תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

חינוך הילדים בזווית חסידית · פרק 53 · 2024-08-06 · 19:58

הרב פרץ חן | רוגע ושלווה לימים מלאי חוסר וודאות - לכם ולילדים

תיאור הפרק

ימים מאתגרים לפנינו. הלחץ גובר אצלינו ועובר לילדים. בשיעור נביט במבט מעמיק על המצב ונבין שבאמת אין מקום לדאגה! השלווה שלנו תשליך בעז"ה גם על הילדים. בשיעור נדבר על דברים פרקטיים שירגיעו אותנו ויעזרו מאד להצלחת עם ישראל. בהצלחה רבה, בשורות טובות והרבה נחת בעז"ה השיעור הוא לזכות החיילים. לרפואת הפצועים. לשחרור החטופים ולתחיית המתים בקרוב. אמן

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:00 שלום לכם, אני מאוד מקווה שהבוקר לא שמעתם כל שעה את מהדורת החדשות, כי זה מאוד, מאוד מלחיץ מה שמספרים שם על ההתארגנות באיראן לקראת מתקפה אפשרית ועל מה שחיזבאללה מתכנן, וזה מכניס ללחץ, מכניס לחרדה. ביום שישי האחרון בבוקר ביקרתי בירושלים, ומתקשר אליי אחד מחברי הבית חב"ד שלנו בשכונת אגמים באשקלון, והוא אומר לי: "הרב, איפה אתה?" אני אומר לו: "אני בירושלים". אז הוא אומר: "הרב, תחזור מהר, שלא תהיה בדרכים, פתאום יקרה משהו, תהיה-- בוא תגיע הביתה". ומספר לי מישהו שבשעת צהריים ביום שישי הוא הלך לסופר השכונתי, והוא אומר לי: "הרב, אתה לא מבין. כל ש-- כל שבוע בשעה הזו הסופר מלא, יש תורים ארוכים, והשבוע הסופר ריק בשעה הזו". כולם עשו קניות מוקדם בבוקר ביום שישי, כי מי יודע מה יכול לקרות, להתרחש כל רגע. וכבר נפוצו שמועות על, על חוסר של חלב, וכבר אנשים קונים בסופר וגם מרוקנים מדפים. סיפר לי חבר שעובד באחת הרשתות הגדולות, הוא אומר לי: "הרב, אתה מבין כמה עבודה יש לנו? אתה לא מבין כמה עבודה. אנשים מרוקנים מדפים". איזה לחץ, איזו חרדה. הלחץ והחרדה הזה, נרצה או לא, אנחנו משדרים את זה הלאה. אנחנו משדרים את זה גם לילדים שלנו בבית, וזה הדבר האחרון שחסר לנו עכשיו. ילדים לחוצים בבית בגלל הציפייה וחוסר הידיעה לקראת מה שיכול להתרחש בכל רגע. בשיעור נדבר על איך היהדות מסתכלת על זה, על איך אנחנו צריכים להסתכל על המצב, ובעזרת השם הדברים ישרו בנו הרבה שלווה, הרבה רוגע, הרבה ביטחון, הרבה אופטימיות, הרבה שמחה, והעיקר הרבה, הרבה חיוך על הפנים. ואת השלווה שלנו נוכל בעזרת השם להעביר הלאה לילדים גם שלנו. בשיעור גם

01:57 אנחנו נדבר היום על דברים פרקטיים שנוכל לעשות אותם, שלא רק שהם ירגיעו אותנו מאוד, הם גם בהחלט יעזרו למצב, יעזרו שבעזרת השם אף יהודי ואף יהודייה לא ייפגעו. אני מאוד אשמח ש, שעל מנת שהשיעור הזה יעבור הלאה לעוד אנשים, לעוד יהודים, ייתן להם גם את ה, את הערך הזה של שלווה ורוגע שזה כל כך חשוב עכשיו, שתעשו לשיעור הזה שיתוף. תגיבו תגובה, תעשו לייק. כל פעולה כזו שאתם עושים גורמת למערכת היוטיוב להפיץ את השיעור לעוד ועוד יהודים. אז בואו נצא לדרך. אז בשנת אלף תשע מאות שישים ושבע, לקראת מלחמת ששת הימים, הלחץ בארץ היה לחץ גדול. הייתה חרדה מאוד, מאוד גדולה. דיברו על מלחמה שלא יודעים מה יהיה, מה יהיו תוצאותיה. השם ירחם. הכשירו, הכשירו פארקים ציבוריים לבתי קברות. רחמנא ליצלן. המצב היה מאוד, מאוד חמור. הכותרות בעיתונים כמו היום זעקו על משהו שלא יודעים מה יהיה ואיך נצא מהסיפור הזה ומה יהיו התוצאות. ממש לחץ גדול כאן בארץ הקודש. הרבי מליובאוויטש באותה תקופה בבית מדרשו בניו יורק מדבר על זה שארץ ישראל זה המקום הבטוח ביותר. על ארץ ישראל נאמר: "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה". זו ארץ שיש עליה השגחה פרטית מיוחדת שאין על אף מקום אחר בעולם. על חסידים שרוצים, שהם תושבי חוץ לארץ, תלמידי ישיבות חב"ד בארץ שהם בעצם תושבי חו"ל, ששואלים את הרבי "האם לחזור הביתה?" אומר להם הרבי: "לא, אתם תישארו כאן". וכאלה שרוצים לברוח, הרבי אומר להם שגם לא, שאנשים גם לא ידעו שבכלל חשבתם על זה. זה יכניס פאניקה. מה יש ללכת? זה המקום, יהיו ניסים גדולים, תישארו כאן. ותקופה לפני

04:08 כן הגיעה שבת פרשת וארא. בפרשת וארא ישנה הפטרה מאוד, מאוד מיוחדת. שם מדובר על מלחמה שהנביא יחזקאל מנבא על מלחמה שתהיה בין נבוכדנצר מלך בבל לבין פרעה מלך מצרים, והנביא יחזקאל מנבא שם על כך שהבבליים ינצחו את המצרים. ושם בהפטרה, בסוף ההפטרה ישנם שם מילים מאוד, מאוד מיוחדות, מאוד, מאוד, אה, אה, הן מרגשות. כתוב שם בסוף ההפטרה, כתוב שאומר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הנביא: "ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני השם". מה הכוונה? בעצם הסיבה שנבוכדנצר הולך לנצח את פרעה זה בגלל שפרעה, שהמצרים עשו צרות לעם ישראל ומגיע להם שהם ייענשו על זה, ולכן תהיה מלחמה והם יקבלו את עונשם. נבוכדנצר ינצח אותם, וכך באמת היה. הוא ניצח אותם ובגדול. אבל בסוף ההפטרה אומרת לנו ה-- אומר לנו, אומרת לנו ההפטרה: אתם יודעים, אתם יודעים אבל למה כל זה התרחש? למה כל זה קרה? מלחמה גדולה בין שניהם, בסדר, מלחמה ש-ש-שהיא חשובה והכול בס-- אבל למה כל זה יקרה בסופו? מה הסיבה האמיתית? ש"ולך יחזקאל הנביא אתן פתחון פה בתוכם". מה הכוונה? יחזקאל הנביא בסוף תקופת ה-ה-הבית ש-- הבית הראשון, בתקופה של ירמיה, ישעיה ויחזקאל הנביא, היו כאלה יהודים שלא מספיק האמינו ביחזקאל כנביא. לא מספיק האמינו בו. בשביל שיהודים יאמינו בנביא שלהם שצריכים להאמין בו, אז הנביא מתנבא נבואה והם יראו איך שכל זה מתרחש, והתוצאה של כל זה תהיה שעוד כמה יהודים בודדים יאמינו ב-ב-ביחזקאל כנביא. זאת אומרת, המסקנה מכל זה, כמו שהסביר אז הרבי, שכל מלחמה שמתרחשת בעולם, כל דבר שמתרחש בעולם, המטרה היא למען עם ישראל. בשביל שכמה יהודים חסרי אמונה בנביא יתחילו להאמין בנביא, לכן מתרחשת-- לכן הנביא מנבא

06:47 על זה, ותתרחש אותה מלחמה ויקרה מה שהנביא אמר, ואז יאמינו בו. זאת אומרת שכל דבר שמתרחש בעולם זה למען עם ישראל. והאמת היא שזה פשוט מאוד. כבר בתחילת התורה, רק מתחילים את התורה במילה "בראשית". מסתכלים למטה, אומר רש"י על המקום: "בראשית", נחלק את המילה לשניים, "ב' ראשית". העולם נברא בשביל שני דברים. מה הם שני הדברים האלה? עם ישראל, שמכונה במילה ראשית, כתוב בירמיה "ראשית תבואתה", והתורה, שגם היא מכונה ב-ב-במילה ראשית. בשביל שני הדברים האלה, "ב' ראשית", התורה ועם ישראל, נברא העולם. כל מה שמתרחש זה למען ולטובת עם ישראל. הרבי הביא שם, מוזכר שם באותה שיחה נפלאה ומרגיעה שלפני מלחמת ששת הימים. תחשבו כמה רוגע ושלווה הרבי נוסך. יהיו דברים, אבל הכל לטובתנו בסוף, לטובת עם ישראל. אז באותה שיחה מצוין שם בהערות למטה שני סיפורים או שלושה סיפורים. מסופר שם, יש שם סיפור שמובא מ-מ-מ-- בהקדמה לפירוש המשניות של הרמב"ם. שם מסופר שיכול להיות שיהיה איזה בן אדם שיבנה ארמון, ארמון יפה, ארמון ויש שם כרם, כרם ענבים יפה, ויכול להיות שכל הסיבה שאותו בן אדם בנה ארמון ונטע שם כרם והשקיע בזה כספים ואנרגיה וחי שם כמה זמן, זה הכל בשביל שיבוא איש חסיד ומתישהו הוא ירצה קצת צל, קרירות, צל ליד הקיר של הארמון, ליד הכרם, מתחת ל-ל-לענבים שם, או ירצה לאכול משם משהו. בשביל שיה-- יהודי אחד, יהודי חסיד כמו שהוא כותב שם, יבוא ויהיה לו את ההצטרכויות שלו, בשביל זה בן אדם בנה ארמון ונטע כרם וכל מה שזה כולל. כי למען יהודי אחד מתנהלים דברים עוצמתיים בעולם, תהליכים שלמים. או, הביא שם, והביא שם-- מובא שם גם בשם הבעל

09:10 שם טוב הקדוש, שאמר הבעל שם טוב שהייתה איזו מלחמה שבע שנים בין שני גויים. שבע שנים! למה? כי במלחמה היו הרבה קולות של תרועות של מלחמה, של ניצחון, כל מיני תרועות למיניהן, ומהתרועות האלה עשו איזה ניגון והיה איזה צדיק אחד שהתפלל עם אותו ניגון וזה שדרג לו את התפילה שלו. בשביל שלצדיק אחד, אחד, תשתדרג התפילה שלו, בשביל זה הייתה מלחמה שבע, שבע שנים. שבע שנים מלחמה בשביל צדיק אחד שיצא לו מזה טובה. זאת אומרת שבשביל יהודי אפילו אחד קורים בעולם תהליכים ומלחמות, אבל התוצאה היא, אם נאמר את זה במילים, במילים, אה, אה, אה, במילים אחרות או-או-או נוספות, תאר לעצמנו עכשיו שבאפריקה ישנה מלחמה בין שני שבטים אפריקניים שאין לנו מושג בשם של השבטים האלה, איפה הם נמצאים, לא שמענו עליהם, לא יודעים כלום. ברור הדבר כשמש בצהרי היום שהסיבה שמתרחשת אותה מלחמה שם באפריקה זה בשביל עם ישראל. איך בדיוק? לא יודעים, אבל בצורה כזו או אחרת כתוצאה מזה מוכרחת לקרות ליהודי או אפילו ליהודי אחד, כי כל תהליך שמתרחש בעולם הוא מתרחש למען עם ישראל. זה מעניין שאת אותה שיחה נפלאה שהרבי אמר אז, היא נאמרה אז. מתי אבל היא יצאה כ-כחוברת מסודרת ושהכל מסודר והכל מוגה בדיוק? זה קרה, זה קרה מתי-- זה קרה, אה, אה, בשנת, אה, בשנת תשנ"א, בתקופה של מלחמת המפרץ, שפתאום שוב פעם היה לחץ. את זה אני בעצמי כבר זוכר. הייתי אז ילד, אני זוכר את המלחמה, זוכר את לקראת המלחמה, היה לחץ, אנשים באו, אטמו את החדרים שלהם ו-ו-ואז השיחה הזו יצאה כחוברת מסודרת שוב פעם לבוא ולהרגיע. חבר'ה, תירגעו. כל מה-- וראינו אז איזה ניסים היו,

11:31 כל מה שקורה זה למען עם ישראל. כתוב ב-- הילקוט אומר, אומר הילקוט שהקדוש ברוך הוא אומר לבני ישראל: "בניי, אל תתייראו. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם", ולכן אין לנו מה לפחד. כל מה שקורה זה לטובתנו. כל מה שקורה, כל מה שיקרה, הכל זה לטובת עם ישראל בצורה כזו או בצורה אחרת. יש הרבה דרכים למקום, כי אין דבר בעולם שהוא לא למען עם ישראל. כמו שאמרנו, רש"י הראשון בבראשית, למה העולם נברא? בראשית, ב' ראשית. בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראים ראשית. אם כן, דבר ראשון אנחנו כהורים, אין לנו מה לדאוג. אין לנו. כדאי שנוריד את מינון החדשות. אמנם אנחנו סקרנים ואין מה לעשות, אנחנו רוצים לדעת מה קורה, אבל לא להילחץ מזה. אין מה להילחץ. איזה דיבורי רהב היו גם לפני מלחמת ששת הימים ואיזה דיבורי רהב היו לפני מלחמת המפרץ ואילו סרטונים רצו על, על לפני מלחמת המפרץ, על, על, על הסקאדים של סדאם חוסיין שכל טיל בגודל משאית, ורצו דברים. ואיזה פחד! אוי ואבוי. וברוך ה', ניסי ניסים היו. ניסי ניסים היו. לפני כמה שבועות במתקפת הכטב"מים שהגיעה אלינו אז מאיראן. איזה לחץ, איזה דברים. מנתחים בניתוחים על גבי ניתוחים, מה האיום ואיזה נשק יש להם וטילים בליסטיים וכאלה. ברוך השם, אתם זוכרים איזה ניסים היו לנו פה? הכל יורט. איזה אחד הגיע ועשה נזק שולי באיזה בסיס של חיל האוויר. ברוך השם, דברים תוקנו מהר והכל בסדר. גם הרכוש כמעט ולא נפגע. אז יש לנו סיבה לפחד? אין מקום לחרדה הזו. אין מקום. אין מקום לחרדה הזו. זה לא מגיע למקום טוב. זה לא מגיע למקום יהודי בכלל. צריכים להיות בלב רגועים. כמובן

13:40 להיות רגועים זה לא בסתירה לעשות את הדרישות. אם יש דרישות להיכנס לממ"דים, אם יש דרישות לעשות כך, אז עשו את הדרישות. אבל עושים את זה כי צריך לעשות, אבל לא מעבר, עם לב רגוע. אין טעם לכל הלחץ הזה. אבל מעבר לזה שלא צריכים להיות לחוצים, כי באמת אין סיבה ללחץ, כי השם איתנו והשם היה איתנו ואיתנו ויהא לנצח נצחים עד ביאת משיח בקרוב בעזרת השם ועד בכלל. אבל ישנם דברים שאם נעשה אותם, א', נעזור למצב, וב', שנהיה עסוקים בעשייה חיובית, עשייה טובה, עשייה קדושה, עשייה מועילה. זה עצמו מרגיע את הנפש שלנו. לפני מלחמת ששת הימים הרבי דיבר אז על תפילין, והרבי אמר אז שכאשר מניחים תפילין, כמובן זה דברים שהרבי ציטט מהגמרא, כאשר מניחים תפילין זה גורם לפחד לאויבים. אני מניח פה תפילין. האויב שם במרחק של מאות או אלפי קילומטרים ממני. פתאום הוא חוטף פחד מאיתנו. למה? כי יהודי כאן מניח תפילין. והרבי דיבר אז כמה צריכים, צריכים, צריכים לדאוג. ואז יצאו חסידי חב"ד לכל רחבי הארץ להניח לחיילים תפילין, להניח בכלל תפילין. כמה חשוב להניח תפילין. אז אם אני בעצמי מניח תפילין בתקופה הזו, אני חייב לדאוג שעוד יהודי אחר יניח תפילין. שכן שאני קרוב איתו, חבר מהעבודה. אין מה להתבייש. אני אומר לכם, ניסיון רב בזה. אין מה להתבייש, אין מה. מגיעים ליהודי. בוא תניח תפילין, הלב נפתח. אפילו אם מישהו אומר לא, פעם הבאה הוא גם יגיד כן. עוד עשר פעמים לא צריך להתבייש. מה, אנחנו מציעים לו את הטוב בשבילו? להציע ליהודי תפילין זה לעשות לו טובה הכי עצומה שאפשר לדמיין. אז זה הזמן להתחזק בהנחת תפילין והשפעה על

15:44 יהודים, יהודים אחרים שיבואו ויניחו תפילין. שאתם, כולנו יודעים שלאחרונה היה, היה רעש גדול סביב הנחת תפילין של ראש הממשלה, ואתמול באיזה אירוע שהייתי שמעתי ממישהו שהוא מכיר את אותו רב, אותו רב שליח של חב"ד שהניח תפילין לראש הממשלה נתניהו, וסיפר לו אותו רב שלאחר מכן אמר לו ראש הממשלה: אתה לא יודע כמה, כמה לייקים קיבלתי מכל העולם על אותה הנחת תפילין. לא, כי בדברים אחרים לא קיבלתי כזו כמות של תגובות חמות. ואגב, אמר מישהו, וזה מעניין לבדוק את זה לעומק, שמאז אותה הנחת תפילין פתאום נראה שתפסו יותר אומץ ועוצמה. וברוך השם, החיסולים האחרונים. התפילין מביאים כוח, מביאים עוצמה. יש הרבה קשר בין תפילין, זה אולי נושא בפני עצמו, אבל בין תפילין לבין הצלחה במלחמה. נביא דוגמה אחת קטנה. כתוב ב... כתוב בתורה שכאשר יוצאים למלחמה, אז למלחמה שעם ישראל נלחם, אז לא כולם הולכים למלחמה. יש כאלה שנקראים הירא ורך הלבב. הם לא הולכים למלחמה. מה זה הירא ורך הלבב? אחד ההסברים זה מי שמפחד מעבירות שהוא עשה. לא הולך למלחמה. איזה עבירות? מביאה הגמרא דוגמה לעבירה שהוא דיבר בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש. נשאלת השאלה: מה? אז הוא דיבר ביניהם. מה סוף העולם? אבל לא כשמדובר על מלחמה. צריך שהנחת תפילין תהיה כמו שצריך, כי תפילין מביאות כוח להצלחה במלחמה. יש קשר מיוחד בין תפילין ומלחמה. דבר נוסף, אני פונה לנשים שמאזינות. נרות שבת קודש, נרות שבת קודש. את מדליקה נרות? ברוך השם. מה עם השכנות שלך? אפשר לעשות פעולה הכי פשוטה בעולם. דבר שעשינו אותו במלחמה שהייתה בתקופה הראשונה של המלחמה. אפשר להניח בבניין שבו כל אחת מכן גרה

17:58 יחד עם הילדות הקטנות. יום שישי להניח בכניסה לבניין למטה בלובי איזשהו שולחן כזה יפה עם מפה יפה ועם ערכות כאלה. לקחת, קונים נרות שבת או קרטונים קטנים או שקיות כאלה קטנות. שני נרות. אפשר לשדרג את זה עם איזו חלה לשבת, לא? כל אחד וכל אחת כיד השם הטובה עליה וככה להשפיע, לשים. אצלנו עשינו את זה בשכונה אצלנו, ואישה אחת לפחות סיפרה שבזכות זה התחילה להדליק נרות שבת. ואם בזמנים רגילים אחרים אולי יהיו כאלה שיגידו, מה, יעשו פרצופים? אני יודע, כל אחת מכן איפה שהיא גרה, פרצופים על זה שעושים דבר כזה, אבל בתקופה של מלחמה מי ידבר? מי יגיד מילה? אפילו תולים שלט: לזכות עם ישראל, לזכות החיילים, להחזרת החטופים. זה באמת עוזר לדברים האלה. וככה גם מי שזה מציק לו, הוא לא יכול להגיד כלום כשהוא רואה כאלה דברים, כי באמת זה למען זה. אז כשנעשה, נהיה עסוקים בפעילות כזו, אנחנו עם הילדים שלנו, ממילא נהיה עסוקים בעשייה כל כך חיובית למען ביטחון עם ישראל, וממילא זה יוריד את כל הלחץ והחרדה והבלבולים וכל הדברים האלה. אז אם כן, לסכם, אין מקום לדאגה. השם איתנו. כל מה שמתרחש בעולם זה למעננו. זה דבר ראשון. ומה שיכול לעזור מאוד, כאשר נהיה עסוקים בעשייה חיובית בלהשפיע על עוד יהודי להניח תפילין, עוד יהודי להדליק נרות שבת, לעשות את הדברים החשובים האלה, וכך נהיה עסוקים בזה. זה יוריד לנו את כל הלחץ, החרדה והדברים האלה. שיהיה בהצלחה רבה. שיהיו בשורות טובות לעם ישראל, שכבר בעזרת השם נצעד לבית המקדש השלישי, שיחזרו החטופים ויהיו בריאים הפצועים ויהיה רק טוב לעם ישראל. תודה רבה. בשורות טובות ומשמחות. כל טוב.