תשפ"ה - "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה". לכאורה, היה מתאים לכתוב "לך אל פרעה"? סיפור מרבה של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד, שהתעקש ללכת…

00:02 דובר 1 ויאמר ה'-- ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. אומר ספר הזוהר, פתח רבי שמעון: למה כתוב בא אל פרעה? לך אל פרעה מיבעי ליה. הקדוש ברוך הוא שולח את משה רבנו אל פרעה, היה צריך להיות כתוב לך אל פרעה. למה כתוב בא אל פרעה? אלא אומר ספר הזוהר, אומר רבי שמעון בר יוחאי, שהקדוש ברוך הוא הכניס את משה אדרין לגבי אדרין, חדרים לגבי חדרים, עד שחדר אחד ששמה נמצא התנין הגדול, פרעה. זה היה קליפה כל כך גדולה וחזקה, וכתוב שמשה פחד ממנו. משה רבנו דחל-- פחד מכזו קליפה, התנין הגדול הרובץ בתוך יאוריו, משה רבנו מפחד בפניו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: בוא אל פרעה, בוא אני הולך יחד איתך. אתה לא צריך לפחד. לכן כתוב בא אל פרעה ולא לך אל פרעה. למה הדבר דומה? אז הוציאו לזה משל: כאשר ספינה שטה בים והים הוא סוער והאונייה חושבת להישבר והאנשים שמה מתרגשים וצועקים ומנסים לעשות כל מה שאפשר בשביל להציל את האונייה. יושב בצד איזשהו ילד ומשחק לו. כל העניין לא נוגע לו. שואלים אותו: "אתה לא מפחד?" אז הוא אומר: "מה יש לי לפחד? אבא שלי פה". גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי. אם הקדוש ברוך הוא נמצא איתי, אז אפילו אומר דוד המלך, אפילו כאשר אלך בצלמו-- בגיא צלמוות, אין לי מה לפחד. וזה מה שהיה עם משה רבנו כאשר היה צריך להיכנס לפרעה התנין הגדול, הקליפה הגדולה הזאת. בהקשר לכך סיפור מעניין על רבה של ירושלים, שפעם אחת זה היה בשנת תרפ"ט. אז היה הפוגרום בחברון שרחמנא ליצלן הרגו שמה כל כך הרבה יהודים, רצחו אותם. למעשה אמור היה

02:19 דובר 1 להיות גם כן פוגרום בירושלים, וכבר יצאו הערבים מירושלים לערוך פוגרום בתושבי השכונה הסמוכה שהייתה מחוץ לחומות. אבל היה שמה יהודי אחד שהיה לו אקדח. ה-ה-הערבי הראשון שהיה בראש השיירה, הוא ירה בו והרג אותו והם כולם ברחו, והוא הציל את כולם. אבל עמד להיות ממש פוגרום גם שם בירושלים. המצב היה מאוד מאוד מתוח ובדיוק באותו זמן היה יהודי שהיה צריך לעשות באותו היום ברית מילה, והוא ביקש מרבה של ירושלים שיבוא לעשות את הברית והוא אף פעם לא סירב. כאשר ביקשו ממנו לעשות ברית מילה הוא אף פעם לא סירב. אז כשהוא עמד לצאת לעשות את הברית, ביקשו ממנו בני הבית שלא ילך דרך שער שכם. שמה זה מאוד מסוכן. הערבים שמה יושבים בצידי הדרך וזה מצב מסוכן. שילך דרך שער יפו, שמה זה יותר בטוח. הוא אומר לא. אני הולך רק דרך שכם-- שער שכם. הלך דרך שער שכם, הגיע, עשה את הברית. אחרי שהוא גמר את הברית בא ללכת חזרה הביתה בעיר העתיקה. אז שוב הבן שלו, שהיה גר בשכונה החדשה, ביקש ממנו: אבא, אל תלך דרך שער שכם, המקום מסוכן, תלך דרך שער יפו. הוא אומר לו: אני הולך דרך שער שכם. אז הבן שלו הלך ללוות אותו שלא ילך לפחות לבד. אז הוא הלך יחד איתו. כשהגיעו לשכונת מוסררה, מי שמכיר שמה זה השכונה שלפני שער שכם. פונה לבן שלו ואומר לו: יענקל, אתה אסור לך ללכת. זה סכנה. אני מותר לי ללכת. שלוחי מצווה אינם ניזוקים, לא בהליכתן ולא בחזרתן. אני יכול ללכת. לך אסור ללכת. חזור חזרה. לא נתן לו לראות אותו יותר. הוא הלך דווקא דרך שער שכם, ועדי ראייה

04:21 דובר 1 ראו שכשהוא עבר שמה בשער שכם כל הערבים שישבו בשני צידי הדרך ובפתחי חנויותיהם קמו, הורידו את הראש, כרעו קידה. כבוד גדול נתנו לו. שאלו אותו אחר כך: למה הלכת דווקא דרך שער שכם? אז זה בכל אופן סכנה. למה אתה סיכנת את עצמך? אז הוא אמר: שלא יהיה להם הוה אמינא, לערבים, שהם כאילו ניצחו אותנו. שלא יחשבו אפילו. זה היה יהודי שהיה לו גאון יעקב. היה לו תוקף יהודי ולא התפעל משום דבר. שיהיה לנו שבת שלום בעזרת השם שנשמע בשורות טובות.

05:00 דובר 2 אמן.