הרב פרץ חן | 7 טיפים חינוכיים משבעת המינים

00:00 שלום לכם. אז ט"ו בשבט זה חג של פירות יבשים ופירות מתוקים ופירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל. פירות שנשתבחו בהם עוד כמה ארצות, פירות משבעת המינים. אבל כשיושבים בסעודת ט"ו בשבט סביב הפירות שעל השולחן, זה יכול להיות באחד משני האופנים, משני הצורות. אפשר שהשיח סביב הסעודה הנחמדה הזו יהיה על איך הפירות השנה ביחס לשנה שעברה. השנה הפפאיה יותר טעימה, ושנה שעברה הבננה המיובשת הייתה יותר טעימה מהשנה. אפשר שהשיח יהיה סביב זה, אבל אפשר גם לשדרג את הסעודה הזו. לשדרג את האירוע הזה למקום הרבה יותר גבוה. כל אחד, לכל אחד משבעת המינים ישנו מסר מאוד מאוד חזק לחיים שלנו. מסר בעבודת השם וגם מסר שקשור לחינוך הילדים שלנו בבית. ואם נשב בסעודה ונלמד את הדברים האלה, נדבר עליהם, נשדרג את הסעודה ובעיקר נפיק ממנה מסרים חזקים ועוצמתיים לחיים שלנו. אז בואו נצא לדרך. בואו נתחיל עכשיו לאט לאט לעבור על כל אחד משבעת המינים וללמוד אז מה הוא אומר לנו. אז לפי הסדר של הפסוק בתורה: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש". הפסוק אומר דבר ראשון ארץ חיטה ושעורה. כל הבורקסים שאכלתם לאחרונה, הבגט שאכלתם, הכריך שאכלתם, הם עשויים מחיטה, לא משעורה. חיטה נחשבת למאכל אדם לעומת השעורה שנחשבת למאכל בהמה, ולכן כל המאפים שאנחנו אוכלים הם בדרך כלל עשויים מחיטה. אפילו רואים בחז"ל, רואים בגמרא ששעורה זה מאכל בהמה. למשל הגמרא במסכת סוטה אומרת שאישה סוטה, אישה סוטה זו אישה שחושדים בה שהתנהגה לא בצורה מתאימה, אז היו לוקחים אותה, לוקחים אותה לבית המקדש והיו משקים אותה מי סוטה, וכחלק מהתהליך הייתה מביאה מנחה שהייתה לא מחיטים אלא משעורים. אומרת הגמרא:

02:42 למה משעורים? למה שעורה? תמיד זה חיטה. אומרת הגמרא: היא עשתה מעשה בהמה, לכן המנחה שלה, הקורבן שלה, גם היא מאכל בהמה. שעורים קשורים יותר לבהמות. חיטים קשורים לבני אדם. מה זה אומר לנו בעבודת השם? בעבודת השם זה אומר יש גם בתוכנו אדם ובהמה. אדם זו הנפש האלוקית, אותה נפש שרוצה שאנחנו נתקדם ונשתדרג ונהיה יותר יותר יראי שמיים, יותר אוהבי השם, יותר אוהבי יהודים, יותר אהבת ישראל. הנפש הבהמית שלנו היא זו שמנסה לגרור אותנו למקומות ההפוכים, לגרור אותנו לשטויות, לתאוות, לעבירות. אם כן, בתוכנו יש אדם ובהמה. בתוכנו יש חיטה ושעורה. החיטה אומרת לנו, החיטה שאנחנו בט"ו בשבט מתעסקים איתה, היא אומרת לנו שצריכים לשדרג את הנפש האלוקית, להביא לה את מה שהיא רוצה הרבה יותר, לתת לה עוד תורה, עוד יהדות, עוד, עוד יראת שמיים, עוד התנהגות על פי שולחן ערוך. זה מה שרוצה הנפש האלוקית. זה המסר של החיטה: להוסיף בטוב. השעורה שקשורה לנפש הבהמית, המסר שלה להתגבר יותר על הבהמיות, פחות להקשיב לנפש הבהמית שלנו. מה זה אומר לנו גם בחינוך? מה זה אומר לנו בבית שלנו? החיטה זה אומר להוסיף בטוב. הרי כל אחד מאיתנו, כל אחת יודעת מה הדברים שכשאנחנו עושים אותם בבית זה עושה טוב למשפחה, זה משדרג למשפחה. הנה המשחק המשפחתי הזה בשולחן שבת תמיד עושה טוב, והפעולה הזו או ארוחת ערב בסגנון הזה תמיד תמיד זה הולך בצורה טובה. אז יש דבר טוב, בוא נ-נ-נעשה, נתמיד לעשות אותו יותר, נשדרג אותו יותר, נוסיף בו יותר. נחשוב על עוד דברים מגבשים כאלה משמחים שקורים בבית שלנו. זה הפירוש חיטה, להוסיף בטוב, להוסיף ב-ב-בבן אדם שלנו. שעורה זה אומר בחינוך

05:09 הילדים בבית אנחנו יודעים מה הדברים שגורמים להרגשה לא נעימה בבית, לירידה באווירה, ל-ל-למצבים לא נעימים בין הילדים. אנחנו ההורים יודעים, יודעים שאם יקרה כך וכך זה יביא לתוצאות כאלה וכאלה. כל בית יודע את המתכון המדויק שלו. שעורה זה אומר מאכל בהמה. להשתדל כמה שיותר להתגבר על הנפש הבהמית, על הדברים הלא טובים. להשתדל כמה שיותר שאותם דברים שעושים לא טוב בבית שלנו, לדאוג שהם יהיו כמה שפחות. אם אנחנו למשל רואים שבבוקר מאוד מאוד לחוץ בבית, ההתארגנות לחוצה, וכשאנחנו מצליחים לארגן חלק מהדברים בערב הבוקר יותר רגוע, אבל לא תמיד זה קל לארגן בערב דברים כי אנחנו מאוד מאוד עייפים ומותשים בערב. השעורה באה ואומרת: נשתדל יותר בזה, נתאמץ למען זה, כי זה הרי מוריד לחצים מהבית, מהבית, מהבוקר זה מוריד לחצים. שעורה זה אומר כמה שיותר להתגבר על הבהמיות, על הדברים השליליים, אז נשתדל בזה יותר, נתאמץ למען זה שיפחית מהבית מצבים לא נעימים ולחוצים. אז אם כן, זו החיטה וזו השעורה. בואו נתקדם הלאה. הפסוק אומר "ארץ חיטה ושעורה וגפן". גפן, יין זה אחד מהדברים שמשמחים מאוד, "ויין ישמח לבב אנוש". שותים יין בשמחה. באירועים על השולחן יש בקבוקי יין. יין מביא לשמחה, אבל בשביל להפיק את היין הזה מה עושים? לוקחים ענבים וסוחטים אותם. לסחוט זה מאמץ. לסחוט זו השקעה, אבל בעקבות ההשקעה והמאמץ הזה בסוף נקבל יין שישמח אותנו. אז גם בעבודת השם שלנו, בעבודה הרוחנית שלנו, אנשים לפעמים רוצים שהכול יהיה קל. לא כיף לי להתפלל, לא כיף לי ללמוד, לא כיף לי לעשות כך וכך. אז צריך להתאמץ, ואם נתאמץ ונשקיע יותר ממה שאנחנו רגילים, נסחט קצת מעצמנו, פתאום מה

07:33 יקרה? נגיע למקום טוב, למקום הרבה יותר משמח. נגיע ליין שמשמח, וכך זה גם בבית שלנו. גם בבית שלנו לפעמים אנחנו כהורים, נדרש מאיתנו קצת לסחוט מעצמנו כוחות. ישנן פעולות שהן מאוד הכרחיות שיהיו בבית, אבל שוב פעם, לא תמיד יש לנו כוח, וזה הגיוני. זה בסדר. אנחנו בני אדם, אנחנו לא רובוטים ולא מכונות, אבל כאשר הילדים יזהו שאנחנו מתאמצים יותר, קצת יותר למענם, הם יעריכו את זה. זה יביא לשמחה בבית, זה יביא לשמחה ביחסים בבית. ככה זה גם בכלל בזוגיות, בין בני זוג. כאשר יש מאמץ של אחד למען השני, יש קצת מעבר, אז זה גורם להרבה יותר שמחה, להרבה יותר חיבור וזה. אם כן, המסר של היין: רוצים להגיע לשמחה? רוצים להגיע לשמחה? צריך להתאמץ למען זה. כאשר מתאמצים אז זה מביא לשמחה, ליחסים הרבה יותר טובים והרבה הרבה יותר משמחים. אם כן, המסר של הגפן הוא המסר החינוכי לבית. לפעמים קצת להתאמץ מעבר, והילדים יחושו את זה. הם ירגישו את זה שעשינו משהו למענם גם כשלא התחשק לנו, והם יעריכו, וזה יעשה הרבה הרבה שמחה בבית. שמחה באווירה בבית. קדימה הלאה. ארץ. אם כן, דיברנו על חיטה, על שעורה, על גפן. אחרי הגפן מגיעה התאנה. התאנה. ישנה דעה שאומרת שעץ הדעת, עץ הדעת שאדם הראשון אכל ממנו, חטא עץ הדעת, עץ הדעת היה עשוי מתאנים. יש דעה כזו. אז הדעה הזו מתבססת על זה שהרי אחר כך, אחרי החטא, מה עשו אדם וחווה? תפרו לעצמם בגד מעלי תאנה. מזה לומדים שגם בחטא עצמו זה היה תאנה. בדבר שבו נגרם הקלקול, גם בו נגרם התיקון. מה המסר של התאנה? מה

09:50 המסר של התאנה? אם כן, קשורה לעץ הדעת. מוסבר בחסידות. מסביר אדמו"ר הזקן בפרק ג' של התניא שדעת עניינה — מה פירוש המילה דעת? דעת עניינה התקשרות. מה הכוונה? לפעמים אני לומד משהו, אני שומע שיעור טוב, שומע הרצאה מרתקת ואני מאוד מאוד נהנה, אבל זה נשאר בעולם ההנאה מהשיעור. זה לא יורד לפרקטיקה. דעת זה אומר להתחבר לזה בפועל. דעת זה אומר, רגע, אז שמעתי כזה שיעור, שמעתי כזו הרצאה, למדתי כזה דבר. אז מה זה אומר לי? מה זה אומר לי? מה אני אמור לקדם בעקבות זה? איך אני אמור להשתפר ולהשתנות בעקבות זה? זה הפירוש של המילה דעת. דעת זה להתחבר למשהו מסוים. מה זה אומר בעבודת השם הרוחנית שלנו? יש לפעמים שבן אדם שומע שיעורי תורה, לומד, אבל משאיר את זה בעולם השכל, ההיגיון. הוא נהנה משכל מעניין, אבל זה לא גורם לו לשינוי בחיים והתקדמות בחיים. דעת זה אומר שכל דבר שאני לומד ותפס אותי, שמעתי שיעור ודיבר אליי, אז אני צריך להגיד לעצמי, רגע, אז מה זה אומר לי? מה זה אומר לי ביום־יום שלי? היה פעם איזשהו מרצה באמריקה, רב שהרצה דברים מרתקים מאוד מאוד. אנשים נהנו מהדרשות שלו, אבל הציק לו שהוא לא רואה שאותם אנשים גם מתקדמים בעבודת השם בעקבות הדברים שהוא דורש. אז הוא כתב על זה לרבי. אז הרבי ענה לו שכל פעם שאתה מעביר דרשה, מעביר הרצאה, אתה צריך אחרי זה לבוא ולומר לקהל, לקהל השומעים: אז לכן צריכים להשתפר בדבר הזה, להתקדם בלהניח תפילין ולהדליק נרות שבת. תוריד לפרקטיקה, תיצור אצלם דעת, חיבור למה שדיברת. דעת זה אומר חיבור,

11:52 התקשרות, להתחבר למה שאני לומד. זה הפירוש של המילה דעת. זה דעת בעבודת השם. לא להשאיר דברים בעולם התיאוריה, להוריד לפרקטיקה. וכך זה גם בחינוך הילדים בבית שלנו. אנחנו ההורים צריכים ליצור דעת, התקשרות, חיבור עם הילדים. שהילדים ירגישו בנוח לדבר איתנו, שכשיספרו לנו דברים נשמע את מה שהם אומרים. לפעמים מה שקורה, לצערנו הרב, זה שכולם נופלים בזה, כולם, כולם. שילד בא אלינו ויש לו משהו שנוגע אליו. אנחנו עסוקים בדיוק לקרוא משהו בטלפון, איזו הודעת וואטסאפ ממישהו חשוב, מהמנהל, מהמנהלת, מאיזה חבר קרוב, והילד מדבר איתנו. אנחנו כן, כן, אבל לא באמת איתו, והילד מרגיש את זה וחש את זה, וזה לא טוב. פעם הבאה הוא פחות יבוא אלינו. דעת זה אומר להתחבר, להתקשר, שירגיש שאנחנו איתו. אם כן, זה המסר של התאנה. אז ארץ חיטה, אמרנו ארץ חיטה, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון. לרימון יש הרבה הרבה גרעינים. אנחנו צריכים הרי להתמלא במצוות כרימון. לכן הגמרא אומרת שאפילו הריקנים שבעם ישראל, על הפסוק "כפלח הרימון רקתך", אפילו הריקנים שבעם ישראל מלאים במצוות כרימון. רימון זה אומר להתמלא. אז כמובן בעבודת השם המסר הוא מאוד מאוד פשוט. עוד מצווה, עוד מעשה טוב, עוד משהו חיובי, וגם בחינוך הילדים שלנו בבית. המסר של הרימון זה להוסיף כמה שיותר טוב ושמחה לבית שלנו. כמו שדיברנו קודם, אנחנו יודעים מה יעשה טוב בבית. אנחנו יודעים מה יהיה שמח. אנחנו יודעים שאם נעשה את הפעולה הזו והזו זה יעשה בבית שמחה, אז נעשה את זה ונחשוב על עוד דברים שישדרגו את האווירה הטובה והנעימה בבית שלנו. שהבית יהיה נעים וכיף ונחמד וחמים ומשפחתי. זה המשימה שהרימון

14:03 דורש מאיתנו. ממשיכים הלאה. אז אמרנו חיטה ושעורה, גפן ותאנה ורימון. אחרי הרימון מגיע זית, שמן זיתים. אז גם הזיתים, מהזיתים יוצא שמן. שמן זה מאכל שהוא מאוד, מאוד מיוחד. בשמן השתמשו המון בבית המקדש. השמן הוא גם שמן זית, הוא נחשב ל-ל-לדבר בריא, אבל בשביל להפיק את השמן זית הבריא הזה צריכים לסחוט את ה- את הזיתים. זאת אומרת, כמו על דרך מה שדיברנו קודם בקשר לגפן, בשביל להגיע לשמן זית, למשהו טוב, משובח, משהו איכותי, צריכים להתאמץ. כך גם בבית שלנו. אנחנו צריכים להתאמץ למען האווירה, למען ה-- לדעת שזה לא בא ככה. זה לא, לא קורה מאליו. לא סתם כתוב ב"היום יום" שההורים צריכים לשבת, להשתדל, לשבת כל יום. כן, לא מצליחים כל יום. להשתדל אבל לשב-- כמה שאפשר, לשבת ולחשוב על חינוך הילדים, על הבית, מה המצב, מה קורה עם הילד הזה, עם הילדה הזו? איך נשפר, איך נשדרג, איך נעשה הרבה הרבה יותר טוב? צריך להתאמץ. צריך לחשוב על זה. זה לא בא בקלות, ואז יצא שמן בריא ושמן משובח. כמובן שזה גם בעבודת השם. כאשר מתאמצים, מתייגעים, עושים מעבר לרגילות, מעבר לכוחות הרגילים, אז יבוא מזה משהו משובח. היה פעם איזשהו בחור שכתב לרבי שהוא מתקדם ב-ב-ב-- הוא חוזר בתשובה, אבל קשה לו. רואה שהחברים שלו עושים מה שבא להם, אבל הוא מס-- והוא קשה לו. הוא גם סיפר לרבי שהוא לומד באוניברסיטה והלימודים קשים גם. אז הרבי אומר לו: רגע, רגע, אתה לומד באוניברסיטה, למה? אתה יכול גם לא ללמוד כמו החברים שלך. אתה יודע שבסופו של דבר ישתלם לך הלימוד הזה. תתאמץ ואז תרוויח. לכן אתה לומד, נכון? כך

16:00 גם בעבודת השם. נכון, קשה לך עכשיו אולי. חברים עושים מה שהם רוצים, אבל בסופו של דבר זה ישתלם לך. כאשר מתאמצים זה משתלם. והפרי האחרון זה ה- זה התמר, כמו שהפסוק אומר: "זית שמן ודבש". דבש, זה הכוונה דבש תמרים. מה מיוחד? מה המסר של התמר? התמר הוא פרי שלוקח זמן עד שהוא גדל. בדרך כלל עץ של תמרים לוקח ארבע שנים עד שהוא מתחיל בכלל להוציא פירות. רק אחרי עשר שנים אז הוא מגיע לשיא תפוקתו, וישנם זנים של תמרים שלוקח עוד יותר שנים בשביל ש-- בשביל שיצאו מהם פירות. אז אם כן, בשביל לנטוע עץ של תמרים ולחכות שיבואו פירות זה דורש הרבה סבלנות. סבלנות, אבל בסוף זה קורה. כך גם בעבודת השם. כל אחד רוצה להרגיש הכי מהר, הכי קרוב, שאני מתקדם, מצליח, אני אדם גדול. סבלנות. עם כל טיפה, עם כל התקדמות קטנה, תצמח מזה בסוף התקדמות גדולה. צריכים הרבה הרבה סבלנות. כמה בחינוך הילדים אנחנו צריכים סבלנות? סבלנות. בסוף דברים יקרו, אבל זה לוקח זמן, אז לא ליפול מזה שבשנה הזו לבן שלי בכיתה לא הכי הולך. לא ליפול מזה שאנחנו לא רואים דברים שקורים כמו שאנחנו רוצים. אנחנו צריכים לעשות מה שצריך, פעולות שצריך לפי הכללים והסדרים, אבל רגע, לאט לאט בסוף דברים יקרו. לדברים לוקח זמן, וזה המסר הכל כך עוצמתי של התמר. סבלנות, סבלנות להתמיד אבל עם סבלנות. בסופו של דבר בעזרת השם נראה ברכה ונראה הרבה הרבה הצלחה. אם כן, כל אחד משבעת המינים אפשר על כל אחד מהם לעשות התוועדות שלמה. המסר של החיטה זה להגביר את הנפש האלוקית, לתת לה את מה שהיא רוצה. המסר בבית אומר של

18:11 החיטה, שבבית נוסיף כמה שיותר בדברים שיעשו טוב בבית. המסר של השעורה זה להשתלט על הנפש הבהמית. בבית זה אומר כמה שיותר דברים שאנחנו יודעים שהם עושים לא טוב, אז נשתדל שהם יהיו כמה שפחות. המסר של הגפן זה רוצים שמחה? צריך להתאמץ. כך זה בעבודת השם, כך זה גם בבית שלנו. אחר כך מגיע ה-התאנה, שהתאנה אומרת לנו גם, תאנה היא קשורה לעץ הדעת כמו שאמרנו. דעת זה עניין של התקשרות, של התחברות. צריכים, א', להתחבר לרוחניות כמה שיותר. שכל דבר שאני לומד אני אגיד לעצמי, "אז מה זה אומר לי?" לא יישאר בתיאוריה, וגם בבית שהילדים ירגישו שאנחנו איתם. הם מדברים איתנו, אנחנו בשיחת טלפון, שירגישו שאנחנו איתם. אנחנו מתחברים איתם ולא ש-ש-ש-- ליצור את החיבור הזה. ואחר כך מגיע הרימון שאומר להתמלא כמו הגרעינים של הרימון, להתמלא במצוות, שזה ברוחניות, ולמלא את הבית בכמה שיותר שמחה וטוב. ולאחר מכן מגיע השמן, שהשמן-- שהזיתים, שהשמן הבריא והמשובח מגיע גם עם מאמץ. כשמתאמצים בסוף רואים תוצאות, רואים ברכה, ככה זה בעבודת השם, גם בבית. עוד פעם נתאמץ יותר, נשקיע יותר, נחשוב איך לעשות עוד טוב בבית, נראה מזה ברכה. ולסיום הגיע התמר עם המסר החזק שלו שצריך הרבה סבלנות. ככה זה בעבודת השם, ככה זה גם בבית שלנו. אם כן, נשב סביב הפירות היבשים וביחד עם המשפחה, עם הילדים, ניקח כל אחד משבעת המינים לפי ה-- אה, אה, אה, לפי הסדר ונדבר על מה המסר שלו. אז מה הוא אומר לנו? שיהיה לנו בעזרת השם, אם כן, שכל הרשימה הארוכה הזו, כל רשימת המכולת של המשימות האלה, הלוואי שניקח אחת מהן וזה עצמו יראה לנו ברכה. אם ניקח שניים

20:11 אנחנו אלופי העולם. אז בעזרת השם שיהיה לנו ברכה והצלחה ונחת מהילדים ואת כל הטוב הזה נצליח להכניס לבית שלנו. יהי רצון שעם ישראל יהיה חזק וכל החיילים ישובו הביתה בריאים ושלמים. השיעור הזה מוקדש לזכותם, שלא ייפגע אף חייל, לא תיפגע אף חיילת, אף יהודי לא ייפגע. שיחזרו הביתה השבויים ונזכה לתחיית המתים וניפגש שוב פעם עם כל ה-- עם כל ה-ה-הקדושים שנחטפו מאיתנו בעת האחרונה. שבעזרת השם, אה, נראה נחת מהילדים. ואם אתם חושבים ואתם מרגישים שהמסר הזה של פירות הט"ו בשבט מדבר אליכם, שתפו הלאה. שתף חבר, שתפי חברה. העיקר שנראה ברכה ונראה בעזרת השם הרבה הרבה הרבה הצלחה. ט"ו בשבט שמח! בשורות טובות. להתראות.