לקוטי אמרים פרק ג' · תשפ"א

00:00 דובר 1 התניא, דיברנו על זה כבר כמה פעמים ואמרתי גם שאני אדגיש את זה שוב ושוב. אה, אה, התניא הוא ספר הדרכה. מה אנחנו צריכים לעשות? איך אני יכול להיות יהודי שלם? ובשביל שאני אוכל להיות יהודי שלם, אז אני צריך לדעת, אה, מ-מאיפה באתי ולאיפה אני הולך. אם לומדים כל, כל אות, כל-- מסתכלים-- הולכים בתוך היער ומתחילים לבחון כל עלה בפני עצמו, אז מאבדים את הדרך. העץ ששייך לפרקים שלנו. אז נעבור רגע לעץ, נראה מאיפה באנו ולאיפה אנחנו הולכים ואחר כך נסתכל על הפרק בפנים. אז ה-הקטע שמצולם פה הוא החלק הראשון של התניא. בתניא יש באופן כללי שישה ענפים. התניא בנוי מ-- מסביר איך להיות יהודי שלם. הוא מחלק את זה לשישה נושאים, כאשר הנושא הראשון הוא מי, מי זה בינוני? זאת אומרת, הדבר הראשון שאדמו"ר הזקן מלמד אותנו, הוא אומר: "רגע, אתה רוצה ללמוד להיות יהודי? קודם כל תדע מה זה יהודי". חייל ש-שלא יודע במי נלחמים ומה הכוחות שלו, איזה כלי נשק יש לו, אז הוא לא יכול לתפקד בתור, בתור חייל. אתה עכשיו הולך להילחם ביצר הרע, אז קודם כל תכיר את עצמך ותדע את המטרות. שנים עשר הפרקים הראשונים אדמו"ר הזקן מקדיש לא ללימוד איך להיות יהודי שלם, אלא להכרת עצמנו. שנדע מי אני, מה הכוחות הפועלים שבי, הכוחות שפועלים בי ולאן אני צריך לשאוף. אז בואו נסתכל רגע בסכמה של הפרקים איך רואים את זה. אז רואים שמהות הבינוני זה פרקים א' עד י"ב. זה החלק הראשון בתניא. מתחת לזה יש שני ענפים משניים. הענף הימני, שזה פרקים א' עד ח', מדבר על הנפש ו-- הנפש ולבושיה. הנפש ולבושיה בעצם זה החלק

02:06 דובר 1 שמגדיר מי אני, מהם הכוחות הפועלים בי. והחלק השני, פרקים ט' עד י"ב, קראתי לו מלחמת הנפשות. זה החלק שמדבר מה היא המטרה. אז יש שני חלק-- זה ה-- פרקים עד י"ב, ההתחלה שלו זה מי אני והחלק השני זה מה היא המטרה. אנחנו עכשיו בחלק הראשון עדיין, אז אנחנו נ-ניקח את הענף הימני, נרד עוד שורה אחת למטה ונראה שגם זה מחולק לשני, אה, ענפים קטנים יותר. ענף אחד, הנפש האלקית וענף אחד הנפש הבהמית. אדמו"ר הזקן עושה את זה מאוד מסודר. בהתחלת התניא, פרקים א' עד ה', הוא מסביר מי זו הנפש האלקית, מאיפה היא באה, מה הם הכוחות שבה, מה הלבושים שלה, איך היא פועלת, ואחר כך בפרקים הבאים, ו' עד ח', הוא יסביר לנו אותו דבר לגבי הנפש הבהמית. זה, זה מאוד ברור. אז אנחנו עכשיו מחזיקים בפרק ג'. אה, פרק ג' הוא המשך של פרק ב'. בפרק ב' שלמדנו בשבוע שעבר הוא דיבר מה היא הנפש האלקית ומה הוא הסביר שם? אז אתם זוכרות שהדגשנו מאוד שה, שה-- שמה, שהמהות של פרק ב' הוא בא ל-לומר לנו שעיקר הכל זה רבי. עיקר הכל זה נשיא הדור, שהכל הכוחות שלנו נמשכים מנשיא הדור. זה מה שפרק ב' אומר. אבל הוא הסביר שמה נמשך, מה היא הנפש האלקית שנמשכת לנו מ-מנשיא הדור. הוא אמר את זה מאוד בקיצור, זה נפש שכלולה מנפש, רוח ונשמה. הוא חוזר על זה כמה פעמים שהנפש של כל אחד מאיתנו כלולה מנפש, רוח ונשמה. מה ההבדל בין נפש, רוח ונשמה? הוא לא, לא דיבר על זה שם. זה מוסבר במקומות אחרים בחסידות, גם פה זה לא יהיה מוסבר. באופן כללי נשמה זה

04:15 דובר 1 הדרגה העליונה יותר בנפש, הדרגה שמתלבשת בעיקר בשכל האדם. רוח זה הדרגה היותר נמוכה בנפש שהיא מתלבשת בעיקר ברגש של האדם. ונפש זה החלק התחתון, המדרגה התחתונה שמתלבשת ב-בכוח המעשה. אני רוצה לומר על זה עוד מילה אחת. טעות העולם, אני שומע את זה הרבה פעמים, שלנפש יש חלקים. יש לה חלק שנקרא נפש וחלק שנקרא נשמה וחלק שנקרא רוח. זה טעות. הנפש אין בה חלקים. הנפש היא נפש אחת עם מהות אחת פשוטה. היא זה לא, זה לא לגו. לא לקחו נשמה, רוח ונפש והדביקו אותם ביחד. לא. הנפש היא מהות אחת כמו שהאדם, הגוף שלי אני אדם אחד. נכון שיש לי ראש ויש לי גוף ויש לי רגל, אבל זה לא חלקים, זה גוף אחד. אז ככה גם הנפש היא נפש אחת. אבל יותר מזה, כמו שהחלקים של הגוף הם לא רק שייכים לגוף אחד, הם גם מקבלים אחד מהשני וכלולים אחד מהשני. מובא בחסידות דוגמה שאדם רוצה, יש לו כאב ראש אז מקיזים לו דם מהרגל. זה סוג של רפואה שהיה פעם. היום עושים את זה עם רפלקסולוגיה. כן, כואב לו בכלל ביד. מה אתה נוגע לו ברגל? לא, זה קשור. וגם הפוך. הראש בשביל לתפקד בעולם הוא צריך את הרגליים ואת הידיים וכן הלאה. הלב הוא מזרים את הדם לכל הגוף. זאת אומרת, נכון שבאופן כללי יש בגוף, אמ, איברים שונים, אבל האיברים הם לא סתם מחוברים ביחד, הם משפיעים אחד על השני ויונקים אחד על-- מהשני. כל האיברים משפיעים לכל האחרים וכל האיברים גם מקבלים מכל האיברים האחרים, ועל דרך זה זה בנשמה. וכך הוא מתחיל את פרק ג': "והנה כל בחינה ומדרגה משלש אלו".

06:35 דובר 1 נפש, רוח ונשמה שדיברנו בפרק הקודם, שיש לכל יהודי, אפילו קל שבקלים, גם נפש, גם רוח וגם נשמה. כל אחת כלולה מעשר בחינות. אולי עוד נזכיר עוד משהו שכן דיברנו בפרק הקודם. אממ, הוא אמר שאצל הצדיקים הגדולים יש נשמה, ואצל האנשים הפשוטים יותר אז מאירה דרגת הרוח, ואצל הפשוטים יותר אז רק את הנפש שלהם מרגישים. אז באופן כללי אצל הצדיקים בעיקר מאירה הנשמה וכן הלאה. אבל באופן פרטי אצל צדיק זה לא שיש לו רק נשמה, יש לו גם נפש וגם רוח. וככה על דרך זה גם אצל, אפילו אצל קל שבקלים. נכון שאצלו לא רואים את הנשמה שלו, רואים רק את הנפש שלו, אבל גם הוא, הנפש שלו כלולה גם מרוח וגם מנשמה. ויש לכל אחד ואחד מישראל את כל השלוש, כי זה באמת דבר אחד. "וכל בחינה ומדרגה משלוש אלו, נפש, רוח, נשמה, כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן". אז יש נפש, רוח, נשמה. הנפש כלולה מעשר כוחות, הרוח כלולה מעשר כוחות וגם הנשמה כלולה מעשר כוחות. למה דווקא עשר? כי הנפש, רוח ונשמה כולם הם כנגד עשר ספירות. יש למעלה עשרה כוחות אלוקיים, וכנגד זה יש בנשמה של כל אחד עשר כוחות. זה הוא אמר בהתחלה. אחר כך הוא הוסיף עוד מילה, שהנפש, רוח ונשמה שלנו לא רק כנגד. שם יש, אז גם פה יש. הרבה יותר מזה, הם השתלשלו מהם. אה, כולכם מכירות בוודאי את הפסוק "בצלם אלוקים עשה את האדם". מה זה צלם? בעברית, לא בתורה.

08:42 דובר 2 בדמות.

08:42 דובר 1 אה?

08:43 דובר 2 בדמות של אלוקים הכוונה.

08:45 דובר 1 ציור, צילום.

08:47 דובר 2 כן.

08:47 דובר 1 ציור. האדם היהודי, הנפש האלוקית מצוירת. יש לה ציור של אלוקים, צורה של אלוקים. מה זאת אומרת? כי הנפש שלנו היא לא רק כנגד הספירות האלוקיות, היא השתלשלה מהספירות האלוקיות. זאת אומרת, עולם האצילות שהוסבר ועוד יוסבר. עולם האצילות זה אלוקות, זה הקדוש ברוך הוא בעצמו. עולמות בריאה, יצירה, עשייה. שמעתם פעם, נכון? אני מדבר באוויר? אה? שכולם שמעו את המושגים? עולמות בריאה, יצירה, עשייה זה נבראים. עולם האצילות זה לא נבראים. אין שום, אין מלאך באצילות. אין שום, אין שם עולמות. אצילות זה אלוקות, זה הקדוש ברוך הוא, זה הכוחות שלו, זה הוא בעצמו. אומר אדמו"ר הזקן שהנשמה שלנו היא לא נבראה, היא השתלשלה מעשר הספירות. מה ההבדל בין השתלשלות לבין בריאה? בריאה זה יש מאין. אין לזה מקור. עכשיו יש, קודם לא היה. זה משהו אחר. משהו נפרד. השתלשלות זה יותר קטן. היה אור של שמש בחוץ, בנו בית, פתחו חלון, נכנס האור רק דרך החלון. אז זה לא אור כמו בחוץ, אבל זה אותו אור. זה כמות פחות, אבל זה אותו אחד. הנשמה של כל יהודי היא חלק אלוקא ממעל ממש. או כמו שחז"ל אמרו, משל לאור השמש שמאיר דרך חלונות הרבה. כל יהודי זה גוף, זה חלון. גוף של כל יהודי זה חלון שדרכו מאיר אור השמש בעולם. נשמה של כל יהודי זה... איך, יש לשון באידיש, א שטיקל אלוקות, זה חתיכת אלוקות. יש, זה, זה מה שיש פה. זה השתלשל, זאת אומרת זה נהיה קטן ומעט ופחות, אבל זה אלוקות ממש. הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו אצל כל אחד מאיתנו. אז הדבר הראשון שלמדנו בפרק, שהמהות של כל יהודי זה אלוקות. עכשיו, כמו שהאלוקות בעצמה

11:19 דובר 1 למעלה יש בה עשרה כוחות שונים, אז ככה גם בנשמה שלנו יש בה עשר כוחות שונים, והעשר כוחות האלו הן נחלקות לשתיים שהן שלוש אמות ושבע כפולות. והוא מסביר מיד מה זה האמות והכפולות בנפש שלנו. חוכמה, בינה ודעת זה האמות, האימהות שמולידות. ושבעת ימי הבניין, חסד, גבורה, תפארת וכולי, זה הכפולות. וכך בנפש האדם נחלקת לשתיים, שכל ומידות. אז החוכמה, בינה, דעת, שזה הכוחות של השכל, זה האימהות, האמות וה... אה, הוא מיד אומר, השכל כולל חוכמה, בינה ודעת והמידות הן אהבת השם ופחדו ויראתו ולפארו וכולי. כל השבע מידות. למה חוכמה, בינה, דעת? למה קוראים להם אמות? איך אמא ש... השכל הוא אמא של מי? אה, יודעים או לא יודעים?

12:31 דובר 4 של המידות.

12:32 דובר 1 מממ?

12:33 דובר 4 של המידות.

12:35 דובר 1 נכון, השכל הוא האמא של המידות. למה? איך השכל מוליד את המידות?

12:40 דובר 4 זה הזוהר גם ש... כאילו המוח שולט על הלב, כאילו גם כמובן...

12:44 דובר 1 שליט זה לא מוליד.

12:46 דובר 4 אבל זה כאילו כשאתה, כשחי עם משהו אז כאילו זה, זה, זה מאוד שולט עלייך...

12:53 דובר 1 זה נכון, אבל ש... אבל זה לא בגלל שהוא שולט על הלב.

12:57 דובר 4 אוקיי, אז זה בלבל אותי. נכון, אבל...

13:00 דובר 1 זה גם נכון שהוא שולט על הלב, אבל, אבל פה הוא מדבר מוליד. הרגש שלנו מתעורר, ככה אנחנו בנויים. אדם יש לו כוח האהבה, איזשהו רגש, הוא מסוגל לאהוב. כשהוא מתבונן בדבר אז הוא יתחיל לאהוב. אם הוא חושב על משהו אחר אז הרגש הזה לא עובד עכשיו. כן? אז מי הוליד את הרגש? אז הלשון היא הוליד. זאת אומרת שהשכל הוא לא רק מגלה את הרגש שכבר קיים, אלא השכל ממש מוליד אותו. קודם לא היה ועכשיו יש. קודם זה היה בכוח ועכשיו זה בפועל. אה, בוא נראה את זה בפנים. "המידות הן אהבת השם ופחדו ויראתו וכולי. חב"ד נקראו אמות ומקור למידות כי המידות הן תולדות חב"ד". אולי אני אכניס עוד משהו סתם מעניין. דיברנו למה השכל נקרא אמות. למה המידות? למה הרגשות נקראים כפולות? אה, מידות, רגשות. למה זה נקרא כפולות? יש איזה רעיון?

14:09 דובר 4 אולי כי הן באות בעוצמה יותר, אה, חזקה?

14:12 דובר 1 אז אחד ההסברים, יש כמה הסברים. ההסבר העיקרי אפשר לומר זה כמו שאת אומרת, שרגש יכול להיות חלש והוא יכול להיות חזק. והיות שנשמת האדם, הדרך שבה הנשמה שלנו מגיעה, משתלשלת מלמעלה לתוך הגוף זה על ידי אותיות. אז מוסבר בחסידות שגם האותיות נחלקות לאותם שניים או שלושה סוגים. כתוב בספר יצירה, עוד מאברהם אבינו, שכתב אברהם אבינו עליו השלום, ש... יש שלוש אותיות שהן אימהות של כל שאר האותיות. אותיות אל"ף, מ"ם, שי"ן, אמ"ש. ויש אותיות שהן העיקר, הגוף של האותיות, זה אותיות בג"ד כפר"ת. אז מה מיוחד באותיות האלה? בג"ד כפר"ת, כי אנחנו היום לא אומרים רי"ש ורי"ש דגושה, אבל בניקוד כן מדגישים את הרי"ש. אותיות בג"ד כפר"ת זה שבע האותיות היחידות שיכולות לבוא עם דגש או בלי דגש. הן האותיות הכפולות, ושאר האותיות נשארו עוד... הרי אמרנו, יש שלוש, זה אמ"ש, זה האותיות שהן מוחין, הן הראש של כל האותיות. יש אותיות בג"ד כפר"ת, שזה השבע אותיות שהן הכפולות. כל אחת יכולה לבוא באופן רפוי ובאופן מודגש, ויש עוד שתים עשרה אותיות שנשארו, שהן ההתפשטות של האותיות. וגם זה יש בנפש האדם וגם בספירות העליונות, אבל זה לא מוסבר בפרק הזה. אז דיברנו שהשכל מוליד את המידות. עכשיו הוא הולך להסביר איך השכל מוליד את המידות, וביאור העניין: כי הנה, השכל שבנפש המשכלת, שהוא משכיל כל דבר, נקרא בשם חכמה, כח מ"ה. וכשמוציא כחו אל הפועל, שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו, נקרא בינה. אז אדמו"ר הזקן אומר את זה פה בקיצור נמרץ מאוד. אנחנו נגיד את זה גם כן. נסביר קצת עוד כמה

16:27 דובר 1 מילים, אבל גם כן בקיצור, כי זה לא העיקר של הפרק. הוא מסביר מהו כוח החכמה וכוח הבינה. הוא עוצר כאן, הוא לא מדבר מהו כוח הדעת. בהמשך נראה מדוע. כשאנחנו באים לנסות להבין משהו, כל דבר, לא משנה מה, כל דבר חדש שאנחנו באים להבין, תהליך ההבנה כולל שלושה שלבים. תמיד, מוכרח. בלי זה אי אפשר להבין. השלב הראשון הוא שאנחנו לא מבינים. זה עוד לפני השלב הראשון. אנחנו לומדים. אז אם זה דבר שהוא קל ורק אומרים לנו, אנחנו מיד מבינים, אז כל שלושת השלבים באים ביחד. אז לא, לא נביא את הדוגמה הזאת, כי שם קשה מאוד לראות את זה. בואו ניקח דוגמה שהמורה בכיתה מסביר דבר עמוק, איזשהו חשבון כזה, ככה משהו שבאמת קשה להבין, ואני שובר את הראש ושובר ושובר ומנסה, מנסה, מנסה, ובאיזשהו שלב נתפס. הבנתי. כן, מוקדם או במאוחר הבנתי. עכשיו אז המורה אומר, או, יפה מאוד, הבנת. בוא תסביר לכולם. לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, אני לא יכול. ואם נהיה כנים עם עצמנו, אז באותו שלב, וגם שאני באמת, אני באמת הבנתי, אבל לא רק שאני לא יכול להסביר את זה לאחרים, גם לעצמי אני לא יכול להסביר את זה. אז מה זאת אומרת הבנתי? אם אני לא יכול להסביר את זה, גם אפילו לעצמי אני לא יכול להסביר את זה. אני מנסה לפתור, אם זה תרגיל, אני לא מצליח. אז מה הבנתי? כן, אני, אני הבנתי את הרעיון. זה השלב של חכמה. חכמה זה כח מ"ה. תפס את הנקודה של העניין, אבל בלי שום פרטים. זה רק הכללות של העניין. הנקודה של העניין. אני רואה אותו מבחוץ. אין

18:29 דובר 1 לי את ההבנה בפרטי פרטים. זה כבר כוח אחר בנפש, כוח לגמרי שונה שהשורש שלו בנפש הוא שונה, הפוך אפילו. הכוח השני הוא כוח הבינה. כוח הבינה, כל עוד החכמה לא תפסה את הנקודה, לבינה אין מה לעשות, אין עם מה, אין לה עם מה לעבוד. אין לה מה, אין לה, אין, אין לה. הבינה, יש לה את הכוח לקחת את הנקודה ולפרק אותה לפרטים. איך זה מתבטא במצב הזה? ואיך אפשר למצוא לו דוגמה במצב הזה? ואיך זה משתלב עם משהו שכבר הבנתי בעבר? ואיך אני יכול על ידי זה להבין עוד איזשהו עניין שלישי? זה כוח הבינה. למצוא את הפרטים שבדבר. כוח הבינה על מה הוא עובד? הוא עובד על נקודה. את הנקודה הוא לא יכול להשיג. זה כוח שונה בנפש. ויש בחסידות אריכות גדולה שהכוח, הבינה והחכמה הם לא רק שונים, הם הפוכים זה מזה. כוח החכמה, עניינו כלפי מעלה וכוח הבינה כלפי מטה. מוח החכמה הוא, הוא, הוא קר ומוח הבינה הוא חם. יש עוד כמה וכמה הבדלים וכמה וכמה הפכים בין חכמה. שני כוחות שונים לגמרי בנפש. כמו שבינה בלי חכמה אין לה מציאות, אין לה מה לעשות, גם חכמה בלי בינה לא שווה שום דבר. ולכן חז"ל אמרו, נראה לי בזוהר הקדוש, שחכמה ובינה זה אב ואם. אבא לא יכול להוליד ילדים בלי אמא, אבל גם אמא לא יכולה להוליד ילדים בלי אבא. זה עובד ביחד ויש בזה עוד אריכות שלמה, אבל, אה, מספיק לענייננו. אז שני הכוחות הראשונים בנפש הם חכמה ובינה, וכשמוציא כוחו אל הפועל הוא משתמש בחכמה ובינה שלו, ועל מה הוא מחו-- על מה הוא

20:42 דובר 1 משתמש? על להבין. "מתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו נקרא בינה, והן הם אב ואם המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו". למה זה מוליד? כי השכל שבנפש המשכלת, כשמתבונן, הוא מעמיק מאוד בגדולת ה'. אדם אחרי שהוא למד, הוא מתחיל להתבונן איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב. אז יש פה שלושה עניינים. אדם שהוא רוצה להוליד אהבת ה' ויראת ה', הוא צריך להתבונן בשלושה-- קודם כל צריך ללמוד. כל עוד אדם לא למד ולא יודע, אז אין לו במה להתבונן. מדברים, מדברים שאחרי שהוא כבר למד ויודע את העניינים, עכשיו הוא מתבונן, הוא פשוט מחזיק את זה בראש וחושב עליהם. אז יש שלושה עניינים כלליים שמעוררים אהבה ויראה. שלושת העניינים הם האור האלוקי הממלא כל עלמין, האור האלוקי הסובב כל עלמין והעניין שכולא קמיה כלא חשיב. מכירים את שלושת המושגים? ממלא זה חיות פנימית, זה שאני חי, וסובב זה מקיף. איך הזכירו קודם, חיה יחידה. כן? בעולם יש את האור האלוקי שמתגלה בעולם על ידי תורה ומצוות, מה שאני לומד ומבין ומרגיש. ויש לפעמים גילוי אלוקי, יש ניסים. זה מחוץ לגדרי הטבע, זה למעלה יותר. אבל יש עוד משהו. יש את העניין שכולא קמיה כלא חשיב. גם האור הסובב וגם האור הממלא זה אור, זה גילוי. זה לא הוא בעצמו. גילוי מהקדוש ברוך הוא, גילוי מעצמותו, אור כזה, אור כזה, או שאפשר להרגיש אותו, או שאי אפשר להרגיש אותו. בסדר, זה רק אור. לעומת עצמותו ומהותו זה אפילו לא כלום. גם האור הסובב כל עלמין לעומת עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא זה, זה, זה כלום. בהמשך התניא הוא

23:02 דובר 1 מביא משל, כמה משלים על זה. אחד המשלים שהוא מביא על זה, כ-כאור השמש בגוף השמש. השמש שוקלת מיליונים, מיליארדים, לא יודע כמה של, אה, טונות, והיא מאירה. האור שיוצא ממנה הוא עצום. אם לא היה איזשהו מגן פה, איזו אטמוספרה שמגינה ועוד, אה, עוד כמה דברים שלא צריך עכשיו להזכיר אותם, לא שיעור פיזיקה פה, אז האור שמגיע מהשמש היה שורף פה את כל החיים ואת כל הצמחים בשנייה אחת. והכדור הארץ הוא אפילו לא פסיק קטן ממה שהוא מקבל מאור השמש, זה אפילו לא, אפילו לא פסיק קטן ממה שהשמש מוציאה בכל רגע ורגע. כמות האנרגיה שהשמש מוציאה ב-ב-בשנייה, בחלקיק שנייה, הוא בלתי נתפס בשכל, בשכל אנושי. ולמרות זאת השמש מאירה ומאירה ומאירה ומאירה, והמשקל, מהמשקל שלה לא יורד שום דבר. כל האור העצום הזה זה רק הארה ממנה, זה לא היא בכלל. והאור הזה של השמש לפני שהוא יצא מהשמש, איפה הוא היה? הוא לא היה. הוא היה כלול במקורו, לא הייתה לו מציאות. והמשל שאדמו"ר הזקן מביא שם בשער היחוד והאמונה בשני מקומות, גם בתניא עצמו הוא מובא, ש... המציאות של העולם שלנו היא כמו האור של השמש לגבי השמש לפני שהוא יצא מהשמש. אין ואפס ממש. זה המ-- המשל של כולא קמיה כלא חשיב. הכל לעומתו, לא רק האור הממלא כל עלמין, גם האור הסובב כל עלמין לעומתו אין ואפס, אין ואפס ממש. אין לו מצי-- לא רק אין לו חשיבות, גם אין לו מציאות. זה בתניא בפרק כ', כ"א, יתעסק עם המשלים האלה באריכות יותר. אז כשאדם מתבונן בשלושת העניינים האלה, שכל-- מה זה ממלא כל עלמין? שכל החיות שהוא רואה בעולם. מה

25:24 דובר 1 זה חיות? אני חי והבעלי חיים חיים ויש צמחים שגדלים, אינסוף ואינסוף של בעלי חיים, והעולם מסתובב והרוח נושמת-- נושבת והשמש מחממת. הכל זה רק אור הממלא כל עלמין. ומעבר לזה יש אור אלוקי שהוא סובב כל עלמין, שאנחנו לא מרגישים בו מרוב שהוא מעל העולמות בכלל. ואפילו האור הש-- הסובב כל עלמין הוא אין ואפס ממש לעומתו יתברך. אדם מתבונן בשלושת העניינים האלה באריכות, אז נופל עליו יראה ופחד. או שהוא מתחיל להשתוקק לאלוקות. אז ההתבוננות בגדולת ה' בשלושת העניינים האלה מעוררת אצל האדם אהבה ויראה, מולידה את הרגש. אז בוא נראה את זה בפנים. כשהוא מתבונן בשלושת העניינים, "נולדה ונתעוררה מדעת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו". מה זה יראת הרוממות? אתם לא, לא זכיתם. אולי אני לא זכיתי. לא יודע איך לקרוא לזה. על כל פנים, אה, כשהיו ניגשים לרבי אז חוץ מאנשים בודדים ש... לא יודע איזה, איזה עור היה להם, עור של פיל. לגשת לרבי זה היה מפחיד. פשוט מפחיד. והרבי הוא אדם נחמד, הוא תמיד מחייך. הוא אף פעם לא כועס על אף אחד, וכל מה שאתה עושה זה הכל בסדר ותמיד מעודד אותך. לגשת לרבי זה היה מפחיד. היה באחת הפעמים ש-- כל פעם ו-ו-וניגשתי לרבי לקבל דולר. לא, לא פעם וגם לא עשר פעמים. גם לא שלושים, אני חושב. הרבה פעמים. וכל פעם זה היה מפחיד. ואני זוכר אחת הפעמים בתשמ"ח, בחודש תמוז, אחרי הסתלקות של הרבנית. זה היה בתוך החדר של-- בתוך הבית של הרבי. שמה התפללו. ואחרי הכל, וביום ראשון אחרי התפילה, אז מיד אחרי התפילה הרבי הסתובב ב-ב-בתוך ה, בתוך הבית שלו והתחילו לעבור, אה, נכנסו מצד אחד ויצאו דרך המטבח

27:53 דובר 1 מאחורה, ואני התפללתי בפנים. אז, אה, נעמדתי קצת בצד כדי לראות איך עוברים, ולא עמדתי יותר משתי דקות ומיד נכנסתי לתור ועברתי. היה כמה פעמים כזה, שבועיים בערך הייתי שם. ו... באחת הפעמים כשהגעתי לרבי, את ה-- את הדולר ויצאתי החוצה, וכשיצאתי החוצה הגעתי אל המטבח, התעלפתי. בפשטות, על הרצפה. הרבי לא עשה שום דבר. הוא, הוא גם לא איים.

28:32 דובר 5 וואו.

28:34 דובר 1 זה יראת הרוממות. יראת הרומ-- הוא-- ז-זה לא פחד. א-אני לא יודע איך לקרוא, זה לא פחד. זה-זה-זה-זה יראה, אבל יראה ש-שאתה מרגיש אותה בלב. יראה אמיתית. והדרישה היא שאתה תתבונן בגדולת השם, בממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב, עד שתיפול עליך יראת הרוממות, עד ש-שאתה, עד שאתה תרגיש את זה בלב. שאתה ת-תתחיל לפחד. להרגיש-- תרגיש יראה בלב, ש-שתרגיש את זה. ואם אדמו"ר הזקן מבקש את זה, זאת אומרת שאנחנו יכולים. אם לא היינו יכולים הוא לא היה מבקש, הוא לא היה מזכיר, הוא לא היה מספר שיש כזה דבר. והראיה שזה אפשרי, אז כל אחד בעצמו יודע יפה מאוד שעניינים שזה חשוב לו והוא מתחיל לחשוב עליהם, אז הלב שלו מתחיל לדפוק. אם זה עניין של שמחה או אם זה עניין של מישהו הכעיס אותי, או אם זה עניין של-של-של-של אה, של אה, של צער, חס ושלום. כל אחד יודע מצוין שכשיש משהו שמטריד לו את המחשבה והוא חושב בזה, אז זה מפעיל לו את הלב מצוין. אין לו שום בעיה עם זה. רק מה הבעיה שלנו? שאנחנו קצת מתעצלים לחשוב בעניינים של אלוקות. אבל אומר אדמו"ר הזקן שזה אותו דבר. כמו שתחשוב בעניינים גשמיים של עולם הזה זה מפעיל לך את הלב, אתה תחשוב באלוקות זה עובד אותו דבר, זה אותו מוח ואותו לב, זה עובד. אין חוכמות. יש אה, בדיחה או איך זה נקרא, דבר צחות שמספרים וחוזרים עליו הרבה פעמים, שיש שלושה דברים שפועלים בהכרח. שמעתם? מכירים? יש שלושה דברים שפועלים על, על האדם בהכרח.

30:43 דובר 5 כסף, משקה וחסידות.

30:46 דובר 1 כסף, משקה וחסידות. אז נחזור למי שלא מכירה או שכולם מכירים. אה?

30:53 דובר 5 צריך לשמוע עוד.

30:55 דובר 1 כסף. אין דבר כזה אדם שיש-- הוא עשיר, יש לו הרבה כסף והוא מתנהג נורמלי. אם יש לו הרבה כסף אז הוא מרגיש מעצמו, הוא, הוא צריך להיות הבעל דבר הזה שקובע מה קורה. איי, אני מכיר כמה וכמה אנשים שהם יש להם הרבה כסף והם לא כאלו, אז תן להם עוד קצת. זה ישתנה. פועל בהכרח. אותו דבר משקה. אדם לוקח כוסית משקה, הוא לא יכול להגיד אני לא רוצה להיות... זה, זה עובד על הראש. מה לעשות, זה פועל, זה לא תלוי בו. לוקח משקה, זה עובד. איי, יש אחד כזה שהולך-- לוקח בקבוק שלם של וודקה ולא קורה שום דבר. תן לו שני בקבוקים, זה יעבוד. וגם חסידות אותו דבר. איי, אני מכיר כזה אחד שהוא פרופסור, למד מלא חסידות והוא בהמה. הוא ילמד עוד קצת, זה יעבוד גם כן. אין דבר כזה שיהודי לומד חסידות וזה לא פועל עליו. זה אחד מהדברים שפועל בהכרח. אם אתה תתבונן, הרגש ייוולד. המוח שליט על הלב, זה הטבע של האדם.

32:11 דובר 5 אבל אם לא מתבוננים ולומדים הרבה?

32:13 דובר 6 נכון.

32:15 דובר 1 אם לומדים הרבה ולא מתבוננים, אז זה יפעל באופן של מקיף, לא באופן פנימי.

32:20 דובר 5 אנחנו רואים הרבה נגיד כאילו שלומדים מאמרים, שיחות של הרבי והם לא מתנהגים... כאילו זה לא, זה לא משפיע עליהם.

32:29 דובר 1 אז, אז אנחנו תכף נגיע לזה. זה ה-נושא של הפרק.

32:33 דובר 5 צריך להראות את ההשפעה.

32:35 דובר 6 בהתנהגות, בדרך ארץ.

32:36 דובר 1 ב-ב-בפרק הזה יש שלושה-

32:40 דובר 6 לכל בן אדם.

32:41 דובר 1 רגע, רגע, עוד לא הגענו לשם. בפרק הזה יש שלושה חלקים. אנחנו כרגע בחלק השני. החלק הראשון הוא הציג את הנפש ושיש בה, אה, אה, עשרה כוחות שמתחלקים לשלושה עניינים. כן? אה, השכל והמידות. אנחנו עוד לא מדברים על שלושה עניינים. ו... בחלק השני הוא מציג איך השכל גורם שיהיו מידות והחלק השלישי הוא עיקר הפרק, תכף נגיע אליו. נולדה ונתעוררה מידת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו יתברך שאין לה סוף ותכלית ופחד ה' בליבו, ושוב יתלהב ליבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא. והיא כלות הנפש, כדכתיב: "נכספה וגם כלתה נפשי" וגומר, וכתיב: "צמאה נפשי לאלוקים" וגומר, וכתיב: "צמאה לך נפשי" וגומר. אז אתם רואים שהוא מ-מ-אומר פה שעל ידי התבוננות בשלושת הדברים: ממלא, סובב וכולא קמיה, אז זה מוליד בלב שלושה דברים: חשיקה, חפיצה ותשוקה. וזה בא לידי ביטוי כמו שכתוב בשלושה פסוקים. אה, "נכספה וגם כלתה נפשי", אז סיום הפסוק "לחצרות ה'". חצר זה חיצוני, זה האור האלוקי הממלא כל עלמין שיורד לתוך החצר, נמצא בחוץ, בגילוי. והפסוק השני, אה, "צמאה נפשי" זה כבר לא "לחצרות ה'", "לאלוקים". זה כבר מדבר על האור הסובב כל עלמין. והפסוק השלישי זה כבר לא "צמאה נפשי לאלוקים", אלא "צמאה לך נפשי", לך לעצמותך. זה הצימאון שמתעורר מההתבוננות בכולא קמיה כלא חשיב. ומעניין שהוא אמר על אותה התבוננות שהיא גורמת יראת הרוממות ושוב מיד אחר כך זה גורם לו אהבה. איך אותה התבוננות יכולה לגרום שתי תנועות הפוכות בנפש? יראה זה עניין של פחד וריחוק, נכון? ואהבה זה תנועה של משיכה. איך אותה התבוננות שמתבונן בגדולת השם, איך היא לגבי? זה... אני

35:29 דובר 1 לעומתו, אז אני מרגיש קטן, אבל כשמתבונן עליו בפני עצמו, לא איך אני לגביו, עליו בפני עצמו, אני רוצה להיות שמה גם כן. אני רוצה להתקרב אליו. אז עם אותה התבוננות, האם זה קשור אליי או אליו? ההתבוננות הראשונה תביא את האדם ליראה, ואם מתבונן עליו בפני עצמו זה יביא אותו לאהבה. אז עניינים שמוסברים באריכות גדולה מאוד בחסידות ובמקומות אחרים, פה הוא רק מזכיר את זה בקיצור, ממש ברמז. "והצימאון הוא מיסוד האש שבנפש האלוקית, כמו שכתבו הטבעיים, וכן הוא בעץ חיים, שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח". אז כל הרגשות, גם רגש של אהבה וגם רגש של יראה, זה עניין של ריצה, שאדם רץ, רץ החוצה או שהוא רץ באהבה או שהוא רץ, בורח. אבל רגש זה דבר שהוא חם, הוא בתנועה, הוא רוצה לצאת החוצה או לצאת אל הזולת או לצאת מהזולת. רגש הוא מתייחס לזולת. אז לכן הרגש נמשל לאש והוא נמצא בלב. והמוח הפוך. אם אדם הוא יותר מדי בהתרגשות אז הוא לא יכול להבין שום דבר. המוח צריך שקט, צריך קרירות, צריך דבקות. כתוב על חכמי הסנהדרין שכשהיה דיני נפשות אז אם היה חס ושלום נגזר דינו של האדם ל-להיפך החיים אז לא היו גוזרים את הדין. אם היו רואים שזה הולך לחיוב, כלומר להשאיר אותו בחיים, אז גומרים את הדין. עושים את הדין, משחררים את ה-- משחררים אותו. אבל אם היו רואים שהדעות נוטות לצד ההפוך, אז אמרו רגע, רגע, רגע. עוצרים. מפרקים את האסיפה של הסנהדרין. במשך כל הלילה היו מתפזרים כל השבעים סנהדרין, או זוגות זוגות או בודדים אחד אחד, ובמשך כל הלילה מתבוננים וחושבים

38:05 דובר 1 לבד. למה לבד? קודם היו שבעים. סיעור מוחות. כולם חושבים ביחד. כן, אבל כשרוצים להתעמק במשהו אז צריך שקט. צריך להיות לבד. המוח הוא קר ולח והוא הפוך מהרגש שהוא חם ויבש. המוח, כל עניינו להידבק במה שלמעלה ממנו והרגש כל עניינו לצאת אל מי שלמטה ממנו. הרגש והשכל זה שני עולמות הפוכים.

38:37 דובר 7 ממה לצאת אל מי שלמטה ממנו?

38:40 דובר 1 אל הזולת. לשני. הוא אוהב את השני, ירא מהשני, מפאר את השני, משבח את השני.

38:51 דובר 7 והמוח הוא כל...

38:51 דובר 1 המוח הוא, הוא כלפי פנים, כלפי עצמו, כלפי מעלה.

38:56 דובר 7 הכל עצמי.

38:58 דובר 1 ממ?

38:58 דובר 7 הכל עצמי.

38:59 דובר 1 כן. שני הפכים ממש. וכן כתוב בעץ חיים, הספר של כתבי האריז"ל, הרב חיים ויטאל, שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות במוח, כמו שכתוב בעץ חיים שער נ', שהיא בחינת חכמה שנקראת מים שבנפש האלוקית, ושאר המידות כולן. אז הוא דיבר רק על אהבה ויראה. מהן שאר המידות? הן ענפי היראה והאהבה ותולדותיהן, כמו שנתבאר במקום אחר. גם את זה אני מסביר את זה בהמשך, אבל זה לא נוגע פה. פה רק רצה לומר שהמידות נולדות מהשכל. למה אנחנו קוראים לשכל אמות? כי החכמה ובינה מולידות את הרגש, את המידות. טוב, אז דיברנו על חכמה ובינה ועל המידות. מה עם הדעת? פה מגיע החלק השלישי של הפרק שהוא העיקר והוא המטרה והתכלית של כל פרק ג'. והדעת. הדעת הוא מלשון "והאדם ידע את חוה", והוא לשון התקשרות והתחברות. התקשרות והתחברות רוחנית, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו. הדעת... כבר הבנתי. למדתי את זה כבר. אני כבר יודע את זה. מה אתה מבלבל לי את הראש וחוזר עליי עוד פעם ועוד פעם ועוד? מה עושים בהתוועדות? התוועדות זה לא שיעור תורה. נכון? מדברים דברי תורה, אבל אה, כולם יודעים. לא-- התוועדות זה לא זמן להגיד חידושים. התוועדות זה זמן ש-ש-שמדברים על מה שכולם יודעים וחוזרים עליו עוד פעם ומספרים איזה סיפור שקשור לזה וחושבים עליו ומתבוננים אליו, מתבוננים בו, והמטרה היא שההבנה תרד לרגש. הדעת הוא הכוח בנפש שמחבר את השכל עם הרגש. שמעתם פעם, אה, בטח שמעתם, בתשבצים יש הגדרה מה זה, איך אומרים, מה המילה לחסר דעה? איך אומרים חסר דעה בעברית?

41:52 דובר 8 טיפש.

41:53 דובר 1 לא. טיפש זה אחד שהוא חסר בינה, הוא לא מבין כלום, אז הוא טיפש.

41:59 דובר 8 רוצה, רוצה?

42:01 דובר 1 לא, לא. מה זה חסר דעה-- נו, יש לנו עכשיו תשבץ. מה זה חסר דעה?

42:06 דובר 8 פתי.

42:10 דובר 1 פתי זה אחד שהוא לא... חכם. על משה רבנו כתוב שהוא פתי. פתי יאמין לכל דבר, זה משה רבנו. נו טוב, חסר דעה זה משוגע. לא נכון? אה? לא נכון?

42:32 דובר 8 נכון.

42:34 דובר 1 הוא מבין מצוין. אין לו בעיה שכלית. הוא מבין, אבל זה לא קשור אליו. הדוגמה שנותנים שמשוגע יכול לעמוד על סף תהום עם הגב אחורה ולהישען עוד אחורה ולהסביר למה זה מסוכן. אין לו בעיה של הבנה. הוא מבין. אבל זה לא קשור אליו. דעה היא הכוח שמקשרת את מה שהבנתי אליי. אני חושב שכבר דיברנו את זה פה. אני מביא את-- אני מדבר על זה הרבה פעמים, מזכיר את זה. אה, כשאדם רוצה, כשאדם רוצה לומר על עצמו שזה הוא. כן? מאשימים אותו. דיברנו על זה, לא? בא איזה מישהו אומר לו אתה כזה וכזה. אני?! נכון ככה עושים? אה?

43:32 דובר 8 כן.

43:32 דובר 1 יש כזה דבר, תנועה כזאת? ראיתם פעם מישהו אומר אני? אין חיה כזאת. למה? למה? למה אני עושים ככה? למה לא-- מאיפה העיקר של האדם? מה העיקר? זה הלב, הלב, הרגש או השכל?

43:53 דובר 8 מוח.

43:54 דובר 1 המוח? אז למה אני עושה ככה? כי העיקר של האדם זה הלב. המוח הוא לא חלק מהאדם. המוח במידה ידועה הוא קצת, קצת מעל. זה לא אני. אני זה מה שאני מרגיש, מה שאני רוצה, מה שמעסיק אותי, מה שחשוב לי. יש לי דברים שאני נמשך אליהם. הלב מושך, אז אני חושב איך להשיג אותם.

44:32 דובר 9 אז יש את העניין של מוח שליט על הלב, אז מה?

44:34 דובר 1 מממ?

44:35 דובר 9 יש את העניין של מוח שליט על הלב.

44:37 דובר 1 זה עוד עניין. תכף. המהות של האדם זה מה הוא מרגיש. נכון שהנשמה מתחילה להיכנס דרך השכל. נכון, זה הכוח הראשון והכוח הנעלה, אבל זה לא מהות האדם. מהות האדם זה לב, זה רגש. אז גם כשהוא רק מבין אבל ההבנה לא יורדת לתוך הרגש... ישנו סיפור אמיתי. ישנו סיפור אמיתי. זה קודם זה היה סתם דוגמה, אבל ישנו סיפור אמיתי. אה, שד"ר על שד"ר. יודעים מה זה שד"ר? שד"ר זה ראשי תיבות שלוחא דרבנן. פעם היו שבארץ, פה בארץ, ארץ הקודש, אה, בפרט מאז עליית החסידים של... איך קראו לרב?

45:30 דובר 9 היסטוריה.

45:31 דובר 1 איך קראו לרב של אדמו"ר הזקן?

45:33 דובר 9 ממזריטש.

45:35 דובר 1 מוויטבסק, מהורודוק, כן. אז עליית החסידים הוא, הוא, הוא זה ש... הוא, הוא עליית החסידים. עליית החסידים הוא עזב את-- עזב את, את, את אדמו"ר הזקן, עזב את רוסיה ועלה לארץ. לא זוכר את השנה המדויקת. תק'. לא רוצה להגיד סתם. אה, כמה וכמה וכמה שנים לפני ההסתלקות של אדמו"ר הזקן. ואדמו"ר הזקן שמר עליו בקשר. פה לא היה עם מה להתפרנס. כל הארץ הייתה שממה, ביצות ומדבר, ולא היו פה אנשים והיה צריך לחיות. אז הם היו עושים פשוט כסף מהתפוצות ויהדות התפוצות הייתה מחזיקה אותם. היו פה חיים פה-- היו חיו פה כמה וכמה צדיקים גדולים שמוכרים ומוערכים בכל העולם, והיישוב היהודי מדי פעם היה שולח, זה נקרא שד"רים, שלוחא דרבנן, היו שולחים פשוט שנוררים בלשון של היום. אבל כדי לקבל כסף כמו שצריך, אז היו שולחים לאנשים, אנשים של צורה, אנשים באמת שהם יראי שמיים. מה?

46:50 דובר 9 הרבי שלח גם שנורר לשם קדמיים.

46:52 דובר 1 כן, נכון. אז היו שולחים למשל הרב וינברג שכתב את הביאורים לתניא. הוא היה שד"ר של הרבי. אחד המפורסמים שבהם. אז היו שולחים באמת כדי לקבל כסף כמו שצריך, היו הולכים ל-ל-לקהילות חשובות כדי ש... מי אתה בכלל? היו שולחים אנשי-- בנ-- אנשים שידעו ללמוד ואנשים ש-ש רציניים. בקיצור, היה פה אחד, איזה פעם אחד שהוא רצה, נורא רצה להיות שד"ר. הוא רצה שיכירו בו, אבל הוא לא היה ראוי לזה. אז-

47:25 דובר 9 זכות להיות שנורר. ראוי זה לא-

47:30 דובר 1 להשיג, להשיג חיים לצדיקים שגרים בארץ ישראל והם מוציאים ידי חובה את כל הציבור היהודי בכל העולם. לזכות בצדקה את כל עם ישראל.

47:45 דובר 9 זה עדיין שנורר, גם אלה שאחר כך כאילו-

47:47 דובר 1 שנורר זה מצווה גדולה.

47:50 דובר 9 אבל זה משהו שעדיין לא כזה-

47:51 דובר 1 כמעט, כמעט כל-

47:53 דובר 9 לשם שמיים.

47:54 דובר 1 כמעט כל-- גם אם הוא לא עושה את זה לשם שמיים, הצדקה היא צדקה. כמעט כל אגרות קודש-

47:59 דובר 9 הכול הוא מביא לזכות אבל זה לא כבוד.

48:02 דובר 1 אז היום זה רק זכות וזה לא כבוד, אבל בזמנו זה היה כבוד מאוד גדול. לא היו בוחרים כל אחד, זה היה-- הייתה מלחמה על זה והיה אחד שמאוד רצה שישלחו אותו, אבל הוא ניגש לרב של ירושלים נדמה לי. לא זוכר מי זה היה הרב ו... נפנף אותו והוא היה לו מאוד חשוב אז הוא בא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ונד, נדנד לו ובסוף לרב לא הייתה ברירה. אז הוא, הסכים לשלוח אותו. אבל צריך לכתוב איזשהו מכתב שהוא... "אני הרב שולח אותו, הוא בא בשמי, בשם יהדות ארץ ישראל". אז הוא כתב לו מכתב גדול של שבחים ותשבחות, ככה איזה דף שלם, ובסוף הוא חותם את המכתב שהיהודי הזה, לא זוכר את שמו, ממש צנא מלא ספרא, ארון מלא ספרים. זה יהודי שכמוהו ומעלה.

48:57 דובר 9 כן, אתה יכול לבוא לשם.

48:59 דובר 1 אז הוא ראה את המכתב וכזה מכתב הוא לא ציפה ומאוד שמח ויצא לדרך. יצא לדרך, הגיע לאירופה, הגיע לעיר הראשונה, נכנס ל-ל-לרב העיר להציג את עצמו, רוצה לדרוש, לקבל כסף ו... וטוב, נכנס לשיחה תורנית עם הרב שהרב רוצה לראות כמו רגיל השלוחים שמגיעים מארץ ישראל. אז הוא נכנס איתו לשיחה ומהר מאוד, מהר הרב מגלה שזה לא בדיוק, אה לא, זה לא בדיוק זה. אז הוא מבקש לראות את המכתב. אם אתה באמת שלוח, בוא נראה את המכתב. הוא נכנס למכתב. פששש. בסוף הוא מגיע לסוף המכתב. מה זה התואר הזה? צנא מלא ספרא. מאיפה הגיע? אף פעם הוא לא שמע על כזה תואר מוזר על בן אדם. פתאום הוא תופס, הרב תופס את הראש, מתחיל להתגלגל מצחוק. מה זה צנא מלא ספרא? מה זה ארון מלא ספרים? מה נרמז בפסוק?

49:59 דובר 9 מה זה?

50:00 דובר 1 כמו שארון יודע מה הספרים שבתוכו, הוא יודע את הספרים. זה כמו שהמחשב י-י-יודע ללמוד, אה, תורה. יש בתוך המחשב מאה אלף ספרים, ספרי תורה. כן, נכון, אבל הוא לא מבין מה כתוב שם. זה משוגע, זה חסר דעה. הוא מבין מצוין, אבל זה לא יורד ללב. כשיהודי לומד חסידות והוא מבין כל מה שאמרו בשיעור, הוא מבין ת-- הוא מבין מצוין, אבל הוא לא מוריד את זה לתוך הלב. הוא לא מרגיש את זה, לא מוריד את זה למעשה בפועל. זה משוגע, זה חסר דעה.

50:50 דובר 9 אז איזה משוגע משיח?

50:53 דובר 1 אם הוא משוגע על משיח אז, אז, אז יש לו דעה חזקה. כן.

50:58 דובר 9 וזהו, אבל הרגש. יש לו מאוד-- יש לו דעה מאוד מאוד חזקה בנושא שהוא מאוד מאמין בה כאילו.

51:08 דובר 1 ואיך עושים את זה? אז מובן, אז מובנת החשיבות.

51:13 דובר 9 מה זה ו...?

51:14 דובר 1 איך, איך בפועל עושים שזה יהיה לי חשוב? אז אני מבין. אוקיי, אבל איך אני מפעיל את הכוח הזה של הדעת שמקשר את ה-

51:25 דובר 9 איך אני עושה את הדברים האלה מעשה?

51:27 דובר 1 איך? לידי, לידי רגש קודם כול, לפני מעשה. איך אני עושה שמה שאני מבין בשכל אני גם ארגיש בלב שזה יתחבר עם המהות שלי? אז ה... כוח בנפש שאחראי על זה הוא כוח הדעת. זאת אומרת חכמה ובינה בלי הדעת שמוריד את זה ללב לא שווה כלום. בפשטות, לא שווה כלום. והלב אם אין את הדעת שמ-מ-מכוונת אותו לפי מה שהשכל הבין, הלב ילך. זה הדוגמאות שאמרו פה קודם שהוא מבין. אני יודע שהוא מבין הרבה וזה, אבל הוא לא מתנהג לפי זה. למה הוא, הוא לא מתנהג לפי מה שהוא למד? כי הוא לא הפעיל את כוח הדעת. איך מפעילים את כוח הדעת? אז זה מה שהוא אומר פה. הדעת הוא לשון התקשרות והתחברות שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד, ויתקע מחשבתו בחוזק בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו. אז דעת זה עניין של החלטה. אני החלטתי שזה מה שחשוב לי בחיים. אני החלטתי שאני עכשיו חושב על הקדוש ברוך הוא. אז לא יודע אם לדרוש כמו שאדמו"ר הזקן דורש פה. אינו מסיח דעתו כל היום.

53:08 דובר 10 זה קיים היום? אפשר?

53:10 דובר 1 זה קיים. אם הרבי דורש זה קיים, אבל לא מגיעים לזה ביום אחד ולא בשעה אחת, וגם לא ב-- זה לוקח שנים ואנחנו בהמשך מפרק י"ג והלאה נראה את הדרך איך מגיעים ל-

53:23 דובר 10 מתי אנחנו מגיעים?

53:25 דובר 1 מפרק י"ג והלאה אנחנו נראה איך מפעילים את כוח הדעת, אבל מה שנוגע כרגע זה לדעת ל-ל-לקלוט, להפנים שזה תלוי בהחלטה שלי. אני צריך להחליט מה חשוב לי בחיים. אם אני מחליט שאני רוצה להיות יהודי שלם, אני צריך לדעת שזה בכוחי. למה זה בכוחי? כי יש לי כוח הדעת ויש לי נפש אלוקית ויש לי חכמה ובינה ויש לי גם אהבת השם ויראת השם.

54:01 דובר 10 איך אני יודע שזה לא בא ברגל?

54:04 דובר 1 זה לא בא ברגל, זה בא על ידי מאמץ, והמאמץ הוא לתקוע את מחשבתו בחוזק בעניינים שהבנתי. מה שלמדתי עכשיו לפני התפילה, לעצור לפחות שלושים שניות מינימום ולחשוב על הקדוש ברוך הוא. זה רגע של שתיקה של חסיד. שלושים שניות. מי שיכול אחר כך, אחרי שהוא שבוע מתאמן בשלושים שניות, לעלות לדקה, ובהמשך אפילו שתי דקות. שתי דקות ביום, לא יותר משתי דקות ביום, חצי דקה עד שתי דקות לפני התפילה. אחרי שלמדנו את התניא או אחרי שלמדנו מאמר חסידות או לא יודע מה, לעצור ולחשוב את זה בראש. זה נקרא יתקע דעתו בחוזק ובהתמדה.

55:03 דובר 10 אז מה שלמדנו על הקדוש ברוך הוא? מה שלמדנו על-

55:07 דובר 1 עניין שלמדנו בחסידות, כל החסידות כולה.

55:10 דובר 10 אז אני בטוח אני רוצה לחזור על זה.

55:12 דובר 1 ה-ה-השתי דקות האלה ביום, או הדקה, ה-ה-הזמן הקצר הזה ביום, השניות האלה שמקדישים ללחשוב על הקדוש ברוך הוא, לא ללמוד, להתבונן, לנסות לצייר בראש את העניינים שלמדתי. זה פועל על הנפש, על הלב, יותר מאלף שעות של לימוד. זה נקרא דעת. זה כל תורת החסידות. להפנים, ולהפנים זה על ידי מחשבה ומחשבה. לא הכוונה ללמוד דבר חדש, אלא להתבונן, לצייר לעצמי בעיניים עצומות דברים שאני יודע. הרבי הריי"צ מספר שכשהוא היה בן שבע או בן תשע, לא זוכר. אה, ליקוטי דיבורים. מופיע בעוד מקומות הסיפור ש... הוא היה ילד, הוא חזר-- הוא הלך בבוקר לחיידר, ולאותו שבוע באו אורחים לאבא, לרבי הרש"ב, אורחים חשובים, חסידים שהיו, היו חשובים אצלו בתור ילד, היו מספרים לו סיפורים אז הוא מאוד אהב אותם. והגיע נדמה לי לח-- פסח מל, מל, מלטובסקר[?] נדמה לי הגיע. היו כמה אורחים חשובים מאוד ו... אבא הבטיח לו שאם הוא יתנהג יפה וילמד טוב אז הוא ירשה לו להיכנס לחסידים שיספרו לו סיפורים. אז הוא היה במצב רוח מרומם, וכשהוא היה-- יצא בדרך לחיידר בבוקר בשבע בבוקר, שש בבוקר לא זוכר, אז הוא ראה את החסיד הזה יוצא לגינה מאחורי הבית שלהם. הייתה שם חצר, שם אהבו לשחק והיה שם איזה ספסל. אז הוא ישב על הספסל והדליק לעצמו מקטרת ועצם את העיניים. הוא הלך לחיידר. אחר כך בצהריים אז הוא חזר מהחיידר ונכנס הביתה, ואחרי הצהריים יש לו זמן של איזה חצי שעה, היה לו זמן לשחק או משהו כזה, אז אחרי הצהריים נכנס לחצר לשחק עם אחיו נדמה לי ועם חבר שלו. הוא מספר שהוא ראה את החסיד יושב. אותו מקום, אותה תנוחה, עם אותה מקטרת,

57:27 דובר 1 תקוע. לא זז, לא הזיז אף, לא הזיז כלום, לא הזיז שום איבר בגוף. הוא היה המום. הוא נכנס לאבא שלו, לרבי, ושאל: מה זה?

57:42 דובר 11 איזה רב היה?

57:42 דובר 1 הרבי הריי"צ.

57:43 דובר 11 אה, זה לא היה אח שלו כי-

57:46 דובר 1 אחד החסידים הזקנים.

57:47 דובר 11 לא, חכה, אני

57:50 דובר 1 אז הרבי, אבא הסביר לו, הרבי הרש"ב הסביר לרבי, הרי זה ילד קטן. אמר לו שהוא פשוט חושב חסידות. הוא חשב חסידות. שקע. יש כמה וכמה סיפורים כאלה. יש סיפור על, אה, שני חסידים בתקופה של הרבי האמצעי עוד, ש-ש-שכחתי את השמות שלהם גם כן, שהם, אה, היו בליובאוויטש נדמה לי, ו... נכנסו לאיזה חנות לקנות משהו. כל אחד אשתו שלחה אותו לקנות, אז הוא נכנס לחנות לקנות. נכנסו לחנות לקנות ונפגשו שם בפנים אחד עם השני. ו-ואז אחד שואל את השני אם אתה היית אצל הרבי בשבת, אם שמעת את המאמר. אז כן, בטח, אפילו, אה, אפילו כתבתי לעצמי תקציר, שולף לו מהכיס את התקציר שהוא כתב וזהו. התחילו לדון ב-ב-במאמר. עברו כמה שעות, הם לא הרגישו שום דבר. בינתיים בעל החנות רצה לסגור את החנות, ללכת הביתה. וניסו לנער אותם והם לא, לא קלטו מה קורה. אז פשוט לקחו כמה חבר'ה בריונים והוציאו אותם מהחנות החוצה. הם לא הרגישו. הם לא הרגישו. הם שקועים. עכשיו לומדים חסידות, עכשיו אנחנו בפנים. לא. זה נקרא כוח הדעת. יהודי יכול, יש לו את היכולת הזאת להיות שקוע בעניין עד כדי כך שהוא לא ירגיש מה קורה מסביבו, וזה דורשים מאיתנו. אז מאיתנו, אנחנו לא כאלה מאומנים. יש לנו גירויים שברוך השם בזמנם לא היה להם מחשבים וזה, וגם לא היה להם חשמל להישאר ערים כל הלילה. השמש שקעה, הולכים לישון. אז נכון שהמציאות של החיים היום היא שלא כמו שהייתה אז, אבל חצי דקה, דקה, שתי דקות, כל אחד ואחד יכול לדרוש מעצמו לפני התפילה לחשוב חסידות. ל-לתקוע את הדעת בחוזק, בגדולת אין סוף ברוך הוא ואינו מסיח דעתו, כי אף מי

1:00:12 דובר 1 שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא, למד מלא. הוא יודע להסביר, הוא גאון. הנה, אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק, ולא מספיק בחוזק, גם בהתמדה, עוד יום, גם אתמול, גם מחר, גם היום, כל יום, גם כשהוא לא מרגיש שמשהו משתנה אצלו, לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שווא. חד וחלק. לא יכול להיות אהבת השם אם לא חושבים חסידות. ומי שחושב ומרגיש שהוא עכשיו פתאום יש לו איזשהו רגש של קדושה, אז אומר אדמו"ר הזקן בפרק ג' בתניא שזה דמיונות שווא.

1:01:10 דובר 3 מה עם האהבה המסותרת של היהודים?

1:01:12 דובר 1 אז אנחנו נגיע לאהבה מסותרת בעזרת השם בפרק כ"ה. מפרק י"ח עד פרק כ"ה. נטפל בה באריכות הכי גדולה, כי נכון שאהבה מסותרת היא עיקר העבודה של יהודי, אבל גם אהבה מסותרת צריכה איזושהי התבוננות מסוימת, כמו שנראה שם. אבל אהבה ויראה פנימית, רגש, אהבה מסותרת זה לא, זה לא, זה לא רגש. ועל כן הדעת הוא קיום המידות וחיותן, והוא כולל חסד וגבורה, פירוש האהבה וענפיה ויראה וענפיה. אז יש לנו חכמה ובינה. בואו נסכם מה שהיה לנו פרק, פרק ג'. פרק ג'. פרק א' דיבר שיש לנו שתי נפשות, בהמית ואלוקית. הוא הסביר בקצרה מאוד מה זה נפש הבהמית. נחזור לזה בפרק ו'. פרק ב', ג', ד', ה' מדברים על הנפש האלוקית, מהם הכוחות של הנפש האלוקית ואיך אנחנו משתמשים בכוחות האלה כדי להידבק בקדוש ברוך הוא. אז בפרק ב' הוא הסביר מהי מהותה של הנפש, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. זה נמצא אצל כל אחד. ובפרק שלנו הוא הסביר מהם הכוחות של הנפש. מהם הכוחות של הנפש? זה עשר כוחות שבאופן כללי זה שכל ורגש, אבל שכל בפני עצמו, עם כל המעלה של שכל, זה לא אני, וכדי שמה שאני מבין יבוא אצלי בהרגשה, אז צריך את כוח הדעת. כוח הדעת הוא המפתח של עבודת השם. אז זה הפרק ג', כוח הדעת, המפתח לעבודת השם. בפרק הבא אנחנו נראה שחוץ מ-- לנפש שלנו, חוץ מכוחות, יש עוד משהו שגם בו אפשר להשתמש להתקרב לקדוש ברוך הוא. זה נקרא לבושים. כוחות ולבושים. אז פה דיברנו איך משתמשים בכוחות של הנפש, בפרק הבא הוא ישתמ-- יסביר, שני הפרקים הבאים, איך משתמשים בלבושים של הנפש. זהו, עד כאן להיום.

1:03:32 דובר 3 תודה רבה, חלה על ה...