חינוך הילדים בזווית חסידית · פרק 49 · 2024-07-02 · 16:32
הרב פרץ חן | איך מנתקים את הילדים מחברים לא מתאימים?
תיאור הפרק
זוהי אחת הסוגיות היותר מורכבות: איך לנתק חברויות לא מתאימות. האם זה אפשרי בכלל? מה כדאי לעשות כנגד זה? צפו, הפנימו, שתפו והעיקר שתרוו בעז"ה הרבה הרבה נחת. השיעור הוא לזכות החיילים. לרפואת הפצועים. לשחרור החטופים ולתחיית המתים בקרוב. אמן
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:00 שלום וברכה. אתמול בערב ניגש אליי אבא ואומר לי שיש לו שאלה. מה השאלה שלו? הבת שלו משתתפת באיזשהו חוג, חוג מאוד מאוד לעניין, חוג שמפתח מאוד, שבוודאי שעדיף להורים שהילדים יהיו בחוגים מאשר לבזבז זמן מול מסכים. אבל מה שמפריע לו, שבחוג הזה משתתפות גם ילדות שהן לא מבתים דתיים כמו שהוא בעצמו, ויש להן קבוצת וואטסאפ, ושם בוואטסאפ הן שולחות כל מיני סרטונים ותכנים שלא תמיד הולמים כל כך, מתאימים, והוא שואל מה לעשות. הוא אומר לי, "מצידי אני הייתי הולך עכשיו ובבת אחת מוציא אותה מהקבוצה הזו, והיא הייתה אולי כועסת ומתאכזבת, אבל אני עושה ו-- ככה אני עושה את זה. מצד שני אומר, אני יודע שזה לא הדבר, לא השיטה. אם אני אעשה את זה אז היא תהיה בתסכול ואני לא יודע לאיפה זה יוביל". אז הוא מתייעץ מה לעשות. באמת השאלה הזו היא שאלה מאוד מאוד גדולה שהרבה הרבה מאיתנו מתמודדים איתה. ש-- לילדים שלנו יש חברים שלא מתאים לנו שאלו יהיו החברים שלהם. לא, לא מתאים לי שהוא יהיה חבר של הבן שלי, שהיא תהיה חברה של הבת שלי. לא מתאים לי. אז האם בכלל יש מה לעשות בסיפור הזה? אם כן, מה אפשר לעשות? האמת שזו באמת שאלה קשה, כי בצורה שבה העולם מתנהל היום זו ממש לא הצורה שבה העולם התנהל פעם, וזה משפיע באופן ישיר גם על הדברים האלה. פעם בעולם, בכלל במדינות בעולם הייתה הרבה אנרכיה, הייתה הרבה דיקטטורה. ידעו שיש שליט והוא אומר וכולם הולכים איתו, וכך היה. אנשים ידעו שלא מערערים אחרי השליט, והדבר הזה גם השפיע על בתים פרטיים, שגם בבית ידעו הילדים, אז לא לפני הרבה
02:05 שנים, שכשאבא אומר משהו או כשאמא אומרת משהו זה קדוש, אין דיון, אין ויכוח, לא מתאים לכם, תסתדרו, שתו כוס מים. אבל זו המציאות. אבל העולם השתנה. העולם היום דוחפים כל הזמן לדמוקרטיה ול-- וכל אחד צריך לומר ולהביע את דעתו, וזה משליך באופן ישיר גם על הבתים, שגם בבתים פתאום הילדים יש להם מה לומר, ואבא אומר, אמא אומרת, אבל הם חושבים אחרת והם לא מספיק מקשיבים לגמרי למה שההורים אומרים. האמת, זה דבר, זו תופעה שמאוד מאוד מתסכלת אותנו, כי, כי זה לא לפני הרבה שנים, כל אחד בגיל לא מבוגר מדי, גם הצעירים שבינינו זוכרים את החינוך של פעם, גם בכיתה, גם בבית. היום זה מאוד מאוד השתנה. האמת היא שכבר הגמרא אומרת שלפני ביאת משיח החוצפה תגדל והילדים יעיזו פתאום לפתוח את הפה. זאת אומרת העולם, התורה צפתה את ה-- את הסיטואציות האלה, אבל מה עושים? שורה תחתונה, מה אנחנו באמת יכולים לעשות בשביל להתמודד עם כאלה מצבים, ואם בכלל אפשרי או מה? מה עושים עם כל זה? אז ישנם שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם, שהם אלה שיכולים לעזור שגם בסיטואציות כאלה נוכל לעשות משהו. הדבר הראשון, והוא נכון תמיד, והוא טוב תמיד, והוא מוכרח תמיד. וזה משהו, המ-- הפעולה, נקרא לה הרוחנית שבעניין. חייבים לקרוא פשוט תהילים. לקרוא תהילים על הילדים שלנו. זה, זה מוכרח, זה מאסט, זה חייב להיות. יש את התהילים היומי, את התהילים ה-- לפי ימי, ימי, לפי היום ב-- היום בשנה לפי הגיל של כל אחד. מן הסתם כבר דיברנו על זה כמה פעמים, שיש לכל אחד את התהילים, פרק תהילים פרטי לפי מספר השנים שלו. מי שהוא בן עשרים
04:22 פרק כ"א, מי שהוא בן עשר פרק י"א, וחובה עלינו כהורים לקרוא את התהילים הפרטיים שלהם. אם יש לי ארבעה ילדים, אז אני אוסיף בכל יום ארבעה פרקי תהילים לפי מספר השנים של הילדים. יש לי שישה ילדים, אז שישה פרקי תהילים. זה לוקח זמן. נו, אז מה? יש משהו יותר חשוב מחינוך הילדים? והייתי אומר חוץ מזה, מעבר לפרקים הפרטיים שלפי מספר השנים שלהם, שזה משהו שהוא בגדר הכרחי, הורים לא יכולים לוותר על זה. אין מצב לוותר על זה מדי יום. להוסיף עוד כמה פרקי תהילים אחרים בלי קשר לגיל שלהם. פשוט מדי יום לפתוח את ספר התהילים. איך שקמים בבוקר, במהלך היום, ולקרוא כמה פרקי תהילים ולבקש: ריבונו של עולם, תעזור לי שהילדים שלי יהיו יראי שמיים, שהילדים יגדלו נכון, שנצליח לחנך אותם כראוי. לבקש את זה, לזעוק את זה, לומר את זה. אני אומר תהילים למען הילדים שלי. לתהילים יש כוח עוצמתי, כוח שבוקע את כל הרקיעים. תהילים זה משהו שמשתטח מתחת, זה מגיע ישר, משתטח מתחת לכיסא הכבוד. בתהילים האלה יש עוצמות לא רגילות. כל אחד מי שיקרא ו-- אני יכול לספר פה סיפורים, אבל נשאיר את זה להזדמנות נוספת בעזרת השם. תהילים זה עוצמה, שחייבים לקרוא תהילים למען חינוך הילדים. אז זה, זה, זו הפעולה הרוחנית שהיא נכונה גם לשאלה הזו של חברים לא מתאימים, מה לעשות? והיא נכונה בכלל לחינוך הילדים. אבל הדבר שיכול לעזור בסיטואציות כאלה, זה דורש הכנה מוקדמת, וההכנה המוקדמת, שצריכים ליצור קרבה עם הילדים. כאשר אנחנו ניצור איתם יחסי קרבה, אז הרבה יותר בצורה פשוטה וקלילה, הרבה יותר יהיה להם נעים ונוח ורצון להקשיב לבקשות שלנו, להקשיב לדרישות החשובות
06:42 שלנו. פשוט ליצור איתם יחסי קרבה. ליצור איתם יחסי קרבה זה אומר, יש כל מיני פעולות שאפשר לעשות. למשל, כל אחד, אנחנו יודעים מה הם אוהבים, אז לדאוג שהדברים שהם אוהבים, להעניק להם את זה מדי פעם. אני, אני, אני, אני חוזר, אני קונה, הייתי בקניות, באתי לבן שלי, לבת שלי. את רואה את החמצוץ הזה, את השוקולד הזה, את הסוכריה הזו? הנה, קניתי לך. הנה, קח. זה דברים קטנים שעולים, עולים גרושים, אבל הם ירגישו, הם יחושו שאנחנו באמת, ש-שהם חשובים אצלנו. הם ירגישו שהדברים שהם אצלם משמעותיים, אנחנו רואים את זה ואנחנו גם מתנהלים לפי זה. זה יוצר יחסי קרבה. מוכרחים גם למצוא זמן, עם כל מרוץ החיים, לבלות עם הילדים, לצאת איתם. עכשיו עוד פעם, זה דבר גם שהוא לא דורש הרבה. לא, לא, לא מדובר כאן על ללכת עכשיו לאיזו יציאה, עכשיו יוצאים לאיזה מקום. אנחנו הרי ממילא עושים קניות, נוסעים לסידורים. חמוד, בוא איתי, ושם אני אקנה לו איזה משהו, משהו טעים שהוא אוהב. אתמול בערב נסעתי לכמה סידורים באשדוד. אני גר באשקלון, אשדוד זה קרוב. והבאתי את אחד הילדים הקטנים והבטחתי לו שאני אקנה לו חמצוץ. הגענו לחנות שם שמוכרים פיצוחים במשקל וכל מיני גומים והדברים האלה. ואמרתי לו כמה הוא יכול לבחור, והוא בחר והוא היה כל כך מאושר. כמה זה עלה לי? זה עלה לי כמה שקלים, לא יותר מדי. בשבילו זה היה עוצמה. הוא שמח, הוא חיבק אותי. תודה. אחרי זה איזה פחית ספרייט והוא היה בעננים. כמה זה עולה לנו? איזה, זה איזה מאמץ זה דרש ממני? זה נסיעה שבכל מקרה עשיתי אותה כי היו לי כמה סידורים שם.
08:40 ו-ועל הדרך זה רווח, זה רווח עצום. וצריך לזכור דבר חשוב. היחסים שלנו עם הילדים, זה לא יכול להיות רק על צורכי ומטלות הבית ועל הלימודים שלהם. איך למדת? לא למדת, כן למדת. מה הציונים במבחן? איך התעודה? סוף שנה? הם בבית. לא, זה חייב להיות דברים אחרים. כשהם מספרים לנו על משהו שקרה להם עם חברות. הבת שלי מספרת על מה שקרה עם חברות. בינינו, זה לא מעניין אותי כל כך אולי, כי אני לא בגיל שלהם, ב-בשטויות שלהם, אבל בעולם שלה זה כל עולמה. וברגע שאני מקשיב לה ואני גם אשאל שאלה ואומר לה איזה רעיון, ה-הבת שלי תרגיש שאני מתעניין בעולם שלה, שהיא חשובה בעיניי. ואז כשאני רואה שיש חברים שהיא בקשר איתם וזה לא מתאים לי. קבוצת וואטסאפ כמו ש-, כמו, כמו שאותה בת אתמול דיברה איתי. קבוצת וואטסאפ שלא מתאימה לנו. אז אני בא ואני אומר לאותה בת או לאותו בן, תקשיבו. ולא, לא, לא, אף פעם לא נכון לבוא ולומר החבר ההוא, כי אם נ-נ-ננקוב בשמו של החבר וזה חבר שלו, הוא יכול לצאת מיד למגננה כזו, אלא לבוא ולומר שלדעתי... את יודעת, הקבוצת וואטסאפ הזו שאת נמצאת בה, זה מאוד... אני אשמח שיהיו לך חברות והכול, אבל מה את אומרת? נראה לי שלפי הערכים שלנו אנחנו, אנחנו נמצאים במקום יותר גבוה קצת. מה את חושבת? מה את אומרת? בצורה כזו בעצם לשטוח בפניהם שהדבר הזה עושה לנו לא טוב, גורם לנו כאב בטן. ומה אכפת להם מכאב הבטן שלנו? אז אכפת להם יותר כשהם מרגישים כמה הם חשובים בעינינו. הרי סך הכול הילדים לא רוצים לעשות לנו רע. הילדים גם, גם ילדים
10:41 כשהם עושים דברים שלא, שהם כאילו נגדנו, הם לא נגדנו, הם פשוט בעד עצמם. פשוט הבעד עצמם הזה מתנגש עם הרצונות שלנו. אבל ברגע שהם רואים כמה הם חשובים בעינינו, כמה אנחנו רואים אותם, אז הם גם יותר יראו אותנו. וכשהם ירגישו שמעשה מסוים, פעולה מסוימת, חברות מסוימת, שהיא לא מוצאת חן בעינינו, אז זה יכול לגרום להם הרבה, הרבה יותר לשים לב ולהקשיב ולהגיע למסקנה. כמובן שאנחנו לא יודעים מתי זה יעבוד, כמה זה יעבוד. אין פה איזה מתכון מדויק כמו להכין מטבוחה. כן, אבל, אבל זו הגישה. זו הגישה שיכולה מאוד, מאוד לעבוד. אם נבוא וזבנג וגמרנו נחתוך, אז הם מתוסכלים, ימצאו את הדרך אחר כך. הרבה דרכים, אה, למקום, הרבה דרכים לילדים שלנו איך להשיג את מה שהם רוצים. ולכן, אם כן, זה שתי פעולות שאנחנו מוכרחים לעשות. הפעולה הראשונה היא הפעולה הרוחנית, לדעת לקרוא תהילים, לקרוא תהילים למען יראת השמיים, ה-ה-ה למען הילדים שלנו, ויחד עם זה לעשות את הדברים שדיברנו עכשיו. וככה, בשילוב הזה, ה-ה-ה ב-ב של שתי הפעולות האלה, זה יכול בעזרת השם לעזור. והאמת, אם ככה נראה קצת לעומק הדברים, נראה שרואים ביהדות שהדברים שיכולים מאוד מאוד לעזור בשביל לגרום לאיזושהי התנהגות נכונה, זה כאשר ההקדמה לזה היא חיבור והיא קרבה. למשל, יש גמרא במסכת תמיד, שהגמרא מדברת על הקורבן תמיד שהקריבו כל בוקר בבית המקדש, והגמרא שם אומרת שלפני שהקריבו את הקורבן היו משקים אותו במים. מה הסיבה שעשו את זה? כי אחרי ההקרבה, ששחטו אותו, הקריבו אותו, היו... אחרי ש-ש-שחטו אותו היו, אה, אה, מפשיטים לו את העור של ה-, של הבהמה, ויותר קל להפשיט עור כאשר, אה, משקים את הבהמה.
13:01 לפני זה במים. כ-ככה שיטה-- כך זה היה עובד. אז היו אומרים חסידים בהתוועדות שלפעמים אני רוצה לפשוט מהשני איזה עור, את העור, את העור החיצוני, זאת אומרת התנהגות מסוימת שלא מתאימה. איזה מישהו הלביש על עצמו התנהגות מסוימת, זה בעצם העור, כן, עור עם ע', זה העור שסביבו, התנהגות, ואני רוצה לפשוט את זה ממנו כמו מהבהמה, לפשוט את העור הזה. אז מה היו עושים אז? היו משקים אותם במים. אז אמרו חסידים: בשביל זה יושבים ביחד חסידים בהתוועדות ומשקים אחד לשני מים, שותים לחיים, מתקרבים אחד לשני, מנגנים ביחד, מאחלים איחולים טובים אחד לשני, ואז כשאני אבוא ואומר לשני מתוך אהבה גדולה איזה משהו שכדאי לו להשתדרג בו, להשתנות בו, להשתפר בו, הוא יקבל את זה הרבה יותר. כי לפני שהפשטתי לו את העור, את ההתנהגות הלא מתאימה, השקתי אותו במים. הכוונה אמרנו ביחד, שתינו ביחד לחיים והתקרבנו. אז כך גם בבית. אחרי שנתקרב לילדים, נראה להם כמה הם חשובים ויקרים בעולם שלנו גם, אז זה יעזור שהם הרבה יותר יקשיבו למה שאנחנו נאמר להם. גם, אה, מסופר בתורה שלפני שנכנסים לארץ ישראל עם יהושע בן נון שהכניס, אז לפני זה משה רבנו בתחילת פרשת דברים אומר כל מיני דברי ביקורת לעם ישראל על מעשה כזה ומעשה אחר. אבל את דברי הביקורת הוא אמר להם רק אחרי שהוא כבש את ארצות סיחון ועוג, שהיו שם מלכים מאוד חזקים. אומרת התורה, רש"י מבאר שם למה לפני הביקורת הוא עשה את זה. כי אם יבוא ויאמר ישר ביקורת, יגידו: זה ביקורת, הוא רק רוצה לבקר אותנו. אבל אחרי שכולם רואים, הם רואים כמה הוא התמסר למענם, כמה הוא נלחם עם
15:04 מלכים כל כך חזקים וכל כך גדולים למענם, אז הם יגידו: אה, הוא אוהב אותנו, הוא מוכן להתמסר למעננו, הוא מוכן לעשות מעבר למעננו, ואז גם כשהם ישמעו דברי ביקורת זה יישמע להם אחרת לגמרי. כי ביקורת או דרישות שמגיעות אחרי קירוב, אחרי התמסרות למען השני, אחרי אהבה למען השני, זה מתקבל הרבה יותר. וכך גם הנושא שלנו. אנחנו נקרא תהילים ואנחנו נע-- ואנחנו נתקרב אליהם יותר, ואז גם הצרכ-- הבקשות שלנו הרבה יותר יבואו אצלם לטוב. הורים יקרים, שיהיה ברכה והצלחה. אני רוצה את השיעור היום, אה, אה, להקדיש לחייל רפאל בן לימור מלכה, שהוא בן של חבר טוב שלי, אנחנו עובדים ביחד, שהוא נפצע בעזה, ושיהיה לו רפואה שלמה בעזרת השם, ושיהיה רפואה שלמה לכלל הפצועים, ושיחזרו בעזרת השם החטופים, שנזכה בקרוב לגאולה השלמה ותחיית המתים. אני אשמח מאוד שאת השיעור הזה תפיצו הלאה. שתפו חבר, שתפי חברה, תעשו לייק, ת-ת-תרשמו תגובה, תעשו שיתוף. כל הפעולות האלה שאתם תעשו זה יגרום ליוטיוב לפרסם את השיעור לעוד ועוד אנשים. תודה רבה! בשורות טובות. כל טוב.