התוועדות י"ט כסלו תשס"ו כפר חב"ד

00:00 דובר 1 את כל הקהל להיכנס פנימה אל היכל בית הכנסת כדי שנוכל להתחיל בהתוועדות המרכזית של חג הגאולה י"ט כסלו. כבוד מרנן ורבנן, חבר הכנסת הרב בני אילון, יושב ראש האיחוד הלאומי, שליח הרבי המרכזי בבוסטון הרב יהודה צבי פוגלמן, הרב קסלמן, אישי ציבור, קהל קדוש ונכבד, ואחרונים חביבים, ילדי חיילי צבאות השם. מכפר חב"ד, מרכז ובירת חב"ד בארץ הקודש, יש לי הזכות להופיע בפעם הנוספת השנה ולהזמין את כולכם ולקבל את פני כולכם בברכת חסידים לבבית. ברוכים הבאים להתוועדות המרכזית לכבוד חג הגאולה י"ט בכסלו, במלאת מאתיים ושבע שנים לגאולתו של כבוד קדושת האדמו"ר הזקן, נשמתו עדן. לשמוח יחדיו ולהודות לה' על חסדיו, ונברך איש את רעהו בברכת חסידים המסורתית: א גוט יום טוב, חג שמח, לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו. מוריי ורבותיי, קהל קדוש ונכבד, מסופר, ואנחנו חוזרים על זה מדי שנה, שלאחר הגאולה היו חסידים שביקשו לכתוב מגילה, מגילת י"ט בכסלו, ושאלו על כך את האדמו"ר הזקן: האם לכתוב מגילה? והרבי לא הרשה לעשות את הדבר ואמר, וזה לשונו הקדוש של האדמו"ר הזקן: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי רבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב, כי המעשה", הכוונה מעשה, סיפור המעשה של הגאולה, "חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא". כלומר, סיפור הגאולה, אומר האדמו"ר הזקן, אינו צריך להיות כתוב מכיוון שהוא דבר חי ונצחי. הרבי ניבא אז כי יום זה ייקבע למועד תמידי בישראל, תמידי שי"ט בכסלו, ראש השנה לחסידות, ימשיך על פני כל השנה כולה. ואכן רבותיי, מאות ואלפי, והיום אפשר לומר עשרות אלפי ההתוועדויות של חג הגאולה המתקיימות ביום הזה בכל

04:14 דובר 1 רחבי תבל מדי שנה ושנה, וכאן ההתוועדות המרכזית, כל אלה הן עדות חיה להתגשמות דבריו הקדושים של האדמו"ר הזקן. וידוע שהאדמו"ר האמצעי, הבן של האדמו"ר הזקן, שכאשר שמע תמיד את קריאת התורה, קריאת המגילה מפי אביו, וקרה פעם שהאדמו"ר הזקן לא קרא את מגילת אסתר וקרא את זה מישהו אחר, בעל קורא אחר. האדמו"ר האמצעי ניגש אל בעל הקורא שקרא את המגילה ואמר לו: "היום שמעתי ממך איזה סיפור אגדה מאוד יפה, סיפור אגדה שהיה אי פעם. אבל אני הייתי רגיל כל שנה לשמוע את מגילת אסתר לא כסיפור שהיה פעם. אני רגיל הייתי לשמוע מאבא את מגילת אסתר כאילו שזה קורה עכשיו, ולא רק כאילו זה קורה עכשיו". וזהו חג הגאולה י"ט בכסלו. "אין אנו זקוקים למגילה", אומר הרבי, "היא חקוקה בלב יום יום". באחת מאגרותיו של הרבי הרש"ב, הזכרנו כבר קודם, הוא מכנה את י"ט בכסלו ראש השנה לחסידות, שכן בש-- כשם שבראש השנה ניתנה החיות לכל השנה כולה, כך בי"ט כסלו נפתחים במרום אוצרות השפע, אוצרות הברכה של פנימיות התורה, וכל אחד מישראל וכל אחד ואחד מאיתנו המשתתפים בהתוועדות יכול לשאוב כוחות חדשים ללימוד החסידות ולהליכה בדרכיה. בשעתו, כשהגי-- כשהגיעה האיגרת הזאת של הרבי הרש"ב, שהוא מכנה את י"ט בכסלו ראש השנה לחסידים, האיגרת הזאת הגיעה לווילנה. סיפר עליה רב אחד לגאון הידוע הרב חיים עוזר, רב חיים עוזר גרודזנסקי, ואותו רב, כשהוא סיפר את זה, לגלג על החסידים ואמר שהוסיפו עוד ראש השנה בנוסף לארבעה ראשי השנה. אמר הרב חיים עוזר קצת בתרעומת על הרב שלגלג ואמר לו כך: "אצלכם-- אצלם מתווסף, אצלנו נהיה פחות". ואכן זהו הדבר שמאפיין את החסידות לדורותיה עד לרבי שלנו. תמיד

07:30 דובר 1 בבחינת מוסיף והולך. הרבי חינך אותנו ולימד אותנו שאין להסתפק כלל וכלל לאיזו כמות שנגיע, ותמיד מי שיש לו מנה חייב לרצות למאתיים. ובימינו אנחנו רואים שדווקא חסידות חב"ד מתעצמת ומתחזקת, ודווקא בשעה שבעולם מנשבות רוחות רעות וגוברים הקשיים לשמור על טהרתם של החיים היהודיים המקוריים, אין החסידות מסתפקת בשמירה על הקיים, אלא מוסיפה אור וקדושה עד שהיא גם פורצת אל מחוץ לגבולותיה כדי להפיץ את התורה לכל ישראל. לשיא פריצתה הגיעה החסידות בדורנו. ספר התניא, ספרו של בעל השמחה, בעל הגאולה, נדפס בכל רחבי תבל. אין בית יהודי היום בעולם כולו כמעט שאין בו את ספר התניא. הוא נלמד בישיבות, בישיבות החסידיות ובישיבות שאינן חסידיות. רעיונותיה של החסידות התפשטו בכל חלקי העם ונעשו דבר כמובן מאליו, עד שרבים מתקשים להאמין שאלו חידושיה שחידשה תורת החסידות. כיום, בדור השביעי לרבינו הזקן, ניתן בהחלט לקבוע כי התקיימו דבריו של מלך המשיח לבעל שם טוב שאמר: אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. זה הזמן שבו עלינו לצפות לבואו הקרוב. חג הגאולה מלמד אותנו, מוריי ורבותיי, אחיי ורעיי, לא להתרשם מניסיונות, לא להתרשם מההפרעות. את המסע אל הגאולה אי אפשר לעצור, כשם שאי אפשר היה לעצור את התפשטותו של אורה של תורת החסידות. ביום הזה נאמר לחיים, נשאב כוחות מחודשים להכין את עצמנו לקראת הגאולה הקרובה, ובעיקר על ידי התחזקות בלימוד תורת החסידות, שהיא ההכנה האמיתית לביאת המשיח. ידוע מה שאמר בעל השמחה. הבה ונקשיב לדברי בעל השמחה והגאולה שהכריז ואמר: "הקדשתי את יום י"ט בכסלו כיום הכיפורים, שכל מה שיהודי יבקש תתקבל בקשתו". רבותיי, ננצל את היום הגדול הזה, שפתח לנו שער בשעת נעילת שער, ונישא תפילה לבורא עולם ונבקש תהא

10:58 דובר 1 השעה הזאת שעת התוועדות חסידית, שעת רחמים ועת רצון מלפני אבינו שבשמיים. והציפייה הגדולה והאדירה שעורר בנו הרבי, נשיא דורנו, לקבל ולהכין את העם לקבל את פני משיח צדקנו תלך ותגבר, והמסע אל הגאולה יתעצם ויגיע ליעדו בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, עם הרבי בראשנו, בקרוב ממש, אמן ואמן. ואחת מדרכי ההתקשרות, ל-לפתוח את ההתוועדות בפרקו של הרבי, פרק התהילים של הרבי. אתכבד בזה להזמין את משפיע בית הכנסת, בית מנחם, בו אנחנו מקיימים את ההתוועדות, הרב החסיד ר' ברוך קסלמן, לפתוח בפרקו של הרבי, פרק ברכי נפשי. הרב קסלמן בבקשה. ששש... אנחנו נבקש מכל הילדים לנהוג כמו חיילים. חייל עומד על המשמר, משתתף, ואתם השומרים על כולנו המבוגרים. להקשיב, להצטרף לאמירת התהילים ובהמשך לשירה. אני חוזר פעם נוספת אל כל הילדים, כי רובם שמעו אותי כבר, ועדיין הקבוצה הקטנה שעדיין לא שמעה. חיילי צבאות השם, אנא התנהגו כמו חיילי צבאות השם. תודה. אני מבקש מכל הקהל לעמוד על רגליו בעת אמירת פרקו של הרבי. בבקשה. ברכי נפשי את ה', ה' אלהי גדלת מאד, הוד והדר לבשת. עטה אור כשלמה, נוטה שמים כיריעה. המקרה במים עליותיו, השם עבים רכובו, המהלך על כנפי רוח. עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש להט. יסד ארץ על מכוניה, בל תמוט עולם ועד. תהום כלבוש כסיתו, על הרים יעמדו מים. מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך יחפזון. יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם. גבול שמת בל יעברון, בל ישובון לכסות הארץ. המשלח מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון. ישקו כל חיתו שדי, ישברו פראים צמאם. עליהם עוף השמים ישכון, מבין עפאים יתנו קול. משקה הרים מעליותיו, מפרי מעשיך תשבע

15:42 דובר 1 הארץ. מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ. ויין ישמח לבב אנוש, להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד. ישבעו עצי ה', ארזי לבנון אשר נטע. אשר שם צפרים יקננו, חסידה ברושים ביתה. הרים הגבוהים ליעלים, סלעים מחסה לשפנים. עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו. תשת חושך ויהי לילה, בו תרמוש כל חיתו יער. הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם. תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון. יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב. מה רבו מעשיך ה', כלם בחכמה עשית, מלאה הארץ קנינך. זה הים גדול ורחב ידים, שם רמש ואין מספר, חיות קטנות עם גדלות. שם אניות יהלכון, לויתן זה יצרת לשחק בו. כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו. תתן להם ילקטון, תפתח ידך ישבעון טוב. תסתיר פניך יבהלון, תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון. תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה. יהי כבוד ה' לעולם, ישמח ה' במעשיו. המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו. אשירה לה' בחיי, אזמרה לאלהי בעודי. יערב עליו שיחי, אנכי אשמח בה'. יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. ברכי נפשי את ה', הללויה. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יחי, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יישר כוח למשפיע בית הכנסת הרב החסיד ר' ברוך קסלמן על הפתיחה בפרקו של הרבי, פרק ק"ד, ברכי נפשי את השם. ששש... הילדים היקרים. וכמנהג חסידים בכל התוועדות חסידית ובכל התכנסות, לפתוח את ההתוועדות בדבר מלכות, שיחתו של הרבי. אתכבד בזה להזמין מגדולי המפיצים תורת הרבי בארצנו הקדושה, הרב החסיד ר' שמואל הנדל, יפתח בדבר מלכות. בבקשה.

19:51 דובר 2 הרבי מדבר באחת השיחות בקשר לי"ט כסלו, שדבר מאוד מעניין, י"ט כסלו נקרא חג החגים, החג של פנימיות התורה, החג של תורת החסידות, וביחס לכל שאר החגים, ישראל, עם ישראל מונים את התאריך העברי לפי הלבנה, לפי הירח, כי ישראל דומים ללבנה ומונים ללבנה שהם עתידים להתחדש כמותה. ואנחנו רואים דבר פלא מעניין, שכל המועדים, כל החגים של עם ישראל, פסח, סוכות, שבועות, חלים לכל הפחות בחצי הראשון של החודש, או כשהלבנה הולכת וגדלה, כמו חג השבועות, או באמצע החודש, פסח וסוכות, כשהלבנה קיימא סיהרא באשלמותא, הלבנה מאירה במלואה. אבל בקשר לי"ט בכסלו, החג של חודש כסלו, החג הוא בי"ט בכסלו, לאחרי שהלבנה אחרי ט"ו בחודש הולכת ומתמעטת עד שהיא נעלמת לגמרי. כמו כן, אותה שאלה בקשר לחג החנוכה שחל גם כן בכ"ה בכסלו, שזה סוף החודש, כשהלבנה הולכת ומתמעטת עד שהיא נעלמת לגמרי. מדוע השוני בין החג הזה והחג של חנוכה לבין שאר החגים? לבאר את העניין הזה, הרבי מסביר שהתוכן של מיעוט הלבנה בחצי השני של החודש, לכאורה אם אנחנו מונים ללבנה היו צריכים למנות בחודש א', ב', ג', י"ד, ט"ו, ואחר כך כשהלבנה מתחילה להתמעט, לחזור ולמנות י"ד, י"ג, י"ב וי"א וי' וכן הלאה, כי הלבנה הולכת ומתמעטת. מה ההבדל בין י"ד בחודש לט"ז בחודש? מדוע מוסיפים והולכים במספרים? אז כיוון שבקדושה ידוע הכלל שמעלים בקודש, ועל אחת כמה וכמה שאין מורידים, ממילא מובן שאנחנו מעלים בקודש, ואם הגיעו ליום הט"ו בחודש לא מורידים אלא מוסיפים הלאה והלאה לט"ז, י"ז וכולי. אם כן, מהו התוכן? מדוע הלבנה כן מתמעטת? עם ישראל כן מוסיף והולך, אבל מדוע הלבנה כן מתמעטת, אורה הולך וקטן? אז מסביר הרבי שהאור בין

22:45 דובר 2 השמש והירח זה בדוגמת משפיע ומקבל. השמש זה המשפיע שמאציל מאורו על הירח, והלבנה, הירח, היא מקבלת את אורה מהשמש. ובטבע העולם, ככל שהירח יותר קרוב אל השמש, פחות בכדור הארץ רואים את האור של הירח. וככל שהירח, שהלבנה מתרחקת מהשמש, יותר רואים את האור שלה. ולמה זה? כיוון שמקבל שמקבל מהמשפיע, כשהוא רחוק מהמשפיע הוא יכול יותר להשפיע את אורו. כשהוא קרוב אל המשפיע אז הוא מתעצם עם העצם של המשפיע ופחות רואים את האור שלו. כמו חסיד, בתור דוגמה שאפשר להביא, חסיד שנמצא ליד רבו, שמתקרב ומקבל מרבו, או חסיד שיוצא החוצה ומשפיע את מה שהוא קיבל. במילים אחרות, הרבי אומר שכשהירח מתקרב אל השמש אז אמנם מהאור של הירח נחסר, אבל הירח מתקרב אל העצם של השמש ומתאחד עם העצמות של השמש, שלאו דווקא מתבטא באור, בהארה שזה דבר חיצוני. כמו כן, הרבי מסביר בקשר לי"ט בכסלו, חג החגים. זוהי הסיבה שי"ט בכסלו וכמו כן חנוכה, שזה חג השמן, ששמן רומז על פנימיות התורה, שזה חל דווקא בחציו השני של החודש, כשהירח, הלבנה, מתקרבת אל העצם של השמש, וזהו התוכן של הפנימיות של התורה, של תורת החסידות, שמתקרבים אל העצם, אל העצם של הקדוש ברוך הוא, אל הפנימיות, התורה, אל הפנימיות של הקדוש ברוך הוא, שזה הגילוי של תורת החסידות. ככה זה חל בחצי השני של החודש. ובאמת מי"ט בכסלו הרבי מביא שעל ידי המאסר שנעשה בי"ט בכסלו אז היה העלם והסתר על הפצת תורת החסידות. אבל אחרי פטרבורג, אחרי שאדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, נעשתה גאולה לתורה, להפצת תורת החסידות, ואז תורת החסידות ירדה יותר בהבנה והשגה. הרבי הרש"ב מביא באחת מהשיחות שלו שהוא קיבל

25:26 דובר 2 לידיו כתב של אדמו"ר הזקן באיזה עניין מסוים, אותו עניין שהוא אמר לפני פטרבורג, לפני שהוא היה במאסר, ואותו עניין לאחרי פטרבורג, אחרי שיצא ממאסר. לפני פטרבורג את אותו עניין לא יכלו להבין, רק יחידי סגולה. אבל אותו עניין בדיוק לאחרי פטרבורג כל אחד יכול להבין. זה מה שנעשה בי"ט כסלו, חג החגים, הגילוי של תורת החסידות, של חסידות חב"ד, של פנימיות התורה. להוריד את האלוקות, את פנימיות התורה להבנה והשגה שלנו. והרבי מסביר שרבותינו נשיאינו במשך כל הדורות, התכלית של הפצת פנימיות התורה, תורת החסידות, חסידות חב"ד חוצה, זה בשביל שכשיפוצו מעיינותיך חוצה, אז אתי מר דמלכא משיחא, שיתגלה מלך המשיח, וככל שיותר הופצה תורת החסידות חוצה, העולם יותר ויותר נעשה מוכשר לגילוי של הגאולה. עד לדור שלנו, שהרבי מסביר שבדור שלנו כבר נגמרה העבודה, כולל גם צחצוח הכפתורים. נגמרה עבודת הבירורים לברר את העולם ולהכין אותו לקראת הגאולה. מה שנותר לנו בזמן שלנו, לאחר העדות של הרבי שהכול כבר נגמר, זה רק לפקוח את העיניים ולראות איך ענייני הגאולה כבר נמשכים בעולם. הרבי הצביע על כמה סימנים, החל מהסימן "וכתתו חרבותם לאתים", שרואים בעולם שמדינות מעצמות-על שתמיד היו רבים במלחמות עם מלאות שפיכות דמים, ובזמן שלנו, למרבה הפלא, הבינו שצריכים לכתת את חרבותם, להפוך אותן לאתים, להפנות את המשאבים של מלחמות לכלכלה. זה התחלת קיום הייעוד, "וכתתו חרבותם לאתים". על דרך זה הרבי מסביר גם על זה שהגויים מקבלים את היהודים ויודעים שעם ישראל זה העם הנבחר. הרבי אמר שהגויים קוראים לנו היהודים The Chosen People, העם הנבחר. זה דבר שלא היה בדור או שניים קודם. בדור או שניים קודם, יהודי שהיה גוי שהיה מתגייר, אז היה דינו שלו ושל המגייר למות. בדור שלנו המצב השתנה לחלוטין, שלא מאמינים שהיה פעם משהו אחר. בדור שלנו הגויים מקבלים את עם ישראל ומעריכים אותם יותר ויותר.

27:55 דובר 2 התפרסם בניו יורק טיימס לפני תקופת זמן הודעה בשם, לא יודע אם מותר להזכיר פה, המרכז של הנצרות, שהם מקבלים ומשנים את הגרסה שלהם בהסתכלות שלהם על האמונה היהודית בתנ"ך, שזה דבר שלא היה אף פעם שהגויים ובאופן רשמי מאמינים משנים את תפיסתם בנוגע לעם ישראל. אני רק רוצה גם לספר. שמעתי מחבר שהיה בארצות הברית עכשיו והלך לעשות מבצעים. אולי רק להמחיש את זה באופן הכללי ובאופן פרטי. ויצא לרחובות מנהטן לעשות מבצעים בחג סוכות. הוא רגיל בארץ שהוא תופס כל יהודי, הוא אברך אמריקאי, תופס כל יהודי, תופס אותו. בוא תניח תפילין, בוא תניח תפילין, והוא בארצות הברית. הוא ידע, הוא יפנה למישהו, אז הוא ישאל אותו קודם כול: אתה יהודי? אם הוא יגיד לו לא, אז אוקיי, אז לך. הוא הרגיש לא נעים. מה הוא יעשה? אז אמרו לו: אין לך מה לדאוג. הרבי אומר שאתה יכול לדבר עם הגויים על שבע מצוות בני נח. לתפוס בן אדם, תשאל אותו אם הוא יהודי. תסביר לו את מצוות התורה. אם הוא גוי, תסביר לו על שבע מצוות בני נח. וככה הוא הלך. הלך לרחוב הכי סואן במנהטן ועמד וביקש מיהודים לבוא ליטול לולב ואתרוג. וכשתפס יהודי מייד הסביר לו על תרי"ג מצוות. כשתפס גוי הסביר לו על שבע מצוות בני נח. סיפר כמה סיפורים. אני אביא שניים מהם. הוא אומר שתפס איזו אישה אחת, יהודייה? לא. אומר: אין בעיה. תדעי לך שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם והוא ברא בעולם עם

29:55 דובר 2 ישראל ואת כל האומות. לעם ישראל הוא נתן שש מאות ושלוש עשרה מצוות. לגויים הוא נתן שבע מצוות. אם כולנו נקיים את כל המצוות, אז העולם מתוקן, משיח יבוא. הוא מיד הוציא לה כרטיס כזה שנקרא Seven for Seventy, שבע לשבעים. שבע לשבעים אומות, שזה אגב המספר שבע מאות שבעים. נתן לה את זה והסביר לה על שבע מצוות בני נח. היא כל כך התרגשה. גויה באמצע מנהטן, רחוב סואן באלפי בני אדם, היא אומרת לו: "תשמע, אתה מחזיר לי את החיים. אני הלכתי עד היום לבית התפילה של הגויים ואני לא מאמינה בזה כבר. ועכשיו אתה נותן לי תכלית לחיים." וזה לא סיפור אחד. הוא מסתכל והוא רואה שאיזה עשר דקות או רבע שעה מסתכל עליו בן אדם מפינת הרחוב ובוחן את העבודה שלו. הוא עשה כאילו שהוא לא שם לב. אחרי עשר דקות או רבע שעה הוא פונה אליו, אומר לו: "תשמע, אני לא יהודי, אבל אני רואה את העבודה שלך ואני חושב שאתם העם הנבחר. אתם עם של אלוקים. כשאני מסתכל לך בעיניים אני רואה את אלוקים דרכך. אתם העם הנבחר." אוקיי, הוא שמע את זה. הוא מציע, הוא אומר לו: "אפשר לחבק אותך?" הגוי אומר לו. אז הוא נבוך טיפה, אמר לו: "בבקשה". הוא חיבק אותו והתחיל לבכות. גוי נורמלי התחיל לבכות, והוא אומר לו שהוא שומע בארץ שיש ערבי שמתפוצץ להרוג יהודים. הוא לא יכול לשאת את זה. איך הוא עושה את זה למען להרוג את העם הנבחר? מהדוגמאות הקטנות האלה אנחנו רואים במוחש, ונסיים בזה. כמו שי"ט כסלו זה אור וחיות נפשנו, שאור פירושו של דבר לפתוח את העיניים ולראות את העולם לפי האור

31:44 דובר 2 של פנימיות התורה, שכיהודי הולך לפי תורת החסידות אז הוא הולך בעולם מואר. כמו כן, הרבי מבקש מאיתנו לפתוח את העיניים על ידי שלומדים את ענייני הגאולה, ועל ידי זה רואים איך ענייני הגאולה כבר נמצאים בעולם. אולי הצעה מעשית, היות שזו התוועדות, הצעה מעשית למעשה בפועל. בהתוועדות חסידית מאז כ"ח ניסן, שהרבי דיבר: "אני נותן את זה לכל אחד ואחת מכם. עשו אתם כל אשר ביכולתכם להביא את המשיח", לכל אחד ואחת מאיתנו. ויהודי יכול לשאול את עצמו: האם אני עושה די בשביל לומר שעשיתי כל שביכולתי, מה שהרבי נתן לי, להביא את הגאולה האמיתית והשלימה? אחרי השיחה הזו, בהמשך שבתות שלמים, הרבי מבאר והולך מה הוא מתכוון. מה זה עניין הגאולה? מה הכוונה שהגאולה נמצאת בעולם? ותפקידנו, אני חושב, כל אחד לשנן, אולי לקבוע לעצמו קביעות, לשנן את השיחות האלה, להתעדכן מה שנקרא בחדשות האחרונות, ועל ידי זה בעזרת השם נזכה להתגלות של הרבי מלך המשיח עוד בי"ט כסלו הזה, שנת גאולה היא, שתהיה גאולה אמיתית והשלימה תכף ומיד ממש. גוט יום טוב, גוט יום טוב.

33:05 דובר 6 תודה ויישר כוח לרב החסיד רש"ר הנדל[?] על פתיחה בדבר מלכות בטוב טעם ודעת. יישר כוח. מוריי ורבותיי, ידוע ומפורסם התשובה בשאלות ותשובות מן השמיים, ששם נאמר בלשון: "אחרי ראותי כל אלה שאלתי ליל י"ט בכסלו". ומציינים המפרשים שבכל השאלות בשאלות ותשובות מן השמיים זו השאלה היחידה שמופיע בתאריך. כל השאלות נאמר "שאלתי" את מה שהוא שאל, אבל במקרה הזה נאמר "שאלתי בליל י"ט בכסלו". הוא שאל את מה ששאל וענו לו. קודם כול, היום יום בשורה על י"ט בכסלו, ובהמשך נאמר: "וחיכינו עד אור הבוקר" וקיבלנו את התשובה. על המילים "וחיכינו עד אור הבוקר" מסבירים חסידים שלפני אור הבוקר יש לנו את עלות השחר ויש לנו את נץ החמה, ורק אז אנחנו מגיעים אל אור הבוקר. לענייננו אנו, בראש השנה לחסידות, בחג הגאולה. הבעל שם טוב גילה את עלות השחר, האיר את השחר, אדמו"ר הזקן את נץ החמה, והרביים בהמשך ועד הרבי מקרב אותנו עוד ועוד אל "חיכינו עד אור הבוקר", לראות בגאולה השלימה והאמיתית. ולכ-- וה-- והשותף-- הרבי מדי שנה שותף מיוחד בהתוועדות שלנו כאן בכפר חב"ד, ובמשך שנים שלח הרבי מברק מיוחד להתוועדות. אני רוצה בזה להזמין את יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ויושב ראש צעירי אגודת חב"ד, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, לקרוא בפנינו את מברק הברכה שהרבי היה שולח ושולח להתוועדות הזאת. הרב אהרונוב, בבקשה.

36:17 דובר 7 לכל המשתתפים והמשתתפות בהתוועדות חג הגאולה, שליט"א. משתתף הנני בהתוועדותכם לחג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו. ויהי רצון שההתעוררות תתגלה ותימשך בחפץ ורצון פנימי ועצמי שבכל אחד ואחד מבני ישראל, ועד שיחדרו חיי היום־יומיים ויפוצו המעיינות חוצה ויבוא מלכא משיחא בקרוב ממש. לחיים, לחיים ולברכה. בחתימת הרבי. לחיים, לחיים ולברכה! והקהל מוזמן לומר לחיים יחד עם הרבי. לחיים, לחיים ולברכה. והרי מברק, זה הלשון של הרבי, גם מלשון ברק. האור חיכינו, אבל לא יותר. אנחנו מבקשים כבר לראות את אור הבוקר. מוריי ורבותיי, ידוע מה שהבטיח אדמו"ר הזקן ואמר: כל מי שישמח בשמחתי, שמחת הגאולה, אני מבטיח, ויש שלוש גרסאות: אני מבטיח להוציא אותו מן הגיהנום, אני מבטיח לו להוציא אותו מן הגשם אל הרוח, אני מבטיח לו להוציא אותו מן המיצר אל המרחב. רבותיי, הבטחה. מי שישמח בשמחתו. וביאר אדמו"ר הצמח צדק מה זה לשמוח בשמחתו. אמר הצמח צדק: "אָן האַבן, אָן רירן אין די קלאַמקע", לתפוס את הידית. ומה זה לתפוס את הידית? אי אפשר להיכנס פנימה אל הרבי בלי לתפוס בידית. אבל גם כשתופסים את הידית עדיין לא נכנסים. חייבים לתת בייג, לדחוף, להזיז את הידית ואז הלשונית נכנסת פנימה ואז נכנסים פנימה אל הרבי. כך ביאר אדמו"ר הצמח צדק: "אָן האַבן אין די קלאַמקע". מוריי ורבותיי, יש לנו העונג והכבוד מדי שנה לארח איתנו כאן איש ציבור גדול, שליח ציבור גדול שמחזיק תמיד בקלאַמקע של הרבי ומגן בגאון יעקב הכי גדול ושומר על הגחלת ועל ההוראות של הרבי, הלא הוא ידידנו הדגול, חבר הכנסת הרב בני אילון, בבקשה.

39:39 דובר 8 ברשות מרא דאתרא הרב אשכנזי, המנחה הרב רוט, הרב אהרונוב, כל הרבנים בשולחן הנשיאות וכל הקהל הקדוש. השליח מהראשונים, מראשוני השליחים שהיה לי הכבוד פה לשבת לידו מבוסטון, מסצ'וסטס, וכל אלפי השליחים שנמצאים עכשיו בכל מקום ומקום בעולם ומפיצים ושמחים יחד בחג שמח זה. פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. אין קידוש השם כזה כבר לאורך שנים, כמו שאמר הרב רוט, מאתיים ושבע שנים, שבכל מקום ומקום, שגם היחיד שנמצא בבוץ גדול, איפה שהוא לא נמצא, אם זה ישראלי שחיפש את עצמו ונפל נפילות נוראות בטיבט, ואם זה יהודי שלא יודע בכלל שיש בו ניצוץ של יהודי באמריקה או בכל מקום אחר בעולם, ומעלים בקידוש השם את הניצוצות האלה של כל יחיד ויחיד מאז ראש השנה לחסידות שפדה בשלום את האדמו"ר הזקן. הרי כל אחד ואחד שפודים אותו זה דבר אדיר שאין כדוגמתו בשום תנועה אחרת של הפצת תורה ויהדות ואור. כבר לאורך שנים שזה לא יאומן, וכל אחד אישית מכיר עשרות סיפורים למקרים של הצלה שכזאת. אבל החידוש הגדול, ופה אני מרגיש את הזכות והחסד שאתם רבותיי עושים עמי שמרשים לי לשמוח איתכם. החידוש שהוא פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי. לתנועה שגומלת חסד עם הקדוש ברוך הוא ועם השכינה ועם כלל ישראל, כי ברבים היו עמדי. כי מרגישים מסירות נפש לעם ישראל בארץ ישראל כשהוא בסכנה. וגם תנועה כזאת שכל י"ט בכסלו, מאז שאני ילד ועוד לא הגעתי לפה, כל המנהיגים מכל הזרמים היו מגיעים לכאן והיו מתגאים להיות שייכים לזה. אבל כשהיה סכנת נפשות והרגישו שגמילות חסד אמיתית זה להזהיר מהסכנה, לא עשו שיקולים של פופולריות או שיקולים של

43:15 דובר 8 פוליטיקלי קורקט או כל מיני שיקולים חיצוניים, אלא במסירות נפש למען כלל ישראל, לא רק למען כל יחיד ויחיד בכל מקום שהוא נמצא, אלא הפצת התורה והאור של היהדות לכל עם ישראל בארץ ישראל והפצת האמת גם כשהיא כואבת. כשכולם היו שבויים בשקרים של אוסלו, גם אם זה לא פופולרי, וגם בימים הקשים האלה, כשעם ישראל ראה איך לנגד עיניו קהילות יהודיות נעקרות ויהודים מגורשים מביתם ובתי כנסת עולים באש פה בארץ הקודש. ולא תמיד יש את המסירות נפש הזאת, את האהבה האמיתית של האימא שרואה את התינוק שותה חס ושלום משהו רעיל. אז היא לא אומרת אני אוהבת אותך ולכן תשתה מה שאתה רוצה. אז היא לוקחת את זה בכוח, כי היא אמא אמיתית. אין תקדים לתופעה, לחסד האלוקי הזה שהתחיל לפני מאתיים ושבע שנה, של מסירות נפש לכל יחיד ויחיד, לפדות אותו מכל מקום שהוא, מכל עומק עומקים שהוא, מכל תחתית שהוא נופל אליהם רחמנא ליצלן. וכל כך הרבה תחתית יש במציאות שלנו. ויחד עם זה להיות תנועה של כלל ישראל, תנועה שהיא כולה אהבה, והיא אהבה, אהבה אמיתית. אהבת אם אמיתית לכל עם ישראל בכללותו, גם פה בארץ הקודש ובכל מקום אחר. אז אני באמת מקווה ומתפלל שאותן הבטחות שהרבי האדמו"ר הזקן נתן לכל יחיד ויחיד שישמח בשמחתו. הרי ודאי שנזכה גם שעם ישראל וכל המציאות הכללית פה של מדינת ישראל שנמצאת בכאלה מצבים קשים וכאלה נפילות נוראות וכאלה סכנות נוראות, שגם ככלל נזכה שפדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי, ושנזכה באמת לשמוע בשורות טובות וישועות בביאת גואל צדק במהרה בימינו. חג שמח.

46:42 דובר 9 תשואות, חן חן ויישר כוח לחבר הכנסת הרב בני אלון. ומהתוועדות חסידית זאת שיכולה לפעול יותר מאשר מלאך מיכאל, אנחנו שולחים לו ברכה בעמלו, ברכה במלחמה הגדולה שלא יצטרך, מקרב לי פדה בשלום, ומאחלים לו את הגימטריה של הרב בני אלון יחיה: חזק חזק ואמץ ותצליח בשליחותך תמיד, במקום, בכל מקום ומקום. שמענו את מברקו של הרבי, נוסח נדיר מכל המברקים והמכתבים שאנחנו מכירים. אפילו במוצאי שמחת תורה שאני זוכה לקרוא את המברק של הרבי לכל המשתתפים בהקפות, המשפט הזה הוא נדיר. "משתתף הנני בהתוועדותכם לחג אשר פדה בשלום נפשי". כי הרבי אומר אני משתתף איתכם בהתוועדות, הוא משתתף ואומר לחיים, לחיים ולברכה. אמרנו הרבי משתתף איתנו ב"לחיים ולחיים ולברכה", ונתן להתוועדות הזאת את הכינוי "ההתוועדות המרכזית בארץ הקודש". ועד שהמרא דאתרא יחזור אלינו, תרשו לי לספר בקצרה איזה סיפור ששמעתי מאחד מזקני החסידים. הוא מפורסם הסיפור על אותו סטודנט שנכנס לרבי ביחידות, ובתום היחידות הוא ביקש רשות מהרבי לשאול שאלה אישית את הרבי. סטודנט ארץ ישראלי כזה צברי, ואמר, "רבי, אני יכול לשאול אותך שאלה אישית?" והרבי חייך ואמר לו, "בבקשה". "לכל אדם", הוא אומר הסטודנט לרבי, "יש איזה אתגר בחיים, שאיפה בחיים להגיע למשהו. רבי, מה האתגר שלך? מה השאיפה שלך בחיים?" אמר לו הרבי, "השאיפה שלי, האתגר שלי הוא, נאמר כי נר ה' נשמת אדם. והאתגר שלי הוא שכל יהודי נקרא בשם נר, נר ה' נשמת אדם. האתגר שלי להדליק את הנרות של כל נשמות האדם בעולם, עד שכולם יצטרפו לשלהבת אחת גדולה והעולם יהיה כולו אור. הגאולה השלימה, המשיח יבוא". שמע הסטודנט ועמד לצאת. כשעמד בדלת הסתובב וביקש רשות מהרבי לשאול עוד שאלה

50:04 דובר 9 אישית. אמר לו הרבי, "בבקשה". "רבי, מה אתה חושב? הדלקת את הנר נשמת אדם שלי?" הוא שואל את הרבי. אומר לו הרבי: "לא הדלקתי. לא רציתי להדליק. נתתי לך את הגפרור ואתה תדליק את הנר". איתנו המרא דאתרא, כפי שאמרנו שעל ההתוועדות הזאת אמר הרבי זו ההתוועדות המרכזית ומשתתף איתנו כאן. אתכבד בזה להזמין את מי שעומד בראש ההתוועדות המרכזית, בראש הכפר הזה, המרא דאתרא, הגאון החסיד הרב מרדכי אשכנזי שליט"א, בבקשה.

51:18 דובר 10 לחיים, לחיים. גדולה לגימה שמקרבת, במיוחד בהתוועדות של י"ט בכסלו פה בכפר חב"ד. כפי המסורת במשך שנים רבות ובעידודו של הרבי לקיים את ההתוועדות המרכזית פה בכפר חב"ד, שיעזור שתהיה זאת התוועדות פעילה עם החלטות טובות ונחת רוח לרבי. לחיים, לחיים. כבוד הרבנים שיחיו, קהל קדוש ונכבד. כפי שהוזכר קודם, אנו מתוועדים היום בהתוועדות המאתיים ושבע מיום הגאולה בשנת תקנ"ט, יום הגאולה של אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך. מאתיים ושבע זה בגימטריה אור, אבל גם מאתיים ושבע זה גם בגימטריה רז. ודווקא השנה, נעוץ תחילתן בסופן, אנו מרגישים ורואים את המסירות נפש של אדמו"ר הזקן, שכפי שהיה מרומז בשמו שניאור, פעמיים אור, אור בתורת הנגלה ואור בתורת החסידות, אשר מסר את נפשו להביא את הרזים דאורייתא, את הרז, את פנימיות התורה באופן של חב"ד, חוכמה, בינה ודעת. להבין-- להביא את התורה הזו לעם, שכל אחד ואחד יוכל ללמוד את התורה ולא רק ללמוד אותה, את פנימיות התורה, אלא גם לקיים אותה בהלכה, במעשה. אם זה מדובר בעניינים של לב, אם זה מדובר בעניינים של מחשבה, דיבור ומעשה, אם זה מדובר בעניינים של חוכמה ובינה, שכל ודעת. ולכן השמחה היא לנו. ההתוועדות היא שלנו. הרי כידוע בהלכה ישנם דברים, אט-- יש לנו ציווי בכל מיני פרטים לקיים זכר ליציאת מצרים. אבל יש בזה נפקא מינה. ישנם דברים שעושים בליל הסדר זכר ליציאת מצרים. להיזכר שפעם לפני שלושת אלפים שנה יצאנו ממצרים, כדי לא לשכוח את היום הזה אנו עושים זכר ליציאת מצרים. אבל כידוע, כפי שהרבי מדייק מלשון אדמו"ר הזקן בספר התניא, חייב אדם לראות את עצמו בכל דור ודור. חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא עכשיו יצא ממצרים.

54:12 דובר 10 זה לא רק זכר ליציאת מצרים שהיה פעם, אלא הוא צריך לזכור ולחשוב ולהתבונן במוחו ולהרגיש: עכשיו הייתי, יום לפני זה הייתי עבד ועכשיו יצאתי ממצרים. וזהו קיום מצוות סיפור יציאת מצרים כהלכתה, כי כן אנו מצווים אנו שביום י"ט בכסלו. הימים האלה נזכרים ונעשים. הם לא, כפי שהרבי מביא מכתבי האר"י ז"ל, שהם נעשים-- כשהם נזכרים הם נעשים. והקורא את המגילה למפרע לא יצא, מפרש האר"י ז"ל הקדוש. מה זה הקורא את המגילה למפרע? הוא קרא-- הוא קורא על נס שקרה לעם ישראל לפני כמה אלפי שנים. הוא לא יצא, אלא הוא צריך להבין ולהרגיש: עכשיו היה הנס ועכשיו הייתי בסכנה ועכשיו יצאתי לגאולה ולגדולה וממוות לחיים ב-על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. כך אז אם מדובר ביום ראש השנה לחסידות, יום הראש השנה שהרבי הרש"ב אמר שאור וחיות נפשנו ניתן לנו. הרי מיום זה ובהתוועדות זו אנו חייבים ללמוד ולהתבונן ולצאת עם ההרגשה וה-- של ההתוועדות הזאת שהיום יצאנו ממצרים בשביל היום הזה, בשביל שנה זו, בשנת תשס"ו, י"ט בכסלו. בשביל, בשבילנו מסר אדמו"ר הזקן את נפשו בכדי לראות אותנו הולכים בדרכיו, הולכים על מה שהוא מסר את נפשו. על הפצת תורת החסידות בכל מקום ומקום בעולם. ישנו דבר מעניין בפרשת שבוע שעבר, שם מסופר על הסיפור: "ותצא דינה בת לאה". ה-סופר-- הסיפור שקרה בשכם. שואל, אומר-- מפרש רש"י, למה קרה ליעקב אבינו מקרה כזה? שהוא, את המקרה הזה עם הבת שלו, מה שקרה איתה בשכם. אומר רש"י, כשהיה יעקב אבינו נפגש עם עשיו, אז הוא החביא את דינה בארון מכדי ש-- חשש שמא עשיו יראה את דינה ויתחשק לקחת אותה לאישה, ואת זה יעקב אבינו לא

56:34 דובר 10 רצה. לכן הוא נענש על זה, על זה שהוא החביא את דינה בארון. נשאלת השאלה, ולמה הוא? ולמה הוא נענש על זה? כי שמא אם דינה הייתה, הייתה נישאת לעשיו, הייתה מחזירה אותו בתשובה. נשאלת אז שאלה פשוטה. בפרשה שלפני זה, פרשת ויצא, כתוב ש"ועיני לאה רכות". למה היו עיני לאה רכות? כי חשבה, כך אמרו הנשים, הגדולה לגדול והקטנה לקטן. לאה שהייתה הבכירה בין בנות לבן תינשא לעשיו ורחל, שהיא הייתה הצעירה, תינשא ליעקב. בשביל זה בכתה לאה. למה עיני לאה רכות? כי לא רצתה להינשא לעשיו. נשאלת השאלה למה היא לא נענשה על זה? הרי אילו הייתה נישאת ליעקב-- לעשיו, הייתה ודאי מחזירה אותו בתשובה, כמו שיעקב נענש על המעשה, על דינה שלא השיא אותה לעשיו. על אחת כמה וכמה, ודאי וודאי שלאה לא הייתה פחות צדקת מדינה ואילו הייתה נישאת לעשיו ודאי שהייתה מחזירה אותו בתשובה. לא מצאנו שנענשו על זה. למה דווקא אצל דינה נענש יעקב אבינו? אלא כפי שהדבר, שראיתי באחת משיחותיו הקדושות של הרבי. כשאדם יוצא להילחם עם החושך, להילחם עם הרע, אפילו הוא צדיק גמור, הוא לא-- הוא יכול לחשוש וצריך לחשוש. מי יודע אם אני אנצח? אולי הרע יתגבר עלי? מה אני כל כך בטוח בני-- בניצחון שלי? אבל כשהוא הולך בשליחותו של מלך וכשהוא הולך בשליחותו של נשיא הדור, אז אין לו מה לחשוש והוא בטוח. בטוחים אנו בכוחו של אותו זקן שאנחנו נלך וננצח ונברר את החושך, ויהא החושך הגרוע ביותר כ-כ-החושך והרשעות של עשיו. ולכן יעקב אבינו נענש. לא דינה נענשה, יעקב אבינו נענש שהוא היה צריך לשלוח את דינה להילחם בעשיו, להילחם ברע של עשיו ובכוח שליחותו של

58:50 דובר 10 יעקב ודאי הוא היה מנצח. אבל אצל לאה, אם לבן היה שולח אותה להתחתן עם עשיו, זה ה-- זה לא, אין פה שום כוח של צדיק, אלא להפך. ולכן עש-- לאה לא רצתה, לא רצתה להעמיד את עצמה על כוחה האישי. אבל כשהולכים בשליחותו של יעקב אבינו, אז ודאי וודאי שהוא ינצח ואין לו מה לחשוש. ולכן נענש יעקב ולא נענשה לאה. היום, יום י"ט בכסלו, זה היום, הכוח והעוז של השליחות של הרבי שלי, של האדמו"ר הזקן עד הרבי, שנעוץ סופן בתחיל-- שנעוץ תחילתן בסופן. השליחות של נשיא הדור, השלי-- השליחות של הרבי להפיץ את התורה והחסידות בכל העולם כולו. ואנו רואים שברוך השם איך שהשליחות הזאת הולכת ומתגברת ומפיצה אור ויהדות בכל העולם כולו, בכל מדינה ומדינה, עד שאפילו כיום עומדים בתור מאות מאות אברכים ורוצים לצאת לשליחות. העולם כבר קטן ואין עוד מקום שאין בו שליחות של שליח של חב"ד. יום זה הוא יום י"ט בכסלו היום, ואם זה מדובר בשליחות בהפצת תורה וחסידות בעולם או בשליחות הפרטית של כל אחד ואחד מאיתנו בהקמת בתים חסידיים, בהקמת מוסדות של חסידים, בהקמת מוסדות שיש בהם תורה וחסידות ופנימיות התורה, החיים החסידיים, חיי המשפחה החסידיים, החינוך החסידי של הבנים והבנות בדרך החסידות, כפי שלימד אותנו, כפי שהוא מלמד אותנו הרבי. זהו עם מסירות נפשו של האדמו"ר הזקן וזו היא הלכה ביום יום ובכל שעה ושעה. ואם אומנם זה קשה, אנו נמצאים עכשיו במצב של חושך ואפלה והסטרא אחרא מתגברת. אבל כשהולכים בכוח של הרבי, בכוח של האדמו"ר הזקן, במסירות נפש הזו של י"ט בכסלו, זהו יום ניצחון לא רק לפני מאתיים ושבע שנים, אלא יום ניצחון לכל אחד

1:01:02 דובר 10 ואחד מאיתנו. כשהוא יוצא מההתוועדות הזאת של י"ט בכסלו הוא חייב לדעת ולזכור את ההחלטה הזו: יש לי את הכוח של הרבי בכדי בכל מה שקשור לעניינים הכלליים והפרטיים שלו. אם אני רק הולך בדרכו של הרבי, ודאי וודאי שאני אצליח בגשמיות וברוחניות. אנו-- לכן נאמר לחיים ונפעל ונתחנן לקדוש ברוך הוא שהיום הזה, היום בשורה כפי שהוזכר קודם, יבוא בפועל ממש ונצא מגלות לגאולה, גאולה אמיתית והשלמה, ומלכנו וראשנו בהתגלות של הרבי מלך המשיח תכף ומיד ממש.

1:01:49 דובר 11 מי מדבר עכשיו?

1:01:57 דובר 12 תודה רבה ויישר כוח למרא דאתרא, הגאון החסיד הרב מרדכי אשכנזי שליט"א, ובשם כל הציבור אנחנו מאחלים לו את הברכה: יאריך ימים על ממלכתו בטוב, בריאות ושמחה. מוריי ורבותיי, ישנם פתגמים, אמרות, דברי תורה נאמרים, ויש דברים הנאמרים ורואים את זה בשטח. הזכרנו את מה שהאלטער רבי אמר, שהיום הזה ייקבע למועד תמידי בישראל, ואנחנו זוכים לראות את הנבואה הזאת מתממשת מדור לדור, מועד תמידי בישראל. אבל יש לזה עוד פן. נמצא איתנו אורח שתמיד מזכיר לנו שהמועד הזה הוא מועד תמידי. ידיד גדול לבית חיינו ולרבי, חבר מועצת הרבנות הראשית, רבה של גבעתיים, הרב הגאון רבי יוסף גליקס שליט"א, בבקשה. הנמצא איתנו תמיד. זה התכוונתי להזכיר.

1:03:18 דובר 13 ברשות המרא דאתרא, הרב הגאון הרב מרדכי אשכנזי שליט"א. ברשות חבר הכנסת הרב מאיר פרוש, כל הרבנים החשובים. חתנו של הרב, גם כן רב חשוב. כבוד היושב ראש של ארגון צעירי חב"ד, כבוד יושב ראש המסיבה, קהל חסידים ואורחים. קהל קדוש, עדה קדושה. היום הזה, י"ט כסלו, הוא יום גדול. יום גדול מאוד מכמה בחינות. הוא יום גדול שהאדמו"ר הזקן, שהיה במאסר בסכנת חיים, התקיים בו "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי", וברוך השם שמחה ליהודים. פדויי השם נפדו. זה יום גדול מפני שיצא האדמו"ר הזקן מבית האסורים, וגם לפני זה ועוד יותר אחרי זה מילא את העולם, במיוחד את רוסיה, באור החסידות, באור הדבקות, התפילה, התורה, הצדקה, המעשים הטובים, מילא עולם מהפכה גדולה ועולם של אמונה בביאת המשיח. שמחה גדולה. יום גדול שהיה המשך למעשים הגדולים הללו של האדמו"ר הזקן על ידי ממשיכיו בכל הדורות, ומה שזכינו אנחנו, עוד זכיתי שני דורות האחרונים לראות את ממשיכי דרכו ממשיכים להאיר עולם ומלואו באור של אמונה. מי שזוכה לאור של חסידות אשריו וטוב לו. אבל אור של אמונה הגיע על ידם לרבבות רבות מישראל, אולי אפילו מאות אלפים אפשר לומר. אבל רבותיי, כל יום גדול, כל מאורע גדול שיש לו שורשים בעבר, הוא חייב שיהיה לו מטרה והמשך בעתיד. אתן דוגמה. למשל הזכיר המרא דאתרא יציאת מצרים. תפילין, קדש, והיה כי יביאך, יציאת מצרים. אבל מה אומר הרמב"ם? הרמב"ם אומר שתפילין קדושתם גדולה. למה תפילין קדושתם גדולה? מפני שבזמן שאדם מניח אותם המחשבה שלו גדולה, מקדשת את מחשבתו של האדם. זו הגדולה של תפילין, שמקדשת את מניחי התפילין לדורי דורות. זו קדושתם. איך אנחנו אומרים על הראש נגד

1:07:14 דובר 13 המוח וכנגד הלב לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו. זו הקדושה של התפילין. עבר. לכן אני אומר, היום הזה, אני מסתכל כמה גדול היום הזה, שבזכות ההתעוררות, בזיכרון, בחג של היום הזה, גורם לאלפי אלפי שליחים של תנועת חב"ד בכל העולם להתחזק, לחזק, להגביר חיילים, נותן להם כוח ואמונה ודבקות להמשיך בדרך הזאת. זו הגדולה. זה יום זה, כפי שכבר הזכיר הרב בבקשה, נותן כוח לאלפים, לרבבות. מי שמתפלל, לחזק את התפילה בכוונה, בדבקות. מי שלומד, לעיין בלימוד, להתמיד בלימוד, בנגלה, בנסתר. מי שנותן צדקה, להרבות בצדקה ובמעשים טובים. כל מה שהרבי לימד ואדמו"רי ליובאוויטש לימדו לדורותם. זוהי גם כן נותנת גדולה וחשיבות מיוחדת ליום הזה של י"ט בכסלו. זהו יום גדול לחסידות ליובאוויטש, בלי ספק, ויום גדול לכל עם ישראל, הייתי אומר. כולם נהנים מהאור הזה. הזכיר את יעקב אבינו. יעקב אבינו אמר: אני מוכרח ללכת להתפלל במקום שהתפללו בו אבותיי. אבותיי, יצחק, אברהם, שאני ממשיך את דרכם, להיות דבק בדרכם, לזכור אותם, להתפלל במקומם. זהו העבר. זו הגדולה של העבר. מה אמר לו הקדוש ברוך הוא? צריך להפוך את-את-את המקום שהתפללו בו אבותיי, את זיכרון האבות צריך להפוך לעתיד גדול, ומשנה מרץ ב-בארבעת ישועה, כפי שנאמר בליובאוויטש, ו-ונאמר לו: מקום שהתפללו בו אבותיך, מהמקום הזה. וזוהי גם הברכה שלי, של ברכת הדיוט, לתנועה הקדושה הזאת מהיום הזה, שזה בבחינת שהתפללו בו אבותיי יותר ממאתיים שנה, שיתקיים בכם ובנו "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". אמן כן יהי רצון.

1:10:20 דובר 3 תודה רבה וישר כוח לגאון הגדול הרב יוסף גליקסברג, חבר מועצת הרבנות ורבה של גבעתיים, ואנחנו מאחלים לו יאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושמחה, ואת ה-המועד התמידי נזכה לראות אותו שנה שנה עד ביאת משיח ועד בכלל. מוריי ורבותיי, רבותיי, רבי בן החיים, זה הזמן להזכיר בהתוועדות ידיד גדול וותיק, נאמן ומקושר בלב ונפש לרבי במשך כל הדורות ומשתתף מדי שנה בהתוועדות, שאיננו איתנו השנה, הלא הוא הפרופסור אבנר חי שאקי זכרונו לברכה. יהי זכרו ברוך. נבקש מהרב שמואל פוגלמן לעלות אל הנשיא-- אל במת הנשיאות בבקשה. הרב פוגלמן מוזמן לעלות אל הבמה. מוריי ורבותיי, לכשיפוצו מעיינותיך חוצה, והזכרנו שהרבי לימד אותנו, הוא נותן לנו את הגפרור, אבל התפקיד שלנו, כשיש לנו כבר גפרור, אין שום בעיה להדליק אותו לבדנו בעבודה, ואז מנר אחד מתרבים הנרות עד לשלהבת הגדולה. אחד המוקדים, ואולי המוקד המרכזי והגדול ביותר היום בעולם של הפצת המעיינות, שהרבי ייחד המון מכתבים וחיבה ועידוד וחיזוק למקום, הלא הוא הכותל המערבי, שריד בית מקדשנו. ומאז שזכינו להגיע אל המקום, המקום הפך להיות בית חב"ד אחד גדול. מבצע תפילין, מבצע של הפצת המעיינות, והרבנים, רבני הכותל, הרב גץ זכרונו לברכה, נתן את ידו כל השנים להפצת המעיינות. ברחבת הכותל ראו עשרות אלפי ומאות אלפי יהודים בווידאו את שיחותיו של הרבי, בהתחלה בשידורים וברדיו, והיום, ייבדל לחיים טובים ארוכים, מי שממלא את מקומו ומי שמכהן היום כרב הכותל המערבי, התומך ומעודד, מחזק ומסייע בגדול ובמסירות להפצת המעיינות ברחבת הכותל. אני רוצה להציג אותו בפניכם ולהתכבד להזמין אל המיקרופון, אל הדוכן, הלא הוא שליח הרבי בכותל, הרב שמואל רבינוביץ', בבקשה.

1:13:50 דובר 4 ברשות מרא דאתרא, הרבנים הרב גליקסברג, הרב ירוסלבסקי, כל חברי הנשיאות שיושבים על הבמה, חסידים, קהל קדוש ונכבד. האמת היא שלי זאת הפעם הראשונה שאני נמצא כאן בי"ט כסלו בכפר חב"ד. את הילדות שלי עשיתי בהתוועדויות שהרב רוט כינס בבית כנסת חב"ד במטרסדורף, לא בכזה קהל רב, אבל בהתכנסות חסידים שישבו והתוועדו במשך שעות ארוכות בחג הגאולה, ומכאן השורשים כנראה העמוקים להיות עמכם כאן בי"ט כסלו בכפר חב"ד. כל חג וחג בעם ישראל, כאשר חוגגים אותו, שואלים בספרי החסידות: למה? האם דבר שהיה בהיסטוריה לפני שלושת אלפים שנה, אלפיים שנה, אלף שנים, למה צריכים לחגוג? האם הימים ההם תמיד צריכים להיות גם בזמן הזה? ועל כל חג וחג נדרשים בספרי החסידות מאמרים ארוכים כדי לבאר את האור הגדול שיש בימים ההם בזמן הזה. גם י"ט כסלו הוא לא חג של מאתיים ושבע שנים אחורה, אלא של מאורע שנותן בנו כוחות כל שנה ושנה. לא בכדי אמר בעל התניא בדבריו: "זה היום ייקבע למועד תמידי בישראל אשר בו יתגדל ויתקדש שמי רבא ויתעוררו אלפי רבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב." מה החג הזה? התשובה לכך נמצאת בפרשת השבוע. כאשר יוסף הצדיק עומד בפני הניסיון הגדול ש-שעומד לפניו של אשת פוטיפר, אומר הפסוק "וימאן", הוא ממאן. למה לא כתוב? יש פסיק בטעמי המקרא אחרי ש-- אחרי זה יש דו-שיח בינו לבין אשת פוטיפר. אומר השפת אמת: זה מיאון סתמי, ללא סיבה. הסיבה האמיתית למיאון הזה, אומר רש"י בהמשך, "דמות דיוקנו של אביו נראתה לו". פתאום הוא רואה את דמות דיוקנו של אביו. מהי אותה דמות? הדמות היא למעשה שרשרת של דורות של אברהם ויצחק שעמדו לפניו, שעמדו בניסיונות. והניסיון של אברהם אבינו הוא לא

1:16:47 דובר 4 היה ניסיון, ניסיון לא רק של אברהם אבינו, אלא זה היה כוחות נפש שנטבעו בעם ישראל מדור אחרי דור עד דורנו אנו לעמוד בניסיונות. זה הכוח שהיה באברהם אבינו, זה הכוח שהיה ביצחק אבינו, זה היה הכוח של יעקב אבינו, וזו הדמות שראה באותו רגע יוסף הצדיק. הדמות של מסירות נפש ליהדות, הכוח של מסירות נפש ליהדות נולד ביום הזה, בי"ט כסלו, כאשר בעל התניא מסר את נפשו ליהדות ויצא מבית הסוהר. דור אחרי דור, משם אנחנו לוקחים את הכוחות למסירות נפש למען הפצת היהדות. לכן היום הזה הוא לא יום סתמי של מאתיים ושבע שנים שחגגנו יציאתו של בעל התניא, אלא הוא חג תמידי שחוגגים בו את מסירות הנפש למען הפצת היהדות. לפני חצי שנה הגיע בחג הפסח לכאן נשיא ברית המועצות, ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה. באו חמישה ימים לפני הביקור שלו משלחת של מאתיים אנשים להכין את הביקור, ובאו ואמרו: הוא יהיה כאן, הוא יהיה כאן, אבל לא בטוח שהוא יגיע. לפי הנוהל במדינת ישראל, כאשר מגיע ראש מדינה הוא לא חייב לבקר בכותל המערבי, אבל אם הוא מגיע לעיר העתיקה הוא לא יכול לבקר במקום אחר ולא בכותל המערבי. אמרו שזה לא בטוח בכלל שהוא יבוא לבקר בעיר העתיקה, לכן זה רק ביקור הכנה שאולי. ובאמת הוא מגיע בחול המועד ואומרים לי באותו יום שהוא לא מגיע. הוא לא מגיע בכלל לעיר העתיקה ולכן הוא גם לא יבקר בכותל המערבי. אני נמצא בכותל בחג. ליוויתי אז באותו אחר הצהריים את אלוף פיקוד הצפון, בני גנץ. אני רוצה לצאת מהכותל, אומר לי מפקד המשטרה שישנה בעיה. נשיא רוסיה מגיע למקום אחר בעיר העתיקה והעיר העתיקה כולה חסומה.

1:19:13 דובר 4 לכן אם אני רוצה לצאת, שאני אחכה כמה דקות, הם יכוונו אותי לאיזושהי דרך על מנת שאני אוכל להגיע הביתה. אני שואל אותו: בטוח שהנשיא לא מגיע לכותל? אומר לי: בטוח. אנחנו לא נערכים. המשלחת שלו הודיעה שהוא לא מבקר. עד שאני מגיע הביתה, כבר עשר בלילה. עשר דקות אחרי שאני נכנס הביתה יש טלפון מראש השב"כ בירושלים שמודיע לי שנשיא רוסיה החליט לבקר בכותל המערבי ותוך חצי שעה הוא יהיה בכותל ושאני צריך לצאת בחזרה. אני מגיע לכותל. אלפי אנשים נמצאים, חול המועד. קהל גדול מאוד. המשטרה עומדת בפני ממש בעיה גדולה מאוד. נשיא של רוסיה מגיע לכותל. שום הכנה ביטחונית, שום היערכות ביטחונית. הדבורים נמצאים בדרך לכותל, פקקים בכל אזור העיר העתיקה ואף אחד לא יודע מה עושים. נערכים לחפש פתרונות: או שהוא ייכנס למנהרות הכותל או שהוא יעמוד עד איזשהו גבול מסוים. ותוך דקות אחדות, עד שמצליחים בכלל לחשוב ולחשבן מה לעשות, הנשיא מגיע. הוא יוצא החוצה ואז הוא מתחיל להתנצל על זה שהרב בערל לאזר לא נמצא, כיוון שהוא לא ידע, הוא עצמו מספר, שהוא יגיע לכותל המערבי, ולכן הרב לאזר לא נמצא בארץ. אבל הרב לאזר עצמו לא יודע שהוא כאן בכותל המערבי, והוא גם אומר לי: למה אני באתי לכאן? האמת היא שלא תכננתי, אבל חשבתי לעצמי, איך אני, ילד שהתחנכתי ליד משפחה חסידית, ואני גדלתי וראיתי איך שמשפחה חסידית מקבלת את פניי? הוא אומר: יש איזה מאכל שאוכלים בליל שבת. כל ליל שבת הייתי נכנס אליהם כדי לאכול, היו דואגים לי. אמרתי, אני אבקר כאן ולא אבקר במקום הקדוש לעם היהודי? זה לא ייתכן, ולכן ברגע האחרון החלטתי לבקר. אני מבין שהשב"כ

1:21:27 דובר 4 לא נותן לי להיכנס עד הכותל המערבי, אבל עצם זה שאני נמצא כאן זה עבורי הכבוד לעם היהודי. לפני שבועיים אני קורא בכפר חב"ד סקירה על כינוס השלוחים, ואז אני רואה את הסיפור שמספר הרב לאזר איך באמת אותו נשיא התחבר לעם היהודי. הוא מספר על כך שהוא היה ילד ולא היה לו לאכול, לא היה מי שיכין לו שיעורי בית, ומשפחה חסידית שמסרה את נפשה, באותן שנים היה אסור לנהוג כמו שנוהגים. היה אסור ללכת בחוץ כיהודים והם נהגו ולא פחדו ומסרו את נפשם למען היהדות, וגם את אותו ילד גוי עמדו ודאגו לו. ובזכות זה, הוא סיפר, כאשר הוא היה סגן ראש עיריית לנינגרד הוא הקים את בית הספר היהודי הראשון בלנינגרד. כמה שנר יכול להדליק נרות רבים, כמה שאור חסידי יכול לפעמים להדליק עולם שלם, עולם גדול של יהדות. מהפכה של יהדות שנמצאת היום ברוסיה יכולה להיות בזכות אותו ילד קטן, של משפחה חסידית שינקה את כוחה מי"ט כסלו, שינקה את כוחה מאותה מסירות נפש שבעל התניא ורבנים אחרים הורישו לנו, עמדה והדליקה אור גדול אשר מקרין על עולם שלם לקרב יהודים ויהודים לאבינו שבשמיים. שהקדוש ברוך הוא יעזור שנזכה באמת מהיום הזה לקחת את הכוח הגדול להמשיך ולהפיץ את היהדות עד שיהיה "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", שנזכה לראות בביאת גואל צדק, בבניין בית מקדשנו, שמחת עולם על ראשינו בקרוב בימינו ממש.

1:23:27 דובר 5 תודה ויישר כוח לרב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ'. שכח הרב רבינוביץ' את הזכות המיוחדת שהייתה לו בימי כהונתו כרב הכותל: התקיימה ברחבת הכותל עצרת התפילה, עצרת המיליון, שלא הייתה מימי בית שני. ועל כך זכה הרב רבינוביץ' בימי כהונתו, שברחבת הכותל התקיימה התפילה שבוודאי כולנו מאמינים, עם כל מה שקרה, היום עוד תהיה. ככל שהחושך גדול יותר, האור הגדול, כפי שהזכרנו, חיכינו עד אור הבוקר, אכן יתממש בקרוב ממש בגאולה אדירה. היום הוא יום בשורה, ובשורה בלי ה-ו' בניקוד, בכתיב חסר. זה הרב בן ציון, הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'. הבשורה שצריכה לבוא מאיתו, אז אני אהיה הדובר שלו: שבימים אלו, או יותר נכון בחודשים אלו, מתרקמת תוכנית של הקמת בית חב"ד בכותל המערבי. כרגע כבר ישנו בית חב"ד נייד בראשותו של השליח הראשי מטעם צעירי אגודת חב"ד, הרב יוסי הלפרין, והרב רבינוביץ', יחד עם צעירי אגודת חב"ד, מסייע להקים בקרוב בית חב"ד קבוע ברחבת הכותל המערבי, שזה יהווה... מחיאות הכפיים בהחלט מגיעות לרב רבינוביץ' על כל הסיוע. ובית חב"ד זה יהווה ההכנה לבית החב"ד הגדול ביותר, הקרוב ביותר לכותל, הלא הוא בית המקדש השלישי. תודה ויישר כוח לרב רבינוביץ'. מוריי ורבותיי, שמעתי פעם-

00:01 דובר 1 מוריי ורבותיי, שמעתי פעם בהתוועדות חסידית מפי המתוועד שאמר: "פדה בשלום נפשי מקרוב לי כי ברבים היו עמדי". פדה בשלום. בשלום? אנחנו אומרים בחיים לשלום. בשלום אומרים אחרי מאה ועשרים. אז מה זה בשלום? על בסיס מה שנאמר אצל יעקב: "ושבתי בשלום אל בית אבי", שחז"ל אומרים הקדוש ברוך הוא השרה את שמו על יעקב כי סיים את עבודתו. והשלים ואמר: איך אפשר להגיע לשלמות? כשמקיימים את הראשי תיבות של שלום, וכל מעשיך לשם שמיים. יש לנו את העונג והזכות להציג ולהזמין אל הדוכן את מי שלוחם את מלחמת השם וכל מעשיו לשם שמיים, בגאון יעקב אדיר וגדול, הוא, הוא מביא את דבר הרבי בפומבי בכל מקום וגם במקום שנקרא הכנסת של ישראל. אתכבד בזה להזמין את איש ירושלים, חבר הכנסת, לוחם מלחמת השם, הרב מאיר פרוש.

01:40 דובר 2 כבוד המרא דאתרא, הגאון הרב גליקסברג, הגאון הרב ירוסלבסקי, ידידי הרב אהרונוב, נשיאות נכבדה, אישי ציבור, קהל קדוש. ההשגחה העליונה זימנה את שני החגים לעם ישראל בחודש כסלו, והסמיכות ביניהם אינה מקרית. יש בשני החגים צד שווה ונקודה משותפת. האחד חג החנוכה, חג של מסירות נפש, מסירות הנפש של החשמונאים שיצאו להילחם מעטים מול רבים וחלשים נגד חזקים מהם. השני, י"ט כסלו, חג גאולת החסידות, גם הוא חג מסירות נפש של האלטער רבי, שלא נרתע מפני הרדיפות והסכנות והפיץ את פנימיות התורה בדרך של חכמה, בינה ודעת. חסידות חב"ד ידעה מאז ומתמיד לשלב את שני החגים בדרכה הייחודית, בדרך של מסירות נפש. מאז ייסודה של החסידות תופס יישוב ארץ ישראל והנאמנות הבלתי מתפשרת לארץ ישראל מקום חשוב ומרכזי בפעילותה. וידוע שהאלטער רבי היה המעודד הגדול של העלייה החסידית הראשונה בשנת תקל"ז, ומאז ועד ימינו אין כמו חסידי חב"ד ונאמנותם הבלתי מתפשרת לארץ ישראל באמונתם העמוקה, כי זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל זכות נצחית היא מאת בורא העולם. וכשם שבחג החנוכה מצווים אנו על הדלקת נרות בכל בית בישראל על הפתח מבחוץ, כך מצווים אנו על פי משנת חב"ד במפעל "ופרצת". ופרצת ימה וקדמה וצפון ונגבה להפיץ תורה ויהדות בקרב כל חלקי העם, בכל יישוב בארץ וברחבי העולם הגדול. ובי"ט כסלו התגלתה פנימיות התורה לרבים בצורה מובנת והוחל בלימודה ובהפצת מעיינותיה חוצה. מוריי ורבותיי, בפרשת השבוע פרשת וישב ישנו פסוק שמבטא את משנת ופרצת. נאמר בה "את אחי אנוכי מבקש" והמפרשים מסבירים שלעולם צריך יהודי לבקש בתפילתו ומעשיו לא רק על עצמו בלבד, אלא שיבקש יחד עם אחיו, עם כלל ישראל, כמו שאמרו חכמינו כשמתפללים על החולה אומרים המקום

05:05 דובר 2 ירחם עליך בתוך חולי ישראל. זהו לכאורה אם כן פירוש הפסוק את אחי יחד עם אחי, שתבוא ישועתי יחד עם ישועת כל בני ישראל, כי ישראל ערבים זה בזה. וכשהרבי הכריז שתפקידו של כל יהודי שומר תורה שומר מצוות בימינו להקדיש מזמנו ומכוחותיו לקירוב יהודים נוספים לאור התורה, חוגים רבים לא חשבו שתפקיד זה מוטל עליהם. אבל כאשר ברבות הימים וכיום, כשאנחנו רואים ברוך השם כיצד דרך זו הפכה כמעט לנחלת הכלל, אך אין כמו חב"ד ושלוחי חב"ד לדוגמה ולמופת בקירוב יהודים רחוקים, כמו שהרבי אמר: חב"ד צריכה לעשות מה שאחרים אינם יכולים לעשות. מוריי ורבותיי, היום הזה י"ט כסלו, חג גאולת החסידות, יודעים אנו כולנו כי תורת האלטער רבי וכל האדמו"רים לבית חב"ד שבאו אחריו הם איתנו ונמצאים בתוכנו, כי רועי ישראל לא נפרדים מעל צאן מרעיתם והם מחזקים את רוחנו עד היום הגדול, יום הגאולה השלמה שתבוא במהרה בימינו ממש. תודה רבה ויישר כוח לחבר הכנסת הרב מאיר פרוש, ומכאן מהתוועדות חסידית זו אנחנו מבקשים ממנו לומר לחיים, לחיים ולברכה ושיהיה לו ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו, בשליחות הציבורית הגדולה, בשליחות שהוא מקיים שליחות הרבי עד שיזכה באמת לראות במימוש של השליחות הגדולה בביאת משיח צדקנו אמן. מוריי ורבותיי, בשיחתו הקדושה של הרבי על פרשת השבוע, הרבי מאריך בעניין של יוסף היה איש מצליח ונאמר שם פעמיים "וכל אשר הוא עושה השם מצליח בידו" ואחר כך כשהוא היה בבית הכלא נאמר "וכל אשר הוא עושה השם מצליח" והמילה בידו לא מופיעה. הרבי מסביר שזה שני שלבים של ההצלחה. יש הצלחה שבידו והיא מאוד מוגבלת והיא מוגבלת ויש הצלחה והשם מצליח ישלח מלאכו לפניו והשם מצליח

08:04 דובר 2 ולא קשור בידו למוגבלות. כך הסביר הרבי היה אצל אדמו"ר הזקן. בתחילה השרים והעמים התפעלו מחוכמתו וגדולתו, אבל בהמשך לא רק שהם התפעלו, אלא הם בפיהם אמרו: מאת השם הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו. רבותיי, לפני כחודש זכינו לראות מאת השם הייתה זאת נפלאת בעינינו. ראינו את אלפי השלוחים של הרבי שהשם מצליח. המושג בידו לא קיים אצלם. שליח צעיר יוצא ומגיע למדבר שממה והופך אותו למקום יישוב. קמים ישיבות, בתי כנסת, בית חב"ד, מקווה, תלמוד תורה וכיוצא בזה והשם מצליח. בכל זאת, למה? כפי שהרבי אמר באחת השיחות: אם רוצה אתה לדעת מאין באת עליך לראות לאן אתה הולך. לפי לאן אתה הולך אתה יודע מאין באת, מאין באת? מכוחו של הרבי. יש לנו את הזכות רבותיי והעונג לארח איתנו כאן אורח כבוד בהתוועדות החסידית. שליח ותיק מותיקי השלוחים בעולם, שגם שם אומרים ראשי הממשלות וראשי המדינות שאינם יהודים: מאת השם הייתה זאת, ונותנים יד לשלוחים לעשות את שליחות הרבי. אתכבד בזה להזמין את אורחינו אורח הכבוד, שליח הרבי בווסטר, הרב החסיד רבי יהודה צבי פוגלמן.

10:06 דובר 3 תודה. לחיים. לחיים, גוט יום טוב. קודם כל אני שואל מאתכם שתסלחו לי. עברית אינה השפה המדוברת שלי, ואם אחליף עבור אשכנזית, עבור הספרדית, זכר נקבה או דיוקים בהלכות, בהלכות עברית, תסלחו לי. אבל רשמתי איזה דברים שאני רוצה להדגיש. לא שאני מדבר; שכולנו יחד מדברים לכוונה עמוקה. שמעתי פעם בשם אדמו"ר מסלונים שביאר את החז"ל הראשון של תניא: "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע". מדוע? הוא שואל שאלה: איך כל העולם כולו יודעים שאתה צדיק? כל העולם כולו יודעים שאתה צדיק? איך הם יודעים את זה? מסתמא אתה מפרסם את זה בעצמך. בכל מקום שאתה בא אתה, אתה מפרסם שאתה צדיק. והשאלה השנייה הוא שאל: "כל העולם כולו אומרים לך" — מדוע אומרים לך? שאתה נהנה מזה. אתה רוצה שכל העולם כולו ידעו שאתה צדיק ויאמרו לך. מפני זה היה בעיניך כרשע. באנו כולנו יחד להתוועד בחג החגים, י"ט כסלו, ראש השנה לחסידות. מבואר עד מאד, זוכים בדרג הקודש של ראש השנה, מאיר אור חדש בעולם, וכל ההשפעות שמימים זה כל השנה כולה מקבלים מאור החודש הזה. כוחו המעמיק, האור המאיר בי"ט כסלו, כבוד הפנימיות מאיר וחולחל מאיתנו, ומזה אנו חולקים ביחד להשלמת כבוד עליונה של בריאת עולם. יש סיפור מעניין שאני רוצה לספר לכם. בשנת תש"ב, זה יותר משישים וארבע שנים, הוד כבוד קדושת אדמו"ר נשיא דורנו, זה לא התבטאות גדולה, אבל סיפר ואמר שכשהתחילו לעבוד בארצות הברית מסיבות שבת, זאת אומרת שכבוד קדושת אדמו"ר היה יועץ לתלמידי תומכי תמימים שלמדו אז ב-770, שבכל שבת שבת יקבצו ילדים, לתת להם ממתקים, לספר סיפורים טובים. וכל זה מסיבות שבת, וכולנו בכל פינות ברוקלין עשינו את זה.

14:07 דובר 3 והיות אמר הרבי הדבר מלוא משמעותו. דער רבי, דער רבי, תשווה אותו עם קמפיין, עם מסיבות שבת. זה סוף עולם עם די גאנצע וועלט. לפני שישים וארבע שנים. סב, סב לי היו קטן, אבל אומר את זה בכל, בכל רצינות שיכול לשמוע. עכשיו אנו עדים נאמנים ורואים שמתפשט חב"ד בכל העולם כולו כמו שניבא הרבי אז. כולנו צריכים להסתכל בנוגע אצלנו. מה אנו עושים? מה צריכים לעשות? מה היחס שלנו בין אדם לחברו וכדומה? יש עניין חדש, דבר מעניין. בכל העולם כולו, כשמתפללים בבוקר אומרים: "והבאת שלום בין אדם לחברו". הרבי אדמו"ר הזקן תיקן עוד, עוד, עוד אחת, שי"ן: "והבאת שלום שבין אדם לחברו". זאת אומרת ככה, הבאת שלום בין אדם לחברו, כששני אנשים מתווכחים, מתווכחים וכדומה, ואחד אינו יכול לסבול את השני, ובא שלישי ועושה שלום ביניהם. והבאת שלום שבין אדם לחברו, הפירוש הוא שהשלום כבר נמצא אצלנו ואז צריכים לגלות את זה. הבאת שלום שבין אדם לחברו, לגלות את זה. אדמו"ר הזקן, הרבי וכל הרביים עד לנשיא דורנו נטעו בתוכנו השלום, האחדות שיש אצלנו בהעלם. צריך לגלות את זה. ובראש השנה לחסידות מאיר באלול כסלו אור שיש אצלנו, ונתאחד לנו בכוונה אמיתית, ויביא הגאולה שעולה על הרבי, טובה ודיבור וחיזוק. בכל יום בבוקר, קודם שמתחילים "הודו לה' כי טוב", יש ברייתא דרבי ישמעאל. וההלכה האחרונה: י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, וכן שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. זאת אומרת, כשמוצאים בתורה שני פסוקים, יש פסוק שלישי שמכריע, לא שמכריע שהכתוב הזה, הפסוק הזה הוא צודק. הוא מגלה שאת שני הפסוקים, שני הכתובים, יש עניין אחד. מדברים

17:45 דובר 3 זה בכיוון, זה בכיוון זה, אבל זה מוציא באמצע הכוונה הפנימית. כוחו, כוחו ממש. יש אצלנו כמה דעות. יש מי שסובר שצריך לעשות ככה וככה. יש כמה מפלגות אצלנו. שני כתובים המכחישים זה את זה. הכתוב השלישי הוא הסוד העמוק של י"ט כסלו. הכתוב השלישי, הכוונה הפנימית שיש אצלנו, זה מכריע לכל הדעות ומאחד ומגלה האמת לכולנו, ועל זה אנו מחכים. ואיך נגיע לזה? בלימוד החסידות, עבודת החסידות, התוועדות החסידות וגם אהבה חסידית שיהיה לכולנו, ושנשמע מה שהשני מדבר, וגם אם איננו מסכימים לזה, אבל אוהבים זה את זה. זה אינו קל לומר ככה, אבל איך מגיעים לזה? יש משל נפלא מאדמו"ר האמצעי במאמר הרבי בספר דרך חיים בשם רבי נחמן קוסובר מתלמידי הבעל שם טוב. המשל הוא ככה: "בימים קדמונים היה ... המלך, היה ... קבוצות רבות והכינו לזה מערות כמו תחת האדמה. וממש היו משפחות רבות יחד ששלח המלך למערה". שמענו שהוציאו מזה המעשה הקדומה. הילדים, המשפחות שמה, גרו שמה, נולדו ילדים ולא ידעו שיש דבר חי חוץ מהמערה, שיש שדות, חום, שמש וירח ואין שום דבר. כוח גדול. במשך הזמן בא בן המלך, הפרינץ, לבקר את האנשים. הם לא האמינו, כי דיבר אליהם ואמר להם: יש מלך, יש שמש, יש אור, יש אנשים, והם לא האמינו לו. ההורים השתדלו להסביר להם, אבל אינה דומה שמיעה לראייה. ונתן להם בן המלך את הכינור ומנגן עליו בשיר נעים. והסביר להם שהאוכל שבא להם, ממנו אין זה המקור של האוכל. יש שדות, חיטה, שעורה, שזורמים ממנו על הלחם. ומסביר הרבי את כוחו. כולנו, הנפש הבהמית שלנו רואה רק הדבר החיצוני. אנו אוכלים, ישנים, עושים דברים גדולים בטכנולוגיה,

21:41 דובר 3 בסיינס וכדומה, והיינו סוברים, חושבים שזו השורה האחרונה. אבל יש בן המלך. בשעת התפילה, אומר הרבי האמצעי, בן המלך, הנפש האלוקית, עובד את השם, מנגן ניגון ומרגיש שמה שאנו רואים אין זו השורה האחרונה. יש השם יתברך שהוא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. סוף דבר. אנו שליחי עד עינינו נשיא דורנו. המבצע הכי גדול והאחרון שעליו דיבר הרבי נשיא דורנו, שצריכים לדעת ולגלות עניין ביאת המשיח, בניין בית המקדש על ידי משיח צדקנו. זו השורה האחרונה. כולנו יחד נייחד את עצמנו ברגע של שמחה, ברגע של חיבה, ברגע של אחדות. ויחד נוסיף, מוסיף והולך. הנה גאולה עכשיו, ללבוש את כל העולם כולו בביאת משיח צדקנו. אמן כן יהי רצון.

23:38 דובר 4 ישר כוח! לשליח, שליח הרבי בבוסטון, השליח המרכזי הראשי בבוסטון, הרב החסיד רבי יהודה צבי פוגלמן. וזהו בדיוק מה שאמרו תמיד: "אז מען זעט א שליח, זעט מען דעם רבי'ן". כשרואים שליח רואים את הרבי, לפי תוכן הדברים, הדרך שהם נאמרים, מכוחו ומגרונו של הרבי. מאחלים לרב פוגלמן אריכות ימים ושנים טובות, ושיזכה לראות יחד עם כולנו וכל השלוחים את הרבי בקרוב ממש, אמן. כשאדמו"ר הזקן אמר את הפסוק "פדה בשלום נפשי", התבשר שהוא יוצא מן המאסר, וחסידות דידן נצח. אבקש ואתכבד בזה להזמין את מקהלת הילדים, החמישייה, חמישה חומשי תורה, לפתוח ב"פדה בשלום נפשי". בבקשה.

25:04 דובר 5 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ברבים, ברבים היו עמדי. ישמע אל ויענם, ויושב קדם סלה. אשר אין חליפות למו, אשר אין חליפות למו, אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלוהים. שלח ידיו בשלומיו, חילל חילל חילל בריתו. חלקו מחמאות פיו וקרב לבו. השלך, השלך על ה' יהבך, והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק, מוט לצדיק. ואתה, ואתה אלוהים, תורדם לבאר שחת. ואתה, ואתה אלוהים, תורדם לבאר שחת. אנשי דמים ומרמה לא, לא יחצו, לא יחצו ימיהם. אנשי דמים ומרמה לא, לא יחצו, לא יחצו ימיהם. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, אבטח בך, אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, אבטח בך, אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח

31:51 דובר 6 ואלו הם— ואלו הם מחיאות הכפיים לחיילי צבאות השם, ילדי המקהלה שנוצרה ונבנתה ונוסדה שבוע לפני חג הגאולה, הלוא הם מיכאל ריבקין, מנחם כהנא, בני ברוד, יצחק ליפסקר ואבשלום צוברי. תודה ויישר כוח. ותזמורת אחים ארנץ[?], נגן רבי יוסף חיים משה, חצוצרן ובאדום קין[?]. ונבקש מהתזמורת יחד עם כל הקהל ניגון לפני המאמר, ונזמין ונתכבד בזה להזמין— יש לנו מועד תמידי, יש לנו חוזר מאמר חסידות תמידי, ושנזכה תמיד לחזור על המאמרים של הרבי, הרב הגאון, הרב החסיד רבי אליעזר ברוד, רבה של כרמי יוסף. ניגון לפני המאמר והמאמר.

33:31 דובר 7 אוי יוי יוי יוי פאי יא יא יו, אויוי אויוי אוי אוי אוי אוי, יא יא יא מאמא, אוי דיי דיי דיי דיי דיי דיי מה, אוי איי די די די די די ביי, איי היי די די די די די ביי, אוי היי די די די די די די די די. נא יא יא ידה נה אה יא מאמא, אוי דיידה מה דיידה ידה מה הו, יא דידי דיידה מה יא היי, היי דידי דיידה מה יא היי, היי דידי דיידה מה דידי דיידה אה, יא יא מאמא, יא יא מאמא, אוי דיידה מה דיידה ידה מה הו, יא יא מאמא יואו יא יא ידם, אוי דיידי דיידה רדה ידה מה הו, יא יא יא יא מאמא, יא יא יא יא מאמא, יואי דיי דיידה רדה ידה מה הו, יא דידי דיידה מה יא היי, היי דידי דיידה מה יא היי, היי דידי דיידה מה דידי דיידה אה, יא יא מאמא יא יא יא יא מאמא, יואי דיי דיידה אוי אוי אוי אוי.

35:56 דובר 8 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי. ישנו על כך מאמר בדיבור המתחיל "פדה בשלום", שאמר האדמו"ר הקודם בשנת תש"ד, ומתעכב על כך שהפסוק אומר "פדה בשלום", שמזה מובן שישנם שני סוגי פדייה. ישנה פדייה אחת שהיא פדייה סתם, וישנה פדייה בדרגה גבוהה יותר, שהיא הפדייה שבבחינה של שלום. גם צ— וצריכים להבין מה הן שתי הדרגות האלו של פדייה סתם ופדייה בשלום, ומהו גם הקשר עם המשך הכתוב, "כי ברבים היו עמדי". גם צריכים להבין מה שנאמר "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול". זאת אומרת שגם בדרגה של שלום ישנו שלום סתם, כמו "פדה בשלום", וישנה הדרגה שהיא בבחינת שלום רב, והעניין הזה של שלום רב מקשרים אותו עם אוהבי תורתך. נשאלת כאן השאלה: הרי עניין התורה קשור בהבנה והשגה? אם כך, היה מתאים שייאמר שלום רב ללומדי תורתך. מדוע נאמר שלום רב לאוהבי תורתך? מהו העניין של אהבה עם העניין של לימוד התורה? ובכלל צריכים להבין מדוע צריכים להגיע ל־לתוספת של אוהבי ת— אוהבי תורתך. הרי עצם העניין של לימוד התורה, שעל התורה הרי נאמר שהתורה היא מגנה ומצלה, התורה היא מגינה ומציל— ומצילה. אם כך עצם העניין של התורה, בלי גם העניין של אוהבי תורתך, זה כבר מביא לידי העניין של שלום. והביאור בזה הוא שתכלית הכוונה של בריאת העולם, או כמו שאדמו"ר הזקן מבאר בספר התניא, שנתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים. כלומר שהקדוש ברוך הוא ברא עולם, שהעולם הוא מלשון העלם והסתר, ואף כפי שנאמר בתורה, "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". נ־נ־נאמר על כך בחז"ל שבתורה נאמר נעשה, נעשה לשון רבים. כלומר שהתורה מבי— כותבת את זה בכוונה באופן כזה

38:07 דובר 8 בלשון רבים, שכל הרוצה לטעות יבוא ויטעה-- כלומר, אף על פי שמדובר כאן אודות בריאת האדם, "נעשה אדם", שהאדם נברא באופן של "בצלמנו כדמותנו", מכל מקום הבריאה נעשתה באופן כזה שיש גם מקום לטועים לבוא ולטעות ולחשוב שהעולם הוא בבחינת טורי דפרודא, בבחינת רשות הרבים. וזהו התפקיד של יהודי, לבוא ולגלות את האלוקות שבעולם, להפוך את העולם שלא יהיה בבחינה של רשות הרבים ולעשות אותו בבחינה של רשות היחיד, יחידו של עולם. וכיצד מגיעים לעבודה הזאת של לעשות את העולם לבחינה של רשות היחיד? אז יש בזה שני סוגי עבודה. ישנה עבודה שהיא באופן של מלחמה, שזה קשור עם עבודת התפילה, שעל התפילה נאמר, "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי". מתרגם כך התרגום, ש"בחרבי ובקשתי" הולך על "בצלותי ובבעותי". זאת אומרת שהתפילה קשורה עם העניין של מלחמה, שהוא מבקש את כל צרכיו. זאת אומרת שהוא קשור לעניינים של העולם. הוא יורד לעניינים של העולם ואותם הוא צריך לברר. וכפי שנאמר גם בקשר לתפילה, "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", שזה הולך על עבודת התפילה. כלומר שהתפילה באה בד בבד עם העניין הזה ש"מגיע השמימה", אבל היא קשורה גם עם העניין של "ארצה", "סולם מוצב ארצה". כלומר שבעבודת התפילה הוא עוסק עם העניינים של העולם באופן של מלחמה. וגם שנאמר בתורה, "כי תצא למלחמה על אויביך", שגם בשעה שיהודי יוצא למלחמה הוא יוצא בידיעה ברורה שהוא עומד "על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידיך". מכל מקום, בסופו של דבר הוא עסוק עם מלחמה. מה שאין כן העבודה בבחינה השנייה, זו היא העבודה של לימוד התורה, שמצד עבודה של לימוד התורה הוא בכלל לא עוסק עם ענייני

40:11 דובר 8 העולם. אין לו בכלל מצב של מלחמה, אלא הוא עוסק אך ורק בלימוד התורה, ועל ידי זה באופן ממילא הוא מברר את ענייני העולם. ולכן נאמר על התורה, "הלא כה דברי כאש". מה האש שאינה מקבלת טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה. כי מצד העניין של תורה אין לו בכלל קשר עם העניין של העולם. ולכן העבודה של התורה זו עבודה שבבחינת שלום, שהוא בכלל לא נמצא במצב של מלחמה. ולכן גם בני ישראל, מצד העניין הזה שהם לומדים תורה, הם נקראים בשם השולמית, כפי שנאמר במדרש על הפסוק "שובי שובי השולמית", שהשולמית זה הולך על בני ישראל שהם משימים שלום בין פמליה של מעלה ובין פמליה של מטה. ולכן גם על תורה נאמר-- על לומדי התורה נאמר, "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". ונאמר גם, "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום". אין עוז אלא תורה, שעל ידי לימוד התורה, שהיא נקראת עוז, מביאים את העניין של שלום. אבל גם בבחינה הזאת של שלום זה עדיין לא-- עדיין בבחינה הזאת לא מגיעים לשלמות. כי אף על פי שמצד העניין של שלום הוא לא נמצא במצב של מלחמה, אבל זה לא שולל את העניין שיכול לבוא בזמן אחר המנגד ולהילחם בו. ואחר כך יש את הדרגה הגבוהה יותר, שזה לא שלום סתם אלא שלום רב, שהעניין של שלום רב קשור עם "אוהבי תורתך", ש"אוהבי תורתך" הולך על העניין של תפילה, "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא", שעל ידי העניין של אהבה שמכניס את העניין של אהבת השם, אז הוא מחבר את לימוד התורה שלו עם הקדוש ברוך הוא, עם נותן התורה, שזהו גם העניין של ברכו בתורה תחילה,

42:04 דובר 8 שבשעה שיהודי עוסק והוא הוגה בתורה, הוא זוכר תמיד שזו התורה של הקדוש ברוך הוא. וכפי שאנחנו אומרים בנוסח ברכת התורה, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". כלומר שגם כפי שהתורה משתלשלת ויורדת אלינו, זו עדיין תורתו של הקדוש ברוך הוא. ולכן נאמר על דוד המלך, שדוד המלך בשעה שהוא לימד תורה, הוא היה מחבר את התורה עם נותן התורה, עם הקדוש ברוך הוא. אז כאשר אדם לומד תורה באופן של שלום רב, עם אהבה, עם חיבור לנותן התורה, עם הקדוש ברוך הוא, על ידי זה ממשיכים את הבחינה של שלום רב, שלא זו בלבד שהוא לא נמצא במצב של מלחמה, אלא בכלל אין כאן מקום למנגד שיבוא ויתנגד. וזהו העניין של "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי". כשהכוונה היא בפשטות, שדוד המלך אומר "כי ברבים היו עמדי" וכו', שגם אנשי אבשלום התפללו לניצחונו של דוד. אז על דרך זה גם על ידי העבודה הזאת של פדה בשלום

00:06 דובר 1 ועד שהמנגד לא מתנגד, אלא שהוא עצמו הופך להיות חלק מהקדושה, שזה יהיה לעתיד לבוא בביאת משיח צדקנו, ורוח הטומאה אעביר מן הארץ, שאז גם הרע ייהפך לטוב ויהיה חלק מהטוב. ואז נזכה גם לשלושת השלמויות, לשלימות הארץ, ארצך אשר תמיד ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ושלמות העם בנערינו, בזקנינו, בבנינו, בבנותינו, ושלמות התורה בביאת משיח צדקנו, אמן ואמן.

00:55 דובר 2 מאמר חסידות, שבע מאות שישים ותשע עם הכולל שבע מאות שבעים. הרב אליעזר ברוד שיחיה, שבע מאות שבעים. תודה רבה ויישר כוח לרב אליעזר ברוד על המאמר, שכמדי שנה אומר את זה בטוב טעם, שגם מי שלא יכול להבין וגם מי שלא רוצה להבין חייב להבין. תודה ויישר כוח. והדור החדש, השליחים החדשים, בשירתם ובזמרתם יחד עם התזמורת, בבקשה. ולפני כן, סליחה, מרנץ[?], אני רוצה לבקש את הקהל להתפלל ולבקש לאריכות ימים ושנים טובות לרפואתו השלמה של הילד מנחם מנדל בן חנה שיחיה, לרפואה שלמה בקרוב ממש, אמן. יוסף אלימלך בן שרה לרפואה שלמה, אמן.

02:34 דובר 12 יא אטום, בוא נלך עוד. בוא נלך, אהוב, נמלט עוד. יא אטום, בוא נלך עוד. בוא נלך, אהוב, נמלט עוד. יא אטום, בוא נלך עוד. בוא נלך, אהוב, נמלט עוד. יא אטום, בוא נלך עוד. בוא נלך, אהוב, נמלט עוד. יא אטום, בוא נלך עוד. בוא נלך, אהוב, נמלט עוד. יא אטום, בוא נלך עוד. בוא נלך, אהוב, נמלט עוד. יא אטום, בוא נלך עוד. בוא נלך, אהוב, נמלט עוד. יא אטום, בוא נלך כי יאטו לא הוי נמקו, אלוף היה הוי נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, לא נותן היום נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, אלוף היה הוי נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, נותן היום נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, אלוף היה הוי נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, נותן היום נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, אלוף היה הוי נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, נותן היום נמקו. כי יאטו לא הוי נמקו, אלוף היה הוי נמקו. זכרך ביום מות תדי ועוף שלו אמעתי ירא, יא, הא. זכרך ביום מות תדי ועוף שלו אמעתי יראה יה.

06:49 דובר 13 כן מיום עד יום וממנו רדף ויורה כל עוד אחרית, והוא גבורתו לנחם כל.

07:05 דובר 14 כן מיום היום ומנון הדק שיורד את שמי הולכת אותי וארובה כבר להרעיב פה.

07:20 דובר 15 אה הא אה הה איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי. כן, אז יומא יומין עם נודע לו שהוא ילד, זה לא מחיר אותי ואז רובוט עונה טבעית.

07:56 דובר 16 כן, כי אם אתה יודע מי לא רק שתוריד את המחירים, הוא חי ולאחר מכן.

08:11 דובר 17 זכרך ביום מות תדי ועוף שולמו אז לי יוריה. ניצח ביום מות צדיק ורוח שולמו אז לי יוריה. יאיר אליום עדיון ומינור הדף יורה לפניו ויפר ושימשה וארווה כבר ילחש טוב. יאיר אליום עדיון ומינור הדף יורה לפניו ויפר ושימשה וארווה כבר ילחש טוב. איי לה לה לה, איי לה לה לה, איי לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה. איי לה לה לה, איי לה לה לה, איי לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה. יאיר אליום עדיון ומינור הדף יורה לפניו ויפר ושימשה וארווה כבר ילחש טוב. יאיר אליום עדיון ומינור הדף יורה לפניו ויפר ושימשה וארווה כבר ילחש טוב.

09:54 דובר 18 מה עכשיו? מי מתחיל? מי זה מתחיל? מי מתחיל? מיכאל.

10:13 דובר 17 כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוהים. כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוהים. צמאה נפשי לאלוהים לאל חי. מתי אבוא ואראה פני אלוהים. מתי אבוא ואראה פני אלוהים. איי איי, איי איי איי, איי איי איי איי איי איי אה. איי איי איי, איי איי איי, איי איי איי איי איי איי אה. צמאה נפשי לאלוהים לאל חי. מתי אבוא ואראה פני אלוהים. מתי אבוא ואראה פני אלוהים. כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוהים.

13:08 דובר 3 מחיאות כפיים לחמשת חיילי צבאות השם, דינאי קשא בשרבון, והם הם מביאים את המשיח, ובפרט ש"מביאים" זה הראשי תיבות של מנחם כהנא, זה המ"ם, והבי"ת זה בני ברוד, והאל"ף זה אבשלום צוברי, והיו"ד יצחק ליפסקר, והמ"ם השנייה זה מיכאל ריבקין, והם אלה יחד עם כל ילדי ישראל מביאים לנו את הגאולה ואת המשיח. רבותיי, קיבלתי פתק ואני קורא אותו כשמו. אנחנו בשנת האור, ומאחר והשם של הבת שלי, אורלי בת שושנה, אז היא מבקשת בשנת האור שהאור יהיה גם לי. זאת אומרת, היא מבקשת מהקהל לבקש עבורה זיווג טוב מן השמיים בקרוב ממש בזכות חג הגאולה י"ט כסלו. אמן ואמן. אבל בתנאי שתבוא להודיע לנו שנוכל לשמוח בשמחתכם. עד מאה ועשרים. רבותיי, אלה תולדות יעקב יוסף. איך אפשר בלי תולדות יעקב יוסף? לא יכול להיות י"ט כסלו בלי רבי יוסף. ראשון מפיצי תורת החסידות בישיבות התיכוניות, חבר הכנסת לשעבר, לעתיד יקבל את פני משיח, הרב החסיד ר' יוסף בגד שליט"א, בבקשה.

14:51 דובר 4 נו, אז ראשית כמנהג החסידים. לחיים, לחיים, לחיים. אני רוצה, ברשות מרנן ורבנן, אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בכנס השלוחים בקיבוץ נצר סרני. מגיע מזל טוב לאברהם ול-- אברהם ולשרה נולד בן. איך קוראים לו לבן? יצחק. למה קוראים לבן יצחק? כי שרה אמנו צחקה. איזה מזל שהיא לא בכתה, היו קוראים לו בכייני. איזה מזל שהיא לא התעצבנה, היו קוראים לו עצבני. מה זה? אם אמא צוחקת קוראים לילד יצחק? אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו: "דע לך, יצחקו לך, ילעגו לך". זה דרכו של עם ישראל. אבל בסוף אתה תנצח. הולך יצחק... ששש... תודה. הולך יצחק וחופר בארות מים. באים פלישתים, סותמים, לועגים, צוחקים, סותמים. קורא לזה עשק, התעשקו עמו. עוד פעם הוא חופר עוד בארות, אבל הוא קורא להם בשמות שקרא אביו אברהם אבינו. אנחנו לא משנים שמות, אנחנו לא משנים שום דבר. צוחקים, לועגים, אנחנו ממשיכים בדרכו של אברהם אבינו, בדרכם של אבותינו. פעם קודמת, שנייה, שטנה. בית ראשון חרב, עשק. בית שני חרב, שנאת אחים, שטנה. יצחק לא מתאכזב, לא מתייאש. חופר פעם שלישית, רחובות, עתה הרחיב ה' לנו, פרינו ורבינו, בית שלישי, ייבנה בית המקדש. קהל קדוש. מה זה חב"ד? צוחקים, לועגים, מחרימים. אבל אין עוד תנועה שעשתה מה שחב"ד עושה. פנו אליי מרכז רבני חב"ד מבריסל, מרכז רבני אירופה. "הרב בגד, תצא לתוניס לחזק את הקהילה בג'רבה". אמרתי להם: "אבל זה מסוכן". טילפנתי לקצין הביטחון של הכנסת, אמר לי: "אל תיסע. אין לנו יחסים איתם, מדינת אויב, אל תיסע". אבל ידידי, הרב הגאון, הרב רבי מאיר מזוז, ראש ישיבת כיסא רחמים, שאני נותן איתו שיעור כל מוצאי שבת בכיסא רחמים, חצי

18:18 דובר 4 הוא חצי אני, אמר: "הרב בגד, תיסע, יהיה בסדר". נסעתי לפריז, לא הייתה ויזה, לא... לקחו אותי בינתיים, הרב נחום פינסדן[?] לקח אותי לתת בישיבות חב"ד בפריז ובבית רבקה בפריז. לא ייאמן איזו הצלחה לחב"ד בכל מקום בעולם! בסוף הגעתי לג'רבה.

18:47 דובר 5 הרב יחיאל אבוחצירה, רבה של רמלה, מוזמן לעלות על הבמה.

18:52 דובר 4 או, מכובדנו הרב אבוחצירה שליט"א. ובכן, הגעתי לג'רבה בשליחות חב"ד. באתי לחזק אותם, יצאתי מחוזק. קהילה של שלושת אלפים שנה, אין אף מחלל שבת. לומדים גמרא בעברית כבר הילדים הקטנים, כל הרבנים שמה, הר"מים בישיבה, כולם בוגרי ג'רבה. רק חב"ד יכולים לעשות דברים כאלה. אמר הרב לאו בוועידת המזרחי העולמי, ואני לא אשכח את זה: שני חב"דניקים בבנגלדש מסוגלים לפעול יותר מכל המזרחי העולמי. מדהים! כן, מגיע מחיאות כפיים לחב"ד. אה, אין מקום בעולם בלי קוקה קולה ובלי חב"ד, בכל מקום. אז צוחקים, לועגים. אנחנו קוראים, הקדוש ברוך הוא אומר יצחק, ונסיים בדבר אחד מעניין. הרמ"א על השולחן ערוך, על המפה, אם היה שואל אותי מה המצווה הראשונה להתחיל, הייתי, כולנו היינו אומרים ברית מילה, לימוד תורה, שבת, יום כיפור. מה הדבר הראשון שהוא פותח? "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו". צוחקים, לועגים מהלבוש, מההתנהגות, מהכול. אנחנו לא מתחשבים, "כי עתה הרחיב ה' לנו, פרינו ורבינו", ונזכה בזכות קדושת הרבי לבניית בן המק-- בית המקדש במהרה בימינו ממש.

20:58 דובר 6 תודה, תודה ויישר כוח לרב יוסף בגד. אני מאחל לך, הרב בגד, שתמיד תצחק, תמיד תשמח, ואנחנו נהפוך את הצחוק והלעג לשמחה, ואין כמו שמחה להמתקת הדינים, רבותיי. שנת האור. אני רוצה לצטט את אמרתו של אדמו"ר הזקן איך מגיעים לאור. "התחלת העבודה של חסיד חב"ד", אומר האלטער רבי, בער ראשונה, "להסיק את התנור, לגרש את הכפור". צריכים לגרש את הקאלטקייט. "עם ניגון חב"די לבבי עושים חם, וכשנעשה חם מתחיל להאיר". התזמורת והזמר החסידי, ר' נמואל הרוש, יחד עם כל הקהל נתחמם ונזכה לאור. בבקשה.

22:59 דובר 7 אה יה, אה יה, אימתי קאתי מר, לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. אה היי היי איי איי איי. אימתי קאתי מר, לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. אימתי, אימתי, אימתי, אימתי קאתי מר. לכשיפוצו. אימתי, אימתי, אימתי, אימתי קאתי מר. לכשיפוצו. אההה. טראראם, הוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אימתי קאתי מר, לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. אה היי היי איי איי איי. אימתי קאתי מר. לכשיפוצו מעיינותיך חוצה. אימתי, אימתי, אימתי, אימתי קאתי מר. שיפוצו. ופרצת ימה וקדמה. צפונה ונגבה. ופרצת ימה וקדמה. צפונה ונגבה. אהוי אוי אוי אוי אוי. חוצה, חוצה, חוצה, חוצה. ימה וקדמה. צפונה ונגבה. ימה וקדמה צפונה ונגבה. ימה וקדמה צפונה ונגבה. ימה וקדמה צפונה ונגבה. הו. אהוי אוי אוי אוי אוי. חוצה, חוצה, חוצה, חוצה. ימה וקדמה צפונה ונגבה. ימה וקדמה צפונה ונגבה. ימה וקדמה צפונה ונגבה. ימה וקדמה צפונה ונגבה. חבר'ה בואו נשפוצו לי. אוי, אוי, בואו נשפוצו לי. עוד פעם, עוד פעם. איי, איי, איי, איי, דירירם. איי, איי, איי, דירירם. איי, יא יא, מיי, יא, מיי, איי, איי, איי, דירירם. איי, איי, איי, דירירם. איי, יא יא, מיי, יא, מיי, איי, איי. אוי, אוי, אוי, דירירם. אוי, אוי, אוי, דירירם. איי, דירירה, יא מיי, איי. אוי, אוי, אוי, דירירם. איי, איי, איי, דירירם. איי, דירירם, אוי. איי, איי, איי, איי, דירירם. איי, איי, איי, אוי, אוי, אוי, אוי, דירירי. איי, איי, איי, איי, דירירם. אוי, אוי, אוי, דירירם. איי, איי, איי, אוי, דירירי. אוי.

30:15 דובר 8 ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, איי. איי, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, איי. איי איי אמרי תת איי, טי דורו רוי איי איי איי איי איי איי איי רוי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי לעולם ועד. מלך המשיח לעולם ועד, וואו איי.

31:21 דובר 9 והשירה הזאת לא תיפסק לעולם ועוד נמשיך בהמשך עד אור הבוקר. חיכינו עד אור הבוקר וזאת הברכה. אני מתכבד בזה להזמין את רבה של העיר רמלה, הגאון החסיד הרב יחיאל אבוחצירה שליט"א להביא את ברכתו, ואחר כך נמשיך בשירה ובזמרה. הרב אבוחצירה בבקשה.

31:57 דובר 10 מוריי ורבותיי, קהל קדוש ונכבד, כבוד הרבנים היושבים ראשונה כאן בנשיאות ידידנו הרב אגט[?] שליט"א, שעושה רבות להקים עולה של תורה, ידידי הרב בנימין כהן, המנחה היקר. קטונתי אני הקטן כאן ולומר כמה מילים, במיוחד שכאן עוסקים בחג הגאולה של אותו צדיק יסוד עולם, כבוד קדושת אדמו"ר הזקן זכר צדיק וקדוש לברכה. שהרי להזכיר את שמו, להזכיר את המעלה שלו, הרי כולנו צריכים לראות באימה ויראה את כל יסוד החסידות של כל העולם החב"די, שרואים את כל התופעה המרשימה, כמו שכבר הזכיר הרב גד[?], הרב בגד שליט"א. אין מקום בעולם. אני כאן רוצה להדגיש, הוא הזכיר כאן על תוניס. אני רוצה לומר כאן על מרוקו, שאני כיליד מרוקו באתי קטן, אבל בעשרים שנה האחרונות יוצא לי כמעט כל שנה להיות שמה ולראות שהרי רואים בחוש שהיום מי שמחזיק, שמרוקו שהייתה עולם של תורה, עולם של חכמים, אדמו"רים וצדיקים, אבל רואים כך בשנים האחרונות, במיוחד לולא חב"ד אז כבר לא היה נשאר שום דבר שמה. יש ברוך השם תלמידי חכמים, דיינים, אבל מי שמחזיק במסירות נפש. אנחנו נזכיר כאן את הרב רסקין עליו השלום, שממש כמה עורר שמה לבבות, וייבדל לחיים טובים הרב הגאון הרב איידלמן שליט"א, שבוודאי הרבה מכירים, שיש לי את הזכות מדי שנה, בכל הזדמנות שאני נמצא, הולך שמה לבקר בבית המדרש שלו, ויום יום שאור התורה יודע שהרי זכות התורה היא מקרבת את הלבבות. יהודי שרק הוא ואשתו נמצאים וכל הרי בניו מפוזרים, והוא נשאר שמה ממש במסירות נפש. לא קל, הרבה כבר הרי רבנים וחשובים עזבו את המקום, אבל כל זמן שיש עוד קהילה יהודית ויש עוד יהודים שצריך לזכות אותם, אז

34:15 דובר 10 הוא ממשיך שמה להישאר, והכל בהוראתו של אותו צדיק, הרבי עליו השלום, ששלח אותו, והוא כל זמן שיש אור דולק של נשמות יהודיות ממשיך. ובאמת אנחנו לומדים מפרשת וישלח, מיעקב אבינו שלימד אותנו יסוד גדול מאוד, שהוא שלח כדי להיפגש עם עשיו ואומר, רש"י, "עם לבן גרתי". רש"י אומר: דבר אחר, ותרי"ג מצוות שמרתי ולא-- ממשיכים, ולא למדתי ממעשיו, ואין לי מה לפחד ממך. לכאורה כאן יעקב אבינו מתגרה כאן בעשיו. הרי כאן הולכים לקראת פיוס. הוא הכין את עצמו לשלושה דברים, אבל כאן יעקב, הוא אומר, הוא אומר: אין לי מה לפחד, "ועל חרבך תחיה". אלא יעקב אבינו כאן רוצה לרמוז: תדע לך, כל זמן שאנחנו נמצאים בעולמה של תורה, כל זמן שאנחנו מבוססים, הרי יעקב אומר תרי"ג מצוות, ועל כן אין לי מה לפחד, כי הרי הלכנו-- הזכות שלנו זה בתורה. ולכן הוא אומר "ויהי לי שור וחמור", שהוא כאן רומז על יוסף ויששכר. יוסף שהוא שטנו של עשיו, ויששכר שזה עולמה של תורה, שזה המהות שלנו, זה המלאכה וזה היסוד שלנו שאנחנו קשורים. ואומר "ולא למדתי ממעשיו". הרי הרבי מגור, בעל אמרי אמת, אומר: מה זה "ולא למדתי ממעשיו"? הרי הוא אמר, אם שמרתי תרי"ג מצוות, בוודאי לא למדתי ממעשיו. אומר "ולא למדתי", כמובן זה בענווה הגדולה המופלגת של יעקב אבינו, שאומר "ולא למדתי". מה זה לא למדתי? לבן הארמי, שעושה את העניינים שלו, את העבודה זרה, את כל הבלי העולם הזה שלו, עושה את זה במסירות, בהתלהבות. ויעקב אבינו אומר: את זה לא למדתי, לעשות את הקדושה והטהרה במסירות, בהתלהבות. זה כמובן יעקב אומר את זה בענווה, אבל בא ללמד אותנו, אומר הרבי מגור

36:18 דובר 10 בעל אמרי אמת, שעם ישראל בעולם של תורה, שעושים דבר שבקדושה, צריך הרי ללמוד כנראה אולי מאותם רחוקים שמוסרים את עצמם לכל דברים ההבלים. אז כל שכן וקל וחומר בדברים שעומדים ברומו של עולם, לעשות אותם בהתלהבות, במסירות נפש. שרואים שמוסרים את הנפש, אז רואים הצלחה מרובה, רואים סייעתא דשמיא. ברוך השם, עולם של חב"ד, רואים כאן את המסירות כמו שהזכיר. אין מקום. הרי יוצא לנו לבקר בכל מיני נקודות של קהילות יהודיות, אפילו במקומות הכי מרוחקים שיש שמה קהילה קטנה. אבל חב"ד נמצאים, וכל זה ממש במסירות נפש, בהתלהבות, כדי לזכות עוד יהודי, עוד נשמה ועוד נשמה. וכל זה שהתחיל מאותו היסוד של קדושה וטהרה, של אותו מייסד החסידות של בית חב"ד. וברוך השם משאירה והשאירה רשמים עמוקים עד ימינו אנו, שרואים כאן, ושברוך השם הרבי עליו השלום שהמשיך בהתלהבות, במסירות נפש, שלא נשאר איזו נקודה יהודית בכל מקום שבית חב"ד שברוך השם מזכים את הרבים. הקדוש ברוך הוא בעזרת השם יעזרנו שנמשיך בתנופה, בהתעלות, בהתרוממות, ונמשיך במסירות נפש כדי לחזק את התורה ולומדיה. כי זה מה שיעקב אבינו אמר עמנו. שברגע שהכל קל ליעקב, אין לי מה לפחד, שהקדוש הוא מדבר לקדוש ברוך הוא, אומר "קטונתי מכל החסדים". הוא באמת, הוא לא רואה על איזה זכות הקדוש ברוך הוא יציל אותו מעשיו, אבל כשהוא מדבר לעשיו צריך לדבר בקומה זקופה, לא להתבייש, כמו שהזכיר, הלכנו. לא להתבייש מהמלעיגים. נעשה ונקיים את המסורת הנפלאה שלנו ממש בהתלהבות, בקדושה וטהרה. בעזרת השם הקדוש ברוך הוא יעזרנו עד יבוא כבוד שמו והעולם שלך הביתה, ימשיכו לחזק את התורה ולומדיה. זכותו של הצדיק הרבי הזקן עליו השלום תעמוד לנו ולכל בית ישראל

38:30 דובר 10 בעזרת השם שנזכה לקבל משיח צדקנו בעגלא ובזמן קריב, אמן ואמן.

38:42 דובר 11 תודה רבה לרבה הראשי של העיר רמלה, החב"דניק והחסיד רבי יחיאל אבוחצירה שליט"א. יאריך ימים על ממלכתו מתוך בריאות ושמחה. לפני שנעבור אל ניגון האלטער רבי, ארבע בבות, נביע את התודה והברכה לוועד כפר חב"ד, עם יושב ראש ועד כפר חב"ד רבי עמי ליפשיץ וכל חברי הוועד, על ארגון ההתוועדות. תודה לרבי בנימין כהן הוותיק שלנו שדואג לכיבוד וללחיים ולפארבייסן. תודה לתזמורת, לזמר נמרוד הרוש, האחימרנט[?], הנגן יוסף חי משה, החצוצרן אדם קין. תודה ויישר כוח, עוד נשמע אותם. תודה למערכת ההגברה קול ש"ר, וכמובן לכם קהל קדוש ונכבד שהייתם איתנו ואתם איתנו תמיד. והודעה לאלה שעדיין לא התפללו ערבית: עכשיו מתארגן מניין בשטיבל הימני בכניסה לבית הכנסת. אם כן, נבקש מהתזמורת יחד עם כל הקהל ארבע בבות, ואחר כך שירה וזמרה עד שנצליח להביא את המשיח. בבקשה.