ויצא: תשפ"ו - "וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי". איך יתכן שלאה אומרת דבר כזה, הרי רחל מסרה…

00:01 דובר 1 מגיע עובר אורח לעיירה היהודית. הוא לא מכיר אף אחד. הוא רעב, עייף. נו, יש פה הכנסת אורחים. היה יהודי עשיר שבנה בית הכנסת אורחים. נותנים שמה לאכול, לשתות, לישון. אז הוא הולך להכנסת אורחים. נמצא שמה יום, יומיים, שלושה. אחרי כמה ימים אז הוא יושב לידו-- ועכשיו בעל הבית, שהיה בן אדם עשיר ובעל חסד, הוא היה יושב ואוכל גם כן יחד עם האורחים. היה אוכל יחד איתם. אותו יהודי לא ידע, לא הכיר אף אחד. עברו כמה ימים. אחרי כמה ימים, זה שיושב לידו זה היה בעל הבית, אבל הוא לא מכיר אותו, הוא לא ידע. הוא שואל אותו, תגיד לי, אני כבר כמה ימים פה. כמה זמן אפשר להיות פה? יש איזו הגבלה של זמן? אומר לו היהודי הזה, שהוא למעשה בעל הבית. הוא אומר לו, "תשמע, אני כבר פה הרבה זמן. אף אחד לא אמר לי שום דבר. תרגיש בבית, אתה יכול להישאר, תרגיש בבית, תרגיש טוב". היהודי הזה נרגע והסיר דאגה מליבו. מה זה קשור לפרשת השבוע? התורה מספרת לנו בפרשת השבוע: "ויצא ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים בשדה". רש"י מסביר שאפילו שזה היה ימי קציר חיטים, לא פשט ידו בגזל, אלא מה, הוא קטף רק דודאים בשדה והוא מביא את זה לאמא שלו, ללאה. עכשיו, בדודאים יש סגולה מיוחדת ללידה. אומרים שהשורש של הדודאים יש בזה צורה ממש של תינוק. רואים שמה ממש צורה של תינוק, יש בזה סגולה מיוחדת. הוא מביא את זה לאמא שלו, ללאה. אומרת רחל ללאה, "תני נא לי מדודאי בנך". לאה, שהיה לה בלב משהו כנגד רחל, אז היא אומרת לה, "המעט קחתך אישי ולקחת גם דודאי בני?" ופה

02:19 דובר 1 נשאלת שאלה שהיא זועקת לשמיים. קודם כל, אפילו אם זו לא האחות שלה, מישהו מבקש ממך טובה, מבקש ממך-- למה שלא תיתן לו? אפילו אם זה בן אדם זר. על אחת כמה וכמה שזה אחותה. אבל עוד יותר, הרי למעשה כל הנישואים של יעקב זה היה בשביל רחל. ורחל עשתה חסד עם לאה והיא מסרה לה את הסימנים כדי שלא תתבייש. איך לאה אומרת, "המעט קחתך אישי?" זה זעקה של קושיה-- שאלה, איך היא יכולה להגיד כזה דבר? אלא התשובה היא, רחל כשעשתה חסד, היא עשתה כזה חסד שלאה בכלל לא ידעה שיעקב רצה כאילו להתחתן עם רחל והיא מסרה לה סימנים. היא עשתה את זה באופן טבעי כל כך, שלאה הייתה בטוחה שיעקב לכתחילה רוצה להתחתן איתה. גם החסד שהיא עשתה, שהיא מסרה לה את הסימנים, היא כאילו דרך אגב סיפרה לה, אבל לא שהיא נותנת. היא לא הרגישה שהיא מקבלת משהו ולכן ההרגשה שלה זה שיעקב לכתחילה בכלל רצה להתחתן איתה, ולכן היא אומרת, "המעט קחתך אישי?" זה חסד בדרגה הכי גבוהה. כפי שהרמב"ם אומר שיש שמונה דרגות בצדקה, זה חסד, גמילות חסד, שזה שנותן לא יודע למי הוא נותן, המקבל לא יודע ממי הוא קיבל, וזה היה הדרגה של רחל, שהיא עשתה חסד-- אה של לאה, אה של רחל. היא עשתה חסד, אבל עשתה את זה בכזה אופן שבכלל היא לא הרגישה שהיא מקבלת משהו. היא הרגישה בבית, הרגישה שזה הכל לכתחילה. זה מה שיעקב רצה. אז זה עניין של חסד, שהקדוש ברוך הוא ייתן שיהיה לנו שבת שלום ובשורות טובות.

04:16 דובר 2 אמן.