עקב: תשפ"ד - "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן": על 'ויענך' יש מספר פירושים, אך מדוע 'וירעבך'? בהגשת הרב שמעון זוננפלד,…

00:00 דובר 1 פרשת השבוע, פרשת עקב. יש בפרשה תוכחה של משה רבנו, מוכיח את בני ישראל. אחד הדברים שמשה רבנו מוכיח את בני ישראל על שהתלוננו על המן. באו בתלונות: זכרנו את הדגה שאכלנו במצרים, את השומים, את הקישואים, ועכשיו אין כל, בלתי אל המן עינינו. והקדוש ברוך הוא, משה רבנו משבח איזה לחם, לחם מן השמיים נתן להם, שהיה בזה את כל הטעמים. אה, כתוב בפרשה: ויענך וירעיבך ויאכילך את המן. מה זה ויענך?

00:46 דובר 2 ויענך.

00:47 דובר 1 כתוב ויענך, הוא עינה אותם.

00:49 דובר 2 עינה אותם.

00:50 דובר 1 וירעיבך. למה? למה וירעיבך? ויענך אנחנו מבינים עדיין, כי כתוב שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו. המן, אי אפשר היה לצבור אותו. מה שלקחתי היום זה מה שיש לי, זה מה שאני יכול לאכול. כן, אז מי שאין לו פת בסלו, אז כל יום הוא נמצא במתח. היום יהיה מן, לא יהיה מן. אז זה ויענך. יש דעה אחרת שאומרת מה זה ויענך, ש-- אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל. כן, הרי במן היה את כל הטעמים. אני רוצה לטעום עכשיו דגים, אבל אני לא רואה דגים, אז נראה לי זה לא כל כך משביע, כי אני לא רואה את מה שאני רוצה לאכול. זה ויענך. אבל מה זה וירעיבך? כל אחד היה יכול לצאת ולקחת מן. אז איזה רעב? למה וירעיבך? אז יש פה פירוש מאוד יפה שאומר-- הגמרא אומרת במסכת יומא, כתוב ככה: יש שלושה פסוקים לכאורה שסותרים אחד את השני. פסוק אחד אומר שהמן ירד על המחנה, זאת אומרת שירד בתוך המחנה. פסוק אחד אומר ויצא העם. היה צריך לצאת מחוץ למחנה.

02:09 דובר 2 ויצאו ולקטו.

02:10 דובר 1 ויצאו ולקטו. ויש-

02:12 דובר 2 סביב המחנה.

02:13 דובר 1 ויש פירוש, אה, יש פסוק שלישי שכתוב, "שטו העם ולקטו", היו צריכים ללכת למרחוק. איך אפשר לקיים את כל שלושת הפסוקים? הכיצד? אומרת הגמרא: צדיקים יורד להם על פתח ביתם. בינוניים, הם כבר צריכים לצאת מחוץ למחנה. רשעים, "שטו ולקטו", הם צריכים ללכת למרחוק ולחפש. מה היה קורה בן אדם שמחזיק את עצמו למוישה גרויס, הוא חושב שהוא צדיק. הוא פותח את הדלת בבוקר, הוא חושב שהוא ימצא מן ליד הדלת. אין מן. הוא צריך לצאת עכשיו מחוץ למחנה. יכול להיות שגם מחוץ למחנה הוא גם כן לא ימצא. אז הוא צריך "שטו ולקטו". הוא צריך ללכת למרחוק. אז מה כולם יחשבו? אה, זה לא כזה צדיק כמו שהוא חושב. כן? אז הוא היה מעדיף לא לאכול ולרעוב כדי ש-- לא להתבזות, כולם יחשבו שהוא לא צדיק.

03:10 דובר 2 וירעיבך.

03:11 דובר 1 אז זה "ויענך וירעיבך". היו כאלו אנשים שהיו מוכנים לרעוב אבל שלא יחשבו עליהם שהם לא צדיקים. בכל אופן, יש הרבה פירושים במילה "עקב". "והיה עקב תשמעון". אז רש"י אומר שמה זה "עקב תשמעון"? אפילו מצוות קלות שאדם דש בעקביו, אתה תשמור גם כן, "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע". יש פירוש חסידי שכתוב בחסידות, מה זה "והיה עקב תשמעון"? שיהודי כאשר הוא מקיים את המצוות, הוא לא מקיים את זה רק בראש או בלב, ברגש, אלא "והיה עקב תשמעון", עד העקבים. זאת אומרת, אפילו העקבים מרגישים, כמו שכתוב אצל אברהם אבינו ש"עקב אשר שמע אברהם בקולי". אברהם אבינו היה חדור בקיום המצוות ובאהבת השם עד העקבים שלו. והפירוש האחרון, "והיה עקב", שבזמן עקבתא דמשיחא, "והיה עקב", מבטיחה התורה "תשמעון", כן, כמו שהרמב"ם אומר שהקדוש ברוך הוא הבטיח לישראל בסוף גלותם עושים תשובה ומיד הם נגאלים. "והיה עקב תשמעון". אנחנו עכשיו נמצאים בעקבתא דמשיחא, בעזרת השם בקרוב ממש שיהיה תשמעון ובאמת תהיה גאולה אמיתית.

04:31 דובר 3 אמן, אמן.