הרב פרץ חן | איך נגרום לילדים שלנו להתחבר יותר לספרים?

00:00 שלום לכם. הרבה חיילים שיצאו מעזה סיפרו שאחד מהדברים שעשו להם שם מאוד מיוחד, מאוד טוב בכל המצב שהם היו, זה היה דווקא הניתוק מתקשורת, מטלפונים, וואטסאפים, סרטונים, חדשות. זה עשה להם הרגשה כל כך טובה של להתכנס עם עצמם, להיות יחד בלי כל מיני גורמים מפריעים כאלה ואחרים. והם מספרים שזה עשה להם כל כך טוב שחלקם יצאו החוצה והגיעו למסקנה שהם רוצים להמעיט את החשיפה לתקשורת ובכלל השימוש בכל ה... בכל המדיה שקיימת. אחד מהם אפילו אמר: "בפנים היינו כל כך שמחים למרות כל המצב. יצאנו החוצה, פגשנו אנשים עצובים כי הם כל הזמן סביב החדשות, עדכונים, פרשנויות". כמה זה עשה להם טוב שם בפנים בלי הדברים האלה. כי באמת, אם ניזכר ככה בעצמנו המבוגרים קצת שבחבורה, כשהיינו ילדים, היינו נערים, היינו יושבים שעות עם ספרים. לא היה, לא היה, לא היה אמצעים דיגיטליים כמו שיש היום. וישבנו וקראנו ספרים וזה היה מיוחד מאוד. כמה אנשים נזכרים בזה היום בערגה? אבל מה שקורה היום זה שהמדיה תפסה כל כך חזק והילדים והנוער וכולם כולם והמבוגרים כולם סביב זה, וכבר אין את אותו ניחוח אמיתי של פעם. אפילו בעולם הספרים, לפני כמה שנים הייתי בטיסה איפשהו מעל האוקיינוס האטלנטי וישבה לידי איזושהי אישה. אמ, נראה לי שהיא הייתה לא יהודייה, ואני רואה שהיא קוראת בספר וממ, הסתכלתי ככה, אני רואה זה לא ספר אמיתי, זה ספר דיגיטלי. יש לה שמה מלא מלא ספרים באותו מכשיר. זה נראה כזה דף כזה צהוב כזה כמו ספר, אבל לא ספר אמיתי. ועברה לי מחשבה שלאט לאט העולם יאבד את הספרים, הכל יעבור לדיגיטל. אבל אנחנו עם ישראל תמיד נישאר

02:09 עם הספר בזכות השבת, כשבשבת הרי אסור להשתמש בכל האמצעים הדיגיטליים. יש משהו מיוחד מאוד בספר, אבל השאלה איך אנחנו נצליח להכניס לילדים שלנו את הערך הזה של ספרים, שהיום, שבעתיד הם ידעו: ספר זה משהו יקר, משהו מיוחד, משהו חשוב. ספרים בכלל, ובמיוחד מיוחד זה ספרי קודש, ספרי ספרים תורניים עם תוכן אמיתי, יהודי וטוב. איך נעשה את זה? אז מספרים שפעם אחד מהמזכירים של הרבי שקראו לו הרב חודקוב עליו השלום, אסף קבוצה של חתנים, קבוצה של חבר'ה צעירים שעומדים עוד מעט להתחתן, והוא אמר להם כמה דברים, כמה הוראות לחיים. ואחד מהדברים שהוא אמר להם, שבלילה לפני שהם הולכים לישון, הם ידאגו שעל השולחן בסלון של הבית יהיו שני ספרים פתוחים. ספר אחד יהיה ספר בתורת הנגלה. תורת הנגלה זה אומר גמרא, משנה, שולחן ערוך. וספר אחד בתורת הנסתר. ספר חסידות, ספר תניא, ספר מאמרים, ליקוטי שיחות. וכמובן אי אפשר להשאיר בלילה ספרים פתוחים סתם כך. אז שמים איזשהו נייר או משהו ש... שיעשה איזושהי סגירה מלמעלה, אבל שהספרים יהיו כך, והמטרה שבבוקר שיקום הילד וילך לסלון כשהוא מתעורר בבוקר והוא יראה את... אה, ויראה שני ספרים ויאמר לו: אה, אבא ישב בלילה ולמד בספרים האלה. זה יכניס לו שספרים זה ערך. כמובן שרצוי לא סתם לפתוח וזהו. באמת לפתוח וללמוד בהם גם לפני שהולכים לישון. אבל כמה חשוב מה שהילד יראה בבוקר. הרי אין חינוך עוצמתי מזה שאבא יושב ולומד. תארו לכם אבא שקם מוקדם בשבת, בשבת זה בעיקר מסתדר אולי כי כל השבוע עסוקים, אבל אבא קם מוקדם, מכין לעצמו כוס תה, יושב מול הספר ולומד, ומגיע אחד הילדים ורואה את זה ככה

04:38 מהצד. כל ההרצאות וכל השיעורים והשכנועים כמה ספר חשוב לא יועילו כמו שתועיל אותה תמונה שילד רואה. הנה אבא שלי יושב מול ספר, כנראה זה יקר, כנראה זה חשוב. כנראה זה משהו באמת בעל ערך משמעותי. התפקיד שלנו להראות לילדים דוגמה בתחום. הדוגמה של חיבור לספרים, להיות דוגמה חיה. פעם שמעתי באיזושהי התוועדות שמישהו אמר למישהו: יש דוגמה חיה ויש דוגמה של חיה. יש כאלה שהדוגמה מהם זה דוגמה של התנהגות של חיה. זאת דוגמה שלילית, אבל צריך להיות דוגמה חיה, דוגמה איך מתנהגים. ולכן כאשר אנחנו, כאשר הילדים שלנו יראו את החיבור שלנו לספר, זה יכניס ויחדיר גם אצלם כמה ספר זה משהו שהוא משמעותי וחשוב בחיים. מספרים שהיו פעם שני, היו פעם שני, שני, שני אבות, שני חברים גדלו, התחתנו, הקימו בית. אחד מהם הוא תפס משרה רוחנית רצינית, הפך להיות דיין בבית דין. זה משהו באמת מכובד מאוד, והחבר שלו היה אדם מוכשר באיזושהי חברת הייטק רצינית ועבד שם בהצלחה גדולה עם פרנסה יפה. ויהי היום ועבר זמן וההורים והילדים שלהם גדלו. ואותו בן של הדיין, הבן של הדיין הלך לכיוונים לא כל כך תורניים, ודווקא הבן של אותו איש הייטק הפך להיות בחור רציני שמחובר לספרים. בחור תורני כזה. ויהי הדבר לפלא למה הבן של מייצג התורה דווקא חתך קצת, והבן של מייצג העולם החופשי הגדול דווקא הוא הפך לילד תורני. ואחרי בדיקה קצרה התברר שאותו דיין, כשהוא מגיע הביתה בערב אחרי יום עבודה, מגיע הביתה, מכין לעצמו כוס קפה, לוקח את העיתון, כמובן עיתון עם תכנים מתאימים לרוח היהדות, ופותח את העיתון. יושב בספה עם כוס קפה, עם עיתון, וככה הוא מעביר את הערב שלו.

07:12 ככה נרגע מהעבודה. עבד קשה כל היום, והבן של אותו איש, איש הייטק שגם עבד קשה, היה רואה איך שאבא שלו מגיע הביתה בערב אחרי יום עבודה גם מתיש. והבן, אבא מגיע ואבא עוזר קצת בבית, אוכל משהו, ככה מתארגן ויוצא בערב לשיעור תורה, או לפעמים יושב בבית ופותח ספר. וככה הבן ראה שהאבא מעביר את הפנאי שלו. לעומת הבן של אותו דיין, שראה שהאבא מעביר את הזמן הפנוי שלו בכוס קפה ועיתון. אז כל אחד מאותם ילדים הבין מהו הדבר הערכי ביותר בעולם. הבן של הדיין הבין שמה הדבר שהוא בעל ערך בעולם ומה הוכיח שזה בעל ערך? כי אבא שלי עושה את זה. זה מה שאני רואה את אבא שלי עושה מדי ערב. זה כוס קפה ועיתון. אז זה הכיוונים שאליהם הוא פנה. לעומת הבן של אותו איש תקשורת, איש הייטק, שראה שאצל אבא שלו זה הדבר החשוב בעולם, כי זה מה שאבא שלו עושה בשעות הפנאי, גם כשאבא שלו מאוד מאוד עייף ועבד יום קשה. אבא יושב ופותח ספר ויוצא לשיעור תורה. כל ההסברים שנאמר, כל השכנועים שנאמר, מה שהילדים רואים בעיניים זה מה שיעשה להם את זה. מסופר על... כולנו שמענו על חוני המעגל. חוני המעגל, עם אותו סיפור שלא ירד גשם והוא עג עוגה באדמה, עשה כזה עיגול באדמה והתפלל לקדוש ברוך הוא ואמר שהוא לא יוצא משם עד שיירד גשם. ובסוף ירד גשם, ואפילו הוא ויסת את העוצמה של הגשם לפי הבקשות שלו. זאת אומרת, מדובר ביהודי צדיק, יהודי קדוש, יהודי שהקדוש ברוך הוא מקשיב ככה לבקשות שלו בצורה כזו ישירה. ודאי זה אדם משכמו ומעלה. אבל תראו משהו מעניין: אם נפתח בספרים, נפתח

09:16 ב... נחפש בגמרות ונחפש כל מיני דברי תורה, כל מיני הלכות שאומר חוני המעגל, לא נמצא. יש את הסיפור הזה בגמרא. יש עוד כל מיני סיפורים בגמרא. יש על הנכדים שלו סיפורים בגמרא, אבל עליו עצמו דברי תורה, הלכות שהוא אמר, לא מוצאים. איך זה יכול להיות? את השאלה הזו שאל אדמו"ר הזקן. ואדמו"ר הזקן אומר שישנם יהודים, ישנם צדיקים כאלה, תנאים כאלה, שהם אמרו דברי תורה וכך חינכו את הדור הבא. אבל חוני המעגל, הוא לא היה אומר הלכות, הוא היה מראה הלכות. הוא היה איש של דוגמה. ראו אותו, ידעו: כך צריך להתנהג. זו התנהגות נאותה, זו התנהגות מתאימה, כך צריכים להיות. זה בעצם היה חוני המעגל, ולכן אין עליו, אין ממנו הלכות, דברים כאלה, כי זה מה שהוא היה. כי בעצם הכלי החינוכי החזק ביותר והגדול ביותר והמשפיע ביותר זה לא הדיבורים שלנו, זה מה רואים. יש בחב"ד מושג שנקרא שליחים. זה כולם יודעים, אבל יש מושג נוסף שנקרא שליח בישיבה. זה אומר שבחורים עדיין רווקים, מבוגרים קצת, הולכים לישיבה שבה יש בחורים צעירים יותר, והם שמה מחזקים אותם, לומדים איתם, עושים להם כל מיני פעילויות ומבצעים כאלה שייתנו מוטיבציה ללמוד ולהתקדם. וזה, זה קיים בחב"ד בצורה מאוד חזקה, וזו תופעה מאוד מבורכת שהרבי עצמו דיבר עליהם, על התלמידים השלוחים. ואחד מהדברים שהרבי אמר לאותם קבוצות תלמידים, אמר להם שהם צריכים לדעת שעיקר העבודה שלהם, עיקר השליחות שלהם, זה לאו דווקא שהם עושים כל מיני מבצעי ענק, כל מיני תחרויות מרהיבות ודברים שיכתבו עליהם בעיתונים, אלא זה שהם יושבים בעצמם ולומדים בבית המדרש יחד עם התלמידים הצעירים. לומדים בינם לבין עצמם, שני הבחורים המבוגרים בעצמם. זה

11:39 הדוגמה וזה החינוך הכי גדול. למה? כי אז הבחור הצעיר שרואה מהצד, הוא אומר: הנה, אני רואה מישהו מבוגר, גדול ממני, ואני רואה שהחיים שלו זה לימוד. אז כנראה שזה דבר באמת בעל ערך. זה שהם עושים פעילויות, מבצעים, זה מובן. הם הרי באו לכאן למטרה מסוימת. זה התפקיד, התפקיד שלהם. אבל זה שהם, אותם בחורים צעירים, רואים את אותם בחורים מבוגרים לומדים בינם לבין עצמם בהתלהבות גדולה, אז הם מבינים: הו, כנראה זה משהו ערכי. כנראה זה ערך עליון. כנראה זה משהו לשאוף ולהגיע אליו. אם כן, הנקודה של הדברים: אנחנו רוצים שהילדים יאהבו ספר, יאהבו ספרים, ספרים כמו ספרים בכלל, ספרי קודש בפרט. אנחנו צריכים להראות דוגמה כזו, פשוט להראות דוגמה כזו, לשבת ולפתוח. אפילו היום, לפעמים אנחנו רוצים ללמוד משהו, נאמר איזה חומש בערב, משהו ברמב"ם, ויש היום את הכל על הטלפון, על המסך, על המסך. אבל זה קל לפעמים, שני לחיצות ויש את הכל. מחפש בספרים. אבל אנחנו נפסיד את כל, את כל הנקודה הזו. כן, נחפש ספרים, נמצא ספרים, נשב איתם, ואז אצל הילדים שלנו ייכנס הערך הזה של ספר, של לשבת מול ספר וללמוד. הדבר העוצמתי הזה שכולנו מתגעגעים לימים שבאמת זה היה בעוצמות גדולות. בעזרת השם יהיה גם אצלם. אז שיהיה לכולם בשורות טובות, שיהיה הרבה הרבה נחת עם הילדים, ושיהיה כל החיילים הצדיקים שלנו שיחזרו הביתה שלמים. בריאות הגוף, בריאות הנפש, החטופים יחזרו ונזכה לתחיית המתים. נזכה רק טוב לעם ישראל, בחודש אדר, חודש כזה שמח. אם משהו מצא חן בעיניכם והנקודה מדברת אליכם, אז שתפו הלאה. שתף חבר, שתפי חברה, שנראה בעזרת השם אך ורק בשורות טובות ומשמחות. כל

13:48 טוב.