הרב פרץ חן | המנעו משברון לב - התחתנו דרך שידוך!

00:00 שלום לכם. שבוע שעבר חבר קרוב מהשכונה סיפר לי משהו מאוד מרגש. אשתו ברוך השם בהריון ויש לה תאומים, בן ובת. וזה לא סתם שהיא בהריון. אשתו עברה הליך רפואי מאוד מאוד לא פשוט, וזה לא מובן מאליו בכלל שהיא ברוך השם בהריון, ועוד עם תאומים, בן ובת. יש להם כיום שני בנים, ועכשיו בעצם כמות הילדים הולכת להיות כפולה. איזה יופי, איזו שמחה. ואז הוא אומר לי משפט שמאוד מאוד ריגש אותי. הוא אומר לי: "דע לך שמה שמאוד מרגיע אותי", כך הוא אומר, הרי בן ובת נוספים, להכפיל את כמות הילדים, זה מאוד מאוד יכול גם להלחיץ. איך יהיו לנו כוחות? זה גם עולה כסף. הוא אומר לי: "אתה זוכר שדיברנו פעם, שהסברת לי שעם כל ילד מגיעים מלמעלה שני צינורות, צינור של פרנסה וצינור של כוחות נפש להורים. אז הנה עכשיו עוד בן ובת, עוד שני ילדים. אנחנו נקבל שני צינורות של פרנסה ושני צינורות של כוחות נפש". הוא אומר לי: "וזה מרגיע אותי", הוא אומר, "אני רגוע, אני אני אני הולך לקראת הלידה הזו עם לב מאוד מאוד רגוע". כמובן שמאוד מאוד שמחתי לשמוע את זה. והשיעור מדבר על הנקודה הזו של השתדלות, השתדלות מצידנו למול הסייעתא דשמיא שמגיעה מלמעלה, כי לפעמים צריך לדעת מה הגבולות, עד כמה אני אמור להשתדל או אולי בכלל לא להשתדל. אולי צריכים רק לסמוך על הסיוע מלמעלה? מה המתכון? מה המינון הנכון לסייעתא דשמיא, להשתדלות שלנו? איך הדברים עובדים? את השיעור הזה ניקח גם לעוד נושא מאוד משמעותי בחיים שנקרא שידוך, חתונה. איך להתחתן בצורה נכונה שתביא איתה גם את ההשתדלות הנכונה וגם את הסייעתא דשמיא, ואת כל זה גם

02:12 נחבר בעזרת השם לפרשת שבוע ונקבל מזה צידה לדרך, לחיים. איך לנהוג נכון? איך לעשות את האיזונים הנכונים בין המאמצים שלנו לבין ברכת אלוקים שמגיעה מלמעלה? אז אני רוצה להתחיל דווקא מאיזושהי נקודה, נקודה שקשורה לפרשת שבוע, פשוטה ועוצמתית מאוד. הרי פרשת שבוע, פרשת שלח, מדברת על המרגלים שמגיעים לרגל את הארץ לפני כניסתם של בני ישראל עם יהושע בן נון לארץ ישראל. ויש בסיפור הזה משהו מאוד מאוד מאוד מוזר. מה מוזר? הרי כל מי שלמד קצת יודע שהיו הרבה הרבה ניסים בכניסה הזו לארץ ישראל. כשבאו לעבור את נהר הירדן, אז קרה שם נס גדול שפתאום הנהר, במקום להמשיך ולזרום, הוא פשוט, במקום לזרום הלאה למטה, הוא התחיל לזרום כלפי מעלה. ואז בשטח, באותו שטח שהפך להיות עכשיו יבש, עברו בני ישראל. ויש בגמרא שתי דעות גם לאיזה גובה המים הגיעו. מדובר פה על נס גלוי, נס גדול, נס לא רגיל, ולאחר מכן, כשנכנסו כבר לארץ ישראל והיו צריכים לכבוש את העיר הראשונה, את העיר יריחו, אז מסופר בנביא שעשו, הקיפו את העיר כל ימי השבוע, תקעו בשופרות, וביום השביעי, ביום שבת, אחרי שעשו שבע הקפות סביב העיר, אז חומת העיר נפלה בדרך נס. אם כן יוצא שכל הכניסה הזו לארץ ישראל יחד עם יהושע בן נון הייתה מלווה בניסים שמעל הטבע. אז אם כך לא מובן למה כשהם מתארגנים לכניסה הזו לארץ ישראל, אז משה רבנו אומר שבהתחלה הראשונים שילכו יהיו בני גד ובני ראובן, שהם היו החזקים. מסדרים אותם לפי הכוחות, מי יותר חזק. מה זה משנה מי יותר חזק? מה זה משנה מי פחות חזק? יהיו פה הרי ניסים. כשיש נס אז לא צריכים

04:29 בכלל כוח. אז למה? למה מארגנים אותם בצורה שמראה כאילו הולכים למלחמה טבעית? ועוד לפני זה שולחים מרגלים שירגלו מאיפה הארץ תוכל להיכבש בצורה הכי טובה. למה? מה זה? מה זה רלוונטי? יש פה ניסים, שנבוא מאיפה שנבוא, איך שנבוא, באיזה כוחות שנבוא. יש כאן ניסים גדולים. למה צריכים את כל ההתארגנות הטבעית הזו? והתשובה לזה היא כי נכון שיש ניסים, אבל ניסים מגיעים אחרי שהבן אדם עושה מעצמו את ההשתדלות שלו. אני אעשה על פי דרכי הטבע את המקסימום מצידי. אני אבדוק מאיפה הארץ תוכל להיכבש ואני אבוא דווקא מהכיוון הזה. אני אארגן את האנשים שלי, את ה, את הצבא שלי לפי הכוחות שלהם, כי ככה זה עובד בדרכי הטבע. כשהקדוש ברוך הוא רואה שיהודים מתארגנים ועושים הכל בדרכי הטבע, את המקסימום מצידם, אז הוא אומר: אה, מגיע להם, הם מתאמצים, זה חשוב להם. אני מושך אליהם את הברכה מלמעלה, וכך הדברים עובדים. אנחנו נעשה את שלנו מלמטה והברכה תבוא, תבוא בעזרת השם מלמעלה. כך בנושא, התחלנו עם הסיפור עם החבר, עם ה, עם ה, עם ההיריון של התאומים אצל אשתו. אז איך? במה? הרי המשכורת לא תשתנה כנראה, ואורח החיים יישאר אותו אותו דבר. עוד שני ילדים זה כפול ילדים בבית. איך הם יצליחו? איך הם יצליחו? כוחות נפש צריך לזה, כסף צריך לזה, אבל הם יצליחו בעזרת השם, יצליחו בגדול בעזרת השם. ומי אמר שהם יצליחו? כי הם עושים את מה שהשם רוצה. הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה לכל משפחה כמה שיותר ילדים. זה פסק דין מפורש ברמב"ם, שאפילו שאדם קיים את מצוות פריה ורביה, פרו ויש לו בן ובת, אבל כל עוד שיש לו את האפשרות,

06:40 את הכוח להביא עוד נשמות לעולם, אז הוא צריך להמשיך עם זה. זה פסק דין מפורש ברמב"ם. וכאשר יהודי הולך עם זה ועושה מצידו מה שהוא יכול בשביל זה, אז הברכה תבוא מלמעלה. סייעתא דשמיא תבוא מלמעלה, ובעזרת השם פתאום ההורים יגלו שיש להם כוחות נפש אפילו בעוצמה ביותר. תחשבו, עוד שני צינורות של כוחות נפש. איזו עוצמה זו! יש להם עוצמה, יש להם כוח לזה. פתאום ההורים יראו שפרנסה, שכלכלית הדברים מסתדרים הכי טוב בעולם. לא יחסר להם שום דבר. המקרר יהיה מלא וגדוש בעזרת השם, כי מגיעה להם ברכה מלמעלה כי הם התאמצו מלמטה. כך הדברים האלה עובדים. לפעמים לצערנו הרב, בגלל מחשבות קטנות, קטנות קטנות, פצפוניות לא רלוונטיות בכלל, אנשים עושים שיקולים. אתה אומר מה? עוד ילדים זה אומר להחליף עכשיו את האוטו ליותר גדול. אז למה אתה עוצר, ריבונו של עולם? אתה יכול להביא עוד נשמות לעולם. אתה יכול ליצור עוד חיים בעולם. כתוב שכל נשמה שבאה לעולם מקרבת את הגאולה. אתה מקיים פסק דין מפורש ברמב"ם כמו שהזכרתי קודם, ובגלל עוד מקום באוטו זה השיקולים הקטנים שלך, ריבונו של עולם? למה האוטו שיש לך כיום זה ממך בכלל? זה הכל מהשם יתברך. הוא נותן את הכל, משפיע עלינו שפע. הוא מחליט מה יהיה, למי יהיה, כמה יהיה. אז אותו אחד שהביא לך עד היום אוטו כזה יביא לך בעזרת השם אוטו אחר. תעשה מצדך כמובן מה שאתה יכול. אנחנו לא יושבים בחיבוק ידיים, סומכים על הנסים, משתדלים, מתאמצים, עובדים, מתאמצים, עושים את ההשתדלות מצידנו. כמובן לפי הכללים של התורה, לפי הכללים של ההלכה. יודעים מה הגבולות של כל דבר, וכשעושים את זה רואים ברכה וסייעתא

08:41 דשמיא. אז מה המקום לשיקולים קטנים? וככה בעצם החיים מלאים עם ה... עם ה... עם הזה. והזכרתי בהתחלה שנדבר על הנושא של שידוכים, שגם בו אני חושב שזה הנושא הזה בולט מאוד מאוד. יש כאלה שאומרים טענה שאני, שאני שומע אותה הרבה הרבה. איך, מה זה השידוכים האלה אצל הדתיים? נפגשים שלוש, ארבע, חמש, שש, עשר פעמים ומתחתנים. לא מכירים באמת ולא זה. אבל תראו, המציאות מראה שהעסק הזה עובד יפה, ואנשים מתחתנים כך וחיים באושר ועושר למרות שלא הכירו כמה שנים לפני זה וחיו יחד כמה שנים ולא. וכל המומחים אומרים שאחוזי הגירושין בציבור הדתי החרדי הם הרבה פחות מהציבור הכללי. אמנם בשנים האחרונות לצערנו גם בציבור הדתי והחרדי יש עלייה בזה ויש הרבה הסברים מה ואיפה ולמה. לאחרונה דיברתי עם איזשהו יועץ זוגי על הנושא הזה, וככה הוא, ככה הסביר לי איפה, איפה, מה, מה, מה ככה הגביר את הנושא הזה, אבל זה נושא בפני עצמו. אבל עדיין אצל הציבור שהולך לפי הדרך הזו זה הרבה פחות. למה? איך זה יכול להיות? אז הנקודה היא שיש שני מילים. ישנם שני מילים שבהם הכל תלוי, בהם הכל תלוי, ושני המילים האלה הם סייעתא דשמיא. אני יכול להכיר... גבר יכול להכיר אישה הכי טוב בעולם, יכיר אותה עשר שנים, אבל אם אין סייעתא דשמיא זה לא יעבוד. בשביל שדברים יעבדו זה לא החוכמה שלנו, לא הגאונות שלנו, זה סייעתא דשמיא. ולכן כאשר זוג מתחתן על פי כללי ההלכה, שזה מה שנקרא בעצם שידוך. דרך אגב, שידוך זו מילה, כולם הולכים מתחתנים בשידוך. גם כשחבר אומר לחבר שלו יש לי מישהי בשבילך, זה שידוך. לא משנה אם הוא

10:56 דתי או שלא דתי, זה נקרא שידוך. אבל מה שהציבור מגדיר כשידוך, שזוג הולך שלא הכיר אף פעם. בחור בחורה נפגשים פעם ראשונה, עוד פעם, כמה פעמים, שמחליטים שמתחתנים, וכיוון שהם עושים את זה על פי כללי ההלכה, על פי כללי הצניעות, יש בזה סייעתא דשמיא. כמובן שגם אפשר גם להסביר על פי היגיון למה זה הרבה יותר טוב. הרי מי שלא מכיר אז מוזמן להכיר ששידוך מתנהל בצורה כזו שלפני שבכלל הבחור פוגש את הבחורה וההפך, אז ההורים שלהם מבררים לפני זה מי אותה בחורה או מי אותו בחור, מי המשפחה. ההורים מבררים לאיזה בית הבן שלי הולך להיכנס, איך ההורים של אותה אחת. האם אנחנו רוצים שהבן יהיה בכזה בית? וכשהבחור פוגש את הבחורה זה בשלב כזה שכבר לפחות יודעים שהמעטפת היא בריאה וטובה. ההורים של הבחור ביררו כבר שהבית של אותה בחורה זה בית בריא, בית נורמלי עם אנשים שפויים, אנשים שלבן שלהם יהיה כיף להיות שם. כמה זה חשוב שיהיה לו כיף להיות בבית של המשפחה של אשתו כשהוא יתחתן איתה. הם מבררים גם עליה איזה מידות יש לה, איך היא, איך היא, איך היא, איך היא בחברה וכולי. ואז אחרי שההורים ביררו מלמעלה שהכל תקין, ואז הולך הבחור עצמו, פוגש את הבחורה ומחליטים ביניהם האם להם זה נראה. וכשהם אומרים שהם רוצים אז איזו שמחה זו, כי ביניהם זה, זה מוצא חן. הם מוצאים חן האחד בעיני השני וההורים גם רגועים שיודעים שהמעטפת היא בריאה. על פי היגיון אין טוב מזה בעולם, אין טוב מזה בעולם. לפעמים מישהו פוגש מישהי בצורה, לא בצורה הזו והוא, הוא רואה שהוא יצר איתה קשר. זה

12:48 כבר לא אכפת לו המסביב. מה לעשות שהמסביב יש לו משמעות בחיים. זה מאוד מאוד חשוב. ההורים של אשתי מיהם ואיך הם מתנהגים. כשזה בשידוך אז זה דבר שמבררים אותו לפני זה, וזה מצוין וזה גאוני. וכל בר דעת, כל אדם נשוי בעל ניסיון מבין כמה הדברים האלה הם חשובים, אבל העיקר זה סייעתא דשמיא שיש בכל זה. שעושים דברים על פי הלכה, על פי צניעות, על פי כללים של תורה, של הלכה, של גדולי ישראל, של רבנים. רואים ברכה ואז השידוך הזה, הזוג הזה חי אחרת כי יש לו ברכה בזוגיות. וכשיש ברכה הכל הולך. הגמרא אומרת, יש גמרא שאומרת שלפעמים שני, שני בעלי חנויות פותחים חנות באותו רחוב, מוכרים אותה סחורה, שניהם נחמדים ללקוחות, הכל אותו דבר. הנתונים זהים ואצל החנות ההיא יש לקוחות ונכנס כסף ואנשים קונים, ואצל החנות השנייה זה לא קורה. איך זה יכול להיות? הרי הוא, הרי יש להם אותה סחורה, אותו יחס, אותו דבר. אומרת הגמרא כי פה יש ברכה, פה אין ברכה, פה יש סייעתא דשמיא, פה אין. זה הכל. זה לא איזה סחורה אני אביא, זה לא כמה אני אחייך. הדברים חשובים כמובן, הם כמו שאמרנו קודם, צריך את ההשתדלות שלי מלמטה, אבל העיקר זה סייעתא דשמיא, הברכה שמגיעה מלמעלה. זה הדבר הכי חשוב בחיים. הגמרא שם גם אומרת משפט כזה: "וכי ראית פעם שועל חנווני?" ראית פעם שועל שהוא חנווני? שועל שהוא מוכר בחנות? לא, והשועלים חיים, הם אוכלים. איך זה יכול להיות? הם לא עובדים, הם לא מוכרים בחנות. אז איך הם חיים? כל בעלי החיים איך הם חיים? כי השם מביא להם. הכל מגיע מהשם. אצלנו בני אדם

14:41 זה מגיע דרך עבודה שצריכים לעבוד, אבל זה מאיתו יתברך, ולכן צריך שיהיה סייעתא דשמיא. זה מה שחשוב, שיהיה סייעתא דשמיא. אם כן, אם כן הבנו כבר, דבר ראשון הבנו איך שהדבר החשוב בחיים, מעבר להשתדלות שלי, זה הברכה מלמעלה, ושיקולים קטנים של איך נצליח, מה נצליח. צריך לעשות על פי טבע מה שצריך לעשות. אבל כשעושים את זה על פי טבע, משתדלים לפי כללי התורה וההלכה, מגיעה ברכה מלמעלה. ככה אמרנו זה בהולדת ילדים. ככה זה בלהתחתן בשידוך. ככה זה בכל דבר. ככה זה גם עם הילדים שלנו. אנחנו צריכים כהורים להשתדל מאוד מצידנו, לתת להם חינוך טוב, לעזור להם בלימודים, לקרוא תהילים, לקרוא, פשוט לקרוא תהילים מדי יום שהילדים שלנו יהיו יראי שמיים, יהיו ילדים מוצלחים, יהיו ילדים שעם מידות טובות, יהיו עוד פעם הכי חשוב יראי שמיים ולקרוא על זה תהילים ולהוריד על זה דמעות. כן, זה מצידנו ונעשה את הדברים מצידנו, נראה ברכה, נראה בעזרת השם, בעזרת השם סייעתא דשמיא, שזה מה שקרה אם כן בכיבוש בכניסה לארץ ישראל, שהתחלנו עם זה. כשעשו את כל ההתארגנות על פי טבע, מאיפה לכבוש נכון, איך להתארגן מבחינת החיילים, אבל אז ראו את הסייעתא דשמיא, את ברכת אלוקים שירדה שם. זהו המתכון לחיים נכונים, לחיים בריאים, לחיים של ברכה ושל הרבה הרבה הצלחה. תודה רבה. אני אשמח מאוד, את השיעור הזה שתפו אותו הלאה. שתף חבר, שתפי חברה, תעשו לייק, תעשו שיתוף כמו שאמרתי, תגיבו תגובה, זה יגרום שהשיעור ימשיך להתפרסם עוד ועוד. שיהיה הרבה נחת בעזרת השם. שנזכה לברכה לעם ישראל, שיחזרו החטופים אמן. שיתרפאו הפצועים בקרוב בעזרת השם, שלא תיפגע שערה משערות ראשם של החיילים ושל החיילות.

16:57 שנזכה לגאולה שלמה, לתחיית המתים בקרוב ממש. אמן כן יהי רצון. תודה רבה.