מטות: תשפ"ו - ענוות רבי זכריה החריבה את הבית בשל הימנעות מהכרעה. מנהיג נדרש לנחישות ואחריות להצלת העם ללא חשש משיקולים חיצוניים, כפי שפעל…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:02 דובר 2 אנחנו נמצאים בעיצומן של תשעת הימים. ערב ראש חודש, ערב שבת חזון שמתאבלים על חורבן הבית. נוהגים ללמוד בתשעה באב מסכת גיטין, ששמה יש את הסוגיה של חורבן בית המקדש השני. אחת הסיבות לחורבן בית המקדש השני. מספרת הגמרא: על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים. הגמרא מספרת את הסיפור שהיה עם קמצא ובר קמצא. הרבה שואלים מה היה הסיפור? הסיפור היה שמישהו שעשה מסיבה וקמצא הוא היה ידיד שלו. בר קמצא היה שונא שלו. שלח את ה-- המשרת שלו להזמין את קמצא והוא טעה והביא את בר קמצא. שואלים למה חרבה ירושלים על קמצא ובר קמצא. בר קמצא עשה מעשה, הוא הלך והלשין לקיסר, אבל קמצא מה הוא אשם? למה תולים את חורבן בית המקדש גם על קמצא? הוא הרי לא עשה שום דבר. למה מאשימים אותו? על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים? אז אחד ההסברים שנותנים שידיד אמיתי לא מחכה שיבוא מישהו שיזמין אותו. הוא בא לבד. כן, זה שהוא חיכה שיבוא מישהו שיזמין אותו. בכל אופן, הסיפור שהגמרא מספרת שאותו בר קמצא שהגיע, אז בא למסיבה, שהוא היה שונא שלו, שואל אותו: מה אתה עושה פה? אז הוא אמר, הרי הזמין אותו, בא. התברר שזאת הייתה טעות. אז הוא אמר לו כאילו תקום ותלך. אז הוא אמר לו אל תבייש אותי, מכיוון שאני כבר באתי. אשלם לך כמה שאני אוכל, אני אשלם לך. אמר לו לא. אמר אתה יודע מה? אני אשלם לך חצי מהסעודה שאתה מוציא. אני אשלם לך. אמר לו לא. ניתן לך את כל הסעודה. אני אשלם לך. רק אל תבייש אותי. אמר לא. ולקח אותו בידו והוציא אותו. אז טוב, בר קמצא אמר מכיוון

02:21 דובר 2 שישבו שמה חכמים ואף אחד לא מיחה, משמע דניחא ליה, אז לכן הוא החליט להתנקם. ואז הוא הלך לקיסר ואמר מרדו בך יהודאי, היהודים מרדו בך. שואל אותו הקיסר מי אומר? מאיפה אתה מוכיח את זה? הוא אומר תנסה לשלוח קורבן שיעלו אותו בבית המקדש ותראה אם יקבלו אותו או לא. אז הוא שלח איתו עגל משולש הכי מובחר, הכי טוב, עם בר קמצא, ובר קמצא מה הוא עשה? בדרך הוא הטיל בו מום. איזה מום הוא הטיל בו? בדוקין שבעין, בניב שפתיים. למה דווקא אלו? כי אצל הגויים זה לא נקרא מום כשהם מקריבים קורבן, אבל אצל היהודים זה נקרא מום. והביא אותו לבית המקדש. הבינו שיש פה בעיה. אז כתוב שחכמי ישראל רצו להקריב אותו. למה? כי פה נוגע עניין של שלום המלכות. לא יקריבו את הקורבן שהקיסר שלח, תהיה לנו בעיה. אנחנו מתחילים פה עם המלכות שהיא שולטת פה. היה רבי זכריה בן אבקולס והוא אמר יגידו שמותר להקריב בעלי מום, אז לא הקריבו אותו. מה אמרו? אולי אנחנו נהרוג את בר קמצא כי הוא ילך עכשיו יאשים שלא הקריבו את הקורבן, אז תהיה לנו סכנה על עם ישראל. אמר זכריה, רבי זכריה בן אבקולס אמר יאמרו שמטיל מום בקודשים ייהרג, זה לא על פי ההלכה. ואחר כך יצא מזה שחורבן בית ירושלים וחורבן בית המקדש. כתוב, הגמרא אומרת, אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את בתינו ושרפה את מקדשינו והגלה את ישראל מארץ ישראל. שואלים למה כתוב הענווה של רבי זכריה בן אבקולס? מה זה? מה נוגע פה העניין של הענווה? חסידותו, צדקותו או-- אבל מה נוגע פה העניין של הענווה?

04:40 דובר 2 מה נוגע פה-- ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס היא החריבה את בתינו. איפה יש פה ענווה? אז יש פה נקודה מאוד, מאוד חשובה. האמת היא שעל פי ההלכה אפשר היה להקריב את הקורבן הזה. עת לעשות לה' הפרו תורתך. אם היה גדול בישראל שהיה מבין שהמצב הזה הוא סכנה לעם ישראל, אפשר היה להקריב את הקורבן הזה, כי עת לעשות לה' הפרו תורתך. הדרך זה גם כן להרוג את בר קמצא. אז מבחינה הלכתית אפשר היה להרוג אותו. למה?

05:20 דובר 3 רודף.

05:21 דובר 2 בגלל שהוא רודף. הוא רודף של כל עם ישראל. אז מותר היה להרוג אותו. אבל מה אמר רבי-- רבי זכריה בן אבקולס? הוא כאילו אמר בשביל לפסוק כזו הלכה אנחנו צריכים מישהו שהוא גדול בישראל, שהוא יכול לצאת. אז מצד ענווה שהוא חשב על עצמו, הוא גם כן חשב ככה, אבל הוא החזיק את עצמו עניו. מי אני שאני אפסוק שמותר להקריב את הקורבן הזה? מי אני שאני אפסוק שמותר להרוג את בר קמצא? אז מצד הענווה שלו אז הוא לא יצא ואמר דברים ברורים ומפורשים. ומזה מה השתלשל ומה יצא? יצא שהחריב את בתינו ושרפה את מקדשינו וגלו בני ישראל. זאת אומרת דווקא מצד הענווה שלו, אם הוא היה עושה מעשה. ולכן אנחנו רואים באמת אצל הרבי כשהיה שעמד ברומו של עולם, בעיה של עם ישראל, הוא לא התפעל מאף אחד, לא התחשב עם שום דבר והוא זעק בקול גדול ואמר את האמת, מה שצריך להגיד. הוא לא התחשב עם שום דבר. ישנם גדולי ישראל שמתחשבים, האם זה איך אומרים בלעז פוליטיקלי קורקט, אם זה מתאים או לא מתאים, מה יאמרו, כן? אבל ראינו שמנהיג אמיתי, מנהיג ישראל לא מתפעל מאף אחד ואומר את האמת כפי שצריך. כשעומדים דברים שעומדים ברומו של עולם, הוא לא מתפעל משום דבר וזועק ואומר את האמת. ראינו את זה במלחמה של שלמות הארץ ושלמות העם. מיהו יהודי? איך שהרבי נלחם בעניינים האלו בלי להתפעל משום דבר, אלא להגיד את האמת כמו שצריך, ואת זה אנחנו רואים גם מפרשת פנחס. פנחס לכאורה, והוא היה זה שבא למשה רבנו. אתה לימדתנו את ההלכה, ואתה אמרת לנו קנאין פוגעין בו, ועשה מעשה, והוא הציל

07:17 דובר 2 את עם ישראל. אז כשעומדים בכזה מצב שצריך לקחת את העניינים בידיים ולא להתפעל משום דבר, היה צריך להגיד את זה, ולכן אומרים שהענווה שלו היא זו שהחריבה. יהי רצון שנזכה בקרוב ממש לבניין בית המקדש.

07:33 דובר 4 אמן.