ראה: תשפ"ד - למה נקרא שמה חסידה? שמתחסדת עם חברותיה. ואילו בבא מציעא כתוב שעכברים רשעים משום שגם קוראים לחבריהם לאכול. מה ההבדל? ומוסר השכל.…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:02 דובר 2 פרשת השבוע משה רבנו חוזר לבני ישראל על האיסור של מאכלות אסורות מכל הבהמות והחיות, אלו שטמאות, אלו שטהורות. חוזר עוד הפעם על האיסורים האלו. בעיקרון מאכלות אסורות זה חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, כמו למשל שאנחנו קוראים בפרשת השבוע: לא תבשל גדי בחלב אמו. שזה האיסור של בשר וחלב. למה אסור בשר וחלב? כי ככה הקדוש ברוך הוא ציווה. אין לזה טעם והסבר הגיוני למה אסור בשר וחלב. הקדוש ברוך הוא ציווה. אבל בכל אופן הרמב"ן נותן טעם למה מאכלות אסורות אסור לנו לאכול. בגלל שכשבן אדם אוכל משהו זה הופך להיות דם ובשר כבשרו. אז כאשר בן אדם אוכל חיה טמאה אז התכונות של אותו בעל חי, בן אדם מקבל את התכונות הרעות האלו, ולכן הוא נותן טעם לעניין הזה של מאכלות אסורות, מכיוון שהוא קונה בנפשו את התכונות הרעות של המאכל. אם כן, לכאורה נשאלת שאלה: אחד מהעופות שכתוב בפרשה שאסור לנו לאכול, אז כתוב החסידה. כתוב: למה נקרא שמה חסידה? רש"י מביא את זה לא כאן בפרשה שלנו, אלא בספר ויקרא. למה נקרא שמה חסידה? שהיא עושה חסידות עם חברותיה. אז שואלים, אם היא עושה חסידות עם חברותיה אז יש לה תכונה טובה. אז למה התורה אסרה את החסידה? היא הייתה צריכה להיות עוף טהור. אסור לנו לאכול חסידה. אז יש לזה כל מיני הסברים. אחד ההסברים שמסבירים: בגלל שהיא עושה חסד עם חברותיה, רק עם חברותיה. מי שלא חבר שלה היא לא עושה, אין לה שום קשר, ולכן התורה אסרה. רק עם חברותיה, זה עוף טמא. ככה זה אחד ההסברים. שואלים שאלה, לכאורה כתוב, הגמרא אומרת בבבא מציעא, אנחנו למדנו את זה, כתוב: עכברא רשיעא.

02:15 דובר 2 היינו, העכברים הם רשעים. למה? כי כאשר הם מגלים איזשהו מקום שיש שם אוכל, אז לא רק שהם אוכלים, הם מביאים גם את החברים שלהם. אז שואלים, לכאורה פה אנחנו קוראים לה חסידה שהיא עושה חסד עם חברותיה. פה אנחנו אומרים שהם רשעים. למה הם רשעים? הרי לכאורה הם חסידים, הם מביאים את החברים שלהם. אז למה אנחנו קוראים להם רשעים? אומרים, ההבדל: החסידה כשהיא עושה חסד עם חברותיה, היא נותנת משלה, מה שיש לה, מה שהיא כבר לקחה. העכברים, על חשבון בעל הבית הם מביאים את כל החברים שלהם. לכן על העכברים אנחנו אומרים, על העכבר, רשיעא. מה אנחנו לומדים מכאן? כל דבר תורה מלשון הוראה. כאשר בן אדם עושה חסד אז הוא צריך לעשות את זה על חשבונו. יש לפעמים אנשים שאולי הוא עושה חסד, מוכן מתי שזה לא על חשבונו. בן אדם שעושה חסד, אז כאשר הוא עושה את זה על חשבונו ולא על חשבון של מישהו אחר. על הדרך זה גם עניין של ביטחון. אנחנו אומרים: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו". לכאורה זה כפל לשון. ברוך הגבר שיבטח בה'. מה זה "והיה ה' מבטחו" עוד הפעם? זה נראה כאילו כפל לשון, אלא גם בעניין הזה של ביטחון, כאשר בן אדם נמצא בעת צרה אז הוא צריך לבטוח בה' שה' ייתן לו כל מה שהוא צריך. אם זה פרנסה ואם זה בריאות וכל מה שהוא צריך. כאשר מישהו אחר זקוק, הוא יגיד לו: תשמע, יש ביטחון, תבטח בה'. לא. "והיה ה' מבטחו" — ביטחון, תעשה לעצמך. כאשר מדובר על מישהו אחר, שמה אתה צריך לעשות. אין ביטחון בה'. אתה צריך לעשות כל מה

04:05 דובר 2 שאתה יכול בשביל לעזור למישהו אחר. "והיה ה' מבטחו" — ביטחון אצלך, אבל לא על חשבון של מישהו אחר. שיהיה לנו שבת שלום. תודה רבה.