הרב פרץ חן | 3 פעולות לחיזוק הקשר עם הילדים שלנו

00:00 שלום לכם חברים יקרים, מה שלומכם? מה העניינים? איך הולך? אז היום אנחנו נדבר בעזרת השם על איך ליצור קשר, איך ליצור חיבור יותר חזק עם הילדים שלנו. עכשיו האמת היא שהחוכמה נמצאת תכלס איפה? אצל חכמי ישראל. חכמי המשנה, חכמי הגמרא, חכמי ישראל לדורותיהם, שם נמצא הכל. הם באמת ידעו והכירו את עומק עומק נפש האדם מצד גדולתם הרוחנית, מצד ה-ה-הידיעות הרבות שהיו להם. אז גם כשדנים בשאלה איך ליצור קשר יותר חזק, איך ליצור חיבור יותר עוצמתי, את התשובות יש אצל חכמי ישראל בתורה הקדושה. אז אנחנו נדבר היום על שלושה דברים, שאם נעשה אותם בעזרת השם, שכאשר נעשה אותם בעזרת השם, אז החיבור יהיה יותר טוב, הקשר יהיה יותר חזק. המשנה במסכת אבות, פרקי אבות, ממש בהתחלה, ההוראה הראשונה שאומרת לנו המשנה באבות היא: "הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה". יש כאן בעצם שלושה דברים, שכל אחד בעצם מהם הוא אבן דרך איך ליצור קשרים וחיבורים טובים בכלל, וכמובן כמובן לחבר את זה לנושא שלנו, לחינוך הילדים. אז בוא נדבר רגע אחד, בוא עכשיו נעזוב את, את עולם חינוך הילדים, נדבר על, על עולם המנהיגות. אדם שהוא מנהיג, מנהיג קהילה, מנהיג קבוצה, בשביל להצליח בזה הרבה יותר חזק הוא חייב את אותם שלושה דברים. אחרי שנבין איך זה מול קהילה, מול קבוצה מסוימת, אז מיד נבין מיד את הקשר ואת ההשלכה לחינוך הילדים. אז בוא נאמר אני רב, יש לי קהילה, אני מחובר לאנשים ואני רוצה להיות מחובר אליהם באמת. אז אני חייב דבר ראשון שיהיה אצלי את ה"הוו מתונים בדין". מהר, קל לנו מאוד מאוד מהר ל-ל-לחלק ציונים, להאשים אנשים בדברים כאלה ואחרים

02:25 כי אני רואה שהם התנהגו בצורה לא מתאימה. אבל אומרת לנו המשנה באבות בהוראה הראשונה שלה: "הוו מתונים בדין". לפני שאתה פוסק דין, תהיה מתון, תמתין, תבדוק את עצמך כמה רגעים לפני זה. פתאום תגלה שמה שחשבת זו לא האמת. אני חייב לשתף בסיפור מ-- סיפור מתלמיד שהיה לי. תלמיד שכל בוקר היה מאחר בצורה כרונית, יום אחרי יום אחרי יום, וכמובן שהצוות החינוכי לא, לא, לא אהב את זה והעירו לו על זה, עד שפעם אחת הוא סיפר והתברר בעצם דבר שלא כל כך היינו מודעים אליו. מה התברר? בעצם ההורים שלו לא היו חיים ביחד. הם היו פרודים, בדרך לגירושין, משהו כזה, אבל זו לא הייתה-- זו הייתה פרידה קשה. זאת אומרת, האבא שם ממש חיפש כל הזמן להציק ולעשות רע לאשתו, לאשתו שהוא עתיד להיפרד ממנה, וגם לילדים. פשוט היה אצלו משהו אפילו לא בריא בנפש, והוא עשה להם חיים קשים. והאימא לבד עם כמה ילדים בבית, ילדים קטנים, כשהתלמיד שאני מספר עליו הוא הבכור, היא צריכה לצאת כל בוקר לעבודה ולנהל את הכל לבד ולהתמודד עם כל מה שזה אומר, ובצורה מאוד מאוד מאוד לא פשוטה. ואותו ילד, ילד טוב, ילד שרואה שקשה לאימא ורוצה לעזור לאימא שלו, אז הוא היה כל בוקר, כשאימא כבר יוצאת לעבודה כי היא לא יכולה לאחר, כי היא רוצה, היא חייבת את העבודה, היא צריכה להרוויח כסף, הוא היה נשאר בבית, היה, היה, היה ממלא את מקומה בבית ומסיים להלביש את האחים שלו ודואג שלכולם יהיה סנדוויץ' ומוציא אותם לגן, לוקח את ההוא לגן ואת ההוא לבית הספר. בעצם כל העול של הבית נפל עליו והוא עשה את זה כי

04:25 הוא הבין שאין ברירה, אימא צריכה את העזרה שלו ולכן הוא איחר מדי יום. כשהבנו את זה אז במקום לכעוס עליו על האיחורים רק חיבקנו אותו על האיחורים. אמרנו לו: כל הכבוד, אתה, אתה, אתה בן למופת, ממך יראו וכן יעשו. פתאום הבנו מה עומד מאחורי הסיפור הזה. פתאום הבנו למה הוא מאחר מדי יום. הוו מתונים בדין. אתה לא יכול לפסוק דברים ו-ו-ולחלק ציונים כשאתה באמת לא יודע מה הסיפור באמת. ולכן אדם שהוא מנהיג, מנהיג קהילה ורואה התנהגויות לא מתאימות, לא נכון, לא נראות לו, מה אתה, אתה, אתה, אתה יודע מה? מה עומד מאחורי זה? אתה יודע מה קורה לאותו בן אדם בבית עכשיו? מה המצב שלו עם הילדים? המצב הכלכלי, אולי מצב בריאותי? זה שהוא אמר ככה או התנהג ככה, אולי זה, אולי זה מגיע על רקע מסוים? אז לפני שמחלקים אה, אה, אה ציונים כאלה ואחרים צריך לבדוק את העניין. הוו מתונים בדין, זה משהו בסיסי ואי אפשר בלעדיו. ממשיכה המשנה ואומרת: והעמידו תלמידים הרבה. מה הכוונה? מה זה קשור למשפט הקודם? מתי שנהיה מתונים בדין אז ממילא נעמיד תלמידים הרבה. כשהציבור יראה שאנחנו אנשים לא ביקורתיים שמיד, מיד מורידים ביקורת וכועסים על כל דבר ומסתכלים בעין שמאלית על כל דבר, אלא שאנחנו מחפשים את הזכות ואת החיוב, אנחנו מתונים בדין ומבררים דבר ולא מיד, מיד מתחילים לצעוק כמו סתם אנשים בעולם. אז אנשים ירצו להיות קשורים אלינו, ירצו להיות מחוברים אלינו, ממילא יהיו לנו תלמידים הרבה וזה הפירוש והעמידו תלמידים הרבה. כל אחד ש-- כל אחד, כל אחד, כל אחת הרי עובדים במקום מסוים, נמצאים בחברה מסוימת. אז נכון שהרבה יותר נעים לנו להיות

06:34 מחוברים לאנשים שלא מיד זורקים לנו הערות שליליות, אלא במתינות, גם כשאנחנו עושים משהו לא טוב וכל אחד מאיתנו עושה טעות כזו או אחרת, מאחר לעבודה, עושה טעות בעבודה, עושה דבר כזה או אחר. כמה נעים שמי שאחראי עלינו יודע להכיל, להבין שלפעמים אנחנו טועים ו-ו-הוא בודק דברים לפני שהוא, לפני שהוא כועס ו-ועושה בלגן. נכון שנעים לעבוד אצל אדם כזה? ולכן אדם שהוא מנהיג כאשר הוא מתנהג בצורה כזו, אז ממילא הוא מעמיד תלמידים הרבה. אנשים רוצים להיות מחוברים לאחד כזה, להיכנס תחת חסותו. ממשיכה המשנה ואומרת: ועשו סייג לתורה. מה פירוש ועשו סייג לתורה? אחד מהדברים שיעזרו באמת שהרבה אנשים יתחברו איתי זה אותו סייג לתורה. מה הכוונה? בתורה שלנו יש את ה-- יש הרבה הרבה מצוות. יש מצוות מהתורה, יש מצוות מדרבנן. למשל בשבת כל דיני מוקצה בשבת, יש המון דיני מוקצה בשבת, זה לא מהתורה, זה הכל מדברי חכמים. אז ודאי שחובה לקיים את זה כקוצו של יו"ד. אנחנו לא מזלזלים בדברי חכמים. חמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה, אבל זה מדברי סופרים וזה מה שגורם, אותם דברי חכמים, דברי סופרים גורמים שיש לנו הרבה, הרבה מצוות, סל מלא של מצוות. מה הרווח מזה? הרווח מזה הוא שכך בזכות זה כל יהודי יש לו במה לתפוס בשביל להתחבר. אם נאמר המצוות היו מצומצמות למעט מצוות ומישהו מרגיש קושי איתם, אז הוא לא מרגיש חיבור אמיתי ל-ל-למה ש-- ל-ל-למצוות ל-ל-ליהדות. מכיוון שביהדות כל כך הרבה דינים כל כך הרבה, אז ודאי שחובה לקיים את הכל, ודאי. אבל לכל אחד יש את הדברים המסוימים שבהם הוא מרגיש שלזה הוא מחובר בצורה מיוחדת, וזה בעצם המפתח והשער שדרכו הוא

08:44 מתחבר לשאר הדברים, כי זה מצווה שזה מדבר אליו. יש אנשים שמגיע חג הסוכות זה החג שלהם, הסוכה, הם מתרגשים, מתלהבים, בעדם זה מפתח לשאר המצוות של התורה. אז בזכות שיש סל גדול, שיש סייג לתורה, סייגים בעצם זה אותם דברים נוספים שהחכמים הוסיפו להלכות, למצוות של התורה. אז יש סל גדול, אז יש לכל אחד את השער מאיפה להתחבר. כך גם כ-כ-כדיברנו על מנהיג חברתי, מנהיג קהילה, כאשר למנהיג הקהילה יש הרבה דברים שהוא עושה עם זה, מתעסק עם זה. ככה יש לו הרבה יותר אפשרויות איך לחבר את האנשים אליו, אליו. הנה בוא אתה ת-תהיה אחראי על זה, אתה תעסק עם זה, כל אחד לפי מה שהנפש שלו נוטה לשם ואז החיבור לדבר המסוים גם יחבר אותו לשאר הדברים האחרים שאותו מנהיג מייצג, מאמין בהם, משכנע לכיוונם. וכל זה אותם שלושה דברים: הוו מתונים בדין והעמידו, הכוונה סבלנות לפני שפוסקים דין, והעמידו תלמידים הרבה, זה מה שיגרום שיהיה הרבה תלמידים והחיבור שלהם אלינו יהיה דרך אותם סייגים ודרך אותם ריבוי דברים, שכשמתחברים למשהו מסוים מהם זה השער להכל. אותו דבר ככה זה גם בדיוק בחינוך הילדים שלנו בבית. הילדים מגיעים יום אחד מבית הספר ו-ולא מקשיבים לנו ואנחנו אומרים איזושהי הוראה להניח את הילקוט במקום מסוים, אה, לשטוף ידיים עם סבון כי הייתם ברחוב. כל בית לפי ההקפדות שלו. להוריד נעליים מחוץ לבית, לבית נכנסים בלי כל החולות של הרחוב. כל בית עם הכללים שלו והילד לא עושה את זה. אז הכי קל להיכנס, להיכנס, להיכנס בו במאתיים קמ"ש. מה? מה ביקשנו ממך? מה ועכשיו? בלגן שלם. רגע, רגע, הוא הגיע עכשיו מבית הספר. מי יודע מה אמרו לו? מה

10:42 היו המורים? החברים? מי יודע? מי יודע? סבון. רגע, תשמע, מה שלומך מתוק? מה שלומך מתוקה? איך היה היום? הכל בסדר? פתאום נשמע דברים ואז נדע איך להתנהג בהתאם. וככה כשקורה דברים עם הילדים אז זה מאוד קשה האמת, כי זה הילדים שלנו ואנחנו מרשים לעצמנו הכל, שורה תחתונה הרבה יותר מאשר מול אנשים אחרים. אבל אם נתרגל להיות קצת סבלניים, להיות מתונים בדין, אז ממילא והעמידו תלמידים הרבה. הילדים שלנו ירצו להתחבר הרבה יותר אלינו. הנה יש לי כאן אבא שמבין אותי. אמא שמה לב אליי, הם מרגישים אותי, הם לא מיד כועסים עליי, הם מנסים להבין אותי, הם מזדהים עם הקשיים שלי. אז ממילא החיבור שלנו והקשר עם הילדים היא הרבה, הרבה יותר חזק. בזכות שאנחנו מתונים בדין מולם אז והעמידו תלמידים הרבה, ובשביל ליצור באמת את הקשר החזק הזה אז ועשו סייג לתורה. בית כולל בתוכו הרבה, הרבה פעולות. למשל ניקח לדוגמה את שולחן השבת. יש ילד אחד שאם הוא בשולחן השבת יאמר דבר תורה והוא יכין את זה או יביא את זה מבית הספר, לא משנה, אבל אם יאמר שם דבר תורה זה מה שימלא אותו, יעשה אותו שמח, יעשה אותו מחובר. זה התפקיד שלו יהיה מדי שבת לומר דבר תורה בשולחן שבת והדבר הזה שזה מאוד מאוד מדבר אליו באופן אישי. זה המפתח, השער שדרכו הוא יתחבר גם לשאר הדברים שהבית שלנו מייצג. ויש ילד אחד שדבר תורה לומר הוא לא בקטע, הוא לא בעניין, הוא לא רוצה. לא משנה מה הסיבה, אבל הוא אם הוא יגיש את הקינוח בסוף הסעודה, יגיש את הגלידה או את הסלט פירות או את העוגה או מה שלא יהיה.

12:48 אם הוא זה שיגיש את זה, זה יעשה אותו, זה ימלא אותו. אז הנה אנחנו נחבר אותו לפעולה המסוימת הזו, וזה מבחינת זה בשבילו יהיה השער לשאר הדברים. וכך בית. יש בו המון המון דברים. לכלול אותו בשבת, במשך השבוע. כן, ועשו סייג לתורה. יש הרבה הרבה סייגים, הרבה דברים. גם בבית יש המון המון דברים, המון פעולות יומיומיות, פעולות לקראת שבת, פעולה של לעשות קניות לשבת או בכלל. יש המון דברים שנכנסים בתוך מה שנקרא בית, ואנחנו יודעים הכי טוב למה כל אחד מתחבר. אז נחבר אותו לזה באופן אישי, נעצים אותו, וזה בעצם המפתח, וזה השער שדרכו הוא יתחבר לשאר הדברים. וככה, בזכות זה שאנחנו נהיה מתונים בדין, לא מיד, לא מיד נגיב לדברים שהם עושים, אלא ננסה קצת יותר מתונים להבין אם יש משהו מאחורי הקלעים. עם כמה שזה קשה לפעמים להתנהג ככה, ממילא הם יהיו תלמידים שלנו מחוברים, והעמידו תלמידים הרבה, ובזכות ועשו סייג לתורה. החיבור האישי של כל אחד למה שהוא מתחבר בעיקר. אז בעזרת השם הקשר שלנו איתם והחיבור אליהם יהיה הרבה הרבה יותר חזק, כי לזה אנחנו מייחלים. מה אנחנו רוצים? חיבור עם הילדים זה עיקר שליחותנו כאן בעולם. הדבר הכי משמעותי שבשבילו אנחנו יוצאים לעבודה כל בוקר. אנחנו עליו חושבים. אנחנו שמחים כשזה הולך טוב ומוטרדים כשזה הולך לא טוב. זה עיקר העניין שלנו. אז שבדבר הזה בעזרת השם זה יהיה הרבה יותר חזק בזכות אותם שלושה דברים, כפי שחכמי המשנה אומרים לנו במסכת אבות. נישא תפילה כולנו שבעזרת השם בזכות הדברים האלה, דברי המשנה האלה, החיבור לילדים שלנו, שבעזרת השם יהיו בשורות טובות לעם ישראל, שהחיילים שנכנסים לרפיח יילחמו

14:51 שם, שתהיה להם הצלחה מעל המשוער, שלא ייפגע, לא תיפגע שערת ראשו של אף אחד או אחת מהם. רק האויבים הארורים, שהם יושמדו מעל פני האדמה. אבל אף יהודי לא ייפגע חס ושלום. שנזכה לנחת מהילדים, שנזכה להחלמת הפצועים, שנזכה להחזרת החטופים האומללים, שנזכה להרבה הרבה נחת בעזרת השם. אם אתם מרגישים, חשים שהדברים שנאמרו כאן מדברים אליכם, שתפו, שתף חבר, שתפי חברה. אם יש לכם איזשהו מסר לומר בהקשר הזה, תרשמו בתגובות למטה. אם תעשו לייק לסרטון אז, אז מערכת היוטיוב תפרסם אותו לעוד הרבה אנשים. ככה זה עובד. אם תעשו שיתוף זה גם יגרום לפרסום נוסף של השיעור הזה ברחבי הרשת. אז שיהיה לכולנו ברכה והמון המון נחת והצלחה. תודה רבה. בשורות טובות. כל טוב. להתראות