מטות: תשפ"ו - החידוד השבועי לשולחן שבת | פרשת פנחס

00:01 פרשת השבוע: פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. אומר רש"י במקום, יש לכאורה לשאול את השאלה: סוף הפרשה הקודמת התורה אומרת את הייחוס של, של פנחס. למה התורה חוזרת על זה עוד הפעם עכשיו? פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. אומר רש"י, מכיוון שהשבטים היו מבזים אותו: הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל. שואל הרבי כמה שאלות בעניין. קודם כול, הדבר הוא נכון או לא נכון? מה זה משנה מה הסבא שלו עשה? אם הוא צדק במעשה שלו, אז למה לבזות אותו? ואם לא, אז הרי הוא רוצח. דבר הרבה יותר חמור. מה זה פה כל העניין הזה? כדי להבין את העניין, מה זה עניין שבכלל קנאה, קנאות? בקנאו את קנאתי. קנאות זה תנועה בנפש. כאשר אדם רואה ופוגש דבר שנוגע לו בנפש, אז מתגלה אצלו העניין של קנאות. זה נוגע לו בעצם הנפש, העניין הזה. זו קנאות אמיתית. והתורה מעידה על פנחס שמה שהוא עשה זה היה מתוך קנאות אמיתית, כי השבטים אמרו, הם לא התייחסו לעצם המעשה. הם ידעו שעצם המעשה זה הדין, הלכה שקנאים פוגעים בו. אבל הם טענו שפנחס הוא לא קנאי אמיתי. זה לא בא מקנאות אמיתית, זה בא מתוך, מתוך איזושהי מידה רעה שיש בו, שהוא ירש את זה מהסבא שלו, ולכן הוא עשה את המעשה. ולכן התורה מעידה שפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, שבעצם מבחינת המידות שלו הוא היה נכדו של אהרן הכהן, אוהב ישראל, אוהב את הבריות. מה שעשה, הדברים של קנאה, קנאות, זה באמת

02:18 הייתה קנאה אמיתית שבאה מצד זה שנגע לו בעצם הנפש העניין הזה. זה עניין של קנאות אמיתית. ישנו מהסבא, רבה של ירושלים, שהוא אמר פעם פתגם, וזה מאוד נכון. הוא אמר: "אין כזה דבר שיטה של קנאות". קנאות זה לא שיטה, זה תוצאה ממצב מסוים. אבל אין כזה דבר שהאדם הוא קנאי, הוא שיטה, זו השיטה שלו. כאשר נוגע משהו בעצם הנפש, זה עניין של... זה מגיב בקנאות, אבל אין שיטה של קנאות. אבל בכל אופן כתוב שגם ענוש לצדיק לא טוב. כן, שכאשר הצדיק הוא מעניש מישהו, אז זה גם כן לא דבר טוב ולא ראוי. יש מהרבי הקודם שהסביר, לפני פרשת פנחס יש פרשת חוקת ובלק, שלפעמים הם נפרדים ולפעמים הם מחוברים. אחרי פרשת פנחס יש שתי פרשיות, מטות ומסעי. לפעמים הם נפרדים, לפעמים הם ביחד. פנחס לא מתחבר עם אף אחד. אז לפניו יש שתי פרשות שמתחברות, אחריו יש שתי פרשות שמתחברות. למה פנחס לא מתחבר? אמר הרבי הקודם, בגלל שהוא דוקר, הוא דקרן. פנחס זה שטעכל, זה ביידיש, כי הוא דקרן אז קשה להתחבר איתו. זה דבר מאוד מאוד חריף. היה מישהו פעם ששאל את הרבי, הוא הרגיש שהרבי מקפיד עליו על איזשהו מעשה שהיה, אני לא יודע בדיוק במה מדובר, אבל הוא כתב לרבי האם הרבי מקפיד עליו. הרבי ענה לו שמעולם הוא לא הקפיד על איש, על אף בן אדם. הוא לא הקפיד אף פעם, ממילא חס ושלום הוא לא הקפיד. היה פעם בסוכות, הרבי היה מוציא את האתרוג שלו, ד' מינים, שהקהל היה מברך על הד' מינים. היה יהודי, יהודי חסידי מאוד, יהודי מבוגר, שהוא רצה לברך על הד' מינים

04:30 של הרבי, וכשנתנו לו את האתרוג אז האתרוג נפל מהידיים שלו ונפסל. עומד תור ארוך, מאות אנשים שעומדים ומחכים לברך על הד' מינים של הרבי, אבל האתרוג הוא פסול. לא הייתה ברירה. אז מי שהיה ממונה על העניין הזה זה היה ר' מאיר הרליג. הוא היה ממונה על הד' מינים, לחלק את זה. אז הוא בא למזכיר של הרבי, ר' לייבל גרונר, וביקש ממנו שצריך אתרוג אחר, שיבקש מהרבי אתרוג אחר. אנשים מחכים, רוצים לברך. אז ר' לייבל גרונר אמר לו, "אתה אחראי על זה, תיכנס אתה לרבי ותבקש". קיצר, הוא נכנס, דפק, הרבי היה בסוכה שלו והוא נכנס וסיפר לרבי שהאתרוג נפסל וצריך אתרוג אחר. הרבי מיד אמר לו, "אל תגיד לי אצל מי זה נפסל, מי עשה את זה". הרבי לא רצה לדעת מי הפיל את זה ולמה זה קרה. כאשר הרבי הקודם, הרבי הריי"צ, קיבל את הנשיאות, אז הבקשה שלו זו הייתה שזה הכול יהיה בחסד וברחמים. כן. עד כמה אנחנו צריכים מהשיחה הזאתי ללמוד, צריך להיות זהירים, להיזהר מעניין של קנאות, כן? כי אנחנו לא יודעים מאיפה זה נובע. האם זה קנאות אמיתית שבאה מעצם הנפש, או שזה קנאות בגלל סיבות אחרות צדדיות, ולכן כמה צריך להיזהר בעניין הזה. והקנאי הגדול שהיה רבה של ירושלים, הוא פעם פירש את הפסוק, יש פסוק בפרשת האזינו: "וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו, ויאמר אסתירה פני מהם כי דור תהפוכות". הפירוש הפשוט, כאשר הקדוש ברוך הוא רואה שבני ישראל לא הולכים בדרך הישרה, כן? אז זה מעורר עניין של כעס, והסתר פנים זה הסיבה לגלות ולכל הצרות שבני ישראל עברו. "ויאמר אסתירה פני

06:52 מהם", הוא פירש את זה באופן קצת אחר, הוא אמר כך: "וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו", הם לא הולכים בדרך התורה, "ויאמר", אומר הקדוש ברוך הוא, "אסתירה פני מהם". אני אעשה את עצמי, ביידיש, אני אעשה את עצמי לא רואה, "אסתירה פני מהם". למה? "כי דור תהפוכות", הרי הילדים שלהם, הנכדים שלהם, שיקומו אחר כך, והם יעשו בדיוק ההפך מההורים שלהם, והם יהיו הרבה יותר מקפידים בעניין של תורה ומצוות. אז כרגע הם עוברים על דרך התורה, אני אעשה את עצמי לא רואה. זה היה הקנאי הגדול, שזה משלים גם את העניין הזה שקנאות זה לא שיטה. ונסיים, דווקא לאחרונה שמעתי את זה וזה דבר מאוד נכון. יצא ראש הישיבה של ישיבת גור, הרב שאול אלתר, ואמר, הוא היה כנגד ההפגנות וחסימות כבישים, והוא אמר מפרשת השבוע: "בקנאו את קנאתי בתוכם". מה זה בתוכם? קנאות תעשה אצלך, לא לאחרים. לחסום כבישים, להציק לאנשים אחרים זה לא קנאות. והוא למד את זה מ"בקנאו את קנאתי בתוכם". אתה קנאי, תהיה קנאי על עצמך אבל לא על אחרים. בפרט עכשיו כשאנחנו עומדים בבין המצרים, אז צריך להיזהר, עד כמה שצריך להיזהר בעניין הזה של קנאות, אלא הכול צריך להיות דווקא באהבת ישראל, ועל ידי אהבת ישראל בעזרת השם אנחנו נזכה לגאולה אמיתית ושלמה.