לקוטי אמרים פרק ד' · תשפ"א

00:00 דובר 1 טוב, אנחנו נלמד היום פרק ד', למרות שבטח כולן כבר למדו אותו ויודעות אותו.

00:04 דובר 2 בעל פה.

00:05 דובר 8 תמיד יש משהו.

00:06 דובר 2 יודעים את זה בעל פה, את התוכן לא, עוד לא... עברנו את הבגרות אבל לא באמת. אולי עכשיו זה במקום

00:18 דובר 8 לשם המבחן כבר.

00:19 דובר 1 אנחנו דיברנו ש-- הזכרנו שבפרקים הראשונים של התניא, אז לפני שאדמו"ר הזקן מדבר משהו על עבודת השם, מדבר על-על הנפשות וכוחות הנפש. אז בהתחלה הוא מדבר באופן כללי על המהות של נפש האלוקית, נפש הבהמית, זה שם בפרק א' וב'. פרק א' מסביר על המהות של נפש הבהמית, שהיא מכסה על אלוקות והרגשת הישות של האדם זה בעצם הנפש הבהמית, ה-היסוד שלה. ואחר כך פרק ב' הוא מסביר שהנפש האלוקית היא חלק אלוקא ממעל ממש. אחר כך מתחיל בפרק, אה, ד', ה', ו' להסביר את הכוחות של הנפש האלוקית. אז, אה, שבוע שעבר סיימנו פרק ג', הראשון מבין שלושת הפרקים שמסבירים את הכוחות שלה. זאת אומרת אחרי שהוא הסביר את המהות שלה, מה הם הכוחות שלה. מה הם הכוחות שלה? אז בטח זוכרות כולם שמדובר שמה שיש שמה... לא, לא שכל, יש ש-- שכל ומידות.

01:18 דובר 2 הוא הסביר בעיקר על השכל, נראה לי.

01:20 דובר 1 נו, הוא הסביר שעל ידי השכל מתעוררות המידות. אחר כך בהמשך הוא יגיד שעיקרה הוא שכלי, אבל ממש הוסבר בפרק ג' שלנפש האלוקית יש עשרה כוחות, ועל ידי עשרה כוחות האלה כשיהודי מת-משתמש בעשרה כוחות הוא נדבק בקדוש ברוך הוא. מה פירוש נדבק בקדוש ברוך הוא? חושב על הקדוש ברוך הוא והלב שלו מתעורר באהבה לשם והדעת שלו תקועה באלוקות. אז כל הכוחות שהוא, נו, הוא נדבק על ידי, על ידי הכוחות של הנפש, אז הוא... אז בעצם, אז בעצם כבר הסברנו הכל. אם הפרקים ד', ה', ו' הם פרקים שנועדו להסביר את הכוחות של הנפש, סליחה.

02:06 דובר 8 אם אתם רוצים לענות, לכן אתם יכולים.

02:08 דובר 1 אם הפרקים שנועדו ל-- כבר הסברנו.

02:11 דובר 2 מהם?

02:11 דובר 1 פרק ג', הסברנו כבר. כן? אז מה עוד צריך להסביר בפרקים ד', ה'? בפרק ד' הוא מתחיל: "ועוד יש לכל נפש אלוקית שלושה לבושים". זאת אומרת, מה זה "ועוד"? חוץ מעשרה כוחות שדיברנו עליהם אז יש לה גם שלושה לבושים. עכשיו למה זה נקרא לבושים? ש-שמחשבה, דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה. למה מחשבה, דיבור ומעשה נקראים לבושים? מצד אחד, ברור שכוח הדיבור או כוח המחשבה של האדם, כוח המעשה, הם כוחות של הנפש. זה-זה לא מישהו אחר. כן? כש-כש-- במשל כשאדם לובש לבוש, הלבוש זה לא הוא, הלבוש זה-זה-זה, זה מהצומח והוא בן אדם, כן? הלבוש זה לא הוא, זה נפרד לגמרי. בנמשל זה לא ככה. ברור שהכוחות של הנפש גם הם כוחות של הנפש. כן, הנפש היא זאת שמדברת והיא זו שחושבת והיא זאת ש-ש-ש-שעושה. זה מובן? אז למה זה נקרא לבושים?

03:18 דובר 2 כי זה עדיין, זה לא המהות הטבעית שלה, זה לא היא. זה משהו חיצוני, זה משהו נוסף.

03:25 דובר 1 כי זה כל כך נפר-- מהות כל כך שונה, כל כך נפרדת שזה כמו לבוש, כאילו נפרד. זה הארה מהנפש, אבל זה לא נכון כי יש כאלה שמ-מ-מנסים לומר שאם זה נקרא לבוש זה משהו אחר. לא, זה לא משהו, זה חלק מהנפש, אבל זה הארה מאוד מאוד נחותה, נחותה מהנפש עד כדי כך שזה... במה זה שונה-- במה, במה מתבטא ששלושת הלבושים האלה הם נפרדים מה, מהנפש? בפשטות ש-ש-שייך. אדם מבין משהו. עד היום הוא מבין משהו ועכשיו, אה, מישהו הסביר לו שעד היום הוא חי בטעות. כן, אז זה מאוד קשה לקבל את זה. קשה לו. אפילו שהוא מבין שהשני צודק, אבל קשה לו לשנות את הדעה שלו. למה קשה לו לשנות את זה? כי, כי מה שהוא מבין זה הוא בעצמו. הוא-הוא צריך לשנות משהו בתוכו, לשנות את המהות שלו. לשנות את המהות שלו זה קשה. כן? מה שאין כן, אה, אם הוא, אה, אם הוא צריך, אה, יש מישהו שהוא לא אוהב אותו, אבל הוא מאיזשהו צורך צריך לדבר עליו דברים טובים, אין לו שום רע לדבר עליו דברים טובים, אפילו לחשוב עליו דברים טובים. כן? אדם יכול להחליט ולדבר, לדבר ולעשות ולחשוב הפך ממה שהוא מרגיש, הפך ממה שהוא מבין. למה? כי זה, כי זה כל כך נפרד עד שזה בכלל כאילו לא מהות האדם בכלל. אז מה הוא רוצה להגיד? ש-- ש-- ועוד מלבד הכוחות שהם עיקר הנפש, השכל והמידות, השכל והרגש, אז יש ל-לנפש האלוקית גם שלושה לבושים: מחשבה, דיבור ומעשה. מה צריך אותם? אם זה דבר כל כך נמוך עד שהוא כל כך נפרד ו-ו-בכלל לא חלק מהאדם, שמה אתה מספר לנו

05:29 דובר 1 עליהם בכלל? מה כבר אפשר לעשות איתם? אדם מתבונן, חושב, מתרגש, מתפלל. הוא נדבק בקדוש ברוך הוא. נדבק באלוקות, נכון? אז לשם מה צריך את הלבושים? מה-מה-מה הם שייכים לעבודת השם בכלל? מובנת השאלה? אז זה מה שאדמו"ר הזקן הולך להסביר בשני הפרקים ד' וה'. בסדר? וההפתעה הגדולה זו לא ההפתעה שדיברנו עליה שבוע שעבר.

05:54 דובר 9 זה אחד הקטנים.

05:56 דובר 10 נכון, זה היה נשמע כך?

05:57 דובר 9 מה זה? מה זה באמת, את אמרת משהו?

06:00 דובר 1 היה יום הולדת גם לאילנה, לא רק ליעלה. אילנה לא היה לה נעים אז ש-שאלתי אותה ככה, היא אמרה לי לא, אל תגלי. אז לא גיליתי.

06:10 דובר 10 ואני גיליתי כמה דברים-

06:12 דובר 9 יא!

06:13 דובר 10 ממש היא הייתה.

06:21 דובר 9 לא היה לך סוד.

06:23 דובר 10 חשבתי שאיזו מישהי תהיה כלה וזה- כבר לא היה לכם, אה, כאילו משהו לקרוא לזה.

06:29 דובר 9 אמרתי

06:30 דובר 1 לא, היא

06:30 דובר 9 חשבה שמה-

06:31 דובר 10 גם אני הייתי בחדר עם אבא בדרך.

06:33 דובר 9 לא, אולי הם עומדים לעפולה, הם מגיעים לעפולה.

06:35 דובר 10 לא, גם אני אגיד לך, ב... אמרתי טוב, אולי אפתיע אותם, אולי אני אפתיע אותם וזה, וידע פתאום. כן. איזה קטע זה.

06:43 דובר 9 לא, חיי-- משהו אחר. חשבתי שהיא כבר ממחיטה את ההטבות טיסה, הגרלה.

06:49 דובר 10 וואו, וואו, איזה קטע. המיטה השנייה.

06:51 דובר 1 בוא-בוא נחזור לענייננו. אז ההפתעה הגדולה, זאת אומרת החידוש בכלל אדמו"ר הזקן... מה? אמרתי משהו?

07:00 דובר 9 אמרת הפתעה, זה עורר אותי.

07:01 דובר 1 אוי, סליחה. ה-ה-בכלל, אדמו"ר הזקן, כל תורת החסידות זה חידוש אחד גדול. אבל רואים בכל פרק, בכל מאמר חסידות, אבל בתניא זה כל פרק ואדמו"ר הזקן מחדש, מוסיף פה איזשהו יסוד, איזשהו עניין. ה-ההפתעה הגדולה היא של הפרק הזה, שהלבושי הנפש, למרות שזה בסך הכול לבושים וזה נפרד וזה שום דבר, דווקא על ידי הלבושים מתקשרים עם הקדוש ברוך הוא יותר מאשר עם השכל והרגש. זה התוכן הכללי של הפרק. בואו נראה את זה בפנים. ועוד יש לכל נפש אלוקית שלושה לבושים, שהם מחשבה, דיבור ומעשה של תרי"ג מצוות התורה. איך זה הלבושים האלה? שכשהאדם מקיים במעשה כל מצוות מעשיות, הוא לא מסתפק בחלק מהמצוות, כל המצוות. ובדיבור הוא עוסק בפירוש כל תרי"ג מצוות והלכותיהן. כן, הוא מתעסק ב-בדיבור של לא רק של חלק מהמצוות או רוב המצוות, אלא כל המצוות, כל מה שהוא יכול, כל הדיבור שלו זה רק בזה. ובמחשבה משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד"ס התורה. אתה רואה שאדמו"ר הזקן מדגיש שוב פעם כל, כל, כל. מדוע הוא מדגיש כל כך כל? כי כאשר האדם, כל המחשבה שלו וכל הדיבור שלו וכל המעשה שלו, כולם, אה, שקועים בפרד"ס התורה, בתורה ובמצוות, הרי כללות תרי"ג איברי נפשו מלובשים בתרי"ג מצוות התורה. נכון שבפרק הקודם למדנו שכמה כוחות יש?

08:47 דובר 11 עשר.

08:48 דובר 1 עשר. מה הוא אומר פה? תרי"ג.

08:52 דובר 11 זה איברים, זה לא כוחות.

08:53 דובר 1 כן. אז באופן כללי יש בנפש תרי"ג איב-- אה, אה, עשרה איברים ועשרה כוחות, ובאופן פרטי יותר כבר למדנו כמה פעמים שלנפש יש בה תרי"ג, אה, כוחות פרטיים. ובאופן כללי, כשאדם שקוע כל כולו, מעשה, דיבור, מחשבה, במצוות התורה, אז כל התרי"ג איברים של הנפש, אה, איך אומר, מלובשים ב-בתרי"ג מצוות התורה. למה הכול? פשטות. הרי כל המצוות הן בסופו של דבר מצוות מעשיות. אין מ-- יש מצווה שהיא לא מעשית?

09:39 דובר 11 יש מצוות שלא יכולות להיות בפועל. מצוות שהן בדיבור שנחשבות כמעשי.

09:45 דובר 1 יש מצוות שהן בדיבור ויש מצוות שנקראות חובת הלבבות.

09:48 דובר 11 אמונה ואהבה.

09:49 דובר 1 יש מצווה להאמין, מצווה לאהוב וכן הלאה. כן? אז זה לא מצוות. אבל-

09:54 דובר 11 מצוות התמידיות.

09:55 דובר 1 אבל גם על המצוות האלו, ה... כתוב, מוסבר, מוסבר בחסידות שהשיעור של המצווה יהיה עד, עד ש-- עד שהוא ירגיש בלב, עד שזה יהיה מורגש. כאילו, ב-- כל המצוות בסופו של דבר צריך להיות להן איזשהו ביטוי ב-ב-בחומר הגוף הגשמי. אז ממילא כשאדם מקיים איזושהי מצווה, אז הגוף הגשמי, המעשה, כוח המעשה, משתתף בו. הוא זה שעושה את העבודה. אבל כדי שיהיה מעשה צריך להיות קודם כול הוא צריך לדבר בהלכות אלו וצריך לחשוב על זה, נכון? אז באופן כללי, אם הוא עסוק כל כולו בכל תרי"ג המצוות במחשבה, בדיבור, במעשה, אז כל הנפש שלו ני-ני-נמצאת כל הזמן מלובשת בתוך כל המצוות כולן, כי בכל מצווה יש את הכול. אז זה באופן כללי. אבל בפרטות, באופן פרטי, אז יש מצוות שהן יותר שייכות, ששמה יותר מתלבש ה-ה-הלבוש ה-ה-המחשבה. מצוות כאלה שבהן מתלבש יותר ה-הלבוש של הדיבור וכאלה של המעשה. זאת אומרת, באופן כללי אמרנו שיש לנפש שלושה לבושים, כוחות שנקראים לבושים, מחשבה, דיבור, מעשה. אז יש-- אז הוא מ- אומר בפרטות: בחינות חב"ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושורש נפ-נפשו למעלה. אז השגת התורה, איך אדם משיג, איך הוא מבין? על ידי מחשבה. נכון? אז אם ה-- חב"ד, חב"ד זה ה-- כוחות הנפש שדיברנו בפרק שעבר. אם חוכמה, בינה ודעת שלו עסוקים במחשבה של התורה, כן? אז כוח הנפש מתלבש במעשה של המחשבה, ז-ז-ז-- במעשה המ-- במחשבה, והמחשבה מתלבשת בתורה, ועל ידי זה חב"ד שבנפשו קשורות בתורה. כן? אז ה-- כוח המחשבה הוא הלבוש בעצם שמקשר את חב"ד שבנפשו עם התורה. ואם אדם רוצה שחב"ד שבנפשו ית-יתדבקו בקדוש ברוך הוא בלי מחשבה.

12:24 דובר 11 דיבור ומעשה.

12:26 דובר 1 אין דבר כזה.

12:29 דובר 11 אבל מה כן?

12:32 דובר 1 אם אדם רוצה להתדבק בקדוש ברוך הוא על ידי חב"ד שבנפשו, רוצה לקשר את חוכמה, בינה, דעת שבנפשו בקדוש ברוך הוא. איך הוא יעשה את זה? איך?

12:43 דובר 11 שימוש השכל.

12:44 דובר 1 על ידי שהוא יבין. יבין מה? יחשוב על ענייני התורה. אז יוצא שלמרות שלבוש המחשבה הוא משהו מאוד נמוך ונפרד ואפשר וכולי וכולי, כל מה שדיברנו קודם. בלי לבוש המחשבה, החב"ד שבנפשו לא יכולות להתקשר ב-ב-ב-בקדוש ברוך הוא. בסדר? זה מין כזה כוח מקשר כזה. אה, שהוא משיג בפרד"ס כפי יכולת השגתו ושורש נפשו למעלה. כן, קודם כול שהוא מתאמץ כפי יכולת. אחד יכול פחות, אחד, אחד יכול יותר. אבל כשאדם מתאמץ בכל כוחו אז הוא מנצל את כל כוחו, כל כוח השגתו כדי להלביש את החוכמה, בינה, דעת שבנפשו. אם הוא לא מנצל את כל כוח השגתו אז זה לא יתלבש לגמרי. ודבר שני גם לפי שורש נפשו למעלה.

13:52 דובר 11 הוא לא יכול לדעת?

13:56 דובר 1 הוא לא יכול לדעת. אבל זה יש באיגרת הקודש על, אה, מה שחז"ל אמרו: אין לו חלק באלוקי ישראל. מה פירוש חלק באלוקות? עניין של השגחה פרטית. לא נחזור על זה עכשיו, זה לא מענייננו כאן, אבל זה מוסבר שם באריכות. נקודת העניין בקיצור, מה שנוגע לנו לכאן, שיש אנשים שהם יותר נמשכים לחלק המדרשים שבתורה. מאוד מושך אותו. יש כזה שהוא מאוד נמשך ללמוד נגלה, נגלה. יש כזה ש... יש אנשים שנכנסים לבית כנסת, בית כנסת שלנו, אנ"ש חב"ד עפולה. אתה נכנס לתוך בית כנסת, אתה תראה שבשולחן הזה תמיד יושבים אותם שלושה ארבעה חבר'ה ויש להם חברותא בגמרא. בשבת! לא מעניינים אותו דברים אחרים. שולחן לידו, באותו שולחן בצד יושבים עוד שניים שלושה ארבעה, הם לומדים הלכה. שני שולחנות ליד אתה תראה מישהו שלומד שיחות של הרבי, ובשולחן הזה שמה עוד אחד לידו. הוא לא לומד שיחות, א-את השיחות המוגהות הוא רוצה-- הוא לומד דווקא התוועדויות. זה מה שמושך אותו. למה כל אחד נמשך לחלק אחר בתורה? זה נקרא החלק שיש לאדם ב-ב-באלוקי ישראל. זה מצד שורש הנשמה שלו. כל אדם מצד שורש נשמתו נמשך לעניינים מסוימים בתורה.

15:35 דובר 11 איך שאתה מסביר את התניא, איך זה נקרא?

15:39 דובר 1 אני מסביר פשט.

15:41 דובר 11 את התניא.

15:42 דובר 12 זה פשט עדיין. אני אומר, זה פשט.

15:44 דובר 1 לא, ברור שפשט. אנחנו לא...

15:48 דובר 11 אולי.

15:50 דובר 1 אני גם לא יודע יותר מזה. זה גם לא מעניין אותי יותר מזה. פשט, עבודת השם. מה, מה צריך לעשות עם הדברים? איך, איך לעבוד עם זה? יש, יש ביאורים ב-ב-בעמקות בתניא, לא חסר.

16:05 דובר 12 זה בסדר. כאילו פשט בסדר.

16:07 דובר 1 לא, זה לא שאין. יש ביאורים כאלה, אבל- אז, אז, אז כשאדם מתאמץ בכל כוחו בהשגת התורה, באיפה? בהשגת התורה, במה ששורש נשמתו באמת נמשך לשם, אז באמת כל החכמה, בינה, דעת שלו באמת מקושר ב-בקדוש ברוך הוא על ידי לבוש המחשבה. אה, והמידות. אמרנו שגם את המידות צריך איכשהו לקשר לקדוש ברוך הוא, נכון? לא מספיק את השכל. המידות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן, הן מלובשות בקיום המצוות, במעשה ובדיבור. מה זה הדיבור? שהוא תלמוד תורה שכנגד כולן. מה הפשט? מה ההסבר? איך המידות קשורות למעשה ודיב-- איך ה-ה-המחשבה, הבנה קשורה למחשבה? לא צריך הסבר. כל אחד מבין שאי אפשר להבין בלי, בלי, אי אפשר בלי לחשוב. כן? אבל למה מידות קשורות למעשה ודיבור? כי כשמישהו-- כי רגש, ברגע מ-מתבטא במעשה, רגש אמיתי מתבטא במעשה. ובלי רגש אין מעשה? יש, אבל זה לא אותו דבר. למה? מה הוא שואל? מה הוא רוצה להגיד? שעל ידי הלבוש, הדיבור והמעשה גם המידות יכולות להתקשר בקדוש ברוך הוא. כמו שהש-השכל, עצם השכל, החכמה והבינה לא יכולות להתקשר בקדוש ברוך הוא בלי לבוש המחשבה, ככה המידות, הרגש לא יכול להתקשר בקדוש ברוך הוא בלי לבוש ה-הדיבור. למה? הוא חשב, הוא התבונן, התעורר אהבת השם והוא מקושר. למה הוא צריך את הלבוש של... אתן מבינות מה אני שואל? אהמ. כן? אז הוא באמת מסביר, כי. מה זה כי? כי יש פה שאלה, יש פה משהו לא מובן. מה הקשר בין מידות ל-ל-ל-לדיבור ומעשה? הוא אומר, כי האהבה היא שורש כל רמ"ח מצוות עשה וממנה הן נמשכות ובלעדיה אין להן קיום אמיתי. יש להן קיום. אדם יכול לקיים את המצוות גם בלי אהבה. אבל אם

18:40 דובר 1 קיום המצוות של האדם הוא בלי אהבה, הוא לא אמיתי. מה פירוש לא אמיתי? כי המקיימן באמת... מה פירוש מישהו מקיים את המצוות באמת? מה ה-- מה ההבדל? הוא, הוא עכשיו מקיים מצווה. מה פירוש מקיים אותה באמת או לא קיים אותה באמת?

19:02 דובר 12 רבי, תראה את אלה שיצאו, כאילו, מהחטופים שהניחו תפילין בתוך השבי. אז זה גם כמו שצריך, ככה באמת, ככה.

19:10 דובר 1 כן, כן, אבל האמת ה-ה-ה-

19:11 דובר 12 יש כאלה שעושים את זה כאילו כהרגל.

19:13 דובר 1 משהו מלומד גם, הרגל. היא הדליקה מצ-- הדליקה, הדליקה את הגפרור והדליקה את הנר וקיימה את המצווה. מה פירוש באמת או לא באמת? מצווה בלי כוונה כגוף בלי נשמה. אה? מתקשר לזה של כוונה. כן, אבל למה? מה כל כך חשוב העניין הזה ש-שזה יהיה עם כוונה? למה בלי, אם אין אהבה בתוך, המצווה לא מקוימת מתוך אהבה, מתוך רגש, זה לא, זה לא באמת. למה זה לא באמת? הוא מקיים את המצווה. למה זה לא באמת? מה הבעיה? אז הוא מסביר. אמ, למה, למה, אה, מצוות בלי כוונה, קיום ודיבור ומעשה בלי כוונה זה לא נקרא אמיתי? כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה' וחפץ לדבקה בו באמת. מה נקרא קיום אמיתי של מצווה? קיום אמיתי, אמיתי של מצווה זה קיום מצווה לשמה, לשם הקדוש ברוך הוא, לא לשם איזושהי מטרה אחרת, נכון? לא כמצוות אנשים מלומדה ולא, ולא מתוך הרגל, אלא קיום המצווה בשביל להתקשר לקדוש ברוך הוא. מצווה זה בא מלשון צוותא, ציווי, להתחבר, להתחבר. אז קיום המצווה, צריך-- קיום מצווה נכון, אמיתי, צריך להיות במטרה בשביל להתחבר עם הקדוש ברוך הוא. כן? מתי אדם יקיים את המצווה באמת בשביל שזאת תהיה המטרה שלו? אם הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא ובגלל שהוא אוהב את הקדוש ברוך הוא זה מה שגורם לו לקיים את המצווה, אז המצווה שלו תהיה אמיתית. פשוט. הממ?

21:02 דובר 13 יש הרבה דרכים לאהבה.

21:03 דובר 1 מה? יש הרבה דרכים לעורר את האהבה, ודאי. אנחנו לא מדברים על איך לעורר את האהבה. פה מדברים מדוע... מה הוא שאל? בשביל מה צריך את לבושי הנפש? למה מסבירים על, על הלבושים כחלק? מי זה מעניין? אז הוא מסביר פה בפרק שבלי הלבושים אי אפשר להתקשר לקדוש ברוך הוא. יכול להיות לאדם אהבת השם בלי קשר ל-ל-ל-ל-למצוות. אבל אם אהבת השם שלו לא מלובשת במצוות, עוד לא גמרנו את ההסבר, הוא לא יוכל להתקשר לקדוש ברוך הוא.

21:39 דובר 13 אדם שלא מקיים מצוות לא מתקשר לקדוש ברוך הוא?

21:41 דובר 1 מה?

21:42 דובר 13 אדם שלא מקיים מצוות לא מתקשר לקדוש ברוך הוא?

21:47 דובר 1 לא באופן כזה, ודאי שלא. מה זאת אומרת?

21:49 דובר 13 בסדר, הוא לא מתקשר ב-- גם אני לא מתקשרת ב-

21:53 דובר 1 בואי, בואי נראה את זה. בואי נראה, בואי, בואי נ-נ-נראה את ההסבר בפנים. הוא עוד לא גמר, עוד לא גמרנו את ההסבר. רק אמר כרגע שקיום המצוות באמת, קיום מצוות אמיתי, פירוש הדבר קיום מצווה בשביל להתקשר לקדוש ברוך הוא ובשביל שזה יהיה אמיתי מוכרח להיות שזה יבוא מתוך אהבה. הוא רוצה, הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא, רוצה להתקשר אליו ולכן הוא מקיים את המצוות. למה באמת? למה באמת? לכאורה היה אפשר לשאול שאלה פשוטה. מה אני רוצה? להתקשר לקדוש ברוך הוא. איך מתקשרים אליו? על ידי שאני אוהב אותו, נכון? אוהב אותו ואז הוא מתגלה אצלי ואני מרגיש אותו, נכון? איך? אני אתבונן בגדולת השם כמו שדיברנו בפרק הקודם. תהיה לי בלב אהבה ויראה, והנה אני מקושר. למה צריך? למה צריך מצווה?

22:51 דובר 13 כי הוא אמר שדווקא דרך מצווה מתקשר אליו.

22:54 דובר 1 אבל למה?

22:55 דובר 13 ככה הוא רצה. הוא רצה, הוא אמר אני רוצה. הוראת הפעלה. אם רוצים להתקשר אליי תעשו את זה-

23:01 דובר 1 אז הרבי אומר סיבה פשוטה. כי אי אפשר לדבקה בו באמת, כי אם בקיום רמ"ח פיקודין שהן רמ"ח איברין דמלכא כביכול, כמו שהתבאר במקום אחר. ה-אהבה ויראה שיש לאדם זה דבר מוגבל. כמה אהבה יכול להיות לאדם? כמה לב יש לו? כמה רגש יש לו?

23:26 דובר 13 כל ה... כנפיים, שאהבה ויראה כנפיים? זה לא נכון.

23:29 דובר 1 לא, זה פרק מ"ב.

23:31 דובר 13 זה מאוד מבלבל-

23:33 דובר 1 ל"ז.

23:34 דובר 13 זה שנה וחצי שוין.

23:35 דובר 1 לא מ"ב, ל"ז, ל"ח, ל"ט.

23:39 דובר 13 לא, זה יותר חודש.

23:46 דובר 1 האהבה ויראה של האדם מוגבלות. למה הן מוגבלות? כי אדם הוא מוגבל. ואם דבר מוגבל אי אפשר לתפוס את הקדוש ברוך הוא שהוא אינסוף. זה, זה ההשכלה הכי פשוטה, הכי בסיסית. ממילא איך כן אפשר לתפוס את הקדוש ברוך הוא? על ידי שאדם יקיים את המצוות שהוא נתן ואני אתחבר עם המצוות שלו, אז ככה אני יכול להתחבר איתו. זה הוא נתן את זה. כל עוד הקשר שלי עם הקדוש ברוך הוא מבוסס על הכוחות שלי, זה יכול להיות הכוחות הכי נעלים של הצדיק הכי גדול. זה כלום. זה אין ואפס. עם זה אי אפשר לתפוס את הקדוש ברוך הוא, אי אפשר להידבק ואי אפשר להתחבר אליו. איך אפשר להתחבר אליו? על ידי שאני נדבק במה שהוא נתן. הוא נתן, זה שלו. אני מתחבר למה שהוא נתן, אני מתחבר איתו. אז לכן מה... פה, פה זה המענה על השאלה. מה הוא שאל בהתחלה? מדוע אנחנו מוכרחים לומר שלהתקשר לקדוש ברוך הוא על ידי שהמידות תתקשרו לקדוש ברוך הוא זה בא דווקא רק על ידי מצוות מעשיות או בדיבור? בגלל שאת דברי תורה, דיבור בתורה והמצוות זה הקדוש ברוך הוא נתן. אז כשאני מתקשר בהם אני מתקשר בו. מה שאין כן אם אני, אם אני אתבונן ואעשה את הכל בכוחות שלי, אני אתבונן וזה יעורר באהבה ויראה, אז כל הכבוד לאהבה ויראה, אבל בקדוש ברוך הוא זה לא יכול להידבק. אז לכן צריך להיות קודם כל מה שדובר בפרק הקודם. להתבונן בגדלות השם בממלא כל העולמים וסובב כל העולמים וכל הדרגות שדובר שם, ואז הוא יתעורר באהבה ויראה. תהיה לו אהבה ויראה, הוא ירצה להתקשר בקדוש ברוך הוא. איך

25:44 דובר 1 הוא יתקשר בקדוש ברוך הוא? ישמור מצוות ואז הוא יהיה קשור. כן. אז זה הלוגיקה. והיראה, הוא ממשיך, דיבר עד עכשיו רק על אהבה. ״והיראה היא שורש לשס"ה לא תעשה, כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא״. איך יראה? כמו שהאהבה היא שורש למצוות עשה כי הוא רוצה להידבק בו, היראה היא שורש ללא תעשה כי הוא פוחד לעשות, לעשות היפך רצונו. הוא מבין שהחטא זה דבר חמור ודבר שהוא לא טוב והוא פוחד מהחטא. יש לו קבלת עול. ״או יראה פנימית מזו, שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו, כל תועבת ה' אשר שנא, הם הקליפות וסטרא אחרא, אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו בשס"ה מצוות לא תעשה״. זה כבר סוג שני של יראה. יש שני סוגים של יראה. יש יראה של קבלת עול שהוא פוחד מהחטא. לא מדבר על... ביראה בכלל יש כמה סוגים. למה אדם פוחד לעשות משהו? לא מדבר על הקדוש ברוך הוא, זה בעולם שלנו. יש שלושה סוגים שאדם נמנע בעבורם מלעשות דברים לא רצויים.

27:07 דובר 14 מעונש.

27:07 דובר 1 אז קודם כל יראת העונש. יראת העונש בחסידות זה בכלל לא נקרא יראה. הוא, הוא לא, הוא לא פוחד מהקדוש ברוך הוא. הוא לא פוחד מהקדוש ברוך הוא. הוא פוחד מעצמו. הוא לא רוצה לקבל עונש. זה בכלל לא נקרא יראה. באופן כללי, ביראה יש שני סוגים. יש יראת חטא ויש יראת הרוממות או יראת בושת. מה ההבדל ביניהם? יראת חטא, הוא פוחד מהחטא. הוא מבין שהחטא זה דבר לא טוב והוא לא רוצה לעשות דברים לא טובים. מה זה יראת הרוממות? יראת הרוממות, הוא לא פוחד מהחטא, הוא פוחד מהקדוש ברוך הוא. מה פירוש פוחד מהקדוש ברוך הוא? זה כמו ש... שזה לא נעים לו.

27:58 דובר 14 כבוד.

28:00 דובר 1 יראת כבוד כזאת. כן, בדיוק. הקדוש ברוך הוא לא רוצה את זה. אני, אני אעשה דבר שהוא לא רוצה? בסדר, אבל בשבילי אני לא מבין למה זה כל כך נורא. אבל, א-א-כן, אבא לא רוצה את זה. אני לא אעשה כזה דבר. לא נעים. כן, זה נקרא יראת הרוממות. זה יראה הרבה יותר פנימית. הוא לא עושה כי הוא מפחד, הוא עושה כי הוא... זה נקרא יראת הרוממות. אז עד פה הוא הסביר את התפקיד של שלושת הלבושים, מחשבה, דיבור, מעשה, שעל ידם מתקשרים בקדוש ברוך הוא, באלוקות. מה יצא מההסבר? שבאמת הלבושים זה דבר מאוד נמוך. זה רק הארה מהנפש. זה נפרד, זה בכלל לא מהות האדם וכן הלאה. אבל יש להם תפקיד חשוב. נכון? זה בעצם היה ההסבר.

28:56 דובר 15 תפקיד קריטי יותר.

28:58 דובר 1 תפקיד קריטי, בלעדיהם אי אפשר. כן. איך, איך אמרו חז"ל? אי אפשר לו לעולם בלא בורסי ובלא... לא זוכר מה. בלא סנדלר נדמה לי. אבל אוי לו למי שהוא בורסי. בורסי זה אחד שמעבד עורות. שזה... על הלשון של חז"ל זה בורסי. זה, שזה ריח. הייתם פעם במפעל של עיבוד עורות?

29:22 דובר 15 לא, לא ידענו איך, כי אנחנו... איך מכינים.

29:24 דובר 3 היינו ברפת.

29:26 דובר 1 לא, רפת זה רחוק מזה. רחוק, רחוק. זה, יש לזה ריח כמו שצריך וזה גם נדבק, ונדבק גם בבן אדם.

29:36 דובר 15 ראיתם משהו מצחיק.

29:38 דובר 1 עורות רקובים.

29:41 דובר 15 את לא זוכרת את הימים שחזרנו משם.

29:43 דובר 3 אה?

29:43 דובר 15 את לא זוכרת את הימים שחזרו ממפעל עורות.

29:47 דובר 3 מי?

29:47 דובר 15 שהלכו לראות. לא הלכו לראות איך מכינים פנים?

29:50 דובר 1 אני הייתי פעמיים־שלוש, הלכתי, הלכתי, מעניין אותי, הלכתי לראות.

29:54 דובר 15 אתה יודע איך הוא הלך ל... להיטהר.

29:56 דובר 3 איפה יש פה מפעל כזה? לא בנתניה.

29:59 דובר 1 בנתניה. בנתניה יש יהודי מאוד נחמד שמקבל את כולם. מקבל קבוצות, באים אליו. כן, אפשר לעשות סיור, יש שם, יש מורד ומקום.

30:08 דובר 3 אם אתם מעוניינים.

30:10 דובר 1 זה מאוד מעניין. זה סיור מרתק, סיור מרתק. דודים, מכונות. איך עושים את זה היום, עוד ממש מרתק.

30:18 דובר 15 רק היה לי מכוניות.

30:20 דובר 1 על כל פנים...

30:21 דובר 15 מקליט.

30:21 דובר 1 אז, אז אי אפשר בלי מעבד עורות בעולם. אבל אוי, אוי ואבוי לבן אדם שזה מה שההשגחה הועידה לו. כן. אז לכאורה מה שהבנו עד לפה, לבוש הנפש זה דבר קריטי. זה חשוב. בלי זה אי אפשר. כן, אבל נו, אבל, אבל זה לא זה. פה בחצי השני של הפרק, מפה עכשיו הרבי מתחיל להסביר: אדרבה, לא רק שלבושי הנפש זה דבר קריטי מצד התפקיד, החשיבות שלו, הם דבר נעלה מצד עצמם. ״והנה שלושה לבושים אלו מהתורה ומצוותיה, אף שנקראים לבושים״, רק משהו כזה נפרד מהנפש כביכול, ״לנפש רוח ונשמה, עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן״. לבושי הנפש הם יותר נעלים...

31:25 דובר 3 מהנפש עצמה.

31:26 דובר 1 כן, עכשיו הוא לא אומר שבשורשם הם יותר נעלים, הם יותר נעלים. כל מקום בחז"ל כתוב, אה, זה נכון, הוא נמוך אבל השורש שלו לא. הם יותר נעלים מהנפש. וכמה יותר נעלים? לאין קץ וסוף על מעלת נפש, רוח ואפילו על מעלת הנשמה. שומעת טוב? כוח המעשה, הדיבור והמחשבה יותר נעלים מהנשמה שבנפש של האדם, מהנשמה האלוקית עצמה. כזה דבר צריך להביא הרי, כאילו, על סמך מה אתה אומר את זה? אז הרבי מזוז[?] כן מיד מביא לו כל דבר, כבר הוא לא משאיר-- לא נשאר חייב, כמו שכתוב בזוהר. איפה כתוב בזוהר? דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד.

32:23 דובר 15 מה הקשר?

32:26 דובר 1 פירוש. מה הקשר? פירוש. הרבי מסביר את הזוהר. אורייתא היא הרי חוכמתו ורצונו של הקדוש ברוך הוא באופן פרטי. ה-הבנה של התורה זה חוכמתו וההלכות זה רצונו. מה שהוא רצה, נכון? והקדוש ברוך הוא הרי בכבודו ובעצמו כולא חד. אצל הקדוש ברוך הוא למדנו בפרק ה... הראשון, שם הוא המדע והוא היודע והוא הדעה. אצל הקדוש ברוך הוא אין דבר כזה כבודו ועצמו וחוכמתו. הוא חוכמתו והוא כבודו והוא רצונו והוא, הוא עצמו. אז אם התורה היא חוכמתו וחוכמתו זה הוא, אז התורה, המצוות, ההלכות זה הוא. עצמותו ומהותו ממש. כי הוא היודע והוא המדע וכולי, כמו שהתבאר לעיל בשם הרמב"ם. רגע, רגע, רגע, רגע, סליחה. אנחנו הרי יודעים דלית מחשבה תפיסא ביה כלל. מה פירוש לית מחשבה תפיסא ביה כלל? ששום מחשבה לא יכולה לתפוס בקדוש ברוך הוא, כי אנחנו מוגבלים והוא בלתי מוגבל. לא רק המחשבה שלנו, גם המחשבה של עולמות העליונים לא יכולה לתפוס בו. לית מחשבה, שום מחשבה על-- גם המחשבה של המלאכים וש-שום, אין. כל דבר שנקרא מחשבה לא יכול לתפוס בו. ואני, כשאני לומד תורה, אני חושב שאני מבין, לפחות חלק אני מבין. אז אני כן תופס. אם אני אומר שהתורה זה הוא, איך אני יכול לתפוס את התורה ולהבין? ממ? משהו פה לא מסתדר, נכון? אז הרבי שואל מיד: ואף דהקדוש ברוך הוא הרי נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר, וחז"ל אמרו דלית מחשבה תפיסא ביה כלל, ולא רק בו, אלא כן אותו הדבר גם ברצונו ובחוכמתו גם כן שום מחשבה לא יכולה לתפוס. איפה זה כתוב? כדכתיב, אין חקר. אפילו לתבונתו אין חקר. וכתיב, "החקר אלוה תמצא", וכתיב, "כי לא מחשבותי מחשבותיכם". אפילו המחשבה של הקדוש

34:53 דובר 1 ברוך הוא. אנחנו אומרים אצל האדם המחשבה זה דבר לבוש נפרד, ואפילו המחשבה של הקדוש ברוך הוא, מה שנקרא אצלו מחשבה, אפילו את זה אי אפשר לתפוס. אז איך אתה אומר שזה התורה שאני מסוגל לתפוס אותה?

35:09 דובר 15 אז למה שאני אתפוס אותה?

35:11 דובר 1 אה?

35:11 דובר 15 מהסיבה שאני אתפוס אותה.

35:13 דובר 1 אני תופס, אני מבין מה שאני לומד. מה זאת אומרת? הנה על זה אמרו: במקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענוותנותו. מה פשט בזה? שצמצם הקדוש ברוך הוא רצונו וחוכמתו בתרי"ג מצוות התורה ובהלכותיהן, ובצירופי אותיות תנ"ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל. בדרך כלל כל מקום שאומרים שהקדוש ברוך הוא צמצם, מה כוונה צמצום? סתם אומרים לי, אה, צמצמנו את ה... כמות העובדים במפעל, היה י-ייעול. שמנו שהוא קצת פחות, נכון? צמצום זה פשטות, צמצום זה קצת פחות. כן. אבל פה זה לא הכוונה.

36:08 דובר 15 צמצום כמו של משפך.

36:09 דובר 1 אה?

36:10 דובר 15 צמצום כמו של משפך.

36:10 דובר 1 צמצום כמו של משפך זה קצת פחות. קודם היה-

36:14 דובר 15 זה אותו כ-- אותה כמות, פשוט עוברת משהו יותר צר, משהו-- פשוט ככה.

36:18 דובר 1 כן. אז צמצום כאן זה-זה עוד פעם, זה במשפך זה עובר אח-- לאט לאט אחד אחרי השני. לא הכל בבת אחת. פה צמצום אח-- של-- לשון של הרבי ביידיש, שהוא מ-מ-מועך את עצמו כביכול. הקדוש ברוך הוא מועך את עצמו לתוך התורה והמצוות. בתוך כל הלכה שאדם לומד הלכה, שולחן ערוך כזה של שורה אחת של הלכה. זה מותר, זה אסור, זה צריך. כזה מברכים, לא מברכים, ככה. בתוך כל הלכה, כל הקדוש ברוך הוא, עצמותו ומהותו ממש נמצא פה. כל הלכה. כל דבר, כל פרט שהיהודי מבין במחשבה שלו, בתוך כל פרט ופרט עצמותו ומהותו נמצא פה. זה שאני לא מרגיש את זה, אז אני לא מרגיש את זה. אבל זה מה שהקדוש ברוך הוא עשה. מה פירוש "אנוכי ה' אלוקיך"? אמרו חז"ל: אנוכי, אנא נפשי כתבית יהבית. אני את עצמי, את עצמותי כתבתי ונתתי. הקדוש ברוך הוא נתן את עצמותו איפה? בתוך כל אות ו-- אבל הרבי מפרט. באופן כללי בתרי"ג מצוות התורה. ולא רק זה, גם בהלכות שלהם, בכל ההלכות. ויותר מזה, לא רק בהלכות, בצירופי אותיות, כל אות ואות. ולא רק באלו של-של התורה, גם כל האותיות של התנ"ך, ואפילו בכל הדרשות שלהם שבאגדות ומדרשי חכמינו ז"ל. למה הקדוש ברוך הוא עשה את זה? בכדי שכל נשמה, ולא רק נשמה, אפילו רוח ואפילו נפש. ולא נשמה, רוח, נפש כמו שהם למעלה. רוח-- נשמה ורוח ואפילו נפש כמו שהם בגוף ה-- מלובשים בגוף האדם. תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה, דיבור, מחשבה, ועל ידי זה תתלבש. מי תתלבש? הנפש של האדם בכל עשר בחינותיה בשלושה לבושים אלה, שזה-

38:49 דובר 15 התורה תתלבש?

38:51 דובר 1 לא.

38:52 דובר 15 איך היא תתלבש בעצמה? הנשמה-

38:56 דובר 1 הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו בתוך ההלכות של התורה ובתוך המצוות של התורה, בתוך כל הפרטים. בשביל מה הוא עשה את זה? כדי שנשמת האדם תוכל לתפוס בו ולהתחבר איתו. איך? על ידי שהנשמה מלובשת, מתלבשת בתוך המחשבה או בתוך הדיבור או בתוך המעשה, והמחשבה והדיבור והמעשה מתלבשים בתוך ה-המצווה או ההלכות או הדיבור שלה או ההבנה שלה. וזה הקדוש ברוך הוא בעצמו. ולכן נמשלה התורה למים. יש תורה נמשלה לכל מיני דברים, שלפחות לכל שבעת המינים, לדבש, לחלב, לטל, לא יודע למה עוד. להרבה דברים. אבל בגמרא אחד הדברים שהתורה נ-נמשלה זה למים. למה למים? חז"ל אומרים שם: "מה המים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כך התורה ירדה ממקום כבודה, שהוא רצונו וחוכמתו יתברך, ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל, ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות, עד שהיא התלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה". מה הדגש פה שהתורה נמשלה דווקא למים? לא, לא, למה לא נמשלה למשל לתפוח שנופל מלמעלה למטה?

40:36 דובר 4 כי מים זה מגיע כמה שיותר למטה, כמה שיותר.

40:39 דובר 5 זה תמיד הטבע שלהם, ככה תמיד.

40:42 דובר 1 גם שמן.

40:45 דובר 4 אבל שמן הוא יותר מתפשט.

40:46 דובר 5 הם גם יכולים לחזור לעלות למעלה.

40:49 דובר 4 מים, כאילו את החור הכי קטן, משם ישר יכול לרדת.

40:52 דובר 5 תמיד חותר לכל מקום שיש תזרים, הרי.

40:59 דובר 1 יש, ובכלל יש דבר שהוא נמצא פה למטה. יכול להיות, יכול להיות לזה כמה סיבות. יכול להיות, למה הוא נמצא למטה? כי פה הוא נולד, או... פה הוא נולד. זה המקום שלו. למה האדמה נמצאת למטה? אין לה מקום אחר. פה היא נמצאת. יכול להיות דבר אחר שהוא בעצם שייך ללמעלה, דבר עליון. אלא מה? זרקו אותו מלמעלה למטה. דאגו שהוא יהיה למטה. כן, משהו משך אותו למטה.

41:36 דובר 4 הוא רוצה להגיד.

41:37 דובר 1 כמו תפוח. המקום שלו זה על העץ. אבל באיזשהו שלב זרקו אותו מהעץ ואז הוא נפל למטה. אפשר להביא דוגמה אחרת. יש דבר כזה שלמרות שהוא נמצא... התורה זה דבר כזה, זה משהו שלישי. הוא נמצא למעלה, אבל לאיפה הוא שייך? הוא שייך ללמטה. לאיפה התורה שייכת? לאיפה מים שייכים? מהו המקום של המים? שלמטה. מה הם מחפשים בעננים? אם מישהו העלה אותם למעלה או שהם נמצאים שם למעלה, לא יודע, מאיזושהי סיבה כזו או אחרת, אבל ברגע שהם רק יכולים, יורדים למטה. וכשהם יורדים למטה הם יורדים כמו שהם. זה לא כמו שאור, ככל שהוא מתרחק מהמקור אז הוא נהיה פחות, יותר חלש. המים כמו ש... איך הם? הם לא. הם לא רוצים להיות למעלה, הם רוצים להיות למטה. המים, השאיפה שלהם, למרות שהם גם אותם מים שהם נמצאים למעלה, השאיפה שלהם, התכונה שלהם היא להיות למטה. זה העניין. זה יסוד המים. זה עניינו של יסוד המים. מה זה? למה התורה נמשלה למים? נכון שמקום כבודה זה שם, אבל הרבי לא אומר שמקורה למעלה של התורה. מקום כבודה הוא שם. היא נמצאת בשמיים. זה מקום כבודה. זה לא המקור שלה. התורה היא דבר ששייך ללמטה.

43:19 דובר 4 אבל היא הייתה שם הרבה הרבה זמן.

43:21 דובר 1 נכון, החזיקו אותה שם הרבה זמן.

43:24 דובר 4 נכון.

43:27 דובר 1 תורה קדמה, תורה אלפיים שנה לעולם. היא הייתה שם אלפיים שנה לפני שנברא העולם. החזיקו אותה שם הרבה זמן למעלה. אבל מאז שהיא נבראה היא נבראה לצורך המטה. היא שייכת ללמטה. מה הראיה?

43:45 דובר 4 כל העולם.

43:46 דובר 1 שהמלאכים ביקשו. כשהמלאכים ביקשו את התורה, "תנה הודך על השמים". אין לה מה לחפש שם. זה לא המקום שלה.

43:59 דובר 4 איפה המקום שלנו?

44:01 דובר 1 מממ?

44:02 דובר 4 איפה המקום שלנו?

44:03 דובר 1 שאלה טובה.

44:04 דובר 4 פה. כי פה אנחנו צריכים.

44:07 דובר 1 לכן נמשלה התורה למים. והיא ירדה למטה בסתר המדרגות. בפסוק "בסתר המדרגה", כשיש מדרגות אבן אז הרבה פעמים הן קצת ישנות, יש שם חורים ששם בחורים מתחבאים כל מיני בעלי חיים וצמחים וכל מיני כאלה. אבל ב-ב-בפנימיות הדבר, שבחורים בסתר של המדרגות המים יורדים מלמעלה למטה בלי שיראו אותם. הם מגיעים מלמעלה למטה. נכון, כשהם מגיעים, היא מגיעה למטה, זה סתר. אנחנו לא מרגישים את ה-, את זה שהיא הקדוש ברוך הוא בעצמו, אבל היא, אבל היא מגיעה למטה כמו שהיא. "והתלבשה בדברים גשמיים וענייני העולם הזה, שהן רוב מצוות התורה ככולן והלכותיהן, ובצירופי אותיות גשמיות בדיו על הספר, עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים". למה כל זה? "כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן". הקדוש ברוך הוא ברא, עשה את התורה כדי שיהודי יוכל להתחבר איתו. ומה זה התורה? התורה זה המצוות וההלכות. הקדוש ברוך הוא הכניס את עצמו בתוך התורה והוריד אותה מטה, מטה, מטה עד שכל אחד יוכל לתפוס אותה.

45:27 דובר 4 מתבלעים זה?

45:28 דובר 1 מממ?

45:29 דובר 4 מתבלעים זה?

45:30 דובר 1 לקדוש ברוך הוא?

45:31 דובר 4 לתורה.

45:33 דובר 1 בוודאי.

45:35 דובר 4 יוצאת-

45:35 דובר 1 וכשישראל עוזבים אותה היא לובשת שק. מה ז-- מה קרה? את המדרשים של פורים וזה.

45:40 דובר 4 מה זה לובשת שק?

45:41 דובר 1 השירים של הילדים בגן. אשלח לך את התסכית של ה...

45:49 דובר 4 כן, שאני לא...

45:50 דובר 1 אני כל ה-, כל ה-, כל הפורים שלי אני כל שנה יושב לפני פורים, שומע את זה, את הסיפור של הילדים, סיפור המגילה.

45:59 דובר 4 הילה, איך, איך, איך הכנסת את זה לתוך הסיפור?

46:02 דובר 1 לא, לא, זה אני הכנסתי.

46:04 דובר 4 אה, כן.

46:04 דובר 6 מה?

46:07 דובר 4 וואלה, זה קצת... אני זוכרת שפעם נתתי לאמא שלי משלוח מנות בדיסק וזה.

46:16 דובר 1 "ואפילו בחינת דיבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן. ומאחר שהתורה ומצוותיה מלבישים כל עשר בחינות הנפש וכל תרי"ג אבריה". אנחנו כבר יודעים מה זה עשר כוחות הנפש, נכון? וגם מה זה תרי"ג אבריה. וכשהאדם מתעסק בכל כוחות נפשו, איך הוא דיבר בהתחלת הפרק, זוכרים? זוכרות?

46:47 דובר 4 זוכרות.

46:48 דובר 1 שהוא בכל כוחות נפשו ל-ל-לומד וכל ו-ו-ו-מקיים את כל המצוות שהוא יכול ומדבר בכל הדיבורים שהוא יכול ומבין כל מה שהוא יכול ולפי שורש נפשו.

46:58 דובר 4 הכול הכול.

46:59 דובר 1 הכול הכול.

47:00 דובר 4 כל הכול מכל כל.

47:01 דובר 1 אז כשהוא כל כולו שקוע בתוך המחשבה, דיבור ומעשה של התורה, הרי כולה, כל הנפש שלו צרורה בצרור החיים את ה' ממש. צרור החיים זה ה-

47:13 דובר 4 איזה פרק עוד הזכרת צרור החיים?

47:15 דובר 1 מממ?

47:16 דובר 4 הזכרת עוד פרק מלבד הצרור החיים.

47:18 דובר 1 בואו, באגרת הקודש נתקלנו במושג הזה. שני מקומות בתנ"ך שזה מוזכר. כן, צרור החיים, דיברנו שזה... עכשיו צריך לכל דבר לתת כתובת היום.

47:31 דובר 4 לא, זה...

47:31 דובר 1 צרור החיים זה באופן כללי מדובר על המידות של עולם האצילות. זה... לפעמים מדובר על דברים אחרים. בדרך כלל זה ה-עצם האלוקות. אז כשאדם, מ-- כשהנפש של האדם מתלבשת בתורה היא צרורה בצרור החיים בתוך, בתוך, ב-באור האלוקי. ואור ה' ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה. אז אמר פה שני דברים. קודם כול, כשהוא שוקע, משקיע את עצמו בתוך התורה והמצוות, אז הוא מקי-- הוא צרור בצרור החיים, וכתוצאה מזה אז אור ה' מקיף ומלביש את נפשו. כמו שאומרים שאדם מת-מתכסה בשמיכה אז הוא מתכסה בשמיכה והשמיכה מכסה אותו. כן, זה שני הצדדים. כמו שכתוב, אז הוא מביא על זה גם שני פסוקים: "צורי אחסה בו" — זה הפעולה של האדם שהוא חוסה בה', "וכתיב כצינה רצון תעטרנו". צינה זה מגן, שמגן מקיף את האדם משלושה צדדים, מגן של מלחמה. הם מחזיקים אותו ככה ביד. זה כזה-

48:47 דובר 7 של המכבים.

48:48 דובר 1 כן, בדיוק. "שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורה ומצוותיה. ולכן אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". למה? כי עולם הבא הוא באמת שנהנים, והתענוג שבעולם הבא באמת אין לו שום ערך בעולם הזה. אי אפשר לדמ-לדמיין אותו בשום צורה שהיא. אבל ממה נהנים? ממה התענוג? מזיו השכינה.

49:19 דובר 7 נכון.

49:20 דובר 1 שהוא תענוג ההשגה, ואי אפשר לשום נברא, אפילו מהעליונים, להשיג כי אם איזו הארה מאור השם, ולכן זה נקרא בשם זיו השכינה. איפה נמצא? מה פירוש העולם הבא? העולם הבא כאן הכוונה גן עדן. כן? יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. הכוונה מכל מה שיש בגן עדן. איפה זה נמצא, גן עדן? גן עדן זה נמצא, אמרנו, בעולם היצירה, בעולם העשייה, בעולם הבריאה אולי גן עדן העליון. מה יש בעולם הבריאה, בגן עדן העליון? זיו השכינה. וכשאדם מקיים תורה ומצוות, לומד הלכות, מדבר דברי תורה, במה הוא מוקף עכשיו?

50:07 דובר 7 בהשם עצמו.

50:07 דובר 1 בקדוש ברוך הוא בעצמו, במהותו של... צרור החיים באצילות. זה משהו אחר לגמרי. אבל לקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל, כי אם מה ת-- מהי דרך היחידה לתפוס בקדוש ברוך הוא? לא על ידי מחשבה של האדם עצמו. זה אי אפשר. כי אם כאשר תפיסא, כשהמ-מחשבה של האדם תפיסא ומתלבשת בתורה ומצוותיה, אזי היא תפיסא ומתלבשת בקדוש ברוך הוא ממש. המילה ״בהן״ פה זה כנראה טעות הדפוס. צריך למחוק. הערה של הרבי. דאורייתא וקודשא בריך הוא, התורה שאנחנו מקיימים והקדוש ברוך הוא דבר אחד. אז על ידי תורה, כאילו לימוד התורה וקיום המצוות, יודעים להתקשר בעצם הקדוש ברוך הוא מעלה מעלה בלי ערך לאין קץ. מה שאמרנו קודם, שהלבושים של לבושי הנפש נעלים לאין קץ מהנשמה עצמה. איך זה יכול להיות? בסופו של דבר, הרי אף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים. איך אתה...? איך, איך? איך זה יכול להיות? זה ה-ה-המצווה הזאת שאני מקיים בגשמיות, זה זה זה עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא? אני רואה פה דבר גשמי. אף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים, הרי זה כמחבק את המלך, דרך משל. משל זה משל שאדמו"ר הזקן מביא בכמה מקומות באופנים שונים. מחבק את המלך, מחבק את חבירו. זה כמה, כמה משלים כאלה. מה המשל פה? שאין הפרש במעלת התקרבותו וקירבתו למלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד, בין שהוא לבוש כמה לבושים, מאחר שגוף המלך בתוכם. כשאדם מחבק את המלך אז זה לא מפריע לו שהמלך יהיה לבוש בכמה לבושים. הוא יודע, עצם זה שהוא יודע שהמלך נמצא בתוך הלבוש הוא, הוא לא חושב על זה. טוב, אני מחבק את המלך על ידי... אז לא, זה

52:15 דובר 1 לא נקרא שאני מחבק אותו ממש. אף אחד לא יחשוב כזו מחשבה.

52:19 דובר 7 לא, לא, הוא ימהר.

52:20 דובר 1 אה?

52:20 דובר 7 לא, לא, הוא ימהר.

52:23 דובר 1 כן, אה, זו מחשבה שלא תעבור בדעתו של אף אחד. כן? הוא, הוא... אז ככה, ככה צריך להתייחס לקיום התורה והמצוות, ש-שזה-- נכון, זה על ידי לבוש, אבל... אגב, מה הוא הלבוש?

52:39 דובר 7 המחשבה.

52:42 דובר 1 המחשבה זה, זה, זה לא ה-הדבר הגשמי. ה-הלבוש זה לא הדבר הגשמי. הדבר הגשמי זה הקדוש ברוך הוא בעצמו. הלבוש זה כוחות הנפש שלנו. מחשבה, דיבור, מעשה זה הלבוש. כוח המעשה, כוח המחשבה, כן? וכן גם הפוך. לא רק שאדם מחבק את המלך, אלא גם אם המלך מחבקו בזרועו. זה עוד פעם שתי התנועות מצד האדם ומצד המלך. גם שהיא ה-היד של המלך מלובשת בתוך מלבושיו, כמו שכתוב, כמו שכתוב ״וימינו תחבקני״, שהיא התורה שניתנה מימין, בחינת חסד ומים. אז יש פה שני הדברים. הקדוש ברוך הוא מחבק אותנו. איך? על ידי יד ימין שלו, התורה שהיא יד ימין, ואנחנו מתלבשים בתוכו ואז אנחנו מוקפים באור השם ונדבקים בקדוש ברוך הוא. אז הפרק הזה, פרק ד', הרבי הסביר שבנוסף לכוחות הנפש יש לנפש גם לבושים, ובהתחלה חשבנו בשביל מה בכלל צריך את הלבושים. אחר כך הוא הסביר בתחילת הפרק שהלבושים זה דבר מאוד חשוב, בלי זה אי אפשר להתקשר בקדוש ברוך הוא. אחר כך הוא הסביר עוד עניין בחצי השני של הפרק, שלא רק שהלבושים זה דבר מאוד חשוב שבלי זה אי אפשר, אלא מעלת הלבושים מצד עצמם יותר נעלית מהנשמה עצמה, ולכן רק על ידי ש-- ה-הלבושים אפשר להתחבר עם הקדוש ברוך הוא. אז בעצם גמרנו להסביר את זה, גם את כוחות הנפש וגם את לבושי הנפש. נכון? אז אפשר כבר לעבור לדבר על הנפש הבהמית.

54:26 דובר 7 נו.

54:26 דובר 1 אה? יש עוד פרק באמצע. זוכרת שאמרנו שיש שלושה פרקים?

54:30 דובר 7 הוא אומר את המעלה של לבוש המחשבה דווקא.

54:38 דובר 1 ב-ב-בפרק הזה הוא דיבר על לבושי הנפש. אחד אמרתי. יש שלושה לבושים: מחשבה, דיבור ומעשה. שלושה לבושים. פרק הבא הוא ידבר על הלבוש המיוחד, לבוש התורה, לבוש המחשבה. שזה קובע ברכה לעצמו, כי ה-האופן, האופן, הדרך, הצורה שבה מתקשרים עם הקדוש ברוך הוא על ידי לבוש המחשבה היא הרבה יותר נעלית מאשר באופן כללי על ידי כל הלבושים כמו שהם. בלבוש הת-- ב-בתורה יש עוד עניין מיוחד שאין בשאר הלבושים, אז בשביל זה צריך עוד פרק שלם רק בשביל להבין את העניין המיוחד של לבוש המחשבה.

55:33 דובר 7 אוקיי. אז נמשיך. איך התיששי.