תשפ"ה - פרשת בשלח: איך יתכן שרק חלק קטן מעם ישראל עלו ממצרים והשאר מתו ונותרו שם? מאת הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור בדף היומי של הרב…

00:00 דובר 1 הגמרא מספרת על רבה שמקמי דפתח בשמעתיה, לפני שהוא התחיל את השיעור שלו, היה אומר מילתא דבדיחותא ואחר כך היה פותח את הסוגיה. למה? מכיוון שצריך לקיים מצווה מתוך שמחה, הוא ראה שהתלמידים הם לא כל כך בשמחה. היה מספר להם מילתא דבדיחותא ואז היה מתחיל את הסוגיה. מספרים על אחד מרבני ירושלים שיצא פעם לחוץ לארץ לאסוף כסף עבור עניי ארץ ישראל. הגיע לאיסטנבול, היה שמה יהודי עשיר. הוא הגיע אליו וביקש ממנו שיתרום בשביל עניי ארץ ישראל. אמר לו אותו העשיר, "אתן לך סכום נכבד, אבל בתנאי". מהו התנאי? יש לו שאלה. שאל אותה כבר כמה רבנים. אף אחד לא ענה לו. אם אתה תענה לי על השאלה, אתן לך סכום מכובד. אמר בסדר. מה השאלה שלך? הוא אומר, "כשאני אומר--" אותו יהודי היה עם הארץ. הוא לא-- "כשאני אומר במה מדליקין בליל שבת, ערב שבת, אז כתוב שמה שלא מדליקים לא בזפת ולא ב... כל מיני דברים, וכתוב לא בחלב. נחום המדי אומר שמדליקים בחלב", אבל הוא לא ידע לקרוא את זה נכון. אז הוא היה קורא "לא בחלב נחום". מה חטא נחום שלא משתמשים בחלב שלו? הרב הבין מיד עם מי יש לו עסק. אמר, "אני אגיד לך, מפרשת השבוע זה כתוב בתורה. כתוב 'ויהי בשלח פרעה את העם' ולא נחום. נחום לא רצה לצאת ממצרים, לכן קנסו אותו שלא משתמשים בחלב שלו". כתוב-- בהמשך כתוב "וחמושים יצאו בני ישראל ממצרים". מה זה וחמושים? רש"י מביא כמה פירושים. אחד הפירושים זה וחמושים, אחד מחמישה יצא ממצרים. זאת אומרת עשרים אחוז מבני ישראל יצאו ממצרים, שמונים אחוז נשארו במצרים ובשלושת ימי האפלה קברו אותם. למה? כדי

02:03 דובר 1 שהמצרים לא יראו שקוברים את ה-- ולא יראו. אני שואל את השאלה, שמונים אחוז מבני ישראל לא יצאו ממצרים ויש דעה שהרבה יותר משמונים אחוז. בחמישים זה לא אחד מחמישה אלא אחד מחמישים שיצאו ממצרים. אז קודם כל זה הרי מילתא דעבידא לגלויי. הרי המצרים יראו שרק חלק קטן מהיהודים יצאו. אז מה, היה צריך שלושת ימי אפלה בשביל זה? וזה לא נתפס שרוב רובם של בני ישראל נשארו במצרים וקברו אותם שם. זו שאלה שהיא מאוד, מאוד קשה בפשוטו של מקרא. איך אפשר להגיד שרק אחוז קטן מבני ישראל יצאו ממצרים וכל השאר נשארו במצרים וקברו אותם שם? יש על זה תשובות שונות. יש תשובה אחת שאנחנו נפרט אותה, שבספר בראשית כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר לקין "אי הבל אחיך?" אומר לו, השומר, "אחי אנוכי?" אומר לו הקדוש ברוך הוא, "דמו ודם זרעו צועקים אליי מן האדמה". זאת אומרת שכאשר קין הרג את הבל, אז הוא הרג לא אותו לבד, אלא גם כן את זרעו ואת כל הדורות שבאו אחריו עד סוף העולם. על דרך זה גם כן בעניין הזה כאן. אותם אלו שמתו בשלושת ימי האפלה, אז זה לא רק הם מתו, אלא כל זרעם וגם כן גם זרעיותם-- זרעיותיו. זאת אומרת, עד סוף כל הדורות. אם אנחנו עושים את החשבון אז זה יוצא באמת חשבון גדול מאוד, שאנחנו לא מונים רק את אלו שמתו שם, אלא כל אלו שהיו באים דורות אחריהם עד סוף כל הדורות, וזה באמת היה מספר גדול. אז זה מתרץ את השאלה. ומכיוון שמרובה מידה טובה, כאשר בן אדם יהודי מקרב יהודי אחר לאביו שבשמיים, אז גם כן זה לא רק שהוא מקרב

04:10 דובר 1 אותו, אלא את כל זרעו אחריו עד סוף כל הדורות, ואת כל אלו שהם יקרבו גם כן. מכיוון שמרובה מידה טובה, מכיוון שאנחנו בערב י' שבט, שזה יום ההילולא של הרבי הקודם ויום הנשיאות שהרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, שכל עבודתם זה היה להביא לביאת המשיח, לקרב את ישראל לאביהם שבשמיים. כאשר מישהו מקרב יהודי הוא לא מקרב רק אותו, אלא מקרב אותו ואת כל זרעו אחריו עד סוף כל הדורות. יהי רצון שתהיה גאולה שלמה בקרוב בעזרת השם.

04:46 דובר 2 אמן.

04:46 דובר 1 בעגלא ובזמן.