רדיו קול מבשר כפר חב"ד, י"ט אייר (מוצ"ש פרשת אמור) תשס"א

02:17 דובר 1 שבוע טוב לכל מאזינינו. ימי בראשית. בתים מרוהטים ברוך השם, חורבות ורואות חתכות, חלוקות הגונים, ללא קשר חברתי. פרק הגישה לקשר אישי היה שמיכות מכסות את גוף הנפש. כך חיו ושרו את השיר של הכפר. בתכנית של שר הטעם תספרו כיצד המתיישבים היו שורפות הבד וכך טחנים האשכרה של הכפר. מי שרוצה לספר דבר מעניין על יישוב אחד שיתקשר לאולפן למספר הטלפון H607037. אני חוזר: H606037. H607037. כל המידע השירי על יישובים פולנית יינתן בתשובות ששולחות שיר הכפר. אזנה אולפן מורידה.

08:15 דובר 2 י"ד שבט באנו לסיני, למצרים, ארץ הקודש, למשפחה, אור לטבר בשבט. בסנה היה צר. מה שמעתי ליום ראשון תרין חודש. הבדל בין התכנסנו, התאסנו רע ביום חמישי לידן בארס. הגענו תנו ובחמישה ביום בפרדס חנה. היה שם, היה הרבה מגשימים שומות וגם תפילה תנו. זהו טוב מאוד. זה לא כל הלוואי. גם לכולנו יש שם שבע משפחות בבית אחד בלתי. חדר אחד אחד, אטו כל שם לכולנו. תראו, תראו שם אמא. בגלל זה שם טוב מאוד. ואני חודש הקודש ישרף.

10:05 דובר 5 רק מעובדת חסידי חב"ד בארץ הקודש וכל קבוצת הדמו בארץ.

10:11 דובר 6 חמישים משפחות בטל נכס, רובם במחלת עריים ומצבם קשה. דקנייה קשורה וצריך כסף מוכחים. נחוץ לפחות עשרים לירות למשפחה. אני מבקש מאוד להשתדל ולעזור להם טלגרפית בתמיכה ניכרת. מהר אחרי התשובה. תודה רבה. זסלין[?], אוריאל, פאלטרייס[?] ואליעזר טרסי[?].

10:35 דובר 2 אדוני השליח ל... אחד הדברים שמעניינים אותי כאן, יש דברים מאוד מאוד מעניינים, אבל בעיקר אני רוצה לראות מה יש למוסדות, לכל הקשישים לפחות, יש לי לפחות מקום אחד בתחום המוסרי. בתחום החקלאות, אני טמביין איש חקלאות, אני ישיב, אני גם אצא לתחום המדומות, יש לנו כבר הרבה רעיונות מה עושים עם זה. עם ריץ, עם ישיב, עם כל הספרייה, זה גם יצא טוב לי. זה מאוד קשה, אבל שיש לי פה. אבל עוד יש לי, יש לי עוד דברים טובים, שאין לי פה כל כך. אין לי כבוד לבית הספר הישיבתי, לא כמו פה, כי זה נהיה פה ריב. דברים, דברים טובים, דברים טובים. אבל גם אני יודע, לא מצליח כל הזמן. גם שם יש לי קשיים, וגם פה יש לי קשיים. גם יש לי קשיים גדולים, אבל זה טוב. אבל אני מסכים עם זה, אבל זה טוב. אבל אני מסכים עם זה, וגם יש לי פה, וגם יש לי הספרייה, וגם יש לי קשיים, ואני צריך ללכת לעבוד, לעבוד בספר. וכל עוד עוד השבח, את האדמו"ר הצדיק, את כל התלמידים, היא כולה מלא. זה כל האנשים שמגיעים לכנסת ישראל, יושבים, צעירים, מבוגרים, שיישבו בתקווה הזאת, שיישבו בתקווה הזאת, וכשישבו שם, זה כבר נהיה מעט כמו מוסד לימודה, ללימוד של כל מה שזה הכל. ויישבו שעברה נפל במלחמת ששת הימים, חודש אפריל. וטלי מושקוביץ ונועם הם איש ואשתו. והיה לנו כבוד מאוד. וגם נרי טמיר[?] זכרונו לברכה, איש רוח גדול, רבני הרפורמים בארץ ישראל. וצעירים רבים וגם הנהלה של עמותה, ארגון קטן, יחסית קטן, פיתוח, וגם יתומיו של הרב אשכנזי זצ"ל ובנו הרב פרופסור אריה מחלקה למצבר. התיישבנו שם

12:47 דובר 2 מהערב, מהערב עד הלילה. השלמנו את השיר "בבשיא", ישבנו שם אוז'ה עד שעה מאוחרת, שתיים, שעה עשרה ורבע, שבע עשרה ורבע. היה לו איזה ברייק שבו זכינו לקום ולהביא כוסות מים. וגם בבית הכנסת של רש"י, בבית הכנסת של רש"י נהוג לקישר את הכוסות על ידי גילגול ספרו של רבי שמעון בר יוחאי. זה היה מאור המים היחידי אז בבשר. ובכל זאת, אחרי זה כבר טלנום לעצם הבית. נשכר, מי יודע? בלי פרט שווה, ללא בלי פרט שווה שבו נשים ובלי פרט שהוא סוג של הופעה לילדים. אבל הם ציינו יום הולדת, אבל לא כל כך. אבל הם נתנו לנו לראות את הילדים צועדים עם ספרי תורה וכל הדר. ראינו את זה קרוב, אנשים קרובים, אנשים שבאו לראות. אבל המקום שם התעורר לחיים. בכל הראות ובלי פרט שאין ובלי פרט שדוד, אנחנו לא ראינו אף רב קהילות. לא היה רצף. אנחנו נתנו לש"ס את הראייה למערכת הפיקוח שלהם, זה כבר דבר. היו קוצים בבשר הבריא רוחני. היו מיני שינויים של דמות, ראיתי את זה על הבמה קצת, אבל לא יותר מזה. אבל עליכם יחי הוא, שלום וברכה. במענה על מכתב המקרי מהתאריך לחודש זה, על הצעה להסעות לארץ הקודש שנשמע בממשלה לפי הצעה. איזה מהחתומים על מכתבם והסכמתם שאלתם בעניין זה מופנים חלקים אליי ולשאר החתומים, איני נותן את הסכמתי לטעם זה. לעזור להם השם יתברך, שהנסיעה כנראה בשורה יעבור צליחה לארץ הקודש. הסתדרו להסדר שמה ביישובים המקומיים במקומות ביותר פנוטים. השם יתברך יתן להם פרשתם לרצון ובמיוחד מתוך קדושתם המורה והערכה ללכי חסידים. הנצליחו בבוא שימוש בבחירות. המלאכה חביבה שניהם המרוצים.

17:01 דובר 7 מה מציגי השחור? בואו נקרא את הקטע. חצי מטה חמור בשלמות מלאה. עורם של רגליים וחצי מטה ידיים בשלמות מלאה כשהיא עברה. הכוונה היא לגמרי לכלל בתים קיימה, או בלי משאלת הבעל או בלי רבוטי. מה זה אומר בתים טובים? לא כל הבעיות היו כאלה. יהודי ישראלי היה בעלים בתים ורכוש. החלקות נכרתו, החוות והבתים נכרתו לחיסול. היו הרבה אנשים, בתים שהיו צפופים עד כדי קרוע עם צרור הנשיאים ירוק או שחור אדום ירוק אדום. נטילת כל כלל הבנויות, פירוק דלתות ועיקוש של גג. הרי השור גג הוא לא נמכר, אבל יהיה גג ויהיה גג הבית יהיה שמור. הוא הראש של כל הבית, הרי זה הנגמרויות. אני חושב על בית שבראשית היו בשטח רבע שעה כל משפחה, כל זווית לא היה כלול באין. בלקות בשדרה הוא בשמורה. זה יוצא חודר שיוצא כרצף פועלים. הרי הוא שדף למה הסמיכות? אבל המשותף בשמואל זה שהם עשויים כולם בבגידה, בגניבה ורצח בשמות. היה שיפוט, השופט בראש השנה שם את כל הרוצחים בתוך ארון או לקנות את הדם של גבר ללכת אליו. לא, לא, לא ידעו איך לעצור ולתפוס. ואכן בא אותו היום ומי שרצה לבוא היה לו עבודות לשיפור הבית. מה שעשו זה שמונה עובדים עשו אותם, כיסו אותם. מי שלא היה יודע לא היה מוצא אותם שם. ואז מה עשו? הם עשו את העבודות והכונים. תראו אתם את הראיות המובאות באינטרנט. אז מה? באו כל הרצחנים שם מחכים. איפה המלכה ורחל? כולם היו מחכים לראות מה קורה. אבל היא לא באה. אמרו ששמה את הילד בשוק, שם אותו בתוך ארון. אבל כשראו את הקסמים היא הגיעה, כמו שראינו היא הגיעה לעשות.

19:25 דובר 7 היא אמרה פה לא היה להם מקום. היא הביאה את הרצחנים. היו עכשיו כבר ארבעים איש. אז מה שקבעו היא בונה קוד, היה לה בנה קוד. היא לקחה דבר בשחור צפן חמישים אחוז מכל הקרקע עם הבתים. טוב, דבר נוסף. בערב עשר, עשר בשבועות, החבילה של הרג היה אצל השרגנו. בתוך כל הדברים שהיה רשום היה גורל. איזה מחנה הרג? והרעב של עמנו. הוא יקציב את כל אוכל הארץ. מאנ"ש ותלמידי התמימים וכל הילדים והתלמידים בכלל תורה ומצוות בשלמי וברכו. חבל רב על זה. עם עליות ים ושכתבתי על אברהם שמואל שביט הגרעין. יוצא היום בעזרת השם לארץ הקודש כדי להמיר בשמי ובשם עבודת חב"ד את גלגלי הנש לתלמידי התמימים וכל הילדים ולומדי בכלל שעלו לארץ הקודש לראות את הארץ שלהם ומתחם בגשמיות ורוחניות. כי חיצה לדבר הסתדרותם בעזרת השם יתברך בגשמיות ורוחניות. ביקשתי את חכם יחזקאל בן מנשה שלום משטמפאר שוקן מביאגור, אדוני תלמידי לבי, את בשורתם את לבבי בכל לבבי בגשמיות ורוחניות. אני תפילה כי יצליח השם יתברך דרכו, כי ימלא את משאלתו, ורצה לו יותר טוב מגידנו הדורש תורנו. גם הצלחתנו בגשמיות ורוחניות. כי טוב השם עמנו ומליץ. ערב טוב. תודה רבה לרב מנשה ברלמן[?] מהתנועה הציונית, שליח לרב. אני יליד תל חמד. הגעתי לארץ עוד ילד. לרגע זה מרגש במיוחד כי זה גם המועד שאנחנו מגיעים לתקופה אחת, חמישים ושתיים שנה. ואף על פי שקשה לי לדבר בגיסי קרובים ורחוקים, אבל בכוח של הרבי שבא לכל אחד ואחד מאיתנו. ואז להציע את אחד האמצעים של המפעל המדהים של התנועה, של ללמד ולחזק את זיכרון קיבוץ שלנו כשלט האמריקאי העולמי, שממצה את הגורל של להכניס כל

22:23 דובר 7 ערב, כל חבר אדם שיחזיק בו. ובעיקר שהדרכות מכל אחת, מכל אחד ואחד מאיתנו, בוודאי אם נקבל מערבית כיתת מחזה, שישב בתוך הממסד התורני שלו.

22:58 דובר 8 היינו בתאריכים הקדומים, אז לא היה את המשאיר המיינר הזה של היום הבינלאומי. הלא נר, זה היו את השריפות האלה ששכחו עולם. והיו את המאיים כי נתנו. אבל הרעב שאני כבר לא יודע מה, כבר התיקון הרגשי היה התפתחות של שום דבר בעולם. אבל זה יש לו ניגון, או שום ניגון. וכל מי שמכיר את העולם, או שמע שמות, יש לו ניגון טוב שהוא כבר לא יודע שזה ניגון. וכבר, וכבר הגענו לזמן קדום, וכבר שמענו את הניגון שלנו, כי את האפור והפחד והלא פוגעים עוד בניגון. וכבר, כבר לפני שנים רבות, נגלה לנו את הניגון הקדומים השירים, אבל זה נגמר. בשכל הירטמה היו טרגיים, ערביים, וכל הערב היה סוער. ותיפולו את השמירה, הולכים לי לעשות את כל ממש. אז אמרו סוכות, ואמרנו לי, ואמרתי לו, אתה מבין את היו, זה יביא לידיים. ונטענו, וכל הערב קיבלתי שיהיו רוצים לקחת את הלחם. והיה רואה את דוד

25:54 דובר 9 יום השישי, ערב שבת, חמש לאחר חצות. בסדר כתבה על הארץ אדמו"ר בשעת הארץ שבת קודש תנחשו ד'. בידינו האש את המדיח פנימי מודל תשת ח'. הארץ הקדושה תתמלא את כל אלה שמגיעים בשעור מבוכה. ציוויתי את ועד המרכז הארצי לחינוך לשלוח לכם ספר תורה לרגל התיישבותכם. בארץ הקדושה תתענג את כולנו. עליכם להתבונן היטב על הדעת, ההכרה, ההרגשה והתקשרות פנימית, בהשגחה אלוקית, העבירה אתכם ובני ביתכם לחיות בארץ אשר יהיה שם ה' מראשית השנה ועד אחרית שנה. ודאי כי נשמע לקולכם, נכין לקדוש ברוך הוא את המצאין בכל עת ובכל שעה. הייתה קבלת ספר התורה שאני שולח לכם לבוץ גם תמיד ברוחכם ובלבכם. לסדר את כל חייכם הפרטיים והציבוריים על פי התורה, וכפי שאמרו אבותינו ורבותינו האדמו"רים שזכותם יגן עלינו. לחנך את בניכם ובנותיכם בחיו ודרכם, בלי כל פשרות. להציל מנוכר ורוח ישראל סרבה על שאר אחיכם בני ישראל יחיו הקרובים והרחוקים לאי פעם. השפיעכם עליהם על קודם הדרך, העולם וההיטב. כי דרך לימוד התורה ויראת שמיים, קיום המצוות בהידור, מתוך קירוב אמיתי הנובע מעם ישראל ומידות חסידות אשר על פי תורה כירלי כיפיים. היה כל אחד ואחת אתם מאירי אור חושך הגלות, אשר אתם קראנו להתגיימו באורכם. ודאי יתגעם ה' כאם דור על ידי נביא הקדשים, והשמיעו קול מבשר, והשמיעו ישועה. כי נחם ה' עמו, הולך לפנינו ה' מקבץ גלויותינו ולגאלנו גאולת עולם. ה' יברך יהיה בעזרתכם, יברך אתכם ואת בני ביתכם יחיו בכל הצריך לכם. ימלא חיי ומזון נגיע דרכיכם בשמועות טובות אמיתיות. יגאלנו כולנו על ידי משיח צדקנו גאולה בימים, אמן. נא מנה למסור תוכן מכתבי זה אל נשיכם, בניכם ובנותיכם יחיו, כל אחד ואחד ביד.

28:19 דובר 9 את איתם הדורש נועם ובברכם לשמירת גאולת ישראל. אתם הטוב שכל יצחק וברכך ושלם ישראל.

28:29 דובר 10 החלטה רצינית מאוד. רצון השם האמי, כשבוע גערה שנפסיק בתכנות, עשר פרקים מפעל להרכיב. אותו פרקים נערך לפרסום רק אם היה בו לרכיב של שש משפחות שעזבו פרקים בשניים עשר. שבע שעות, בערך שבע שעות. אבל לא היה להם הרבה מרשימי, הרבה פרשה להרכיב. זה היה בשעטפור רק שש משפחות. הם דורשים עליהם גם המורשת של משפחה. ואז היה בחורף, לא השתלטתי להגיד לך שום דבר. נתקלתי בשריקה ביום שהיינו משקיעים את כל המפנה בשביל שריקה. אז אי אפשר בכלל בלי קשר לאיך שהיא משריקה. כל פעם היו פושטים להסדר, רק מהסדר הקצר היה בשמות. הורידתי את הקהיל, הוא נשאר. נשאר בתוך המערכות התנועה הגדולות. אבל כל כמה שעות היא פסיקה. מילולית זה כמו לזרוק מורשת גאון. זה לא היה רגע. זה ככה משנה עם פנינה. אנחנו עושים השנה עם הוריד תלמידי אנ"ש יחיו, אשר בחסדי השם יתברך זכיתי לייסד מושבה חב"דית בשם כפר חב"ד. הרבה משפחות מתלמידי אנ"ש יחיו, ירושלים, ובזמן האחרון בעת הקודש כבר התיישבו בכפר חב"ד. אבל לעומת זה, עוד חסר שלידידי הנשיא חב"צ הקודש גדול מאוד. זה דורש הרבה כסף כדי לרוץ לדורתנו בסדר חיים מאושרים בגשמיות ורוחניות. לכן באתי לבקש מידידי תלמידי אנ"ש יחיו שייתן וימסור עצמו לעבודה ולתורת הבריטים בכלל, וביתר בעת כזו קשה, מחוץ עזרה כספית ויידית, אמורם. תקוותי שהמצווה שחפץ השם בידם יצליח. אשר ידידי תלמידי אנ"ש יחיו ימלא את שליחותו על הצד הטוב ביותר. אני מבקש תורה ומלאכתה בגשמיות ורוחניות. וגם תורה של קדושת הגאולה לארץ.

31:47 דובר 11 כפר חב"ד. מושב כפר חב"ד. אני תלמיד יחיד. אני מתפלל כל יום בערב בבית הכנסת הגדול. אני מחזיק במושב כפר חב"ד כבר כחודשיים או שלושה שנה. מוכרח, מוכרח, מוכרח להמשיך בחיים כאלה. אבל אני כל יום, זה לא עניין של הכאות. זה עניין של לזכור. אנחנו צריכים לזכור. מה זה הכאות? הכאות זה עניין של לזכור את כל זה התקורה ומה שקורה היום, מה קרה אתמול. זה לא גזר. גזר הוא משהו קר ומר. זה לא גזר.

32:48 דובר 12 אבל צריך לשים פה את האקס. האקס נשאר בבית. הוא לא יודע אם זה גם הדליק. הוא מתקדם. אנחנו צריכים רק לדעת.

33:01 דובר 3 אותה תקופה היו מקצעים שנעו כאן ברחובות.

33:05 דובר 11 הפעיל מבצע מצב. המצב היה ללכת למרחק עשר מטר גמר. הוא כבר קורא את השמות של אלה שצריכים למצוא בגינה כדי לשכור למצוא לחיפה. הוא מגלה שהם לא מצאו יעדי או צל ירוק. לכן הוא שם מצב של נוסעים להביא לחיפה. עכשיו תלוי איפה הם שהיו, שהוא הודיע כי היה כבר חמה חזקה. התגנבו לו איזה ארבעה, חמישה חבר'ה, לאט לאט לאט לאט הגיעו לרמשון ניווט. אבל שכח את השחרור. התגנבו לעצמם. צריכים להגיע למצוא את המחיפה. אבל שם לא היה להם עם מה להתחלף והיה צורך לגנוב אותם. משטר. משטר הברחה. זה היה צורך לגנב. זה לא היה חיפה. זה היה בחיפה כבר בערך שש שעות. בחיפה בשעה שמונה וחצי בבוקר. השערים כבר היו סגורים. אמרו לנו ברנוב דבור. עמדנו בתור עם כל המשאית. זה היה בשישי בבוקר. הובילו לנו את המצב. קיבלנו את התגמול שקיבלו על המצב. ככה זה שייך הצו. זה היה כמו זרקנו. זרקו לדליקה. כל הזכוכית השתמשו במצב. מתברר בצל. זה הכל. נוכל לצאת מול הקהל לדבר. כל הזכות לתשומת הלב בצל מתפרעת היום כשרים הרבה מאוד בצל, ובצל נמכר מאוד מאוד בשוק. הפרזנטציה, ההמלצה של צובא הייתה את כל בשוק עם הבצל. אין את הראווה. זה גזר. אז כל אחד קיבל שישים גרוש. אמרו זה שמו של חיטה, ככה זה הגיע לידיעה. זה לא מצאו בתיבולון. והמשאבה רק היו קוראים לזה המרתחים בלוטים. עשינו מרתחים בבלון ומילאנו הפרפרות והם איכשהו דולפים אל השמשים שבאה מכל עבר וממלאה הפרצה במרתחים.

37:48 דובר 4 באמת כדאי לספר איך קיבלנו את השם של כפר חב"ד. אה, תל אביבה בצורה של שפריר ב', אחר כך עברו איזה שפריר, משפריר, אחר כך שפריר שבת, משפריר, כפר חב"ד, ולבסוף קראו קריות. כשעברתי, אה, חזרתי, אמרתי בוחר עצמי את השם של כפר חב"ד. הייתי נוסע איתם, אה, דרך כפר הים אל ועדת השמות הממשלתית. ראש הוועדה היה אז נמיר, אה, של התחבורה. הוא היה על יד משרד התח-- על יד משרד ראש הממשלה. הייתה לו ועדה. אני הייתי נוסע איתו שבוע זה שבוע לא ושבוע לא, אה, לנמל כדי לטעון שם כפר חב"ד. אה, הוא בשום פנים לא הסכים. הוא טען שאה, השם שפריר זה שם זכוי, וכל הדרך אנחנו עם שם שפריר, עם שם שפריר. לכן הוא לא נתן הסכמה, וגם מרן, אני לא יודע איפה, אבל הוא, הוא, היה די רוגז. ובשום פנים ואופן לא יכולתי לשכנע אותו לשנות את השם, עד יום בהיר אחד. אני בא לירושלים ומגיעים לנמל שלו. אז הוא מתחיל לצעוק עליי, "מה אתה רוצה? גם, גם עפארני יצחק רשום אצלם שפריר, ואתה רוצה את הכפר לשנות? מה, לא יכולים". אז למה בגללי אני ארוצה את הרימוק שלו? אני, אה, לטובתנו. אז אני אמרתי לו, "תראה, אתה קורא, קורא לו השם של, של, של זכוי. אז למה אתה רוצה לשנות שפריר? אם יש לך במכה שלוש מאות אלף שפריר, השם זכוי כבר יש לך. בשביל מה אתה תביא גם את הכפר? תן לנו את הכפר, אז תשלם עם מחיר מה שהם נותנים. זה לא נכון". וכבר הוא התחיל לקבל משהו. עוד אחרי כמה שעות הסכים. שלחו אליי, אצלי, משמואל עמי,

40:34 דובר 4 הבית שלי, הוא גם הביא לי גם את ה... שלחו לי עדיין המשפחה שלו, יחד שלו, את אשתו, את אישתו, את הבת, את השם וכל החבורה. הגענו כבר, והשם גם הביא את הכתובה מכל המרחוק, עושים שולחן ערוך וצבעו כבר כנת. זה באמת היה מהמם. עמדנו לראות את הכפר, ראינו קצת מהכפר, מהחזית של הכפר במצב הזה. היה גוף של צבא של הפולני והרוסי. בראש הצבא הזאת היה מנהיג, עם שלוש עשרה אלף. והציעו אז שאחרון ורסי ייקח את החלק השמאלי של הכפר, וחב"ד ייקחו את החלק הימני של הכפר. אחרי המאבק, ואז היו יושבים בערוך רק כמה מנהיגים, היו בבניין. ביניהם היה יוסף [?], ומש למען [?], זלמן שרמן [?], רבי ישראל אגר [?], תובל מללי [?], רנדי [?], מוסר בצירן [?], נשול משני [?], הרב זלמן פרידמן, הוא היה כי אינם עמשקי בשם המושב. הוא דאג לכל העניינים בשם המושב. אחר כך, יום אחד בצירן, השכיות התאספנו ועצה למושב. זה גם אשתו אהבת, שמו גבת, זה מסובך. ביניהם היה הבדל אישי. הם גרו בבית שלגנוש, זה היה יפינה סנטוס. כמו שציינתי, צריך להקיש את התעשיות, הקיבוצים, סיפורים ודברים והוראות לפי חוקי ארגז, ענייני שכר הבעל ואמצע הקודש. עוד קודשת המושבת מבנה ועד, והרב קרסיק ושיגורל הרב מנחם אלטהויז לנהל ענייני הכפר כבאי כוח של קודשת המושבת. ראש הוועד שאליו בעיקר שולח כל נושא של קודשת המושבת וכל דבר הוועד הוא הרב קרסיק. המנהל שאליו שולח קודשת המושבת ומראה החלטות בשם שמדרג הפועל הוא הרב מנחם אלטהויז. בספר קטן נרשמות כל ההחלטות וההוראות של הרב קרסיק וחדשות כמו. ורק על ידי שולחים לקודשת המושבת. דו"ח חודשי בכפר, רבדודי עניין הכפר נשלח ישר לקודשת המושבת. המשרד

44:09 דובר 4 צריך להיות בכל חב"ד וצס ומכניעת מקלחת, קביעה לשעות קבועות ומוכרחות, ציבור משחק, שולחן, כיסא וכו'. מוקצב בתור נאה עשרת חמשת אלפים דולר רישום דמיך. יש לסדר שהכפר יתנהל על ידי בנק. סדר ואפשר לשלוח אותו מטעם שהכסף יהיה על חשבון משורצים משלם דמיך. הוצאות חשמל ייגבו מסור מטה מחברת חשמל, כדי לתת להם לשחור על כל פנים עובדות יותר יתר הסכמת שיקמו אותו חזרה ומידת הכסף המגיע על ההשתמשות בחשמל. הכסף שיבוא חזרה ייכנס לקופה של רשות קבוצת המושבה. ואם לפי הרציו האחרים מגיע לקבוצת משק המושבה. להחבד את הכסף המרכיב אפשר לתרום עוד דמיך. ואם לדידי נחסר

00:01 דובר 1 רבי צבי שלום טוב, עליו השלום.

00:03 דובר 2 זה אומר שזה נראה בשעית' או דרבי שלום שכן היה אצלו. וזו סינה פראיה על פני רבו להפחיד אותו. רגע אחד, מי עם כובד של המנצח? זה היה פראיה. זה היה איבר גבר. זה רב. רב נפש. אז רבי זה לא היה פראיה. חנדל זה נראה בשם אמן. ימול את הבת שלי עם זה, עם תעשו חולית ועם תעשו פרוטואית. ונה פרוח יש פון כפר חב"ד עם הגיוש לבן. עם הלבן.

00:39 דובר 1 הרב נחום טרבניק, עליו השלום.

00:43 דובר 2 זה סך הכל זה. כן, כן, זה נראה שאין אסון. זה עשיתי גברת נטריאתי. אנא פון דעם צווייטן צד, כן, אני אגיד תרח. אין פלאות משובת הדבר. הבוס מדווח לרבה ורבי בטנה ז'אן מדיה. זה נמנצ'חון. ותן אני אזין כן ואלה אזין צפונית. אבל, אבל, אבל כן. זה דוס, דוס, דוס. זה אין פלאות גברת. זה בלדה מול הווכסלר. מומחט. שיכן את הרבן. דית' כן, אבל זה דופס השאלה. אבל שאלת גברת השאלה את מרב סדוב[?] ורבי סוגה[?]. דיר מנשה פאסיך. ויש מי קנז גוטה זה בוטל צרם רב. אלה מיילות. אם אין לי גברת גשאלה, אני אזול ני. אני אזול פרגן. אבל אז בדמייל מסקום תוש. אני אזול אצטף. שרה מדבר עם פונקנצון דופ. אז זה קנצה דופ בת רחמים. אז הרבי סוגה[?] דם נומה ורסו סיינה רוב. נמה פרקטם בדמייל עם בדמייל עם קום תוש בדמדמייל עם סוגה. ומה הולך? רב אלימלך הולך. דה ווס האוט גגן גשאלה. אני אזול שרה עם מומד. אם זולת זונה, זולת זונה סוגה את ניט. אנטשולדיגט, איין מומנט, איין מומנט. חביבות מציה זין אל בך כן אסבויה. ונהיבם די האנט זולדה ניזיין. בכי ענייני ניט. מי האום, מי זין ברשם ניט הרפובליקה. מי האום מהקיסר. ומזך ככה דיר לכולנו לכל העולם. נועם ודימציה יש פון פייפן פון היבם די האנט. ובפרטבהרוג, זול די אונז זיין. ואז גזאם בחורשה, דוקנו מזיקים אונהנד, איך וועב מערעש פלוך אידא מיטן. עס בלייבט, אז ער באשרייבט דעם רב'ן די גאנצע דאך בא בריוו, מיט אלע שומים, און מ'בעט דעם רב'ן, אז ס'זאל די רב'ן זאל רחמנות אום און מאנס זיין הרוג. שקט, שקט, שקט. איין וויילע.

02:39 דובר 2 ניה וועט צוגריכט נא בריוו צום רב'ן, מיט נאסער זיינע בריוו, און מיט מוגן, באדעם אילם, זאל קומע די רעלום אין שול, אין יעדער שול, אלע דריי שולן, און מ'זאל אכאסמענע. פישטיין איז צוע, אז אזוי איז אונגיין נישט אין מקווה, און דעם רב'ן איז ביסל דרנגן, און זייער שמחה.

00:00 דובר 1 אה, שבוע טוב לכבוד הרב אשכנזי. כבוד הרב?

00:05 דובר 2 כן, אני על הקו.

00:07 דובר 1 אנחנו מבקשים מהרב דברי ברכה, דברי עידוד, דברי חיזוק. חמישים ושתיים שנים. שמענו כאן קטעים מהכתרה ועכשיו נשמע את דברי הרב שליט"א. הרב, בבקשה.

00:24 דובר 2 אני לא זכיתי לשמוע את כל השידור שהיה עד עכשיו כי הייתי עסוק, אבל, אה, מכיוון שכפר חב"ד הגיע לגיל של חמישים ושתיים שנה, אני נזכרתי בדבריו של הרבי, שהרבי אמר ביחידות לתושבי כפר חב"ד, וזו אמרה ששמענו, זכינו לשמוע את זה מהרבי, שאני חושב שאף מושב לא זכה למילים כאלו. הרבי אמר ביחידות לתושבי כפר חב"ד, כמה פעמים הוא חזר על ה... על הביטוי הזה, המרכז החסידי שביישוב. הרבי הגדיר את כפר חב"ד כהמרכז החסידי שביישוב, שדומני כי אף, אף יישוב של חב"ד באיזשהו מקום בעולם לא זכה לציון הנשגב הזה של המרכז החסידי שביישוב, ולכן כשזכינו לשמוע מהרבי את המילים האלו, אז אנחנו חייבים לדעת מה התפקיד שמוטל עלינו, על כל אחד ואחד מאיתנו, על כולם, על אנשי הכפר, אנשי הפרט, על כל המשפחה ומשפחה כן ירבו, של לשמור על הכתר הזה של המרכז החסידי שביישוב, שנמשיך לחיות את החיים החסידיים כל אחד בביתו, במוסדות ובמשפחה, ובכל תושבי כפר חב"ד להתנהג כחסידים אמיתיים של הרבי, לנהל חיים חסידיים, לחנך את הילדים ברוח החסידות, ברוחו של הרבי, לגדל את הילדים, להיות חיילים של הרבי, חסידים, יראי שמיים ולומדים. זה הנחת רוח האמיתי וזה של הרבי וזה הרצון שהוא רצה בכפר חב"ד, וכפי שהוא כל הזמן עומד ומברך את כפר חב"ד בברכות מיוחדות כפי שמופיע בכל האיגרות של הרבי. אין לנו אלא לבקש ולהתחנן לקדוש ברוך הוא, לראות את זה מאסרת פוכים בפועל ממש בבואן החיים זיע"א. יהי רצון שכשם שכפר חב"ד הגיע לגיל חמישים ושתיים שנה, שכפר חב"ד יהיה הראשון שיוצא לקבל את התגלות... את התגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח תכף ומיד ממש.

02:31 דובר 3 יישר כוח, כבוד הרב, ושבוע טוב.

02:37 דובר 4 שלום, מדו... מדבר הרב מנחם מנדל סודקביץ, שליח הרבי לטוקיו, יפן. מזל טוב, מזל טוב. מיפן הרחוקה נאחל לנו בני הכפר ולכם תושבי הכפר יום הולדת שמח, שנת ברכה בכל, שנה של נחת רוח לרבי. שנחוש כולנו כל הברכות של הרבי על כפר חב"ד, מקום אשר כאן ציווה ה' את הברכה, ושהכפר ימשיך להאיר על פני כל הארץ עד לגילויו של משיח צדקנו עכשיו נאו. מזל טוב.

03:08 דובר 3 כפר חב"ד כמרכז להפצת המעיינות חוצה נשמע מפי הרב חיים פרוש

00:01 שבוע טוב. בימים אלו מלאו חמישים ושתיים שנים לייסוד כפר חב"ד. הרבי באחת משיחותיו ביאר את שאלתו של הבעל שם טוב למלך המשיח "אימתי קאתי מר?" וענה לו מלך המשיח "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". ביאר הרבי שדורשים מאיתנו שלוש דברים להפיץ את המעיינות חוצה, וכך ביאר הרבי: מי מעיין אם הם מחוברים למקור אין שיעור בכמותם, נוגע רק שהם ממעיין והם מטהרים בכל שהוא. מים אחרים שאינם ממעיין יש להם שיעור. דבר נוסף, מי מעיין אם הם מחוברים למקור הם מטהרים אפילו כשהם זוחלים. מים אחרים מטהרים רק כשהם מכונסים בדבר הנמדד. בעניינו ברוחניות, כשאדם רוצה להתנהג לפי חשבונותיו הפרטיים ולהעמיד כל דבר על אחריותו העצמית, ישנם בזה כמה תנאים. שיעור של ארבעים סאה, כלומר שיהיה לו שכל וכוחות מספיקים וצריך להיות מדוד בכלי שחוץ ממנו איפה שנמצאים המים, ואם חסרים לו התנאים האלה אז לטהר אחרים בטח שאינו מטהר. וישנה סברה אפילו שמים אלו יכולים לקבל טומאה. אבל כשמקושרים למקור מי מעיין לא משנה אם יש לו כוחות מרובים או קצת, הוא מטהר בכל שהוא בזוחלים, שכך הוא הדין במי מעיין המחוברים למקור, שלא זו בלבד שאין מים אלה מקבלים טומאה, אלא אדרבה, אף טומאת אבי אבות הטומאה החמורה ביותר מטהרים מים אלה כיוון שהם קשורים למקור, וזהו המי מעיין. ואת המעיין הזה צריך להפיץ מלשון הפצה לכל הכיוונים וחוצה. חוצה משמעותו, הסביר הרבי, לא רק חוצה של האדם, אלא חוצה גם של כלל העולם כולו. דבר זה הוא מתפקידו של כל אחד ואחד מתושבי כפר חב"ד, שזהו עיקר מהותו וייסודו של כפר חב"ד שישמש מגדל אור לחסידי חב"ד בהפצת התורה והמעיינות. על ידי שכל אחד ואחד, אנשים, נשים

03:07 וטף שמרגישים את האחריות שמוטלת עליהם בתור החיילים שנמצאים במגדל אור שאת המגדל הזה המיוחד שבו הוא שאפשר לראות אותו מרחוק. כך גם תושבי כפר חב"ד שזכו לבוא ולגור בכפר חב"ד, כמו שהרבי מביא בכמה וכמה מכתבים שעל ידי זה שאתה נמנה, כותב הרבי, מאחד מתושבי כפר חב"ד, אתה זוכה לקבל את הברכות של הרבי שייסד את כפר חב"ד ולהיות כלי לברכות האלה על ידי שגרים בכפר חב"ד. זכות גדולה נפלה בתושבי כפר חב"ד בזה שהם זכו להיות מאלה שמשמשים החיילים במגדל אור. זכות זו טומנת בתוכה גם חובות רבות. והחובה היא להתנהג כפי שמתאים לחסידי חב"ד שנמצאים בחזית, שאותם רוצים להאיר ולהוות דוגמה. וזכינו חסידי חב"ד שגרים בכפר חב"ד אשר הרבי הקודם שלח ספר תורה לתושבי כפר חב"ד. בספר התורה הזה מרמז לנו דבר גדול מאוד. ידוע שספר תורה הרי מלוקט מאותיות רבות וכשרותו של הספר נוגעת לכל אות ואות, וכאשר אות אחת אינה כשרה פוסל הדבר את כל הספר, וזה משמש לנו כלימוד אשר כל תושבי כפר חב"ד צריכים להיות בשלמות, ואם חס ושלום יש באחת פסול הרי זה פוגם בכל הספר. בימים אלו שאנחנו נמצאים בימי ספירת העומר, כמו שמבאר הרבי שספירת העומר היא מלשון אבן ספיר, שעל ידי שהאדם מברר את מעלותיו ומתקן אותן הוא נעשה אבן ספיר ואז הוא יכול לשמש כנרות להאיר. ועל ידי שכל אחד מאיתנו מתושבי כפר חב"ד יתבונן בזכות הגדולה שיש בידו להיות חלק מלגיון המלך, אז בוודאי ובוודאי הוא ימצא את הכוחות ואת היכולת לפעול, ובפרט בימים האלה של ימי ספירת העומר שמרבים באהבת ישראל. וכמו שכתב הרבי בכמה וכמה מכתביו שהכלי לקבל את הברכות בכפר חב"ד היא על ידי

05:55 אהבת ישראל, אז בוודאי ובוודאי שכל אחד ואחד מאיתנו יוסיף בדברים הללו של אהבת ישראל והפצת התורה באופן של יפוצו מעיינותיך חוצה, הרי זה יקרב אותנו להתגלותו של הרבי ולביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

00:00 דובר 1 הרבה ועדים ניהלו את כפר חב"ד בעשר השנים הראשונות. כל שנה או כל חצי שנה היה מתחלף ועד, עד שבשנת תשי"ט נכנס ר' שלמה מדנצ'יק לניהול הכפר עד שנת תשמ"ג, שאז החליפו ר' מנחם לרר.

00:20 דובר 2 אבל הגנץ רעיון בשפע מזיז זה שיש מה שאתה רואה אנשים דואים נורא. יש את הכינוס, יושבים הגנץ שניה, אז הוריד את המיזס, קין עיר בואו מהנש, ורובם של כל אלה שיושבים פה הם מסוגלים ויודעים לשפע מזיז, להפיר מזיז ומשפע בזה. הרעיון הוא גם על פי גירל, על פי דברים שונים שהיו, כל אחד הלך בעסק שלו, וצריך הרבי שיעזור לו במצלוח וברוח ובפרנסה. אבל אוספים ברבנס כוונה, צריך לפשוט את הביתון, ותמיד בנפשי כל אחד יבחר מהי הכוונה ומה הם הגיעו לזה. וצריך לזכור את המכתב הראשון שהיה מהרב משמסדין, שכל אחד יהיה נהיר ועויר, זה צריך מכל אחד. וצריך פשוט לקחת את זה, שזה לא מכל אחד של יא אודער ניין, שזה מביל, שזה מביל נישט, אז זה צריך שהרבי יהיה געזונט. אז כל אחד מאיתנו צריך להתמסר למזיז, שאגב, כשהרבי אמר מזיז, הוא הרף עליך זהילק את היד ואמר, הוא גנץ לזה מלשון ש"מה שאני רואה זה, שזה לא שייך אלי", אבל הרבי אמר ש"זה המזיז שאני רואה זה, שהרבי יהיה געזונט, זה השייך, שזה המזיז שלו". זה המזיז שאין לו דאין, צריך ממש אנשים. בפראטנרך, הרבי יהיה געזונט, זה קרא, דרש מאיתנו, ביקש לעשות מזיז חדש, זה צריך אנשים. אבל מענה, שלא נלך רחוק עם כל אחד עם המחשבה שזה טוב גם בכנס, שזה לא טוב, שזה היה פרדך, שזה וונצק אפשר יותר, ודע וידע שזה צריך מאיתנו, ואם נלך רחוק מכנס אוסדרין, ופשוט כל עם עבריות נידר. בשלב זה עם גדל עם רוסן על נמי סך פון איין טון או נמי סך עבודה ציבורית. אם אנה כאן עם גנץ נבחר עם פיזנה וטמבלס עבודה

02:27 דובר 2 ציבורית קיין זך. אם אנה כן נוכל כי זה ודאי גוט. ועל שרייבן עם רבן הברית יעדר הנה וסונדר רבה על נטון וילך איבר גן עם דיין ארבעת יבלות. דיין זה סולת. ודן פשט מי שרב האוצר נאך אונז און דיר עם מדיטציה. זה עם אופן פירוש. אז יש גריט נו מיר דאז אין גריעה זה זו. אז זהו דרבי עם ציר נשיאה עם בקול עממי. זה דן נוסח.

02:59 דובר 5 דוד חן נמצא כאן בטלפון ורוצה להוסיף עוד משהו. רבי דוד, בבקשה.

03:05 דובר 6 רק אני רוצה לציין כי סגול הרב רבי דוד בראון[?] עליו השלום, שהיה אישיות מיוחדת במינה בנועם הליכותיו ובמסירותו לכבוד ורצון אדמו"ר שליט"א, שכל חיותו וכל פעילותו בתור ראש כפר חב"ד בכפר חב"ד היה לשמור על צביונו של הכפר שיהיה מזהיר את זכרו של אדמו"ר שליט"א כלפי פנים וחוץ. דבקותו ברצונו הקדוש של אדמו"ר שליט"א היה מקרין על כל הסובב אותו. בתור משגיח הכפר היה עלי להתייעץ איתו תקופות בקשר של כל הפעולות השונות בפנים ובחוץ. בחוץ הכפר, וכל ההוראות שלו תמיד היו איך זה מתאים לכבוד ורצון אדמו"ר שליט"א. זה השאיר רושם בל יימחה בליבי ובראשי. זכותו יגן עלינו ועל כל הנוהגים והקרבים עליו.

04:12 דובר 5 תודה רבה לרב דוד חן. כמדומני היארצייט

05:22 דובר 7 אז אם הוא מגיע עכשיו קטעים מקונטרס אהבת ישראל. וקונטרס אהבת ישראל זה שרואים שם גבורה. צונזר תקופה דמיור טוב שנמצאים פוני דמיך תפלאו לי פראן זין תשרי. היא דרבה מדגיש דמינה פני אהבת ישראל. איז לחרות הריקרן אהבת ישראל נגד יהודה ריד ונעזבי חב"ד. זה שדר הריקרן דהוולד איזו האנוגים חב"ד מסתום מקווה לגבי דירה פני אהבת ישראל פונקלו לוסם ישראל וכפר חב"ד ומשום להפיץ מעיינות השם יתברך חוצה. מסתום את ההנהגה של אהבת ישראל מכפר חב"ד. זה זייער שטארק נגד. איזו אבן הוא גבעת בנימין, זה זיין יושב ראש און פירן די אסיפה, איז מסתמא הוחף אז די אסיפה וועט צפירן דו על מי מנוחות, און אדרט מנהרים די רייד וואס זי צך רעדן דו, און אלץ על דרך פון אהבת ישראל, איינס עלערן דעם אנדערן. און ניט ריינקיכן וועטויך דיווריי חברויי, ווייל דאס איז פונק דרייפך הכוונת. אה, נורדערס פון גערען דיוורטיירה פון הרב אשכנזי און מרן יצ, פון דהמור דעסרי, אפוא רייד וועג וועג נגעער צו די אסיפה איז מסתמא צך צאמנגעקומען.

06:47 דובר 8 די, די מייסטער זייט. דריילעם פרקט די שאלה, וואט דהרוחני וואס מאכט די אסיפה, וואס דעמאלט צוועגן תחיות, צוועגן די זאכן. ווי איך מען זאגן די נקודה וואס איז ארויסגערופן. וואט דהרוחני וואט הנמש, רופט זך און בר שידים, איז שווער צו אבטיילן פון וואט דהרוחני, וואט דהרוחני מיט, וואט דהגעשט מיט זי איז שווער צו אבטיילן. אג"מ, דו פעלט נך א ביסל דר קשר, אבער דא פון דא, אבער אבטיילן בפירוש, ני פראט טייק דאס ניט. איך ווילך מען האט אומר קיין זך וואס איז ארויסגערופן בפירוש, און וואט דהרוחני ריין לעגן זאכן דר זך, ווייל מיטוואך, וואס איז דורי גאנגען, האט געהאנגען, האט מען מירי בירגען, האב דעם צעטל ניט געזען. האט זך אוףגעהאנגען א צעטל מיט אז דר דאראס פון דעם גאנצן קעגן דעם וואט, און רעדן וועגן דעם, האט געשטאנען אזא צעטל. צו וואס שרייבט מען אזא צעטל? דריילעם אליין איז דאך אוף געראגט געווארן. וואס שרייבט מען אין א צעטל? דאס איז א צעטל, פאשע שרייבן מיר חוץ. דאס הייסט א צעטל, דאס שטייט מחלל שם זיין פון חב"ד, דעם רבי'ן זאל געזונט זיין, מיט א צעטל. ווייל די זך טוהמעט דאס ניט דארלאזן, און ס'וועט זאך ניט דארלאזן. ווייל סוף כל סוף, אזעלכע זאכן מוז זאך אונטערהאלטן אין, אין תחיות. מע קען נישט זיך ניט מחלל זיין דעם שם. ווי שאד דעראבע מאנט נך קלו, אז אונזערעס אלעס עניינים דארף זאך האלטן דא אין מביא שכל אין דעת עובדי, אבל זה לרוזן לחץ. איז דער צטל וסובל גנג בבנד פייטק דס מיטב אונד נורם גמי ריבתי מתוך גליאה ודוסה רוזנר. הדבר

08:28 דובר 8 דרוך מוזר הריימשן אינדיניונים ומוסדות הכח מכן הטוב. הדר אלום זלד הרן הדר כח חב"ד אישר צם רבם ומיס קלינה באלבטם דו. דר בא לבוא שדרבי וטוב עם מחלה. סיימתי עם נועם דם רבו סומטים בחזן כח חב"ד די צטל. על זה ככה. סכן וזה רב. ושריי בפרש הקמת צטל סמינר וזה סכן שרייט דעונש שורה על חסוי שלום אז על רועי גן במסעדים הנעלים יונה פון כח חב"ד דודוס ניזון.

08:59 דובר 9 ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד. ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד. והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד. ולא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד.

10:19 דובר 8 ס'גזערט א בין דער טעלטער, אין באדיון וועט שוורעט נישט קליגן. וועט ווער איין באדיון? און ווי העט? מ'מיט ווייטא די נייע הונדערט פונט, אההה, וואס מ'גיט מס, מס'אז אחי טעכנאמי, קערעף און דעפון נישט קליין. אַז יער פרעגן געלט אין דורף, היינט אין מיר, מורגן טיי נאָך אינער אזיי. וואס זי פראגן דארפן נעמען און אָבגעבן. מיט דעזער שיינט באהאלטן, דא מיסט נאך העשן, דא דארפן די רבנים אנטעקן מענטשן, אז דא קען מאכן א העשן און דא די געלט וואס מיט מיר קומט, דא מיט אָבגעבן. אז ידעס קען נישט העלפן. אייער דארף קומען צו גיין, דא פארקערן מיר באדערעך, אייער פרעגט מיר אפ, איינמאל בין איך געווען א קעפ-- העכטער גוי, דא קען וויילכע, העכטער אינטערעסירט מיר. אז איך גיטן טוט זי מענטשן. אז איך קופטע דאס. ער דארף זיין אפ די א טולד א ווער. איך האב טיים גארנישט נוי זאגן שלוימקה, פון איינצן א ווערט א חבורת הרביט. מיט די גאנצן וואד, מיט חבורת א ווערט הרביטן. אבער א טולד א ווער. קלוג, אָבער פאראכט ניט יור אויגערע, פאראכט ניט יור אויגערע.

11:25 דובר 10 נוכן מצבי זונג א ווערט?

11:28 דובר 11 אני רוצה רגע לפנות אל כל הקהל. גם אני טוען שעד עכשיו שלוימקה לא היה בסדר, כי אנחנו בחרנו בו. אתה יודע פוני מיטאָז גט. אבל ווי באלד דער רבי וויל אים, האף איך אז ער וועט ווערן אנדערש. און ער וועט באקומען אנדערן חאראקטער און ער וועט ווערן א מענטש. ווייל דער רבי האט אים אויסגעקליבן.

11:45 דובר 8 רב'ם, ס'דארף איך ניט זאגן, נישט זאגן א ווערט. א דרך וואט זאל פאלגן דעם רבי און נישט פאלגן דעם רבי. דרך וואט זאל פאלגן דעם רבי, גארנישט נאר פאלגן דעם רבי. דרך וואט זאל קען אים פאלגן דעם רבי.

11:59 דובר 10 מי בעד החלטה כאן, להרים ידיים, והחלטה שכאן, כאן יחליטו על המשך הוועד? מי בעד החלטה כאן במקום, שירים ידיו? אין בכלל ידיים. ומי ב-- מי בעד בחירות? גם אין. אנחנו מחליטים על בחירות בעוד שבועיים־שלושה, זה בסדר? בחירות בעוד שבועיים־שלושה.

12:28 דובר 11 רגע, ועדת, אה, איזהותי, אני לא יודע.

12:30 דובר 10 אה, אני הייתי מציע כאן כדי לסכם את הדבר: בחירות בעוד שלושה שבועות, והוועד הרוחני שיהיה ועדת הבחירות ושתתארגן ועדת הבחירות.

14:34 דובר 12 רוצה רק לדבר בשם ה-- התושבים של השכונה החדשה, איך שהיא נקראת, שבזמן האחרון או בשנה האחרונה התעורר הצורך מאוד להקים שם בית כנסת, וברוך השם שזה התעורר הצורך. ובכל מקום, עד כמה שאני יודע, כאשר יודעים שבשכונה מסוימת עתידים לגור מאה, מאתיים משפחות, אז לפני שכל המשפחות מגיעות כבר מכינים את בית הכנסת. והלוואי שאני אהיה טועה. עד כמה שאני יודע הוועד לא כל כך מגלה התלהבות להקים בית כנסת נוסף שם. זה קצת מפליא, אבל על כל פנים יכולים לבוא ולברר ולראות שכל התפילות, חלק גדול, ציבור גדול מאוד מתפלל מחוץ לבית הכנסת משום שהוא קטן מאוד. הוא באמת שטיבל כזה ואין מקום לכולם, וזה פשוט אין מקום, ורוצים שגם הילדים יהיו ועוד יבואו תושבים. הרי כולם יודעים ששם בונים הרבה בתים נוספים, ושיבנו תמיד, ופעם יצטרכו להקים את בית הכנסת. אז אני לא יודע למה כל דבר צריך תמיד בהתנגדות ולעבוד קשה בשביל זה. אני חושב שהוועד היה צריך להיות הראשון לדחוף אותנו לכך, ואני חושב שכשם שמצאו לכל ההרחבה שיש ברוך השם את בית הכנסת המרכזי, את בית הכנסת הישן ואת בית הכנסת הזה בזמנו, אז גם לשם יהיה. אני יודע. רק באמת נקודה נוספת, זה שייך לכל הכפר. אני חושב שכדאי לחשוב על בעיית השמירה. השם ישמור. כן, זה מה זה אתה? טוב, כי עד כמה שידוע זה אדם אחד רק נמצא בנושא הזה.

16:33 דובר 3 מגיעים לבית הכנסת, כתבו תושבי השיכון מכתב לוועד הכפר וביקשו שנבנה, שנורשה לבנות בית כנסת בשיכון החדש. ככה כתבו, שנורשה. הם לא דרשו, לא ביקשו מאיתנו כסף ושום דבר, רק אישור. לאמיתו של דבר, אנחנו כאשר תכננו את השכונה החדשה, יש לנו גם בתכנון שם מגרש ששמה בעזרת השם בבוא הזמן ייבנה בית הכנסת. אבל צריך להגיד לכם שהיום הוא לא הזמן. אפילו שאתם לא מבקשים כסף. אפילו. מדוע? יש תכנית, יש כפר שלם ואנחנו ועד הכפר מייצגים פה את כל הכפר ולא שכונה זו או אחרת. בנו את בית הכנסת ההוא במרכז הכפר, איפה שהיה כפר, איפה שהיה בית הכנסת הישן. זה עוד נמצא בבנייה. הוועד השקיע הרבה כסף בזה, מאוד הרבה, במאות אלפי לירות, וחלק מזה צריך עוד לחזור לוועד הכפר. לא בהלוואות, ממש במזומנים. בית הכנסת הזה, איפה שאנחנו עכשיו יושבים, הוא בתכנון. בתכנון לבנות אותו, ואף אחד לא יספר לנו שבניית בית הכנסת בשיכון לא תפריע לזה. זה אנחנו יודעים יותר ממישהו אחר. הוועד לא כל כך חזק שיוכל לבנות כמה בתי כנסת בבת אחת, ולכן דנו על זה בוועד הכפר. ההחלטה הייתה שעד שלא ייבנה בית הכנסת הזה אנחנו לא נתחיל בבניית בית הכנסת ההוא, ונראה אם אנשים שמתפללים שם בחוץ, שלא נכנסים מתוך צפיפות לבית הכנסת ההוא, יבואו להתפלל הנה או לבית הכנסת. זה לא נראה לגמרי. ונגיע לשמירה. אנחנו רוצים להגיד לכם שיש לנו שומר בשכר עם מכונית לכל הלילה, וזה עולה לנו המון כסף, שלא מחזירים לנו את הכסף הזה משום מס. זה כספי הכפר. ייתכן מאוד שזה לא מספיק. ייתכן מאוד. אמנם תדעו לכם שראשית כל אנחנו נחייב את התושבים

19:14 דובר 3 בכסף הזה שעולה השומר הזה, ונראה אם יהיה צורך בעוד שמירה או שנעשה עליו נוסף לזה, לשומר הזה, נעשה שמירה מהתושבים, שמירה בתור, או אם נצטרך לקחת עוד שומר אחד זה יעלה עוד הרבה כסף. שומר, שומר עולה הרבה כסף.

19:39 דובר 4 בקשר לביטחון, אז ככה, המועצה האזורית מינתה שלושה איש. היא מינתה איזה שלושה איש לוועדת ביטחון של הכפר, כמו שזה נהוג בכל המועצה, כל המושבים שבאזור שלה. אז יש ועדת ביטחון. אז גם כאן הם מינו שלושה איש, והם ככה: זליג הלטויז[?] וישראל נפרסטק, שהוא גם קצין הג"א במקרה חירום פה, ואני, אבי טוכמני[?]. זושי ריבקין הוא הרבש"ץ, כמובן, אבל קצין ה... הוא רבש"ץ. כן, הוא קם ב-ד-- הוא בתור רבש"ץ, שהוא פעיל גם מטעם משמר הגבול.

20:21 דובר 3 אסיפה נגמרה.

21:57 דובר 4 בנוגע, בנוגע לדוח עבור השנתיים שעברו.

22:06 דובר 3 שקט.

22:07 דובר 4 אספר לכם בקיצור. שוועד הכפר, ואני בתוכם, לא יודעים הרבה יותר מאשר כל התושבים מה שנעשה פה. השנתיים, השנתיים עברו. היו לנו זמנים יותר קלים, זמנים יותר קשים, וזה לא רק לוועד הכפר, זה כל התושבים. השתדלנו לשפר את התנאים ה-- איך קוראים לזה? מוניציפליים שבוועד הכפר. אני מבקש לכולם לשבת ולהיות בשקט. אדוני על יד הבמה, אתה מתבקש לשבת, וגם אתם, חבר'ה. העבודה היא פה מרובה וצריך להשקיע הרבה מאמץ בכדי לרוץ עם הזמן, כי כל פעם מתוסף עוד מה לעשות ועוד מה לעשות, ומאוד רצוי שלוועד הכפר ייכנסו אנשים ש-שרוצים לעבוד ורוצים להיות בוועד הכפר. מישהו אמר בחצי ליצנות שהיו, גם אני ממליץ על זה ואומר לכם במפורש שוועד הכפר, אנשים אלה שהיו, הם עבדו במסירות כמה שאפשר. אם ישנם עוד אנשים שחושבים שהם יעבדו ב-יט-- ביתר מסירות ויקדישו יותר זמן, אדרבה, שיציעו את מועמדותם. אני הייתי מציע בכלל שיגדילו את מספר חברי הוועד, כי המספר הזה של שבע אנשים זה מספר שקיים כבר הרבה שנים, ומאז הכפר גדל, האוכלוסייה גדלה, כן ירבו, ולכן כדאי שבוועד הכפר יהיו יותר משבע אנשים.