מקץ: תשפ"ה - "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים" נאמר על יוסף שאמר לשר המשקים "זכרתני" "והזכרתני" ונענש…

00:01 דובר 1 "ויהי מקץ שנתיים ימים". יוסף הצדיק יושב עוד שנתיים בבית הסוהר. למה? אומר רבי דסלר, מעניין: "אשרי הגבר ששם ה' מבטחו" — זה יוסף. זה הולך על יוסף, שהוא בטח בה' ולא פנה אל רהבים. זה בגלל שהוא אמר פעמיים "וזכרתני". הוא אמר לשר המשקים: כאשר אתה תצא, וזכרתני. אמר פעמיים, אז לכן ישב עוד שנתיים. ככה אומר המדרש על יוסף. אז קודם כול יש פה שאלה במדרש עצמו. בהתחלה אנחנו אומרים ש"אשרי הגבר ששם ה' מבטחו" זה יוסף. אחר כך אומרים על יוסף שבגלל שהוא בטח... אז הוא כן היה בעל ביטחון או שהוא לא היה בעל ביטחון, יוסף הצדיק? שאלה נוספת, שזו שאלה מאוד, לכאורה, ששואלים, הרבה שואלים את השאלה הזאת: יהודי אמור לעשות בדרך הטבע כל מה שהוא יכול. כן, "וברכת ה' בכל מעשי ידיך". אז לכאורה מה היה פה העוון של יוסף הצדיק? הוא מבחינתו בדרך הטבע עשה כל מה שהוא יכול בשביל להינצל, בשביל לצאת מהבור הזה. ככה צריך לעשות. למה הוא נענש על כך שישב עוד שנתיים? אז מה שמסבירים, זה כתוב גם כן בחסידות: יוסף הצדיק היה בכזו דרגה שהוא לא היה צריך לעשות בכלל כלי בדרך הטבע. מה שנכון לגבי כל בן אדם, שהוא צריך בדרך הטבע להכין כל מה שאפשר ואז הקדוש ברוך הוא יעזור. אבל ישנם יוצאים מן הכלל, של יוסף הצדיק. הוא היה באמת בדרגה כזאת שהוא לא היה צריך לעשות שום, שום, שום, שום כלי בדרך הטבע. לא היה צריך לבקש פעמיים משר המשקים "וזכרתני", לא היה צריך לבקש. ובאמת יוסף הצדיק, מיד כשהוא אמר לו, הוא התחרט אחר כך. והראיה, מאיפה אנחנו לומדים את זה? כתוב בסוף הפרשה

02:26 דובר 1 הקודמת, כתוב "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו". זה כפל לשון. אם הוא לא זכר, אז ברור שהוא שכח אותו. למה כתוב פעמיים, "וישכחהו"? אלא יוסף הצדיק, מיד כשהוא ביקש ממנו, אז יוסף הצדיק הבין שהוא כאילו לא התנהג כראוי. הוא לא היה צריך לבקש ממנו שום דבר בדרך הטבע, אז הוא התפלל ששר המשקים ישכח אותו, וזה הפירוש. "ולא זכר שר המשקים את יוסף", למה הוא לא זכר? כי "וישכחהו", כי יוסף התפלל שהוא ישכח, אז לכן הוא לא זכר. אבל יש עוד פירוש. שמעתי פירוש מאוד יפה שמסביר למה באמת יוסף נענש, לא על זה שהוא אמר "וזכרתני", אלא הוא הוסיף פה עוד משהו, ועל זה הוא נענש. כשיוסף אומר לשר המשקים: כאשר אתה תצא מכאן, כן? הלשון הוא: "כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבור הזה". הוא מוסיף עוד משפט, ועל המשפט הזה הוא נענש. מהו המשפט? הוא אומר: "כי גנב גנבתי מארץ העברים". הרי הם השביעו, האחים, את כולם שאף אחד לא יספר. ופה יוסף מגלה סוד: "כי גנב גנבתי מארץ העברים". למה הוא מוסיף את זה? על זה הוא נענש. לא על זה שהוא בטח בשר המשקים שילך, כי... בזה שהוא גילה את הסוד הזה, אז הוא עבר על השבועה שהשביע את כולם, היה ביניהם, והוא עבר על השבועה הזאת. ולכן על זה הוא נענש: "ויהי מקץ שנתיים ימים", שישב עוד שנתיים בבית הסוהר על זה שהוא עבר על השבועה הזאת. ולכן מעניין מאוד, בפרשת ויחי כתוב שלאחר שיעקב הוא חלה את חוליו, אז "ויקרא ליוסף". הביאו את יוסף מארץ גושן, הביאו אותו שיבוא

04:42 דובר 1 אל יעקב. הביאו אותו לארץ גושן. אז מוסבר שכל אותם שבע עשרה שנה שיוסף, שיעקב היה במצרים, הם לא נפגשו. יוסף לא נפגש עם אבא שלו. למה הוא לא נפגש עם אבא שלו? בגלל שיוסף חשש שאבא שלו ישאל אותו: תגיד לי, איך הגעת למצרים? מה קרה? הוא יצטרך לספר לו את כל הסיפור של המכירה, ואז יכול להיות שאבא שלו, יעקב, הוא יקלל את האחים שלו. אז הוא נמנע מלהיפגש איתו עד כשהגיע זמן מותו, אז הוא קרא לשלוח ליוסף. יוסף הגיע, אבל הוא כל הזמן נמנע מלהיפגש איתו כדי שחס ושלום לא יאשים את האחים שלו. עד כמה צדקתו של יוסף. אז זה העניין של יוסף הצדיק, שלגבי יוסף הצדיק לא היה צריך לעשות שום כלי בדרך הטבע, ועל זה הוא ישב שנתיים ימים נוספים, על זה שהוא גילה פה איזשהו דבר: כי גנב-

05:42 דובר 2 גנב, גנב.

05:42 דובר 1 מארץ העברים.

05:43 דובר 2 ככה.

05:44 דובר 1 שיהיה לנו שבת שלום ושנשמע בשורות טובות.