תולדות: תשפ"ו - "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ... וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ": וכי במה עניין זה הקל עליה מצער העיבור?…

00:00 דובר 1 בוא נשמע. "ויתרוצצו הבנים בקרבה. ותאמר אם כן למה זה אנכי?" מסביר רש"י: אם צער העיבור כל כך גדול, למה-- בשביל מה היא צריכה את זה? ואז היא הולכת לדרוש את השם. "ויאמר השם לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו". מה זה עזר לה? אז מה, הפסיקו הכאבים?

00:26 דובר 2 לא, זה נתן לה-

00:27 דובר 1 הרי א-- א-- הסיבה שאנחנו אומרים ש-- היה לה כאבים, אם כן גדול צער העיבור. אז מה עזר לה ששני גויים בבטנך? אז הסביר-- הסבא הרב של ירושלים אמר שמה זה עזר לה. בהמשך כתוב שהשם אמר לה "ורב יעבוד צעיר". הרי הם רבו ביניהם. מי יהיה פה? אם רב יעבוד צעיר, הם הפסיקו לריב. ממילא זה עזר לה. "ויתרוצצו הבנים בקרבה" מביא רש"י עוד טעם למה הם התרוצצו. כאשר הייתה עוברת על פתחי בתי כנסת, בתי מדרשות, יעקב מפרכס לצאת, כאשר הייתה עובדת-- עוברת על פתחי עבודה זרה, עשיו. יש פה שאלה כפולה. קודם כל, עשיו אנחנו מבינים ש-ש-אין לו עבודה זרה בבטן אמו, אז הוא מפרכס לצאת. אבל יעקב, כתוב הרי שהתינוק במעי אמו נר דלוק על ראשו והמלאך מלמד אותו את כל התורה כולה. הוא יושב ולומד שמה גם כן. למה הוא מפרכס לצאת? ויעקב אנחנו מבינים, לא יכול לצאת כי עשיו מפריע לו בדרך, אבל עשיו, אף אחד לא מפריע לך. אתה עובר על פתחי עבודה זרה. תצא. מי מפריע לך? אלא יעקב אבינו, נכון, יש לו מלאך שמלמד אותו, יש לו את כל התנאים הכי טובים, אבל לשבת בחדר יחד עם עשיו הוא לא מוכן, ולכן הוא מפרכס לצאת. נכון, מלאך מלמד אותו, הכל טוב ויפה, אבל יחד עם עשיו זה לא יעזור שום דבר. עשיו, למה הוא לא יוצא? אף אחד לא מפריע לו, אלא עשיו היה כל כך רשע. הוא אמר: אם אני יוצא, אז ליעקב אני מפנה לו את הדרך שהוא יוכל לצאת לבית הכנסת. הוא מוכן לסבול, להישאר, אבל שיעקב לא יצא לבית המדרש. אנחנו נמצאים היום בראש חודש כסלו,

02:34 דובר 1 שזה יום סגולה, יום מיוחד שאז הרבי החלים וחזר לאיתנו. אז זה חודש מיוחד, חודש סגולה לבריאות, לפרנסה, ל-לכל דבר טוב. אז הקדוש ברוך הוא שיעזור שהחודש הזה יהיה חודש של רחמים, חודש של גאולה בעזרת השם בקרוב. שיהיה שבת שלום.

02:57 דובר 2 שבת שלום.