מטות: תשפ"ו - פרשת כי תצא עמוסה במצוות, ובהן דיני שתי נשים והבכורה. הרב שמעון זוננפלד חושף את ההסבר המיוחד לחרם דרבנו גרשום, ומחבר בין בכורה,…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:03 דובר 2 פרשת כי תצא יש בה הרבה מאוד מצוות. הכי הרבה מצוות בפרשה אחת, בפרשה אחת. בתחילת הפרשה אומרת התורה: כי ייקח איש שתי נשים, כי תהיינה לאיש שתי נשים. יש שאלה מפורסמת של החתם סופר, שהוא שואל שאלה: איך רבנו גרשום, שהיה מהראשונים, אסר בחרם לקחת שתי נשים? הרי זה דבר שהתורה בעצמה אומרת שמותר, כי יהיה לאיש שתי נשים. אז איך הוא יכול לאסור דבר שהתורה המפורשת אומרת שמותר? יש לזה הרבה תירוצים, אנחנו רק ניגע בהם. תירוץ אחד שמביאים, שהכוונה שאת האישה השנייה הוא נשא באיסור, כי מה שכתוב אחת אהובה ואחת שנואה, זה שהוא נשא אותה בשנאה. מה הכוונה בשנאה? בעבירה, היא לא הייתה מותרת לו. ממילא זה שיש לו שתי נשים, לא שהוא נשא את שתיהן בהיתר, אלא היא הייתה אסורה לו. ממילא אי אפשר מכאן להביא שהתורה אומרת בפירוש שמותר שתי נשים. זה תירוץ אחד שמנסים להסביר. יש עוד הסבר שמסבירים איך הוא יכול לאסור את זה, מכיוון שהחרם של רבנו גרשום זה לזמן מוגבל. אומרים שזה רק לאלף שנה הוא גזר. מכיוון שזה רק לזמן מוגבל, אז אין בעיה שהוא אסר לקחת שתי נשים. יש אבל עוד הסבר מאוד מעניין, שהוא יותר רוחני. אנחנו יודעים שרבנו גרשום הוא נקרא מאור הגולה. מכל הראשונים הוא היחיד שיש לו את התואר הזה, מאור הגולה. מדוע? אז זה קשור עם העניין הזה. הוא אומר כך: זה שבני ישראל עדיין נמצאים בגלות, זה בגלל מפני חטאינו גלינו מארצנו, ומכיוון שעדיין לא חזרו בתשובה, עובדה שעדיין נמצאים בגלות. כי הרמב"ם הרי פוסק שישראל עושים תשובה, מיד הם נגאלים. מכיוון שעדיין נמצאים בגלות, זאת אומרת שעדיין לא

02:29 דובר 2 שבו בתשובה. הקשר בין הקדוש ברוך הוא לבין בני ישראל זה קשר כמו בין איש ואשתו. כן, אנחנו אומרים מורשה קהילת יעקב, מורשה אל תקרא מורשה אלא מאורסה. כן, ביום חתונתו, ביום שמחת ליבו, זה הולך על מתן תורה, שזה היה כאילו האירוסין של הקדוש ברוך הוא עם בני ישראל. אבל כשבני ישראל לא שמים את עצמם במקום והם חוטאים, אז הקדוש ברוך הוא, והיה אם לא חפצת בה. הקדוש ברוך הוא לא רוצה אותם. אז יש לו שתי אפשרויות. שתי אפשרויות. אפשרות אחת שהוא יכול לגרש אותם אפילו בכפייה, כי בני ישראל מצד עצמם לא רוצים להתגרש, כי יהודי לא יכול ולא רוצה להיות מנותק מהקדוש ברוך הוא, אבל הוא יכול לגרש אותם בעל כורחם. אפשרות שנייה שהוא ייקח לו אישה אחרת, זאת אומרת עם אחר, שיעשה אותם כעם סגולה. מה עשה רבנו גרשום? הוא אסר בחרם את שני הדברים האלו. אסור להתחתן עם שתי נשים, ועוד חרם יש לרבנו גרשום שאסור לגרש אישה בכפייה. ומכיוון שהקדוש ברוך הוא גם מקיים את המצוות, הוא בעצמו מקיים את המצוות וגם את התקנות והגזרות, וממילא הוא לא יכול לגרש את בני ישראל. ולכן רבנו גרשום אסר את שני הדברים האלו. בהסבר אחר כך, בהמשך של החומש כתוב שאם יהיה לו שתי נשים, האחת אהובה ואחת שנואה, כן, והיה הבן הבכור לשנואה, לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור. אומר הגאון מווילנה, הגר"א, דבר מעניין: במילה בכור מרומז שהוא מקבל פי שניים. איך זה מרומז? המילה בכור יש לה שלוש אותיות: בי"ת, כ"ף, רי"ש. כל אחת מהאותיות האלו זה כפול מהאות

04:36 דובר 2 הקודמת. בי"ת בגימטריה שניים, הוא כפול מהאל"ף. כ"ף בגימטריה עשרים, הוא כפול מהיו"ד. ואותו דבר גם כן רי"ש, שהוא מאתיים בגימטריה, הוא כפול מהקו"ף שלפניו. אז במילה בכור עצמו יש רמז לעניין הזה של פי שניים. ובזמנו של הגר"א היה פולמוס מאוד רחב. היה פעם בזמנו מישהו שהוא נשא אישה והוא גירש אותה, תוך זמן קצר הוא גירש אותה, לא רצה אחריה, שנא אותה, גירש אותה, ולאחר מכן הוא נשא אישה, נשא אישה שנייה. עכשיו, האישה השנייה שהוא התחתן איתה, היא ילדה תוך שבעה חודשים, היא ילדה. האישה הראשונה היא גם כן ילדה, אבל אחרי תשעה חודשים. עכשיו מי הבכור שמקבל פי שניים? כי למעשה להיריון, הילד שנולד לאישה הראשונה הגרושה הוא הבכור להיריון, כי היא הייתה נשואה לו קודם. הוא רק ללידה. אז לפי מה אנחנו הולכים? ללידה או להיריון?

06:00 דובר 3 לכבוד רבונו, כי הרי אסור להתחתן עד-

06:03 דובר 2 והגר"א פסק אז, הוא אמר שלדעתו זה מה שמתכוון הפסוק, שאם היה לאיש שתי נשים, אחת אהובה ואחת שנואה, זה בדיוק המקרה הזה, והתורה מרמזת כאן שבמקרה כזה אנחנו הולכים לפי ההיריון ולא לפי הלידה. ככה הוא פסק. לפי זה גם כן מסבירים הריב שהיה בין יעקב לבין עשיו. כן, לגבי הבכור. הרי עשיו יצא קודם. אז למה יעקב לקח ממנו את הבכורה? הוא רימה, ו... כן, וידו אוחזת בעקב עשיו, כי יעקב טען שנכון שעשיו יצא קודם, אבל להיריון מי היה קודם? הרי רש"י מביא את המשל של שפופרת. מי שנכנס ראשון הוא יוצא אחרון. אז יעקב סבר שלמעשה הוא הבכור, הגם שהוא יצא אחר כך, כי אנחנו אומרים שאנחנו הולכים לפי ההיריון ולא לפי הלידה. לפי זה גם כן מסבירים כאשר יוסף מביא את אפרים ומנשה ליעקב שהוא יברך אותם, כתוב בסדר הדורות שאפרים ומנשה הם היו תאומים.

07:10 דובר 3 הם נולדו תאומים?

07:11 דובר 2 הם נולדו יחד, הם היו תאומים, אבל מנשה יצא קודם ואפרים היה אחריו, וכתוב שיעקב שיכל את ידו. הוא שם את ימינו על ראש אפרים. אמר לו יוסף: לא, כי זה הבכור. מנשה הוא הבכור. אומר לו יעקב: בני ידעתי בני. מה זה הלשון הזה, ידעתי בני? אני סובר שאנחנו הולכים במקרה כזה לפי ההיריון ולא לפי הלידה. אני יודע, אבל זו השיטה שלי, ולמעלה זה הבכור. שיהיה שבת שלום ושנשמע בשורות טובות.

07:42 דובר 3 אמן.