מטות: תשפ"ו - ראה הכהן את הנגע: רש"י: "יש יום שאתה הכהן רואה בו נגעים, ויש יום שאי אתה רואה בו". כוח האמירה של הכהן, קובעת מציאות. וגם: כוחה…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:03 דובר 2 פרשת השבוע, פרשת נגעים. אומרת התורה: "וביום הראות בו בשר חי יטמא". מה זה "וביום הראות בו"? אז רש"י מביא במקום: יש ימים שאתה רואה ויש ימים שאין אתה רואה. זאת אומרת, יש ימים שהכהן לא בא לראות את הנגע, כמו חתן בשבעת ימי המשתה, נותנים לו עד שהוא גומר את שבעת ימי המשתה. על דרך זה גם כן שבעת ימי הרגל הכהן לא בא ולא רואה, כי כל זמן שהכהן בעצמו לא אומר טמא או טהור אז הוא לא טמא ואין שום דבר. האמירה של הכהן היא פועלת את הטומאה ואת הטהרה, ולכן כל העניין של נגעים מתחלק לשניים: יש את המורה הוראה, מישהו שהוא בקיא בנגעים, יודע בדיוק איזה נגע הוא טמא ואיזה נגע הוא טהור, ויש האמירה של הכהן. הכהן עצמו יכול להיות אפילו קטן, הוא עדיין לא חייב במצוות. יכול להיות אפילו שוטה, אבל הוא צריך לומר טמא או טהור. החכם הוא זה שבודק, הוא בקיא בנגעים והוא אומר לכהן: תגיד טמא או תגיד טהור. זאת אומרת, עצם האמירה של הכהן היא זו שפועלת את הטומאה או פועלת את הטהרה, ולכן כל זמן שהכהן לא אמר טמא אז הבן אדם הוא לא טמא. לכן חתן בשבעת ימי המשתה נותנים לו שבעה ימים עד שהוא יגמור. על דרך זה גם כן שבעת ימי הרגל, על דרך זה גם כן עד שהוא מוציא את כל הכלים בנגעי בתים, עד שהוא מוציא את כל הכלים מהבית. עצם האמירה של הכהן היא פועלת טומאה וטהרה. מדוע? יש את החכם, הרב, הוא יודע את כל ההלכות והוא מבין שזה נגע טמא או נגע טהור, זה לא פועל שום

02:08 דובר 2 דבר. עצם האמירה של הכהן היא זו שפועלת. אז זה גזירת הכתוב. ולמה דווקא כהן? אז כפי שהרבי מסביר, מכיוון שהכהן הוא איש חסד, ורק איש חסד שבעצם הוא איש חסד, איש שיש לו אהבה לכל יהודי, שלכן בברכת כהנים אז הכהן מבורך לברך את עמו ישראל באהבה. רק מי שהוא איש חסד יכול לטמא או לטהר. אם הוא לא איש חסד, הוא לא כהן. יכול להיות שיש לו איזשהן פניות אחרות, איזה סיבות אחרות למה שהוא עושה את זה. אז דווקא הכהן, ברגע שהוא אומר טמא או טהור, זה מה שפועל את הטומאה או הטהרה. המדרש אומר שדוד המלך התפלל לפני הקב"ה וביקש שספר התהילים שהוא כתב, אז שמי שעוסק באמירת מזמורי תהילים, שזה יפעל כמו בנגעים, כמו שהוא עוסק בנגעים ואוהלות. ככה ביקש דוד המלך. אז שואלים: למה הוא ביקש דווקא כנגעים ואוהלות? למה לא כמו דיני ממונות? כתוב שמי שרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות, או הלכות אחרות. דווקא נגעים ואוהלות. אז זה ההסבר. כמו בנגעים ואוהלות, עצם האמירה של הכהן היא זו שפועלת את הטומאה והטהרה. זה הייתה הבקשה של דוד המלך, שעצם האמירה של פרקי התהילים, שזה יפעל למעלה. אפילו אחד שלא יודע מה הוא אומר. הוא לא מבין את המילים, הוא לא מבין שום דבר מה שהוא אומר, הוא רק אומר את המילים האלו. אז זה פועל. וכמו שלמדנו בספר היום יום, שהרבי אומר: אילו היינו יודעים את ערכן של פרקי התהילים, היינו מרבים להגיד פרקי תהילים, כי עצם האמירה של האלו, של הפרקים של התהילים, זה פועל בשמיים דברים גדולים מאוד. ונסיים בסיפור: אשתו של הצמח צדק, הרבנית חיה מושקא קראו לה. היא הייתה אומרת

04:28 דובר 2 הרבה תהילים. פעם אחת היא התלוננה בפני הבן שלה: אני אומרת כל כך הרבה תהילים. איך זה שאני עדיין לא יודעת את זה בעל פה? היית צריכה, במשך הזמן היית צריכה לדעת את זה בעל פה. אמר לה הבן, ככה בעקיצה אמר לה: כי כל פעם את אומרת שגיאות אחרות, ולכן לא יודעת את זה בעל פה. אז היא מאוד נעלבה. אז היא באה לצמח צדק והיא שאלה אותו: אולי אני אפסיק להגיד תהילים? אמר לה הצמח צדק: לא, תמשיכי להגיד תהילים. וכשהוא פגש את הבן שלו גער בו והוכיח אותו על זה שהוא אמר לאמא שלו את מה שהוא אמר, ואמר לו: תדע לך, מה שאני הצלחתי בפטרבורג בוועידת הרבנים, שהוא הלך במסירות נפש, אסרו אותו שם במשך עשרים פעמים בוועידה הזאת, ההצלחה שלי בפטרבורג זה היה מהתהילים שלה, עם השגיאות ועם הכל. זה מה שפעל. לכן אני הצלחתי. אז נמשיך להגיד פרקי תהילים בעזרת השם ונזכה לגאולה אמיתית ושלימה. אנחנו בערב ראש חודש אייר, אני ה' רופאך, שיהיה רפואה לכל בני ישראל.

05:34 דובר 3 אמן סלה.