תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 209 · כ"ה תמוז תשפ"ו

מטות: תשפ"ו - משנכנס אב ממעטין בשמחה – אבל איך אפשר למעט את החורבן דווקא על ידי שמחה? הסיפור המטלטל של רבן יוחנן בן זכאי והספק שליווה אותו כל…

תיאור הפרק

תשפ"ו - משנכנס אב ממעטין בשמחה – אבל איך אפשר למעט את החורבן דווקא על ידי שמחה? הסיפור המטלטל של רבן יוחנן בן זכאי והספק שליווה אותו כל ימיו. הרב שמעון זוננפלד בסיום השיעור של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:02 דובר 2 אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי בין המצרים. שבת זה שבת מברכים חודש אב.

00:10 דובר 1 מנחם.

00:11 דובר 2 משנכנס-- מנחם אב, נכון. משנכנס אב ממעטים בשמחה. יש פירוש שמפרש מה הכוונה משנכנס אב ממעטים בשמחה. משנכנס אב ממעטים. צריך למעט את העניינים של האבלות, עניינים של חורבן. איך אפשר למעט את זה בשמחה? על ידי שמחה אנחנו ממעטים את האבלות וממעטים את החורבן. כמובן במסגרת ההלכה, לפי המנהגים שנוהגים בימים האלו. יש לי נכד ששואלים אותו מתי היום הולדת שלו, הוא אומר ביום הכי שמח בשנה. מה פירוש? כתוב משנכנס אדר מרבים בשמחה. עד מתי? כל יום צריך להרבות. עד מתי? עד מתי שכתוב שמשנכנס אב ממעטים בשמחה. עד אז כל יום צריך להרבות. הוא נולד בכ"ט תמוז. הוא אומר זה היום הכי שמח בשנה. הגמרא מספרת על רבן יוחנן בן זכאי. בשעת החורבן הוא היה בזמן החורבן. מספרת הגמרא שכאשר רבן יוחנן בן זכאי חלה את חוליו, באו תלמידיו לבקר. באו לבקר אותו, ראו אותו שוכב ובוכה. שאלו אותו התלמידים, "רבנו, פטיש החזק, עמוד הימיני, מדוע אתה בוכה?" אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, "ומה אם היו מביאים אותי לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר, ומה שהוא גוזר זה מתבטל, אז בן אדם נכנס וירא ממנו. כאשר מוליכים אותו לפני מלך מלכי המלכים שהוא נצחי, וכל מה שהוא אומר ועושה זה דברים קיימים ונצחיים, איך זה שלא אפחד?" ועוד הוא אומר עוד סיבה. שני דרכים לפניי. כן, יש דרך אחת שהולכת לגן עדן ודרך אחת לגיהינום, "ואיני יודע באיזה דרך מוליכים אותי ואיך לא אבכה". שואלים שאלה, רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי ישראל. הגמרא מספרת כל מיני מעלות של רבן יוחנן בן זכאי. ארבעים שנה למד, ארבעים שנה

02:34 דובר 2 לימד. הוא היה מתלמידיו של הלל הזקן. הוא לא יודע באיזה דרך מוליכים אותו? היה אצלו שאלה, היה אצלו ספק? מה הפירוש איני יודע באיזה דרך מוליכים אותי? שאלה שואלים הרבה. הרבי שואל את השאלה הזאת גם כן באחד המאמרים, מאמר חסידות, שואל הרבי את השאלה הזאתי, והרבי מסביר שמה הכוונה איני יודע באיזה דרך מוליכים אותו. אומר הרבי שרבן יוחנן בן זכאי היה כל כך עסוק בעבודת השליחות שלו, להרביץ תורה, אף פעם לא חשב על עצמו איפה הוא נמצא. עכשיו, כשהוא נמצא במצב שהוא כבר עובר לעולם שכולו טוב, אז הוא מתחיל לחשוב רגע, מה קורה איתי? בפרט בעצם הנפש, בן אדם יש את עצם הנפש, אני לא יודע באיזה דרך מוליכים אותי, כי אף פעם הוא לא היה לו זמן לחשוב על עצמו, איפה הוא נמצא, באיזה דרגה הוא נמצא. זה מה שהרבי מסביר. אבל יש פירוש מאוד מעניין מהסבא, הרב של ירושלים, שהוא הסביר דבר מאוד מעניין. הגמרא מספרת, בשעת החורבן, רבן יוחנן בן זכאי, שהיה חי אז, הוא התנגד למרד ולמלחמה כנגד רומי. הוא התנגד לזה ולא רק רעיונית, אלא גם מבחינה מעשית, והוא חשב מה אפשר לעשות. ואז הגמרא מספרת באריכות שהם עשו איזשהו טריק, כאילו שהוא נפטר, כי אי אפשר לצאת מירושלים, היא הייתה סגורה, מסוגרת, אי אפשר לצאת ולבוא. אז איכשהו הוא הצליח לצאת מהעיר והוא בא לפני שר הצבא אספסיאנוס. הוא היה שר הצבא ו-- הוא אומר לו שלום עליך מלכי. אומר לו שר הצבא אספסיאנוס, אומר לו אתה חייב פעמיים מיתה. למה? א', אני לא המלך. הוא היה שר הצבא. אם אתה קורא לי מלך אז אתה מורד במלכות של

04:33 דובר 2 רומי. וב', אם אני מלך איפה היית עד עכשיו? למה לא באת עד עכשיו? אז רבן יוחנן בן זכאי ענה לו, מה שאתה אומר שאני לא מלך, אז הוא אמר בקרוב יודיעו לך שהמליכו אותך, וככה באמת היה. תוך כדי דיבור בא שליח מיוחד והודיע לו שהמליכו אותו למלך. ועל השאלה השנייה אז הוא אמר זה לא היה בידי, כי יש את הקנאים שהם מנעו ממנו לצאת מהעיר והוא לא יכל לבוא. בכל אופן הוא מצא חן בעיני שר הצבא ואמר לו תשאל ממני מה שתשאל ואני אמלא את בקשתך. אז הוא ביקש שלושה דברים. מה הם שלושת הדברים שהוא ביקש? יבנה וחכמיה, זה הסנהדרין. דבר שני, שושלת ד-- רבן גמליאל, שושלת הנשיאות. דבר שלישי, רפואתו של רבי צדוק, שהוא צם ארבעים שנה כדי שלא יחרב בית המקדש, לרפאות אותו. אמר לו אני נותן לך. אומרת הגמרא על רבן יוחנן בן זכאי, עליו נאמר הפסוק, ככה אמרו חכמים, "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל". למה לא ביקשת את ירושלים ואת בית המקדש? היה מבקש ממנו שלא להחריב את בית המקדש. אומרת הגמרא: "ואיהו מאי קא סבר?" מה הוא באמת חשב? מה, לא עלה בדעתו הרעיון שהוא יבקש מה-- לא להחריב את ירושלים, לא להחריב את בית המקדש? אלא הוא סבר שאם הוא יבקש יותר מדי הוא לא יקבל שום דבר. הסביר ה-

06:04 דובר 3 הרב זוננפלד.

06:05 דובר 2 הסביר הסבא ואמר זה שאמר רבן יוחנן בן זכאי, "ואיני יודע באיזו דרך מוליכין אותי", כל החיים שלו הוא חי בספק הזה ובהתלבטות הזאת, אולי הוא כן היה צריך לבקש את ירושלים, אולי הוא כן היה נותן לו את זה ואז לא היה נחרב בית המקדש, וזה כל החיים שלו, זה העיק לו כל הזמן, ולכן הוא אמר "ואיני יודע באיזה דרך מוליכין אותי". כן. בעזרת השם אנחנו קוראים את מטות מסעי, חזק חזק ונתחזק. אמן. שהקדוש ברוך הוא יבנה לנו את בית המקדש בקרוב ממש. אמן, כן כך.