לקוטי אמרים פרק ב' · תשפ"א

00:00 דובר 1 בפעם הקודמת למדנו את פרק א'. איך למדנו את ההקדמה של התניא. היום אנחנו נלמד את פרק ב'. אה, פרק א' עדיין זה חלק מההקדמה של התניא במידה מסוימת. בפרק א' בתניא אדמו"ר הזקן אומר, מי שזוכרת, דיברנו שיש לכל יהודי שתי נשמות, שתי נפשות. חידוש של אדמו"ר הזקן. כתוב כבר בספרים, אבל חידוש, מי שפרסם את זה והסביר את זה, ביאר, זה אדמו"ר הזקן, שלכל יהודי יש לו שתי נשמות, נפש אחד מצד הקליפה ונפש אחד מצד הקדושה. והוא הסביר בקצרה מה זה הנפש הבאה מצד הקליפה. ההסבר המעשי של התניא, הלימוד של התניא מתחיל בעצם מהפרק שלנו, מפרק ב'. פרק ב', אדמו"ר הזקן יוצק את יסוד היסודות של תורת החסידות, היסוד שעליו עומד הכל. אה, לא רק תורת החסידות, אלא במידה ידועה כל היהדות כולה עומדת על מה שמוסבר בפרק ב'. פרק ב' מסביר לנו, אומר לנו, מכריז, צועק. לא יודע איזה מילים להשתמש. פרק ב' אומר רבי. פרק ב' אומר כל מה שיש ליהודי, ויותר מזה, כל מה שקיים בעולם, חיים, ולא רק חיים רוחניים, אלא גם חיים גשמיים וכל המציאות של כל העולם תלויה בהתקשרות לרבי. רבי זה כל העולם. זה התוכן של פרק ב'. לפני שנצלול ככה קצת בפנים בתוך הפרק, אה, לא נצלול לעומק, ככה רק, אה, נקרא אותו מלמעלה. נסביר קצת מלמעלה. אני רוצה להוסיף משהו שכבר אמרתי כמה פעמים, אבל חשוב לי להדגיש את זה. בטח נדגיש את זה עוד בהמשך גם כן. העולם, כן, העולם נוהג להתייחס לתניא כדוגמת איזה ספר עמוק, ספר של קבלה. ספר, אני לא יודע, שמסביר עניינים עמוקים. זה לא זה. אדמו"ר הזקן כתב את

02:04 דובר 1 התניא כספר הדרכה מעשית. ספר הוראות הפעלה. אתה רוצה להיות יהודי כמו שצריך? תסתכל מה כתוב, תלמד, תעשה. אה, לא מספיק ללמוד מה שכתוב. מי שלומד ואפילו יודע טוב מה שכתוב, הוא ידע חסידות. הוא לא יהיה חסיד. בשביל להיות חסיד צריך להתאמן, ולהתאמן זה עבודה. אני... קפץ לי עכשיו לראש. יש לי... אחד הדברים שהתעסקתי בהם בשנים האחרונות במסגרת העבודה בבדיקת תפילין ומזוזות. לפני כמה שנים, אה, פיתחו את התוכנה ככה שהיום אפשר לבדוק את המזוזות, לצלם אותן ולא רק, אה, לסרוק אותן בסורק, גם לצלם עם מצלמה. אחר כך הכניסו לתוכנה עוד איזה פיתוח חדש שאפשר גם למצלמות מסוג כזה, מצלמות יותר משוכללות. בקיצור, התפתחתי עם התחום מאז שהוא התחיל, וברגע שהתחילו להכניס את המצלמות החדשות יותר אמרתי: טוב, אני רוצה, כי יהיו לי תמונות יותר חדות, יותר יפות. ואז פתאום קלטתי שיש לך מצלמה, אבל אתה לא יודע איזה... יש אלף סוגים של מצלמות ואלף סוגים של עדשות. פעם היית קונה מצלמה, היית עושה זום ומצלם. היום זה נהיה מאוד מאוד מורכב. אז, אה, לקחתי על עצמי משימה. במשך כמה שבועות ישבתי ולמדתי את התחום ונהייתי מומחה בצילום. היום, כבר לא היום, זה כבר שנה ויותר, שממש ביום יום בשטף, כל יום מתקשרים אליי אנשים בוואטסאפ, באימייל, בטלפונים, ושואלים איזו מצלמה ומה ההבדל בין הסוגים ואיזו עדשה כדאי.

03:49 דובר 2 איזו מצלמה?

03:52 דובר 1 תלוי, לכל אחד והצרכים שלו וכולי וכולי. והיום עזרתי למישהו עם איזו עדשה, ששלח לי איזה צילום של, אה, עדשה. שאל אם זה מתאים לו. שאלתי אותו מה הוא עושה, איזה סוג של עבודה הוא עושה. הסברתי לו שזה לא מתאים ולמה זה לא מתאים. בקיצור, זה, זה עולם ש... עולם גדול. עכשיו, אחרי כל זה באמת אני מבין בצילום. למה? כי אני התלמדתי והתעסקתי בזה. תנו לי מצלמה ביד לצלם, אני יודע איך מכוונים אותה? לא יודע. שלחו אותי לצלם חתונות, חוץ מהכפתור של הקליק לא יודע מה כל הכפתורים שם עושים. אני מבין איך היא, איך היא עובדת. יודע איך לכוון אותה דרך המחשב, לצלם אני לא יודע לצלם. באמת לא יודע לצלם. זה שאדם יודע את התחום זה לא הופך אותו להיות... זה לא נהיה חלק ממנו. כדי להיות צלם אתה צריך ללכת לצלם, לשים את המצלמה ביד, לצלם. זה לא עוזר שאתה לוקח לך על ה... על הקיר ואתה דרך המחשב לוחץ עם העכבר ועושה קליקים. זה לא הופך אותך לצלם. חסידות זה אותו דבר. לא מספיק ללמוד תניא. תניא זה לא ספר עיוני. תניא זה ספר מעשי. אחרי שלומדים ואחרי שמבינים צריך להתאמן, ובלי להתאמן זה לא הולך. חסידות אתם תדעו, חסידים לא תהיו. חסידות, להיות חסיד צריך להתאמן, והדבר הראשון, היסוד הראשון שאדמו"ר הזקן קובע, אה, בעבודת השם הוא התקשרות לרבי. זה הפרק שלנו, בואו נראה בפנים. פרק ב': "ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש, כמו שכתוב: ויפח באפיו נשמת חיים". אז היות וזה באמת חידוש גדול להגיד שחלק מהקדוש ברוך הוא נמצא בתוכי, הקדוש ברוך הוא אפשר לחלק

05:57 דובר 1 אותו לחלקים וחלק ממנו נמצא ב... איפה רואים את זה? אני לא מרגיש את הקדוש ברוך הוא נמצא בתוכי. אז יש פסוק. הפסוק אומר: "ויפח באפיו נשמת חיים". איך מהפסוק הזה לומדים שהקדוש ברוך הוא נמצא בתוכי, חלק אלוה ממעל ממש? כתוב בזוהר, מוסבר בזוהר, כמו שכתוב בזוהר: "מאן דנפח מתוכיה נפח". אז הזוהר מסביר את הפסוק שכמו שאדם, אה, פירוש מתוכיותו, מפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם הוא מוציא בנפיחתו בכוח. אז הזוהר מסביר את הפסוק. איך מסביר? אומר פשוט בגשמיות. כשאדם מדבר הוא יכול לדבר שעות, לא מתעייף. אנשים לא מתעייפים מלדבר, אבל כשאתה מנסה לנפח איזה בריכת שחייה או בלון, אחרי שלוש, אה, שלוש נפיחות אתה כבר גמור, אתה לא יכול להמשיך. למה? מסביר הזוהר: תוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. כשאדם נופח אז לא סתם יוצא אוויר, החיים שלו יוצאים שם בפנים. חיו-- אה, אה, נפיחה זה לא כמו דיבור. דיבור יכול לדבר, מה שיוצא מהנפש בדיבור זה רק, אה, הארה, משהו כזה שולי. אז יכול להיות כמו שהשמש יכולה להוציא אור וחום בלי סוף, היא לא מתעייפת ולא יורד מהמשקל שלה, אז כך אדם יכול לדבר, הנפש יכולה לדבר בלי סוף, זה לא מפריע לנפש ולא יורד ממנה שום דבר. אבל כאשר אדם נופח, בתוך הנפיחה יוצא משהו מתוך החיות שלו, משהו מהפנימיות שלו, מעצם הנפש שלו יוצא פה החוצה ולכן הוא מתעייף. אומר הזוהר: "זה הפירוש ויפח באפיו נשמת חיים". לא כתוב שהשאר הנבראים, הקדוש ברוך הוא ברא אותם בדיבור. "ויאמר ה'", "ויאמר ה'". על האדם כתוב: "נעשה אדם ויפח באפיו". לשון עשייה, "נעשה", "ויפח" לשון נפיחה. ואז-

08:05 דובר 6 גם בגויים?

08:06 דובר 1 מממ?

08:07 דובר 6 גם בגויים?

08:10 דובר 1 גם בגויים.

08:10 דובר 6 למה?

08:11 דובר 1 מממ?

08:11 דובר 6 למה הוא נפח בגויים?

08:14 דובר 1 ריכו-- אני אומר על אדם הראשון "ויפח באפיו נשמת חיים". ואחר כך מהאדם הראשון יצאו כל השאר.

08:21 דובר 6 ברעיון, בגויים אין משהו מהש-

08:23 דובר 1 אין בהם נשמה. זה משהו אחר לגמרי, כמו שנראה הלאה. ראינו קצת בפרק הקודם ונראה גם הלאה בהמשך שזה הבדל של בלי ערך. זה משהו אחר לגמרי. אבל עצם מהות האדם, מהות מין המדבר, פירושו שיש פה משהו אלוקי. זה לא משהו חיצוני. מהות האלוקות נמצאת פה. כך מסביר הזוהר את הפסוק. אז מהפסוק יש לנו הוכחה שאצל כל אחד מישראל לפחות ברור, נפש השנית בישראל יש חלק אלוה ממעל ממש. כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה, כדכתיב "בני בכורי ישראל", "בנים אתם לה' אלוקיכם". אז...

09:16 דובר 6 אנחנו מקריצים. את נתת לשכנה את השיעור.

09:23 דובר 1 באדם יש הרבה כוחות. יש כוחות נמוכים ששייכים לתחום העשייה. להזיז את הידיים. חוש המישוש, טעם, ריח. יש כוחות נעלים יותר שהם כוחות פנימיים באופן יחסי, ראייה, שמיעה. אבל זה עדיין כוחות פנימיים יותר מעשייה, אבל עדיין חיצוניים. יש כוחות פנימיים עוד יותר. הכוח הנעלה ביותר שבאדם הוא כוח המחשבה. גם במחשבה יש כמה וכמה דרגות. יש מחשבה כזאת, רק הרהור בעלמא, זה עובר לו בראש, ויש מחשבה עמוקה יותר ויש השורש של המחשבה ומעלה מעלה. יש בזה ריבוי דרגות. על עם ישראל כתוב שהם עלו במחשבה. עלו במחשבה, כמו שבאדם יש את ה-ה-המחשבה, זה החלק הכי עליון. כביכול מחשבתו של הקדוש ברוך הוא היא החלק, העניין הכי נעלה באלוקות, ועלו במחשבה, שורש נשמות ישראל מגיע מהמקום הכי עליון. עלו במחשבה אלוקית. מה ההסבר בזה? אז הוא מסביר, פירוש כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחוכמתו יתברך. כמו שאצל כל אדם שנולד לו ילד, אז הילד מאיפה הוא מגיע? אז הוא מגיע מהאמא. אבל לפני שזה, הוא יש... זה כמו בזריעה פשוטה שזורעים גרעין באדמה. נכון שמי שמצמיח זה האדמה, אבל מה שצומח זה הגרעין. אז ככה זה גם ב-ב-בגשמיות. נכון שהאמא היא זו שיולדת, אבל מי ש-ש-מ-מנין מגיעה ה-הטיפה הראשונה? זה מגיע מהאבא. ובאבא עצמו מאיפה זה מגיע? אז לפני שהטיפה נהייתה, נהייתה גשמית, בהתחלה היא הייתה רוחנית, כך מוסבר. איפה רוחנית? הגיעה ממוח האב. מאיפה במוח האב? מהמקום הכי עליון שבמוח האב. אז ככה נשמה של כל יהודי מגיעה מהמקום הכי עליון במוח האב. האב זה הקדוש ברוך הוא. איפה אנחנו רואים שהאבא זה-- שהקדוש ברוך הוא אבא שלנו?

11:55 דובר 1 יש פסוק: "בנים אתם, בנים אתם לה' אלוקיכם". אז כל יהודי התורה קוראת לו בן. למה התורה קוראת לנו בנים? כי כמו שהבן נמשך... כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כל יהודי נמשך ממחשבתו וחוכמתו יתברך. בסופו של דבר, נכון, פה למטה אתה לא רואה אלוקות, אתה רואה שק של בשר ועצמות. אבל מאיפה זה מגיע? זה מגיע מחוכמתו ומחשבתו יתברך. ומהי, מהי מהותו של מחשבתו וחוכמתו יתברך? אז על זה הוא מביא את הרמב"ם, דהיינו שמחשבתו וחוכמתו יתברך, איהו חכים ולא בחכמה ידיעא, אלא הוא וחוכמתו אחד. וכמו שכתב הרמב"ם שהוא המדע והוא היודע וכו'. אתן מכירות את הפתגם הזה? הוא המדע והוא היודע והוא הידוע. שמעתם פעם את הפתגם? שמעתם או לא שמעתם? אה? מה המשמעות?

13:05 דובר 7 לא הכל גמור כבר.

13:07 דובר 1 כן, נכון. מדע... כל-- כשאני לומד משהו, קודם לא למד-- ידעתי, עכשיו למדתי, עכשיו אני יודע. כן? אז יש פה את האני שאני לומד. כן? והיודע. אני היודע. עכשיו יש פה את הידוע. קודם לא ידעתי את הידוע, עכשיו אני יודע אותו. אז יש את האני ויש את הדבר החיצוני שעכשיו אני יודע אותו. המחשבה, העניין, הרעיון, הדבר. כן? אז יש פה שני דברים. יש את האני ויש את הדבר. עכשיו, זה שאני יכול לדעת ולהבין את הדבר, זה לא בא מעצמו. נאמר תרנגולת לא יכולה להבין כמה זה חמש כפול חמש. היא לא יכולה. למה? כי, כי אין לה שכל. נכון? דומם לא יכול להבין. אין לו מחשבה, אין לו רצון, אין לו נפש שהיא, שהיא יכולה לחשוב. זאת אומרת שכדי לדעת משהו צריך פה שלושה, שלושה דברים שונים: יש את האני, את הדבר והכוח שבעזרתו אני לומד. כוח המחשבה, כוח ההבנה. אז זה נקרא היודע, המדע והידוע. אומר הרמב"ם שאצל הקדוש ברוך הוא זה דבר אחד.

14:29 דובר 7 לא.

14:30 דובר 1 איך זה יכול להיות דבר אחד? אם פה יש ריבוי של נבראים שונים והקדוש ברוך הוא יודע את כל הנבראים, אז אתה מוכרח להגיד... נתחיל מלמטה למעלה. אם, אם יש בעולם ריבוי של נבראים, מי ברא את כל הנבראים? הקדוש ברוך הוא. נכון? איך הוא ברא אותם? הוא ברא אותם בכוח הבריאה. אז יש פה את הקדוש ברוך הוא שברא את הנבראים. יש פה את הנבראים ויש פה את הכוח שבעזרתו הוא ברא. זה שלושה דברים שונים, נכון? אתה לא יכול להגיד, אני לא יודע, שהצ'יפס הזה זה אלוקות. זה, זה צ'יפס. זה לא הקדוש ברוך הוא. הוא לא יודע לברוא ואין לו רוח חיים ולא שום דבר. אומר הרמב"ם: אצל הקדוש ברוך הוא אין כזה דבר, הוא המדע, הוא היודע והוא הידוע. אצלו הכל אחד. אחדות פשוטה זה לא דברים שונים. בשכל אנושי אי אפשר להבין כזה דבר. מה הפשט? איך אפשר להגיד שאני והדבר השני שאני... אם זה הדבר השני אז, אז, אז זה כבר לא אני. אם אני יודע אותו אז זה כבר לא דבר שני. איך אפשר להגיד ששלושה דברים זה דבר אחד? זה לא, זה לא דבר, זה לא דבר שאפשר להבין אותו בשכל. אבל אומר הרמב"ם שהוא, על סמך ההשגה הגדולה, הוא למד והבין שאצל הקדוש ברוך הוא זה דבר אחד. זה רמב"ם, ומזה מובן שאם אצל הקדוש ברוך הוא הכל דבר אחד, אז זה שישראל עלו במחשבה והוא והמחשבה שלו זה דבר אחד, אז מוכרחים לומר שהנשמה של ישראל זה אחד עם אלוקות, זה הוא עצמו. אז יש בי מחשבה של הקדוש ברוך הוא. אז יש בי את הקדוש ברוך הוא

16:27 דובר 1 בעצמו, כי אצל הקדוש ברוך הוא, הוא והמחשבה שלו זה אותו דבר, זה אחד. בסדר, זה הרציונל. עד כאן בסדר? טוב, יש פה הגהה, אה, נקרא אותה בזריזות. אני אסביר קצת על מה מדובר פה בהגהה לפני כן. אה, לא כל חכמי ישראל הסכימו עם הרמב"ם. היה אחד מגדולי ישראל פחות או יותר בתקופתו ש-

16:51 דובר 8 הרוב הסכימו רק אחרי מותו.

16:53 דובר 1 מממ?

16:54 דובר 8 הרוב הסכימו רק אחרי מותו.

16:55 דובר 1 זה את מדברת על המחלוקת שהייתה עליו לגבי ההלכות. אז זה עוד עניין. אנחנו נדבר על, על מה שהוא כתב בספרי החקירה שלו.

17:05 דובר 8 לא, כתב משהו ששרפו את הספרים.

17:10 דובר 1 לרמב"ם היה בן דורו, היה מבוגר ממנו באיזה שישים שנה. שמו היה רבי אברהם בן דוד, הראב"ד, והוא חיבר ספר. כשהרמב"ם כתב את המשנה תורה אז הרמב"ם היה צעירצ'יק, היה בן עשרים וכמה, והוא כתב את כל הספר בזמן שהוא היה באונייה בדרך, את רוב הספר. והראב"ד היה גדול הדור, היה יהודי מפורסם, וכשהרמב"ם כתב את הספר שלו כזה בלי שום, אה, פירושים והסברים איך הוא הגיע לכל דבר, אז הראב"ד יצא נגדו במילים מאוד, מאוד חריפות, והמחלוקת נגד הרמב"ם נמשכה עד כדי כך ששרפו את הספרים של הרמב"ם. המחלוקת הזאת נמשכה בערך מאתיים שנה עד שהגיע הבית יוסף שחיבר את השולחן ערוך, ולמעשה אז לפני שהבית יוסף חיבר את הבית יוסף, הוא חיבר לפני כן עוד ספר, אה, שנקרא כסף משנה. הכסף משנה הוא החיבור הראשון של רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, החיבור הגדול הראשון שלו. כל הכסף משנה הוא בא להסביר את כל הקושיות ששאלו על הרמב"ם. הוא פשוט עובר על הרמב"ם מההתחלה עד הסוף, וכל מקום שהקשו על הרמב"ם הוא מתרץ אותו, מסביר אותו. על יסוד הכסף משנה הוא בנה את הבית יוסף ואחר כך על יסוד הבית יוסף הוא בנה את השולחן ערוך. אז, אז המחלוקת נגד הרמב"ם-

18:41 דובר 8 השולחן ערוך מבוסס על הרמב"ם, אז זה גם-

18:42 דובר 1 שולחן ערוך מבוסס על הרמב"ם, בהחלט. זה די נדיר למצוא בשולחן ערוך הלכות שהם לא כמו הרמב"ם. אמ, אבל כל זה זה לא קשור למה שאנחנו מדברים פה. מה שאנחנו מדברים פה זה לא נוגע להלכות אלא נוגע לשיטתו של הרמב"ם בחקירה, מורה נבוכים ועוד, ויש לזה, יש לזה הד גם בהלכות דעות. אז המהר"ל מפראג חלק על הרמב"ם, הוא לא הסכים איתו ואמר: איך אתה, הרמב"ם, איך אתה אומר שהקדוש ברוך הוא מדע והוא יודע והוא ידוע? הקדוש ברוך הוא אין סוף, הוא בלתי מוגבל, הוא בלתי בעל תכלית, אין לו שום גבול. אתה אומר עליו הוא מדע, הוא יודע, הוא ידוע. מה, יש לו שכל? מה, הוא מוגבל באיזושהי הגבלה של שכל, של רגש, יש לו משהו שדומה? הקדוש ברוך הוא אין לו גוף ואין לו דמות הגוף וכל מה שאתה מדבר שהוא מדע, יודע, ידוע זה... המהר"ל מפראג, הוא חלק עליו מאוד חריף. אה, פה בהגהה הזאתי אדמו"ר הזקן מתרץ את הרמב"ם ומסביר שמה שכתב הרמב"ם, למרות שכביכול המהר"ל מפראג, אה, צודק ומדבר בדרגה הרבה יותר גבוהה, מסביר אדמו"ר הזקן שמה שהרמב"ם כתב כן נכון על פי קבלת האריז"ל. בוא נקרא את זה בפנים בזריזות באותיות הקטנות. "והודו לו חכמי הקבלה" — הודו לרמב"ם. מי זה חכמי הקבלה? זה האריז"ל. כמו שכתוב בפרדס מהרמ"ק, וגם לפי קבלת האריז"ל יציבא מילתא בסוד התלבשות אור אין סוף ברוך הוא על ידי צמצומים רבים בכלים דחב"ד דאצילות. הרבי, זה לא סתם שהרבי מזכיר פה גם את קבלת האריז"ל וגם את קבלת הרמ"ק. טוב, יש כל כך הרבה על כל, אה, כל כך הרבה סיפורים

20:39 דובר 1 על כל, על כל מילה. אה, האריז"ל חי בצפת, כן? והוא היה, אה, צעיר מהבית יוסף. גם האריז"ל, גם הבית יוסף וגם הרמ"ק, ר' משה קורדובירו, שניהם חיו בצפת באותה התקופה. אה, הבית יוסף היה מבוגר מהם בערך בשמונים שנה. הרמ"ק היה קצת יותר צעיר והאריז"ל היה מאוד צעיר, צעיר מהם בשישים או שבעים שנה. לא זוכר בדיוק את ההבדל. האריז"ל הגיע לצפת בזמן ששניהם כבר היו מבוגרים. כשהאריז"ל הגיע לצפת אז הבית יוסף, אה, למד תקופה קצרה אצל האריז"ל, בערך שנה אחת, ככה זה יצא. על כל פנים, אה, כשהאריז"ל-

21:30 דובר 9 היה רק שנתיים, לא?

21:30 דובר 1 הוא היה שנתיים בצפת, מתוך זה ומתוך זה בפועל הוא היה ראש ישיבה פחות-- בערך שנה, אפילו פחות. מי שהיה ראש הישיבה בצפת היה הרמ"ק, משה קורדוברו, לא, לא ה-- לא הבית יוסף. אני לא בטוח. ו... והרמ"ק לימד קבלה. בית יוסף לא ידע קבלה. לא ידע. לא, לא ברמה שלנו, כן? אה, כשהאריז"ל התחיל ללמד קבלה אחרי ההסתלקות של הרמ"ק, אז התברר מאוד מהר שהקבלה של האריז"ל שונה בתכלית מהקבלה של רבו הרמ"ק. ממש שני קצוות. אפשר להגיד שהם ממש חולקים. ישנם כמה מכתבים באגרות קודש, כמה מכתבים בודדים שהרבי מתרץ ומסביר שלמרות שזה על פניו נראה שתי שיטות שונות לחלוטין שסותרות לגמרי, אז השיטות לא סותרות והרבי מתווך כמה עניינים ביניהם. אבל פה אדמו"ר הזקן מביא את שניהם, גם את הרמ"ק וגם את האריז"ל כדי, כדי להדגיש שלמרות שחלקו על הרמב"ם כל כך חזק דורות רבים, מאות שנים, על פי תורת הקבלה דבריו של הרמב"ם נכונים לא רק לפי קבלת האריז"ל, אלא גם לפי קבלת הרמ"ק. זאת אומרת, לפי כל השיטות בקבלה דברי הרמב"ם נכונים. איך הם מסבירים את זה? איך הם-- מה הם מסבירים? הם צריכים להסביר, תורת הקבלה צריכה להסביר שלמרות שהרמב"ם כביכול מגביל את הקדוש ברוך הוא, שהוא עניין שכלי, מדע, יודע וידוע, אז למרות זאת זה לא סותר את זה שהקדוש ברוך הוא אינסופי. איך תורת הקבלה מסבירה את זה? אז אומר ככה: "יציבא מילתא, נכונים דברי הרמב"ם בסוד התלבשות אור אין סוף ברוך הוא על ידי צמצומים רבים בכלים דחב"ד דאצילות". אני רק אקרא את זה ו-ו-ואחר כך נסביר בקצרה. "אך לא למעלה מהאצילות, כמו שנאמר במקום אחר, שאין

23:36 דובר 1 סוף ברוך הוא מרומם ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה ממהות ובחינת חב"ד, עד שמהות ובחינת חב"ד נחשבת כעשייה גופנית אצלו יתברך, כמו שכתוב כולם בחכמה עשית". אז ההסבר הוא פשוט. עצמותו ומהותו של הקדוש ברוך הוא, צודק המהר"ל מפראג. הוא לא מוגבל בשום דבר, בטח שלא בעניין שכלי. אבל כאשר הקדוש ברוך הוא צמצם את עצמו וירד לברוא את העולם, אז הוא הכניס את עצמו לתוך סד, לתוך הגבלה שכלית, ואז אנחנו אומרים עליו שהוא המדע והוא היודע והוא הידוע. על כל פנים, כל זה היה-- אדמו"ר הזקן שם את זה בעצמו בתור, אה, אותיות קטנות בצד. מאמר מוסגר. אה, לענייננו, אנחנו נ-נמשיך עכשיו את הפרק עצמו. זה כבד מדי? עמוק מדי?

24:29 דובר 9 לא.

24:32 דובר 1 אה, נדלג על ה-- נעשה סיכום מכל המלל, הריבוי מלל הזה. מה שנאמר עד פה זה דבר פשוט. כל יהודי יש לו חלק אלוקה ממעל בנשמתו ממש. והרבי הוכיח את זה גם מפסוק מפורש, גם מהזוהר, גם מדברי הרמב"ם, גם מתורת הקבלה, גם משיטת האר"י וגם משיטת הרמ"ק. אז מה שיש לנו עד לפה, שכל יהודי יש, אתה כן מבין את זה, אתה לא מבין את זה, תדע לך שיש בתוכך חלק מהקדוש ברוך הוא נמצא בתוכך. חלק אלוקה ממעל ממש. זה היה עד לפה. הוא ממשיך למטה. זה כמה שורות מסוף הדף, צד ימין. "דבר זה אין ביכולת האדם להבינו על בוריו". נכון, אתה לא יכול להבין. אז מה? אתה לא יכול להבין אז זה לא קיים? תדע לך, זו המציאות. התורה אומרת כך. "וכדכתיב, 'החקר אלוה תמצא'. וכתיב, 'כי לא מחשבותי מחשבותיכם' וגומר". יש סיבה למה צריך פה שני פסוקים להוכיח. "ואף". יש קושיה. איך אתה אומר לי כזה דבר? אם כל הנשמות הן חלק אלוקה ממעל ממש, איך יש הבדל בין אחד לשני? כולם-- כל יהודי יש בתוכו נשמה, חלק אלוקה ממש. איך יש הבדל ביניהם? אז פה מתחיל הרבי להסביר איך זה שיש הבדלים בין נשמה לנשמה, בין יהודי ליהודי. "ואף שיש רבבות מיני חילוקי מדרגות בנשמות, גבוה על גבוה לאין קץ". הוא מביא דוגמה. "כמו גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבנו עליהם השלום על נשמות דורותינו אלה דעקבי משיחא, שהם בחינת עקביים ממש לגבי המוח והראש". אז קודם כל אתה, אתה רואה הרי בעיניים שיש הבדל עצום בין הדורות הראשונים לדורות האחרונים. אי אפשר להשוות את דורו של משה רבנו, דור דעה, לדור

26:40 דובר 1 שלנו. גם לא לדור הקודם. כש-כשהגענו לעפולה לפני, אה, שלושים שנה בערך, אז עוד סיפרו לנו, אה, היינו מתארחים הרבה במושב, אז עוד סיפרו לנו על כמה זקנות שמה במושבים שהיו ז-- שהגיעו עוד מ-- עוד מחוץ לארץ, מפרס, מעיראק, אתה יודע, שהיו צמות תענית הפסקה. מה זה תענית-

27:11 דובר 9 מה זה תענית הפסקה?

27:11 דובר 1 תענית הפסקה? שבוע לא אוכלים.

27:14 דובר 9 למה גמרה?

27:15 דובר 1 אה? הפסקה משבת לשבת. השבוע אני לא אוכל.

27:21 דובר 9 לא היה אוכל או שטו?

27:22 דובר 1 לא. מתוך הצדקנות שלהם.

27:26 דובר 9 כן.

27:26 דובר 1 פה במושבים שלנו א-אין כזה דבר היום.

27:29 דובר 9 לא.

27:30 דובר 1 אין מציאות כזאת, לא אצל, אה, נשים וגם לא אצל גברים. אין, אין כזה דבר. איפה עוד היום מוצאים יהודי? היום למצוא אחד למד את כל התורה. מה זה למד את כל התורה? הוא גמר את הש"ס. מה זה גמר את הש"ס? למד, למד, למד, למד ו... נ-נגיד שהוא באמת למד ובאמת הבין. תשאל אותו מה כתוב פה, מה כתוב פה. מה? בסדר, השם יעזור, כן. בדורות קודמים היו יהודים רבים לא מועטים שהיה להם... הלכה בשולחן ערוך, הלכ-- יש הל-הלכות, הרי כל מצווה יש לה שיעור איך מקיימים את המצווה, נכון? איך מקיימים מצוות סוכה? צריכה להיות דווקא דפנות ודווקא גובה ורוחב ומחומר הזה וצל וזה. יש הלכה איך מקיימים את המצווה. כל מצווה יש לה את ההלכות איך מקיימים אותה-אותה. שבת, זה מותר וזה אסור וכן הלאה. איך מקיימים מצוות תלמוד תורה? יש הלכה. בגמרא, בראשונים, זה עד שולחן ערוך הלכה. גם מצוות תלמוד תורה, פירוש יש חיוב על כל יהודי לדעת את התורה. מ-מתי אני למדתי מספיק שזה כבר נקרא שלמדתי את התורה כולה, שקיימתי את המצווה? אז ההלכה אומרת שכאשר אתה יודע את התנ"ך בעל פה ו-

28:50 דובר 10 בעל פה עיונית או בעל פה?

28:51 דובר 1 בעל פה, בעל פה. ואת הש"ס, שישה סדרי משנה, אז אתה כבר יודע תורה ב-- זה כבר למדת את התורה, כי אתה יודע גם תורה שבכתב וגם את התורה שבעל פה. את המינימום, המינימום-

29:06 דובר 10 למה?

29:07 דובר 1 המינימום ש-- שולחן ערוך לא בא להגיד לאיפה צריך להגיע. שולחן ערוך בא להגיד פחות מזה, פה זה כבר לא כשר, זה כבר לא יהודי. המינימום שההלכה מציבה בפני יהודי זה לדעת בעל פה את התנ"ך והש"ס. זה הלכה, שולחן ערוך, ספר הלכות תלמוד תורה. מי היום יכול לעשות את זה? אין כזה דבר.

29:32 דובר 10 מה אתה אומר?

29:34 דובר 1 אין, לא, לא שייך היום. לא שייך. יכול להיות שיש איזה בודדים פה ושם, אחד או שניים, שכן. כש-- המשנה אומרת, משנה פרקי אבות, ופרקי אבות כל אחד לומד, נכון? מה אומר פרקי אבות? בן חמש למקרא, בן עשר למשנה. מה קרה? למה אתה לא צריך יותר ללמוד מקרא? התחיל ללמוד בגיל חמש, בגיל עשר הוא כבר יודע את המקרא. עכשיו לומדים משנה. חמש עשרה-- חמש שנים לומד את המשנה, גמר ללמוד את הש"ס. עכשיו תתחיל ללמוד גמרא. הוא כבר יודע. צריך לחזור בשביל לא לשכוח, אבל א', ב'. מי היום שייך לזה? ה-- זה מדובר על הדורות האחרונים, דורות אחרונים ממש.

30:15 דובר 10 היה פעם, עכשיו אין.

30:17 דובר 1 הנשמות שלהם לא היו הנשמות שלנו. זה מה שאומר הרבי פה. איך הלשון? "גבוה על גבוה לאין קץ, כמו גודל מעלת נשמות האבות ומשה רבינו עליהם השלום על נשמות דורותינו אלה דעקבי משיחא". אז זה אומר אדמו"ר הזקן לפני, לפני מאתיים חמישים שנה. כן, היום זה לא נהיה יותר גבוה. אז זה קודם כול, ודבר שני, אז יש שהדור שלנו זה כמו עקביים ממש לגבי המוח והראש. העקב, חז"ל אמרו, למה אמרו לו דווקא עקב, עקב, חז"ל אמרו שזה מלאך המוות שבאדם. הרי כתוב "את העולם נתן בלבם". חז"ל אמרו כל מה שיש בעולם הגדול יש בעולם הקטן. זה כבר לא חז"ל, זה כבר מחכמי הקבלה. כל מה שיש בעולם יש גם באדם. איפה יש באדם מלאך המוות? יש דבר כזה מלאך המוות? איפה זה נמצא באדם? העקב, העקב זה מלאך המוות שבאדם, כך אמרו חז"ל. למה? העקב אתה לא יכול, אין שם שום שריר. אי אפשר להזיז אותו, הוא כזה גס והוא נמצא למטה ועבה וזה מלאך המוות, כן? אז הדור שלנו הוא העקב שבאדם. אם כל כללות הדורות נקרא אדם כללי, אז הדור שלנו הוא הדור של העקב. נשמות בבחינת עקב, בבחינת מלאך המוות. ולא רק בדורות לגבי דורות, אלא לכן בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הן בחינת ראש ומוח לגבי נשמות ההמון ועמי הארץ. לא רק בדורות לגבי דורות. כל דור יש דור. יש יהודים כאלה שאתה רואה שהוא מבין מהר, מרגיש מהר, קשור באלוקות. אתה יכול רק לקנא בו. אתה רוצה גם כן להיות כזה ואתה לא זה, אתה זה, זה לא עובד. אני מנסה וזה לא. זה לא זה. נכון, אומר אדמו"ר הזקן.

32:21 דובר 1 כל דור ודור יש נשמות גבוהות יותר ונשמות נמוכות יותר.

32:25 דובר 10 בעולם הגאולה אנחנו נהיה כולם באותה רמה של ידיעה.

32:30 דובר 1 ידיעה.

32:31 דובר 10 ידיעה.

32:32 דובר 1 כן, איזושהי רמה בסיסית תהיה.

32:35 דובר 10 לא. כי אם אנחנו ניפגש איתם והם יהיו ברמה יותר מעלינו אז כאילו אנחנו לא נוכל לדבר איתם בשיח, חוץ משיח.

32:46 דובר 1 יש מכתב של הרבי שהוא מתייחס, זה מכתב מפורסם שכשיבוא-- הרבי מתייחס ל-להלכה האחרונה ברמב"ם: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". אז הרבי מסביר כך שלעתיד לבוא הדעה את ה' תהיה כמו שהמים מכסים את הים, מלמעלה הכול מכוסה. אין מקום שאין בו מים, אבל כשאתה צולל לתוך הים אז יש מקומות שיש שמה הרים בתוך הים, אז יש עליהם מעט מים. יש מקומות שזה בקעה או עמק בתוך הים או תהום, אז יש מלא הרבה מים. אז ככה, מי שהיה בחייו בבחינת הר גבוה, איזה אחד כזה בעל גאווה, אז הוא הר, אז גם הוא יהיה מכוסה בד-דעה את ה', אבל אה, פחות. ואחד שהיה שכן לעפר בחייו, אז לעתיד לבוא אז יהיה קצת יותר דעה את ה' תהיה אצלו. הדעה תהיה אצל כולם. אבל כמה דעה ובאיזה אופן, זה לא יהיה בשווה אצל כולם.

33:52 דובר 10 ממ.

33:52 דובר 1 ממ.

33:53 דובר 10 לא יודעת, כאילו למשיח יהיה את ההבדל, אני מבינה.

33:56 דובר 1 זה יהיה הבדל. דעה את ה', להכיר אלוקות, זה יהיה אצל כולם. אבל כמה ואיך, באיזה אופן ועד, זה הבדלים גדולים. ובכל דור ודור יש גם כן, וכן רואים הבדל של נשמות לגבי נשמות. ואומר יותר מזה: "וכן נפשות לגבי נפשות". עד פה הוא דיבר על ההבדל בין נשמה לנשמה. אומר אדמו"ר הזקן יותר מזה. לא רק שיש הבדל בין נשמה לנשמה, יש הבדל גם בין נפש לנפש. מיד נסביר למה. כי כל נפש כלולה מנפש, רוח ונשמה. אז עד כאן הרבי הסביר את מה שאנחנו רואים בעיניים. אנחנו רואים בעיניים שיש הבדלים בין היהודים. אז איך אתה בא להגיד לי שכולם יש להם את אותה נשמה? חלק אלוק ממעל ממש? אז הוא הסביר. נכון, לכל היהודים יש נשמה שהיא מגיעה מאותו מקום, חלק אלוק ממעל ממש זה נמצא אצל כל אחד, אבל אצל כל אחד זה בא באופן שונה, מתגלה יותר, מגושמת יותר, מזוככת יותר. ויותר מזה, בכל נשמה יש שלוש בחינות. זה פעם ראשונה שהוא אמר את זה פה ואנחנו מיד נתעסק עם זה בהמשך. בכל נשמה של יהודי, למרות שהשורש שלה הוא אחד, יש בה שלוש בחינות: נפש, רוח ונשמה. את השם בוודאי כולם שמעו פעמים רבות. מה ההבדל? יודעים? בין נפש, רוח ונשמה? נכון, נכון. נכון מאוד. נפש הוא החלק הרוחני של הנשמה, נמוך יותר, שדואג ל-- מתחבר עם הגוף, עם המעשה, מזיז את הידיים ואת הרגליים. רוח הוא החלק, הנשמה הרוחני המזוכך יותר שהוא בעיקר מתבטא ברגש, במידות של האדם. ונשמה הוא החלק הרוחני הנעלה יותר שהוא מתבטא בעיקר במחשבה, במוח, בשכל. נפש, רוח ונשמה זה מוח, לב, כבד, שכל, רגש ומעשה באופן כללי של

36:29 דובר 1 הנשמה. והוא מחדש לנו כאן שכל אחד ואחד, הנשמה שלו כלולה מכל שלושת הבחינות, וכל שלושת הבחינות יש בהן הבדל בין אחד לאחד. אז נמצא, בוא נסכם עד לפה לפני שעוברים-- עד פה זה שלב. מה היה לנו עד פה? לכל יהודי יש נשמה. הנשמה של כל אחד היא חלק אלוקה, אבל יש הבדלים גדולים, וההבדלים מתבטאים גם בחלק הנשמה, גם בחלק הרוח וגם בחלק הנפש. הוא עוד לא הסביר בדיוק איך, זה יוסבר יותר בהמשך. איך זה יכול להיות שמצד אחד לכל אחד נפש אלוקית, מצד שני יש הבדלים? אז הוא מס-- מפה הוא מתחיל להסביר איך זה יכול להיות. עד פה הוא רק אמר את המציאות. פה הוא מתחיל להסביר איך זה, איך זה קורה. כי... כל נפש כלולה מרוח נפש, נפש, רוח, נשמה, מכל מקום, שורש כל נפש ורוח ונשמה, כולם מראש כל המדרגות עד סוף כל דרגין, המלובש בגוף עמי הארץ וקל שבקלים, נמשך ממוח העליון, שהיא חכמה עילאה כביכול. פה הוא מתחיל את המשל, את ההסבר. כמשל הבן הנמשך ממוח האב. כבר דיברנו קודם את המשל הזה, נכון? שכל יהודי נקרא בן לקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא כמו אבא. פה הוא מפרט את המשל, ועל פי זה יהיה מובן העניין של החילוק בין נשמות. כמו שבן נמשך ממוח האב, אפילו ציפורני רגליו נתהוו מטיפה זו ממש. יש אצל האדם חלקים נעלים: מוח, לב, כבד, חלקים, איברים פנימיים. יש איברים חיצוניים ויש גם ציפורניים. הציפורניים הן נראות כאילו זה דומם, עד כדי כך שאפשר לחתוך וזה לא כואב. זה כביכול כבר לא קשור ל-לגוף, אבל אף על פי כן הן גדלות. אם הן

38:41 דובר 1 גדלות, אז איזושהי תנועה של חיים יש פה, נכון? אם זה היה דומם, לא גדל. הן נראות כמו דומם, אבל אתה רואה שזה גדל, זה גדל משהו. מאיפה הן מקבלות את החיים שלהן, הציפורניים? זה נראה דומם. זה לא נראה חלק מהגוף, אבל זה ברור שזה מקבל את החיות שלו מהדם ופה ופה ופה ולמעלה מעלה. ובסופו של דבר, מאיפה זה מקבל את החיות? איפה תחילת החיים? הנשמה הרי נכנסת קודם בראש ומשם מתפשטת לכל האיברים. אז יוצא שגם ה-נ-- ציפורניים, שהן נראות כביכול דומם מנותק מהגוף, גם הן בעודן במהות של ציפורניים, בו זמנית מקבלות את החיות שלהן עכשיו, ברגע זה, מהמוח שבראש.

39:39 דובר 11 אז אני אומר, כאילו, אי-איך אפשר להשוות נשמות של ישראל לציפורניים? כאילו בסופו של דבר, כמו שאומרים, אם ציפורניים מנתקים אותן מהגוף, אז הן יותר לא קשורות לגוף.

39:50 דובר 1 אז יש גם דבר כזה, אבל זה יותר שייך לאגרת התשובה.

39:55 דובר 11 אבל אי אפשר להתנתק מהגוף.

39:56 דובר 1 אה?

39:57 דובר 11 אי אפשר להתנתק מהגוף. יהודי לא... היום הוא לא נכון? היום הוא לא נכון?

40:08 דובר 1 מה זה עבירה?

40:10 דובר 11 לא להתנתק. להתנתק קצת, אבל זה לא נתק פנימי.

40:13 דובר 1 מה זה עבירה? עבירה, פירוש המילה-

40:16 דובר 11 עבר מ-- צד אחד למשנהו, לצד השני.

40:18 דובר 1 עבר מ-

40:19 דובר 11 לא צד שני.

40:20 דובר 1 מצד לצד. מה זה כרת? נכרת, נפסק.

40:27 דובר 11 וזה אומר שכשאדם עובר עבירה הוא ציפורניים.

40:32 דובר 1 זה אומר שהוא כמו ציפורניים שגזרו אותן.

40:36 דובר 11 אבל כשעושה תשובה.

40:37 דובר 1 החידוש הוא-

40:38 דובר 11 אבל כשעושה תשובה.

40:39 דובר 1 החידוש שהוא כותב, כ-כותב אדמו"ר הזקן, כותב אדמו"ר הזקן, ומפורט קצת יותר באחד המאמרים של הרבי מהר"ש, שכתוב בשניים או שלושה מקומות בודדים בחסידות, ש... על השם של אדמו"ר הזקן, שאדם עוש-אה, עושה תשובה, זה כמו אילו היה נמצא ברפואות לחבר הראש עם הגוף.

41:05 דובר 11 איך זאת אומרת?

41:05 דובר 1 כשלוקחים חרב ומפרידים את הראש מהגוף, הוא נכרת. ואז הוא כבר לא חי.

41:13 דובר 11 ואז כבר להמציא גם דבר חדש.

41:15 דובר 1 וכאשר עונש כרת, פירוש הדבר זה, זה הז-- זאת המציאות. המציאות היא שלקחו... העבירה היא חרב שהפרידה את הראש מהגוף. הוא נפרד, הוא מת, הוא לא חי, הוא לא מחובר, הוא מנותק לגמרי. והחידוש, אומר אדמו"ר הזקן, שמה עושה תשובה? אז זה אותו דבר כמו אדם שכרתו לו את הראש ואחר כך חיברו אותו מחדש. אילו היה נמצא ברפואות, אז תשובה זה כזה דבר שלוקחים ראש שכרתו אותו ומחברים אותו חזרה לגוף. אז, אה, יש על זה... מהרבי, נדמה לי מהרבי מהר"ש, ואחד ה, אחד-- הרבי מהר"ש מפרט קצת את הפתגם הזה של אדמו"ר הזקן. אז הוא אומר ש-- וגם בליקוטי תורה המודפס, שאילו נמצא ברפואות, זה לא ה-- הפירוש הוא שהיום המדע לא יודע מכזה דבר. אז זה שהמדע עוד לא גילה את הרפואה הזאת, זה עוד לא אומר שהיא לא קיימת. המדע עוד לא גילה. על כל פנים, זה הפירוש כרת. זה הפירוש של עבירה. זה פירוש מנותק. מנותק הוא באותו רגע מנותק. תגיד, בגלל שיש נשמה אלוקית אז אחר כך הוא מתחבר בגלל פה ובגלל שם. זה הסברים שיש באגרת התשובה. זה נכון, אבל בפשוטו ש-- פשוטם של דברים, כשיהודי עושה עבירה, ולא רק עבירה על כרת, גם עבירה הכי קלה, מוסבר שם אפילו עבירה על דברי הסופרים, אז בזמן העבירה הוא מנותק מאלוקות, מנותק לגמרי. אבל זה הכל מאמר מוסגר בתור תשובה על השאלה. זה לא קשור לתניא פה. זה אגרת התשובה. פה הוא מדבר, הוא בא להסביר לנו איך יכול להיות שיש חילוקים בנשמות. הוא אומר, איך זה יכול להיות? אז אנחנו רואים בגשמיות שהציפורניים, למרות שזה דומם, הן מקבלות מהמוח שבראש. הוא אומר, אותו

43:25 דובר 1 דבר זה גם הנשמות. איך זה קורה ב-בגוף בגשמיות? ואז נבין איך זה ברוחניות. אז הוא ממשיך ממש אז. "על ידי שהייתה אותה טיפת מוח האב ירדה והתגשמה וכולי, והייתה תשעה חודשים בבטן האם וירדה ממדרגה למדרגה להשתנות ולהתהוות ממנה ציפורניים, ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחדת בייחוד נפלא ועצום במהותה ועצמותה הראשון שהייתה טיפת מוח האב, וממילא יותר מזה, גם עכשיו בבן יניקת הציפורניים וחיותם נמשכת מהמוח שבראש." כאשר נולד בן, הבן הוא כבר לא חלק מהאבא. הוא יכול אפילו להגיד-- האבא יגיד ככה והבן יגיד הפוך. זה אפילו קורה לפעמים. הבן הוא לא חלק מהאבא. אבל בסופו של דבר, מאיפה מגיעה כל החיות שהב-- של הבן? מהמוח שבראש.

44:37 דובר 12 הוא תכל'ס כפוף לאב כאילו.

44:39 דובר 1 מה?

44:40 דובר 12 הבן כפוף לאבא.

44:42 דובר 1 אם הוא כופף את עצמו, כן. יש בנים שלא מכופפים את עצמם לאבא. זה לא בהכרח. זה לא דבר טבעי. אבל למרות שהבן הוא מנותק מהאב, כביכול, בסופו של דבר מהותו של הבן היא אותה מהות של האב. הסוג. יש פה-- כל החיים של הבן זה מהמוח שבראש. המוח של הראש שבראש של הבן זה אותו סוג, אותה מהות כמו המוח בראש של האבא. זה לא משהו אחר. גם אחרי שזה ירד ונפרד והתנתק זה עדיין אותו סוג. וגם אחרי שבבן עצמו זה ירד וירד וירד וירד עד שנהיה מהות של ציפורניים.

45:29 דובר 12 במה זה מתבטא שזה אותו מהות? יש ילדים שהם לא קשורים לאבא שלהם בכלל.

45:34 דובר 1 במה מתבטא שזה אותו מהות?

45:36 דובר 12 כן.

45:36 דובר 1 שזה, שזה מוח של, של אבא ולא מוח של צפרדע.

45:40 דובר 12 כאילו יכול להיות שהבן נהיה רשע והאבא כאילו...

45:46 דובר 1 אנחנו רוצים ללמוד בפרק הזה שלכל יהודי יש נשמה שהיא חלק אלוק-- שהמהות של הנשמה של יהודי היא אלוקות, היא לא משהו שונה. זה לא משהו שהתנתק והוא עכשיו נהיה משהו אחר. זה אותה מהות של אלוקות. הבן, נכון, הוא מנותק. זה מישהו אחר. יש לו מחשבות שלו, רצונות משלו. זה נראה לגמרי שונה. אבל תתבונן באופן כללי זה אותה מהות. זה לא מישהו-- זה לא משהו אחר, זה מישהו אחר. זה לא משהו אחר, זה אותו אחד. נשמה אלוקית, הקדוש ברוך הוא ברא אותה. הוא ברא נשמה, היא נולדה. היא קודם לא הייתה ועכשיו היא מציאות נפרדת ואחרי שהיא מציאות נפרדת היא ירדה והיא מחיה אפילו את הנשמות הכי נמוכות של היהודים הכי נמוכים. אבל מי פה מחיה את אותו יהודי נמוך? אותו נשמה שהיא מה, מה מהותה? מהותה הוא אלוקות. מהותה הוא מוח הבן ומהות מוח הבן זה כמו מוח האב. זה לא משהו שונה, זה אותו אחד ממש. זה נראה לנו כאילו הוא מנותק, כאילו הוא אחר, כאילו-- אבל תתבונן מי זה, זה אותו אחד. זה, זה גם בן אדם. זה גם נפש אלוקית. זה גם חלק אלוקה ממש שנמצא ממש בתוך כל אחד ואחד מאיתנו. זה מה שהוא רוצה להגיד. הוא מביא לזה הוכחה. אה, "כדאיתא בגמרא במסכת נדה שם, לובן שממנו גידים ועצמות וציפורניים". זאת אומרת שהגידים והעצמות והציפורניים, החלקים ה-ה-הדומם שבגוף, עצמות, ציפורניים, הם באים מהלובן, שזה המוח שבראש. וכמו שכתוב לא רק בגמרא אלא גם בספרי קבלה, בעץ חיים, כתבי האר"י ז"ל, בשער החשמל, בסוד לבושים של אדם הראשון בגן עדן, שהיו ציפורניים מבחינת מוח תבונה. ככה-- זה המשל. "וככה ממש כביכול בנמשל בשורש

47:49 דובר 1 כל הנפש, רוח ונשמה של כללות ישראל למעלה, בירידתו ממדרגה למדרגה על ידי השתלשלות עולמות אבי"ע מחכמתו יתברך, כדכתיב כולם בחכמה עשית, נתהוו ממנו נפש, רוח ונשמה של עמי הארץ ופחותי הערך. ועם כל זה עודינה קשורות ומיוחדות בייחוד נפלא ועצום במהותן ועצמותן הראשון, שהיא המשכת חכמה עילאה". עד פה. אז עד פה סיים הרבי את הנושא הראשון של הפרק. מה הנושא הראשון של הפרק היה? להראות ולהוכיח מפסוקים, מספרי הלכה, מספרי קבלה, מ-מ-מ-מ-מכל מיני מקומות, מכל מיני כיוונים וגם להסביר שאצל כל אחד ואחד, כל יהודי ויהודי, יהיה מי שיהיה, הנמוך שבנמוכים, יש בתוכו נפש שבנפש הזאת היא כלולה גם מרוח ואפילו מנשמה, והנשמה הזאת היא חלק אלוקה ממעל ממש שנמצא-

48:55 דובר 13 אמרנו את זה

48:55 דובר 1 מה?

48:58 דובר 13 לא אמרנו שאמרנו את זה?

48:58 דובר 1 אמרנו שזה כמו מחשבה, דיבור ומעשה. אז טוב, אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. זה-זה אנחנו נדבר, נאריך על זה יותר כשנגיע בעזרת השם, אם כן נגיע בעזרת השם בפרק ד', שם מדובר על לבושי הנפש, שם יותר נסביר את ה... מתעכבים על הנושא הזה. כרגע הוא דיבר בקלות שיש נפש ורוח ונשמה וזה כלול-- הכל כלול מהכל ולמרות שיש הרבה, הרבה סוגים והרבה, הרבה דרגות וכל אחד דרגה כלולה מדרגה וכולי וכולי, אחרי הכל, בסופו של דבר השורש של כולם הוא חלק אלוקה ממעל ממש. זה לא רק שורש, אלא גם כמו שהנשמה נמצאת בפועל, ציפורן ש-ש-שבעם ישראל גם עכשיו הוא מקבל את חיותו ישירות ממהות של נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש שנמצא בתוכו בפועל והוא מה שמחיה אותו. זה-זה-זה היה תוכן העניין בקיצור. מה אכפת לי? טוב, אז אני יודע. כן, אז עכשיו קודם לא ידעתי ועכשיו אני למדתי דבר נפ-- באמת רעיון נפלא. יש בתוכי חלק אלוקה ממעל זה מאוד משמח. מה אני עושה עם זה? אז מפה עד סוף הפרק מתחיל החלק המעשי יותר. מה אני עושה עם זה? כי יניקת וחיות נפש, רוח ונשמה של עמי הארץ הוא מנפש, רוח ונשמה של הצדיקים והחכמים ראשי בני ישראל שבדורם. זה משפט המפתח. מה אמרנו במשל? הציפורן חיה, בטח שהיא חיה והיא גדלה. מאיפה היא מקבלת את החיות שלה? מה, זה מה-מה-- מהדם, נכון, אבל הדם מאיפה? הדם מקבל מהלב והלב מאיפה מגיע? איפה שבסופו של דבר מגיע מעצם הנשמה. זאת אומרת נכון, בפועל אני לא רואה. אני מסתכל על הציפורן, אני לא רואה את עצם הנשמה מאירה, אבל אני צריך לחשוב על זה. צריך להתבונן

51:00 דובר 1 בזה. אבל אם אני אחשוב על זה ואני אלך אחורה, אני אראה שבסופו של דבר החי-החיים שבו מגיעים מהמקור והשורש. המקור והשורש זה עצם הנשמה שנמצא בכל אחד. מקור החיות. מה זה בנמשל? מה זה בנמשל? אם אני ציפורן-

51:24 דובר 13 ה-ה-כאילו ה-הפשוטי עם?

51:29 דובר 1 אני ציפורן, אני פשוטי העם, בוודאי.

51:32 דובר 13 הציפורן זה הפשוטי העם, לא?

51:33 דובר 1 כן, אני זה פשוטי העם. לא אמרת? מה אני, ראש כהני הגולה? הלוואי פשוטי העם. אנחנו יהודים פשוטים. תניא מדבר ליהודים פשוטים. תניא לא מדבר לצדיקים. אז מי זה? אז מאיפה אנחנו לוקחים את החיות שלנו? מה, מהראש? מי זה הראש בנמשל?

51:56 דובר 13 הראש

51:56 דובר 1 אז הוא אמר בתחילת הפרק שבכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל, וראשי אלפי ישראל בסופו של דבר, מאיפה הם לוקחים את החיות שלהם? אז בכל דור ודור יש רבי נשיא. נשיא זה ראשי תיבות ניצוצו של יעקב אבינו. שהוא שורש החיים של כל אנשי הדור. ובזה יובן מאמר חז"ל על פסוק "ולדבקה בו". תכף נגיע לחתונה. ובזה יובן מאמר חז"ל על פסוק "ולדבקה בו", שכל הדבק בתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה ממש. אז זאת אומרת, מה זה נדבק בתלמידי חכמים? מה זה נדבק? למה לא כתוב לומד מתלמידי חכמים? מה ההבדל בין נדבק לבין לומד? כתוב שתלמידי חכמים, שיש מצווה לשפוך, לצוק מים על ידי הרב. נכון? מה זה לצוק מים על ידי הרב? זה ללמוד ממנו. ליטול לו ידיים. כשהוא בא לאכול אז אתה תלמיד שלו. לך ליטול לו ידיים. תחזיק את הנטלה, תטול לו ידיים. מה, הוא לא יכול ליטול לבד? להידבק בתלמידי חכמים זה לא ללמוד. להידבק. להיות דבוק אליו. להתקשר אליו. לרצות להיות לידו. לרצות לראות אותו. לשים תמונה שלו בבית. ידבק בתלמידי חכמים, וכל הדבק בתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה. מי שלומד מתלמידי חכמים לא כתוב עליו שהוא נדבק בשכינה. זה לא כתוב כזה דבר. רק מי שנדבק בתלמידי חכמים. אדם יכול ללמוד את התורה של הרבי ולהיות בקיא בליקוטי שיחות, הוא לא חסיד, הוא לא דבק ברבי. להידבק זה להידבק, זה להיות, להתקשר אליו, להרגיש אליו רגש נפשי של אהבה, לרצות להיות איתו, לרצות לראות אותו, לרצות להתקרב אליו, לרצות להתחבר איתו. הרבי מחלק דולרים. רצים. הרבי אומר שיחה. רצים. איי, הוא לא מבין

54:33 דובר 1 מילה ביידיש. בסדר, הרבי מדבר. מה, צריך גם להבין? מספיק שאני רואה. להידבק. ומי שדבק בתלמידי חכמים, אמרו עליו חז"ל, מעלה עליו הכתוב כאילו נדבק בשכינה ממש. למה? הוא הרי לא למד, לא נכנס שום דבר בפנימיות, זה רק שימוש וחיצוניות כזה. מה אתה שם לי תמונה של הרבי בכל מקום? מה, זה בן קרוב משפחה שלך? מה? זה נראה חיצוני, לא? כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש, רוח ונשמה של עמי הארץ, ומיוחדות במהותן הראשון ושורשם שבחכמה עילאה, שהוא יתברך וחכמתו אחד והוא המדע וכו'. הרבי נשיא הדור הוא אחד עם אלוקות בגלוי ממש. וכשאני דבק בו ומקבל ממנו את החיות באופן ישיר ופנימי, אז אני דבק בשכינה ממש. זה חז"ל אמרו. אז ממילא קופצת לכל אחד שאלה. יש הרי מתנגדים. שמעתם פעם כזה דבר? יש כאלה, הוא לא מכיר ברבי שהוא נשיא הדור, נשיא ישראל בטח שלא. הוא עוד איזה תלמיד חכם, מקסימום צריך לכבד אותו. לפעמים גם זה לא. אז אם כל מה שהציפורן מקבלת את החיות כי דבקה במוח שבראש, אבל אותו תלמיד חכם שלא מקבל את הרבי ולא, הוא עושה דווקא נגד. איך הוא יקבל את-- איך הוא חי? מאיפה הוא חי? אם כל החיים של יהודים מגיעים מהמוח שבראש, מהרבי, איך חיים כל אותם יהודים שמתנגדים לרבי?

56:31 דובר 3 תכלס אבל חב"ד מחזירים את זה.

56:33 דובר 1 מה?

56:34 דובר 3 חב"ד מחזירים להם באותה שיטה.

56:36 דובר 1 מה זאת אומרת?

56:37 דובר 3 פעם שרוצים לדעת מה צריך לעשות, שואלים את הרב.

56:40 דובר 1 אה בסדר, אבל, אבל, אבל ב-ב-בפועל-

56:44 דובר 3 בעיות.

56:44 דובר 1 אבל בפועל מאיפה, מאיפה, איך, איך, איך הם חיים? איך הם? א-א-איך הוא לומד? אם הוא מקבל את החיים מהרבי והוא לא רוצה, הוא מתנתק מהרבי. אז איך הוא חי?

56:56 דובר 3 אתה יכול לדעת שאני עושה משהו נגד זה.

56:59 דובר 1 מממ?

56:59 דובר 3 אתה גם יכול לדעת נגד רצונו של אלוקים.

57:01 דובר 1 אז, אז, אז זה מה שהוא עונה בפנים. והפושעים והמורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש, רוח ונשמת תלמידי חכמים. כן, זה לא נשמע טוב. אה, לא, בחינת אחוריים זה, זה, זה לשון של אדמו"ר הזקן. זה לא מה שמדברים היום כל כך. אה, הדוגמה שאני אוהב לתת, פעם שמעתי את זה מרב דוד קראס[?] עליו השלום, ששוטר עוצר את הבן אדם ברחוב ונותן לו קנס. כן. למה הוא, אני יודע? עשה איזה עבירת תנועה, נתן לו קנס. אז הוא לא יכול לא לשלם. יש חוק. אז הוא משלם. אז הוא נותן לשוטר כסף. איך הוא נותן לו את הכסף? במאור פנים? אה, קח. זה נקרא בחינת אחוריים. זה נתינה. הוא נותן, אבל הוא נותן לא ברצון. הוא נותן כי הכריחו אותו לתת. זה הפירוש בחינת אחוריים. נתינה לא מתוך רצון ואהבה, אלא נתינה מתוך הכרח, כביכול. מה הפירוש שהפושעים והמורדים בתלמידי חכמים-

58:22 דובר 3 מה ההבדל בין מה שמקבלים?

58:23 דובר 1 מה?

58:23 דובר 3 כל עוד מקבלים זה לא משנה איך. הבן אדם תכלס חי.

58:28 דובר 1 יש הבדל גדול-

58:29 דובר 3 זה לא משנה אם קיבל-- נתתי את הדוח בקטע עם חיוך או לא. תכלס נתתי את הדוח.

58:35 דובר 1 יש, יש הבדל גדול בין האוכל שמגישים בשולחן המלך על השולחן לבין מה שמקבלים הכלבים שמסתובבים מתחת לרגליים, העצמות שזורקים להם בסוף. נכון, גם הם חיים משולחן המלך.

58:51 דובר 3 אבל זה מה שהם צריכים. זה לא משנה.

58:52 דובר 1 כן, אבל הם כלבים.

58:53 דובר 3 הם לא יבינו מה... בדיוק בגלל שהם כלבים הם לא יבינו את זה.

58:57 דובר 4 ההבטחה בכיוון העין שלו.

58:58 דובר 5 הם מחיות. אם אחרת הם לא היו חיים.

59:00 דובר 3 זה היה השאלה, אבל אני לא מבינה מה ההבדל.

59:03 דובר 1 נותנים ל-- נותנים להם כי צריך אותם.

59:06 דובר 3 כלבים, אם תביא להם את זה או לא יהיה. הם יאכלו מהעצמות.

59:09 דובר 5 השאלה את עצמה [דוברת 4]

59:10 דובר 1 בנמשל, בנמשל למה ברא הקדוש ברוך הוא קליפות, סטרא אחרא, כל מיני דברים, יצורים כאלה, שדים ורוחות, כל מיני מזיקים וקליפות טמאות. שמה צריך את זה?

59:24 דובר 3 לעצור אותם.

59:25 דובר 1 רגע, היה יכול-- אה, אם אני הייתי, אם אני הייתי בורא את העולם, לא, הייתי עושה אותו עולם יותר מוצלח. ל-ל-למה הוא עשה את כל הדברים האלה? בשביל מה? אז, אז ההסבר הוא פשוט בגלל ש-ש-שלא יהיה נהמא דכיסופא, זה נקרא. שלא יהיה לחם עוני, שלא יהיה לחם בושה.

59:44 דובר 3 מה הפער?

59:45 דובר 1 שאם אדם מקבל משהו, הטבע שלנו, שאם אדם מקבל משהו בלי להתאמץ בשבילו, קח, קח מתנה, קח. לא, לא נעים. לא נעים.

1:00:00 דובר 3 לא רק שזה לא נעים, זה גם פחות שווה.

1:00:03 דובר 4 סבבה, אבל היום-

1:00:04 דובר 3 משהו שאתה מתגבר עליו.

1:00:06 דובר 4 נכון, ברור, אבל...

1:00:07 דובר 3 טיסה לרבי שקיבלת-- זכינו בכרטיס טיסה. טיסה לרבי שחסכת אלף דולר. איך זה, זה רגש?

1:00:14 דובר 4 ברור, אבל יש גם את העניין של המתנה שזה, כאילו, לא?

1:00:16 דובר 3 זה נחמד והכול, אבל זה רק רוח.

1:00:18 דובר 1 יש, יש, אה, סיפור ידוע, משל נדמה לי מהרבי הרש"ב, אם אני לא טועה, או מהרבי מהר"ש, שפעם איזה עשיר רוסי רצה לעשות ניסיון, אז הוא קרא לאיזה איכר, אמר לו: "אני אתן לך משכורת". חבל על הזמן, משכורת משהו משהו. אני לא יודע ברובלים כמה זה היה שווה. נתן לו משכורת ככה. "אתה רוצה? בשביל כזאת משכורת, מה שאתה רוצה אני אעשה". "מה העבודה?" מראה לו פה את החדר, את הסלון הגדול שלו, אומר לו: "פה אני רוצה שאתה תקצור את החיטה עם המגל". הסתכל עליו, נפל לו על הראש. איזה חיטה? איזה נעליים? זה אמממ באמצע הסלון של, של הפריץ. אומר לו: "כן". הוציא את הזה. "תקצור חיטה". "ועל זה אתה משלם לי?" "משלם". "כזה?" "נו, האציל הזה משוגע? לבריאות. אני מקבל פה כסף לפי שעות. מה הבעיה?" לקח את המגל והתחיל לקצור חיטה. קוצר איזה שעה, שעתיים. בסוף זורק את המגל, אומר: "לא צריך. אני הולך הביתה". "מה קרה? מה אתה לא רוצה? משלם לך טוב". "העבודה לא ניכרת. אני לא מרגיש שאני עושה משהו. בסדר, נכון מקבל כסף, אבל אני לא מרגיש שאני עושה משהו. זה לא שווה. לא רוצה כזאת עבודה". נדמה לי שמהרבי מהר"ש או הרבי הרש"ב משל מובא. האדם בנוי... ה-הצורה הרוחנית של האדם, הוא לא יכול לקבל דבר בחינם. לא נעים לו, מתבייש בזה. זה לא טוב. בשביל לקבל את השכר בגן עדן צריך לעבוד. אם אומרים-- נותנים לנו את הגן עדן בלי עבודה, זה לא זה. לא רוצים את זה. אז הקדוש ברוך הוא ברא קליפות כדי להעמיד את האדם בניסיון, כדי שיהיה לו עבודה, כדי שיהיה לו קשה ואז יהיה לו

1:02:25 דובר 1 קשה ואז הוא יתאמץ. אבל אם הקליפות היו רק דמיון, אז להילחם בדמיון זה לא שווה כלום. אז מה זה שווה שהתגברתי על דמיון? אז צריך להתגל-- לברוא משהו שהוא באמת קליפה, שהוא באמת סטרא אחרא, שהוא באמת מנגד לאלוקות. אז הקדוש ברוך הוא ברא מין יצור כזה שהוא באמת ובאמת-

1:02:46 דובר 3 כמה שהוא ברא-- צריך לדעת שהישועות זה ואז יראו להם שהכל

1:02:50 דובר 1 אז זה עוד עניין. ואז... רגע אחד. אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא לא רוצה את הקליפות עצמן. הוא צריך אותן רק בשביל שהאדם יתגבר עליהן, נכון? אותן עצמן הוא לא רוצה. ברגע שתיגמר עבודת הבירורים, יגמור האדם לתקן את העולם, אז הקליפות יתבטלו. "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ". אז גם עכשיו מה שהוא נותן להן חיות זה לא בגלל שהוא רוצה אותן, זה רק כדי זה טיפה, זה בחינת אחוריים. זה בחינ-- הוא מוכרח אותן בשביל עבודת האדם. צריך גם אותן. אז מה שנותנים, החיות שנותנים לקליפות היא חיות קטנה שלא בערך, משהו קטן מאוד, מצומצם מאוד ולא איכותי גם. זה לא חיים עם איכות. זה מספיק בשביל שהם יתקיימו. זה לא כמו בחינת פנים. אז יהודי שהוא מורד בתלמידי חכמים, גם הוא מקבל חיים, גם הוא חי.

1:03:56 דובר 3 אי אפשר להגיד שהמהות שלו... הוא גם יהודי, הוא גם זה, כאילו אי אפשר להגיד מה, שהמהות שלו היא שונה ממהות אחרת.

1:04:02 דובר 1 ומסקנה, נכון, המהות שלו זה בדיוק הצער הגדול, הרחמנות הגדולה שיש לו את אותה נשמה אלוקית והנשמה האלוקית הזאת, מאיפה היא מקבלת חיות? ממי, מי? תארי לעצמך איזה, איזה בן אדם שמסכן חולה והוא צריך לנשום והוא לא יכול לנשום רק דרך איזה קשית שמכניסים לו. הוא בטח הוא חי, הוא מקבל אוויר, בטח. מצוין. דרך... הוא ניתק את עצמו ממקור החיים. אז הוא חולה, אז הוא מסכן. אז, אז הוא גם חי. נכון.

1:04:35 דובר 3 אתה יודע, בתכל'ס גם הגויים מאמינים שאלוקים כאילו, כאילו הוא אוהב אותם ו... נגיד הנוצרים הם כן מאמינים שאלוקים הוא עם האחים שלו. כל, כל, אה, כאילו, מה הקשר עכשיו? כל דת מאמינה שהיא ה-, שהיא הנבחרת של אלוקים.

1:04:53 דובר 1 נכון.

1:04:54 דובר 3 אז כאילו דווקא אני לא באמת שואלת את זה כי אני לא, כי אני חושבת שזה לא נכון, אבל בתכל'ס, איך, כאילו איך אפשר להוכיח להם שאנחנו כן עם חיים? איך אפשר להוכיח את זה? להוכיח לעצמנו. לא צריך להסתכל יותר מדי לתוך החסידות. כל חסידות בטוחה שהדרך היא שלה.

1:05:07 דובר 1 ספר הכוזרי, פרק א'.

1:05:12 דובר 3 זה לא מלווה.

1:05:14 דובר 1 תסתכלי שם.

1:05:15 דובר 3 איזה ספר?

1:05:16 דובר 1 כוזרי של הרמב"ם, פרק א'. גם בכתבים של הרב דסלר מיד בהתחלה הפרקים א', ב', ג' בהתחלה.

1:05:23 דובר 3 אוקיי.

1:05:24 דובר 1 וגם בחסידות מוסבר בהרבה מקומות, אבל זה לא קשור לפה.

1:05:28 דובר 3 לא, זה קשור. אבל בסדר, כדאי להסתכל על החסידות. כל חסידות בטוחה שהדרך היא שלה לאלוקים.

1:05:32 דובר 1 לא, אני לא רוצה להכניס עוד עניינים באמצע. מספיק, אנחנו מספיק מתפשטים. טוב, אז עד לפה זה היה... אז כל יהודי, הנשמה שלו, החיים שלו, מקבל חיים מנשיא הדור. אפילו היהודים הכי פשוטים. ומה קורה עם אלה שמורדים בתלמידי חכמים? גם הם. איך? זה, אין מקום, אין מקור אחר לחיות, אז הם מקבלים בחינת אחוריים, אבל גם הם מקבלים את החיים שלהם מנשיא הדור. נמשיך הרי, אחרי הסוגריים המרובעות: "ומה שכתוב בזוהר ובזוהר חדש שהעיקר תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא, מה שאין כן בני עמי הארץ וכו', היינו שאין לך נפש, רוח או נשמה שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו". אז הזוהר שואל שמה, אה, לא, לא, לא שואל. הזוהר אומר שהחיות של הנשמה לא תלויה בכלל אם אדם דבק או לא דבק, איך שהוא מתנהג לא, זה תלוי באבא ואמא שלו. אם בשעת ה-ה-החיבור אביו ואמו קידשו את עצמם, עשו את זה בקדושה וטהרה, אז יש לו נשמה קדושה, ואם לא אז לא. מה, מה אתה מדבר? מה זה משנה אם הוא דבק בתלמידי חכמים או לא דבק בתלמידי חכמים? הנשמה שלו תלויה ב... זה לא תלוי בו בכלל. אומר הרבי לא. מה שכותב הזוהר שם מדבר על הלבוש, על הלבוש של הנשמה, לא על הנשמה עצמה. מה ההבדל בין לבוש של הנשמה לנשמה עצמה? אז זה בדיוק ההבדל כמו הגוף של האדם ללבוש של האדם. יש הבדל בין גוף האדם ללבוש של האדם. הגוף זה הוא עצמו והלבוש זה הבגדים שלו. זה לא הוא. ברור שבשביל לצאת החוצה, לחיות, לפעול בעולם אדם לא, לא הולך בלי בגדים. כן, זה לא שייך.

1:07:49 דובר 1 הנשמה לא יכולה לפעול בעולם בלי גוף. הגוף הוא הלבוש של הנשמה. הנשמה היא רוחנית, הגוף הוא גשמי. כמו שאין ערך בין גוף האדם לבגדים שלו, ככה אין שום ערך בין הנשמה של האדם לגוף של האדם. הגוף הוא הלבוש של הנשמה. אומר הזוהר: הגוף של האדם, הלבוש של הנשמה, זה תלוי באבא ואמא שלו. נכון? אבל הנשמה עצמה, זה לא תלוי בהם, זה לא קשור. מה אכפת לי אם הלבוש שלי הוא לבוש קדוש או לא לבוש קדוש? אז הוא ממשיך. כל המצוות שאדם עושה. מצוות עושים עם הגוף, ואם הגוף הוא לא קדוש אז... למשל מצוות תלמוד תורה, מתעסקים עם זה עם השכל. ואם השכל הוא לא בהיר וחד, אז המצווה יש בעיה לקיים אותה, ועל דרך זה כל שאר המצוות. ככל שהגוף יותר מזוכך, יותר נקי, יותר מקודש, אז כך לאדם יותר קל לשמור את כל המצוות והגוף פחות מפריע לו. הנפש הבהמית שלו פחות מפריעה לו, כמו שנראה בהמשך. יש, יש גוף שהוא עצלן. אדם נולד עם גוף עצלן. מה לעשות, אין לו כוח, אין לו חשק. הוא יודע שזה טוב, אבל אין לו חשק. זו בעיה של עצלנות שבאה מצד הגוף. אדם שיש לו גוף קדוש אז הוא לא יהיה עצלן, הוא יהיה זריז. ועל דרך זה כל שאר המידות הלא טובות שבאות מצד הגוף. אז אדם שמקדש את עצמו בשעת החיבור עם אשתו, אז הוא יקבל-- הנשמה של הילד תקבל גוף קדוש ויהיה לו קל לשמור מצוות. ואילו שלא, אז הבן שלהם יהיה לו גוף, לבוש נמוך, מגושם, שרוצה את הגשמיות של העולם ולא רוצה אלוקות. וכל המצוות שעושה, הכל על

1:10:02 דובר 1 ידי אותו הלבוש וכו'. והוא מחדש עוד, עוד יותר. אפילו השפע שנותנים לו לאדם מן השמיים, הכל על ידי לבוש זה, ואם יקדש את עצמו ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו. ואפילו נשמה גדולה צריכה לקידוש אביו וכו'. אבל הנשמה עצמה, הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה ושפל וכו', כמו שכתב האריז"ל, כל זה בליקוטי תורה פרשת וירא ובטעמי מצוות פרשת בראשית. אני לא רוצה להרחיב בנושא הזה, זה לא העיקר של הפרק. העיקר של הפרק הוא מה שדיברנו קודם, שכל יהודי יש לו נשמה, נפש, רוח, נשמה זה עניין אחד בכללות. והנשמה של כל יהודי, חלק אלוק ממעל ממש. מהות אלוקות ממש שנמצאת בתוך הגוף של כל אחד ואחד. ומצד הגוף יכול להיות כל מיני דברים פחות טובים; מצד הנשמה, אצל כל אחד, גם אצל יהודי נמוך שבנמוכים, קל שבקלים, יש לו חלק אלוק ממעל ממש. והנשמה שלי, שממנה מגיעה החיות הרוחנית שלי וממנה נובעים החיים הגשמיים שלי, ואיתה אני מקיים את המצוות ודרכה אני מקבל את השפע, הגשמיות ובנים, בריאות ופרנסה וכל החיים שלי. אותה נשמה, מאיפה היא מקבלת את החיות שלה? מהרבי. זה פרק ב' בתניא. הא' שצריך יהודי ללמוד, יהודי לדעת שיש בעולם רבי, ואנחנו אומרים את זה, מברכים את זה, מברכים. הרבי נוהג בברכה לחתונה, אז יש-- הרבי נוהג לומר, לברך, ומופיע בכל המכתבים, אני חושב, ברכה לחתונה. אה, אה, בברכת מזל טוב מזל טוב, אה, יהי רצון שייסדו, ייסד את ביתם על יסודי התורה והמצוות. שמעתם את הלשון הזאת, נכון? מה זה יסוד-- יסוד התורה והמצוות? ייסדו את ביתם על תורה ומצוות. מה זה ייסדו את יסוד-- את

1:12:33 דובר 1 ביתם על היסוד של תורה ומצוות? מה זה היסוד של התורה והמצוות? לא על תורה ומצוות, על היסוד של התורה והמצוות. מה זה היסוד של התורה והמצוות? זה פרק ב' בתניא, התחלת החסידות. ייסדו את ביתם על התקשרות לרבי. זה הפשט. הפרק ב' שלמדנו היום הוא חלק מחטיבת הפרקים הראשונה בתניא, א' עד י"ב, שבחלק הזה של התניא אדמו"ר הזקן מסביר לנו מי אנחנו ולאן אנחנו צריכים לשאוף. עוד לפני שאנחנו מתחילים לדבר איך נהיים יהודי שלם, אז קודם כל מי אנחנו ולאיפה אנחנו צריכים לשאוף. אז פה כבר ראינו פרק כזה. יהודי, מהותו היא חלק אלוק ממעל ממש.