מטות: תשפ"ו - פרשת בחוקותי: קללות או ברכות? גישת אדמו"ר הזקן בפנימיות העניינים. בהגשת הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור של הרב בצלאל מזרחי…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:01 דובר 2 אנחנו עדיין בשבוע של ל"ג בעומר. רשב"י. מספרת הגמרא במועד קטן שפעם רשב"י שלח את הבן שלו, רבי אלעזר, שלח אותו לרבי יונתן בן עסמיי ולרבי יהודה בן גרים שיברכו אותו, מכיוון שהם היו אנשי צורה. הלך רבי אלעזר אליהם. שאלו אותו: מה מעשיך פה? אומר: אבא שלח אותי שתברכיני, שתברכו אותי. אז הם אמרו לו דברים קשים שהם נראים קללות איומות. חזר לרשב"י, שאל אותו רשב"י: מה אמרו לך? אז הוא אמר מה אמרו לו. אמרו שאתה תזרע ולא תאסוף וש-- עוד כל מיני דברים, שתכניס ולא תצא, תוציא ולא תכניס, שלא יהיה לך שנה חדשה. קיללו אותי, אמרו לי דברים חריפים. אמר לו רשב"י: "כולה ברכתאי", זה הכל ברכות. אז למה הם אמרו את זה באופן כזה? אז יש כמה וכמה הסברים. המהרש"א מביא שני הסברים. המהרש"א אומר טעם אחד, כי רצו כדי לחדד אותו, כאילו לראות שהוא יתפוס לבד שזה באמת זה ברכות. אבל הוא לא, כנראה לא, לא הבין שזה ברכות. טעם שני מביא המהרש"א, כי הם רצו שאחר כך רשב"י יסביר לו שזה ברכות. אז ממילא גם רשב"י בירך אותו. אדמו"ר הזקן אבל בליקוטי תורה הוא לא כל כך מקבל את ההסבר של המהרש"א, והוא אומר שדברים כפשוטן. אז למה אמרו באופן כזה? אז מסביר אדמו"ר הזקן מכיוון שזה מבחינת סתום. זאת אומרת, זה בא מבחינת עלמא דאתכסיא. הדברים הם כל כך נעלים וגבוהים שהם לא יכולים לרדת כפי שהם. אז לכן זה בא באופן סתום. זה נראה כאילו שהם קללות. על מעשה זה גם כן, פרשת השבוע בחוקותי יש לנו מ"ט קללות, בתורה קללות. אז האמת היא שהם ברכות, אבל הן ברכות כל כך נעלות

02:09 דובר 2 שכדי לרדת פה למטה הם מתלבשים בלבושים כאלו שזה נראה כמו קללות. ואדמו"ר הזקן מביא בליקוטי תורה דוגמה: כתוב "ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד". אז הוא מסביר איך שזה ברכה. מה הברכה שבדבר? שעשר הכוחות שאצל יהודי הם יהיו באש של אהבה לקדוש ברוך הוא. השווער שלי עליו השלום היה נותן עוד דוגמה מהתוכחה של פרשת השבוע. כתוב "ואכלתם בשר בניכם ובנותיכם". אז הוא אמר: זה ברכה. מה הברכה? יהודים באו לארצות הברית אז בדור הקודם, לפני כמה דורות הם באו לשמה, והילדים שלהם כבר לא כל כך הלכו בדרכם ולא כל כך שמרו תורה ומצוות. אז הוא אומר "ואכלתם בשר בניכם ובנותיכם" זה הברכה הכי גדולה, שההורים יכולים לאכול אצל הילדים שלהם בשר. לא צריכים לחשוש לכשרות. זה ברכה. אדמו"ר הזקן מסביר את זה יותר באריכות בפרק י"א של איגרת הקודש, "להשכילך בינה". שמה הוא מסביר שאין רע יורד מלמעלה. אדם שאסור לו להתעצב שיש לו ייסורים באים עליו, אסור לו להיות בעצבות. למה? מכיוון שאין רע יורד מלמעלה, הכל טוב. רק מה? זה מבחינת עלמא דאתכסיא. זה דברים כל כך נעלים שזה עלמא דאתכסיא, ולכן הם יורדים באופן כזה שנראה לנו כאילו שזה דבר רע. אבל האמת היא שאין רע יורד מלמעלה. וכאשר יהודי מאמין בזה באמת, אז זה הופך להיות גם כן לטובה נראית ונגלית. מספרים על הסבא של הרבי, קראו לו רבי שלמה.

03:51 דובר 3 יאנובסקי.

03:51 דובר 2 יאנובסקי. מספרים הוא היה הרב של ניקולייב, אז מספרים שהוא היה בזמנו הייתה מגיפה של טיפוס רחמנא ליצלן, ואז זה היה עוד לפני שגילו את הפניצילין. אנטיביוטיקה. מי שחלה, מי שנדבק במחלה הזאת, בר מינן. היה בית חולים מחוץ לעיר. אני קורא לזה בית חולים בגלל שזה היה רק חולים. תרופה לא היה שמה. היו שמים אותם שמה כדי שלא ידביקו אנשים אחרים, ובדרך כלל אנשים לא חזרו משם. האבא של-- הסבא של הרבי, הוא חלה ונדבק במחלה הזאת. לקחו אותו לשם, לאותו מקום. היה לו חבר טוב, קראו לו רבי אושר מניקולייב, והוא חשב מה הוא יכול לעשות בשביל החבר שלו. מה הוא עשה? הוא היה מגיע לשמה לאותו בית חולים מחוץ לעיר, אבל להיכנס לביקור אסור, אי אפשר, כי זה מדבק מאוד. היה עומד שמה ומקריא את הפרק י"א של איגרת הקודש, "להשכילך בינה". היה מקריא את זה בקול רם בתקווה, אולי הוא שומע את זה שם. ככה כל יום היה בא, עומד מחוץ לבית החולים ומקריא את פרק י"א, "להשכילך בינה", בקול רם, אולי הוא שומע את זה. וראה פלא! לא עברו ימים רבים, הוא התגבר וחזר לביתו בריא. ואז הוא סיפר שהוא שמע, כל יום היה שומע את הקריאה הזאת של פרק י"א, "להשכילך בינה", ושמה זה נתן לו את הכוח ואת האמונה שאין רע יורד מלמעלה והכל טוב, וממילא זה נהפך לטוב הנראה והנגלה. יהי רצון שיקיים בנו הפסוק "ויהפוך ה' את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך", שכל הדברים שאנחנו חושבים שזה דברים שליליים יהפוך לטובה בטוב הנראה והנגלה.

05:46 דובר 4 אמן, סלקא דעקא.