מטות: תשפ"ו - הרב שמעון זוננפלד - דבר תורה לפרשת שופטים: "לא תיקח שוחד" ו"צדק צדק תרדוף" - מה הקשר ביניהם, ואיך דווקא פסק דין נכון עלול לחשוף…

00:00 בבקשה. אתמול, היום נכנסנו לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. כפי שהאדמו"ר הזקן אומר בליקוטי תורה, המלך בשדה וכל אחד יכול לקבל את פניו, והמלך מקבל בסבר פנים יפות כל אחד ואחד. והרבי מוסיף שיש רק תנאי אחד: כל מי שרוצה, צריך לרצות. מי שרוצה יכול לקבל את פניו של המלך, ואז המלך מקבל את פניו וממלא את בקשתו. אנחנו קוראים בשבת פרשת שופטים, שופטים ושוטרים תתן לך בארצך, והתורה אומרת את התנאים: "ושפטו את העם משפט צדק. לא תטה משפט ולא תיקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני פקחים ויסלף דברי צדיקים. צדק, צדק תרדוף." יש מדרש, הספרי אומר דבר מעניין. אין אדם נפטר מן העולם, דיין שהוא לקח שוחד לא נפטר מן העולם עד שיפסוק דין כהלכתו. שואלים שאלה: לכאורה מה זה, קבלת שכר? הוא מקבל שכר על זה שהוא מקבל שוחד, שבסוף צדק צדק תרדוף. אנחנו דורשים סמוכים. לא תיקח שוחד, צדק צדק תרדוף. אז הוא מקבל שכר על זה שהוא לקח שוחד. אבי זכרונו לברכה היה מספר. היה יהודי בירושלים שלא היה לו פרנסה. חיפש פרנסה ואז הוא פתח איזשהו עסק. זה היה בזמן הטורקים. אחרי כמה ימים הגיע שוטר טורקי, נותן לו הזמנה לבית משפט. למה? הוא לא קיבל רישיון. היה צריך לקבל רישיון וצריך לשלם על זה איזשהו-- בשביל לקבל את הרישיון. הוא לא שילם, אז הוא קיבל הזמנה לבית משפט. היהודי הירושלמי הזה אף פעם לא היה בבית משפט. מה עושים? אמרו לו: תשמע, אין שום בעיה. כשאתה מגיע לבית משפט, השופט שיישב, מתחת לשולחן תביא לו חצי נפוליאון. זה היה מטבע של זהב, חצי נפוליאון. אתה נותן לו מתחת לשולחן, הכל מסתדר. טוב, הגיע

02:29 לבית המשפט וחושב לעצמו אותו יהודי: רגע, חצי נפוליאון זה היה בשביל המון כסף. היה מטבע, קראו לזה מג'ידה, שזה היה מנחושת. מטבע פשוטה, אבל זה היה באותו גודל כמו החצי נפוליאון הזה. חשב לעצמו אותו יהודי: רגע, אני נותן את זה מתחת לשולחן. הרי הוא לא רואה מה אני נותן לו. הוא שם את זה מיד לכיס. אני אתן את ה-- את המג'ידה הזאת, וכך הוא עשה. הביא את המג'ידה, נותן לו מתחת לשולחן. הכל עבר בסדר, זיכה אותו. אותו שופט מגיע אחר כך לבית, מוציא את המטבע, רואה איך שהוא סידר אותו. אומר השופט, הוא אומר: תראה איזה עולם שפל, איזה עולם של שקר. זה הסמוכים. כן, לא תיקח שוחד, צדק צדק תרדוף. אבל ה-- יש פירוש מהבן איש חי שהוא מסביר פירוש יפה, מה הסמיכות של לא תיקח שוחד, צדק צדק תרדוף. והמדרש הזה, הספרי, שאדם לא נפטר מן העולם עד שישפוט משפט צדק. איך זה הוא מקבל שכר על זה שהוא קיבל שוחד? אז מסביר הבן איש חי ואומר: שופט, דיין שלוקח שוחד, אז הוא לא אומר על טוב רע או על רע טוב, בדיוק ההפך ממה שצריך לפסוק, אלא כל דבר בהלכה. יש כל מיני דעות, יש דעות שמחמירות, יש דעות שמקילות. תמיד יש מחלוקת, בכל נושא ונושא יש מחלוקת, יש מתירים ויש אוסרים. אבל יש כללים של פסיקה, שאיך פוסקים את ההלכה, ולפי הכללים ההם פוסקים את ההלכה. יש דעות שונות, אבל יש כללי פסיקה איך פוסקים את ההלכה. אותו דיין שלוקח שוחד, אז הוא לא שהוא משהו לגמרי מעוות את הדין, אלא הוא מוצא איזושהי דעה שלמעשה לא פוסקים כמו הדעה הזאת, והוא

04:36 פוסק כמו הדעה הזאת בגלל שהוא לקח שוחד. אז מסבירים. מסביר הבן איש חי, אומר: לא תיקח שוחד, ואחר כך צדק צדק תרדוף. כשמגיע אליו דין דומה כמו הדין שהוא לקח שוחד, והוא פסק כמו ההלכה שמקילה, שההלכה היא לא ככה. אבל לפעמים מגיע אליו אותה בעיה, אותה שאלה, אבל שמה הוא לא קיבל שום דבר. אז הוא פוסק את ההלכה כפי שפוסקי ההלכה, צדק צדק תרדוף. אז בגלל שהוא פסק אחר כך, מה היה במקרה הראשון? למה לא פסקת? זה הרי אותו דבר. למה במקרה הראשון לא פסקת ככה? זאת אומרת דווקא על ידי צדק צדק תרדוף, אז מתברר שמה שהוא פסק זה לא היה על פי הדין. אז זה הסמיכות. ככה מסביר הבן איש חי. אז תקראו שם, מאוד יפה. מסופר על חסיד של אדמו"ר הזקן, רבי אייזיק מהומיל, שבא אליו דין תורה. היו שניים שהיה להם סכסוך. באו לדין תורה לרב. הוא היה הרב של העיר הומיל, אז הוא פסק את הדין. אבל אחד מבעלי הדין שבאו לא קיבל את הפסק. זה לא היה לטובתו, לא קיבל את הפסק. אמר לו רבי אייזיק, אמר לו כך: אנחנו אומרים בתפילה, טובים מאורות שברא אלוקינו. מאורות, זה הולך על תלמידי חכמים, על הדיינים. טובים מאורות שברא אלוקינו, יצרם בדעת, בבינה ובהשכל. כוח נתן להם להיות מושלים, להיות מושלים בקרב תבל. מה זה בקרב תבל? המילה תבל. אם אתה מוציא את הקרב, את האמצע, את הב', מה נשאר? תל. יש לרב, יש לו את האפשרות, את הכוח, שאם מישהו לא מקבל את הפסק דין אז יש להם שליטה בקרב תבל. זאת אומרת מה ש-- מה יקרה לבעל הדין שלא

06:45 מקבל את פסק הדין. ההוא שמע את זה, כמובן שהוא מיד קיבל את הדין. אנחנו רק נסיים בעוד סיפור מעניין ששמעתי. היה בזמן ההשכלה. היה איזה משכיל אחד שהוא בא לרב, היה מציק לו. מה זה לכתחילה ובדיעבד? בהרבה דברים אנחנו אומרים לכתחילה זה אסור, בדיעבד מותר. מה-מה-מה הרעיון הזה? אם זה אסור, אסור. אז אסור אפילו בדיעבד. אם זה מותר, מותר. מותר גם כן לכתחילה. מה זה לכתחילה? מה זה בדיעבד? תמיד הציק לו עם השאלה הזאת. מה עשה הרב כשהוא בא והציק לו? הוריד לו סטירת לחי. למשכיל הזה נהיה רעש גדול. מה זה נתן לו סטירה בפני-- בייש אותו בפני כולם. עשו לו משפט, משפט ציבורי. עכשיו חבר שופטים ודנו אותו איך הוא עשה כזה דבר. בייש אותו, נתן לו סטירה. חבר השופטים פסק שהוא צריך לשלם לו חמישה זהובים. הרב, אין בעיה, פותח את הארנק, משלם לו חמישה זהובים. אחרי שהוא שילם לו הוא אומר לאותו משכיל: "אני אתן לך עוד חמישה זהובים, אתן לך עוד סטירה. אתה מוכן?" אומר: מה? בשביל חמישה זהובים אני מקבל סטירת לחי? אומר: אבל הנה אתה קיבלת עכשיו. היית מוכן לקבל? אומר: זה היה בדיעבד, אבל לכתחילה? אומר: עכשיו הבנת מה זה לכתחילה, מה זה בדיעבד. שיהיה לנו חודש טוב ושנה טובה. אמן כן.