תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 199 · כ"ז ניסן תשפ"ו

שמיני: תשפ"ו - "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו". רש"י מפרש שזו גדלותו של משה, שלא בוש לומר "לא שמעתי". הסבר נוסף ונפלא מרבה של ירושלים

תיאור הפרק

תשפ"ו - "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו". רש"י מפרש שזו גדלותו של משה, שלא בוש לומר "לא שמעתי". הסבר נוסף ונפלא מרבה של ירושלים

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:01 דובר 2 פרשת השבוע, "וישמע משה וייטב בעיניו". הפירוש הפשוט לפי רש"י: כיוון שמשה רבנו קצף, כעס על אהרון ובניו בקשר לעניין של החטאת. למה הם שרפו אותה? ואז כתוב: "וידבר אהרן אל משה", ואמר לו שיש הבדל בין קדשי שעה לבין קדשי דורות. "וישמע משה וייטב בעיניו". הודה ולא בוש. שכחתי. נכון, זו ההלכה. והוא הודה. זה הפירוש הפשוט. יש פירוש שאומר: "וישמע משה וייטב בעיניו". בדרך כלל משה תמיד היה מדבר. "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול". משה מדבר את כל מה שהוא קיבל מהקדוש ברוך הוא. משה תמיד מדבר. כאן, "וישמע משה", אהרון מדבר ומשה שותק. הוא לא מדבר. "וייטב בעיניו". הוא ראה שעל ידי השתיקה אז זה יותר חשוב.

01:10 דובר 1 אמן.

01:11 דובר 2 ויש לנו הרבה פתגמי חז"ל שמפליגים בשבחה של שתיקה. סייג לחוכמה שתיקה.

01:21 דובר 1 לא מצאתי לגוף

01:23 דובר 2 יותר טוב משתיקה. נכון, מילה בסלע, שתיקותא בתרי. העניין של השתיקה, יש בה מעלה גדולה, וזה מתקשר עם פרשת, עם, עם מצרים. כתוב ביציאת מצרים, וזה פתגם מאוד מעניין ומאוד יפה מרבה של ירושלים. כתוב שכאשר יצאו ממצרים, כתוב: "ולבני ישראל לא יחרץ כלב לשונו". כן, בדרך כלל הכלב, כשהוא רואה אנשים זרים אז הוא נובח, הוא לא יכול להתאפק. וכשבני ישראל יצאו ממצרים, "לא יחרץ כלב לשונו". הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר כל בריה, והקדוש ברוך הוא שילם להם שכר. מה היה השכר? כתוב: "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו, לכלב תשליכון אותו". למה? בגלל שהם לא נבחו כשבני ישראל יצאו ממצרים. אז הוא שאל שאלה. כתוב במכת צפרדע שהצפרדעים היו בכל מקום, אפילו במשארותיך. הם קפצו לתוך התנור. מסירות נפש, הם קפצו לתוך התנור! לא כתוב שהקדוש ברוך הוא ישלם שכר. למה הקדוש ברוך הוא לא שילם לצפרדעים שכר? הייתה להם כזו מסירות נפש, קפצו לתוך התנורים. מכאן, אמר, אנחנו לומדים שלפעמים הרבה יותר קשה לשתוק מאשר לקפוץ לאש. כי לשתוק, לפעמים הבן אדם יש לו איזשהו דחף שהוא חייב... ונקשר את זה עוד גם כן עם העניין של חג הפסח. אז ראיתי בשם גדולים שאמרו: אנחנו אומרים "אלהי מסכה לא תעשה לך, את חג המצות תשמור". מה הסמיכות של שני הדברים? "את חג המצות תשמור", אבל "אלהי מסכה לא תעשה לך". מה זה אלהי מסכה? כתוב שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, זה עניין של עבודה זרה. מה שהוא כעס יותר חמור מאשר מה שהוא חמץ. כשאדם כועס, אז "את חג המצות תשמור", אבל "אלהי מסכה לא תעשה לך". בגלל זה לכעוס ולצעוק ולהעליב מישהו ולפגוע במישהו

03:51 דובר 2 הרבה יותר חמור, הרבה יותר קשה. "אלהי מסכה לא תעשה לך". ופה אנחנו רואים: "וישמע משה וייטב בעיניו". כשהוא שמע והוא שתק, "וייטב בעיניו". שיהיה לנו שבת שלום ומבורך.