התוועדות י"ט כסלו תשס"ז כפר חב"ד

03:16 דובר 1 תודה רבה. יישר כוח לתזמורת הרב מרן[?], אליאור ולנר והמקהלה הנפלאה והחמודה, מקהלת ילדי כפר חב"ד. יישר כוח לגבאי בית הכנסת המארח את ההתוועדות המרכזית, רבי יוסף הבוער[?]. וכפי שאמרנו, חסיד מצייר לעצמו את דיוקן פניו הקדושות של הרבי, לומד מתורתו, מאמר, שיחה או סיפור. אתכבד בזה להזמין את הרב החסיד רב שמואל הנדל לפתוח בדבר מלכות של הרבי. הרב הנדל, בבקשה.

04:12 דובר 2 מוריי ורבותיי, יש לנו הכבוד לארח איתנו כאן את הנגיד הדגול העוזר רבות לכפר חב"ד ולבית כפר חב"ד, הרב החסיד רב צבי בוימלגרין. אני מבקש בשם הוועד, בשם הציבור, לכבד אותו. יעלה ויבוא ויפאר את שולחן הנשיאות. ועמו איש העסקים שהפך למסייע רבות בכפר חב"ד, מר רוני דמנה[?]. בבקשה, הרב בוימלגרין, מר דמנה[?], מוזמנים אל הבמה.

05:08 דובר 3 הרבי מביא בשיחה שהמועדים של השנה שחלים בימי השבוע, יש להם קשר לפרשת השבוע. חיים עם הזמן, ולפרשת השבוע המועדים שחלים באותו שבוע יש להם שייכות לפרשת השבוע. ובהשגחה פרטית שי"ט כסלו חל בפרשיות וישלח וישב. ממילא יש קשר ושייכות בין התוכן של חג הגאולה, ראש השנה לחסידים, י"ט כסלו, לפרשיות וישלח וישב. והרבי מבאר, היות שהתוכן של י"ט כסלו, התוכן של הגילוי של תורת החסידות שלאחרי פטרבורג, לאחרי המאסר והגאולה, אחרי הגאולה. כידוע, שהקטרוג שהיה על תורת החסידות, על ההפצה של החסידות גם למקום, גם למקומות נמוכים. חסידות, שזה סודות עמוקים של פנימיות התורה, להפיץ אותם למקומות רחוקים ונרחבים. אדמו"ר הזקן בעצמו הסיר את הקטרוג כשהביא את המשל מהאבן שבכתר המלך, שהמלך מסכים לשחוק את האבן היקרה שבכתר המלך, שהיא מה שעושה את הכתר ל-- את היוקר של הכתר, הכל בשביל שאפילו אולי תיכנס טיפה ואז בן המלך ינצל. וזה אדמו"ר הזקן ענה לר' פנחס מקוריץ על ההפצה של החסידות גם למקומות שזה מתגלגל על הרצפה. והרבי מסביר שהיות שאדמו"ר הזקן אחר כך הפיץ את החסידות בתוספת ממה שהיה בזמן הבעל שם טוב והמגיד, באופן אחר, באופן יותר שיתחבר עם העולם, על זה הייתה, היה קטרוג עוד פעם. ועל זה אדמו"ר הזקן שאל את הבעל שם טוב והמגיד בהיותו בכלא והם הגיעו לבקר אותו, ושאל אותם פסק דין שיגי-- האם להמשיך או להפסיק. ואז הם ענו לו: כיוון שהתחלת, אז תמשיך ביתר ויתר ויתר עוד. ואז הייתה ההפצה של החסידות שהרבי קורא לזה של אחרי פטרבורג. זה מה שהבעל שם טוב אמר, אימתי קאתי מר, שיפוצו מעיינותיך חוצה. והתחיל בעיקר בי"ט כסלו, בגאולה של אדמו"ר הזקן. והעניין של י"ט

08:13 דובר 3 כסלו זה החיבור של האלוקות עם הגשמיות של עתיד לבוא. כתוב שמתן תורה זה היה כמו אירוסין לגבי מה שיהיה לעתיד לבוא. זה תורה שאדם לומד בעולם הזה הבל לפני תורתו של משיח, שכל התורה שיש לנו היום זה רק הכנה לשלמות של החיבור של האלוקות עם הגשמיות שתהיה לעתיד לבוא, שאז יהיה נישואין ויהיה חיבור בשלמות. וההכנה לזה זה על ידי הפצת החסידות, סודות של פנימיות התורה בכל מקום ומקום. לחבר את הגשמיות עם האלוקות. ובאופן מיוחד זה התחיל בי"ט כסלו, ובהמשך זה עבר עוד דרגות ועוד עד הדור שלנו. אבל הוא אומר שזה הקשר לפרשיות וישלח וישב, כי יעקב אבינו, שיש לו קשר מיוחד לאדמו"ר הזקן. גם באושפיזין החסידי והרגיל זה בדיוק באותו יום, אז יעקב אבינו בפרשת וישלח וישב. בשונה מהפרשיות ויצא, הוא עומד, בלשון של הרבי, בגמר עבודת הבירורים. וישלח מלאכים, מלאכים ממש. אחד ההסברים למה הוא שלח מלאכים ממש, כי הוא שלח לעשו להגיד לו שהוא כבר מוכן לגאולה, ובוא ונלך לקראת הגאולה. ואז הם אמרו לו: באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך. אתה אמנם מוכן לגאולה, אבל עשו עדיין לא מוכן לגאולה. אז מצד יעקב בפרשת וישלח הוא כבר היה מוכן לגאולה. וגם וישב, ביקש יעקב לישב בשלוה, וישב בשלוה בפרט עד אשר קפץ עליו רוגזו של יוסף, והישיבה בשלוה שהייתה לו אחרי שהוא כבר ירד למצרים כשמכרו את יוסף, שבע עשרה שנה שהיו מיטב שנותיו במצרים. והישיבה בשלוה האמיתית שהכוונה לפסוק וישב זה מה שיהיה לעתיד לבוא, הישיבה בשלוה שתהיה בגאולה האמיתית והשלמה. אז רואים שפשט וישלח וישב, בשונה מקודם שיעקב עדיין עבד עם לבן, זה היה מצד יעקב

10:41 דובר 3 גמר עבודת הבירורים. זה הקשר לי"ט כסלו, כי זה אותו תוכן של י"ט כסלו. לחבר את הגשמיות של העולם, לברר את העולם שיהיה כלי לאלוקות. אז על פי זה הקשר שי"ט כסלו חל בפרשת וישלח וישב. הרבי מסביר שבזה יש גם כן שלבים במשך כל הדורות ובדור שלנו, מאחרי שכבר כפי שנשיא דורנו העיד והודיע שכבר צחצחו כבר את הכפתורים וביררו את העולם ותיקנו את העולם והמשיכו הרבה אלוקות בעולם. בימינו אלה, הרבי אומר, נסתיימו כל המניעות והעיכובים, וכיוון שכן נסתיימה עבודת הבירורים ועכשיו העבודה היא עבודה מיוחדת לפעול את הגילוי בעולם, הגילוי של משיח בעולם. ואחרי זה הרבי מוסיף עוד יותר מזה, שככל שיותר מתקרבים, ובפרט הרבי דיבר על זה בתשנ"ב, שזה שנה של נפלאות בה. אז עוד יותר מזה, לא רק שנסתיימה עבודת הבירורים וצריכים לפעול את הגילוי של משיח בעולם, אלא הגילוי של משיח בעולם גם כן כבר נמצא, ומה שצריכים זה רק לפתוח את העיניים ולראות את הגילוי. לקבל את הגילוי של משיח שכבר נמצא בעולם. הרבי מקשר את זה ל-ל-להסברה של פרשת וישלח, שכתוב ״והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש״. בדור שלנו, הרבי אומר, בית יעקב, כמו שאמרנו, זה הולך על אדמו"ר הזקן, ובית יוסף זה הולך על הפריערדיקער רבי, ששמו יוסף. הרבי אומר, בית יוסף שבדורנו, הפריערדיקער רבי הוציא דרושים מיוחדים לחתונה של בית יוסף. זה החתונה שהרבי התחתן עם הבת של הפריערדיקער רבי בי"ד כסלו, שזה דרושי החתונה מסמל על התוכן הפנימי של החתונה שבין הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, לגילוי של החסידות, של העניין של החתונה. והחתונה של הרבי והרבנית התקיימה בי"ד כסלו. וי"ד כסלו

13:11 דובר 3 זה בדיוק, הרבי אומר שהמבצע של הרבי, הבירור של העולם, הוא מגיע מסבן סבנטי, מהבית שבו בית יוסף, הבית של יוסף חי, סבן סבנטי, שסבן סבנטי זה בדיוק, בדיוק בגימטריה פרצת, פרצת וצופר. וי"ד כסלו, הזמן של החתונה של הרבי, זה י"ד, שנת י"ד כסלו. השלמות של י"ד כסלו, ההבדל בין י"ד כסלו לפרצת זה צדיק וט"ז. ט"ז זה תשע ותשע, כשזה בשלמות, זה כפי שכל אחד כלול מעשר, אז זה ביחד יוצא י"ד כסלו, וצדיק זה פרצת. אז השלמות של י"ד כסלו, של החתונה של בית יוסף, שזה צדיק בשנת הצדיק, שזה תשע"ב, שזה תשעים שנה מהולדת של הרבי, אז יש את השלמות, שנת הצדיק של הגילוי האלוקי של החיבור של הגשמיות עם האלוקות, עבודת הבירורים. והרבי מקשר את זה עם זה ש... אנחנו יודעים שי"ט כסלו זה ראש השנה לתורת החסידות. מתי התגלה שי"ט כסלו זה ראש השנה לתורת החסידות? לא מיד בי"ט כסלו הראשון. הפעם הראשונה שאדמו"ר הרש"ב כתב את המכתב והודיע שי"ט כסלו זה ראש השנה לתורת החסידות זה בט"ז כסלו תרס"ב, וזה בדיוק השנה. הרבי מציין את זה שזה השנה של ההולדת של נשיא הדור, שאז עבר תשעים שנה בתשנ"ב. אז רואים מפה שבגילוי האלוקות שבי"ט כסלו היה את הגילוי הראשון של סוף של שנת המאסר והגאולה, ואחר כך בכל השנים זה התוסף בגילוי הזה. תרס"ב היה עוד יותר גילוי, וזה שהוכרז שזה ראש השנה לתורת החסידות, תשנ"ב זה היה תשעים שנה, שזה שלמות של זה, ועד היום שכל העניינים האלוקיים האלה רק ממשיכים ומתקדמים עד שנראה את מלך המשיח. רק להוסיף איזה סיפור. שמעתי בשבת בהתוועדות בשם עמרם אלכס פרידמן, צפת. מספר שפעם הרבי

15:48 דובר 3 בהתוועדות בשנים, לא יודע איזה שנה בדיוק, אחת השנים הראשונות, אז באמצע ההתוועדות הרבי שלח שליחות מיוחדת לאחד, גאון בשם רבי אהרן קוטלר, והרבי קרא לשליח, אחד התלמידים שלו, ומסר לו שליחות להביא אל רבי אהרן קוטלר הזה. והרבי, כשמסר לו את השליחות, אז כולם שמעו מה שהרבי אומר לו. הרבי אמר לו את זה וכולם שמעו. אחר כך, אחרי ההתוועדות, עשו חזרת מה, מהשיחות, מההתוועדות, והחוזרים ישבו וחזרו. וניסו גם לחזור על המילים האלה שהרבי מסר בזה שליחות לרבי אהרן קוטלר, וניסו לחזור כל החוזרים ואף אחד לא הצליח לחזור את המילים שכולם שמעו שהרבי מסר למסור שליחות. ניסו ואף אחד לא הצליח. עבר זמן ומשה גרונר, אח של לוי גרונר, עליו השלום, הוא פגש את אותו שליח, הוא הכיר אותו, אותו שליח שהרבי מסר לו את השליחות לרבי אהרן קוטלר. הוא פגש אותו ואמר לו, "תשמע משהו מעניין. אחרי שהרבי מסר את השליחות וכולנו שמענו מה שהרבי אומר וכל החוזרים שמעו, אבל אף אחד אחרי, בחזרה, אף אחד לא הצליח לחזור את המילים שהרבי אמר. משהו, דבר פלא. הרבי רצה שרק הוא ישמע את זה." אז אמר לו אותו שליח, "אתה רוצה שאני אשלים לך את הסיפור?" והוא מספר לו שהוא הלך לישיבה או לכולל, מה שזה היה, למסור את השליחות ל-ל-לרבי אהרן קוטלר. הוא הגיע אליו וזה היה כנראה משהו מאוד מעניין, אז הוא מסר לו את השליחות. מיד אחרי שהוא מסר לו, וקודם הוא חשב שהוא רוצה לספר. הוא לא רוצה לדבר על זה בגילוי, אבל לספר את זה לאיזה מישהו, חבר טוב. היה לו חברותא שהיה ידיד קרוב שלו. הוא אמר, "בוא אני אספר לו את השליחות

17:58 דובר 3 המיוחדת שהרבי שלח אותי למסור לרבי אהרן קוטלר." הוא יצא, הוא קרא לו מהכולל ואמר לו, "בוא החוצה, אני רוצה להגיד לך איזה משהו מיוחד." הוא קרא לו החוצה והוא מתחיל לספר לו. הוא אומר לו, "תדע לך שעכשיו אני הייתי אצל הרבי, אלו בארי של הרבי, והוא קרא לי באמצע התוועדות ומסר לי שליחות מיוחדת למסור לרבי אהרן קוטלר." והוא בא למסור לו את השליחות והוא נתקע והוא לא זוכר מה שהרבי אמר לו למסור את השלי-- אחרי שהוא כבר מסר את השליחות. הוא בא לספר את זה לחבר שלו ופרח לו מהראש. וזה דבר פלא שהנה הוא לא זוכר. משלים את מה שמשה גרונר אמר לו. אז נסיים את הסיפור איך שהוא סופר. שמכאן רואים שצדיקים, ובפרט הרבי נשיא הדור, שולט על הדברים שלו, גם הדברים שנשמעו, הרבי שולט עליהם מתי הם יישמעו ומתי הם לא יישמעו. אלינו זה הוראה בפרט בקשר לי"ט כסלו, שאנחנו יודעים שכל הסיפור של המאסר והגאולה, הכל בהסכמתו של אדמו"ר הזקן, וכמו שרואים את המצוות שאדמו"ר הזקן רצה לקיים והסוהרים לא הסכימו, אז אדמו"ר הזקן פעל והוא כן עשה את המצווה. רק אחר כך אדמו"ר הזקן רצה שזה יהיה בדרך הטבע. אבל אנחנו רואים שאדמו"ר הזקן שלט והכל בהסכמתו. ובוודאי שאנחנו נמצאים היום בי"ט כסלו בשנה הזו אחרי ג' תמוז. אנחנו יודעים שכל מה שנעשה עם הרבי, כל מה שנעשה בעולם, הכל בהסכמתו של הרבי מלך המשיח, נשיא הדור והכל. הרבי ידע בדיוק מה שהולך להיות והרבי הכין אותנו לעניין של משיח בכל השיחות האחרונות, בתוך תנש"א ותשנ"ב, מאחרי כ"ח ניסן שהרבי אמר, "עשו כל אשר ביכולתכם". והרבי, משיחה לשיחה, הרבי

19:52 דובר 3 מדבר חזק יותר ויותר על הגאולה ואמר שכל ענייני הגאולה כבר נמשכו בעולם. עד שהרבי הודיע קבל עם ועולם. עינינו ראו ולא זר. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. בכל קצווי תבל. הדברים האלה בהסכמתו של הרבי, בידיעתו של הרבי. מה שנדרש מאיתנו כנראה זה לעמוד בניסיון, בניסיון האחרון, ברגע האחרון, להיות דבקים ולהיות אמונים ומקושרים אל הרבי מלך המשיח. והשם יעזור שבעזרת השם זה ראוי ששון ולב שמח, שיהיה כבר אולי תיכף, וראוי ששון אל הגאולה, שיהיה גאולה אמיתית והשלמה תכף ומיד ממש. בטוח.

20:45 דובר 4 תודה רבה וישר כוח לרב החסיד רב שמואל הנדל על דבר מלכות שנאמר בטוב טעם ודעת. מוריי ורבותיי, ידועה האמרה של הרבי הריי"צ ואנחנו חוזרים עליה תמיד, שאומר: לכל מנעול יש מפתח, אבל לאומן יש מפתח שפותח את כל המנעולים, וזה הניגון. רבותיי, צריך להיכנס לשמחת שמחת הגאולה, ובפרט שהמפתח הוא בידי הילדים החמודים מיכאל ריבקין, מנחם כהנא, אבשלום צוברי וחזקיה שרעבי ממקהלת ילדי כפר חב"ד עם רב ראובן ורב אלעור[?]. יפרח בימיו צדיק.

21:51 דובר 5 ביום הולדתי ואושר לבבי רואה. רק ביום הולדתי מאושר לבבי רואה. תהיה ביום ההוא כמו מן אור אדם כהורא, ואז אגיד כאוסי, ואז כבמראה בוכה ילך אל כבוד. יהיה שיא מדוב ומינו רב שלא רואה איך עוד לא נשמעותי, ואויב בוכה ילך אל כבוד. אה אה אה אה, איי יא יא יא, איי יא יא יא, איי יא יא יא יא יא, אה יא יא יא, איי יא יא יא, איי יא יא יא, איי יא יא יא יא יא יא יא. יהיה שיא מדוב ומינו רב שלא רואה איך עוד לא נשמעותי, ואויב בוכה ילך אל כבוד. יהיה שיא מדוב ומינו רב שלא רואה איך עוד לא נשמעותי, ואויב בוכה ילך אל כבוד. ישמח ביום חג זה וראש השנה מת מי יוראה? אההה, ישמח ביום חג זה וראש השנה מת מי יוראה? יהיה שיא מדוב ומינו רב שלא רואה איך עוד לא נשמעותי, ואויב בוכה ילך אל כבוד. יהיה שיא מדוב ומינו רב שלא רואה איך עוד לא נשמעותי, ואויב בוכה ילך אל כבוד. אה אה אה אה, איי יא יא יא, איי יא יא יא, איי יא יא יא יא יא יא יא, איי יא יא יא, איי יא יא יא. איי יא יא יא, איי יא יא יא. איי יא יא יא, יא יא, יא יא. היה פעם פיו מהגיו, הוא מינו הנה פיו ו. לפנות הוא צעיד, ואוי בו פיה רפוא. היה פיו מהגיו, הוא מינו הנה פיו ו. לפנות הוא צעיד, ואוי בו פיה רפוא. אה, אה אה, אה אה אה אה אה. איי יא יא יא, איי יא יא יא. איי יא יא יא, יא יא, יא יא. אה, אה אה, יא, יא, יא יא. איי יא יא יא, איי יא יא יא. איי יא יא יא, יא יא, יא יא. היה פיו מהגיו, הוא מינו

25:50 דובר 5 הנה פיו ו. לפנות הוא צעיד, ואוי בו פיה רפוא. היה פיו מהגיו, הוא מינו הנה פיו ו. לפנות הוא צעיד, אליהו הוא נכד אלוהי אהוב ומלך. אלישע הוא נכד אלוהי אהוב ומלך. אליעזר הוא נכד אלוהי אהוב ומלך. אליעזר הוא נכד אלוהי אהוב ומלך. אליעזר הוא נכד אלוהי אהוב ומלך. אליעזר הוא נכד אלוהי אהוב, ובוא נצא אל הויטא. אהוב, נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא אהוב, נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא יחף. אהוב נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא אהוב נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא יחף. אהוב נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא אהוב נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא יחף. אהוב נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא אהוב נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא יחף. אהוב נותן את כל כלי הבית. ובוא נצא אהוב נותן אהוב לבבקו. אלויי די, אהוב לבבקו. אלויי די, אהוב לבבקו. אלויי די, אהוב לבבקו.

31:06 דובר 6 והנה, ראויות מחיאות הכפיים למקהלת ילדי חב"ד יחד עם הרב ראובן מרנט[?] והרב בן אור גלנר[?]. תודה וישר כוח, ועוד נשמע אותם בהמשך. ואנחנו שמחים לקבל בברכה את האורחים שהצטרפו אלינו. חבר הכנסת מר צבי הנדל, חבר הכנסת הרב בני אלון, חבר הכנסת מר אפי איתם, מראשי ישיבות תומכי תמימים הרב גרוזמן, ראש המועצה עמק לוד מר מנשה משה, יושב ראש אגודת חסידי חב"ד וצעירי אגודת חב"ד, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, וכל האורחים והרבנים הנכבדים שהצטרפו אלינו. ברוכים הבאים בשם השם. מוריי ורבותיי, בדו־שיח שהיה ליעקב אבינו עם בנו יוסף אודות שני הבנים מנשה ואפרים, האבא מדגיש לבן יוסף שטען שמנשה הוא הבכור, אומר לו האבא: אני יודע זאת, אבל הוא מדגיש, "אולם אחיו הקטן יגדל ממנו". מסביר הרבי, אחיו הקטן אפרים יגדל ממנו, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בשמו של אפרים. מעלתו של אפרים, "כי הפרני אלוקים בארץ עניי", בארץ עוני. אפרים רואה את תפקידו בהפיכת הגלות והחושך לאור, ואנחנו מקדמים בברכה את הרב הראשי לעיר גבעתיים. אפרים, "הפרני אלוקים בארץ עניי". אפרים רואה את התפקיד שלו בהפיכת הגלות והחושך לאור, את תפקידה של החסידות, תפקידה, תפקיד חג הגאולה י"ט כסלו. איתנו כאן מארחים את האפרים, את חבר הכנסת מר אפרים אפי איתם, שעושה רבות ולוחם את מלחמות החסידות של הפיכת הגלות, החושך לאור. אתכבד בזה להזמין את ידידנו, חבר הכנסת מר אפרים אפי איתם.

33:49 דובר 7 ערב טוב. ברשות המרא דאתרא, רבי ומורי, הרב אשכנזי, הרב גליקסברג פה לשמאלי וכל הרבנים החשובים שמכבדים אותנו, אנשי המעשה, ונותנים לנו כוח להמשיך ולפעול את פעולת היומיום, את פעולת החול מתוך הקישור אל הקודש. ברוכים הבאים קהל קדוש. הפרשה של השבת שקראנו, "ויותר יעקב לבדו". הרבה דברים מתבררים בעניין הזה של הלבדיות הזאת של יעקב. וחז"ל וגם גדולי החסידות, אני יודע, משווים את הפסוק הזה למה שנאמר, "ונשגב ה' לבדו". ועוד יש עניינים בענייני הלבדיות. "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר", ומה שאנחנו שרים בדבקות גדולה, "ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא", ו"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". ויש עניין גדול לברר את הלבדיות הזאת. ראיתי ב־ב־בגדולים של החסידות על הפרשה הזאת שיש שתי גישות. גישה אחת אומרת שעניין הלבדיות הוא בבחינת כשתמה זכות אבות לא תמה ברית אבות, שכביכול עם ישראל כבר אין להם זכויות. כבר אי אפשר להעמיד אותם מצד מה שהם עצמם ראויים, אז הם עומדים לבדם. אז דנים אותם רק לפי הנקודה הפנימית הלבדית שעוד נשארת בבחינת ברית אבות. ובאמת יעקב, אחרי שהוא מעביר את המחנות, את הירדן, את הנהר, את מעבר יבוק, סליחה, ואחרי שכביכול עתידו כבר מובטח, הוא ניצב בפני צרות של עשיו והוא גם איננו יכול לסמוך על ברית אבות. כיוון שברית אבות, הרי אברהם ויצחק הם אבותיו של עשיו גם כן. כאן עומד רגע שיעקב עומד לבדו. הוא צריך לשאוב את הכוחות שלו ואת הגבורה שלו מהקשר הישיר שלו עם ריבונו של עולם. אין מתווכים ואין מעבירים, אלא כביכול ריבונו של עולם עצמו רוכן אל יעקב אבינו ומעניק לו את הגבורה באופן ישיר. אז זאת גישה אחת של

37:38 דובר 7 העניין הזה של "ויותר יעקב לבדו" לא מבחינת שהוא לבד, לא מבחינת שהוא נטוש מכל הכוחות, אלא עכשיו הוא וריבונו של עולם מתחברים בחיבור ישיר. ויעקב צריך לחצוב מעצמו, מהפנימיות שלו, מהתוכיות שלו, את הקשר הישר הזה עם ריבונו של עולם. וזה גם ראיתי שאומרים שם בבחינת שבת, שימי החול ההתקשרות שלנו לריבונו של עולם דרך הפעולות שאנחנו עושים בעולם הזה, דרך כל הסדרים של המעשים הרבים של הבניין שהם מקשרים אותנו לריבונו של עולם. אבל בשבת הבחינה היא של "ויותר יעקב לבדו", וזה מה שרמוז, כן? בעניין שאנחנו אומרים "נחלת יעקב יירש" בשבת, שזה עניין התכונה הזאת של הקשר הישיר, שזה מעין עולם הבא, שזה לא תלוי בסדר של העשייה, לא תלוי בסדרים העקיפים אלא ישר כביכול, אור ישר של שבת שמתחבר אליו. ויש גישה אחרת, גם ראיתי בחסידות, שאומרת שלבדו זה בבחינת בלעדו. דהיינו, שעומד יעקב, עומד אדם ואומר בשבילי נברא העולם, בשבילי בלבד. לפיכך נברא אדם יחידי שבשבילו הוא בלעדו בעולם. יצירה יחידה ומיוחדת חד פעמית ששום דבר אחר איננו דומה לה. ובאמת שתי הגישות הללו הן גישות משלימות אל הלבדיות. לבדיות אחת אומרת בשבילי נברא העולם. אני יחיד ומיוחד והיחידות שלי עומדת בפני עצמה. היא לא קשורה לא למשפחה ולא לציבור ולא למניין ולא לאומה שאני שייך אליה. אני וריבונו של עולם, כמו שהוא טרח עליי, הוא טורח על כל בריאה ובריאה. לפי זה אין פרצופים דומים. כל אחד הוא יחיד ומיוחד, בן יחיד לאביו. ומצד שני, "ויותר יעקב לבדו" במובן הזה שכל אדם ואדם הוא אחראי על הקשר שלו עם הכלל. הוא אחראי ליצור את הקשרים האלה מתוך עצמו, מתוך השייכות שלו אל משהו שהוא

40:52 דובר 7 מעבר לעצמו. אני אומר את כל זה כי בדידי הווה עובדא. אני מספר את זה, אנחנו עוד מעט נהיה בחנוכה ו... אומרים לפי הסטטיסטיקה שרוב אזרחי מדינת ישראל יעמדו וידליקו נרות. היהודים ידליקו נרות, גם מי שלא כל כך דתיים בעניין הזה של מוסיף והולך אור. זאת תכונה כל כך פנימית יהודית שגם מי שהוא לא שומר מצוות מדליקים חנוכיות. אנחנו יודעים את זה. גם בתים המתכנים חילונים שריקים מדברים אחרים בתכונה הזאת של להיות מוסיף והולך אור בעולם. זה כל כך חביב, זה כל כך שייך וכל כך טבעי. זה דבר שרוב היהודים במדינת ישראל עושים. וידליקו נרות ונאמר שם על הניסים ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. העניין הזה של הנס שבמלחמה הוא קשור ל"ויותר יעקב לבדו". בסוף כל חייל וחייל במלחמה, ברגע שהוא צריך לעשות את חשבון חייו, את חשבון עולמו, הוא נותר לרגע לבדו. שום דיבורים גדולים, שום סיסמאות, שום מורשת קרב אפילו לא תהפוך אדם לרגע הזה, לא תכין אותו לרגע הזה שהוא צריך להיות גיבור מתוך עצמו. ואם לא שיהיה לו נס גמור, נס גלוי, אי אפשר שאדם יהיה מוכן להפקיר את חייו. ובזמן המלחמה, בזמן מלחמת יום הכיפורים, ביום השני של המלחמה, שרמת הגולן הייתה נשטפת במאות טנקים סורים ואני נותרתי ממש לבדי. החיילים שלי, נגיד בלשון נקייה, ברחו ואני נותרתי לבדי עם נשק אנטי-טנקי ישן ממלחמת העולם השנייה, איזה בזוקה כזו, וחיכיתי שהטנק המוביל יתקרב וכל האינסטינקטים שלי היו צריכים להגיד לי, תברח. מה יכול לעשות אדם מול לא טנק אחד, לא עשרה, היו שמה עשרות רבות בגדוד המובילים ואחר כך מאות בדיוויזיה השלישית הסורית, ובכל

43:44 דובר 7 זאת, באותו רגע נהיה לי נס. ממש נס. לא פחדתי ולא... כמובן לא הייתי דתי, לא ידעתי, לא את ערכו של עם ישראל ולא את ערכה של ארץ ישראל. כל הדברים אחר כך שנהייתי דתי מקצועי. לא ידעתי את זה, אבל נהיה לי נס ואמרתי לעצמי אני אשאר פה ואני אעצור את מה שאני יכול. וכיוונתי את הבזוקה הזאת ויריתי את הפצצה ונפגע הטנק הראשון ונעצר ואיתו נעצרו אחר כך כל עשרות הטנקים האלה לאיזה שעה וזה הספיק בדיוק בזמן הזה הספיק צה"ל לגייס... להעלות את יחידות המילואים והסיפור כבר ידוע. הרבה שנים אחר כך ראיתי שבאמת הגמרא מייחסת לגבורה של היחיד בתנאים של, בתנאים של סכנה קיצונית, מייחסת לגבורה הזאת תכונת נס. יש גמרא שמספרת על רועה אחד שהיה לו עדר והוא נטש את העדר. באו דובים, אומרת הגמרא נהיה נס שצמחו לעיזים קרניים ונגחו את הדובים והדובים ברחו. אומרת הגמרא זה נס קטן, ניסא זוטא, שהטבעים השתנו. פתאום עיזים יש להם קרניים כמו לתיישים והם תוקפניות כאלה שמתנפלות על הדובים והדובים בורחים. זה שינוי הטבע. זה נס קטן. אומרת הגמרא, אם היה שם הרועה והוא היה מוסר את נפשו על העדר, היה לו, נהיה לו נס גדול. אומרת הגמרא מה זה נס גדול? שהוא היה נהיה כל כך גיבור שהיה מכריע את הדוב בבחינת גם את הדוב גם את הארי הכה עבדך כמו דוד המלך. יוצא מזה נס קטן זה שינוי הטבעים. כן, השמן מספיק לשמונה ימים. החומץ יכול לדלוק, המים יכולים לדלוק. זה נס קטן, אומרת הגמרא. הנס הגדול הוא שאדם מתגבר על הפחד שלו ויותר לבדו, לא מבחינת שהוא לבד ועכשיו הוא מסכן והוא אומלל והוא רק

46:11 דובר 7 צריך לפחד מכל אלה לידו, אלא שמההתבודדות הזו פתאום נוצר לו קשר ישיר כביכול עם ריבונו של עולם, והוא מתמלא גבורה כזו ששום דבר לא יכול לעמוד בדרכו. העניין הזה אני חוויתי אותו בעצמי ואני יודע שזה באמת נס. שנייה לפני זה כל מה שאתה רוצה זה לברוח או להיות נמלה שתיכנס מתחת לסלע שלא יראו אותה, ושנייה אחרי זה פתאום אתה גיבור של הגיבורים. אני זוכר אחד הדברים שהדהימו אותי, הבזוקה הזאת היה לה מין פלאג חשמלי שהיה צריך לחבר אותו כדי לירות. והיה צריך לכוון בדיוק את הפלאג הזה לתוך החור במטול. ואני זוכר שאחד הדברים שעברו לי בראש כשחיברתי את זה, הנה הידיים שלי לא רועדות. לפני זה רעדו לי כל כך הידיים, ממש לא יכולתי להשתלט עליהן. וכשהגעתי לעשות את הפעולה, הייתי שקט ושליו וזה לא בא ממני, אבל זה ברור. וגם עכשיו יש הרבה סימנים שעם ישראל נותר לבדו במערכה. הרבה אנחות, הרבה נהי, האמריקאים בורחים והאירופים לא איתנו והעולם עוזב אותנו ונוטש אותנו. אבל גם זה הכנה גדולה מנפלאות תמים דעים, שאנחנו צריכים עכשיו לעמוד לבדנו, ומתוך הלבדו הזה של היחיד גם צומחת הגבורה של הלבדו של האומה. יעקב לא ייקרא עוד שמו יעקב כי אם ישראל. עכשיו ישראל עומד שוב לבדו, ומתוך הלבדיות הזאת שדווקא כביכול ריבונו של עולם משאיר אותנו עם האיראנים ועם החיזבאללה ועם החמאס וכולם בורחים, זה הכנה גדולה של נס, של גבורה, של קדושה עתיד להתרחש לנו ממש בקרוב. זה ממש פשוט שככה ריבונו של עולם מכין את הזירה. ומתוך ההתכוננות הזאת לא ללבדיות של נטישה, לא לבדיות של מסכנות, אלא לבדיות של השם בדד ינחנו ואין

48:42 דובר 7 עמו אל נכר. כן, נכר. ומתוך התכונה של ויותר יעקב לבדו, ומתוך זה הוא חוזר ועומד על מהותו לא מבחוץ, מהצד החיצוני, אלא מפנימיותו. אז בעזרת השם נראה ממש בקרוב ניסים גדולים של גבורה גדולה, של קריאה גדולה, של קודש מתפשטת בתוך האומה מבפנים. ואז ברור שיתקיים בנו כי שם השם נקרא עליך ויראו מפניך. לא כי יש לנו אמריקאים לידינו או האירופים לידינו, כי אש קודש תצמח מתוך האומה, מתוך ההנהגה שלה, מתוך הצבא שלה, והיא באמת זאת שיכולה לעמוד מול שרי אומות העולם, אפילו שהם כביכול מתחפשים להיות קוראי שם אלוקות שלהם. אז מההתוועדות הזאת, מחום הלבבות ומתוך מה שלימדו אותנו גדולי החסידות, ההתבודדות של גבורה. אנחנו גם לא מפחדים ממצב הלבדיות הלאומית שלנו וברור לנו שתצא מזה תשועה גדולה ונראה את זה מתוך חנוכה, מתוך תוספת אור. בוודאי גם ככה יתבררו העניינים. חג שמח.

50:16 דובר 8 תודה רבה, אפי. יישר כוח לחבר הכנסת מר אפי איתם. ואכן עם לבדד ישכון בחמש מאות שישים ושש. אפי איתם זה חמש מאות ארבעים ושתיים, חסר בדיוק ארבע עשרה. נוסיף לאפי איתם ארבע עשרה, חב"ד, אז זה עם לבדד ישכון. עומד בפרץ יחד עם קבוצה קטנה של חברי כנסת ונזכה באמת לדברים שנאמרו פה שבקרוב ממש יהיה בטוב ובשלום נפשי בשלימות האמיתית. ארץ ישראל שלמה, תורה שלמה, עם ישראל שלם. ועל בנימין אומרים חז"ל בנימין שלא השתתף במכירת יוסף, זכה ונבנה בית המקדש בחלקו. איתנו כאן הבנימין של ימינו, של דורנו, הרב בנימין אלון העומד בפרץ ולא רק שלא משתתף, אלא יחד עם קבוצה קטנטונת של חברי כנסת עומדים בפרץ ולוחמים את מלחמת ארץ ישראל השלמה. אתכבד בזה להזמין את חבר הכנסת הרב בנימין אלון, בבקשה.

51:46 דובר 9 תודה רבה, הרב רוט. ברשות מרדכי אתר[?], הרב אשכנזי, רבה של גבעתיים, הרב גליקסברג, הרב אהרונוב, חבריי אפי איתם, צבי הנדל, כל חברי השולחן הנשיאות וכל ישראל בני מלכים הם, כל קהל הקדוש הזה כאן. ובאמת ברוך השם רבו כל כך אירועי י"ט כסלו וחב"ד שמפוצצים בכל הארץ, שאני כל פעם מתפלא כמו נס פך השמן. איך בכל אופן זה מלא פה? כל מקום יש אירועים של י"ט כסלו וברוך השם כן ירבו. האור הזה. פדה בשלום נפשי כי ברבים היו עמדי ומתרבים ומתרבים ומתרבים. זה אולי באמת היסוד היחיד שאני הייתי רוצה לדבר עליו בקצרה ולהתברך בברכתכם שאתם אלה שלאורך כל הדרך מחזיקים את הכוח הרוחני, ברוך השם. לא לפחד ולא להירא ולא להיכנס בכלל למצבים של משא ומתן שמחליש. לא לחכות אחר כך ולצאת במין הטיפשויות שמובילים אותנו כל הגאונים בעיניהם, שמקבלים אפילו פרס נובל לשלום. הם כל כך גאונים שממציאים המצאות כמו הדרך לעשות שלום זה לתת נשק לאויב שלך, וגאונות כזאת מגיעה לפרס נובל. זה ברור. לא היה ולא נברא בשום מקום בהיסטוריה, אומה ולשון. אבל ככה זה כשמתרחקים מהתורה ומתרחקים משכל הישר. ולצערנו, מעטים ששומעים לאורך כל הדרך לקו העקבי, שהרבי באומץ וברלוונטיות כל פעם לעניין שהיה שייך הוביל. פדה בשלום נפשי. החג הזה, חג הגאולה שהיה ונשאר, המייחד את חב"ד ואת כל החסידים והאחרים שבאו בעקבותיהם. הגאולה במובן המשולב הזה של היחיד שמחפש את המשמעות לחייו, שמחפש את הערכיות של חייו, את האיכה של הסיפור הידוע מן הכלא של הרבי, יחד עם הגאולה ממש שהדברים משולבים, וכשהיחיד מגיע לכזו דרגה באמת, שכל מה שהוא עושה זה לשם כלל ישראל ואיזהו חסיד המתחסד

54:50 דובר 9 עמכונו עם קן בליי עם כנסת ישראל, ופודה לבניו של הקדוש ברוך הוא מבין אומות העולם. ערב ובוקר וצהריים אשיחה, באמת, גם בתפילה וגם בתורה. והכל עם כלל ישראל ולשם כלל ישראל ולשם שמיים. אז גאולת היחיד וגאולת הכלל מתקרבות. וכמה אנחנו זקוקים לאור הזה שילך ויופץ. אנחנו קוראים לצערנו כל הזמן דברים שמוסיפים. אין בית המדרש יאה לדבר על הפרטים הלא נעימים והחשוכים שאנחנו שומעים על אלימות, והדברים כל כך נוראים, שהיעדר אור של חינוך יהודי, היעדר אור של תורה, היעדר אור של גאולת היחיד שהיא באה יחד עם כל העיכובים והסיבוכים שסרים מדרך הישר, מהשכל הישר, מן השכל הישר של ההנהגה הנכונה, שמפריעים לקדוש ברוך הוא, ממש מפריעים לקדוש ברוך הוא לקבץ גלויות, ומפריעים לעם ישראל להגן על עצמו פה בארץ הקודש. לא ייאמן דברים שאנחנו רואים, כל כך הרבה נקודות חושך, אבל מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. ובזכות ה-הדבר המיוחד הזה, חג הגאולה הגדול הזה, שמחבר את גאולת היחיד עם גאולת הכלל, נזכה כולנו שהאור של חב"ד שימשיך ויפוץ, ויפוצו מעיינותיך חוצה, ויחזרו כל היהודים בכל מקום ומקום לשכל הישר שלהם. וכל מה שאנחנו נעשה, אם ירצה השם, נזכה שיהיה למען הכלל, למען כנסת ישראל, ומכוח זה גם הקדוש ברוך הוא יסייע לנו, ובעזרת השם נזכה כולנו לגאולה שלמה. חג שמח.