תיקן, הפגם הוא נשאר פגם, אבל האדם נסלח לו. זה תשובה נכונה. תשובה מאהבה רבה זה שזה נוגע לו באמת בלב. מכל מקום לא נעשו לו כזכויות ואין עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המוות לנצח. יש יוצא מהכלל. יש יוצא מהכלל. איסור שהוא איסור אחד האיסורים החמורים ביותר בתורה, ולמרות זאת הוא עולה גם בסתם תשובה נכונה ולא צריך תשובה מאהבה רבה. הוא לא עולה חד בשום דבר. מה? שהוא לא עולה חד בשום דבר. כן. אז זה איסור ששייך רק ל... רק לגברים, אז נקרא אותו בזריזות. אנחנו נדבר על זה פה באריכות. אך החיות שבטיפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, אף שירדה ונכללה בשלוש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם

48:47 דובר 5 בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המיטה, כנודע מהאריז"ל ומרומז בגמרא: כל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאילו אוחז חרב של שתי פיות וכו', כדי להרוג גופות החיצונים שנעשו לבוש לחיות שבטיפות, ועולה החיות מהם, כידוע ליודעי חן. אז הוא הסביר פה בקיצור ש... אמ, דיברנו קודם מתי ה... מה כל הבעיה של שאדם עושה דבר איסור, שזה קשור בידי החיצונים, נכון? בזרע לבטלה זה לא קשור, הוא לא קשור לשום דבר. בגלל שזה לא קשור לשום דבר, אין שמה בחינת נקבה, אין שמה אישה, לא קשור לשום דבר. אז למרות שזה איסור, איך הוא לא קשור לשום דבר, יכול לעלות. ולכן לא הוזכר עוון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות. זה אסור מהתורה, אבל זה לא כתוב. יש כמה דברים ש... יש כמה מצוות בתורה שהם מצוות מדאורייתא. הקדוש ברוך הוא ציווה אותם למשה בסיני ואף על פי כן הן לא כתובות ב... לא כתובות בתורה. יש עוד דוגמאות. איזה? גם בעניין של עריות. לא, לא כתוב שבתורה שלאדם אסור לבוא על בתו. לא כתוב. אין פסוק כזה. מה, מה לא כתוב? לא כתוב. יש, יש לאדם איסור... יש הרבה דברים. לא כתוב. לא. אה, מה כתוב? כתוב שאסור לאדם לבוא על דודתו ועל... ועל נכדתו. לא יערה. נכון, אבל על הבת שלו לא כתוב שאסור. אין, לא כתוב. יש כמה דברים בתורה שלמרות שזה איסור מפורש מהתורה, זה בתורה שבכתב זה לא כתוב. אחד מהדברים האלה זה עוון זרע לבטלה. למה זה לא כתוב? ממ? למה זה לא כתוב? איזה? כאילו אסור על בתו. הרמב"ם, אני לא יודע אם יש עוד סיבות. מה, הרמב"ם כותב

50:53 דובר 5 שזה קל וחומר חיות, והתורה אמרה על בת ביתו, קל וחומר ביתו לא צריך להגיד כזה דבר, זה מובן מאליו. נכון. אף ש-- טוב. בוא-בוא-בוא נדלג ל-לשורה ארבע עשרה. אנחנו מתחילים להיות כבר קצר בזמן. בוא נדלג לשורה ארבע עשרה. אלא אם כן. זאת אומרת, כאשר מדובר על ביאות אסורות ממש, כן, ששמה זה כבר כן קשור בידי הקליפות, אז שם אפילו תשובה מאהבה רבה, תשובה כמו שהייתה, דיברנו קודם, אפילו היא כבר לא תעזור. זה דרגה שלישית כבר. כן? יש דבר כזה שזה חיות, זה דבר מצד עצמו זה מותר, רק האדם בעצמו הכניס אותו לקליפות. זה תעשה תשובה, גמרנו. בסדר? יש דבר יותר גרוע שזה אדם עובר על איסורים, כן? האיסור נכלל בגופו, לכן תשובה רגילה לא מספיקה. תשובה מאהבה כן ת-, כן תוציא משם את החיות. כן? יש דבר עוד יותר גרוע שזה ביאות אסורות. מדוע ביאות אסורות יותר גרוע משאר כל האיסורים? בגלל שהחיות נקלטה בקליפה טמאה ביותר. נוקבא זה קליפה, זה נקרא קליפה טמאה ביותר, ושם זה עוד-- לכן גם תשובה מאהבה רבה, אותה תשובה נפלאה שדובר עליה קודם, גם היא לא תעזור. כן? אלא אם כן, בשורה ארבע עשרה, יעשה תשובה מאהבה רבה כל כך עד שזדונות נעשו לו כזכויות. ובזה יובן מאמר רז"ל על איזהו מעוות שלא יוכל לתקון. זה שבא על הערווה והוליד ממזר, כי ברגע שכבר נולד ילד, החיות שבטיפות הזרע נקלטה, עכשיו הוא כבר בן אדם. נו, אז מה יעשה תשובה? יעשה תשובה מאהבה רבה. נו, אז מה עכשיו? בשביל זה הוא ימות? כן? כבר לא יעזור כלום. לכן אמרו חז"ל שזה מעוות שלא יוכל לתקון, שאז גם אם יעשה תשובה

53:20 דובר 5 גדולה כל כך, אי אפשר לו להעלות החיות לקדושה מאחר שכבר ירדה לעולם הזה והתלבשה בגוף בשר ודם. למרות זאת, יש סיפור ש... אחד מהחסידים, למרות שמכירים את הסיפור הזה, כל כך נוגע, אי אפשר לא לספר אותו כאן. אה, חסיד של אדמו"ר הזקן. קראו לו רבי יוסף המשפיע. היה יהודי, אחד מגדולי החסידים של אדמו"ר הזקן, שהוא אחרי שהוא עבד כבר היה מבוגר מאוד. אדמו"ר הזקן אמר לו, נדמה לי שהיה אז בן, בן שישים או משהו כזה. אדמו"ר הזקן אמר לו שלטובת נשמתך יותר טוב שתהיה בעל עגלה מאשר תהיה רב. הוא קיבל את שוק חייו, אבל אשתו אמרה, הרבי אמר, הרבי אמר, והוא עזב את הרבנות ועזב את הכל ו-ו-וקנה עגלה וסוס ונהיה בעל עגלה. הוא היה ככה שנה, שנתיים, כמה שנים הוא היה בעל עגלה, פשוט... ואחת הפעמים, זה מסופר באריכות גדולה עם כל הפרטים ופרטי פרטים. סיפור נפלא. אחת הפעמים הוא נקלע לאיזשהו מקום שהגיע שם איזה משרת של פריץ גוי. אותו משרת היה יהודי, ואותו משרת של הגוי הוא... הוא היה צריך לנסוע מוקדם בבוקר לאיזה מקום, ו-והבעל עגלה היחיד באזור היה אותווו רבי יוסף. רבי יוסף לא יצא מוקדם בבוקר לעבודה. איך לא? הוא צריך להתפלל. אז הוא אמר לו: "תשמע, אני לא... אני לא יכול לעמוד בתנאים שלך. תעשה מה שאתה רוצה. אתה רוצה, תישאר. תזמין בעל עגלה אחר. אני, לפני שאני מתפלל, אני לא יוצא לדרך". הוא מאוד התעצבן ופה ושם. בלילה הוא התעורר ושמע את רבי יוסף עושה תיקון חצות. הוא התרגש מאוד, וזה עורר אצלו זיכרונות מאוד חזקים. ו-ויש המשך, המשך ארוך לסיפור, עד שהוא נהיה מרוב ש-שזה כאב

55:31 דובר 5 לו מה שהוא עשה. הוא התחתן עם גויה, נולד לו ילד ממזר, ממזר מגויה, וכל כך כאב לו ה-ה-ה... תפס לאן הוא הגיע, שהוא נהיה חולה. הוא נהיה חולה, ועברו כמה ימים, שכב בחום גבוה. אף אחד לא ידע מה-מה קורה לו. הפריץ הזמין רופאים ואף אחד לא ידע מה קורה, והוא עמד, עמד ל-- נשמתו עמדה לעזוב את העולם. הוא היה עם הזיות, בגשמיות. היה לו כזה צער ממה שהוא עשה. הוא, הוא, הוא, הוא נהיה חולה, חולה, חולה עד מוות בגשמיות. ופתאום רבי יוסף הזה פתאום תפס, שמה פתאום תפס מה-מה-מה מקור המחלה שלו. הוא קלט את הנושא. הוא ביקש רגע להיות איתו בשקט. הוא אמר: זה כבר חולה, עומד עוד, עוד חצי שעה עומד לעזוב את העולם. יאללה, נתנו ליהודי להיכנס. הוא ניגש אליו ולחש לו באוזן שאשתו והבן, אה, נסעו על גשר והעגלה התהפכה ונפלו לנהר וטבעו ומתו. הוא התעורר, תוך חצי שעה, שעה עבר לו הכול, עשה סעודת הודיה גדולה וחזר לחיק היהדות. יש גם המשך. יש היום משפחה בליובאוויטש שיודעים להצביע עליה מהצאצאים של אותו, אותו יהודי.

57:03 דובר 6 מצוין.

57:04 דובר 5 אה?

57:04 דובר 6 רגע, הם באמת מתו או שמוזכר המראות?

57:06 דובר 5 לא, לא. הם באמת מתו.

57:08 דובר 6 אה.

57:08 דובר 5 אז את הסיפור הזה מביאים... הסיפור הזה הרבי-

57:11 דובר 6 עשה סעודת הודיה אם הם מתו.

57:13 דובר 7 שהוא...

57:14 דובר 6 שהיה לו כוח תשובה טוב.

57:15 דובר 5 מה גרם לו לצער?

57:16 דובר 6 שהוא קם מזה.

57:18 דובר 7 הבן שלו גוי, אשתו גויה.

57:19 דובר 5 הוא-- התשובה שלו הייתה כל כך חזקה שהחיות של אותן טיפות זרע שירדו והתלבשו בבן שנהיה, נהיה כבר ילד גדול כבר. פשוט התשובה שלו הוציאה משם את החיות, ולא נשאר לו חיות, הוא מת בגשמיות. למה אדמו"ר הזקן כאן בתניא כותב... זה היה סיפור עם אדמו"ר הזקן. למה אדמו"ר הזקן כותב בתניא שזה אי אפשרי? הנה שלך בעצמך, אתה, אתה בעצמך עשית שזה אי אפשרי, הראית שזה אפשרי. למה הוא כותב שזה לא אפשרי? כי כל מה שמדובר קודם כאן זה שתשובה כל כך גדולה הופכת את הזדונות לזכויות, אז הזדון עצמו נהפך לזכות. פה-

58:07 דובר 6 מבטל.

58:08 דובר 5 הבן, הוא לא נהפך לקדושה, הוא התבטל.

58:13 דובר 6 אם נגיד ככה זה היה ילד-

58:15 דובר 5 ברגע, זה-

58:16 דובר 6 אם זה לא היה...

58:17 דובר 5 זה הסבר של רבי מקצהית[?]. ברגע שמדובר שהתלבש, ה-הקליפה התלבשה בגוף בשר ודם, א-אפילו תשובה כזאת גדולה יכולה להוציא את אותה החיות הרוחנית לקדושה, אבל לא יכולה להפוך את המציאות הגשמית לקדושה. אז פה בפרק ב', בפרק, פרק ב', הפרק השני של, של הסיפור על נפש הבהמית, הרבי, ה-הרבי ה-הסביר בפרק הראשון, הוא הסביר באופן כללי שנפש הבהמית היא חלק מהמערך, מהקונספט של הסטרא אחרא. פה הוא הסביר מה המשמעות של נפש הבהמית שהיא ממוצעת, ומה קורה אם אדם עושה עבירה, אז החיות של אותו דבר שהוא עשה, לא משנה איזו אכילה או שתייה או דיבור או דבר אחר, זה יורד, או איסור קל וחומר, זה יורד לקליפות. והמשמעות היא שגם אם הוא עשה תשובה אז צריך אפילו עד כדי עונשים ש-שאחרי המוות כדי, כדי, אה, לנקות אותו מזה. זה עוד לא סוף ההסבר. מדוע זה לא סוף ההסבר של הנפש הבהמית? כי פה רק דיברו מה הנפש הבהמית פועלת בעולם כשהוא שומע לה כביכול, נגרר אחריה. מה זה פועל בחיות של הדברים בעולם. עוד לא דיברו מה זה פועל על האדם עצמו. זה הפרק הבא.

59:45 דובר 6 זה יהיה בעזרת השם אחרי פסח.