התוועדות י"ט כסלו תשס"ט כפר-חב"ד

00:09 דובר 1 ברוכים הבאים להתוועדות חסידים. חג הגאולה י"ט בכסלו, שנת תשס"ט, פה כפר חב"ד. כמנהג חסידים, נפתח באמירת פרקו של הרבי, קפיטל ק"ז בתהילים, על ידי משפיע בית הכנסת בית מנחם, הרב החסיד זאב קסלמן שליט"א. בבקשה.

01:22 דובר 2 הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר. ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים. תעו במדבר בישימון דרך, עיר מושב לא מצאו. רעבים גם צמאים, נפשם בהם תתעטף. ויצעקו אל ה' בצר להם, ממצוקותיהם יצילם. וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב. יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב. יושבי חושך וצלמוות, אסירי עני וברזל. כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו. ויכנע בעמל לבם, כשלו ואין עוזר. ויזעקו אל ה' בצר להם, ממצוקותיהם יושיעם. יוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק. יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. כי שיבר דלתות נחושת ובריחי ברזל גידע. אווילים מדרך פשעם ומעוונותיהם יתענו. כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מוות. ויזעקו אל ה' בצר להם, ממצוקותיהם יושיעם. ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם. יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברינה. יורדי הים באוניות, עושי מלאכה במים רבים. המה ראו מעשי ה' ונפלאותיו במצולה. ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו. יעלו שמיים ירדו תהומות, נפשם ברעה תתמוגג. יחוגו וינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע. ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקותיהם יוציאם.

04:15 דובר 2 יקים סערה לדממה ויחשו גליהם. וישמחו כי ישתוקו וינחם אל מחוז חפצם. יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם. וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו. ישם נהרות למדבר ומוצאי מים לצימאון. ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה. ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים. ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב. ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה. ויברכם וירבו מאוד ובהמתם לא ימעיט. וימעטו וישוחו מעוצר רעה ויגון. שופך בוז על נדיבים ויתעם בתוהו לא דרך. וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות. יראו ישרים וישמחו וכל עוולה קפצה פיה. מי חכם וישמור אלה ויתבוננו חסדי ה'. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. גוט יום טוב, גוט יום טוב.

00:03 דובר 1 יישר כוח גדול למשפיע בית הכנסת בית מנחם, הרב החסיד זאב קסלמן. מנהגנו שבדרך כלל את חגיגת י"ט כסלו פותחים בדבר מלכות, אך מאחר ונמצא איתנו כאן אורח חשוב... נמצא איתנו כאן אורח חשוב שהגיע ודייק בזמן, מאחר והוא צריך גם לצאת, ידיד אמיתי לבית חב"ד, עוזר ומסייע בכל מקום ומקום, וזה אפשר לומר גם מעדות אישית שבכל מקום שנתבקש לסייע ולבקר במוסדות חב"ד נענה בחפץ לב. נשמע כעת את חבר הכנסת, את הרב חבר הכנסת הרב מאיר פרוש, בבקשה.

01:04 דובר 2 לחיים, לחיים ולברכה. ברשות המנחה, מוריי ורבותיי, אילו זכיתי אני, אולי אני הייתי יכול להתחיל בדבר מלכות, אבל לא ביקשתם ממני, ובוודאי אנחנו מחכים גם לבואו של המרא דאתרא, שהוא מתעכב וכל רגע הוא אמור להגיע, ומאחר ואני צריך לצאת ומכבדים אותי לומר עכשיו את דבריי, אז אני שמח להיות כאן איתכם כפי המסורת שלי, להיות פה איתכם מדי שנה. אולי קורה פעם שאני בחוץ לארץ. אומר לי יושב ראש ועד כפר חב"ד ששנה שעברה לא היית כי הייתי בחוץ לארץ. אז הוא מנהל את היומן שלי והוא זוכר יותר טוב, אבל בדרך כלל אני שמח להיות איתכם פה בי"ט כסלו, י"ט בכסלו. שהקדוש ברוך הוא יעזור שבמהרה ניוושע ונזכה לראות ביאת המשיח ממש. המדרש בפרשת בשלח-- בפרשת וישלח, השבוע האחרון שקראנו, מיד בתחילת הפרשה אומר המדרש: רבי פנחס בר כהנא אומר, "חמש פעמים מבקש דוד המלך בתהילים מהקדוש ברוך הוא לקום, והקדוש ברוך הוא אומר איני קם, אני לא קם". והמדרש מפרט את החמש פעמים שבהם דוד המלך מבקש מהקדוש ברוך הוא לקום. בפעם הראשונה כתוב בספר תהילים בפרק ג', פסוק ח': "קומה ה' הושיעני אלוהי כי הכית את כל אויבי לחי, שני רשעים שיברת". והמדרש מזכיר את הפעם השנייה, בפרק ז' כתוב: "קומה ה' באפך, הינשא בעברות צוררי, ועורה אלי משפט ציווית". והמדרש מפרט, הפעם השלישית כתוב בפרק ט': "קומה ה' אל יעוז אנוש, יישפטו גויים על פניך". ובפעם הרביעית כתוב בפרק י': "קומה ה' אל נשא ידך, אל תשכ ענווים". ובפעם החמישית כתוב בפרק י"ז: "קומה ה' קדמה פניו הכריעהו, פלטה נפשי מרשע חרבך". אומר המדרש רבה בפרשת וישלח, "חמש פעמים אתם

03:54 דובר 2 מקימיני? חמש פעמים אתה, דוד המלך, מבקש ממני לקום ואיני קם. אני לא קם. ואימתי אקום?" שואל-- אומר המדרש, הקדוש ברוך הוא שואל, "מתי אני כן אקום?" אומר המדרש שהקדוש ברוך הוא עונה: "כשתראה שוד עניים, אנקת אביונים, אז אני קם". והמדרש מביא את הפסוק בתהילים בפרק י"ב, שם כתוב: "משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה', אשית בישע יפיח לו". נדמה לי שהמדרש רבה הזה הוא מדרש רבה שצריך ללמד אותנו פרק בהליכות חיים. דוד המלך מבקש מהקדוש ברוך הוא: תקום, אני נמצא בצרה, עם ישראל נמצא בצרה, והקדוש ברוך הוא אומר אני לא קם. מתי, אומר הקדוש ברוך הוא, אני קם? כאשר אתה רואה ששודדים עניים ולוקחים אביונים ופוגעים בהם, אז אומר הקדוש ברוך הוא עתה אקום יאמר ה'. נדמה לי שאם אני צריך במשפט אחד, ובאמת אני לא לוקח יותר זמן מאשר משפט אחד, לומר מהו הדבר המתמצת, המייחד את תנועת חב"ד לדורותיה, מאז שהיא הוקמה ועד עצם היום הזה, עד ימינו אנו, כאשר נשיא חב"ד, כאשר הרבי ראה מצב של שוד עניים, כאשר הוא ראה מצב של אנקת אביונים, אז היה עם כל השטורעם, זה היה עתה אקום יאמר ה'. ובעצם זה כל התורה כולה. אנחנו נמצאים במצב של שוד עניים, אנחנו נמצאים במצב של אנקת אביונים, ושודדים זה לאו דווקא בגשמיות. שודדים זה ברוחניות. כאשר יש מצב של שוד עניים ואנקת אביונים, הקדוש ברוך הוא נענה לקריאה קומה ה', ועל זה הקדוש ברוך הוא אומר עתה אקום. חסידי חב"ד שמתכנסים פה בכפר חב"ד ומתכנסים בכל מקום ומקום בעולם, ורק לאחרונה ראינו שכל העולם כולו, לא רק היהודים, אלא כל העולם כולו, התאחד וראה

06:28 דובר 2 ברגש מה שחב"ד, מה שהשליחים של הרבי מסוגלים לעשות. ואחרי מה שקרה במומביי עם כל הפרסומים סביב השליחים, במיוחד הזוג שנרצח שם במקום יחד עם עוד כמה יהודים, והתחילו לשמוע את הסיפורים מה ששליח חב"ד עושה במקום נידח כמו במומביי. אנחנו רואים מהי המשמעות שהרבי ראה בעיני רוחו שיש מצב של שוד עניים, לוקחים יהודים ומאבדים אותם אבדון רוחני. אנקת אביונים. צריך לעשות את כל הפעולות כדי לקום, לקום כאריה ולהיאבק ולהילחם. ולכן בהתוועדות הזו היום, כאשר אנחנו מאחלים לעצמנו גוט יום טוב, נאחל לעצמנו שהשנה הקרובה תהיה שנה טובה יותר בהפצת החסידות, כדי שנוכל כולנו לפעול, לקיים ולעשות את מצוות הרבי, את הוראות הרבי ונוכל לזכות לאימתי קורא ואומר מתי נזכה שיבוא המשיח, שיפוצו מעיינותיך חוצה. זו מטרת ההתוועדות ויהי רצון שמההתוועדות הזו יצא חיזוק וכולנו נפעל ויפוצו מעיינותיך חוצה.

07:56 דובר 3 יישר כוח ותודה רבה לכם. הרב מאיר פורוש, שלוחי חב"ד וכל חסידי חב"ד ימשיכו לעשות את עבודתם ולהפיץ את המעיינות, וגם בעזרתך, הרב, בכל מקום ומקום ובכל מוסד שיצטרך עזרה תמשיך לסייע מכל מקום ותעלה מעלה מעלה שתוכל לעזור ולסייע בכל המצטרך. תודה רבה. מאתיים ועשר שנים חלפו מחג הגאולה הראשון, ובכל שנה מתעצמת ההכרה במהותו של חג זה, במהותה של אותה גאולה, גאולת אדמו"ר הזקן ממאסרו, גאולתה של תורת החסידות ויום הפיכתה למעיין המתגבר ומפכה בעוז, משקה עדרי הצאן, עם ישראל, בפנימיות התורה עד דאתי מר דא מלכא משיחא. שנה אחרי י"ט כסלו טרם ידעו החסידים כיצד יחוגו את יום זה, בפרט לאור בקשתו של אדמו"ר הזקן שלא תהיה השמחה בקול רעש גדול. לפיכך המתינו החסידים לראות איך ייפול דבר. בין השאר באו גם כמה מן החסידים לאדמו"ר הזקן בהצעה לכתוב את מגילת י"ט כסלו, אותה יקראו מדי שנה. לא הסכים לכך הרבי ואמר: זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, יום אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי רבבות ישראל בתשובה ועבודה שבלב. פירוש, כאשר כותבים מגילה חוגגים את הנס שנעשה אז באותם זמנים. אך י"ט כסלו לא צריך מגילה, מאחר וכל שנה הוא מועד תמידי אשר מסמל את הפצת המעיינות, מאיר את לבבות ישראל לתשובה, וכמו שביאר הרבי, מועד תמידי פירושו מועד הנמשך על פני כל ימות השנה. מני אז שנים חוגגים חסידי חב"ד את היום הזה, יום י"ט כסלו, כיום חג, ולא סתם חג מכנים אותו החסידים, אלא חג החגים, ראש השנה לחסידות. חג זה אינו נחלתם של חסידי חב"ד בלבד. כל אשר תורת הבעל שם טוב יקרה לליבו חוגג ביום הזה. ביום זה חוגגים אנו את

10:50 דובר 3 ניצחונה של תורת החסידות שהפכה להיות נחלת הכלל. לחיים חסידים! לחיים!

10:59 דובר 4 אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

11:06 דובר 3 כדרכם של חסידים בעת חגיגה והתוועדות, נזמין כעת לדבר מלכות את אחד משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל מוסדות אור שמחה בכפר חב"ד, הרב החסיד הרב זאב סלוין שליט"א, בבקשה.

11:40 דובר 4 גוט יום טוב, גוט יום טוב. וכך חסידים כשמתיישבים להתוועדות של י"ט כסלו, לאחל אחד לשני גוט יום טוב, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו. וכדרך שחסידים שמתחילים התוועדות מתחילים מיד ב"לחיים", לחיים, לחיים ולברכה. לחיים. כשעניינו של לחיים, עיקר עניינו של לחיים זה הרי גדולה לגימה שמקרבת. חסידים כשמתיישבים ביחד אומרים לחיים אחד לשני. אין מצב שחסיד יגיד לחיים בעצמו. לחיים זה כש-- לגימה שמקרבת. מספרים פעם שהיה איזשהו בחורצ'יק בגיל עשרים ושלוש, עשרים וארבע, שהיה מגיע כל לילה, אבל כל לילה בקביעות לאיזשהו מקום ששותים שמה משקה, מזמין שתי כוסיות שיבאס ריגל, שתי כוסיות שיבאס. עושה את זה, שותה את הראשון, אומר לחיים, שותה את השני. יום אחרי יום, אחרי שבוע, אחרי חודש אותו ריטואל, כל יום אותו דבר. כשעבר איזה שנה שנתיים שהוא שותה ככה, ניגש אליו הבעל הבית של החנות ושואל אותו, "אדוני, מה אתה בא כל, כל יום? זה כבר חצי שנה, שנה שלמה שאתה בא כל יום, אותו מנהג, אותן שתי כוסיות כל פעם. ולמה שתי כוסיות? ולמה לבד?" אומר לו האדם הזה, שאני הייתי חייל, חייל באמריקה שם ב-- והיה לי חבר טוב, וביחד היינו אומרים כל לילה לחיים על כוסית קטנה של שיבאס. החבר הטוב שלי, שאיתו שתיתי כל לילה, נהרג במלחמה. אז אני בכדי לזכור אותו ולא לשכוח לרגע את המנהג שהיה לי איתו, כזאת ידידות, החלטתי שכל חיי, כל ימיי אני אגיד לחיים איתו. אז אני יושב, שותה כוסית לחיים בשבילי ושותה כוסית לחיים בשבילו. וכך הוא נהג שנים רבות. אחרי איזה חמישים שנה הוא הגיע לגיל שישים, שבעים כבר, הוא הגיע פעם אחת ל-, למקום שהוא שותה קבוע ומזמין

14:06 דובר 4 היום פעם ראשונה כוסית אחת בלבד. לקח כוסית אחת, שתה אותה. שואל אותו בעל הבית, "מה יום מיומיים? למה פתאום אתה לוקח רק כוסית אחת?" ענה לו ה-- האדם הזה שהיה פעם חייל. הוא אומר לו, תשמע, הייתי היום אצל הרופא והרופא אמר לי שלי אסור כבר לשתות, אז אני הפסקתי לשתות, אבל החבר שלי עדיין ממשיך. כשאומרים לחיים זה לחיים עם החבר. נמצאים עכשיו הרי בחודש הגאולה, בי"ט כסלו. הימים ההם נזכרים ונעשים. או כפי שכבר הזכרנו מקודם, שרצו לכתוב אפילו מגילת י"ט כסלו, והרבי בכל ההתוועדויות בי"ט כסלו היה חוזר כל פעם על ההיסטוריה, על הסיפור של הנס שהיה עם האלתר רבי, ולוקח ממנו הרי את לשון המגילה, והימים ההם נזכרים ונעשים, שצריכים לזכור את כל הכללים ואת כל הדברים הפרטיים שהיו עם האלתר רבי, לזכור אותם וגם נעשים. להוריד את זה בחיי היומיום שלנו. אחד הסיפורים המפורסמים שהרבי חזר עליו המון המון פעמים עם האלתר רבי, כשהאלתר רבי ישב עוד בבית סוהר ושמעו יצא, ידעו שיושב פה אדם שונה, אדם מלאך. היה שר, שר ב-ב-בממשלה הרוסית הסובייטית, שהיה מאוד, מאוד מלומד והיה לו הרבה שאלות בלימוד בכלל וגם ביניהם גם לימודי היהדות. והוא הגיע לאלתר רבי עם כל מיני שאלות. הוא ישב אצל הרבי הרבה זמן ושאל ותחקר כל מיני שאלות. אחת השאלות שהוא שאל, שאל את האלתר רבי, היה כידוע ומפורסם על מה שכתוב בבראשית, שבא פתאום הקדוש ברוך הוא בא לאדם הראשון והוא שואל אותו "אייכה?" הוא בא אליו ואומר אחר כך עם-עם-עם קין והבל, והוא שואל אותו עם האדם הראשון, התחילו מיד "אייכה?" שאל השר את האלתר רבי: הקדוש ברוך הוא לא יודע איפה הוא

16:07 דובר 4 היה? מה הוא בא לשאול אותו אייכה? אז האלטער רבי ענה לו מיד שהרי רש"י, רש"י מפרש, רש"י מפרש את ה... אמר לו השר: מה שרש"י אומר אני גם יודע. אני רוצה לדעת מה אתה אומר, מה התורה שלך אומרת, מה החסידות אומרת על הפירוש של אייכה? ועל זה ענה לו האלטער רבי שאדם מגיע לגיל חמישים ומשהו, והוא נקב בדיוק את הגיל של השר הזה, פונה אליו הקדוש ברוך הוא ואומר לו: אייכה, וואו ביסטו? איפה הגעת? מה עשית בשנים האלו? האם אתה היית בא בימים? האם הימים שלך היו מלאים? אייכה, וואו האלטסטו? וזה הרבי מדגיש כל פעם, שאחד הלימודים של תורת החסידות בכלל וי"ט כסלו בפרט, שכל אחד ואחד צריך לעשות את חשבון הנפש, חשבון נפש אמיתית. אייכה, וואו האלטסטו בלימוד התורה, בלימוד החסידות, בדרכי החסידות, בהשקעה של ה-- לרבי? ומה שעשית אתמול לא מספיק להיום, והלימוד צריך להיות שמהיום והלאה נעשה כפל כפליים ממה שהיה עד היום. דרך אגב, אחד הלימודים העיקריים של תורת החסידות הוא העניין הזה של השגחה פרטית. אין דבר סתם. כשמתבוננים בסיפור הזה עצמו שמקשרים אותו לי"ט כסלו, י"ט כסלו נקרא ראש השנה לדרכי החסידות, ראש השנה. מתבוננים גם בסיפור הזה על אייכה: מתי קרה האייכה הראשון? מתי פנה הקדוש ברוך הוא פעם ראשונה עם השאלה של אייכה? זה היה לאדם הראשון, וזה היה ביום שישי, ביום שהוא נולד, ביום שהוא נברא, ביום השישי שהיה בראש השנה. זאת אומרת, האייכה הראשון היה בראש השנה לדרכי הנגלה, ראש השנה של שנה רגילה. והאייכה השנייה, הלימוד של אייכה של האלטער רבי, היה בראש השנה לדרכי החסידות. כשנמצאים בחודש כסלו, חודש הגאולה, ובמיוחד על אחת

18:07 דובר 4 כמה וכמה כשבאים לי' כסלו, י' כסלו וי"ט כסלו, חג הגאולה, צריכים קצת להתבונן מה זה באמת גאולה. אנחנו כל הזמן מחכים לגאולה בכל הדורות, בפרט בדור שלנו, בדור של הרבי, שהרבי הכניס בנו את הכמיהה ואת ה-- להתפלל ולחכות כל רגע, כל רגע לגאולה. אבל מה זה באמת גאולה? עקרונות בקיצור, שיחה אחת שהרבי פעם דיבר, שייתן לנו להבין מה זה גאולה. וגם בשיחה הזאת הרבי מדגיש שפה רואים דבר מאוד פלא, שרואים שבלי-- בלי חסידות, בלי להבין את עומק הפירוש שחסידות גילתה לנו, ישנם עניינים בנגלה, ישנם עניינים במשניות פשוטות, שבלתי אפשרי להבין אותם בלי תורת החסידות, ואחד מהם זה משנה מפורשת שכולנו כל הזמן חוזרים עליה. אבל המון המון אנשים לא יודעים מה הפשט. המשנה אומרת בפרקי אבות ש"כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", שנאמר "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי". אז היות שאסתר אמרה בשם מרדכי, ואת זה הביאה את הגאולה, אז כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שואלים כל המפרשים, וגם הרבי שואל: לכאורה מה זה כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה? למה? למה מגיע לאדם שאמר דבר בשם אומרו, למה מגיע לו בכלל שכר? הרי אם אתה אומר דבר שלא בשם אומרו אתה פשוט גנב. היום יודעים, יש חוק בכל העולם, גם בארץ גם באמריקה. יש זכויות יוצרים. יש קופירייט. אם לקחת רעיון של מישהו אחר ואתה לקחת אותו אליך בלי להזכיר את זכויות היוצרים, אתה פשוט גנב. אז למה מגיע לך שכר? כל האומר דבר בשם אומרו, כי כתוב במשנה אם אתה לא גונב מגיע לך שכר. למה? אסור לגנוב. למה מגיע בכלל שכר? ובמיוחד איזה שכר?

20:13 דובר 4 מביא גאולה לעולם. באיזו מצווה אחרת כתוב שאם תקיים את המצווה תביא גאולה לעולם? מצוות עשה, כל מיני מצוות יש, אבל לא כתוב שמביא גאולה לעולם. יש מצווה אחת, הנהגה אחת. אמרת דבר בשם אומרו, מגיע לך שכר ענק. איזה שכר? אתה מביא גאולה לעולם. למה? איפה המידה כנגד מידה? מה עשית פה בזה שאמרת דבר בשם אומרו שמגיע לך שכר בכלל? ולמה דווקא גאולה לעולם? המון מפרשים גם בנגלה שואלים, ואין באמת פירוש בכדי להבין את המשנה כמו שצריך. בא הרבי, הרבי שלנו, וגילה לנו את עומק המשנה על פי דרך החסידות, ורק אז נוכל להבין את המשנה באמת לעומקה, ועל ידי זה גם נבין מה זה גאולה. מה זה באמת גאולה? אומר הרבי, הרי ידוע שבעשרה מאמרות נברא העולם. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. בראשית ברא אלקים, ויאמר אלקים, בעשרה מאמרות נברא העולם. בא הבעל שם טוב, והרבי גם באריכות, ואומר: "לעולם ה' דברך ניצב בשמים", שבכל רגע, בכל יום ובכל רגע הקדוש ברוך הוא אומר עוד פעם. עשרה המאמרות האלו הקדוש ברוך הוא מחדש אותם כל רגע ורגע, ואומר יהי עץ, יהי שולחן, יהי מנורה, יהי מיקרופון. כל הדברים נמצאים בדבר ה'. ואם הקדוש ברוך הוא, כפי שהרבי אומר בתניא, ברגע אחד לא יברא את הדבר מחדש, לא יגיד את עשרה המאמרות, אז יחזור הכל תוהו ובוהו כמו שקודם שנברא. זאת אומרת, לעולם ה' מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כל דבר הקדוש ברוך הוא אומר עוד פעם ועוד פעם שהדבר יהיה פה. יהי בקבוק. כשאנחנו מסתכלים בעיניים גשמיות אנחנו רואים בקבוק, אנחנו רואים עמוד. אבל אם נתבונן בעומק נראה שהבקבוק הוא לא בקבוק,

22:18 דובר 4 הוא דבר השם שהקדוש ברוך הוא אומר: יהי בקבוק. וזה אומר הרבי, מה שכתוב במשנה. המשנה אומרת לנו שכל האומר דבר בשם אומרו. אדם שבא לידי הכרה על ידי זה שלומד חסידות ומתבונן ורואה שכל דבר שהוא רואה זה לא דבר, זה, זה שם אומרו, אומרו מלשון עשרה מאמרות. כשהוא בא לידי הכרה על ידי התבוננות ארוכה ורואה שהדבר שהוא רואה זה לא דבר, זה לא עץ, זה דבר השם. זה, האם לא זה כבר עבודה קשה? זה כבר עבודה עמוקה, עם הרבה התבוננות, הרבה יגיעה. על זה מגיע שכר. מגיע שכר על אדם שבא לידי הכרה שהעולם הגשמי כולו נברא כל רגע ורגע על ידי דבר השם, ועל זה הוא מקבל שכר. איזה שכר? מידה כנגד מידה: הוא מביא גאולה לעולם. למה זה מידה כנגד מידה? מה זה גאולה? גאולה במילה אחת, כותב הרמב"ם. כשמשיח יבוא מה יקרה? בטח לא יהיו מלחמות. מעדנים כעפר. יהיה... הכל יהיה. אבל מה עיקר העניין של גאולה? אומר הרמב"ם כך: ונגלה כבוד השם. הקדוש ברוך הוא יתגלה, וראו כל בשר יחדיו וכולנו נראה. מה נראה? אומר הרמב"ם, בסוף הפסוק לא סתם נראה את אלוקות, לא סתם נראה את בורא העולם. אנחנו נראה כי פי השם דיבר. מה פירוש פי השם דיבר? אנחנו נראה את אומרו. אנחנו נראה את דבר השם. כשהקדוש-- כשמשיח יבוא, אז נראה כולנו בעיני בשר שהבקבוק הוא לא בקבוק. הבקבוק הוא יהי בקבוק. זה דבר השם שמחיה אותו. זאת אומרת, אם גאולה, כל העניין של גאולה, במיוחד חודש כסלו, במיוחד י"ט כסלו, הוא לבוא לידי הכרה: משיח יבוא, נראה את דבר השם, נראה את עשרה מאמרות

24:19 דובר 4 בגלוי בעיני בשר. לכן אדם שהיום, עדיין בסוף זמן הגלות, בא לידי הכרה שהוא כבר אומר היום שאני מ-מבין, אני מאמין שכל דבר זה שם אומרו, שם אומרו זה הכנה ישירה לגאולה, ושעניין הגאולה הוא וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר. הרבי ממשיך את זה עוד יותר, אבל לא, לא נאריך, רק נאחל לעצמנו, לכל אחד ואחד מאיתנו, בשבת אחים גם יחד בהתוועדות של י"ט כסלו, שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו שעל ידי לימוד החסידות והתנהגות בדרכי החסידות, ובעיקר לבוא לידי הכרה, לדעת שכל דבר זה שם אומרו, זה דבר השם שמחיה כל דבר, נזכה באמת במהרה בימינו לראות בעיני בשר בגאולה האמיתית והשלמה. נראה את הבו-- את הרבי בעיני בשר פה למטה. לראות את הרבי בעיני בשר פה למטה זה וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר, שהשם, הקדוש ברוך הוא, שכינה מדברת מתוך גרונו. להוסיף רק מילה אחת שהרבי לא אומר בשיחה, אבל יש פה עוד הדגשה מאוד מעניינת. הרבי אומר שכל האומר דבר בשם אומרו, הוא אומר דבר השם. אבל מה הפסוק? מה הראיה מהמגילה? ותאמר אסתר בשם מרדכי, לא ותאמר אסתר בשם השם. הראיה פה שאסתר מלמדת אותנו מה זה התקשרות. שבאה היום בשם מרדכי, כשמרדכי אומר אז זה פי השם דיבר. לחיים, לחיים, שנזכה בעיני בשר לראות את פי קודשו של הרבי מדבר, שיהיו קיצו ורענו של חיוף ורע ורעשו. לחיים, לחיים! חג הגאולה לכולנו. לחיים!

00:00 דובר 1 לחיים ולברכה. יישר כוח לרב זאב סלבין, משלוחי הרבי לארץ הקודש. ונמשיך את הדבר מלכות עם לשון הרב בהקראת מכתבו של הרבי לחגיגות י"ט כסלו ברחבי העולם, שנשלח לי"ט כסלו תשמ"ח, שהייתה גם שנת הקהל. נבקש מיושב ראש אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, הרב החסיד הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, להקריא את מכתבו של הרבי. הקהל מתבקש לעמוד על רגליו בעת הקראת המכתב.

01:08 דובר 2 לכל המשתתפים בהתוועדויות הגדולות די"ט כסלו. שלום וברכה. יהי רצון מהשם יתברך שבכל אחד ואחת יהיה ויקוים "פדה בשלום נפשי" וגו', ובמילואו, ושיצליחו בסייעתא דשמיא לזה. כביאור חז"ל בפסוק, שזהו עסק בתורה, בנגלה וחסידות, ובגמילות חסדים ובתפילה. וכל זה באופן דאופרצט גמר ומשכיל במבצעים כל אחד מהם, ובאופן דהכלי או האנשים האנשים בתו"ר מת"ח תשמח וששמח, ומימים זה לימי החול לחנוכה ולחנוכה. ימים זכויים גם למהר קיום היעוד. בספר נעים זמירות ישראל, דוד מלכא משיחא, "שמח נפש עבדך, פנה אלי וחנני", בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו. בכבוד ובברכה. מנחם מענדל שניאורסאהן.

02:39 דובר 3 אמן.

02:42 דובר 4 איפה הוא?

02:57 דובר 3 מקבל בברכה את הרב הראשי לישראל, הרב הגאון הרב יונה מצגר שליט"א. וברוכים הבאים לכבוד השר הרב אלי ישי.

03:40 דובר 4 שלום עליכם. הרב חסיד. אנחנו צריכים לקום לפניכם.

03:49 דובר 3 נשמע כעת את הרב הראשי לישראל, הרב הגאון הרב יונה מצגר שליט"א, המקפיד להשתתף איתנו באירועי חב"ד, נענה לכל קריאה במאור פנים להיות לעזר ולסיוע לשלוחי הרבי ברחבי העולם ומקדש שם שמיים ברבים.

04:15 דובר 4 כבוד המרא דאתרא, הגאון הרב אשכנזי. מכובדיי הרבנים. חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. יושב ראש צעירי חב"ד, הרב אהרונוב. כבוד השר ממלא מקום סגן ראש ממשלת ישראל, ידידי הרב אליהו ישי. כבוד חבר הכנסת לשעבר, הרב פורוש. מכובדיי, קהל קדוש ונכבד. אני כרגע מגיע—עוד לא הגעתי הביתה מביקור אצל יונתן פולארד. מאוד התרגשתי מהביקור הזה. באתי לחזק ונמצאתי מחוזק. בין הדברים שהוא ביקש ממני, דבר ראשון הוא אומר: אמא שלי נפטרה לפני תשע שנים. לא יצא לנשמתה שיאמרו קדיש ביארצייט שלה במניין. ומכיוון שהיארצייט חל השבוע, אם אפשר לארגן מניין לעילוי נשמתה ולומר קדיש. מה עומד לו בראש אחרי כמעט עשרים וחמש שנות כלא, ששבע שנים ראשונות מתוכן הוא היה אנדרגראונד, מתחת לאדמה, שמונה קומות, לא ראה שבע שנים אור לבנה או חמה. דבר שני, הוא מספר לי באגב אורחא שהיה ויכוח בכלא מי יזכה לחדר עם שירותים, תסלחו לי. ושמה זה דבר פתוח בלי דלת. הוא אומר: אני היחיד שוויתרתי מכל הכלא על חדר עם שירותים. אני שאלתי אותו: למה? כדי שאני אוכל להתפלל במקום נקי. כל כך התרגשתי מהמפגש הזה. לא עברו עשרים וארבע שעות ולכן תסלחו לי שאני מספר לכם על כך. לצערי זו הפעם השנייה שאני מגיע לכפר חב"ד בחודש הקרוב הזה. טבעי היה שאני אגיע לפה רק לי"ט כסלו. לא היה טבעי שהגענו לכאן. חלק גדול מהפמליה הנמצאים כאן על שולחן הנשיאות היו נוכחים במעמד הקשה הזה. אני חייב לומר לכם שהכה גלים בכל רחבי תבל. כל רחבי תבל. התפעלתי שאפילו ה-CNN הוציא כרוז לתמוך בחב"ד ליובאוויטש בהודו, דבר ש-CNN בדרך כלל לא עושה, לא עושה מגביות, והוא לא נחשב אוהב ישראל מושבע, הערוץ

08:01 דובר 4 הזה, ויצאו מגדרם בגלל ששלוחים של הרבי עצמם יוצאים מגדרם. הרשו לי להביע רעיון שקשור לפרשה האחרונה ולפרשה הקרובה, ובזה לסיים. "ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו". אומר לנו רש"י: מה זהותו של האיש? איש, שרו של עשיו. בלשוננו הפשוטה, מגלם דמות של יצר הרע, שטן שלילי ביותר, שרו של עשיו, סיטרא אחרא. בשבת הקרובה, כשיוסף מחפש את אחיו בשליחותו של יעקב, נאמר שוב "וימצאהו איש" ושואל אותו "מה תבקש?" "את אחי אנכי מבקש". אומר רש"י: מי זה האיש הזה? מלאך גבריאל. נשאלת השאלה, שתי שבתות צמודות זו לזו, אותו רש"י על אותה מילה, פעם רש"י מסביר איש כל כך גרוע כסיטרא אחרא ופעם המלאך הכי טוב שיש לנו, מלאך גבריאל. איך זה יכול להיות? אותה מילה, אותו רש"י, שבת אחרי שבת? התשובה היא תלוי בהקשר של הדברים שנאמרו. כאשר יעקב נאבק עם האיש הזה, מה הבקשה היחידה שיעקב הזה מבקש? תן לי ברכה. תן לי ברכה. "אין לי זמן", הוא אומר. "הגיע תורי לומר שירה בשמיים". מי שאין לו זמן אפילו לברך אותך לא יכול להיות אחר מאשר שרו של עשיו. על "וימצאהו איש", בא בן אדם, רואה נער ברחוב מחפש, מסתכל, יעיף כובע החוצה. מחפש. ניגש מיוזמתו ושואל אותו: תגיד לי, מה אני יכול לעזור לך? מה אתה מחפש? וכזאת יוזמה באופן אישי מעצמו זה יכול להיות רק מלאך גבריאל, ובימינו זה יכול להיות שליח של הרבי, מלאך גבריאל. אני אומר את הדברים האלה דווקא לרב גבריאל, שרק אתמול בלילה הייתה לי עדות בארצות הברית מיהודי שהיה איתו לילה לפני האסון ואומר לי: ישבנו ולמדנו משום מה בספר יחזקאל על מלחמת גוג ומגוג. למה למדנו דווקא על

11:17 דובר 4 זה? אינני יודע. באותו לילה, הוא אומר, הייתי צריך להיות שם, הייתי עייף ולא באתי. והוא אומר לי: באותו בוקר אני הייתי איתו. הוא שחט מאתיים עופות, מאתיים עופות, כדי שיהיה ליהודים מה לאכול. וריקי אשתו באותו בוקר צלתה מאתיים כבדים וצלצלה לאחד הישראלים: בוא, הכנתי לך כבד, שאתה אוהב לאכול כבד צלוי. הוא לא הספיק להגיע עד הערב וכבר אירע האסון. כמה גבריאלים כאלה יש לנו שלא התפרסמו? אבל אני חייב לומר לכם שאני משתדל, כשאני רואה את השליחים הנאמנים של הרבי, את היד הארוכה של הרבי עוד בימים אלה, כל אחד מלאך גבריאל בפני עצמו. לכן חג הגאולה זה יום שהוא נכבד לכל בית ישראל, יום של אחדות, כמו שאמר אדמו"ר הזקן בכאב ואמר דברים של טעם, כולנו אחד. כולנו אחד. צריכים להיות כולנו איש אחד בלב אחד ויהי רצון שנזכה להתאחד יחדיו ולהיות "וימצאהו איש" בבחינת מצא טוב ושנזכה במהרה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.

00:05 דובר 1 תודה רבה לכבוד הרב הראשי לישראל, הרב הגאון הרב יונה מצגר שליט"א. תודה לכם שאתם יודעים להשתתף עמנו חסידי חב"ד גם בעתות של כאב וגם בזמנים של שמחה. אנו נשמח לארח אתכם כאן בהמשך בזמנים שמחים תמיד, עד השמחה הגדולה של התגלותו של מלך המשיח בקרוב ממש. שניאור, שני חיבורים חיבר רבנו הזקן, שני אור: אחד באור החסידות, ספר התניא, אחד באור הנגלה, שולחן ערוך. בגיל עשרים ואחת כותב אדמו"ר הזקן את השולחן ערוך שלו על פי ציוויו של המגיד, או כפי שכותבים בני המחבר בהקדמתם לשולחן ערוך, שציווה עליו הרב המגיד לכתוב שולחן ערוך והפציר בו עד בוש, ואמר לו: אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה, לעשות מלאכה זו, מלאכת הקודש, להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות. כל דיבור על אופניו בלי בלבול ותערובות, ופסק הלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמננו. הבטחה קיבל רבנו הזקן מהמגיד שספרו יתקבל בכל תפוצות ישראל, ואכן כפוסק ממדרגה ראשונה נתפרסם ביותר שולחן ערוך הרב. לשונו הזהב והסברתו הנפלאה העמידו אותו על גובה מיוחד שאין דוגמתו. שולחן ערוך הרב עומד בשורה ראשונה של ספרי הפוסקים. נזמין כעת את מי שעוסק יום וליל במלאכת הקודש של הבנת דברי שולחן ערוך הרב והסברתם לרבים, הן במאמרים מלבבים מדי שבוע בעיתון כפר חב"ד ובעיקר בסדרת הספרים הלכות תלמוד תורה, ספרים שקנו להם מקום של כבוד בעולם התורה. נשמע כעת את המרא דאתרא, הרב הגאון, הרב החסיד מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א. בבקשה.

02:39 דובר 2 לחיים, לחיים, לחיים ולברכה. יהי ההתוועדות של י"ט כסלו עם כל החום והרגש החסידי. לחיים, לחיים! כבוד השר אלי ישי, רבנים, חברי הכנסת בעתיד, הרב מנחם פורוש ואישי ציבור, קהל קדוש ונכבד. הקדימו פה על שמו של אדמו"ר הזקן, שניאור, האיר את העולם בתורת הנגלה ובתורת החסידות. בהשגחה פרטית לפני כמה ימים יצא לי לדבר עם רב אחד על הנושא הזה, והוא אמר לי: "תן לי איזו המחשה איפה רואים בתורתו של אדמו"ר הזקן את החיבור הזה בין תורת הנגלה לתורת החסידות?" כמובן שיש הרבה, הרבה דוגמאות. אמרתי לו דוגמה אחת שלכאורה זה דבר מאוד מעניין שקשור במיוחד ליום, לחג הזה של י"ט כסלו. אחד הדברים, ישנה הלכה שביום טוב מותרת מלאכת אוכל נפש, ויש חילוק: יש מלאכת אוכל נפש ויש מכשירי אוכל נפש. זו היא לא המלאכה, המלאכה עצמה זה לא אוכל נפש, אבל מכשיר את הדבר בכדי שיצא מזה אוכל נפש. דן אדמו"ר הזקן בהלכות יום טוב, בקונטרס אחרון, בקשר למלאכת הבערה. בשבת אסור להדליק אש. זה אחד מל"ט מלאכות, מהשלושים ותשע מלאכות שנלמדו מהמשכן. הוא דן שם מה פירוש הדברים של מלאכת הבערה. אפשר לפרש אותה בשני דברים, בשני דרכים. איך מדליקים אש? מדליקים פתילה או עץ, גחלת, הגחלת, העץ מתכלה, נכלה והשלהבת דולקת. הם קשורים אחד בשני: על ידי זה שהשמן בוער הוא נכלה, על ידי זה שהפתילה נכלת, על ידי זה השלהבת מאירה או דולקת. האם פירוש הדברים של מלאכת אוכל נפש, של מלאכת הבערה, מה האיסור שבדבר? הכיליון של הפתילה, הכיליון של השמן או הדלקת השלהבת? הוא כותב שם אדמו"ר הזקן, והוא מביא כמה וכמה ראיות שפירוש

05:42 דובר 2 הדברים של מלאכת הבערה זה לא הכיליון של האש, לא הכיליון של השמן, או הכיליון של העץ או של הפתילה, אלא הדלקת השלהבת. אבל מה? השלהבת לא-לא-לא יכולה להיות, לא יכולה לדלוק אלא אם כן הפתילה בוערת ונכלת. כשמתבוננים בתורת החסידות, ובמיוחד בגילוי של אדמו"ר הזקן, לפני התגל-- התגלותה של תורת החסידות, הייתה אז תורת המוסר שעד ימינו. התורה בעיקר עוסקת על כיליון של הגוף, על כיליון של הפתילה, לשבור את הגוף ועל ידי זה אפשר לעבוד את השם. עבודת השם על ידי כיליון של הפתילה. בא אדמו"ר הזקן וחידש את הדברים שעבודת השם היא נקרא, כמו שכתוב בספר התניא, "ההתגלות של הנשמה של יהודי שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, השלהבת, הלהבה של האש שתמיד רוצה, עולה תמיד למעלה, היא תמיד קשורה במקורה ושורשה, היא רוצה להיכלל במקור חוצבה בעולמות העליונים, שהיא חלק אלוקה ממעל ממש". ופה רואים את הנקודה הזו, הנקודה שאדמו"ר הזקן האיר את העולם על ידי הדלקת הנשמה, הדלקת הלהבה, הדלקת השלהבת. אמנם כמובן שצריך לעבוד עם הגוף בכדי שהוא לא יפריע, וזה, על זה יש תורת החסידות שלמה, אבל העיקר והתכלית של הדבר זה השלהבת, זה הלהבה. וכאשר בימינו אנו, אנו רואים וזכינו לראות וזוכים לראות את התפ-- התפשטותה של תורת החסידות, של הנשמה היהודית, של הלהבה, של התקרבות של עוד ועוד יהודים בארץ ובעולם לתורת החסידות, התקרבות לה'. ולכן עכשיו זה הזמן עוד יותר ועוד יותר להתג-- להתגבר ולהפיץ את תורת החסידות כפי שאדמו"ר הזקן מסר את נפשו. זה היום, יום י"ט בכס-- י"ט בכסלו, זה יום של התגלותה של תורת החסידות על ידי המסירות נפש, שהוא עמד בסכנת חיים

08:12 דובר 2 והוא השליך את עצמו מנגד בכדי להאיר את העולם עם תורת החסידות. השם יעזור שנתחזק יותר ועוד יותר בשליחות הקדושה שהרבי הטיל עלינו להפיץ את תורת החסידות. יפוצו מעיינותיך חוצה, ונזכה כולנו לימות המשיח, כמו שאמר, דמלכא משיחא, שיפוצו מעיינותיך חוצה. לחיים, לחיים! שתהיה שנה טובה ומתוקה בלימוד התורה ובדרכי החסידות, בהתקשרות לכל פעולותיו של הרבי ונזכה לגאולה אמיתית ושלמה. לחיים, לחיים!

08:53 דובר 3 כשחיבר אדמו"ר הזקן את הלכות תלמוד תורה, פרסם זאת בקונטרסים מבלי להזכיר את שם המחבר, ואת הקונטרסים הדפיס החסיד פנחס רייזס, שאביו היה מגדולי המתנגדים. פעם ראה את בנו ר' פנחס מעיין בקונטרס, ולאחר שעיין אמר לו שלוקח על עצמו את הוצאות ההדפסה, וכך הופצו הלכות תלמוד תורה בין המתנגדים. כשהגיעו הקונטרסים לווילנה סיפרו על כך לגאון, הגאון מווילנה. הביאו לפניו הקונטרס, עיין הגאון בספר, שיבחו ואמר: "פנים הספר מסודר באופן הגיוני. קונטרס אחרון זהו גאונות יתירה, ומחברו ודאי גאון הגיוני, ולמצווה שיימצא ספר זה בכל פינה בבתי ישראל." לימים, כששמעו המתנגדים שספרו זהו של אדמו"ר הזקן, כעסו ואמרו שזו הייתה אחת מתחבולותיהם של החסידים להוסיף חסידים לרבם. אכן ודאי שספריו של הרב על הלכות תלמוד תורה הוסיפו רבים שנתקרבו לתורתו של בעל הגאולה ולתורתו של נשיא דורנו. ברכותינו לרב שליט"א שיזכה להמשיך בהפצת המעיינות חוצה וימשיך בכתיבה המעשירה ידע ומעמיקה הבנה בתורתו של אדמו"ר הזקן, ויאריך ימים על ממלכתו. נשמע כעת את ידיד חב"ד, בוגר מוסדות חב"ד, כבוד השר הרב אלי ישי שליט"א, בבקשה.

10:38 דובר 4 שלום לכולם. מוריי ורבותיי, כבוד מרא דאתרא, הרב הגאון הרב אשכנזי, כבוד סגן, שליחי הציבור העוסקים בצורכי ציבור, הרב מנחם פרוש, השם ישמרהו ויחיהו. כבוד הרבנים, חבר מועצת הרבנות הראשית הרב איתי טוב[?], הרב אהרונוב יושב ראש צעירי חב"ד, כל הרבנים הגאונים והחשובים, השלוחים הנכבדים והיקרים, אנחנו נמצאים ממש לפני שיוצאים שלוחים יקרים במסירות נפש למקומות בעולם להביא שם את אור התורה, לקרב את הרחוקים, לזכות את הרבים, כאשר גם היום הזה כשלעצמו הוא לעילוי נשמת אותם צדיקים שנהרגו על קידוש השם, השם יקום דמם. זה יום בפני עצמו, עילוי נשמה גבוה במיוחד לאותם צדיקים. השליחות העצומה אנחנו לומדים אותה מאבותינו הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, וכשאנחנו ננסה להתמקד בפרשת השבוע, וישב יעקב, ביקש יעקב לישב בשלווה. אומר רש"י במקום: קפץ עליו רוגזו של יוסף. לא מובן. יעקב אבינו עליו השלום, מרגע שנולד מאבק ומלחמה עם עשיו, עוד בבטן, עוד בעיבור יש לו כבר מאבק עם עשיו. כשהאמא הולכת לבית עבודה זרה, בדקה לה-- בדרכה עשיו קופץ. בבית מדרש יעקב, המאבק התחיל כבר שמה. לאחר מכן עם עשיו והברכות. אחר כך הלך לישיבת עבר, ארבע עשרה שנה לא ישן על מיטה. לאחר מכן אביו שולח אותו ללבן ושמה שוב תלאות. חוזר, נאבק איש עמו, מאבק עם עשיו. מגיע סוף סוף, כבר עובר את גיל מאה, עובר את גיל מאה. מה ביקש יעקב אבינו? לשבת בשלווה. הוא לא ביקש ללכת למועדון קשישים לשחק ששבש. הוא ממשיך ללמוד תורה בגיל הזה. כבר בגיל שמונים מבקשים במשרד התמ"ת עובד זר שיטפל בסיעודיים. יעקב אבינו עליו השלום יושב ולומד תורה כל חייו, יום ולילה עם כל העבודה הקשה שלו, מגיע לגיל מאה פלוס

13:25 דובר 4 מבקש שלווה להמשיך ללמוד תורה. אומר רש"י במקום: קפץ עליו רוגזו של יוסף. לא מובן מה חטאו? מוריי ורבותיי, אין רגע של שלווה בעולם הזה. אי אפשר לשבת ולהגיד שלום עלייך נפשי. אנחנו נמצאים בשליחות יום ולילה בללמוד לשמור ולעשות. בללמוד תורה ולקיים וללמד ולקרב ולהציל את אחינו הטועים. וזה מה שעושים השלוחים הנפלאים. הולכים בדרך אבותינו, יוצאים לתפוצות, יוצאים לגלות והולכים לקרב רחוקים. אני מסייר בתפקידי בהרבה מקומות בעולם ואני רואה את השלוחים, פשוט פלא פלאים. מסירות נפש שאי אפשר לתאר, באיזה תנאים לגור, באיזה מסירות נפש לקרב עוד יהודי ועוד יהודי, ושיעורי תורה ותפילה ומניינים ולהקים מוסדות וגנים ובתי ספר. אי אפשר לתאר. זה מסירות נפש בלי רגע של לשבת בשלווה, בלי רגע של הפסקה, כל היום מסירות נפש. והיום י"ט כסלו. אני, כפי שאמר המנחה, גדלתי ברוך השם, ביסודי למדתי בחב"ד וספגתי את המסירות נפש למען כלל ישראל. היום, ביום הגדול הזה שיוצאים השלוחים במסירות, בהקרבה, בהשקעה לקדש שם שמיים, לקרב רחוקים. ביום י"ט כסלו, ביום החשוב הזה, אין ספק שהאור הגדול, הקדושה המיוחדת, המסירות נפש שברכת הרבנים תלווה אתכם כל אחד ואחד במקום שהוא נשלח. נשאב מפה הרבה הרבה כוח, הרבה הרבה מסירות ובעזרת השם הלאה במסירות בשליחות החשובה שכולנו מצפים ומחכים וממתינים לגאולה, שבעזרת השם נזכה לראות את גאולת עם ישראל בקרוב. אין ספק שאתם מקרבים את הגאולה בשליחות החשובה שלכם. יהי רצון שכולנו בעזרת השם נזכה לגאולה קרובה במהרה בימינו, אמן ואמן.

00:00 דובר 1 תודה רבה לכבוד השר אלי ישי, ואנו מאחלים לכם מכאן שהרצון שלכם להשפיע על חינוך ילדי ישראל יצליח לכם, ותשפיעו בכל מקום ומקום על חינוך ילדי ישראל באור התורה והחסידות. הננו מתכבדים להזמין את מקהלת התלמוד תורה של כפר חב"ד, בניצוחו של המחנך רבי אסף שיינר, למחרוזת שירים קצרה. ניגוני חב"ד.

02:01 דובר 2 גיידו ויצ'י וולוצ'י שטו אי ס נאמי בודע. מי פאיידעם דא קארטשמע דא מי וואדקע בודע. גיידו ויצ'י וולוצ'י שטו אי ס נאמי בודע. מי פאיידעם דא קארטשמע דא מי וואדקע בודע. אאייאאאיי דידי אאאייאאאיי. אאאייאאאיי דידי אאאייאאאיי היי. אאאייאאאיי דידי אאאייאאאיי אאאייאאאיי. אאאייאאאיי דידי אאאייאאאיי יא. איידה לה יא יא יה, איידה לה יא יא יא. איידה לה יא יא יה, איידה לה יא יה. איידה לה יא יא יא יה, איידה לה יא יא יא. איידה לה יא יא יא יה, איידה לה יא יא. גיידו ויצ'י וולוצ'י שטו אי ס נאמי בודע, מי פאיידעם דא קארטשמע דא מי וואדקע בודע. גיידו ויצ'י וולוצ'י שטו אי ס נאמי בודע, מי פאיידעם דא קארטשמע דא מי וואדקע בודע. אאייאאאיי דידי אאאייאאאיי אאאייאאאיי. אאאייאאאיי דידי אאאייאאאיי היי. אאאייאאאיי דידי אאאייאאאיי אאאייאאאיי. אאאייאאאיי דידי אאאייאאאיי יא. איידה לה יא יא יא יה, איידה לה יא יא יא. איידה לה יא יא יא יה, איידה לה יא יה. איידה לה יא יא יא יה, איידה לה יא יא יא יא. איידה לה יא יא יא יה, איידה לה יא יא יא.

04:35 דובר 3 אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודך. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודך. אנא הניף לי יד ושיר לי מילה, כי אליך הולך נפשי צעדה. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודך. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודך.

00:01 דובר 1 ברשות מעלת כבוד המרא דאתרא, הגאון הרב אשכנזי, ברשות כל גדולי התורה, כבוד רבנים מכובדים, קהל נכבד. קשה, קשה מאוד להתחיל לדבר ועומדים במקום הזה, שאנחנו לא שכחנו, לא נשכח מה שעבר עלינו בבומביי בהודו. הדם רותח, האדמה לא אפילו מסוגלת לכסות את הדם. קשה מאוד להירגע, קשה מאוד להתנחם. המקום ינחם אותנו, המקום ינחם אותנו, ואומרים המקום ולא השם ינחם. המקום — לא ידענו לאיזה מקום במרומים יגיעו אותם הקדושים הטהורים שנרצחו על קידוש השם. במרומים הם ממליצים טוב בעדכם ובעד כולנו. והשם ירחם אותנו. כוס היגונים לאט. אף פעם מעט. אף פעם מעט. נאמר כאשר אליהו הנביא עמד לעלות בסערה השמימה, שאל מאלישע, שאל: מה יש לך בטרם אלקח ממך? היה אומר: פי שניים ברוחך. פי שניים ברוחך. אמר לו: הקשית לשאול, פי שניים ברוחך. אלישע התלמיד מבקש פי שניים ברוחך מאליהו הנביא. אולם אלישע הנביא ידע שלפניו להמשיך את המערכות הקשות עם 400 נביאי הבעל, נביאי האשרה, פוסחים על שתי הסעיפים. זכו כולם פי שניים ברוחך. אמר ליה: הקשית לשאול. אבל נאמר הלאה: אם תראה אותי לוקח מאתך, יהי לך כן. מה המשמעות של הדבר? הקשית לשאול, ואומר: אם הקשית — אם זה עושה לי את המך, יהי לך כן. מה המוטיבציה של הכוונה? הדבר הוא ברור, פשוט. זכור רצוי שאנחנו נזכור אם אנחנו שוכחים את הנפטר. זה מה שהשתקף על הלב. אולם זה מה שהשתקף על הלב. אם תראה אותי לוקח מאתך, אם תמיד תמיד יהיה לפניך כאילו עכשיו נלקחתי ממך, אז יהי לך כן, יהיה לך פי שניים ברוחך. זה שאליהו אמר לאלישע: אם תראה אותי לוקח מאתך, יהי לך כן. זה מה שאני אומר לנו

03:44 דובר 1 לעצמנו, לכל קהל ישראל. גדלותה של שעת המקום בה אנחנו נמצאים כאן. אנחנו יכולים להיזכר, כל אחד מאיתנו, את ההשראה, השראת קדושה שהיו לנו כאשר זכינו לבוא לקודש פנימה אל הרבי. חמש עשרה שנה רצופות זכיתי לבוא לקודש פנימה, והיה פעם שלוש שעות פחות עשר דקות. זכיתי להיות במחיצת הרבי ושוחחנו. שיחזרנו את מה שעבר לנו, כל מחצית שנה, מה שעברנו מחצית השנה. אם תראה אותי לוקח מאתך, אם אנחנו נסגיר לעצמנו שלא חששנו שנשלח מאיתנו, הננו. זה קשה מאוד, אבל אם תמיד אנחנו שזה אינו לוקח אותנו כעת, יהיה להפשיל שרוולים בחום. זוהי תפילתנו, זוהי בקשתנו וזו ברכתנו. נזכה כולנו להיות במצב שאם תראה אותי לוקח מאתך, שכמה שאנחנו אין לנו, זה לא שאין לנו, ולפנינו צריכים להיות עיני רוח כדי לראות את זה. זה מה שאני רוצה להגיד. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שיזכה אותנו לפעול את תפילותינו, ואני מדבר על בית חב"ד שהיה בהודו. זכיתי לשישים ותשע פעמים לבקר בארצות הברית בעשרים שנים. בכל מקום מקום ישבתי ואז הרגשתי שם בית חב"ד. ידעתי יש עם מי לדבר, יש למי לדבר. זו הקדושה, זו הגדלות, זו העליונות של בתי חב"ד. הם לא שליחים של חוג אחד. הם שליחי עם ישראל. עם ישראל התברך בחוג הזה שממנו יוצאים השלוחים. השם יזכה אותנו שנמצא נחמה בהמשך עבודת הקודש של שלוחי חב"ד, ויוכלו להמשיך לפעול, לפעול ולהשיג את ההישגים הגדולים לחיזוק תורה ויהדות. וזאת נחמתנו וזאת תקוותנו וזאת ברכתנו.

06:52 דובר 2 תודה רבה לרב מנחם פורוש, ואנו מאחלים לו שיזכה לחגוג איתנו כאן את שמחת חג הגאולה עוד שנים רבות מתוך בריאות הנכונה. אנו מקבלים בברכה את האורחים החשובים, הרב רצון ערוסי שליט"א, רב העיר קריית אונו, הרב חבר הכנסת יעקב ליצמן, יושב ראש סיעת אגודת ישראל, הרב חבר הכנסת בני אלון וחבר הכנסת עוזי לנדאו. ברוכים הבאים. יעלה ויבוא הגאון החסיד, חבר מועצת הרבנות הראשית, רב המועצה האזורית מטה בנימין וראש מוסדות אור מאיר חב"ד, הרב רבי שמעון אליטוב שליט"א. בבקשה.

08:24 דובר 3 לחיים, לחיים, לחיים, לחיים! כבוד הרב מרא דאתרא, הגאון החסיד רבי שמואל — רב מרדכי שמואל, שמואל מרדכי אשכנזי. כבוד רבנים יקרים. זכות היא לי כאן — קשה לי לשכוח, כבוד הרב, הרב יוסף יצחק אהרונוב, שעם בואו הרי שמוסד השליחות בארץ ישראל קיבל תנופה אדירה, ולדוגמה הייתה לכל השליחים בכל העולם. הריני לברך את רבי יוסף יצחק אהרונוב בהצלחתו המופלגה בכלל ובפרט. בפרשה, במכירתו של יוסף, בנימין לא היה, כך שלא היה שייך גם להשביע אותו. אבל בנימין ידע על המכירה. עובדה היא שהוא קרא לבנים שלו על שם אדם שחי. חופים — שלא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו. מאחים קשה להסתיר סוד. הוא ידע על המכירה. הגמרא במסכת שבת נ"ה אומרת שמה שבנימין הוא מאותם ארבעה שמתו בעטיו של נחש, היו שלמים במחשבה, דיבור ומעשה. אז הוא בנימין הצדיק שמופיע בש"ס בבלי שש פעמים. בנימין הצדיק בן יעקב. פלא גדול, אף אחד מהשבטים לא קיבל את התואר הזה. בנימין הצדיק בן יעקב. פלא גדול. הוא זכה גם כן שחלקו מחלוקת רבנן ורבי יהודה. רבנן אומרים רק קודש הקודשים היה בחלקו. רבי יהודה אמר גם הקודש היה בחלקו של בנימין, אבל קודש הקודשים היה ידיד השם. הוא קיבל את התואר ידיד השם. פלא גדול. הרבה שואלים מה הסוד שבדבר? הרבה אומרים אפשר לומר, הרי על ליבו של אהרון האבן היקרה הייתה ישפה, יש פה ואינו מדבר. בנימין ידע ולא דיבר. אבל הפלא היה לא רק שהוא לא דיבר, אלא הוא גם הצדיק. הוא הבין את האחים. הוא לא בא בטענה עליהם. הוא לא פגע במחשבה להאשים אותם. הוא הבין שיש כאן יד עליונה מן השמיים. הרי מי גילה בסוף

12:04 דובר 3 ליעקב? האחים ודאי שלא, אלא גם יוסף לא סיפר. יוסף דאג להיכנס, כך אומרים מפרשים, כשבא לבקר את אבא, הוא בא עם קבוצה של אנשים כדי שלא תינתן אפשרות לשאול, "בני, איך זה קרה?" אלא רק הקדוש ברוך הוא גילה ליעקב לפני מותו על המכירה. וכאן מוצאים אנחנו את דמותו של השליח הפועל בלי לדעת עליו. אנחנו קראנו על הרבה שליחים, אבל עד היום, פלא גדול, המון שליחים עובדים בשקט מוחלט ואין להם מושג מה תוצאות הפעולות האדירות שלהם. אלא כאן, כשם שכל הארבעה האלו שהיו יחד עם בנימין, היה שמה עמרם, הדאגה הייתה לרומם את העם. כלאב, כולו אב. השליח כולו קשור לאב הרוחני שלנו, לרבי, ובכוח זה הם פעלו וממשיכים לפעול. ואחרון חביב, ישי. יחד שבטי ישראל וישי ילד את דוד. יחד, האחדות שתהיה בנו היא זו שתביא לנו את, את גילויו של מלך המשיח. אחים יקרים, לפני שאני מסיים, זכורני לפני חמישים ושלוש שנה עבדתי בצוות של בית ספר למלאכה. במקרה באותו יום לא הייתי, ואז קרה הדבר הנורא והאסון. היום יד החמישה נבנה על אותם ארבעה תלמידים והמדריך הבלתי נשכח רבי שמחה זילברשטרום, שהלכו על ידי בני עוולה מאותם רשעים. הרבי, אז היו בו שתי תנועות: א', וידום אהרן. הרבי לא הגיב על עצם המעשה, אלא הרבי יצא בנקמה. הנקמה: להוסיף ולהרבות במוסדות חינוך. זו תהיה התגובה שלנו, להקים כמה שיותר מוסדות של חינוך. באתי כאן, הנה לפנינו כאן תנועת השליחות הגדולה והעצומה, הדפסת הספרים של ספרי חסידות והלכה בתנופה אדירה ביותר שלא היה כדוגמתה. הדבר עורר קטרוג, אבל התגובה היא להמשיך ולהמשיך. וכפי שהיה אצל הרבי בבית הסוהר, הבעל שם טוב שאמר לו שתצא,

15:31 דובר 3 תמשיך יותר, וההמשכה היא הייתה ביתר הסברים, ביתר הרחבות. והנה קיבלנו את ספר התניא שבא בהמשך לחסידות מבוארת השווה לכל נפש, והבא כאן להפיץ יותר ויותר את תורת החסידות. אחים, בתחילת הנשיאות של הרבי הרש"ב היה לרבי מפגש עם הרב אברהם אברמקה של העיר הסמוכה שהייתה ליד ליובאוויטש, והוא העיר לרבי למה הרבי אמר את המילים "היום הרת עולם, היינט ציטערט די גאנצע וועלט", ורצה לתקן את הרבי. אמר לו, אה, סליחה. ידוע שבית המקדש היה קיים היו עשר מעלות של קדושה עד קודש הקודשים. מאז שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ד' אמות של הלכה. גם בד' אמות של הלכה יש עשר מעלות, והמעלה הגדולה ביותר היא כשהרבי אומר חסידות הרי הוא ככהן גדול בקודש הקודשים ביום הכיפורים. בכוח הזה הולכים החסידים, בכוח הזה הולכים השלוחים עם המאמרים של צדיקי הדורות, בהם הם מקבלים, בכוח האלוקות הזה הם מגלים את האלוקות של כל אחד ואחד. הציפייה שלנו היא כמו שנאמר אצל בנימין, שקודש הקודשים זה היה בחלקו. כולנו מצפים לבניין בית המקדש, לגאולה הקרובה במהרה בימינו, אמן.

00:00 דובר 1 יישר כוח. תודה רבה. הרב החסיד, הרב הגאון שמעון אליטוב שליט"א. ולפני שנעבור לניגון פדה בשלום, נבקש מידיד חב"ד שעוזר ומסייע רבות למוסדות חב"ד בעת הזו, הרב החסיד, הרב חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן, בבקשה.

00:31 דובר 2 לחיים? לחיים? ארבע עשרה שעה כליל בדואי. לחיים! ברשות מרא דאתרא. ברשות הנשיאות, מוריי ורבותיי. אנחנו עוד תחת הרושם, תחת הטראומה, מה ש... עברנו. וכחבר כנסת שנוסע הרבה, מזמן אני טוען שבתי חב"ד בעולם זה השגרירות האמיתית של העם היהודי בעולם. וזה לא סוד שאני לוחץ כל הזמן שתהיה שמירה. ביקרתי בבית חב"ד בסין עם שני חברי כנסת של ועדת כספים, ממרצ חיים אורון, שי חרמש מקדימה, וכולם התפעלו. לא משנה מאיזו מפלגה, על הפעילות, והראו מקרוב מה בתי חב"ד עושים בעולם. זה היה בשנגחאי. השמירה זה לא עניין שמירה, כפי ששומרים שגרירות צריך לשמור על בתי חב"ד. כשהלכנו בסין, ביקרנו במקום, ניגשה אליי אההה אישה, היא הכירה שאני יהודי מהחזות, את חבריי לא, לא ראתה. והיא שאלתי, "אולי אדוני יודע," בעברית, "איפה בית חב"ד כאן?" כל אחד יודע שזה ה... כתובת. בפרשת השבוע אנחנו רואים השלוחים הראשונים. יוסף הצדיק, הוא היה השליח הראשון שאבא שלו, הרבי שלו, יעקב אבינו אומר לו "לך ושלך אל אחיך הרועים בצאן בשכם." ורש"י אומר, וכתוב במדרש, "והוא פגש איש", רש"י אומר זה מ... אההה מלאך. המלאך אומר לו, "אל תלך! סכנה! אחיך רואים לרע, לרע לך, אל תלך." אבל יוסף הצדיק, כשהוא שמע מהרבי שלו ללכת, הוא לא הסתכל על מלאך. זה השלו-- השליחים. הוא לא הסתכל על כלום. אם הרבי אומר צריך ללכת. וזה השליח הראשון. אני בטוח שחסידי חב"ד בעולם, בארץ, ילכו מחיל אל חיל וירבו פועלים, ואני בעזרת השם כמה שביכולתי אני אשתדל לעזור ול-- להרחיב את פעולתם. תודה רבה וחג שמח.

00:00 תודה רבה. יישר כוח גדול הרב ליצמן. מגילת י"ט כסלו אמנם לא נכתבה, אך מסורת הייתה שבכל התוועדות חסידים היו מתיישבים זקני החסידים ומספרים את סיפור המאסר והגאולה. רבי נחום, בנו של אדמו"ר האמצעי, היה נוהג בכל שנה לספר את סיפור י"ט כסלו מתחילתו ועד סופו, בכל פרטיו, בלשון קצרה וברורה. ובעת סיפורו אודות המאסר היה מדבר בקול נמוך, בקול בוכים, וכשהיה מספר אודות הגאולה היה מגביה קולו בשמחה ובצהלה. אנו, אין לנו היום מי שיספר מאותם הימים, אך ניסים של י"ט כסלו היו לחסידים בכל הימים. במשך מאתיים ועשר שנה מאז י"ט כסלו נחוג חג החגים בקרב החסידים בכל מקום שהם, בימים טובים יותר ופחות, גם בזמני רווחה וגם בזמני צרה וצוקה. עדות לנו מחגיגת י"ט כסלו בעיר גורקי שברוסיה תרצ"ה, כפי שנתפרסמה בעיתון כפר חב"ד. הרב החסיד רבי משה וישצקי עליו השלום מתוועד בביתו מוצאי שבת י"ט בכסלו, התוועדות שהחלה עוד בשבת ומאריכים בניגונים יותר מהרגיל מאחר וביום ראשון חל י"ט כסלו, ראש השנה לחסידות. רבי משה מתחיל לחזור את המאמר כל המאריך באחד תרפ"ו, וכשמגיע רבי משה למילים "ידוע שרבינו נשמתו עדן מסר נפשו הקדושה על תורת הבעל שם טוב" נשמעות לפתע דפיקות עזות בדלת. דפיקות המחזירות בבת אחת כהרף עין את כל הנוכחים מאותם עולמות עליונים לעולם חשוך ואכזר. ועוד בטרם הספיקו להתאושש נפרצה הדלת ואנשי הקג"ב בפתח. וכך מוצא עצמו ר' מוישה יחד עם צאן מרעיתו בליל התקדש החג, ראש השנה לחסידות, במרתפים האפלים של הקג"ב. השעות חולפות לאטן, שעת חצות מתקרבת ור' מוישה יושב מכונס בתוך עצמו בתא המעצר וחוגג הוא בינו לבין עצמו את חג הגאולה. זה היום ייקבע למועד תמידי בישראל. אין

02:48 הבדל אם זה בליובאוויטש שבליובאוויטש או במרתפי הקג"ב בגורקי. שום מחיצה של ברזל אינה יכולה להפסיק בין נשמה חסידית הנמצאת בתא מעצר חשוך לבין הרבי הנמצא בריחוק מקום גשמי אך בקירוב מקום רוחני, ובוודאי לא בחג החגים י"ט כסלו. ואומנם כן הנס התרחש ובשעה שתיים אחר חצות פדות ניתנה להם ללא הסברים, ללא נימוקים, שחררו אותם שלטונות בית הסוהר ולא היה ספק בליבם שהימים האלה נזכרים ונעשים, וזכות היום הגדול והקדוש עומדת להם להינצל בדרך נס מציפורני הדוב הרוסי. אכן פדה בשלום נפשי. חסידים זוכים אנו לחוג את י"ט כסלו ברוב פאר והדר מתוך רחבות בגשם וברוח. נודה לה' על חסדיו הגדולים עמנו. נאמר יחדיו לחיים, לחיים רבי, לחיים חסידים ונבקש מהקדוש ברוך הוא שבמהרה יהיה לנו פדה בשלום נפשנו מן הגלות בהתגלות מלך המשיח תכף ומיד ממש פדה בשלום נפשי.

00:18 הלו נשימי חדי. חיבלבי. עיוי מוני. הלו נשימי חדי. חיבלבי. עיוי מוני. ישמע קולי, ויענני ויושיע כדם סלה. ישמע קולי, ויענני ויושיע כדם סלה. אשר לך אלי כל הכבוד. אשר לך אלי כל הכבוד. אשר לך אלי כל הכבוד וליופייך ברי. שולה הלא דו. מי שלא ימות. חי חילך, חילך בעיתו. על כנפי רוח בוקע, קולך ישמח. אלהים, אלהים ישראל. עץ ליבך לפלח שפתי, פה ופה יפנת. לא יבשה לוי נצחי, לוי נצחי. ויהו תורו, ויהו דופי, כהללי צור. ויהו תורו, ויהו דופי, כהללי צור. עץ לי דמים, דמים ומרור. לא, לא יחטו, לא יחטו ימי ה. עץ לי דמים, דמים ומרור. לא,

00:01 דובר 1 תודה רבה לרב ראובן מרנץ[?] ומקהלת הילדים של צבאות השם, עוד נשמע אותם בהמשך. לכן, פדה בשלום נפשי, כפי שכותב האלטער רבי לרב לוי יצחק מברדיצ'ב: וכשקראתי בספר תהילים בפסוק פדה בשלום נפשי, קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי בשלום מה' שלום. נתכבד להזמין את רב העיר קריית אונו, נשיא מוסדות הליכות ישראל וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א. בבקשה.

00:49 דובר 2 תגיד לחיים.

00:54 דובר 3 לחיים, לחיים. לחיים כשר. ברשות ידידי המרא דאתרא, כבוד עמיתי הרב אליטוב חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, כבוד ידידי הרב אהרונוב ראש צעירי חב"ד, כבוד כל היושבים בנשיאות, רבנים, חברי כנסת, אישי ציבור, קהל קדוש ונכבד. אומרים חז"ל שבית שני חרב בגלל שנאת חינם, ובית שלישי קום יקום ובנו ייבנה רק באהבת חינם. וברוך השם שהקדוש ברוך הוא זיכה אותנו, שחסידות חב"ד היא, היא הגרעין של אהבת חינם. ככל שאהבת חינם זו תתפשט בישראל, כך נתקרב אל הגאולה השלמה. מי שעדיין לא ראה את אהבת חינם, הרי בא המאורע האסוני במומבאי וקרע את המסכים וראה אילו כוחות עצומים יש לאהבת חינם בתוך חסידות חב"ד. מוריי ורבותיי, ירדתי מירושלים עיר הקודש בעיצומו של כנס עולמי השמונה עשר לדיני ממונות למשפט התורה. כל שנה אנו מקיימים בירושלים עיר הקודש שלושת ימי עיון ולימוד במשפט התורה, כי אנו מאמינים באמונה שלמה שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית יהדותית בדין היהודי. והנה רצה הקדוש ברוך הוא והכנס הזה נתקיים בח"י כסלו, אור לי"ט כסלו, יום חג הגאולה, כי ביום זה לא רק בעל התניא יצא מבית הסוהר, יצאה מבית הסוהר תורת החסידות כדי להיות נפוצה בכל העולם כולו. מוריי ורבותיי, יש כמה דברים אסורים בעם היהודי במובן שנמצאים בבית סוהר. וישליכו את יוסף הבורה, למקום נחשים ועקרבים. זה חס ושלום שנאת חינם פנימית בתוך העם היהודי שמאיימת על עצם הקיום. נחשים ועקרבים נמצאים בבור, אבל יש קול אשר בא ואומר: למה חלילה נפגע בו נפש? בואו נעלה אותו ונמכרנו לישמעאלים. אז ברוך השם, הקול החסידי הראשון מנע שנאת חינם, מנע מלחמת אחים, הציל את הקיום של עם קודש. אבל עדיין, רבותיי, נמצאים בבית סוהר, נמצאים

04:36 דובר 3 בבית סוהר בידי ישמעאלים. אבל נמצא יוסף הצדיק ועוד פעם הוא מציל את העם היהודי מפני הגלות וסולל לו את הדרך לגאולה לארץ הקודש. אומר יוסף הצדיק: אני לא רק בחיי, אלא במותי בגופי. אני משועבד לשם הגאולה, ולכן פקוד יפקוד אלוהים אתכם, והעליתם את עצמותי מזה אתכם. הנה יוסף הצדיק בקול חסידי שני מציל לא רק את הקיום של העם היהודי, אלא את ארץ הקודש. שיבת עם קודש לארץ הקודש, זה הקול החסידי השני. זכיתם מוריי ורבותיי, ואתם אנשי חב"ד אהובים אהובים, עושים רבות מאוד למען הצלת הקיום של עם קודש, למען הצלת ארץ הקודש. אני פונה אליכם בערב זה מאחר בזכותם אותם אדמו"רים קדושים נתנו לכם מסירות נפש עצומה, התלהבות של קודש עצומה. אני קורא לכם בערב זה, מוריי ורבותיי: הוסיפו כעת את הנדבך השלישי. הנדבך השלישי, מוריי ורבותיי, זה בניין בית המקדש עם סנהדרין שיושבת בלשכת הגזית. הרימו את קולכם למען משפט התורה. משפט התורה הוא ערובה לקיום מדינה יהודית יהדותית. זו הדרך למקדש. זו הדרך אל מלך המשיח. השם בעזרכם ובעזר כל עמו ישראל, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.

00:01 דובר 1 הרב רצון ערוסי שליט"א, רב העיר קריית אונו. כולנו תפילה שבמהרה נזכה לייעוד "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה", בהתגלותו של מלך המשיח תכף ומיד ממש. נבקש כעת ממי שהוא מראשי הלוחמים את מלחמת שלמות הארץ, נצר למשפחת חסידי חב"ד מחברון, מצאצאי בעל הגאולה, הרב, ראש הישיבה, חבר הכנסת בני אלון, בבקשה.

01:02 דובר 2 ברשות מרא דאתרא הרב אשכנזי שליט"א, ברשות כל הרבנים הנכבדים שנמצאים כאן וכל חבריי מהכנסת שהיו כאן, עכשיו נמצא חברנו עוזי לנדאו, שיחזור בוודאי. וכולנו יחד מבטאים: מפלגות זה לשון פילוג, איברים שפילגת בנו, אבל הנשמה היא לא מפולגת. וחכמה, בינה ודעת, אתם זה הנשמה ואתם שייכים לכולם ואוהבים את כולם ומכניסים חיות בכל האיברים, ברוך השם, של כל היחידים וכל הפלגים וכל המפלגות. והאהבה הגדולה הזאת שדיברו עליה קודם היא לא אהבה של טיפשים. זו אהבה של חוכמה, בינה ודעת. ומי שאוהב עם שכל. אמא שאוהבת את התינוק שלה כשהוא שותה רעל, אז היא לוקחת ממנו את הרעל גם אם הוא יבכה, כי זה לא אהבה של רגש טיפש. זו אהבה שנובעת מחב"ד, ולכן במסירות נפש אתם נושאים את המסרים של הרבי. זה דור שביעי, וגם כשהמסרים קשים וכשהרבי מזהיר ומזהיר ואומר סכנת נפשות, מחללים שבת על עסקי תבן וקש, ואנשים מסרבים להאמין ודעת נבונים נסתרה ונסתמה. ואלופים ואנשים מפורסמים נופלים כפתאים טיפשים אחד אחרי השני ומסכנים את קיומה של מדינת ישראל. ואת עם ישראל אף אחד לא יכול לסכן. אפשר לסכן יהודים, אפשר לסכן את כל הקהל הקדוש שבעם ישראל שפה חי. ברוך השם, עם ישראל זה בבת עינו של הקדוש ברוך הוא, ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם. אבל אפשר לסכן חיים של הרבה הרבה יהודים ואנשים טיפשים עושים את זה. והאהבה שלכם היא אהבה של חב"ד שאומרת את האמת גם כשהיא לא פופולרית. ואם ירצה השם תזכו לקבל חזרה בקרוב את האהבה ואת ההערצה שקיימת בלב של כל עם ישראל לכל מפלגותיו, גם של הרחוקים ביותר. כי כמו התינוק שידע

04:52 דובר 2 להעריך את אמא שלו כשהוא יגדל, כך כולם ידעו להעריך את מה שהרבי אמר ואומר. ויש דברים שנראים לא מובנים. אבל מי ששייך, ברוך השם, וזכה להיות שייך לחסידות הזאת, לבית מדרש הזה, אתם קהל קדוש מבין שיש דברים שלא תמיד מובנים במובן הפשוט, ותזכו במהרה יחד עם כל כלל ישראל לראות קידוש השם במלוא רוחב ארצנו הקדושה, בכל רחבי העולם, בכל המקומות שבעולם ששם אתם מפיצים בכל הזמנים הקשים והטובים יותר ובכל הנפשות. כל היהודים לכל סוגיהם, והרבי עוד הפליג והלך לשבע מצוות בני נח, שאז יהפוך אל עמים, ואם ירצה השם, לשפה ברורה וקראו כולם בשם השם. נזכה לביאת משיח צדקנו ולגאולה שלמה ולהבנה ולפתיחת כל החוכמות שיתבטאו בחוכמה האנושית הפשוטה. מה שהשכל הישר היה צריך להבין ונסתם והמאורות נלקו, וחב"ד מנסים להאיר במסירות נפש שאין דומה לה. חיזקו ואמצו, ואם ירצה השם כל עם ישראל עוד ישיב לכם אהבה, כבוד, הערצה לכל מפעל הקודש שאתם עושים במסירות נפש יום יום. אמרו לי שכנצר למשפחה של חסידים, למרות שאני כבר קצת התקלקלתי, צריך להגיד לחיים, אז לחיים! לחיים לחיים.

00:01 דובר 1 יישר כוח! תודה רבה. הרב חבר הכנסת בני אלון, ואנו מכאן מודים לכם שבאתם להשתתף איתנו בשמחה גדולה זו, שמחתם של חסידי חב"ד ושל כל עם ישראל, וקוראים ומזכירים לך: הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, ותמשיכו לשאת בגאון את דגל המלחמה על שלמות הארץ. נבקש כעת לשמוע את מי שמקפיד להשתתף באירוע הזה כמעט מדי שנה בשנה. חבר הכנסת לשעבר ועוד מעט בעתיד, מר עוזי לנדאו, בבקשה.

01:01 דובר 2 כבוד מרד הגטרה[?], כבוד הרב אשכנזי, כבוד הנשיאות, כבוד הרבנים. אחיי בני חב"ד. מאתיים ועשר שנים לציון גאולתו של כבוד הרב רבי שניאור זלמן מלאדי עם יציאתו מבית האסורים, בעל התניא. מאתיים ועשר שנים זהו גם מספר השנים, כך אומרים, שאבותינו ירדו מצרימה וגרו שם עד שעלו. ופרשת השבוע הנוכחית, פרשת וישב, זו הפרשה שמריב אחים אנחנו יורדים מצרימה. אבל יש בה גם משהו, שהאב קורא לבנו, ליוסף, ואומר לו לאחר שכבר יוסף רב עם אחיו, והם רועים את צאנם, ואומר לו: "ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רועים בשכם לכה ואשלחך אליהם. ויאמר לו הנה אני מוכן ומזומן. ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה". זה יוסף. "וימצאהו איש והנה תועה בשדה וישאלהו האיש לאמור מה תבקש? ויאמר את אחי אנוכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רועים". יוסף הצדיק, כמו הקדוש רבי גבי הולצברג ורעייתו רבקה, השם יקום דמם, כמו כל שלוחי חב"ד בעולם, כאשר קורא להם אביהם הרוחני, הלא הוא הרב הגדול רבי מנחם מנדל שניאורסון, ממשיך דרכו של מייסד שושלת חב"ד, ואומר להם, לחסידיו: צאו לשליחות. "לך נא ראה את שלום אחיך", כפי שאומר יעקב ליוסף. צאו נא, שליחי החסידים, לעולם הגדול. חפשו את אחיכם, ראו מה קורה את אחיכם הנמצאים שם בגלות. מה עונה יוסף? כפי שהרב גבריאל הקדוש עונה ואשתו, תשובה מיידית: הנני, אני כאן לפקודתך, בלי שאלות, בלי עיכובים, דחופים, יוצאים לדרך, מתייצב לעבודת הקודש לראות מה שלום אחי. אין זה משנה אם השליחות היא במומבאי או בשנגחאי הרחוקות במזרח, או באלסקה שבצפון. או בקייב או כאן בקריית שמונה או בשדרות, כאשר מדובר

03:59 דובר 2 באחינו בני ישראל, הננו והלכנו. ובפסוק שבא מיד אחריו שואל את יוסף המלאך: מה תבקש? עונה יוסף: את אחי אנוכי מבקש. את אחי היהודים הפזורים בעולם. אלה אותם יהודים שלפעמים שוכחים את יהדותם, שטועים ואז הם מחפשים לראות מישהו שישיב אותם לדרכם. זו מסורת חב"ד. זו רוח חב"ד של אהבת ישראל, של נתינה, של קידוש השם. וחשוב לי עוד לשים לב בימים אלה דווקא למונח מן הפרשה שלנו, "וישלחהו מעמק חברון וילך שכמה". אחינו יושבים בעמק חברון ומשם צפונה ועד שכמה בואכה דותינה, ואלה לא הטועים. אלה האחים שהיום מקדשים את השם בארץ ישראל. אותם עלינו לבקש. יש המתנכרים להם, לצערי בממשלה מתנכרים להם, אבל אותם עלינו לבקש ואליהם ללכת ואותם לחזק. ובני חב"ד, אתם הראו את הדרך לכל עם ישראל בכל רחבי ארץ ישראל. זה היום חג הגאולה, הלא הוא גם ראש השנה לחסידות. אני מבקש לברככם בברכת שנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות. תיכתבו ותיחתמו. לחיים.

00:04 דובר 1 תודה רבה לכם. מר עוזי לנדאו, אנו מאחלים לך מכאן הצלחה רבה בהמשך מלחמתך על שלמות הארץ. נבקש כעת מרב הכותל והמקומות הקדושים, ומי שעוסק כעת רבות בכבודו של ציון הרשב"י במירון ועוזר ומסייע למוסדות חב"ד רשב"י במירון, הרב הגאון, הרב החסיד שמואל רבינוביץ' שליט"א, בבקשה.

00:42 דובר 2 לחיים, לחיים! כבוד המרא דאתרא, הגאון החסיד הרב אשכנזי שליט"א, הרבנים, הרב בא-גד, חבר הכנסת מר עוזי לנדאו, מוריי ורבותיי, חג הגאולה הוא גם חג של מסירות נפש. הוא חג שמלמד את כולנו שהיהודים צריכים למסור את הנפש כדי להפיץ את אור היהדות, כדי להפיץ את אור החסידות. היינו כאן לפני שבועיים בנסיבות אחרות, שכולנו למדנו עד כמה קשה מסירות נפש ועד כמה חשובה מסירות נפש. למדנו כאן מה זו מסירות נפש ואת כל זה אנחנו יונקים מחג הגאולה. מהיום הזה כולנו לומדים שעדיין חובה על כולנו למסור את הנפש כדי להציל עוד יהודי, כדי להפיץ את אור החסידות. בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הניסיון הקשה של יוסף הצדיק, שהמדרש אומר שהניסיון שלו היה גדול יותר מהניסיונות של אברהם, יצחק ויעקב. ניסיון הרבה יותר גדול מהניסיון של האבא שלו, הסבא שלו ושל זקניו. מה הציל את יוסף הצדיק בניסיון הזה? אומרת הגמרא במסכת סוטה: דמות דיוקנו של אביו עמדה לנגד עיניו. מהי אותה הדמות? דיוקנו של אבא שלו, של יעקב? הרי יוסף כבר במרחק של קילומטרים רבים מיעקב אבינו. יוסף כבר במרחק של שנים רבות מלראות את אבא שלו. יש סיפור שמספרים על ילד שבגיל צעיר חטפו אותו למנזר, לא עלינו, והכמרים הרעיפו עליו הרבה אהבה וחום כדי שיישאר אצלם במנזר, ואילו ההורים שלו נאבקו כדי להוציא אותו משמה, וכל המאבק של ההורים שלו נפל על אוזניים ערלות. הם לא הצליחו להוציא אותו משם. כל מי ששמע את טענתם אמר להם: מה פתאום? הילד הזה נולד שם והוא עתיד להיות פאר שם. זאת המצאה שלכם. עד שיום אחד הם הצליחו באיזה בית משפט לגרום לדיון בין הכמרים, בין המנזר לבינם

03:34 דובר 2 על נפשו של הילד הזה. הם טוענים את שלהם והם לעומתם טוענים את טענתם. אחרי שהשופטים שמעו את שני הצדדים, הם אמרו להורים שהם נותנים להם הזדמנות. הזדמנות שהם ייכנסו לתוך המנזר וינסו לשדל את הילד שלהם לצאת איתם. אבל הניסיון הזה, ההזדמנות הזאת ניתנת להם לזמן מוגבל מאוד, לחמש דקות. אם הם יצליחו בחמש דקות לשדל את הילד לצאת החוצה, אז כמובן הוא שלהם, ואם לא, חלילה, הוא יישאר במנזר. ההורים קיבלו את פסק הדין הזה ברגשות מעורבים. מחד יש להם הזדמנות עכשיו, פעם ראשונה ואולי יחידה, כדי להוציא את הילד שלהם. אבל מאידך, מה אפשר לעשות בחמש דקות? איך אפשר להוציא ילד שהתנתק שנים רבות מההורים שלו, שנמצא במרחק קילומטרים מההורים שלו? איך הם יצליחו? הרי אם חלילה הם ייכשלו, הם איבדו את הילד. הם הלכו לרב של העיירה ושאלו אותו מה לעשות. אמר להם הרב: אני אלך איתכם ובעזרת השם נעשה ונצליח. ההורים שמחו שלפחות הם לא לבד. הרב מגיע איתם ביחד, והתפללו וציפו שהקדוש ברוך הוא יעזור להם שבחמש דקות הללו הם יצליחו לשדל את הבן שלהם לצאת החוצה. הרב לבש קיטל לבן, יצא איתם למנזר, נכנס פנימה ובמשך שלוש דקות ניגן את הניגון של כל נדרי. ניגן וניגן וניגן, ואחרי שלוש דקות הוא מסתכל ורואה שיש לו עוד שתי דקות. ואז הוא פונה לילד, לילד הזה, ואומר לו: אתה שומע את הניגון? אתה זוכר את הניגון? האם אתה רוצה שאתה תישאר דבוק לניגון? דבוק לניגון היהודי שמלווה אותנו מדורי דורות? או שאתה חלילה רוצה כאן להישאר במקום של הטומאה? הילד ששמע את הניגון נזכר באבא שלו ובאמא שלו, לא היה צריך

06:03 דובר 2 עוד שתי דקות לחשוב, הצטרף מיד להורים ולרב ויצא החוצה מהמנזר. דמות דיוקנו של אבא, זה מה שאנחנו גדלנו עליו. הניגון, זה השמחה, זה החסידות. שמה למדנו את החובה למסירות נפש, שמה למדנו את החובה של כולנו להמשיך ולהפיץ את אור היהדות, שמה שמעו ולמדו הקדושים שליווינו אותם לפני שבועיים, שמה שומע כל שליח את דמות דיוקנו של אביו, דמות דיוקנו של הרבי אשר מלווה את כולנו במשך כל חיינו, למסור נפש ולהפיץ את אור היהדות. מי ייתן והדמות דיוקן הזאת תמשיך ללוות אותנו ונזכה באמת להיות אור גדול ולהפיץ את אור היהדות, ואז פדה בשלום נפשי, נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן ואמן.

00:02 דובר 1 שלוח גדול, הרב רבינוביץ, ותמשיכו בשליחותכם להפיץ את אור היהדות בכל מקום שידכם מגעת, בכותל ובכל המקומות הקדושים אליהם מגיעים רבבות עם ישראל. מנהג חסידים בעת התוועדות לחזור מאמר חסידות, ובעת התוועדות י"ט כסלו ודאי וודאי שחשובה חזרת מאמר החסידות. כפי שאומר הרבי בשבת בראשית תרצ"ד, שבעת חזרת מאמר מאירה הארת נשמת בעל השמועה, שזהו לא רק כמו שבכל עת שחוזרים משהו אז ייראה כאילו בעל השמועה עומד כנגדו. כנגדו פירושו מרחוק, אלא כאשר חוזרים מאמר באופן הראוי הרי הארת נשמת בעל המאמר מאירה ממש בו, ועניין זה לא שייך רק ליחידי סגולה, אלא לכל אחד ואחד שחוזר מאמר חסידות ברבים. ממילא צריכים לייקר עניין זה כפי שהיה מייקר אם הייתה לו אפשרות לראות פני הרב. כאן אין זה רק ראייה, אלא שמאירה בו הארת נשמת בעל המאמר. ננגן כעת ניגון שלפני המאמר ונזמין את הרב הגאון, הרב החסיד הרב אליעזר ברוד שליט"א, רב כרמי יוסף וראש בית מדרש להוראה, לחזור את מאמר החסידות ברבים כפי שעושה מדי שנה בשנה במתק שפתיים.

04:39 דובר 2 אמר רבי אושעיא: מאי דכתיב "צדקת פרזונו בישראל"? צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שפיזרן בין האומות. ול... ומבאר על כך הרבי הקודם במאמרו שנאמר בי"ט בכסלו תרפ"ט. על הדיבור המתחיל הזה, "אמר רבי אושעיא", שהוא מקשר את הפסוק הזה, שאמרה אותו ש-שהוא נאמר בשירת דבורה, עם הגאולה של י"ט בכסלו, שאצל שניהם היה עניין של גאולה. ובזה יובן גם מה שבמאמר, אף על פי שבדרך כלל במאמרים לא מביאים את... לא מביאים את שם האומר של בעל המאמר ברוב המקרים, וכפי שמוצאים את זה בדיבור במאמר של "פדה בשלום נפשי", שאף על פי שבגמרא בעל המאמר רבי נתן, מכל מקום כשזה מובא במאמרים זה מובא כמאמר חז"ל ללא שם האומר. מכל מקום, במאמר הזה מזכירים את שם האומר, שזה אמר רבי אושעיא, שזהו משום שהפסוק מדבר אודות עניין של גאולה. לכן מזכירים גם את שם האומר, אמר רבי אושעיא, שגם אושעיא זה עניין של ישועה, שישע-ישועה זה קשור עם העניין של גאולה. ומקשה על כך הרבי הקודם במאמר, שהיות שתוכן הפסוק בא לומר שצדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שפיזרן בין האומות, אם כך היה מתאים שיאמר "צדקת פיזרוננו בישראל", מלשון פיזור. מדוע נאמר "צדקת פרזונו בישראל"? הוא מסביר על כך במאמר שהעניין של פרזונו קשור עם העניין של "פרזות תשב ירושלים". כלומר, שעל ידי זה שישנו המצב של העלם והסתר, שישנה ירידה של הגלות, אז זה מביא למצב של גאולה, של "פרזות תשב ירושלים". וביאור הדברים הוא שעצם העובדה שיהודי נמצא בגלות זהו מצב שהוא לא בדרך הטבע, שהרי כל אחד ואחד מישראל הוא בנו של הקדוש ברוך הוא ובן מלך צריך להיות קשור ומאוחד עם

06:56 דובר 2 אביו המלך, ובמיוחד כאשר מדובר על בני ישראל שהוא נקרא כאן "בני בכורי ישראל". אז ודאי שהמצב הזה שעם ישראל נמצא בגלות זהו מצב שלא בדרך הטבע, ולכן כאשר באה הגאולה מהגלות אז הגאולה היא גם מביאה את עם ישראל למצב שהוא מעל דרך הטבע, שזהו העניין של "פרזות תשב ירושלים". והנה במעמד ומצב של הגלות עצמה ישנם כמה וכמה סוגים. ישנה גלות כפי שהיא בחוץ לארץ, אבל כאשר נמצאים בארץ ישראל, או בארץ ישראל עצמם נמצאים במצב של גלות, אז הגלות היא הרבה יותר קשה מאשר גלות שבחוץ לארץ. שהרי ארץ ישראל זהו פלטרין של מלך, וכאשר בפלטרין של מלך נמצאים במצב של גלות, אז הגלות היא הרבה יותר קשה, שזהו גם אחד ההבדלים בין חנוכה ופורים. אף על פי שמצד הרבה עניינים יש להם דברים משותפים, אבל ישנם גם הבדלים ביניהם. שבפורים הנס היה-- הגלות הייתה בחוץ לארץ, הגזירה של פורים הייתה בחוץ לארץ. מה שאין כן בחנוכה, זה היה בארץ ישראל, שהיוונים גזרו ועשו צרות לעם ישראל בארץ ישראל ובירושלים ובבית המקדש, שמזה מובן שהגלות כשהיא בארץ ישראל בפלטרין של מלך זו גלות הרבה יותר קשה. וגם במובן הרוחני העניין של חנוכה הוא יותר חמור מאשר בפורים, שבפורים הייתה הגזירה על הגוף הגשמי של עם ישראל, על הגשמיות של עם ישראל. מה שאין כן בחנוכה זו הייתה הגזירה על האלוקות של עם ישראל, "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך", וכפי שמבואר בחסי-- מבואר בחסידות שהם רצו לעקור את האלוקות ואת הקדושה שנמצאת בתורה, שמזה מובן שהגזירה והגלות של חנוכה היו ביותר מאשר הגזירה והגלות של פורים, שמזה מובן גם בקשר לפסוק "צדקת פרזונו בישראל", שנאמר על ידי דבורה

09:13 דובר 2 שזה קשור עם הגזירה שהייתה בארץ ישראל, שהיא הייתה במצב הרבה יותר גרוע מכפי גזירה שהיא קיימת בחוץ לארץ, ולכן מובן מזה שכא-- שהיות שכל הירידה היא לצורך עלייה, אז על-- יש-- העלייה שתהיה מכך, "פרזות תשב ירושלים", תהיה באין ערוך למעלה מדרך הטבע לטובת עם ישראל. וזהו גם העניין של הגזירה שהייתה בי"ט בכסלו, שהקטרוג שלמעלה בי"ט בכסלו היה על העניין של הפצת פנימיות התורה, על גילוי האלוקות שבתורה, שמזה מובן גודל הגלות שהיה בי"ט בכסלו, וכאשר זכינו לגאולה של י"ט בכסלו מובן מזה גודל השמחה וה"פרזות תשב ירושלים" שנפעל על ידי הגאולה של י"ט בכסלו. ובאופן פרטי יותר יש לומר שהעניין, העלייה שבאה כתוצאה מהגלות, שכך קבע הקדוש ברוך הוא בסדר ההשתלשלות שכדי להגיע לעלייה צריכים לעבור הרבה פעמים דרך הירידה, והירידה היא לצורך עלייה. אז העלייה שנפעלת בעם ישראל כתוצאה מהגלות, ישנם בזה שלושה מצבים. ישנו עניין אחד, מה שרואים את הפלא של עם ישראל, שהם מעט מכל העמים, והם נמצאים בגלות בין אומות העולם. אף על פי כן הם לא מתפעלים מאומות העולם והם נוהגים בגאון יעקב כפי שיהודי צריך לנהוג. אז בכך מראים את ההפלאה והגדלות של עם ישראל. וישנו אחר כך עניין שני שנפעל על ידי הגאולה, שזה מביא לשמחה יתרה, כמו בן מלך שהיה נפרד מהמלך. אז ברגע שהוא חוזר בחזרה אל אביו המלך, אז זה לא רק שמחה סתם, אלא זה קשר באין ערוך הרבה יותר מאשר זה הוא היה לפני שהתחילה הגלות והפרידה שלו מאביו המלך. וישנו העניין השלישי שנפעל כתוצאה מהגלות, שעל ידי זה שבני ישראל מפוזרים בעולם ומפיצים את תורת היהדות והקדושה בעולם, וכך הם מבררים את

11:24 דובר 2 כוחות הטומאה, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ומזככים ומבררים את העולם שיהיה העולם של קדושה. ושלושת הדברים האלו היו גם בגאולה של י"ט בכסלו, כפי שאדמו"ר הזקן בעל הגאולה כותב במכתבו, שהיה העניין מה שהגדיל והפליא לעשות בקרב השרים שראו את הגדלות, שהשרים של אומות העולם ראו את הגדלות של אדמו"ר הזקן. וישנו גם העניין של השמחה שנפעלה, השמחה הגדולה שנפעלה כתוצאה מהגאולה. וישנו גם העניין מעין מה שיהיה לעתיד לבוא, שזה הביא לגילוי חדש בפנימיות התורה, להפצת חסידות וגילוי חדש הרבה יותר ממה שהיה לפני הגאולה, שכל זה מהווה הכנה לגאולה האמיתית והשלמה, שאז יבוער הרע לגמרי ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, שאז יהיה הגילוי של פנימיות עתיק, שמצד הגילוי של פנימיות עתיק אין בכלל מקום לרע, שזה גם העניין של פנה אלי וחנני על ידי גילוי הפנימיות. כתוצאה מכך נפעל העניין של החנינה והגאולה, וייפעל העניין של שירו לה' שיר חדש, שההתחלה של זה הייתה על ידי יפוצו מעיינותיך חוצה. גילוי פנימיות התורה, שזה מהווה הכנה לתורה חדשה מאתי תצא, שתהיה בגאולה האמיתית והשלמה, שגם בעניין של הגאולה מוצאים את העניין של הכפילות, שלא רק שיבערו את הרע, אלא שזדונות נעשות לו כזכויות בלשון הגמרא, ואתהפך חשוכא לנהורא, שהחושך עצמו הופך להיות אור, שזה יהיה בגאולה האמיתית והשלמה, ובפרט שכבר נמצאים כל כך הרבה שנים בגלות וצועקים ותובעים עד מתי, שרוצים לראות כבר את הגאולה האמיתית והשלמה. יהי רצון שנזכה לראות את הגאולה האמיתית והשלמה ולקיום הייעוד ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ, ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר בקרוב ממש.

00:02 דובר 1 אנו גויים, גויים עם עמוקי דמע בודדים. אוי ונוגוע יושים יושי רצון ובחי והר הוסו ימות. הננו גויים אמור כי נם הבאות אביב אוי ונכון יושן בצורה וחיי דרך מות. So я Hoin אני נוגה עם constants amoy קינה מעבוד אוביק hoy ולא כל יושבים לצורף ולכי ברנבוס לא ימול. אני נוגע עם העמוי קדם המבול טוב פיתרוי ולא כויושים לצרות וכפירה חוסו ימול. אמרתי לו גולים, גולים עם תהמה גדול מימיה כאילו שישו שוב הגבות שלום על ליבי. כולם גולים, גם אתה בודד ביקום. לא כמו 요שים דווקא בשעות היום. אי אי אי דידי טראח אייй 아이דידי la لا לה LA לה סליחה החיים שלך סליחה על נפשי לך היי איי ай איי איי את ilaya את ilaya איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי 아이 di di la ayayai di di la la laай yay диdi la ai Yay די די la איי איי איי איי dirá ay yay yay ya איי איי איי איי איי איי dirá aiYay די לה. אני נוגע עם האמוי כי דמם עד עוד אבינו. בין הכום יושב בצורות ולחי תרנגול. שושנה ימול. אמרנו גוי אמון כי דמם עד עוד אבינו בין הכום יושב בצורות ולחי תרנגול שושנה ימול. היה היה. אמרנו גוי עם עם אוי כי דמם עד עוד אבינו בין הכום יושב בצורות אל חי תרנגול. שושנה ימול. אמרנו גוי עם עם. אוי כי דמם עד עוד אבינו בין הכום יושב בצורות אל חי תרנגול. שושנה ימול.

03:49 דובר 2 תודה רבה. תודה רבה למקהלת הילדים של התלמוד תורה בכפר חב"ד, ונקבל בברכה את כבוד קדושת האדמו"ר מסאווראן, הגאון הרב יצחק זלמן דב הגר, שבהמשך גם נשמע, נשמע את ברכתו. בעת זו עדיין נמצאים אנו בתוך ימי השלושים על הירצחם של השלוחים היקרים הקדושים הרב גבריאל הולצברג ורעייתו רבקה הולצברג, השם יקום דמם. כל חסידי חב"ד חשים באירוע הזה כקטרוג על עבודתם של השלוחים, קטרוג על עבודת הקודש של הפצת המעיינות חוצה. נראה כי רגעים ספורים לפני התגלותו של משיח, מתאמץ הסטרא אחרא בניסיונותיו להרפות ידי החסידים במאמציהם להביא את הגאולה. חסידים! עלינו לזכור, אפוא, את הפתקה שמצאו בכתב ידו של אדמו"ר הזקן לאחר מאסרו, ובזה הלשון: "שרים רדפוני חינם." כתב אדמו"ר הזקן, כל עניין המאסר, למרות היותו חמור ובא מצד שרים, כאילו שעל פי תורה יש להם את התוקף של שרים, אף על פי כן חינם. אומר אדמו"ר הזקן: לא התפעלתי מכך. מדוע? כי מדברך פחד ליבי. הפחד שלי הוא מדברך של הקדוש ברוך הוא, שמא לא עשיתי כדבעי, שמא לא פרסמתי מספיק חסידות בהרחבה ובביאור. אסור לנו להרפות במלאכה. נמשיך ביתר שאת במלאכה שהוטלה עלינו להביא לימות המשיח, מתוך ידיעה ברורה ש"אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה." יהא הניגון הזה שננגן כעת לעילוי נשמותיהם של השלוחים ולזכות כל השלוחים ברחבי הארץ והעולם העוסקים במלאכת הקודש יומם וליל להפיץ את שם רבנו בכל מקום. שיפוצו מעיינותיך חוצה.

05:25 דובר 1 ניגוני השמחה יימשכו לאחר שננגן יחדיו את ניגון ארבע בבות. יפוצו מעיינותיך חוצה. זוכים אנו לראות בדור הזה את מעיינות החסידות מפכים בעוז בכל פינה בעולם, בכל קהל וקהילה. הנה זה כעת בא מבית הדפוס אור חדש אשר לא נודע כמותו. ספר התניא עם פירוש חסידות מבוארת. התניא קדישא עם, עם ביאור השווה לכל נפש בשפה ברורה, דבר דבור על אופניו. מלוקט מביאורים של כל הספרים שיצאו עד עתה. לא בא כבושם הזה, אוצרות החסידות שהיו חתומים עד עתה בפני רבים נפתחו לכל דורש. התוועדות מיוחדת צריך לעשות רק לרגל צאתו לאור של ספר זה שמתקבל בשמחה בבתי חסידי חב"ד, חסידי פולין ועמך בית ישראל. מכאן אנו שולחים את ברכותינו לעוסקים במלאכה שהוציאו תחת ידם מלאכה מתוקנת, שוודאי תקרב עוד יותר את התגלותו של מלכנו תכף ומיד. אנו מקבלים בברכה את חברי המועצה של העיר אלעד, נציג חב"ד במועצה.

06:54 דובר 2 שנינו נציגי חב"ד.

06:56 דובר 1 שניהם נציגי חב"ד במועצה, רב מני אמיתי וידידנו ר' שרוליק פרוש, סגן ראש העיר וידיד מיוחד לישיבת תומכי תמימים באלעד, שידאג שתעשה חיל ותפרח ותקבל בניין בקרוב ממש. וזהו ה-הנצר השלישי למשפחת פרוש, שמשתתף איתנו כאן בערב הזה. אנו ננגן את ניגון ארבע בבות שבחג החגים י"ט כסלו תרס"ג בישיבת תומכי תמימים, בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר ציווה הרבי למקהלת התמימים לנגן את ניגונו של אדמו"ר הזקן. ובין הדברים אמר הרבי הרש"ב, חסידים ראשונים היו אומרים כאשר מספרים סיפור מהרבי, מתדבקים בכוח המעשה. כאשר חוזרים דבר תורה מהרבי, מתדבקים בכוח הדיבור של הרבי. כאשר מנגנים ניגון של הרבי מתדבקים בכוח המחשבה, וניגונו של הרבי ארבע בבות מכוון לד' העולמות בריאה, יצירה, עשייה ולכל דרגות הנשמה, נפש, רוח, נשמה, יחידה. כאשר מנגנים ניגון זה בהתעוררות פנימית, זהו זמן מוכשר לתשובה והתקשרות. וכאשר מנגנים את הניגון עם טהרת הלב לאחר תפילה בהוי"ה אפשר לבקש ישועה פרטית בבני חיי ומזוני רוויחי. אנו ננגן את ניגון ד' בבות וכולנו נבקש מקרב הלב עמוק ישועה פרטית לכל אחד ואחד המצטרף בבני חיי ומזוני רוויחי לכל אחד ואחד מאנשי חסידי חב"ד ומעמך בית ישראל, ובעיקר את הישועה העיקרית, את התגלותו של מלך המשיח תכף ומיד ממש. ניגון ד' בבות

00:00 לחיים. נסיים את ההתוועדות בדבריו של הרשב"ץ באותה התוועדות מפורסמת של י"ט כסלו תרס"ב בליובאוויטש. באותה התוועדות שהרבי הרש"ב לא נכח בה ושיגר אליה את המכתב המפורסם: "זהו החג אשר פדה בשלום נפשנו, ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. היום הזה הוא ראש השנה לחסידות אשר הנחילנו אבותינו הקדושים, והיא, היא תורת הבעל שם טוב. זה היום תחילת מעשיך, שלמות הכוונה האמיתית בבריאת האדם עלי ארץ." לאחר שקראו, לאחר שהפרידיקער רבי סיים לקרוא את מכתבו של הרבי הרש"ב, נעמד הרשב"ץ וביאר והסביר את עניינו של יום וסיים את דבריו באומרו: "כמה וכמה עלינו לתת תודה והלל להשם אשר לא השבית לנו מגזע רבנו הגדול אדמו"ר הזקן, נשמתו עדן, רב ומושיע לעמוד לשרת לפני עם השם להורותם דעת את התורה ואת השם נותן התורה. הרי הוא נשיאנו ואלופנו, עטרת תפארתנו, איש חי רב פעלים, הוד כבוד קדושת מרן האדמו"ר שליט"א, מייסד חברת תומכי תמימים, מנהלה ונשיאה." ואת כל זה קורא הרשב"ץ ליד הפרידיקער רבי, כך זה נראה. וממשיך: "אשר כבימי זקנו, כבוד קדושת אדמו"ר הזקן, מראנו נפלאות להשיב לב בנים אהובים אל אבינו שבשמיים. הוא האדם הגדול בענקים הנושא ברמה אבוקת אור התורה והמדע להודיע לעם הקדוש מה השם דורש מאיתם ותכלית מעשיהם בעולם הזה." וסיים הרשב"ץ את דבריו כשהוא מניף כוסו לחיים ואמר: "לחיי רבנו נשיאנו הנני מרים כוסי, ובכל כוחות נפשי הנני קורא: יחי רבנו לעולם. הקדוש ברוך הוא יחזק כוחו וזרוע עוזו לשאת מגדל האורה, להאיר לארץ ולדרים עליה עד כי יבוא שילה, ואנא נענה אבתרי. לחיים!"

05:52 חיימי יום על יום ומינו האדם יורד יפנו בי כעוטי ואויבו כירר לבב. יימח ויום הוקדש ברצון למען אורי יה. יימח ויום הוקדש ברצון למען אורי יה. אנחנו כאן היום אלפי פעמים. היידה כי אוובר הוא מילה רעה שיום לפני מבצע עוזים לאויב הוכח כי הוא. אה, אה, אה, איי.